היא שרה דואט עם אנדי וויליאמס בתוכנית הטלוויזיה שלו, חיממה את דונובן לפני עשרות אלפי צופים והתארחה אצל סמי דייוויס ג'וניור, אבל כשחזרה לארץ לא הצליחה לעניין אף אחד בתקליטון שהוציאה, ששילב מוזיקה תימנית וג'ז. 50 שנה אחרי, הרקדנית והמוזיקאית צביה אברבנאל נהפכה למוקד עלייה לרגל של מוזיקאים בן שלו צילום: אבישג שאר־ישוב

הבחירה בקאזואו אישיגורו היא מתונה וניצבת בלב הקונצנזוס הביקורתי. בעולמות של גיבוריו של הסופר הבריטי, חומר החיים הבסיסי הוא ניכור, והדרך היחידה להתמודד עמו היא באמצעות נבירה בזיכרון גחמני, אובד, שאי אפשר עוד לאחוז בו כדי להתנחם

סרט ההמשך לקלאסיקת המדע בדיוני, שמתרחש בחלוף 30 שנה, מנסה להיות בו זמנית גם מסתורי כמו הסרט המקורי אך גם נגיש יותר. על אף שהוא אינטליגנטי ומספק חוויה קולנועית ראויה, הוא אינו מעורר אותה תחושה של התפעמות שהפכה את סרטו של רידלי סקוט לקלאסיקה חד־פעמית

הזמן האחרון הביא אלינו גודש מאוס של סדרות שבהן הוליווד מתעסקת בעצמה בחדווה נרקיסיסטית. גם "גט שורטי" היא אחת מהן, אבל אצלה זה נראה הרבה יותר טוב

שני פסקולים שיוצאים עכשיו – "טווין פיקס: השיבה" ומהדורה מחודשת של "קטיפה כחולה" – מזכירים שאצל דייוויד לינץ', הצליל לפעמים חשוב לא פחות מהתמונה

הבמאי והאקטיביסט האמריקאי ליאו הררה יוצא למסע בעקבות האנשים, המקומות והתרבות שאבדו במגפה. הוא דווקא סבור שאנחנו כבר חיים באוטופיה קווירית

ושלא תבינו לא נכון, אני מאוד מעריך את דייב גרוהל, ואני ממש לא חושב ש"פו פייטרס" גרועים. אני חושב שמדובר בלהקת רוק שבלונית וסתמית ושזו הסיבה המרכזית להצלחתה