הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
13/04/23 08:48
16.75% מהצפיות
מאת IsraelDefense
שיגורי הרקטות מצד חיזבאללה כנראה קיבלו אישור מטהרן - בישראל מעדיפים את הנרטיב של חמאס והר הבית צילום: עמוס בן גרשום - לע״מ ב-7 בספטמבר 2007 תקפו מטוסי חיל האוויר את הכור הגרעיני הסורי בדיר א-זור. על הפעולה הוטל איפול כבד של הצנזורה. מטרת האיפול הייתה לאפשר לנשיא הסורי בשאר אל אסד "מרחב הכחשה": אם ישראל אינה לוקחת אחריות פומבית על התקיפה ולא מספרת עליה, הוא אינו מחויב להגיב עליה.
כעבור כ-16 שנים, בעיצומו של חג הפסח בשבוע שעבר, שוגר מלבנון לעבר שטח ישראל מטח הרקטות הכבד ביותר מאז ימי מלחמת לבנון השנייה. הפעם, ישראל נזקקה למרחב הכחשה בעצמה: מטעמי נוחות, היא ייחסה את התקיפה רק לכוח הרקטות של החמאס שהתמקם ליד צור שבדרום לבנון.
מרחב הכחשה
העובדה שחיזבאללה ואיראן לא לקחו אחריות על הירי אפשרה לישראל להסתפק בתגובה מתונה נגד החמאס בלבד, מבלי לגרור את האזור כולו ללחימה, שהייתה עלולה להתנהל בכמה חזיתות במקביל, בעיצומה של תקופת הפסח.
בישראל אפילו פורסמו הדלפות, לכאורה, כאילו המודיעין העריך שירי החמאס לא תואם עם מנהיג החיזבאללה חסן נסראללה. יכול להיות, אבל התמונה הרחבה היא חד משמעית: העימות הגדול בימים אלה הוא בין איראן לישראל.
חמאס לא היה יכול להקים כוח רקטות בדרום לבנון ללא אישור של חיזבאללה. חיזבאללה נבנה על ידי איראן בעיקר ככוח שנועד להסב לישראל נזק כבד ביותר, במקרה של התקפה על מתקני הגרעין שלה.
במקרה היחיד שבו נסראללה פעל על דעת עצמו בפעולה אסטרטגית, בפיגוע החטיפה שהביא לפרוץ מלחמת לבנון השנייה ב-2006, הוא חטף מהאיראנים על הראש והתחייב לציית לחלוטין להנחיות הבאות מטהרן.
כך או כך, רצף התמונות שהגיעו מביירות לפני ואחרי מטח הרקטות, ובהם נראים בכירים מאיראן, מהחיזבאללה, מהחמאס ואף מארגונים פלשתינים נוספים, מעביר את המסר על חזית מאוחדת. בלי לקחת אחריות על תקיפה ספציפית של ישראל, כזאת או אחרת.
פיגוע רודף פיגוע
באותו זמן, פיגוע רודף פיגוע בישראל. הפיגוע שבו נרצחו שלושת בנות משפחת די מאפרת על יד צומת חמרה, אף נראה כעליית מדרגה ברמת התחכום והארגון שלו: כאן אין מדובר ב"מפגע בודד" שיצא לטבוח ביהודים באופן ספונטני וללא תכנון מוקדם.
וזה הסיפור הגדול, שמערכת הביטחון והדרג המדיני מעדיפים לא לתדרך עליו: איראן מנצלת בימים אלה את השינויים הגאו-פוליטיים העולמיים בעקבות מלחמת רוסיה-אוקראינה, ובעיקר את הברית החדשה שלה עם רוסיה וסין (תוך שיפור היחסים עם מדינות המפרץ).
זאת, כדי לפרוץ בתוכנית הגרעין שלה, למרחק של שבועיים בלבד מכמות אורניום מועשר, שתאפשר לה להכין פצצת גרעין ראשונה (עדיין ייקח לה שנה-שנתיים כדי לייצר את הפצצה עצמה, לפי ההערכות השונות במערב). כך או כך, כבר לא ניתן למנוע את הפצצה, כנראה.
