הכלי תחת השם Mia Four, מבוסס על שלדת מיוצבת עם ארבעה גלגלים. בזכות הייצוב, הכלי מתאים לנסיעה בכביש ובשטח עד מהירות 45 קמ״ש  https://youtu.be/k34dBXn5S0I חברת ההזנק הישראלית מיה דיינמיקס, נמצאת בשלב סיום תקינה וייצור קורקינט חשמלי עם ארבעה גלגלים המיועד גם למשימות ביטחון. הדגם הראשון של החברה, Mia Four, קוואדבורד קל, מגיע לטווח נסיעה של 45 ק״מ ומהירות מקסימלית של 45 קמ״ש.  לפי החברה, מדובר בכלי עם פטנט ייחודי - מערכת הטייה (Tilt) המאפשרת מהלך מתלה משופר. המערכת שפיתחה החברה מתמודדת עם שיפועי צד, כאשר משטח העמידה של הנהג נשאר מאוזן, בלי תלות בזווית המתלה. המערכת גם משיגה שיכוך טוב יותר של המהמורות בדרך. עוצמת המכות שחוטף המתלה במהלך הנסיעה מופחתות בדרכן להגה.  הכלי מצויד בסוללה נשלפת, גלגלי 15 אינץ', הנעת 2X4. בעקבותיו יגיע גם דגם עם הנעה כפולה. משקלו של ה־Four עומד על 37 ק"ג ורוחבו 680 מ"מ.  ״שאתה יורד מהכביש לחול, יש התאמה שצריך לעשות כדי שהנהג ישמור על יציבות״, מסבירים בחברה. ״מדובר בפתרון קל משקל, חשמלי, יציב ובטיחותי. אדם אחד יכול לשאת אותו. ישנה התעניינות בארץ ובעולם בקרב חברות ביטחון וצבאות. הכלי שלנו מהווה חלופה בחלק מהמתארים למכונית או קטנוע. אחד הצבאות שבחן את הפתרון היה חשוב לו שחייל יכול לשאת את הכלי על הגב.״

חילופי המפקדים והדחות הגנרלים מעידים על כשלים חמורים בהפעלת הצבא מאז הפלישה לאוקראינה בפברואר השנה http://kremlin.ru/events/president/news/69386/photos/69029 זעזועים בצמרת הצבא הרוסי: עוד גנרל הודח מתפקידו – גנרל אלכסנדר לפין שפיקד על גזרת המרכז במערכה באוקראינה. מומחים במערב אמרו ל-WAR ZONE כי עד כה פוטרו חמישה גנרלים, מפקדים בכירים שניהלו את הפלישה לאוקראינה בפברואר ופיקדו על ארבעה המחוזות הצבאיים העיקריים של הצבא.  על פי הערכות, גנרל לפין השתייך לקבוצת מפקדים בכירים, ביניהם הרמטכ"ל ולרי גרסימוב ושר ההגנה סרגיי שויגו, הנתונים במאבק כוח ושליטה עם מפקדים לאומניים.  נודע כי מפקד 'כוח וגנר' יבגני פריגוז'ין ומפקד הכוחות הצ'צ'ניים, הנלחמים עם צבא הרוסי, רמזאן קדירוב, הם שמתחו ביקורת על גנרל לפין והביאו להדחתו, בטענה שהוא פיקד מרחוק על גייסותיו ולא נמצא בחזית.  כמו גם, לא הפעיל נכון את כוחות השריון עליהם פיקד. בתגובה לביקורת פורסמו צילומים של גנרל לפין עם חיילים באוקראינה, אך זה לא מנע את הדחתו השבוע. לפני שלושה שבועות נטל מפקד כוחות האוויר גנרל סרגיי סורוביקין את הפיקוד על כל יחידות הצבא באוקראינה. חילופי המפקדים והדחות הגנרלים מעידים על כשלים חמורים בהפעלת הצבא מאז הפלישה לאוקראינה בפברואר השנה. 

