הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
30/07/23 18:34
10.64% מהצפיות
מאת IsraelDefense
ממשלת ישראל שוב מעלה את הרכבת לאילת לכותרות | תעלת סואץ מכניסה למצרים כ-9 מיליארדי דולרים בשנה - ממשלת ישראל חושקת בחלק מהכסף הזה סטילס: חיים צח / לע״מ בואו נעשה את זה פשוט. רכבת מאילת לחיפה או אשקלון תתחרה בתעלת סואץ - ועתידה לפגוע בהכנסות מצרים מהתעלה. כמה פגיעה תהיה? תלוי בפרשן. בעיניים מצריות, רכבת ישראלית מאילת לאשקלון ואשדוד, היא מתחרה חדש בשכונה על ערוץ הכנסות יוקרתי.
התעלה כה קריטית למצרים, שפרויקט להרחבת חלקים מתעלת סואץ צפוי להסתיים לאחר שנתיים של עבודה ביולי 2023. רשות תעלת סואץ הודיעה על תוכניות מואצות להארכת ערוץ שני של התעלה ולהגדלת הערוץ הקיים, לאחר שספינת המכולות Ever Given עלתה על שרטון וחסמה את נתיב המים לשישה ימים ב-2021.
כ-12% מהסחר העולמי
תעלת סואץ היא נתיב מים חיוני לסחר בינלאומי, כאשר כ-12% מהסחר העולמי עוברים דרכו, המהווים 30% מכלל תעבורת המכולות העולמית וסחורות בשווי של למעלה מ-1 טריליון דולר בשנה.
בשנת הכספים 2022/23, רשות תעלת סואץ (SCA) דיווחה על הכנסות שיא של 9.4 מיליארד דולר, לעומת 7 מיליארד דולר בשנה הקודמת. הכנסות התעלה מהוות מקור הכנסה משמעותי למצרים וממלאות תפקיד חיוני בכלכלת המדינה. תקציב מצרים לשנה מוערך בכ-97 מיליארדי דולרים. כלומר, הכנסות תעלת סואץ מגיעות לכעשרה אחוזים מהתקציב השנתי של מצרים.
על מה משלמים הסוחרים? ובכן, במקום להקיף את כל אפריקה עם המטען בים, שיט שעולה הרבה כסף ולוקח הרבה זמן, אפשר לעבור בתעלת סואץ, לשלם למצרים עמלה ולקצר זמני שילוח.
תעלת סואץ היא נתיב מים מלאכותי בגובה פני הים במצרים, המחבר את הים התיכון לים האדום דרך האיסתמוס של סואץ, המחלק את אפריקה ואסיה. אורכה של התעלה 193.3 ק"מ (120.1 מייל) והיא משמשת נתיב סחר פופולרי בין אירופה לאסיה. היא נבנתה בין 1859 ל-1869 על ידי חברת תעלת סואץ וכיום הוא בבעלות ומתוחזקת על ידי רשות תעלת סואץ.
התעלה מספקת נתיב ישיר יותר לשייט בין אירופה לאסיה, ומאפשרת מעבר מצפון האוקיינוס האטלנטי לאוקיינוס ההודי ללא צורך להקיף את יבשת אפריקה. זה הופך אותה לנתיב מים חיוני לסחר בינלאומי.
החלופה הישראלית
ממשלת ישראל רוצה להקים מסילה לרכבת מהירה, נוסעים ומטען, שתחבר בין נמל אילת לבין נמלי חיפה ואשקלון. בצורה כזו, פלוני יוכל לבחור בנתיב שיותר זול לו. בשני המקרים, הוא משיג את היתרון שאינו צריך להקיף את אפריקה עם המטען.
עם זאת, כפי שכותבים באתר ״אקולוגיה וסביבה״, לרכבת יבשתית יש חסרונות מובנים מול תעלת סואץ.
