צחי קומה לא יודע להדריך את המרואיין לפרוש את נימי נפשו. הוא מראיין מהסוג של "מה הרגשת כש...". מה הרגשת כשהתגרשת? מה זאת אומרת "היית מאושרת"? האמנת שתצליחי לעמוד בזה?

בציפוי שוקולד: רומן במבט קולוניאליסטי על פשטות החיים באי אקזוטי, נעדר יומרות ספרותיות, ועם זאת כתוב כך שלא נמאס לרגע

הסרט הוא בבחינת שילוב בין המעטפת החברתית שאפיינה את "גומורה" המצליח של מתיאו גארונה, לבין המערך הנפשי של החיילים בארגוני פשע, כפי שהובלט ב"ריאליטי", סרט מאוחר יותר שלו

סרט רופס ביותר, נחות פילמאית וירוד בכל קנה מידה, ששואף להיות העתק זירוקס לעלילות סשה ברון כהן, ולא ברור מה חלש בו יותר, הבימוי, ההפקה או התסריט

את ההומור שלהם רק בני המשפחה מבינים. וכשהם מנסים לשוחח על משהו ברצינות, זה יכול בקלות להידרדר לצעקות. אלא שעונה משמימה ניצלה בזכות המהלומה שספג מאור: הוא נפצע

בסמטאות הקטנות, על קירות הבתים וארונות החשמל, ובין דלתות הפח של החנויות: מסע לילי בעקבות יצירות הגרפיטי הבלתי נשכחות של תל אביב