מפעילת לוויני תקשורת מקומית בשם Yahsat זכתה בחוזה ענק ל-17 שנים Musabbeh Al Kaabi | yahsat.com חברת Al Yah Satellite Communications הודיעה כי זרוע השירותים הממשלתיים שלה, Yahsat Government Solutions, קיבלה מממשלת איחוד האמירויות הערביות אישור להמשיך (ATP) לספק תקשורת לוויינית ושירותים מנוהלים למשך 17 שנים. פרסום של wam.ae.  מנדט זה, המוערך ב-18.7 מיליארד דירהם (5.1 מיליארד דולר), משלב שירותי תפעול, תחזוקה וניהול טכנולוגיים קשורים של מערכות לווייניות קרקעיות ומסופים הניתנים כיום במסגרת חוזה נפרד. המנדט יחליף שני הסכמים קיימים, הסכם שירותי קיבולת (CSA) ומנדט שירותים מנוהלים (MSM), אשר מסתיימים בנובמבר ובדצמבר 2026, בהתאמה. במסגרת המנדט החדש, Yahsat תספק לממשלה קיבולת לוויינית מאובטחת ואמינה ושירותים מנוהלים נלווים באמצעות לווייני Al Yah 1 ו- Al Yah 2, הנמצאים כעת במסלול, ותשלים זאת עם שני לוויינים חדשים, Al Yah 4 ו- Al Yah 5 שצפויים להיות מושקים ב-2027 וב-2028, בהתאמה. החוזה מגדיל משמעותית את ההכנסות העתידיות של הקבוצה ל-25.7 מיליארד AED (כ-7.0 מיליארד דולר), פי 16 מההכנסות השנתיות שלה לשנת 2022 ומרחיב את צבר ההזמנות הרבה מעבר ל-2040.  Yahsat חתמה על הרשאה להמשיך עם איירבוס (Airbus ATP) ביוני 2023 לבניית AY4 ו-AY5. חוזה זה שומר על לוח הזמנים של התוכנית ומאפשר להתחיל בפעילויות מסוימות, כגון סקירת דרישות המערכת, עבודת תכנון ופעילויות רכש עבור פריטים עם זנב לוגיסטי ארוך.  הרכש של AY4 ו-AY5, לרבות הלווינים, תשתית מקטעי קרקע, שיגור וביטוח, ימומנו על ידי משאבים עצמיים של Yahsat כמו גם אפשרויות מימון פוטנציאליות אחרות שנמצאות כעת בבדיקה. הזכייה כוללת תשלום מקדמה מהממשלה בסך מיליארד דולר שיתקבל ב-2024. בהתייחסו לאבן דרך מרכזית זו, אמר מוסאבה אל כעבי, יו"ר Yahsat, "על ידי השלמת הצי הקיים שלנו עם לווייני AY4 ו-AY5, נוכל לשרת את הממשלה עם פתרונות חדשים אשר אינם אפשריים כרגע.  ״הביצועים של הלוויינים החדשים צפויים לעלות באופן משמעותי על יכולות התעשייה הנוכחיות, כולל קיבולת, כיסוי וגמישות, מה שיאפשר לנו להציע מגוון רחב של יישומי הדור הבא למשתמשי הקצה שלנו.״ 

מודיעין גלוי או OSINT בלעז, הוא תחום המאגד אוסף כלים גדול המאפשרים לכם לחפש מידע ציבורי - שרוצים להסתיר מכם    Photo by Markus Winkler on Unsplash בעידן ה"פייק ניוז" שבו האמת לא תמיד ברורה ורבים ברשתות החברתיות מפיצים מידע כוזב, מסיתים ופוגעים בשמם הטוב של אחרים, קיימת חשיבות לדעת כיצד ניתן לחשוף את אותם מפיצי רעות שיקריות. הקליניקה למאבק בתביעות השתקה למשפט חברתי קליני של הקריה האקדמית אונו, מסבירה כיצד ניתן להיאבק בתופעות של הונאה ופייק ניוז ולהיחשף למידע הסודי הגלוי הזמין לכולנו ברשת.  עידן הרשתות החברתיות הביא איתו לעולם את המצב שבו לרבים האמת לא תמיד ברורה וחד משמעית,  רבים מנצלים זאת בשלל דרכים – מאתרי פיישינג והונאה, דרך פרופילים מזויפים ברשתות החברתיות – ועד מניפולציות מתוחכמות שנעשות לתמונות.  