רשת אל ג'זירה דיווחה שבמכלית היה נפט בכמות של שלושה מיליון גלונים, בשווי של 6.6 מיליון דולר bigstock הזרוע הימית של משמרות המהפכה באיראן תפסה והחרימה במפרץ הפרסי מכלית נפט שבעלותה לא פורסמה. הצוות נעצר על ידי השלטונות. רשת אל ג'זירה דיווחה שבמכלית היה נפט בכמות של שלושה מיליון גלונים, בשווי של 6.6 מיליון דולר, והאיראנים הכריזו על הנפט כמוברח. בית משפט במחוז הורמוזן הודיע שמשמרות המהפכה החרימו את המכלית המימי המפרץ הפרסי ועצרו את הקברניט ואנשי הצוות, שגם לאומיותם לא נמסרה.  

השיגור הראשון של האש החיה באוקטובר בוצע בפיקוח של מדריכים מצבאות פולין וסלובקיה והצוות הקרואטי פגע במדויק במטרה | טיל הספייק בוצע מהצריח של אלביט    https://youtu.be/LUX0tuNLX8c צבא קרואטיה ביצע בתחילת חודש אוקטובר את הניסוי הראשון באש חיה של טיל נ"ט מונחה Spike LR תוצרת רפאל. הטיל הותקן על גבי נגמ"ש Patria CRO 30L של הצבא הקרואטי (הקרוי BOV בצבא קרואטיה). אתר Militaryleak דיווח שהשיגור הראשון של האש החיה ב-6 באוקטובר בוצע בפיקוח של מדריכים מצבאות פולין וסלובקיה והצוות הקרואטי פגע במדויק במטרה. עמדת הנשק הנשלטת-מרחוק UT30 MK2 המותקנת על גבי נגמ"שי ה-Patria של צבא קרואטיה, תוצרת אלביט, כוללת לצד טילי נ״ט, גם תותח 30 מ"מ מדגם MK44-ABM של חברת Bushmaster ומקלע קואקסיאלי בקוטר 7.62 מ"מ. בשנת 2017, פורסם כי קרואטיה העניקה לחברת אלביט הישראלית חוזה בשווי 14.9 מיליון דולר לאספקת טילי Spike-LR לעמדת הנשק UT30 MK2 עבור צי רק"מי Patria AMV 8x8 שסופקו בין השנים 2008 ל-2012. הצריח הבלתי מאויש UT-30 מכיל מספר חיישנים ותותח 30 מ"מ כשלכל אחד מהם עם מערכת ייצוב עצמאית משלו. לצריחים אלו צללית נמוכה מאוד, משקל קל ויכולת השטחת המערכת.  

השיגור הראשון של האש החיה באוקטובר בוצע בפיקוח של מדריכים מצבאות פולין וסלובקיה והצוות הקרואטי פגע במדויק במטרה   https://youtu.be/LUX0tuNLX8c צבא קרואטיה ביצע בתחילת חודש אוקטובר את הניסוי הראשון באש חיה של טיל נ"ט מונחה Spike LR תוצרת רפאל. הטיל הותקן על גבי נגמ"ש Patria CRO 30L של הצבא הקרואטי (הקרוי BOV בצבא קרואטיה). אתר Militaryleak דיווח שהשיגור הראשון של האש החיה ב-6 באוקטובר בוצע בפיקוח של מדריכים מצבאות פולין וסלובקיה והצוות הקרואטי פגע במדויק במטרה. עמדת הנשק הנשלטת-מרחוק UT30 MK2 המותקנת על גבי נגמ"שי ה-Patria של צבא קרואטיה, תוצרת אלביט, כוללת לצד טילי נ״ט, גם תותח 30 מ"מ מדגם MK44-ABM של חברת Bushmaster ומקלע קואקסיאלי בקוטר 7.62 מ"מ. בשנת 2017, פורסם כי קרואטיה העניקה לחברת אלביט הישראלית חוזה בשווי 14.9 מיליון דולר לאספקת טילי Spike-LR לעמדת הנשק UT30 MK2 עבור צי רק"מי Patria AMV 8x8 שסופקו בין השנים 2008 ל-2012. הצריח הבלתי מאויש UT-30 מכיל מספר חיישנים ותותח 30 מ"מ כשלכל אחד מהם עם מערכת ייצוב עצמאית משלו. לצריחים אלו צללית נמוכה מאוד, משקל קל ויכולת השטחת המערכת.  