״ספנות מכולות (liner shipping) מתנהלת על פי לוחות הפלגה קבועים במחזורי פקידה שבועיים. לקוחות הספנות מתכננים את רמת המלאי שלהם לאורך כל שרשרת האספקה בהתאם ללוחות אלה. מחזור הוא קו, שמתחיל לדוגמה בהונג קונג, פוקד נמלים נוספים במזרח, עובר בתעלת סואץ, ממשיך לנמלי אירופה, וחוזר להונג קונג. המחזור מאפשר זרימה סדירה של מכולות בין נמלי מקור ויעד״, כותבים בפרסום.
״בעוד הנתיב הימי רציף – המכולה מובלת באופן רצוף בכלי תחבורה אחד – הרי הגשר היבשתי אינו רציף, שכן המכולה עוברת מחזורים בלתי תלויים של טלטול בין כלֵי תחבורה שונים. מכאן שהגשר היבשתי ישבור את המחזור הימי הרציף לארבעה תת-מחזורים. בדרך זו נוצרת מערכת אקלקטית שנדרשת לפעול כמערכת רציפה אחת.״
גיאו פוליטיקה
מעבר לשאלת היעילות של מערכת שינוע יבשתית לעומת שינוע ימי דרך תעלת סואץ, עולה שאלה כיצד יתייחסו המצרים לרצון של מדינת ישראל להתחרות בהם כלכלית. בצלאל סמוטריץ׳, היום שר האוצר, אמר בעבר כי הרכבת לאילת לא יצאה לפועל בגלל התנגדות קהיר. היום בישיבת הממשלה, מירי רגב ונתניהו דוחפים קדימה שוב. על פי הודעת הממשלה, ישנו תקציב דו שנתי לתכנון הרכבת.
בין ישראל למצרים שורר הסכם שלום. אולי לא בין החמימים שיש, אבל עובד מעל 40 שנים. כל שנה שאין מלחמה עם מצרים, זה חסכון אדיר של כסף לממשלת ישראל. מעבר לכך, צה״ל לא צריך להקצות משאבים לעיבוי הגבול עם מצרים ולבניין כוח מתמשך מול מצרים, גם זה חסכון כספי אדיר כל שנה.
בין ישראל למצרים שורר גם שיתוף פעולה פורה בסיכול טרור. דאעש, חמאס ושאר ארגוני טרור שמנסים לפעול נגד אזרחי ישראל מאזור סיני (גבול מצרים), מנוטרלים ברוב המקרים בזכות שיתוף הפעולה הזה. גם כאן יש משמעות כספית - בלי שיתוף פעולה מצרי, ישראל צריכה להוציא הרבה יותר כסף על סיכול טרור בגבול מצרים. וזה גבול ארוך מאד.
מצרים גם מעורבת כמתווך כמעט בכל סכסוך בין ישראל לחמאס בעזה או בין ישראל לאש״ף ביו״ש. היכולת של מצרים לקצר ימי לחימה של צה״ל בעזה או יו״ש, גם היא שווה הרבה כסף לאוצר. כל יום לחימה של צה״ל, גם במתכונת חלקית, עולה למדינה עשרות או מאות מליוני ש״ח בהוצאות ישירות ועקיפות.
גם אם נניח שישראל תקים רכבת ותצליח לקחת 1-2 מיליארדי דולרים מהכנסות המצרים בשנה, האם בחישוב הכולל היא תרוויח יותר כסף? ניתן להניח כי מצרים לא תכריז מלחמה על ישראל בשל כך, אך מספיק שקהיר תחליט לקרר את שיתופי הפעולה הביטחוניים עם ישראל - כמה זה יעלה במצטבר למשלם המיסים הישראלי? האם האוצר עושה חישובים עלות - תועלת כאלו? שאלה פתוחה.
לסיכום, ישראל יכולה לעשות מה שבא לה בשטח הריבוני שלה הכולל את אילת. עם זאת, במשוואה הכלכלית והגיאו-פוליטית של המזרח התיכון, לכל מהלך יש מחיר כלכלי. לנו נותר לקוות שהאוצר שם את המספרים על שולחן הממשלה.
