כמעט עשור אחרי "קצפת", ארצי משחרר את האלבום "אותיות נחמה". "כל שיר נכתב בתקופה שונה וכל אחד מהם מספר סיפור אחר של בדידות, חיבור, פחד ותקווה"

לא נסגיר יותר מדי, כי בכל זאת, ספוילרים. בפרק החמישי נקבל לילה של משני תודעה ופריקת עול: ריק זוכה לשיעור שהוא לא ישכח כל כך מהר, הפומות מכתירות מלכה ומשפחת ראטליף עדיין מפוצלת ורואה איך התלמיד עולה על המורה שלו

גדות, שעושה חיל בהוליווד כבר יותר מעשור וחצי, עשתה היסטוריה כשהפכה לשחקנית הישראלית הראשונה שזוכה לכבוד של כוכב משלה בשדרה המפורסמת. "אני בסך הכול נערה מעיר קטנה בישראל, ולא יכולתי לדמיין רגע כזה"', אמרה על הבמה והודתה למשפחתה, למעריצים ולילדות שצופות בה 

הדמעות של טל מוסרי, התנועות המיתולוגיות של אלינור אהרון והקהל שבמשך 35 שנה לא שכח אף מילה: מופע האיחוד של "לא כולל שירות" הוכיח שלפעמים נוסטלגיה היא לא רק תרגיל שיווקי, אלא צורך אמיתי של חברה שמחפשת רגעים של שפיות 

ארבע שנים אחרי שהסתיימה העונה הקודמת, אנחנו פוגשים את הגיבורים הפעם כשהם מנסים להציל את הישיבה. הדיאלוגים עדיין מהנים ושנונים והמשחק נהדר, אולם הקו העלילתי פחות מושך. ובמציאות של אחרי 7 באוקטובר ייתכן שהיה כדאי להתמקד יותר בגדליה ודבורה ויחסיהם, ולהניח קצת לשלושת השבאבניקים, או לפחות לגייס אותם לצה"ל

דרמת המתח החדשה של קשת, על אודות ראש השב"כ (בגילומו של יהודה לוי) והאתגרים המונחים לפתחו, מתגלה כמהוקצעת, קצבית וממכרת, ולגמרי ניתן להבין מדוע נמכרה לנטפליקס. אלא שהמציאות המטורללת שלנו, זו שבה ראש ממשלה מפטר את ראש השב"כ מכיוון שהחליט לפתוח בחקירה על הנעשה בלשכתו, מעיבה עליה - ומה לעשות שהיא בהחלט לא חפה מקלישאות 

בתיעוד שדלף ניתן לראות את מוריה אסרף בלשכת הדובר עומר דוסטרי, כשהיא פותחת מגירות ונוגעת במסמכים שעל השולחן. "יש פה אירוע שמנסים להלך אימים על העיתונות הישראלית", התייחסה אסרף לאירוע בפודקאסט שלה, "רואים אותי פותחת מגירות, לא רואה כלום ולא קוראת כלום"

שעות ספורות לפני שקיבלה כוכב הוליוודי והפכה לשחקנית הישראלית הראשונה שזוכה בכבוד זה, גדות התייחסה למעמדה כסלבריטאית שמדברת על פוליטיקה - והקונפליקטים שבהם היא נתקלת, על החלום לשחק בעברית ועל מתקפת הטרור האכזרית שגרמה לה לצעוק למען החטופים: ״אני יודעת על מה אני נלחמת. פשוט לא יכולתי לשתוק״