אלדד עילם, סמנכ"ל השיווק ופיתוח עסקי של החברה, "המושבים שמוביוס מספקת לפרויקט תוכננו בהתאם לדרישות חברת GO CRAFT שמובילה את הפרויקט״ By Jorchr - Own work, CC BY-SA 3.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=20898792 חברת מוביוס (Mobius) הישראלית, המתמחה בתכנון, פיתוח ויצור מערכות מצילות חיים וסופגות אנרגיה (EA) לכלי רכב צבאיים, מספקת מושבי פיקוד לצריח מאויש של הרכב הקרבי המשוריין (רק"מ) החדש של צבא אסטוניה מדגם CV-90 תוצרת חברת BAE. ערכה היא שמדובר באספקת מושבים לעשרות כלי רק"מ. חברת GO CRAFT מאסטוניה שמובילה את הפרויקט, מסבה ומשביחה את הכלים שנרכשו מצבא נורבגיה בשנת 2016 ומוביוס פיתחה עבור הפרויקט מערכת מושבי פיקוד שמותאמים בצורה מלאה לצריח. [תמונה: מוביוס] מאחר והשטח הפנוי בצריחים מצומצם, יש חשיבות גדולה למושבים ולשימושיות בהם. מוביוס התאימה את מבנה וגודל המושבים לצרכים החדשים שהוגדרו ולאור האילוצים ההנדסיים בצריח. המושבים שסופקו הם בעלי מגוון תכונות ארגונומיות שיאפשרו ישיבה ממושכת ונוחה אבל גם לעמידה בטוחה על המושב. לדברי אלדד עילם, סמנכ"ל השיווק ופיתוח עסקי של החברה, "המושבים שמוביוס מספקת לפרויקט תוכננו בהתאם לדרישות חברת GO CRAFT שמובילה את הפרויקט השאפתני ובלוחות זמנים קצרים ביותר עבור צבא אסטוניה. ״תכנון של מושבים חדשים לפלטפורמה קיימת שעוברת שיפוץ מקיף ושדרוג היא משימה מורכבת ביותר מאחר ויש אילוצים רבים שיש להביא בחשבון כמו שטח פנוי, מערכות שמותקנות בצריח ומצריכות ישיבה בזוויות מסוימות ובגובה מסוים על מנת לתפעל בצורה יעילה את האמצעים,. ״נדרשת גם התאמה לווריאנטים שונים של הכלי וכמובן תכנון למגוון גדול של לוחמים ולוחמות שיעשו שימוש במושבים כמו התאמות המושב לנשים באחוזון 5 ועד לגברים באחוזון 95%." אורן גור, מנכ"ל מוביוס, מוסיף כי "אנחנו רואים בשנתיים האחרונות יותר ויותר פרויקטים של חידוש, הסבה ושדרוג של פלטפורמות ישנות והחלפת המושבים הישנים שלהם למושבים נוחים, בטוחים ומצילי חיים.״

לאחר תקופת הקפאה, נראה כי הצדדים ממשיכים לחפש מכנה משותף להגיע להסכם | השליח האמריקאי לשיחות משדר עמדה קשיחה https://t.me/MFAIran משלחת איראנית תבקר בווינה בימים הקרובים כדי לנסות לצמצם את המחלוקות עם האו"ם, אמר שר החוץ של איראן, חוסיין אמירבדולהיאן. פרסום של רויטרס.  "נשלח משלחת מאיראן לווינה בימים הקרובים להתחיל בשיחות עם הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) ואנו מקווים לפתור את הבעיות שנותרו בהתבסס על מה שסיכמנו בימים האחרונים", אמר במסיבת עיתונאים. אמירבדולהיאן אמר גם שהוא ידבר עם הדיפלומט הבכיר של האיחוד האירופי, ג'וזפ בורל, כדי לדון במאמצים להחיות את הסכם הגרעין של טהראן מ-2015 עם מעצמות העולם. השיחות העקיפות בין טהראן לוושינגטון על החייאת הסכם הגרעין מ-2015 נתקעו, כאשר גורמים רשמיים טוענים שנקודה חשובה אחת היא הדרישה של איראן מסבא"א לסיים חקירה של עקבות אורניום שנמצאו באתרים לא מוכרזים.   