איראן גם פועלת לשנות את המשוואה שהייתה תקפה בשנים האחרונות. לפיה, ישראל וארצות הברית ביצעו כלפיה התקפות בסוריה ואפילו בצפון עיראק ובאיראן עצמה, מבלי שהיא הגיבה בשטח ישראל, למעט שליחת כמה מל"טים שיורטו בהצלחה.
זה הרקע לשליחת המחבל לביצוע הפיגוע במגידו ב-13 במרס (לפי כל הסימנים, איש חיזבאללה ביצע את הפעולה, גם כאן נשמר "מרחב הכחשה"). כפי הנראה יומיים לפני הפסח, ביצעה ישראל התקפה על יעד איראני בסוריה, שבה נהרגו שני קצינים איראניים. ההלוויות שנערכו להם באיראן היו המוניות. מתקפת הטילים על ישראל בפסח לא הייתה מפתיעה, לפיכך, בהקשר של נקמה צפויה על כך.
בפועל ישראל משתפת פעולה עם הנרטיב של החמאס, לפיו ירי הרקטות היה אך ורק תגובה על התנהלות משטרת ישראל במסגד אל אקצא בעיצומם של ימי הרמדאן.
מלחמת דת
לחמאס יש אינטרס ברור למצב את עצמו כ"מגן ירושלים" במסגרת הקרב הפנימי מול הפתח בזירה הפנים פלסטינית. ולכל אויבנו יש אינטרס מובהק להפוך את העימות הישראלי-פלשתיני מסכסוך לאומי – טריטוריאלי, אחד מיני מאות סכסוכים דומים ברחבי העולם, לעימות דתי ייחודי.
כזה שמסעיר את הציבור גם בקרב מדינות הסכמי אברהם ובקרב הציבור הערבי בישראל ולמעשה בכל העולם המוסלמי. מלחמת דת רעה לישראל, אך נפלנו לתוך המלכודת הזאת בעיניים פקוחות.
וגם זה מטריד: במשך עשרות שנים היה ידוע באזור כי אויבנו נוהגים להצהיר דברי רהב כוזבים בסגנון "קול הרעם מקהיר" לפני מלחמת ששת הימים, בעוד שישראל דיברה מעט אבל תקפה הרבה. באחרונה, היוצרות התהפכו גם בהקשר הזה. אלו שמרבים בדברי רהב הם דווקא הדוברים הישראליים, כולל ח"כים ושרים מתלהמים מהשורה השנייה והשלישית של הפוליטיקה הישראלית. אפילו ראש הממשלה בנימין נתניהו בתדרוך לתקשורת ביום שני בערב.
במסגרתו סיפר על התקפה על חיזבאללה לאחר ירי הרקטות (לא קרה) והתקפה על צבא סוריה (כן קרה). היעד ביום ראשון היה המפקדה של מאהר אסד, אחי הנשיא, כאיתות לנשיא עצמו בעקבות ירי של עוד שלוש רקטות משטח סוריה לעבר רמת הגולן בהמשך ימי החג.
בתדרוך ביום שני הגדיר נתניהו את אירועי התקופה האחרונה כ"מתקפת טרור". זה גם לא ממש מדויק. גל הטרור שהתחיל כבר בתחילת שנת 2022, והולך וגואה (19 הרוגים מתחילת השנה ועד ערב פסח שני) מסתמן כתקופת טרור ארוכה ולא כ"מתקפה".
ייתכן כי בראיה לאחור התקופה תיעשה דומה יותר ויותר לימי המרד הערבי הגדול (1936-1939), האינתיפאדה הראשונה (1987-1991) והשנייה (2000-2004). דור פלשתיני שלם כבר שכח את מחירה הכבד של האינתיפאדה. ייתכן שגם אנחנו.
משבר אסטרטגי בין ישראל לארה"ב?
והנה עוד כמה שאלות שהתחדדו בעקבות האירועים בפסח: האם קיים משבר אסטרטגי ביחסים בין ישראל לארה"ב? התשובה לכך היא כן ולא. לכאורה, שיתופי הפעולה העמוקים בין ישראל לארה"ב, כולל בתחומי המודיעין הרגישים ביותר, נמשכים בכל הרמות.