מול התופעה הזאת, קיים תחום האוסינט (OSINT), תחום של עיבוד מידע הכולל איתור, בחירה ואיסוף מידע ממקורות המצויים בציבור באופן גלוי וניתוח אותו מידע. השימוש באוסינט רלוונטי לכמה דברים: זיהוי והפרכת פייק ניוז, חשיפת פרופילים מזויפים לצרכי תעמולה, תחקיר עיתונאי, איתור מידע על סטוקרים, מטרידים וכו', איסוף מידע במקרה של תביעה או עניין משפטי אחר, זיהוי מניפולציות על תמונות (פוטושופ/AI) ואיתור הונאות, נוכלויות ועוקצים. נתחיל בשורה התחתונה: מה צריך בעצם בשביל לעשות OSINT טוב? סבלנות, תשומת לב לפרטים ונכונות לחטט לעומק במקומות בנאליים במיוחד.  דוגמה טובה לכך בעל שליטה בחברה ציבורית אירופית ביצע עסקת נדל"ן שנראתה "חשודה" לרשות האכיפה. כל הנסיונות שלהם לגלות את האמת - האם הוא הכיר את הצד השני לעסקה או לא - העלו חרס.  בסופו של דבר ההיכרות בין השניים נחשפה. בדיקה בפייסבוק לא העלתה ביניהם קשר, אך לרשת האינטרנט עלתה תמונה אחרת, חמש שנים קודם לכן, על ידי גיסתו של המוכר.

ה-Lancet מיוצר על ידי Zala Aero, חברת בת של יצרנית הנשק קלצ'ניקוב הרוסית https://x.com/UAWeapons/status/1704157972937498935?s=20 דיווחים ברשת, כולל וידאו, מראים תקיפה רוסית נגד בסיס חיל האוויר האוקראיני Dolgintsevo. במסגרתה, חימוש משוטט מסוג Lancet השמיד מיג 29. מדובר בטווח תקיפה של כ-80 ק״מ מקו החזית - כלומר, הארכת טווח הפעולה של חימוש מסוג Lancet.  ה-Lancet מיוצר על ידי Zala Aero, חברת בת של יצרנית הנשק קלצ'ניקוב הרוסית. הוא הוצג לראשונה ב-2019.  לגרסאות קודמות של המזל"ט היה טווח של כ-25 מיילים (40 ק״מ), משקל כ-35 ק"ג ומהירות כ-70 קמ"ש, כל לפי דיווח בפורבס.  

הטרור הפלסטיני ותומכיו בקרב ערביי ישראל משמשים את איראן כמעגלי תקיפה קדמיים - אלו גדלים ככל שישראל מחריפה את הצעדים נגד הפלסטינים  קרדיט: אבי אוחיון /לע"מ אסטרטגיית מעגלי השלום בה נוקטת מדינת ישראל משנות ה-50 עד יום, מטרתה אחת - לשלול מהאויבים הקרובים את הרצון לצאת למלחמה בישראל.  מנגד, מפעילה איראן אסטרטגיית מעגלים משלה, שמטרתה הפעלת חנק אלים על ישראל. מעגלים אלו כוללים את חיזבאללה, מיליציות בסוריה-עירק-תימן, בעזה ויו״ש ומעורבות חלק מערביי ישראל.  עבור ישראל, תפיסה אסטרטגית זו גורסת כי כל מדינה באפריקה, במזה״ת או במפרץ, הנכנסת להסכם שלום עם ישראל, מקטינה את האיום החיצוני על ישראל. ככל שיותר מדינות נכנסות למעגלי השלום - כך פוחת האיום הקיומי על ישראל.   מאז 1967, נוסף לאסטרטגייה זו ממד נוסף והוא הלחץ החיצוני על ישראל ביחס לפלסטינים. הרעיון: כל מדינה מוסלמית שנכנסת למעגל השלום עם ישראל, תומכת פחות בפלסטינים. כך גורסת המחשבה הישראלית.  למרות מחשבה זו, הסכמי השלום שנחתמו עם ישראל לאורך השנים, מצרים, ירדן, הסכמי אברהם, הסכמים עם מדינות אפריקה - לא הצליחו להפוך את הבעיה הפלסטינית למשנית.  