דו״ח מסוף חודש אוקטובר האחרון לקונגרס חושף כי בעוד סין ורוסיה הציגו התקדמות בתחום נשק תקיפה היפרסוני - התעשייה האמריקאית משתרכת מאחור | לפי הדו״ח, ישראל חקרה את התחום בעבר, אך אינה מפתחת טילים כאלו  The delivery of the first prototype hypersonic hardware to soldiers of the 5th Battalion, 3rd Field Artillery Regiment, 17th Field Artillery Brigade is completed Oct. 7, 2021, with a ceremony at Joint Base Lewis-McChord, Wash. (Staff Sgt. Kyle Larsen/U.S. Army) בעוד סין ורוסיה הציגו התקדמות בתחום נשק תקיפה היפרסוני, דו״ח מסוף חודש אוקטובר האחרון לקונגרס, קובע כי ארה״ב לא צפויה להציב נשק כזה עד קיץ 2023, לפחות. (שנת כספים בארה״ב מוגדרת בין חודש אוקטובר 2022 לספטמבר 2023). בארה״ב ישנן כשמונה תכניות פיתוח שונות לנשק היפרסוני.  ״רוב תוכניות הנשק ההיפרסוני של ארה"ב, בניגוד לאלו ברוסיה ובסין, אינן מתוכננות לשימוש עם ראש נפץ גרעיני. כתוצאה מכך, ככל הנראה נשק היפרסוני של ארה"ב ידרוש דיוק רב יותר ויהיה יותר מאתגר מבחינה טכנית לפיתוח מאשר מערכות סיניות ורוסיות״, כותבים בדו״ח לקונגרס. (רש״ק גרעיני דורש פחות דיוק כדי להשיג אפקטיביות).  בקשת התקציב של הפנטגון ל-FY2023 למחקר היפרסוני היא 4.7 מיליארד דולר - עלייה מ-3.8 מיליארד דולר בבקשה ל-FY2022. הסוכנות להגנה מפני טילים ביקשה בנוסף 225.5 מיליון דולר עבור הגנה מפני טילים היפרסוניים.  המנהל הראשי להיפרסוניקה ״נכון לעכשיו, משרד ההגנה לא הקים תוכניות לנשק היפרסוני, מה שמרמז שייתכן שהוא לא אישר דרישות משימה למערכות או תוכניות מימון ארוכות טווח. ואכן, כפי שציין המנהל הראשי להיפרסוניקה (משרד תת-שר ההגנה למחקר והנדסה) מייק ווייט, משרד ההגנה עדיין לא קיבל החלטה לרכוש נשק היפרסוני. במקום זאת, הוא מפתח אבות טיפוס שיסייעו בהערכת מערכת נשק פוטנציאלית.״, כותבים בדו״ח לקונגרס.  על פי הדו״ח, אחת מתכניות הפיתוח של הצבא נקראית Long-Range Hypersonic Weapon לטווח של כ-3000 ק״מ. מטרתה, להשמיד סוללות הגנה אווירית מרחוק. הצי האמריקאי מפתח את ה-Conventional Prompt Strike שאמור להגיע למהירות של 6 מאך. הוא יותקן במשחתות מסוג Zumwalt-class.  חיל האוויר האמריקאי מפתח את ה-AGM-183 שאמור להגיע למהירויות 6.5-8 מאך לטווח של כ-1600 ק״מ. הטיל אמור להיות מותאם למטוסי B-52 ו-F-15. בנוסף, חיל האוויר מפתח טיל שיוט היפרסוני תחת השם Hypersonic Attack Cruise Missile. תכנית נוספת של החיל נקראת Expendable Hypersonic AirBreathing Multi-Mission Demonstrator Program והיא אמורה לפתח אב טיפוס של טיל שיוט למרחקים ארוכים מאד.   