Yair Haklai, CC BY-SA 4.0 <https://creativecommons.org/licenses/by-sa/4.0>, via Wikimedia Commons חוקרים ממעבדת המחקר להנדסה באזורים קרים (CRREL), שבמרכז המחקר והפיתוח ההנדסי של צבא ארצות הברית (ERDC), פרסמו בכתב העת International Journal of Impact Engineering מחקר תחת הכותרת: הגנה בליסטית באמצעות שלג. דגשים שונים בתקופות שונות.  בתקופת המלחמה הקרה גם ארה"ב וגם מדינות יריבות שלה הקדישו תשומת לב ניכרת לנושא לוחמת-חורף. התוצרים של תשומת-לב זו היו דוקטרינה, מדריכים והתאמה/המצאה של ציוד צבאי, שנועד לתת מענה לאתגרים מבצעיים צבאיים, שמציגה סביבה חורפית.   עוד קודם לכן בסוף שנות ה-30 של המאה ה-20, צבאות נוכחו, ששלג יכול לספק הגנה חזקה באופן מפתיע כנגד נשק קל וסוגים נוספים של תחמושת. במהלך 30 השנים האחרונות, תשומת הלב הצבאית התמקדה דווקא יותר בסביבות לא-קרות.   לאחרונה יש עניין מחודש בפעילות מעל קו רוחב 45ᵒ צפון, שבו חומרי כדור הארץ המשמשים בדרך כלל לגאביונים קפואים בחלק מהשנה (מקור המילה Gabion בשפה הצרפתית. מדובר במעטפת, העשויה תיל המלאה בסלע/שברי בטון/חצץ/חול/אדמה, והמשמשת לבניית סכרים, קירות תמך ועוד). חול, חצץ ואדמה במצב קפוא הם מאתגרים מאוד לחפירה, והם נוטים להשתחרר בגושים גדולים ומוצקים. מילוי של גאביונים בהם משאיר חללים רבים, ומקטין את יעילותם. שימוש בשלג ידוע, ששלג ללא עיבוד מספק מידה מסוימת של הגנה מפני תקיפה בליסטית, וששלג מתחזק מהר לאחר עיבוד. ידוע גם, ששלג דחוס מתחזק במהירות של ימים לאחר הבנייה, ושעיבוד ודחיסה של שלג עם אחוזים בודדים של תאית בנפח בסופו של דבר, מייצר חומר חזק יותר משלג בלבד, אם כי קצב ההתחזקות איטי יותר. קיימים פרמטרים נוספים, שיש לקחת בחשבון, כגון: צפיפות וגיל השלג. ידוע ממחקרים קודמים שצפיפות השלג בפני עצמה היא מנבא גרוע לחוזק השלג. בשנת 2019 הציעו החוקרים להשתמש בשלג למילוי גאביונים כדי לספק הגנה בליסטית בתנאי סביבה מתאימים וכאשר מילוי בחומרים "מסורתיים" קשה לביצוע, גוזל זמן רב או יקר. הרעיון היה עיבוד של השלג טרם מילוי הגאביון, וכתוצאה מכך קבלת צפיפות גבוהה יותר שלו. על סמך הניסיון שלהם בבניית יסודות למבנים ולמסלולים משלג מעובד, ההערכה היתה, שניתן יהיה בתוך 24 שעות לייצר גאביונים ולספק מבנה עם יכולות מיגון בליסטיות, הדומות לאלה של מילוי בחול. עיבוד השלג כלל שימוש במפוח שלג על שלג קר ויבש בתוספת מוגבלת של מים קרים, ודחיסה ידנית. לאחר