לפי הרמטכ״ל לשעבר, היום ח״כ גדי אינזקוט, כ-60 אחוזים מהכוח הסדיר של צה״ל מרוכז ביו״ש. על פי אתר שב״כ, בחודשים האחרונים בשנת 2023, טופלו יותר מכ-160 פיגועים כל חודש ביו״ש. לא בדיוק ״בעיה משנית״. מדינה פלסטינית - חלום ושכרו טרור  האיראנים רואים את המצב אחרת. בעוד בישראל משחקים בחמישים גוונים של אפור עם ארה״ב והקהיליה הבינלאומית בנושא מדינה פלסטינית, בטהרן משחקים בשחור ולבן - מדינה פלסטינית או כלום מול האוכלוסיה ביו״ש, עזה ובקרב ערביי ישראל.  חלום המדינה הפלסטינית שמתחזקת איראן, באמצעות השפעה בשיח הציבורי ותמיכה מעשית בארגוני טרור ברצועה וביו״ש, משמש את טהרן כפלטפורמה רגשית לייזום טרור פלסטיני וכמעגל לחימה קדמי בישראל.  הטרור הפלסטיני בהקשר מעגלי לחץ על ישראל שווה בערכו לטילים של איראן או חיזבאללה. בניין הכוח של חמאס, ג׳יאהד או אש״ף,  והכוונת הפעלתו, מספקים לאיראן יכולת לתקוף בבטן הרכה של ישראל. בנקודות ההשקה האנושיות בין הקהילות הישראלית והפלסטינית.  כמו גם, איראן משתמשת באוכלוסיה הפלסטינית על מנת להשפיע על מעגל תקיפה נוסף בתוך הקו הירוק - ערביי ישראל. חלום המדינה הפלסטינית מספק בסיס שייכות לאלו בקרב ערביי ישראל שלא מוצאים שייכות במדינה היהודית.  בכך ארגוני הטרור הפלסטינים ואלו הפועלים בהכוונתם מקרב ערביי ישראל, משמשים כזרוע איראנית ״על הגבול״ עם ישראל. מעגלי תקיפה אלו מגשרים על פער מבצעי שיש לאיראן בכך שאין לה גבול משותף עם ישראל ויכולת חסרה לרכז כוחות בגבול.  שימוש איראני בחלום המדינה הפלסטינית, מאפשר לאסטרטגים בטהרן לגבש תרחיש תקיפה הכולל טרור פלסטיני משתי זירות (עזה ויו״ש) יחד עם הפעלת ערביי ישראל, ליצירת מתקפה משולבת של רקטות, פיגועי טרור בלב ישראל, וחסימת צירי תנועה כפי שארע באירועי שומר חומות.  במידה וישראל תתקוף אתרי גרעין באיראן, הפעלת מעגלים אלו בתזמון ועוצמה מספקת, צפוי להיות אתגר לא פשוט למערכת הביטחון הישראלית, כאשר הוא מתממש יחד עם מלחמה מול הצבא האיראני וחיזבאללה.  תדלוק הימין הישראלי וניצול קיבעון מדיני ישראלי נחזור להסכם השלום המתגבש עם סעודיה. בעוד הסעודים, כולל יורש העצר בראיון עדכני לרשת פוקס, טוענים בפרהסיה כי הם רוצים מתווה שיוביל למדינה פלסטינית - בישראל נתניהו וממשלתו ממעטים לדון בכך ומקדישים את תשומת הלב לתרומה הכלכלית של הסכם כזה.  לנתניהו יותר קל לדבר על היבט כלכלי, הן בהיבט השלום עם סעודיה והן כפתרון ביניים למדינה פלסטינית, מאשר לנהל דיון ציבורי עמוק וכן בשאלת המדינה הפלסטינית. אולי אף להביא את הנושא למשאל עם כחלק מהליך גיבוש השלום עם סעודיה.  ההמנעות של נתניהו מדיונים סביב הסכם קבע עם אבו מאזן או יורשיו, העדר דיון בשאלה מה מקומו של חמאס בהסכם הקבע, מובילים להשערה כי אינו מתכנן לעסוק כלל בשאלה זו. הסעודים בהקשר זה צריכים לדעת שכל התחייבות ישראלית מצד נתניהו או ממשלתו הנוכחית לשינוי מדיני ביו״ש - כתוב על הקרח. ישראל לא תעמוד באף הבטחה שתתן בהקשר הפלסטיני.   