המשבר המדיני הגלוי, כולל דברי הנשיא ביידן ואי הזמנתו של נתניהו לביקור בבית הלבן, מצננים את היחסים בין דרגי העבודה, בשטח. כך מתרשמים גורמים שעוסקים בתיאומים בין המדינות, כולל בנושא הגרעין האיראני. יתירה מכך, המשבר המדיני הפומבי מחליש עוד יותר את תדמית העוצמה של ישראל ומעודד את אויבנו לנצל את שעת הכושר ולתקוף.
האם ההפגנות בישראל באמת מעודדות טרור? בהחלט יכול להיות שגם למשבר הפנימי תרומה לתדמית החולשה של ישראל בימים אלה. חשוב לשים לב שאיראן וחיזבאללה סובלות מנקודת תורפה דומה: הלגיטימציה של חיזבאללה בלבנון לחמם את הגזרה מול ישראל היא אפסית ואילו באיראן יש את "מהומות החיג'אב" ותסיסה קבועה כנגד משטר האייתולות. זוהי נקודת תורפה שישראל ידעה לנצל היטב בעבר.
בדרך למלחמה?
שאלת השאלות היא: האם ישראל נמצאת בדרך ל"למלחמה רב זירתית", כלומר לעימות ישיר מול חמאס בעזה וחיזבאללה מלבנון, במקביל לפיגועים מאיו"ש ואולי אפילו תקיפות מאיראן ומעורבות של האוכלוסייה הערבית בישראל בפיגועים ובמהומות?
זהו תרחיש בלהות שעדיין רחוק ממימוש (למרות האירוע בטיילת בתל אביב בליל שבת, שכנראה היה פיגוע, ערביי ישראל ברובם המוחלט עדיין לא "נכנסו לאירוע".
גם באיו"ש הציבור הרחב לא הצטרף ל"סיבוב האלימות" כמו ב"אינתיפאדות" הראשונה והשנייה. עם זאת, האפשרות של סיבוב לחימה כבד מול חמאס וחיזבאללה במקביל יכולה להתממש בכל יום, בשל "תגובה יתירה" של אחד הצדדים, שתצית אש כבדה.
מכך ישראל ניסתה להימנע בכל כוחה השבוע. אחרי יום העצמאות, הסובלנות של ישראל כלפי ההתקפות עליה כנראה תפחת. בטווח הקצר, ממש בסוף שבוע זה, מציינים באיראן את יום ירושלים (קודס"), שלהם.
שבוע לפני תום הרמאדן האוויר עדיין מלא באבק שריפה.
13/04/23 08:03
8.75% מהצפיות
מאת IsraelDefense
בדצמבר אשתקד ביצעה יונייטד איירליינס הזמנת ענק נוספת של מטוסים רחבי וצרי-גוף, כולל 56 מטוסי B737 MAX עם 44 אופציות שכבר מומשו https://www.boeing.com/commercial/737ng/news/first-next-generation-737-d... חברת התעופה יונייטד איירליינס צירפה לצי המטוסים שלה את המטוס ה-100 מדגם בואינג B737 MAX, והיא עתה חברת התעופה השניה בגודל צי מטוסי 737 MAX שלה.
ביוני 2021 הודיעה יונייטד איירליינס על רכש ענק של מטוסי נוסעים צרי-גוף מדגמי B737 של בואינג ו-A320 של איירבוס האירופית. הוזמנו 270 מטוסים, 200 של בואינג ו-70 של איירבוס.
בדצמבר אשתקד ביצעה יונייטד איירליינס הזמנת ענק נוספת של מטוסים רחבי וצרי-גוף, כולל 56 מטוסי B737 MAX עם 44 אופציות שכבר מומשו.
מתחילת השנה קולטת יונייטד שני מטוסי נוסעים חדשים כל שבוע, ובשנה הבאה יגבר הקצב לקליטת שלושה מטוסים חדשים בשבוע.
13/04/23 14:12
8.5% מהצפיות
מאת IsraelDefense
כואב ככל שישמע, פעולות התגמול של חיזבאללה הן תשלום שישראל מוכנה לשלם תמורת האפשרות לשחוק את בניין הכוח של חיזבאללה בלבנון ושל האיראנים בסוריה במסגרת המב״מ אילוסטרציה | צילום: דובר צה״ל עליית רף האלימות בשבועות האחרונים, לקראת ובעת הרמאדאן, העלתה בתורה את סף הפאניקה בישראל מפני מלחמה בצפון. נסראללה אישר שיגור 34 רקטות לעבר ישראל, חמש מהן פגעו. נגרם נזק לרכוש. הפעולה שהתפרשה כתעוזה של נסראללה, ואיראן, עוררה שיח ישראלי אודות האפשרות של פתיחת מלחמה נוספת עם לבנון, לאחר כ-17 שנים של רגיעה מאז הסבב הקודם.