תהליך העיבוד התקבל שלג בצפיפות של כמעט 0.6 גרם/סמ"ק וחוזק אינדקס בינוני (כמחצית, ממה שנדרש לתמיכה במטוסים בעלי גלגלים כבדים). כשעה וחצי לאחר הרכבת מסגרות הגאביון, נפח של 1 קוב מטר התפזר, הרטיב והדביק את השלג ליצירת הגנה מיבנית יעילה ומוגמרת. המחקר הנוכחי המחקר הנכחי בוצע באמצע עונת החורף (בטמפרטורה של כמינוס 10- מעלות צלזיוס) ב-Fairbanks, שבמדינת אלסקה בארצות הברית. בסך הכל נורו לעבר הגאביונים 320 כדורי נשק קל (בקטרים 5.56 מ"מ, 7.62 מ"מ ו-9 מ"מ) ממרחק של 25 מטרים, וכדורי נשק בינוני (12.7 מ"מ) ממרחק של 50 מטרים. הגאביונים היו מלאים בשלג מעובד בצפיפות גבוהה בנפח של 1.5 מטר מעוקב. בניית הגאביונים היתה פשוטה למדי: שימוש בציוד זמין במקום בו רגיל לירידת שלג (מטעין או דחפור ומפוח שלג). לאחר ביצוע הירי, נמדד עומק החדירה של כל קליע וקליע. הנתונים עובדו סטטיסטית, ונקבעו ההתפלגות וממוצע עומק החדירה. נמצא, שכל 320 הכדורים שנורו נלכדו בשכבת ההגנה של השלג בטווח של 1.5 מטרים.  תוצאות עומק החדירה הממוצע ששל קליעי נשק קל היה 58 ס"מ (סטיית תקן של 9.7 ס"מ) ושל קליעי הנשק הבינוני (12.7 מ"מ) - 106 ס"מ (וסטיית תקן של 10.8 ס"מ). נמצא, שרוב תהליך ההתחזקות בשלג שהורטב מינימלית, חל במהלך 24 השעות הראשונות לאחר הבנייה. בהשוואה למדידות 48 שעות אחרי - לא נצפתה הפחתה בעומק חדירת הקליעים, ובקליעים בקוטר 7.62 מ"מ נמדד אף עומק חדירה גדול יותר לאחר 48 שעות של אשפרת שלג בהשוואה ל-24 שעות. בקליעים בקוטר של 9 מ"מ וגם 12.7 מ"מ עומק החדירה היה גדול יותר בשלג, שהוסיפו לו תאית. מסקנות  המסקנות של החוקרים מתוצאת המחקר הנוכחי היו, שמבני הגנה בליסטיים מבוססי-שלג קר ומלוכד בעל צפיפות הגדולה מ-0.55 גרם/סמ"ק יכולים להיות מוקמים במהירות וביעילות בסביבות מתאימות ובגודל מינימלי, ושהם יכולים לספק הגנה אמינה מפני ירי נשק קל ובינוני. כמבנים שמטרתם להגן על כוחות, גאביונים מושלגים יכולים להתחרות עם יישומים צבאיים מסורתיים שלהם במונחים של המשאבים הנדרשים וזמן ההקמה.  מגבלות המחקר  נדרשים מערך נתונים הרבה יותר מקיף (סוגי מדידה וטווח של משתנים) כדי לקבוע מסקנות ישימות אוניברסלית ומודלים של חדירת קליעים בשלג צפוף ומעובד. מחקרים נוספים צריכים לכלול גם סוגי תחמושת בקטרים גדולים יותר. לרשימת כל המאמרים שלי כאן.  המידע מתוך פרסומים, שהופיעו בקבוצת ה-LinkedIn, שאני מנהל Explosives / Blasting (Energetic Materials) OSH.