עבור איראן מדובר בהישג אסטרטגי. כל עוד ישראל אינה פועלת מצידה לתת לפלסטינים תקווה למדינה עצמאית, הדבר משרת את איראן. לכן, המודיעין האיראני עוסק בליבוי רגשות הלאומנות בישראל, באמצעות שימוש ברשתות חברתיות. בעיקר, בליבוי השסע הלאומני שבסיסו שאלת הריבונות על יו״ש.  רק לאחרונה הודה שב״כ כי תמונתו של האלוף יהודה פוקס, מפקד פיקוד מרכז במדים של נאצי, פורסמה על ידי פרופיל פיקטיבי המתופעל על ידי גורמים איראנים. אירוע זה מדגיש את תשומת הלב המבצעית שהמודיעין האיראני מקדיש לפוליטיקה הישראלית, את הבקיאות שלו בשפה העברית ובהלכי הרוח של החברה הישראלית.  כוחות מנוגדים - משלימים  ככל שהאיראנים יצליחו להעמיק את השסע הלאומני בישראל סביב שאלת גורל יו״ש, כך הם יצליחו להשפיע על מממשלת ישראל, דרך ציבור הבוחרים, לא לטפל בסוגיה הפלסטינית. להפך, להחמיר אותה.  ככל שהציבור הפלסטיני ירגיש כי חלום המדינה הפלסטינית מתרחק ממנו, כך האיראנים יצליחו לשמר ואולי אף להגדיל, את מעגלי התקיפה שלהם מול ישראל.  אלו המבוססים על הטרור הפלסטיני ואלו מקרב ערביי ישראל המשתפים עימו פעולה.    לסיכום, ככל שממשלת ישראל ממשיכה להתעלם מהנושא הפלסטיני בשיח המדיני וככל שיחריפו הצעדים נגד הפלסטינים ביו״ש או בעזה, כך איראן זוכה ליתרון אסטרטגי מול ישראל.  על מנת לנטרל את מעגלי האיום ביו״ש ובקרב ערביי ישראל מצד איראן, ישראל נדרשת להראות מתווה מדיני כלשהו ביו״ש. זה לא צפוי לקרות בשל הרכב הממשלה הנוכחית.  איראן, כאמור, רוצה לשמר את המצב הפוליטי הזה בישראל ולכן צפויה להמשיך לתרום לשיח המפלג בישראל, זה המדגיש את הנרטיב הלאומני-דתי על פני נרטיב ליברלי-חילוני. נתניהו מצידו, כל עוד מתעלם מהבעיה הפלסטינית ואף נותן ידו להחרפת הצעדים נגד הפלסטינים תמורת יציבות ממשלתו - מעניק לאיראן יתרון אסטרטגי.  

המעז מנצח? בעידן האלגוריתמים בשדה הקרב - הצד שינצח יהיה זה שידע לנתח קרוב לזמן אמת עשרות תרחישים, תסריטים ותגובות, בדומה למשחק שחמט תמונה: משרד הביטחון ודובר צה״ל  מהפכת הבינה המלאכותית לה אנו עדים בתחומים האזרחיים אינה פוסחת גם על שדה הקרב והתחומים הצבאיים-מבצעיים.  אם בעבר חווינו תהליכים שראשיתם בפיתוח טכנולוגיות צבאיות והטמעתן בזירה האזרחית, היום המסלול הוא דו כיווני עם דגש על פיתוח אזרחי אשר מוטמע בזירה הצבאית. שדה הקרב העתידי הולך להיות שונה, עם כלי החלטה שונים משמעותית שיעמדו לרשות המפקדים בזמן אמת. השינויים הללו דורשים דפוסי חשיבה חדשים, יכולת למידה מהירה והבנה שיש לשלב בין יכולות מתחומים שונים שאינם בהכרח רק צבאיים -  יכולות הנדסיות, מדעי התנהגות ועוד.  אין מדובר בתהליך למידה קל שכן כל תובנה שנכנסת לתהליך הלמידה הינה, כאמור, בתנאים שונים מאלו שהורגלנו להם.  