בדרפא (מקביל למפא״ת בארץ), מפתחים תכנית בשם Tactical Boost Glide שאמורה להגיע למהירות 7 מאך ויותר. הטיל אמור להיות מותאם למשגר VLS (שיגור אנכי) הקיים במרבית כלי השיט של הצי האמריקאי. תכנית נוספת תחת השם OpFires אמורה לפתח אב טיפוס לשיגור מכלים יבשתיים. תכנית אחרת משותפת עם חיל האוויר נקראת Hypersonic Air-breathing Weapon Concept.  הגנה מפני טילים היפרסונים אחד האתגרים של ארה״ב (וגם של ישראל) הוא כיצד ניתן להגן מפני מתקפה של טילים היפרסונים. מדובר בטילים מהירים מאד וכאלו שיודעים לתמרן בדרך למטרה. זאת, בשונה מטיל בליסטי או רקטה, שניתן לחשב את מסלול התעופה ונקודת הפגיעה לפי זיהוי מכ״מ.  ב-2017 הקימה הסוכנות להגנה בפני טילים של ארה״ב (מקבילה למנהלת חומה אצלנו), תכנית בשם Hypersonic Defense Program. עם זאת, על פי צפי של גורמים המעורים בתכנית, פתרון לא צפוי עד אמצע שנות ה-2020 לפחות. התכנית הרלוונטית בסוכנות היא Glide Phase Intercept שאמורה להיות מבצעית לקראת שנות ה-2030.  בנוסף, הסוכנות מפתחת מערכת לניטור מעוף של טילים היפרסונים בשם Hypersonic and Ballistic Tracking Space Sensor. המערכת, שתפעל בחלל, אמורה להיות מבצעית לשיגור במרץ 2023. בנוסף, גם בדרפא עובדים על פתרון יירוט בשם Glide Breaker. הפתרון, כך לפי הדו״ח לקונגרס, אמור ליירט טיל היפרסוני במרחק רב.  תשתית הנדסית תומכת  לארצות הברית היו 48 מתקני בדיקה למרכיבים היפרסוניים קריטיים בשנת 2014. תשתית זו אמורה לתמוך את יעד המבצוע של כלים כאלו עד שנת 2030. כרגע המאמץ מושקע במוסדות אקדמאיים להגיע למנהרת רוח של 8 ו-10 מאך. Purdue University, Notre Dame ו-Texas A&M University. ארצות הברית משתמשת גם במטווח Woomera של חיל האוויר המלכותי האוסטרלי באוסטרליה ובמטווח Andøya בנורבגיה לניסויי טיסה.  רוסיה רוסיה מנהלת שתי תוכניות נשק היפרסוני - האוונגרד וה-3M22 צירקון (או זירקון) - ולפי הדיווחים הציגה את הקינזהל ("פגיון"), טיל בליסטי מתמרן אווירי. האוונגרד הוא רכב גלישה היפרסוני ששוגר מטיל בליסטי בין יבשתי (ICBM), המעניק לו טווח "בלתי מוגבל" למעשה.  דיווחים מצביעים על כך שהאונגארד פרוס כעת על ה-SS-19 Stiletto ICBM, אם כי רוסיה מתכננת לשגר אותו בסופו של דבר מטיל ה-Sarmat ICBM. המערכת נוסתה נוסתה בהצלחה באפריל 2022 ומתוכננת להיפרס עד סוף 2022. בנוסף לאוונגרד, רוסיה מפתחת את ה-Tsirkon, טיל שיוט היפרסוני משוגר ספינה המסוגל לנוע במהירויות של בין מאך 6 ל-8 מאך. על פי הדיווחים, הצירקון מסוגל