המקרה התרחש ב-2019 בסעודיה. מאז, סוללות הפטריוט ממשיכות במאבק מול החות׳ים ביתר שאת Lance Cpl. Alyssa Chuluda, Public domain, via Wikimedia Commons סוללת טילי פטריוט של צבא סעודיה יירטה והפילה ששה טילים בליסטיים של החות'ים תוך 48 שניות. יחידת טילי פטריוט 290 של מערך ההגנה הסעודי עסקה בהגנה על העיר ג'זאן ליד גבול סעודיה-תימן.  AVIATION WEEK מוסר כי זה קרה ב-26 באוגוסט 2019 כאשר החות'ים שיגרו נחיל של כטמ"מים שאיים על חיי אזרחים. פקידי ממשל בריאד מסר שמפקד הסוללת הסעודי שיגר כמה טילי פטריוט בקצב אש של שיגור טיל כל שש שניות.  זה היה מקרה אחד מתוך כמה מקרים שבהם סוללות פטריוט סעודיות יירטו טילים של החות'ים שסיכנו את התעופה האזרחית בשדה התעופה של העיר ג'זאן.  כמה פעמים שיגרו החות'ים לסעודיה ואיחוד האמירויות טילים וכטב"מים שכוונו למרכזי אוכלוסיה אזרחית ותשתיות חיוניות.   

אחד מירידי האמל״ח הגדולים במזרח התיכון נפתח בימים אלו בריאד - והתעשיות הישראליות בחוץ. נורמליזציה יכולה להקפיץ את הייצוא הביטחוני? שאלה פתוחה  www.worlddefenseshow.com תערכות הנשק World Defense Show 2024 נפתחה בריאד וצפויה למשוך אליה כמעט את כל תעשיות הביטחון הגדולות בעולם - ממזרח ומערב. על פי רשימת המציגים, אין ולו חברה ביטחונית ישראלית אחת שמציגה בתערוכה באופן רשמי.  בתערוכה מסתובבים נציגים של מרבית הצבאות במזרח התיכון, מחפשים אמל״ח חדש ויוזמות עסקיות חדשות לפיתוח תעשיות ביטחון מקומיות. התעשיות הסיניות הגיעו בהרכב מורחב של מעל 20 תעשיות, במטרה להרחיב את החדירה לשווקי המזה״ת.  במסגרת התערוכה, ערב הסעודית הציגה את מטוס ה- Hawk T-165 והדגישה את יכולות ההרכבה והייצור שלה, עם שותפות של 25 חברות מקומיות המייצרות 3,114 חלקים. מדובר בשיתוף פעולה והעברת ידע של חברת BAE Systems הבריטית.  ״ערב הסעודית מחזקת את הביטחון הלאומי שלה על ידי גיבוש שותפויות חדשות במערכות בלתי מאוישות ופועלת למניעת סיכונים רדיולוגיים וגרעיניים״, נכתב בפרסום של arabnews בהקשר התערוכה. שר המשמר הלאומי הסעודי, עבדאללה בן בנדר בן עבדולעזיז, חתם על הסכמים משמעותיים עם גורמים בינלאומיים ומקומיים במהלך תערוכת ההגנה העולמית 2024 בריאד, לפי סוכנות העיתונות הסעודית. מזכר הבנות בולט אחד נכתב עם חברת Elm Technology Co. לפיתוח תעשייתי והשקעות, במטרה לטפח את הייצור המקומי של מערכות ומוצרים של כלי טיס בלתי מאוישים שנועדו לנטרל איומים כימיים, ביולוגיים, רדיולוגיים וגרעיניים. בצעד נוסף, הוקם מזכר מזכרות עם INTRA Defense Technologies., המתמקד בלוקליזציה של ייצור מערכות מטוסים בלתי מאוישים. שותפות זו משתרעת על שיתוף פעולה בהיבטים שונים, לרבות תפעול, תמיכה, הדרכה, תחזוקה ופיתוח נוסף של מל"טים.  נחתם חוזה נוסף עם חברת הרק״מים KNDS, המבטיח אספקת תחמושת בשיעור לוקליזציה של כ-62 אחוזים. ״הסכמים אסטרטגיים ומזכרים אלה עולים בקנה אחד עם מטרת העל של שיפור הלוקליזציה של מגזר התעשיות הצבאיות בממלכה״, כותבים בפרסום. 