הצד שישכיל להכניס יכולות אלו באופן חכם ומהיר יותר ייהנה ממימד נוסף של יתרון, הפעלת יכולות באופן מהיר יותר, אפקטיבי יותר ומותאם יותר. יכולת זו יכולה להפוך צבא המצויד בכלים בעלי יכולות פחותות, לצבא מנצח. מאידך, יש לפתח ולהפעיל יכולת זו באופן זהיר ומושכל שכן הטיות ולימוד לא נכון, יכולים להוביל לפגיעה עצמית משמעותית, ולהפסד. [ד"ר אלון סטופל, סמנכ״ל ומדען ראשי באלביט מערכות | צילום: אלביט מערכות] הפעלת כוח הבינה מלאכותית שנוספה לחיינו בשנים האחרונות, יחד עם התפתחויות טכנולוגיות נוספות, הניעה תהליכים ושינויים שכבר מורגשים בשדה הקרב. תהליכים אלו מתחילים לתת את אותתם בביצועים מערכתיים ובתתי מכלולים. אולם, השינוי המרכזי עוד לפנינו, שינויי באופן השימוש והפעלת הכוח. באופן דומה לשיפורי היכולות שאנו עדים להם במגזרים האזרחיים כתוצאה מכניסת ה-AI, גם היכולות הצבאיות משתפרות. כך למשל, פענוח התמונות מתבצע באופן ממוחשב תוך שימוש בלמידה עמוקה עם ביצועיים הולכים ומשתפרים הן בספיקה והן באיכות, והן בהיתוך תמונות ממקורות וממדים שונים.  ספקטרום התקשורת ניתן לשליטה ביתר קלות לצרכי העברת מידע ולצרכי לוחמה אלקטרונית, ומודלים של תחזוקה מונעת יעילה וזולה מתחילים להיכנס גם לפלטפורמות צבאיות. אולם, המהפכה הגדולה שלפנינו היא המהפכה המערכתית. האופן שבו יופעל הכוח אל מול האיום או האויב והניצול האופטימאלי של הכלים העומדים לרשותנו באופן מיטבי אל מול הצד השני.  הכנסת טכנולוגית הבינה המלאכותית (AI) אל מנגנון קבלת ההחלטות המערכתיות/אסטרטגיות, ולא רק אל ביצועי המכלולים ותתי המכלולים. מאז ומעולם ידוע כי פיקוד צבאי מזהיר, המקבל החלטות בתנאי אי ודאות קשים באופן נכון ובזמן – הינו מפתח להצלחה צבאית ויכול לחפות על חוסר סימטריה במשאבים או בכמות הכוחות. ללמוד מההיסטוריה - בזמן אמת  לתהליכי בינה מלאכותית פוטנציאל רב להוות כלי עזר משמעותי למפקד. חישבו על מנגנון בינה מלאכותית האוצר בתוכו את כל הידע המצטבר, המהלכים, ההפתעות, הניצחונות וההפסדים של היסטוריה לאורך אלפי שנה.   כל הניסיון הזה מסונתז לבינה נבונה שעושה בו שימוש ויכולה  לייעץ למפקד ואולי לקבל החלטה אוטונומית מה המהלך הבא ומתי. תהליך הכנסת יכולות אלו כבר החל. פיתוח יכולות של מערכים המשלבים כוחות בלתי מאוישים (רובוטים) וכוחות מאוישים.  התהליך ימשך בעתיד אל מערך ניהול הקרב בו תתקבלנה ההחלטות על הזזת כוחות, תמרונים ותקיפות. חלק מההחלטות יתקבלו ע"י הפיקוד האנושי, וחלקן באופן אוטונומי בתוך המערכות הבלתי מאוישות. לדוגמא, פעילויות המשלבות מטוסי קרב עם מל"טים כך שחלק מהמשימה יתבצע ע"י מל"טים אוטונומיים המקבלים החלטות באופן עצמאי על בסיס דוקטרינה מוסכמת ומשימה מוגדרת.  