לפגוע הן במטרות קרקעיות והן במטרות ימיות. על פי מקורות חדשות רוסיים, לצירקון טווח מרבי של כ-1000 ק״מ וניתן לשגר אותו ממערכות שיגור אנכיות המותקנות על ספינות אדמירל נחימוב ופיוטר וליקי, קורבטות פרויקט 20380, פריגטות פרויקט 22350 וצוללות מסוג פרויקט 885 יאסן, בין היתר. הטיל יהפוך מבצעי עד סוף 2022 וככל הנראה יותקן על פריגטות פרויקט 22350. רוסיה הציגה גם את טיל הקינזהל, טיל בליסטי מתמרן משוגר מהאוויר המבוסס על טיל האיסקנדר. לפי הדיווחים, רוסיה שיגרה את הקינזהל ממטוס יירוט מיג-31. בנוסף מתכננת רוסיה לפרוס את הטיל על מטוסי הקרב ארוכי הטווח Su-3498 והמפציץ האסטרטגי Tu-22M3.  לפי הדיווחים, רוסיה עורכת בדיקות מנהרת רוח היפרסונית ב-Central Aero-Hydrodynamic המכון בז'וקובסקי והמכון כריסטיאנוביץ' למכניקה תיאורטית ויישומית בנובוסיבירסק, ובדקה נשק היפרסוני בבסיס האוויר דומברובסקי, הבייקונור קוסמודרום, ורכס הקורה.  סין  דיווחים מצביעים בנוסף על כך שייתכן שסין ניסתה HGV בעל יכולת גרעינית, ששוגר באמצעות טיל Long March, באוגוסט 2021. מערכת זו יכולה לספק לסין יכולת תקיפה עולמית מבוססת-חלל ולהפחית עוד יותר את זמן ההתרעה לפני תקיפה.  סין גם פיתחה כלי היפרסוני בשם Starry Sky-2. בשונה מכלי HGV, מדובר בכלי עם טיסה מונעת לאחר השיגור. הוא מסוגל להתרומם מגלי ההלם של עצמו (״גולש״ על הגלים שהוא מייצר). לפי הערכות בארה״ב, כלי כזה יהיה מבצעי ב-2025.  לסין יש תשתית מחקר ופיתוח חזקה המוקדשת לנשק היפרסוני. על פי הערכות בארה״ב, כבר ב-2018, סין ערכה פי 20 ניסויים במערכות היפרסוניות מארה"ב. סין בדקה שלושה דגמי רכב היפרסוניים (D18-1S, D18-2S ו-D18-3S) - כל אחד עם מאפיינים אווירודינמיים שונים, בספטמבר 2018.  סין גם ביצעה ניסויים במנוע Lingyun Mach המסוגל להגיע למהירויות גבוהות מ-6 מאך. על פי פרסומים גלויים, סין הצליחה לבנות מנהרות רוח המסוגלות לספק סימולציה במהירויות 10-15 מאך.  הדו״ח מוסיף לגבי מדינות נוספות. ״למרות שלארצות הברית, רוסיה וסין יש את תוכניות הנשק ההיפרסוני המתקדמות ביותר, מספר מדינות אחרות - כולל אוסטרליה, הודו, צרפת, גרמניה, דרום קוריאה, צפון קוריאה ויפן - מפתחות גם טכנולוגיית נשק היפרסוני.  ״מדינות אחרות - כולל איראן, ישראל וברזיל - ערכו מחקר בסיסי על זרימות אוויר ומערכות הנעה היפרסוניות, אך ייתכן שאינן רודפות אחר יכולת נשק היפרסוני בשלב זה. בנוסף, מספר מדינות בודקות מערכות טילאות ניתנות לתמרון, הטסות במהירויות היפרסוניות, אך אינן מוגדרות כ׳נשק היפרסוני׳ כפי שהוגדר בדוח זה.