30/07/23 09:56
10.33% מהצפיות
מאת IsraelDefense
ראש עיריית מוסקווה אמר שלא היו נפגעים או נזקים Credit: REUTERS
הישג חשוב למתקפת הנגד האוקראינית: צבא אוקראינה שחרר מידי הרוסים את העיר סטרומיורסק, שהיא מרכז לוגיסטי חשוב וצומת דרכים בחבל דונייצק.
סגנית שר ההגנה האוקראיני האנה מליאד הכריזה בקייב: "סטרוימיורסק שוחררה", ואילו הנשיא זלנסקי שוחח בווידיאו עם לוחמיו ששחררו את העיר.
רשת טלגרם הרוסית הודתה שהעיר נכבשה, והסבירה שהדבר נובע מהארכת טווח הארטילריה האוקראינית, ובעיקר הפעלת רקטות מונחות GMLRS ו-HIMARS שסיפקו האמריקניים ונתנו לאוקראינים טווחים של יותר מ-80 ק"מ שלא היו להם לפני כן.
מה שלא מנע מהרוסים לתקוף בסוף השבוע בטילי מערכת הגנ"א S-200 את העיר דניפרו, שם נפגע בנין רב-קומות ובו משרדי שרות המודיעין האוקראיני SBU בעיר. זלנסנקי הגיב: "הטרור הרוסי נמשך".
WAR ZONE ו-DEFENSE POST מדווחים כי לדברי משרד ההגנה הרוסי סוכלה ביום ששי מתקפת כטמ"מים אוקראינית על אזור מוסקווה. ראש עיריית מוסקווה אמר שלא היו נפגעים או נזקים.
היו בעבר כמה תקיפות של כטמ"מים אוקראינים נגד מטרות בלב הבירה הרוסית, הנמצאת במרחק של 500 ק"מ מגבול אוקראינה.
30/07/23 14:02
7.9% מהצפיות
מאת IsraelDefense
סקר חושף תובנות לגבי האתגרים הקריטיים עמם מתמודד כוח האדם במוקדי 9-1-1 אמיר אליחי מייסד ומנכל קרביין | צלם: מאט קאר טכנולוגיה מיושנת, מחסור בכוח אדם ועומס נפשי – האתגרים של מערך החירום בארה"ב כפי שנחשפו בסקר ראשון מסוגו של קרביין הישראלית בשיתוף איגוד 911
חברת Carbyne (קרביין), המובילה העולמית בניהול שיחות חירום בענן, בשיתוף עם NENA - National Emergency Number Association, איגוד מוקדי החירום 9-1-1 הלאומי, הודיעה על הממצאים של סקר ראשון מסוגו שבוצע בקרב יותר מ-800 משיבים במרכזי 911 בצפון אמריקה.
הסקר חושף תובנות לגבי האתגרים הקריטיים עמם מתמודד כוח האדם במוקדי 9-1-1, ומצייר תמונה של תעשייה תחת לחץ עצום. כוח העבודה במוקדים אמנם מנוסה, אך לחוץ מדי בשל התמודדות עם עלייה דרמתית בכמות השיחות ועם מצבי חירום מורכבים, על רקע תשתיות טכנולוגיות מיושנות.
"לטכנולוגיה יש את הכוח לשנות את תעשיית 9-1-1 ולהקל על ההתמודדות עם האתגרים העומדים בפני מוקדנים", אמר אמיר אליחי, מנכ"ל קרביין.
"על ידי רתימת הפוטנציאל של פלטפורמות מתקדמות לטיפול בשיחות, ניתן לשפר ולדייק את תגובת החירום ובכך לייעל את תהליכי העבודה. אנו מסוגלים לגשר על פערים בתקשורת, לספק נראות בזמן אמת של האירוע ועל ידי כך סיוע מהיר ויעיל יותר לפונים לקבלת עזרה. הטכנולוגיה היא כלי רב עוצמה במסע של קרביין, שמטרתו לחולל מהפכה בשירותי החירום ולהבטיח קהילות בטוחות וחזקות יותר".
