אחרים שנים של ירידות מתמשכות בשוק הצילום ושנה נוראית מבחינת מכירות בתקופת הקורונה אולימפוס הודיעה כי חתמה על מזכר הבנות עם חברת JIP (או Japan Infrastructure Partners, אותה החברה אשר רכשה את מותג מחשבי ה-VAIO מסוני לפני מספר שנים). אולימפוס היא אחת מחברות הצילום הוותיקות בעולם – ופעילה מזה 84 שנים. בשנים האחרונות התקשתה אולימפוס …

משחק הבאטל רויאל של EA עושה את דרכו גם למכשירים הניידים כאשר הוא יושק עד סוף השנה בחנויות האפליקציות

הממשלה קיימה היום (ד') דיון דחוף בנושא חוק האיכונים, מתוך להיטות ועקביות לחוקק אותו, כדי לאפשר לשב"כ לחזור ולאכן את הטלפונים של אזרחים שחלו בקורונה וכאלה שבאו במגע עמם. הצעת החוק התקבלה בממשלה פה אחד וצפויה לעבור בשלוש קריאות בכנסת, ככל הנראה בקלות, עקב ההסכמה של כחול לבן (אם כי מפלגתו של בני גנץ דורשת שינויים מסוימים כדי לתמוך). זאת, על אף התנגדותו של ראש השב"כ, נדב ארגמן. הדיון הצית מחדש את הוויכוח הציבורי סביב החוק, או, יותר נכון, סביב הפגיעה בפרטיות של כולנו ללא סיבה מספקת - ויכוח שנרגע מעט לאחר שבג"ץ פסל את השימוש בטכנולוגיית האיכונים של השב"כ, שנעשה מאז פרוץ משבר הקורונה על סמך החלטת הממשלה, בנימוק שהדבר חייב לעבור הליך חקיקה בכנסת. מה שמקומם את שומרי הפרטיות הוא שישנן חלופות אזרחיות לאיכונים של השב"כ, שאמנם נוצרו למטרות אחרות אבל יכולות לסייע גם למאבק בקורונה. אלא שהממשלה סירבה עד כה להיעזר במוחות המצוינים שישנם בארץ בתחום הסייבר האזרחי והעדיפה את החלופה של ארגון הביון. יתרה מזאת, בדיון שהתקיים אתמול בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת התברר שאם הממשלה רוצה, היא יכולה למצוא חלופה טובה מתחת לפנס - אצלה. הכוונה היא לאפליקציית המגן, שפותחה על ידי אגף המחשוב של משרד הבריאות, והופצה לציבור בתחילת משבר הקורונה. שתי הטכנולוגיות נותנות, בסופו של דבר, תוצאה דומה, וההבדלים ביניהן הם שאת אפליקציית המגן האזרח מוריד וולונטרית, ומן הסתם יודע שהיא קיימת במכשיר שלו, בעוד שבמקרה של הטכנולוגיה של השב"כ זה לא נתון כלל לשיקול דעתו, והוא לא יודע על כך שעוקבים אחריו. נציגי משרד הבריאות והמועצה לביטחון לאומי הציגו בדיון אתמול את הגרסה החדשה של האפליקציה, המגן 2.0, שתכלול את רכיב הבלוטות', שקיים בכל טלפון חכם. מדובר פה במצב שבו כולם מנצחים: מצד אחד, הפגיעה בפרטיות הרבה יותר קטנה מאשר עם הטכנולוגיה של השב"כ, ומהצד השני, באמצעות הבלוטות' ניתן לזהות את המיקום של המשתמש בדיוק רב, להבחין האם הוא היה בסביבת חולה או נשא קורונה ובכך להשיג את המטרה המרכזית - קטיעת שרשרת ההדבקה. [caption id="attachment_313128" align="alignnone" width="600"] אפליקציית המגן. צילום מסך[/caption] עם זאת, נציג המועצה אמנם לא הסתיר את שביעות רצונו מהגרסה החדשה, שנמצאת בשלבים האחרונים של הפיתוח, אבל הוא טען שהמגן 2.0 לא יכולה להיות חלופה מלאה לאמצעי האיכון של השב"כ, לפחות לא בשלב הראשון, משום שכדי שהיא תהיה אפקטיבית נדרש שלפחות 60% מהאוכלוסייה יורידו אותה. אחרי שח"כ אלי אבידר (ישראל ביתנו), מתנגד לחריף לחוק האיכונים, העיר לו שאין מדינה בעולם ש-60% מתושביה הורידו אפליקציה כמו המגן, נציג המל"ל חזר בו וציין כי באירופה, שיא ההורדות לא מגיע אפילו ל-40%. הכדאיות שבשימוש בבלוטות' במקרה הזה מקבלת חיזוק מנתונים שמשרד הבריאות עצמו הציג לוועדה: נכון לסוף חודש מאי, 39 מדינות מבססות את הצורך לאיתור מהיר של חשיפה לחולי ונשאי קורונה על אפליקציות המותקנות על ידי המשתמשים בסמארטפונים שלהם. 22 מתוכן - ובהן דמוקרטיות בולטות כבריטניה, שווייץ וגרמניה, ומדינות שסבלו מהקורונה יותר מאתנו כמו איטליה וצרפת - מתבססות על טכנולוגיית בלוטות' מבוזרת, ודווח אפילו שגוגל ואפל שיתפו פעולה כדי לייצר סוג בלוטות' שלא זולל סוללה. מומחים: לא חייבים לדעת את המיקום הספציפי עוד דבר מעניין שהוצג בוועדה הוא נייר עמדה שחיברו שורה של מומחים, שבו צוין שכדי לאתר אנשים שבאו במגע עם נשאי קורונה לא צריך לדעת היכן הם היו בדיוק, אלא מספיקה טכנולוגיה שמזהה שהייתה ביניהם קרבה. כאן נכנסים הבלוטות' והפתרון המבוסס על טכנולוגיה זו, שהוצג בוועדה. מדובר בטכנולוגיה לא מסובכת, ותיקה יחסית וכזו שכאמור, קיימת בכל סמארטפון. מתנגדי האיכונים בדיון תמכו באימוץ הפתרון הזה ומסכימים שאם הממשלה תאמץ אותו אף היא, ניתן יהיה לחייב כל בעל טלפון חכם להתקין בלוטות' במכשיר שלו, ואסור עליו להיכנס למקומות ציבוריים אם הוא לא יעשה זאת. כלומר, לא רק שהפגיעה בפרטיות כאן מצומצמת, אם בכלל, אלא שניתן לאכוף את זה. השורה התחתונה: בסמל של השב"כ מצוינת הסיסמה "מגן ולא יראה". הממשלה מתעקשת להשתמש בכלים של גוף זה במקום לאמץ טכנולוגיה כמו בלוטות' וכלי כמו אפליקציית המגן, שעושים את אותה הפעולה אבל פוגעים פחות בפרטיות - הזכות הבסיסית של כל אדם.