שיתוף הפעולה עם לוקהיד מרטין צפוי להקפיץ את יכולות התעשייה הביטחונית הסעודית news.lockheedmartin.com לוקהיד מרטין חתמה על הסכם עם חברות סעודיות לייצור בסעודיה של חלקים במערכת ההגנה נגד טילים המתקדמת THAAD.  לוקהיד מרטין הודיעה שחוזים לייצור חלקים מהמערכת בסעודיה יסייעו לשיפור יכולות הייצור בממלכה, ויעבירו ידע ומומחיות לחיזוק התעשיות הביטחוניות בסעודיה. על החוזה נמסר בתערוכת נשק המתקיימת בריאד, בו חתמה התעשיה הצבאית של סעודיה על 11 חוזים שונים.  סוכנות רויטס מציינת שחתימת חוזי שת"פ אלו מתבצעת בעוד המתיחות במזה"ת גוברת, מתחוללת מלחמה נגד חמאס ותקיפות החותת'ים ונגדם.  הנשיא ביידן תמך באספקת מערכות הגנ"א THAAD לסעודיה במטרה להתמודד עם איומי טילים בליסטיים.  גם התאגיד האירופי איירבוס הודיע השבוע שהוא מנהל שיחות עם כמה מדינות, כולל סעודיה, בדבר אפשרות רכש מטוס התדלוק הצבאי מבוסס מטוס הנוסעים A330 של איירבוס. ואילו בואינג סעודיה חתמה על הסכם עם חברת הלוגיסטיקה הסעודית הגדולה BAHRI LOGISTICS לשת"פ בייצור מוצרים צבאיים ושרותים שונים.   

טייסת מנ"ט (מרכז ניסויי טיסה) אמונה על פיתוח והטמעה של מערכות רבות המשמשות את חיל-האוויר במלחמה הנוכחית אילוסטרציה | צילום: דובר צה״ל  מרכז ניסויי טיסה (מנ"ט) של חיל האוויר פועל מתחילת המלחמה במגוון משימות הכוללות בדיקת יכולות של כלי טיס לטוס עד גבול היכולת, טיסות בתנאים קיצוניים ובדיקות חימוש של כל מטוסי הקרב של החיל. טייסי מנ"ט, מספר אתר חיל האוויר, פועלים מתחילת המלחמה בכפל משימה, שכן כל הטייסים במרכז טסים גם בטייסות קרב שונות. היו מקרים שטייסים המריאו בבוקר לטיסת ניסוי במנ"ט, ואחר הצהרים המריאו לתקיפה מבסיס הטייסת שלהם. מנ"ט פועל בשת"פ עם מחלקת חימוש במטה כדי לבדוק  מערכות חימוש חדשות למערכי הקרב. במנ"ט מספרים שגם הוסיפו יכולות טיסה חדשות לכלי טיס. סא"ל מ., מהנדס הטיסה הראשי של מנ"ט, הסביר כי כל כלי טיס חייב בדיקה מתמדת של יכולותיו כדי שיעמוד בכל משימה שהמטה והטייסים מטילים עליו, ואת זה מבצעים הטייסים ומהנדסי הניסוי. לדבריו  יש ניסויים ותוצאות שבוצעו במנ"ט והם פורצי דרך גם בראייה עולמית. בטיסת ניסוי אופיינית במטוס דו-מושבי הטייס יושב בתא הקדמי ומהנדס הניסוי בתא האחורי. שונה המצב במטוסי הקרב החמקניים 'אדיר' F-35: במרכז ניסויי טיסה יש מטוס ניסוי F-35 אחד ויחיד, וייחודי מסוגו בעולם, המשמש לטיסות ניסוי ומחקר. בטיסות ניסוי ב'אדיר', שהוא מטוס חד-מושבי, אין מהנדס ניסוי שיושב מאחור, וכל העבודה מוטלת על הטייס היחיד. אך הוא נעזר במערכות המטוס שהן מתקדמות ביותר, וחלקן אוטונומיות ומבוצעות ללא התערבות הטייס.    