הממצאים העיקריים של הסקר
כוח אדם: שיעור של 82% ממרכזי החירום וההצלה דיווחו על מחסור בכוח אדם ומאבק על גיוס ושימור עובדים. המשיבים ציינו כי לחץ ושכר נמוך הם המכשולים העיקריים למשיכה ושימור עובדים. הנתונים מצביעים גם על מחסור הולך וגדל בעובדים צעירים שיחליפו את אלה שפורשים או נשחקים.
טכנולוגיה: הנתונים מראים כי מספר ניכר של משיבים אינם מכירים טכנולוגיות מתפתחות ואת הפוטנציאל שלהן לסייע בפתרון בעיות כגון מחסור בכוח אדם ועלייה בפניות. 83% מהמשתתפים אומרים שהמוקדים שלהם חווים נפחי שיחות גבוהים במיוחד, מספר ימים בשבוע. פחות ממחצית מסוגלים לקבל מידע מיקום מדויק ממתקשרים ניידים, ופחות מ-20% מסוגלים לקבל שיחות וידאו.
בריאות הנפש ואיכות החיים: 74% מהמשיבים חשפו כי מרכזי 9-1-1 שבהם הם מועסקים, סובלים משחיקה של הצוות, כאשר רבים אחרים מציגים סימני אזהרה לבריאות הנפש כגון חרדה, עייפות ורמות אנרגיה נמוכות. בעוד יותר מ- 90% ממנהלי מוקדי 9-1-1 מספקים שירותי תמיכה בבריאות, רק 18% מהמשיבים עושים בהם שימוש.
הכשרה: פחות ממחצית מהמשיבים הרגישו מצוידים מספיק כדי להתמודד עם כל סוג אירוע. כ-38% חשו שאינם מוכנים להתמודד עם מצב של יורה פעיל, 25% הרגישו שחסרה להם הכשרה לשיחות בתחום בריאות הנפש, ו-18% לא הרגישו בנוח לנהל הפרות סדר אזרחיות או אירועים הקשורים להטיה מגדרית או לאומנית.
גיוון והכלה: 56% מהמשיבים הרגישו שמקומות העבודה שלהם מיישמים מדיניות גיוון והכלה, ו- 42% הבחינו בחוסר גיוון בשורות ההנהגה שלהם. רבע דיווחו כי הנתונים הדמוגרפיים של המרכז שלהם אינם משקפים במדויק את הקהילות שהם משרתים.
30/07/23 09:04
7.6% מהצפיות
מאת IsraelDefense
הלוויין החל את משימתו בחלל ושידר נתונים ראשונים לתחנת הקרקע https://twitter.com/isro/status/1685519623460917248?s=20 לוויין התצפית המכ"מי DS-SAR שוגר הבוקר בהצלחה לחלל. הלוויין, מתוצרת התעשייה האווירית, שוגר בשעה 04:00 ממשגר PSLV C56 מאתר השיגור בהודו.
בהתאם לתכנית השיגור המקורית, נכנס הלוויין למסלולו סביב כדור הארץ, החל לשדר נתונים ועבר סדרת בדיקות ראשוניות על-ידי מהנדסות ומהנדסי הפרויקט, שאימתו את תקינותו ואת רמת ביצועיו. כעת יחל הלוויין תהליך משלים ומתוכנן מראש של בדיקות במסלול שלאחריו יימסר ללקוחות בסינגפור, DSTA ו- ST Engineering .
הלוויין DS-SAR פותח על בסיס ניסיון שצברה התעשייה האווירית בפיתוח סדרת לווייני התצפית המתקדמים "אופק" ו- TECSAR, ששוגרו לחלל כבר החל משנת 1988. מכ"ם ה- SAR מאפשר קבלת מגוון רחב של מידע בכיסויים וברזולוציות שונות ביום, בלילה ובכל תנאי מזג האוויר.
סינגפור רכשה את המכ״מ בשנת 2018, כלומר חמש שנות פיתוח עד השיגור. כך לפי דיווח של space.org.sg.