אין אינטרס למלחמה
אטען, כי פעולות התגמול של חיזבאללה, גם אלו האחרונות - פיגוע בצומת מגידו ושיגור 34 רקטות לעבר ישראל - הן בגדר ״תשלום כדאי״ להמשך המב״מ בעיניים של ישראל. כמו גם, הטענות לשחיקת ההרתעה, צריכות להכנס לפרופורציה. הרתעה קונבנציונאלית (שאינה גרעינית), לא נועדה למנוע לחלוטין פעולות תגמול אויב, אלא למנוע מלחמה.
התזה כי פעולות תגמול יובילו למלחמה, צריכה להשען על אינטרס של חיזבאללה או איראן לזום מלחמה בישראל. בינתיים, לאף אחד מצדדי המשוואה הזו, אין אינטרס כזה. איראן מצידה רואה בחיזבאללה מנוף שתפקידו למנוע תקיפה ישראלית נגד ריבונות איראנית. מלחמה עם ישראל שלא לצורך סיכול או תגובה לתקיפה ישראלית, ״תבזבז״ את המנוף הזה. חיזבאללה מצידו, מבין שמלחמה עם ישראל תשחק את משאבי הארגון לעשור הקרוב. ואת ההזדמנות היחידה, כדאי לנצל למצב קיצון מול ישראל.
אם לאיראן ונסראללה אין אינטרס במלחמה, עולה השאלה מדוע נסראללה (באישור איראן) נקט בשתי פעולות ברצף בתקופה האחרונה שמטרתן לחמם את הגזרה: שליחת מחבל להטמין מטען בישראל ושיגור הרקטות? התשובה לכך טמונה במונח טיט-פור-טאט. כל צד מגיב בהתאם לרף המהלכים שעושה הצד השני. היתרון באסטרטגיית טיט-פור-טאט, טמון בכך שהיא מאפשרת שינוי בעצימות הפעולות, בלי לדרדר את המצב למלחמה, היות ולשני הצדדים אין עניין באחת כזו.
את הפעולות המיוחסות לישראל בסוריה או לבנון ואת פעולות התגמול של חיזבאללה, יש לראות כחלק מהמלחמה בין המלחמות (מב״מ). תפיסת עבודה של צה״ל בשנים האחרונות שמטרתה פגיעה רציפה בבניין הכוח של האויב והפרעה להפעלת הכוח. בצורה כזו, ישראל מצליחה להאט את בניין הכוח של האויב, במטרה לשחוק את רצונו לצאת למלחמה. התפיסה טוענת כי ככל שהאויב יצליח בבניין הכוח, כך יגבר ביטחונו העצמי ועלולה להתגבש אצלו תחושה כי הרווח במלחמה יהיה גדול מעלותה.
קדם לפעולות התגמול של חיזבאללה (פיגוע ושיגור רקטות) שבוע של תקיפות נגד מטרות בסוריה המיוחסות לחיל האוויר הישראלי. ייתכן בשל פעילות אינטנסיבית של איראן וחיזבאללה בסוריה.
ארגז חול ושמו סוריה
מאז תחילת מלחמת האזרחים בסוריה, אי שם לפני יותר מעשור, נסראללה והאיראנים, על פי פרסומים בישראל, משתמשים בשטח סוריה למגוון מטרות. ביניהן, הברחה ואחסון נשק, ייצור נשק, הרחבת החזית מול ישראל ושימוש בסוריה לצורך אימונים. הפעילות המיוחסת לישראל בסוריה, מן הסתם, מפריעה ליוזמות אלו.
נסראללה ואיראן אינם נאיבים. הם יודעים כי ישראל עוקבת אחרי הפעולות בסוריה ולבנון, ועל אף שישראל תוקפת שוב ושוב את אותם אתרים בסוריה, במשך שנים, עדיין ממשיכה להתבצע בהם פעילות עוינת. וכך חוזר חלילה.