במקרה של המלחמה הנוכחית, דרכו של משה דיין, לספק שליטה לחמולות אזוריות, יכולה להיות פתרון. גם אם זמני, לשליטה אזרחית בעזה מתחילת שנות השבעים, במשך יותר משני עשורים, נפלה בדרכי הזכות כלוחם, מאבטח ואיש מודיעין במסגרת תפקידיי, במוסד, בשב"כ ובאמ"ן, להיות מוצב לצידם של מנהיגים אפריקאים, ישראלים, אמריקאים, ערבים, אירופאים ואסייתיים.  ראיתי כיצד מנהיגים הופכים יהירים כאשר ההחלטות שלהם מצליחות ואיך הם הופכים להיות פחדנים ופראנוידים כאשר הם כושלים. צפיתי גם בעדת האנשים המלווה את המנהיג. חלקם חנפנים חסרי ערך שבורחים בכשלון הראשון.  במקרה של המלחמה הנוכחית, דרכו של משה דיין, לספק שליטה לחמולות אזוריות, יכולה להיות פתרון. גם אם זמני, לשליטה אזרחית בעזה.   רשימת המנהיגים  ביוני 1973, בביקורו בישראל, קנצלר גרמניה ווילי ברנדט ביקר במצדה ונחת במסוק שהדמים מנועיו. עקב רוח עזה, המסוק התדרדר לעבר המצוק. תוך כדי תנועה, נאלצנו לחלץ את הקנצלר ולקפוץ מפתח המסוק האחורי כשהוא רועד מפחד. בנובמבר 1973, אבטחתי את מזכיר המדינה האמריקאי הנרי קיסינג'ר, במסע הדילוגים של שיחות ההפרדה. בזמן ששהה בכנסת, מפגיני הימין הצליחו לטפס על גדרות הכנסת ופרצו למשכן בכח ובצעקות. קיסינג'ר, נכנס להלם ורעד מפחד. נאלצנו לפנותו ברכב חילוץ מפתח החירום של הכנסת. ביולי 1974, מוניתי כמאבטחו האישי של נשיא ארה"ב ריצ'ארד ניקסון בביקורו בישראל. במהלך הדחתו בקונגרס, נסעתי עם צוותו ברכב הנשיא ה-"Beast". ניקסון, שלרוב נהג באיפוק ובכבוד לסביבתו, נכנס לטירוף כששמע על התקדמות הדחתו. הוא השתולל והתפרץ על צוותו בקללות וצעקות. ב 1978, ליוויתי את רוה"מ ז״ל יצחק רבין לארוחת ערב בארמונו של נשיא אירן, השאה מוחמד רזא פהלווי. בסוף הארוחה, השאה התחנן לרבין שיצילו מקציניו ומהסאואכ, שמשתפים פעולה עם המהפכה האסלאמית וחומייני. ביולי 1976, הייתי ראש חוליית אבטחת שר הביטחון שמעון פרס. לאחר שנודע שמטוס אייר פרנס נחטף לאנטבה, פרס שטען כי ניתן לחלץ את החטופים במבצע צבאי. הוא נקלע לצבתות הפלמ"חניקים רוה"מ יצחק רבין והרמטכ"ל מוטה גור, אשר העדיפו לנהל מו"מ לשחרור החטופים.  פרס וצוות שלישיו (שהיו ללא ניסיון מבצעי ומנותקים ממקורות מודיעין), זכר כי לחמתי בששת הימים ובכיפור כמפקד סיירת ופעלתי כנציג המוסד באוגנדה. במהלכה הכרתי מקרוב את נשיא אוגנדה אידי אמין. פעלתי משדה התעופה אנטבה לאספקת ציוד בהיטס למורדי דרום סודן  וחילוץ סמוי של צוותים שלנו מאוגנדה.  