הכלים האוטונומיים, בדומה לכלי מאויש או נשלט מרחוק, ידעו לקבל החלטות תוך עמידה בכללים ותנאי סף שהוגדרו מראש. באופן דומה יתנהל הקרב היבשתי תוך שילוב חיילי חי"ר, רק"מ ורובוטיים, וכמובן קרבות משולבים ביבשה, אויר, ים, חלל, סייבר וממדים נוספים. בחדרי הפיקוד והמלחמה יכנס כלי ה-AI ככלי ממליץ ותומך החלטה, ועם התפתחותו ייתכן מאוד וחלק מההחלטות יתקבלו ללא התערבות אנושית בתהליך. מה יהיה תפקידו של האדם? הצד שינצח יהיה זה שידע לנתח עשרות תרחישים, תסריטים ותגובות, בדומה למשחק שחמט בו מנחים מהלכים רבים קדימה ועל בסיס ניתוח זה לקבל החלטות מהירות ולהפעיל את יכולותיו באופן אופטימאלי. לצבא המנצח יהיו יכולות רובוטיות מתקדמות שאינן סובלות מבעיות התעייפות, הלם, לחץ, וצער בעת אובדן חיי אדם, כל זאת לצד לוחמים שיבצעו משימות להן לא ימצא תחליף. השאלה הגדולה היא מה יהיה תפקידו של האדם ומידת מעורבותו והיא תענה בתהליך מתמשך שילווה אדפטיבית את המהפכה לה אנו עדים. פיתוח יכולות AI מערכתיות בשדרת הפיקוד דורש תהליך לימוד שונה מהמוכר בתחומים שחדרו והוזכרו לעיל. מעבר לסוגיות בתחום הבינה המלאכותית המאפיינות יותר את שדה הקרב, כגון: יכולות AI בקצה, התמודדות עם הונאות, קבלת החלטות בזמן אמת בהעדר תקשורת, למידה ממספר קטן של דוגמאות לא מובנות ועוד.  נדרש קבלת החלטות מערכתיות מורכב, בו בסיס הנתונים מצומצם ביותר, בנוי ברובו הגדול מסימולציות ולא מאירועי אמת, ותחזית פעילויות הצד השני מוטות.  בחלק לא מבוטל של המקרים אנו לומדים על בסיס התנהלות האויב בשגרה ולא בחרום, על בסיס ההבנה וההכרה שלנו את הצד השני, ולא תמיד כפי שהיריב תופס את עצמו באמת.  החמור מכל על בסיס התנהלות הצד השני בעבר ולא בעתיד. במידה מסוימת אנו מתכוננים לעימות ולמלחמה הקודמת ולא למלחמה העתידית.  תוצרי למידה כזו עלולים להיות מוטים ולהוביל לקבלת החלטות שגויות ואף הרות אסון. על כן תהליך הפיתוח וההטמעה יהיה מורכב ויתנהל באופן זהיר תוך בקרה צמודה.  אין ספק שהפיתוח בתחום הביטחוני יהנה מאבני בניין ומרכיבים שיפותחו ליישומים אחרים בתחומים אזרחיים שונים, אולם יכלול בתוכו מרכיבים קריטיים ייעודיים רבים שיפותחו במיוחד לתחום הצבאי. הכותב: ד"ר אלון סטופל, סמנכ״ל ומדען ראשי באלביט מערכות

הטיל החדש יתבסס על הדורות הקודמים של החברה ששימשו, בין היתר, במלחמות המפרץ נגד עיראק תמונה: נורתרופ גרומן Northrop Grumman Corporation הודיעה שחיל האוויר האמריקני העניק לחברה חוזה בהיקף כ-705 מיליון דולר לאספקת נשק התקיפה Stand-in (גם: SiAW). נשק אוויר-קרקע חדש.  מדובר בטיל אוויר-קרקע על-קולי אשר ישמש לפינוי נתיב דרך הגנות אוויריות של האויב ולהוציא מטרות בעלות ערך גבוה בסכסוכים עתידיים פוטנציאליים. על פי פרסום של airandspaceforces, במסגרת חוזים תחרותיים קודמים (שלב 1) ניתנו חוזי פיתוח לנורת'רופ, L3Harris ולוקהיד מרטין. חיל האוויר חיפש תוכנית פיתוח וייצור של חמש שנים שתספק טילי SiAW ליחידות מבצעיות עד 2026.  ״ה-SiAW של Northrop מתבסס על הטיל נגד קרינה (AARGM), אשר בתורו יורש את ה-AGM-88 HARM (טיל אנטי-קרינה מהיר). ה-HARM, שנכנס לשירות בשנות ה-80 של המאה ה-20, שימש ביעילות רבה במהלך מבצע "סערה במדבר" על ידי התקרבות והרס של מכ"מי חיפוש ומסלולים קרקעיים לפני שהייתה להם הזדמנות לעבור למקום חדש״, לפי הפרסום.  ״הנשק היה כל כך יעיל שמפעילי מכ"ם עיראקים נרתעו מלהפעיל את המערכות שלהם, בידיעה שסביר להניח ש-HARM יגיע כמה שניות לאחר מכן.״  למרות הטווח הארוך יותר של הנשק החדש בפיתוח, המונח "סטנד-אין" מציין שהוא פועל במרחב האווירי המוגן של האויב.  במהלך 36 החודשים הקרובים, Northrop Grumman תמשיך לפתח את הנשק, לבצע אינטגרציה של הפלטפורמה ולהשלים את תוכנית ניסויי הטיסה ליצירת אב טיפוס.  על פי הודעת החברה, העבודה תתבצע במתקן החברה בנורת'רידג', קליפורניה ובמפעל העתיד שלה לשילוב טילים במעבדת הבליסטיקה של אלגני במערב וירג'יניה. חיל האוויר מכוון ליכולת מבצעית ראשונית עד שנת 2026. שלב 2 מורכב משתי מדרגות עיקריות. שלב 2.1 מסתיים במבחן טיסה. שלב 2.2 מסתיים בשלושה מבחני טיסה נוספים ומסירת אבות הטיפוס.  ה-F-35 הוא הפלטפורמה הראשונית עבור ה-SiAW, וחיל האוויר ציינו כי מפציץ B-21 עשוי לשאת גם את הנשק. המימון של חיל האוויר עבור SiAW בשנת הכספים 2023 היה 283.3 מיליון דולר, עם מימון שיא של 718.2 מיליון דולר צפוי בשנת 2026.

מחלקת המדינה של ארה"ב אישרה מכירת חלפים, חלקי חילוף ורכיבים עבור כלי רכב צבאיים REUTERS/Evelyn Hockstein מחלקת המדינה של ארה"ב אישרה מכירת חלפים, חלקי חילוף ורכיבים של כלי רכב צבאיים לצבא סעודיה בשווי של 500 מיליון דולר.  הסוכנות לשת"פ ביטחוני בוושינגטון הודיעה שהעסקה טעונה אישור הקונגרס, וכי מדובר באספקת חלפים לטנקי אברמס ו-M-60, נגמ"שי ברדלי, רק"ם נושא מרגמות, רק"ם חסין פגיעות ממוקשים, רק"ם קל וכן תותחי הוביצר, מערכות לראיית לילה ומכשירי מכ"ם. החלקים והחלפים לצבא סעודיה הם חלק ממאגר האספקה של משרד ההגנה האמריקני, אולם הסוכנות לתש"פ ביטחוני הבטיחה שהאספקה לסעודיה לא תפגום ברמות הכוננות של הצבא האמריקני. בהודעה על העסקה נאמר שהיא תואמת את מדיניות החוץ של ארה"ב, את מטרות הביטחון הלאומי ותומכת במגמות ההגנה העצמית של בעלות ברית של ארה"ב ולטובת יציבות במזה"ת. דפנס ניוז מדווח כי ב-2016 ביקשה סעודיה לרכוש בארה"ב 153 טנקי אברמס M-1, להסב טנקים ישנים ולמלא חוסרים, בעיקר טנקי אברמס, שאבדו בקרבות של צבא סעודיה נגד החות'ים בתימן.  

גנרל סמית הושבע לתפקידו על ידי מזכיר הצי קרלוס דל טורו אחרי אישור הסנאט למינוי https://www.marines.mil/CM/Biographies/Bio-Display/Article/2478637/gener... בטקס צנוע בפנטגון התמנה בסוף השבוע גנרל אריק סמית למפקד החדש של חיל הנחתים האמריקני, המרינס.  גנרל סמית הושבע לתפקידו על ידי מזכיר הצי קרלוס דל טורו אחרי אישור הסנאט למינוי. עד כה כיהן הגנרל כסגן הכוח. גנרל סמית הוא לוחם חי"ר ותיק,  בוגר אוניברסיטת טקסס, עבר את כל מסלול הקידום במרינס – מ"מ, מ"פ, מג"ד, מח"ט במלחמת עירק, מפקד פיקוד דרום של החיל, מפקד אגפי התכנון והפיתוח, עוזר צבאי לשר ההגנה וסגן מפקד המרינס.