לעיתים הפעילות העוינת בעצימות גבוהה יותר וכך גם תכיפות התקיפות של ישראל או עוצמתן. לעיתים יש תקופות שקטות יותר. כך מתנהלים הדברים מאז יציאת צה״ל מלבנון בשנת 2000, ומלבד טעות בשיקול הדעת של נסראללה ב-2006, הם ממשיכים להתנהל כך כ-17 שנים נוספות עד ימינו.
תחת מסגרת הרתעה המונעת הדרדרות למלחמה, הצמדות שני הצדדים לאסטרטגיית טיט-פור-טאט מאפשרת להם מתווה ״גמיש״ לפעולות אלימות. כל צד יודע שהוא יכול ״לשחק״ בגבולות הסביר, מתחת לרף המלחמה, בהנחה די בטוחה שהמצב לא ידרדר למלחמה.
עבור ישראל מדובר בסביבה אסטרטגית נוחה יחסית, המאפשרת מעגלי איסוף-תקיפה בשטח סוריה ולבנון, המאטים את בניין הכוח של חיזבאללה ואיראן במדינות אלו.
13/04/23 14:19
8.5% מהצפיות
מאת IsraelDefense
כואב ככל שישמע, פעולות התגמול של חיזבאללה הן תשלום שישראל מוכנה לשלם תמורת האפשרות לשחוק את בניין הכוח של חיזבאללה בלבנון ושל האיראנים בסוריה במסגרת המב״מ אילוסטרציה | צילום: דובר צה״ל עליית רף האלימות בשבועות האחרונים, לקראת ובעת הרמאדאן, העלתה בתורה את סף הפאניקה בישראל מפני מלחמה בצפון. נסראללה אישר שיגור 34 רקטות לעבר ישראל, חמש מהן פגעו. נגרם נזק לרכוש. הפעולה שהתפרשה כתעוזה של נסראללה, ואיראן, עוררה שיח ישראלי אודות האפשרות של פתיחת מלחמה נוספת עם לבנון, לאחר כ-17 שנים של רגיעה מאז הסבב הקודם.
אין אינטרס למלחמה
אטען, כי פעולות התגמול של חיזבאללה, גם אלו האחרונות - פיגוע בצומת מגידו ושיגור 34 רקטות לעבר ישראל - הן בגדר ״תשלום כדאי״ להמשך המב״מ בעיניים של ישראל. כמו גם, הטענות לשחיקת ההרתעה, צריכות להכנס לפרופורציה. הרתעה קונבנציונאלית (שאינה גרעינית), לא נועדה למנוע לחלוטין פעולות תגמול אויב, אלא למנוע מלחמה.
התזה כי פעולות תגמול יובילו למלחמה, צריכה להשען על אינטרס של חיזבאללה או איראן לזום מלחמה בישראל. בינתיים, לאף אחד מצדדי המשוואה הזו, אין אינטרס כזה. איראן מצידה רואה בחיזבאללה מנוף שתפקידו למנוע תקיפה ישראלית נגד ריבונות איראנית. מלחמה עם ישראל שלא לצורך סיכול או תגובה לתקיפה ישראלית, ״תבזבז״ את המנוף הזה. חיזבאללה מצידו, מבין שמלחמה עם ישראל תשחק את משאבי הארגון לעשור הקרוב. ואת ההזדמנות היחידה, כדאי לנצל למצב קיצון מול ישראל.
אם לאיראן ונסראללה אין אינטרס במלחמה, עולה השאלה מדוע נסראללה (באישור איראן) נקט בשתי פעולות ברצף בתקופה האחרונה שמטרתן לחמם את הגזרה: שליחת מחבל להטמין מטען בישראל ושיגור הרקטות? התשובה לכך טמונה במונח טיט-פור-טאט. כל צד מגיב בהתאם לרף המהלכים שעושה הצד השני. היתרון באסטרטגיית טיט-פור-טאט, טמון בכך שהיא מאפשרת שינוי בעצימות הפעולות, בלי לדרדר את המצב למלחמה, היות ולשני הצדדים אין עניין באחת כזו.