חברת אנבידיה ומרצדס בנץ, מהיצרניות הגדולות בעולם של מכוניות נוסעים יוקרתיות, הודיעו כי ישתפו פעולה ביצירת מערכת מחשוב מהפכנית ותשתית בינה מלאכותית לכלי רכב.

יצרנית האודיו השוודית Audio Pro השיקה את מוצריה בישראל ומציעה חווית שמע אלחוטית בכל הבית

לאחר השמועות הרבות, וואן פלוס אישרה כי היא תשיק ליין של מכשירים זולים עם הבטחה ל"חווית פרימיום"

"משבר הקורונה האיץ את הלימוד מרחוק, העצים את האתגר שבו, הקפיץ את הטכנולוגיה לתחום בצורה יוצאת מהכלל ודרש מאתנו להתקדם. בתוך זה, עולם ההדפסה בתלת ממד יכול להביא ערכים מוספים ללמידה, לשפר את רמת העניין של התלמידים ולהגדיל את סקרנותם", כך אמר אנדרס אידסס, מנכ"ל חטיבת התלת ממד של מפעיל. אידסס השתתף בכנס הלמידה מרחוק Fast Forward של אנשים ומחשבים וקרן אתנה, שנערך באופן וירטואלי לפני ימים אחדים, והנחה אותו יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה. "מפעיל", אמר אידסס, "היא חברה ותיקה, המספקת ציוד טכנולוגי לשוק, לרבות למערכת החינוך, במשך שנים רבות, עם דגש על עדכניות וחדשנות. אנחנו מספקים פתרונות שיכולים לעזור לתלמידים, ובעיקר למורים, על מנת שהשיעורים יועברו בצורה טובה ומובנת יותר". כך, אידסס הדגים כיצד ניתן "לכתוב על הלוח" עם מחשבי טושיבה (Toshiba), שמפעיל היא נציגה שלהם בישראל, באופן שבו מה שהמורה כותב משודר ומשותף עם התלמידים "באופן מאוד פשוט". אידסס אמר כי מפעיל משווקת בארץ מוצרים של כמה חברות הדפסה בתלת ממד, ביניהן אולטימייקר (Ultimaker), וציין ש-"אנחנו מובילים בתחום זה בעולם החינוך". "בעולם החינוך המיוחד, אנחנו מספקים מכשירי iPad. בעזרת אפליקציות ייחודיות, שפותחו לטובת תלמידים עם צרכים מיוחדים, אנחנו מעניקים להם הנגשה בצורה טובה יותר", אמר. המורה חובש את המשקפיים - וגם התלמידים רואים אידסס הגיע למה שאותו כינה "הדובדבן שבקצפת": מחשוב לביש - משקפיים שאותם חובש המורה ושמעבירים באופן מקוון לתלמידים את מה שהוא רואה. לדבריו, "הטכנולוגיה הזו מסייעת לא רק בתחום החינוך, אלא בשדות פעילות רבים, למשל בתעשייה, לשידור מ... ואל טכנאי שצריך לתקן דברים, במחסנים וכן לזיהוי אנשים במרחב הציבורי". "המורה יכול לחבוש את המשקפים, להראות את מה שהוא רואה וללמד את התלמידים גם דברים טכניים", הסביר אידסס. "עם המשקפיים הוא יכול להתקרב למושא הלימוד וללמד את הילדים מכונאות, רובוטיקה, דברים הקשורים למעבדה ועוד. המדפסות בתלת ממד יכולות להעצים את הלימוד, להגדיל את היצירתיות של התלמידים והתלמידות, ו-'לפתוח להם את הראש'. כך, ניתן להדפיס במהלך השיעור את החומר הנלמד, למשל מבנה של קתדרלה באירופה. אפשר להראות חיות שונות או להתעמק באדריכלות, ואז להיכנס לוויקיפדיה וללמוד על זה. לאחר מכן ניתן להוריד קובץ על הנושא, להדפיס אותו ולראות את הדברים בעיניים. כך חוויית הלימוד מועצמת, כי ניתן ללמוד 'דרך הידיים' ולא רק לקרוא בספר". עוד הוא ציין כי "התלמידים יכולים לתכנן משהו שלהם, ואז לשלוח למורה, להדפסה דרך הרשת".

ברוכים הבאים למהדורת החדשות השבועית, עם כל מה שאפשר לראות במסך הקטן, המלצות מוזיקה וחדשות מעולם הקולנוע הביתי.