לכן, פרס ביקש שאסייע מניסיוני במודיעין לצוות שיוקם (ללא מעורבות הרמטכ"ל) לתכנון וניהול מבצע חילוץ החטופים. בנובמבר 1977 לאחר ביקור סאדאת בישראל, טסתי עם שר הביטחון עזר ויצמן ושר ההגנה המצרי מוחמד ג'אמסי (שלא הסכים ליוזמת סאדאת) לפגישה עם סאדאת באחוזתו לחוף תעלת סואץ.  בדרך חזרה, ג'אמסי הצביע לי מחלון המסוק על הנילוס ואמר, תראה את האי בנילוס הרגוע, זו ישראל במזה"ת וכשהנילוס סוער, האי נעלם. אין סיכוי שיוזמת סאדאת תתקבל ע"י הערבים.  עניתי לו שלנו יש נהר אחד וקטן ועליו בנינו תחנת חשמל, יבשנו את ביצות החולה לחקלאות והקמנו את המוביל הארצי להשקות את המדבר. עם הנהר שלכם אתם חושבים Distraction, ואנחנו עם הנהר שלנו חושבים Construction, לכן דרכנו תתקבל. הפחד מכשלון ניתוח שני המנהיגים העומדים בראש שני צידי מלחמת 7 לאוקטובר 2023 – יחיא סינואר מנהיג החמאס ובנימין נתניהו ראש ממשלת ישראל וסביבתם הקרובה, מציף אינטרס משותף להארכת המלחמה ושמירת מעמדם.  בנוסף, הפחד מפני גורלם וחלקם בהיסטוריה, אובדנות ובריחה מתמדת, הקפתם בבני משפחה ואנשים התלויים בהם וחיסול כל מי שנחשד בבגידה, חוסר מודעות ואחריות לכישלונות, תיכנון קצר טווח ושינויו התכוף. תולדות עם ישראל אינן מטיבות עם מנהיגים מפסידים. משאול המלך שנפל על חרבו בפני הפלישתים, צדקיהו המלך שבניו נרצחו לנגד עיניו, עיניו נעקרו והוגלה בשרשראות לבבל, ומתתיהו אנטיגונוס השני, אחרון מלכי החשמונאים שנלקח בשבי והוצא להורג בהתזת ראש בפקודת מרקוס אנטוניוס.  גורל מנהיגי העולם הערבי שכשלו ואיבדו מכוחם, גם הוא אינו מלבב. נשיא סוריה חוסני זעים שנעצר והוצא להורג בידי כיתת יורים, פייסל השני מלך עירק שנתפס בידי מורדים ונתלה בכיכר העיר, נשיא עירק סדאם חוסיין שנתפס על ידי כוחות אמריקאים בבור באדמה והוצא להורג בתלייה. נשיא תוניסיה שנמלט לסעודיה, נשיאי מצרים מובארק ומורסי שהושלכו לכלא ונשיא לוב קדאפי שההמון ביצע בו לינץ.   היום שאחרי כפתרון ליום שאחרי, נוכחתי בביקוריי עם משה דיין אצל ראשי הערים הפלסטינאיות: א שאווה בעזה, ג'אברי בחברון, פראג' בבית לחם ונאטשה בשכם, בהם דיין הגיע איתם להבנות שהצליחו, על מתכונת שליטתם האזרחית בתחום העירוני שהתבסס על מנגנון, פקידי ושוטרי העירייה.         ברוח הבנות אלו, ניתן לאתר את נציג הדור הרביעי של משפחת א שאווה המכובדת בעזה, ושלושת הדורות הקודמים של ראשי המשפחה, סעיד, ראשד ועוון, ששימשו במשך תקופה ארוכה כראשי העיר עזה סייעו ליהודים ופעלו בתיאום עם ממשלות ישראל. בצורה כזו להעביר תחת סמכותם את השליטה ברצועת עזה, בשלב ראשון בתיאום עם ישראל ובשני תחת גוף בינלאומי.