״  הזווית הישראלית  חיפוש במידע גלוי יגלה מחקרים אקדמאיים שנעשו בעבר בטכניון סביב הנעה היפרסונית. עם זאת, אין הוכחות גלויות או רישמיות שישראל מפתחת מערכת הנעה כזו או שישנה תכנית לפיתוח נשק היפרסוני ישראלי. גם המודיעין האמריקאי, בדו״ח לקונגרס, אינו מעריך שיש כזו.  עם זאת, לגבי תשתיות, ישראל, אם תרצה, יש לה כאלו למוצרי טילאות. כולל טילים לטווחים שונים וטילי שיוט. על פי פרסום רשמי, מנהרת הרוח הקיימת בתעשייה אווירית מגיעה עד 12 מאך וישנה בישראל גם תשתית לייצור מנועי טילים מסוגים שונים.  בהיבט כלכלי, עולה השאלה האם ישראל צריכה לפתח טילים היפרסונים. נכון, כנראה שעלות הפיתוח לא תהיה כמו בארה״ב. עדיין, כזו תסתכם בכמה מאות מליונים עד מיליארדי ש״ח במצטבר לתקופת פיתוח דגם מבצעי. לאחר מכן, ידרשו כנראה כמה מאות מליוני ש״ח בנוסף, במצטבר, לטובת ייצור ותחזוקה של טילים כאלו.  חלופה אחרת היא לרכוש מארה״ב. בצורה כזו, אזרחי ארה״ב משלמים על הפיתוח וישראל, באמצעות סיוע חוץ, רוכשת ומספקת עבודה לקבלני ביטחון אמריקאים. מחיר המוצר הסופי בחלופה זו יהיה גם יותר זול כנראה מפיתוח עצמי ורכישה בסיוע חוץ אינה מכבידה על התזרים השקלי של ממשלת ישראל. בשביל לעשות זאת, ישראל תצטרך לראות איך פותרים את נושא מגבלת ה-MTCR מול ארה״ב. מדובר ברגולציה בינלאומית המגבילה ייצוא של מערכות טילאות לטווחים ארוכים.  לישראל וארה״ב יש גם אתגר משותף במציאת הדרך ליירט מתקפה של טילים היפרסונים. בספק אם המערכות הקיימות בישראל מסוגלות ליירט כלי מתמרנים במהירות 8 מאך ואולי יותר. כאמור בדו״ח לקונגרס, בארה״ב מערכת כזו נמצאת עדיין בשלבי פיתוח. גם היא תעלה מיליארדי דולרים פיתוח לאזרחי ארה״ב. גם כאן, עולה השאלה האם ארה״ב תרצה לממן מחקר משותף, כפי שנעשה במערכות הגנ״א קיימות של ישראל.  נקודה אחרונה. כפי שמציין הדו״ח לקונגרס האמריקאי, המדינות המחזיקות בכלי נשק היפרסונים או עומדות להציג כזה מבצעי עד 2025, הן מעצמות. לא סביר שישראל תלחם במעצמה ולא סביר שמעצמה תעביר טכנולוגיה כזו ״סתם״ למדינה אחרת שתאיים על ישראל באמצעותו. לכן, מידת האיום מנשק כזה בעשור הקרוב, כנראה נמוך מאד ביחס לאיומים אחרים בהם ישראל צריכה להשקיע.  בהנחה ולא רוצים או יכולים לקנות מארה״ב, משוואת כדאיות הפיתוח העצמי, אמורה לאזן בין תכיפות האיום מול הליך פיתוח ארוך. אם לא נשקיע היום, לא נקבל תוצר עוד עשר שנים. מול זה, אם נשקיע בעשור הקרוב מאות מליונים בפיתוח נשק היפרסוני, האם הערך המוסף שלו לחוסנה הביטחוני של ישראל יהיה גדול יותר מכל התחומים שנזניח בתת פיתוח? את האיזון מבצע משרד הביטחון.