את הפעולות המיוחסות לישראל בסוריה או לבנון ואת פעולות התגמול של חיזבאללה, יש לראות כחלק מהמלחמה בין המלחמות (מב״מ). תפיסת עבודה של צה״ל בשנים האחרונות שמטרתה פגיעה רציפה בבניין הכוח של האויב והפרעה להפעלת הכוח. בצורה כזו, ישראל מצליחה להאט את בניין הכוח של האויב, במטרה לשחוק את רצונו לצאת למלחמה. התפיסה טוענת כי ככל שהאויב יצליח בבניין הכוח, כך יגבר ביטחונו העצמי ועלולה להתגבש אצלו תחושה כי הרווח במלחמה יהיה גדול מעלותה.
קדם לפעולות התגמול של חיזבאללה (פיגוע ושיגור רקטות) שבוע של תקיפות נגד מטרות בסוריה המיוחסות לחיל האוויר הישראלי. ייתכן בשל פעילות אינטנסיבית של איראן וחיזבאללה בסוריה.
ארגז חול ושמו סוריה
מאז תחילת מלחמת האזרחים בסוריה, אי שם לפני יותר מעשור, נסראללה והאיראנים, על פי פרסומים בישראל, משתמשים בשטח סוריה למגוון מטרות. ביניהן, הברחה ואחסון נשק, ייצור נשק, הרחבת החזית מול ישראל ושימוש בסוריה לצורך אימונים. הפעילות המיוחסת לישראל בסוריה, מן הסתם, מפריעה ליוזמות אלו.
נסראללה ואיראן אינם נאיבים. הם יודעים כי ישראל עוקבת אחרי הפעולות בסוריה ולבנון, ועל אף שישראל תוקפת שוב ושוב את אותם אתרים בסוריה, במשך שנים, עדיין ממשיכה להתבצע בהם פעילות עוינת. וכך חוזר חלילה.
לעיתים הפעילות העוינת בעצימות גבוהה יותר וכך גם תכיפות התקיפות של ישראל או עוצמתן. לעיתים יש תקופות שקטות יותר. כך מתנהלים הדברים מאז יציאת צה״ל מלבנון בשנת 2000, ומלבד טעות בשיקול הדעת של נסראללה ב-2006, הם ממשיכים להתנהל כך כ-17 שנים נוספות עד ימינו.
תחת מסגרת הרתעה המונעת הדרדרות למלחמה, הצמדות שני הצדדים לאסטרטגיית טיט-פור-טאט מאפשרת להם מתווה ״גמיש״ לפעולות אלימות. כל צד יודע שהוא יכול ״לשחק״ בגבולות הסביר, מתחת לרף המלחמה, בהנחה די בטוחה שהמצב לא ידרדר למלחמה.
עבור ישראל מדובר בסביבה אסטרטגית נוחה יחסית, המאפשרת מעגלי איסוף-תקיפה בשטח סוריה ולבנון, המאטים את בניין הכוח של חיזבאללה ואיראן במדינות אלו.
13/04/23 09:17
7% מהצפיות
מאת IsraelDefense
בכיתה בת 8 חיילים יש 2 מקלעי "נגב", ו-6 רוס"רי מיקרו תבור לשימושים שונים, כולל משגרי רימונים ורובה קלעים
https://twitter.com/CYpresidency/status/1634154996320141312?s=20 ציוץ בטוויטר חושף את מצבת הנשק הקל האישי של כיתה בכוחות המיוחדים הקפריסאיים וכל כולו ישראלי.
על פי התמונה בציוץ – העוסק בביקור של נשיא קפריסין ביחידה - בכיתה בת 8 חיילים של יחידת הריידר (Raider Command), יש 2 מקלעים קלים "נגב" NG5SF, רוס"ר מיקרו תבור X95FT אחד באורך קנה של 419 מ"מ המשמש כרובה קלעים מחלקתי קל,
שלושה רוס"רי מיקרו תבור X95FT באורך קנה של 330 מ"מ וכן שני משגרי רימונים 40 מ"מ GL40 המותקנים על גבי רוס"רי מיקרו תבור. כל הנשקים הם מתוצרת חברת IWI הישראלית.
יחידת הריידר הנה יחידת הכוחות המיוחדים של המשמר הלאומי הקפריסאי והיא מוצבת בלרנקה. משימות היחידה כיום הן סיורי גבול והרים, חיפוש והצלה, מבצעי צניחה, לחימה בטווחים קצרים וכן חילוץ בני ערובה.