המרכז הלאומי לכלכלה כחולה וחדשנות ימית מרחיב את פעילותו וקולט תחתיו את המכון לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית של ישראל Photo by Dominik Lückmann on Unsplash המרכז הלאומי לכלכלה כחולה וחדשנות ימית מרחיב את פעילותו וקולט תחתיו את המכון לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית של ישראל. בראש המכון לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית עומד פרופ' שואל חורב; בעל ניסיון רב בכל הנוגע למדיניות ואסטרטגיה ימית ומי שהוביל במהלך שבע השנים האחרונות את הערכות המצב השנתיות לאסטרטגית הימית רבתי לישראל והעלה את חשיבות המרחב הימי לחוסנה וביטחונה של ישראל.  על רקע העניין הגובר בעולם בנושא של כלכלה ימית, המרכז הלאומי לכלכלה כחולה וחדשנות ימית בחיפה מכריז על התרחבות פעילותו וקליטת המכון לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית אשר פועלים בו עשרות חוקרים, עמיתי מחקר ומומחים בתחום הימי.  המכון עוסק במחקרים מדעיים ויישומיים, קידום השיח הציבורי בכל הקשור לחשיבותו של המרחב הימי לביטחונה של ישראל וחוסנה, וגיבש מאות מסמכי עמדה שהבולט בהם הוא הערכה השנתית "אסטרטגיה ימית רבתי לישראל".  המכון עבד בשיתוף פעולה עם מוסדות מחקר מובילים בעולם בנושאים הנמצאים על סדר היום הציבורי בתחום הביטחון הימי (Maritime Security), משפט הים, נמלים וספנות, אנרגיה מהים, קיימות וסביבה וסייבר במרחב הימי.  את המכון מנהל הפרופ' שאול חורב.  הצטרפות מכון המחקר לפעילות המרכז הלאומי לכלכלה כחולה מביאה עימה קשת רחבה של מומחי תוכן וחוקרים באזורים גיאוגרפים רבים הקשורים למרחב הימי הגלובלי (מזרח הים התיכון, הים האדום, הים השחור, הים הכספי וכו'), אשר עובדים בשיתוף פעולה בינ"ל עם מכוני מחקר ומוסדות אקדמיה מהמובילים בעולם, במחקר משותף בתחום זה, וקידום המלצות ליישום לדרגים המדיניים הבכירים.  המרכז הלאומי לכלכלה כחולה משקיע הון בחברות סטארט-אפ בתחום הימי ובנוסף מספק להן מעטפת רחבה של ליווי עסקי, סיוע בגיוס הון, וחיבור לתעשייה הימית ול-networking הבינ"ל בעולמות הכלכלה הכחולה.  המרכז השקיע בשנה שעברה ב-10 חברות סטארט-אפ אשר גייסו יחדיו בחודשים האחרונים למעלה מ-10 מיליון דולר. בנוסף לפעילות ליווי הסטרטאפים וקידום מדיניות, המרכז הלאומי מייצג את ישראל בפורומים וכנסים בינ"ל בתחום הכלכלה הכחולה ומקדם שיתופי פעולה בינ"ל.  המרכז הלאומי לכלכלה כחולה וחדשנות הוקם ע״י חברת היי סנטר בשנת 2022 בהמשך להחלטת הוועדה הבין משרדית לניהול המרחב הימי של ישראל, להכריז על חיפה כבירת הכלכלה הכחולה Blue - Economy  והחדשנות הימית (Blue Tech) של ישראל. חברת היי סנטר מתמחה בפיתוח אקוסיסטם ויזמות טכנולוגית, והשקיעה בשלוש שנים האחרונות בכ -65 סטרטאפים בעיר חיפה שגייסו למעלה מ-125 מיליון דולר, וחיברה בין היזמות הטכנולוגית לעוגנים והתשתיות בעיר חיפה.   המרכז הלאומי הוקם במטרה לפתח את האקוסיסטם היזמי-טכנולוגי בתחום הימי בישראל, על ידי חיבורים ושיתופי פעולה בין חברות סטארט אפ, אקדמיה, תעשיות ימיות בישראל, חברות רב לאומיות מובילות בתחום הימי וגופי השקעה מהארץ ומהעולם ובכך ליצור הזדמנויות אסטרטגיות בישראל וברמה הבינלאומית . הכלכלה הכחולה מתייחסת לשימוש בר-קיימא במשאבי הים ליצירת מנועי צמיחה כלכליים חדשים. לפי הבנק העולמי, מייצרת הכלכלה הכחולה למעלה מ-3 טריליון דולר בשנה, מה שהופך אותה לכלכלה השביעית בגודלה במונחים של תמ"ג. 