30/07/23 09:37
7.29% מהצפיות
מאת IsraelDefense
נשיא L3HARREIS כריסטופר קיובסיק אמר שהחברה שלו תקלוט 5,000 עוברי ROCKETDYNE Photo by Cytonn Photography on Unsplash עסקת מיזוג גדולה בתחומי התעופה והחלל: חברת L3HARRIS רכשה את חברת AEROJET ROCKETDYNE תמורת 4.7 מיליארד דולר.
שתי החברות מסרו שהמיזוג ביניהן משפר את תכניות פיתוח מערכות הגנ"א, מערכות נשק וטיסה היפר-סוניות וייצור מנועי רקטות.
נשיא L3HARREIS כריסטופר קיובסיק אמר שהחברה שלו תקלוט 5,000 עוברי ROCKETDYNE, ושתי החברות יפעלו מעתה כחברה אחת מאוחדת לטובת הביטחון הלאומי של ארה"ב.
המומחיות של ארוג'ט רוקטדיין היא במנועי כלי טיס וטילים ויכולות אנרגטיות, והיא עובדת עם לקוחות כמו משרד ההגנה של ארה"ב וחברות שעוסקות בחלל.
רוס ניברגול, שהיה עד כה סגן נשיא ארוג'ט רוקטדיין, יהיה מעתה אחראי לאסטרטגיה ולפיננסים של החברה המאוחדת. בעבר ניסתה לוקהיד מרטין לרכוש את רוקטדיין, אך העסקה לא יצאה לפועל.
דיפנס בלוג מוסר שאתרי האינטרנט של שתי החברות אוחדו לאתר אחד. עיקר עסקיה של L3HARRIS הוא בתחומי מערכות חלל, מערכות מוטסות, אינטגרציה של מערכות תעופה ותקשורת תעופה וחלל.
30/07/23 09:09
6.99% מהצפיות
מאת IsraelDefense
טיסה הבכורה התקיימה בבלגיה, ויצרנית הרחפן היא חברת HELICUS באנטוורפן https://helicus.com/first-medical-transport-by-passenger-drone-in-eu טיסת בכורה באירופה של רחפן גדול שמיועד להעברת מנות דם וציוד רפואי, ובעתיד להטיס נוסעים, בעיקר רופאים, במקרי חירום.
טיסה הבכורה התקיימה בבלגיה, ויצרנית הרחפן היא חברת HELICUS באנטוורפן, המפתחת כלי טיס בלתי מאויישים למשימות שונות. בטיסת הבכורה ננקטו אמצעי בטיחות מיוחדים לאורך נתיב הטיסה, אך זו עברה ללא תקלות.
סוכנות הידיעות הצרפתית AFP מסרה שבסיס הרחפן הוא כלי סיני מסוג EHAND-216 והחברה הבלגית מתאימה את הרחפן להטסת ציוד רפואי. בעתיד יש מקום ברחפן לשני נוסעים, אם כי בשלב זה החוק בבלגיה אוסר הטסת בני אדם בכלי טיס בלתי מאוייש.
לרחפן יש 16 מנועי חשמל, מהירות הטיסה עד 130 קמ"ש, טווח 30 ק"מ ויכולת שהייה באוויר עד 30 דקות. נתונים אלו מאפשרים את הפעלת הרחפן לצורך העברה מהירה של מנות דם לבית חולים או לאתר תאונה או אסון, וגם העברה מהירה של איברים לניתוחי השתלה. בעתיד הטסת שני רופאים לאתר תאונה.
שר התחבורה הבלגי ז'ורז' גילקינה אמר שהוא רואה יתרון עצום ברחפנים כאלו לביצוע משימות מורכבות כאשר ההפעלה היא זולה ואינה מזהמת אוויר. רחפנים כאלו יוכלו בעתיד למלא תפקידים של מטוסים קלים ושל מסוקים.