13/04/23 09:46
6.25% מהצפיות
מאת IsraelDefense
החברה זכתה בחודש יוני 2020 לחוזה ראשוני בשווי 214.3 מיליון דולר לפיתוח רכב קל וזריז להובלת כיתת חי"ר בת תשעה חיילים וציודם
www.gmdefensellc.com חברת GM Defense האמריקאית, חברת בת של ג'נרל מוטורס, הודיעה בשבוע שעבר כי צבא ארה"ב החליט על מעבר לייצור בקצב מלא של רכב הובלת החי"ר (Infantry Squad Vehicle – ISV) מתוצרתה. החברה זכתה בחודש יוני 2020 לחוזה ראשוני בשווי 214.3 מיליון דולר לפיתוח רכב קל וזריז להובלת כיתת חי"ר בת תשעה חיילים וציודם.
סטיב דומונט, נשיא GM Defense, אמר כי "ההחלטה לעבור לייצור בקצב מלא של רכבי ISV מחזקת את האמינות שלנו ומעצימה את הצלחת תהליכי הייצור שלנו. על ידי עבודה בשיתוף פעולה הדוק עם הלקוח שלנו, מסרנו יותר מ-300 רכבים ללקוחות שלנו בצבא ארה"ב, כאשר רבים מהם כבר הועברו לדיוויזיות המוטסות ה-82 וה-101 של הצבא".
רכב ה-ISV מבוסס על ארכיטקטורת המשאיות הבינוניות של שברולט קולורדו .ZR2 לדברי GM Defense, במשקל של כ-2.5 טון, רכב ה-ISV קל מספיק בכדי שניתן יהיה לשאת אותו במתלה ממסוק UH-60 Blackhawk וקומפקטי מספיק כדי להיכנס בתוך מסוק CH-47 Chinook לצרכי הובלה אווירית.
13/04/23 08:09
5.75% מהצפיות
מאת IsraelDefense
חלק מהנוסעים נבהלו למראה מטוסי קרב טסים בקרבה למטוסם. הטייסים במטוס אל על לא מסרו הודעות במערכת הכריזה הפנימית By Krasimir Grozev - Own work, CC BY-SA 3.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=10881998 מטוסי קרב 'יורופייטר' של חיל האוויר האוסטרי הוזנקו ביום שני האחרון לעבר מטוס אל על שהיה בטיסה מאמסטרדם לתל אביב, לאחר שצוות הטייסים לא ענה בקשר ולא השיב לקריאות הבקרה האווירית. כשמטוסי הקרב קרבו למטוס אל על חודש הקשר והמטוס נחת בשלום.
חברת אל על הגדירה את האירוע כתקלה בקשר שתוקנה תוך זמן קצר. במעבר הגבול בין גרמניה לאוסטריה היתה תקלה בקשר בין המטוס לבין הבקרה האזורית. לכן שלח צוות המטוס מברק לבקרה, אך כנראה המברק לא אותר, ולכן הזניקו האוסטרים מטוסי קרב. התקלה תוקנה והטיסה נמשכה כסדרה.
תקרית הקשר אירעה בטיסת אל על LY338 במטוס בואינג B777 מאמסטרדם לישראל. המטוס טס בגובה שיוט רגיל של 37,000 רגל, וכשטס מעל גרמניה ומעל אוסטריה פנו אליו כמקובל פקחי הבקרה האווירית האזוריים, אך המטוס הישראלי לא השיב במשך כ-12 דקות.
כשהיה המטוס ממעל רכס הררי בחבל קורינתיה שבדרום אוסטריה הוזנקו לעברו מטוסי קרב, על פי הנהלים של יירוט מטוס לא מזוהה שציוותו אינו משיב לקריאות. נוסעים ישראליים במטוס ראו את המטוסים הואוסטריים ואף צילמו אותם.
חלק מהנוסעים נבהלו למראה מטוסי קרב טסים בקרבה למטוסם. הטייסים במטוס אל על לא מסרו הודעות במערכת הכריזה הפנימית.