זהו שלישי בסדרת מאמרים, שפרסמתי בנושא פרשת כריות האוויר של חברת Takata. הראשון פורסם במאי 2023, והשני ביולי 2023 Shuets Udono, CC BY-SA 2.0 <https://creativecommons.org/licenses/by-sa/2.0>, via Wikimedia Commons בשבוע שעבר (סוף חודש ינואר 2024) חברות טויוטה וג'נרל מוטורס פירסמו אזהרת "אל תנהג" (Do Not Drive) נוספת והודעת "קריאה לתיקון חוזר" (Recall), ובהן קראו לבעלי דגמים ישנים להפסיק את השימוש בהם לאלתר עד להחלפת כריות האוויר מתוצרת חברת Takata, שבהם. כריות האוויר יתוקנו או יוחלפו בחינם, אך נהגים לא צריכים לנהוג ברכבים לצורך התיקון, וסוכנויות מורשות יספקו אפשרויות כגון תיקון נייד, גרירת המכונית לסוחר, או איסוף ומסירת רכב.  מדובר הפעם בכ-61,000 רכבים: דגמים קומפקטיים מסוימים של קורולה ולהאצ'בק מטריקס משנות הדגם 2003 ו-2004, לרכב השטח הקטן RAV4 מ-2004 ו-2005, ופונטיאק וייבס מ-2003 ו-2004, שהם למעשה זהים לדגם מטריקס ויוצרו באותו מפעל בקליפורניה. רוב כלי הרכב נמצאים בארה"ב. לדגמי ה-RAV4 הנזכרים יש כריות אוויר לנהג של טאקאטה, בעוד שבדגמי הקורולה והמטריקס יש כריות אוויר של טאקאטה בצד הנוסע. דגמי הקורולה והקורולה מטריקס נמצאים תחת ריקול נפרד, מכיוון שכריות האוויר שלהם עלולות להתפוצץ גם אם לא מתרחשת תאונת דרכים. החברה השתמשה באמוניום חנקתי כדי ליצור פיצוץ קטן על מנת שכריות האוויר יתנפחו במקרה של תאונת דרכים. אמוניום חנקתי יכול לאבד את היציבות עם הזמן בחשיפה לחום ולחות גבוהים, מה שעלול לגרום למכל מתכת להתפוצץ. אם כרית אוויר של טקאטה נפתחת, סביר יותר שחלק בתוכה יתפוצץ ויירה רסיסי מתכת חדים שעלולים לגרום לפציעה חמורה או למוות לנהג או לנוסעים. כריות אוויר של טקאטה נמצאות תחת Recall כבר שנים, אך מכיוון שהדגמים המפורטים לעיל ישנים יותר עם כריות אוויר ישנות יותר, טויוטה חוששת שהן נוטות יותר להתפוצץ. כ-67 מיליון כריות אוויר של טקאטה הוחזרו במהלך השנים מכיוון שהן יכולות להתפוצץ בעת התנפחותן, על פי המינהל הלאומי לבטיחות בדרכים של ארה"ב (NHTSA). הפוטנציאל לתקלה מסוכנת הוביל לסדרת הריקולים הגדולה ביותר בהיסטוריה של ארה"ב. כ-100 מיליון כריות אוויר מתנפחות הוחזרו ברחבי העולם. כריות אוויר מתנפחות של טקאטה הרגו יותר מ-25 בני אדם בארה"ב מאז 2009. 30 בני אדם נוספים נהרגו ברחבי העולם כולל אנשים במלזיה ובאוסטרליה. בנוסף כ-400 בני אדם נפצעו. כריות האוויר הקטלניות והמתפוצצות גרמו לחברת טקאטה היפנית לפשיטת רגל. לרשימת כל המאמרים שלי כאן. המידע מתוך פרסומים, שהופיעו בקבוצת ה-LinkedIn, שאני מנהל Explosives / Blasting (Energetic Materials) OSH.