עלינו להישמר מהמדרון שבו הופכת הרשות המבצעת לריבון חסר רסן. אחרת, אנו עלולים לגלות שביום הבחירות נישאר עם מעטפה ריקה מתוכן

מידע מיושן או טעות? ב"וושינגטון פוסט" דיווחו מפי גורמים המכירים את פרטי התקיפה כי בית ספר בדרום איראן שנפגע ביום הראשון למלחמה הופיע ברשימת יעדים אמריקנית, וייתכן שסווג בטעות כאתר צבאי. גורמים ישראלים: היעד לא נבדק עם צה"ל לפני התקיפה

שלטיפ באולמות הנוסעים בשתי תחנות הציגו הודעות חירום שקראו לנוסעים להתפנות למקלטים. ברכבת ישראל הבהירו כי מדובר במתקפת סייבר נקודתית על רשת חיצונית: "פועלים לצורך בירור מקור התקלה ותחקורה"

הוכחנו שאנו יכולים לפעול יחד לא רק בנמ"ר או בטנק אלא גם בשעה שאנו נאבקים למענם של עניינים מוסריים צודקים

מי שעצר את נשימתו לקראת הבוקר שלמחרת ההודעה על הקפאת חוק גיוס, נחל אכזבה: עשרות אלפי צווי גיוס לא נשלחו לתלמידי ישיבות, רחובות בני-ברק לא המו מפגינים, ומשטרה צבאית לא אכפה את החוק – מה שהיה הוא שיהיה

בניגוד להצהרות נתניהו על "מתווה היסטורי", חוק הפטור מגיוס נקבר כמעט בוודאות. שמחת המילואימניקים מוצדקת, אך חשוב לזכור – הפתרון לא נראה באופק

 תפקידה של התקשורת בכל דמוקרטיה הוא לשאול את השאלות הקשות, אך בישראל זה התערער: אם חלילה העזת לבקר, אתה חלק ממחנה הבוגדים