לדברי משרד ההגנה האוסטרי המטוס הישראלי טס לפי תכנית הטיסה שלו בגובה ובמהירות הנכונים, רק לא השיב בקשר, ולכן הוזנקו מטוסי הקרב כדי ליצור קשר עין עם הטייסים. כשחודש הקשר נמשכה הטיסה כסדרה והמטוס נחת בשלום בנתב"ג.
13/04/23 09:01
5.25% מהצפיות
מאת IsraelDefense
בבלוג חדש, מספק צוות החוקרים של סיגניה כלים עבור ארגונים על מנת לסייע בזיהוי שיטות וכלי תקיפה של קבוצת RagnarLocker בטרם יוצפן המידע של הארגון בידי ההאקרים bigstock חברת הסייבר הישראלית סיגניה (Sygnia) חושפת פרטים חדשים אודות קבוצת תקיפה המכונה RagnarLocker, אשר מתמקדת בתקיפת כופרה של תשתיות קריטיות ושל ארגונים ברחבי העולם. בסיגניה חושפים כלים חדשים שקבוצת ההאקרים משתמשת בהם ומפתחת בעצמה.
בבלוג חדש, מספק צוות החוקרים של סיגניה כלים עבור ארגונים על מנת לסייע בזיהוי שיטות וכלי תקיפה של קבוצת RagnarLocker בטרם יוצפן המידע של הארגון בידי ההאקרים.
צוות סיגניה, בהובלת אורן בידרמן, ראש צוות זיהוי ותגובה לאירועי סייבר בחברה, מסביר כי ההאקרים גונבים מידע רב מהארגון ולאחר מכן מצפינים את תחנות העבודה והשרתים ודורשים כופר על מנת שלא לפרסם את המידע שנגנב ולספק מפתח הצפנה לשרתים שהוצפנו. בבלוג מתואר כיצד ההאקרים עושים זאת וכי חלק מהכלים בהם הם משתמשים פותחו על-ידם.
לדברי בידרמן, "מדובר בקבוצה ותיקה יחסית המוכרת עוד משנת 2020, אך חלק מהכלים והשיטות בהם היא משתמשת טרם נחשפו. בשלב זה, אין ודאות בתעשייה לגבי ארץ המקור ממנה מגיעים חברי הקבוצה, שמעניינת בעיקר בשל העובדה שהיא מתמקדת בחברות השייכות למגזרים של תשתיות קריטיות, כגון: בתי חולים, מפעלים חיוניים וחברות ממשלתיות".
בידרמן מציין כי הקבוצה כתבה קוד המאפשר לה "לשלוף" את יומני האירועים והפעולות ממערכת הלוגים של הארגון ב-Windows, שבדרך כלל משמשים אנשי אבטחה בארגון כדי לדעת מה קרה.
קורבנות בצפון אמריקה ובאירופה
ההאקרים מנצלים את המידע אליו נחשפו על מנת לבנות רשימת מטרות בתוך הארגון, כדי להתפשט אליהן ולפרוס את תוכנת הכופר ברשת הארגון. בנוסף, הם משתמשים בכלי רוסי לניהול הגישה מרחוק שנקרא remote manipulator system כמנגנון פיקוד ובקרה.
הבלוג של סיגניה מספק מידע כיצד לחקור את הממצאים הפורנזיים שהותיר כלי זה על השרת שנפגע. כלי גישה מרחוק אחר, AnyDesk, שימש את ההאקרים להוצאת נתונים מהארגון ואיפשר להאקרים להישאר "מתחת לרדאר" מבלי לעורר חשד כיוון שמדובר בכלי אדמיניסטרטיבי לגיטימי ושכיח.
"ההאקרים יוצרים כלים חדשים כל הזמן על מנת שלא יזהו אותם. השילוב של כלי ניהול לגיטימיים עם כלים מתוצרת עצמית עוזר לקבוצה לחמוק ממערכות ההגנה הפרוסות בארגון. ההאקרים מקפידים למחוק את הכלים שלהם לאחר הרצה ובנוסף מצפינים את המערכות ברשת, כך שלמרות שמדובר בקבוצה ותיקה הם עדיין מצליחים להוציא לפועל תקיפות הגובות מחיר כבד מארגונים", מוסיף בידרמן.
"יש לקבוצה קורבנות רבים בצפון אמריקה - ארה"ב וקנדה - וגם באירופה. בשלב זה לא ידוע על קורבנות בישראל".