30/07/23 11:30
6.99% מהצפיות
מאת IsraelDefense
המל״ט נמצא בפיתוח כבר למעלה מ-10 שנים | היקף העסקה כ-660 מליוני דולרים https://www.airbus.com/en/products-services/defence/uas/uas-solutions/si... ממשלת ספרד אישרה רכש תשע מערכות כטמ"מים מסוג SIRTAP תוצרת איירבוס, שיחליפו כטמ"מים מסוג SEARCHER ישנים תוצרת התעשיה האווירית.
SIRTAP הוא כלי בלתי מאוייש תוצרת תאגיד איירבוס הנמצא בפיתוח. הדגמים הראשונים מיועדים למשימות איסוף, ובשלב השני יותקנו בהם כלי נשק, והם יהיו כטמ"מים תוקפים.
מדובר בכלי בעל יכולת שהייה של 20 שעות באוויר, מטע"ד גדול בן 150 ק"ג, יכולת לנסוק לגובה של ששה ק"מ, טווח 250 ק"ג.
אתר GAGADGET מדווח שבחודש אפריל נמסר שספרד תשקיע 600 מיליון יורו בפיתוח הכטמ"מ של איירבוס. ספרד מתכוננת לרכוש עבור הצבא וחיל האוויר שלה תשע מערכות, שבכל אחת מהן שלושה כלים, בסך הכל 27 כטמ"מים, וכן שני סימולטורים, תחנות פיקוח, הדרכה ותמיכה לוגיסטית.
30/07/23 14:27
6.38% מהצפיות
מאת IsraelDefense
הפניה הראשונית של אותו גורם איראני הייתה לפרופיל ה"לינקדין" של האזרח הישראלי ולאחר מכן השיח עבר להתנהל באמצעות המייל Photo by Justin Morgan on Unsplash מזה מספר חודשים מתנהל קמפיין דיוג, "פישינג", על ידי גורמים איראנים למול אזרחים ישראלים, שכוון בעיקרו למול עובדי מדינה וחוקרים במכוני מחקר שונים.
הפניות לאזרחים בוצעו תוך שימוש בפרופילים מזויפים שהתחזו לאזרחים ישראלים מוכרים, במטרה לאסוף מידע על המדיניות הישראלית, עובדי מדינה ואזרחים ישראלים.
ההתחזות הייתה לדמויות שמוכרות לאותם אזרחים שפנו אליהם או שעמדו איתם בקשר, מקצועי או אישי.
כיצד מתבצעת הפניה?
הפניה הראשונית של אותו גורם איראני הייתה לפרופיל ה"לינקדין" של האזרח הישראלי ולאחר מכן השיח עבר להתנהל באמצעות המייל.
במסגרת השיח בין השניים, האזרח הישראלי הוזמן לכנס. ההזמנה צורפה כקובץ לתכתובת, או לחילופין נשלח קובץ של מאמר או מחקר שעשוי היה לעניין את האזרח.
כאשר אותו אזרח פתח את הקובץ, הותקן על מחשבו קובץ זדוני שנתן לאותו גורם איראני הרשאות גישה למחשבו.
כך למעשה, הקובץ יצר השתלטות מרחוק של ״התוקף״ על מחשבו של ״הנתקף״, ומכאן הגורם האיראני היה חשוף לכל המידע שנשמר על גבי המחשב של האזרח הישראלי.
הפנייה של הגורם האיראני התבססה על מידע שנאסף על האזרחים הישראלים מהרשתות החברתיות ומהרשת, תכני ההתכתבויות והקשר היו בעלי התאמה לעיסוקם ותחומי העניין שלהם.
מודעות ועירנות האזרחים אליהם פנו, לצד פעולות נוספות של שב״כ ומערכת הביטחון הישראלית, מנעו מהניסיונות האיראנים להשיג את יעדם.
שירות הביטחון הכללי לצד שותפיו בקהילת המודיעין פועלים לשבש ולסכל ניסיונות איראנים לאסוף מידע על אזרחי ישראל, וקורא לציבור לגלות עירנות לתופעת "הפישינג" ברשת.