שיתוף הפעולה בין גורמים איסלאמיסטיים לבין השמאל הרדיקלי הולך וגובר בשנים האחרונות וקוצרת פירות על בסיס עבודת עומק שנבנתה לאורך שנים - בזמן שבישראל ממשיכים לעסוק ב״הסברה״ בלתי אפקטיבית שלא נוגעת בבעיות השורש

אנחנו חיים בתקופה שמקדשת הפרדה, מדידה וייעול. כל אלה חשובים, אבל הם גם מסוכנים: לא כל ידע נמצא בטבלה. חלק גדול ממנו חי בחדרים סמוכים, במסדרונות, במפגש אקראי, במה ש”מרגיש“ לא נכון עוד לפני שמודדים אותו

השאלה היא מה לא מה מרגיש "נכון", אלא מה מבדיל "כוחניות" מ"צדק". והתשובה הכואבת היא: החוק ה"יבש". לא המחנה, איך זה מרגיש, או לאיזה צד יש "יותר גדול". גם אם הצדק עימנו

הסיבה המרכזית שביסמוט וההנהגה החרדית מקיימים את ההצגה היא לא כי הם חוששים מה יקרה אם החוק לא יעבור – אלא כי הם יודעים בדיוק מה יקרה: הם מבינים היטב שלראשונה צעירים חרדים רבים יופיעו לראשונה בשערי הבקו"ם, והם יהיו חיילים מצוינים

ההיסטוריה מלמדת שמשטרים קורסים כאשר תומכיהם מאבדים את נחישותם להגן על עצמם בשעת מבחן קריטית - וההתפתחויות הדרמטיות באיראן בימים האחרונים עשויות אכן להפוך לנקודת מפנה במאזן הכוחות בין אלו שחותרים לשינוי הסטטוס-קוו הפוליטי לבין אלו שמבקשים לשמרו בכל מחיר 

יוסף אייזנטל, שנהרג בהפגנה נטולת המשטרה, הוא סמל להפיכת ישראל לשטח הפקר. השכונות החרדיות הן אוטונומיה, היישובים הערביים הם זירות רצח, וביו"ש שולט כאוס שקיבל אתמול ביטוי נורא. במשך שנים דגלה המדינה בהפרד ומשול, כשלכל מגזר חובות וזכויות משלו עכשיו בלון הניסוי מתפוצץ לנו בפנים

אורי לופוליאנסקי, שהלך השבוע לעולמו אחרי מאבק במחלה קשה והוא רק בן 74, היה איש שידע כל חייו לחבר בין עולמות, הן כראש עיריית ירושלים והן כמקים ומייסד "יד שרה". למרות הקשיים עמם התמודד בחייו, שמר על אהבת האדם באשר הוא אדם שכה אפיינה אותו

בצל חולשת המוסדות הבינלאומיים, האו"ם, מועצת הביטחון, ברית נאט"ו, האיחוד האירופי, קם מוסד בינלאומי חדש "ציר טראמפ", ציר שלא מתבסס על בריתות בירוקרטיות ומפורטות, אלא על הסכמים מקומיים או אזוריים שמייצרים "סל" תמורות למדינות המערבות