אנחנו חיים בעידן של עדכון ושדרוג. החדש מקודש, הישן מוחלף עוד לפני שהספיק להתיישן, דור מזנב בדור, מכשיר רודף מכשיר, בינג׳ רודף בינג׳. אבל ההפיכה של טוויסט מחטיף לח וטחוב, כמו שאנחנו אוהבים, לטרי ופריך – היא חציית קו אדום

במופע החדש, הבידורי לכאורה, יוצר אסי כהן קו אירוני דק ומתוחכם, חתרני הרבה יותר מכל "סאטירה אמיתית". אי אפשר לתאר בשום ביקורת את מגוון השנינויות האין סופי כמעט שמנפיק כהן בכל דקה במופע שלו. ואנו זקוקים לדמות הזו, עם ז'קט העור והגורמט, כדי להביט בעצמנו במראה ולהודות: "למי אכפת איך ייראה העולם" אחרי דור הנכדים שלנו?

בספרה החדש בוחנת הסופרת היהודייה דארה הורן כיצד נתפשים יהודים בדמיון של לא־יהודים. בראיון היא מסבירה מדוע בימינו ההתמקדות בזוועות ובקורבנות השואה אינה הדרך היחידה לשמר את זכרה

מה הופך כותב שירים למדויק? באלבום החדש "כן כן כן כן!" אלון עדר מוכיח שיש לו את זה בידיים. העובדה שמעין היצירה ממשיך לנבוע גם באלבום ה–8 לא מפתיעה, אבל גם לא מובנת מאליה

הוא דואג לעתיד המדינה, תולה תקוות ביאיר לפיד כראש ממשלה ומודה שהשמאל עשה כל שגיאה אפשרית. כעת הופיע "מתושלח", ספרו השביעי של הפובליציסט והפוליטיקאי לשעבר אמנון רובינשטיין, רומן עתידני המוקדש לאשתו הסיעודית ועוסק בגבר נאה בן 200 שמפסיק לקחת מעכבי זיקנה. אוטוביוגרפיה? "אולי בעתיד, אני עסוק כרגע"

הנער בלובי הנטוש שריגש את פיליפ גלאס, הנגנית שחיברה כנרים מכל העולם עם אלה שאיבדו את ביתם והצ'לן האמריקאי יו יו מה, שהרגיש שהוא "חייב לעשות משהו". כך נשמעת מחאתם של מוזיקאים באוקראינה המותקפת ומחוץ לה

בנימוקי הבחירה צוינה היאבקותו ארוכת השנים של מדינה, מהיוצרים הבולטים בזמר הים תיכוני, לראות בז'אנר שווה ערך לכלל היצירה בארץ. מדינה: "עצם הפרס הוא הרגשת שייכות לקהל עצום שמרגיש לא שייך". בין שיריו המפורסמים: "הפרח בגני", "אל תירא ישראל" ו"כבר עברו השנים"