משפחת כונני ה-870 QVO מוצגת באופן רשמי - ותהפוך למעניינת במיוחד בחודש הבא תודות לדגם בנפח שלא היה זמין לנו בעבר סמסונג מעוניינת להפוך כונני SSD של 8 טרה-בייט למשתלמים: הכירו את ה-870 QVO

אם לשפוט לפי ההדמיות שהודלפו לרשת, אין לצפות להרבה שינויים ב-Pixel 5

יצרנית המחשבים Lenovo (לנובו) הציגה דגם חדש של מסך מגע (Touch) נייד בגודל של 14 אינצ'. המסך החדש, ThinkVision M14t יכול להתחבר באמצעות ממשק מסוג USB-C למחשבים ניידים

מרעננים? הנה 10 משרות שוות בהייטק הישראלי ששווה לכם לבדוק

פוקימון גו (Pokemon Go), משחק המציאות הרבודה, חגג אתמול (ה-6 ביולי) ארבע שנים ליום בו שוחרר וגרם לרבים ברחבי העולם לצאת מהבית ולשוטט ברחבי העיר בתקווה למצוא פוקימונים נדירים. לכבוד המאורע, יוצרי המשחק הכריזו על "Pokemon Go Fest 2020" – אירוע הנערך בכל שנה ובו שחקנים מתאגדים יחדיו כדי לשחק ולהביס אתגרים מיוחדים. בשנותיו הראשונות […]

מפיצת המשחקים מצאה דרך מקורית ומעניינת לגרום לקהל להתעניין באירוע ה-Ubisoft Forward המקוון שלה שישודר בתחילת השבוע הבא ההצעה המגניבה של יוביסופט: צפו באירוע הגיימינג – קבלו את Watch_Dogs 2 חינם

המגזין החודשי של The Marker פרסם בגיליון האחרון שלו את רשימת 50 העשירים של ישראל, כאשר 16 מהם - יותר מ-30% - הם בעלי חברות ומנהלים בענף הטכנולוגיה. בכתבה זו נפרוש בפניכם את שמותיהם. [caption id="attachment_318860" align="alignnone" width="600"] פטריק דרהי. צילום: אוניברסיטת אקול פוליטכניק בפריז, מתוך ויקיפדיה[/caption] איש ההיי-טק העשיר ביותר במדינה הוא איש העסקים הישראלי-צרפתי פטריק דרהי, שנמצא במקום השני ברשימה הכללית של The Marker - אחרי מרים אדלסון, שיחד עם בעלה, שלדון, משמשת כבעלים של ישראל היום. דרהי הוא הבעלים של אלטיס, וכתוצאה מכך של הוט, ושל רשת ערוצי החדשות הישראלית i24 News, שמשדרת באנגלית, בערבית ובצרפתית. הונו עומד על 12.25 מיליארד דולר - עלייה נאה לעומת 2019. דרהי עשה את עיקר הונו מרכישתה ופעילותה של אלטיס, שאותה הוא הפך מחברה קטנה לענקית תקשורת בינלאומית. [caption id="attachment_278547" align="alignnone" width="600"] טדי שגיא. צילום: יח"צ[/caption] בין אנשי ההיי-טק העשירים שנכללים ברשימה יש שניים שחבים את עושרם ליצר ההימורים של האדם: טדי שגיא, שהונו מוערך ב-5.3 מיליארד דולר, ורות פרסול, שהונה מעורך ב 1.4 מיליארד, עשו את הונם גם או בעיקר מחברות ההימורים המקוונים שהם ייסדו - פלייטק במקרה של שגיא ופארטי גיימינג במקרה של פרסול. פרט מעניין נוסף הוא ששגיא הוא גם הבעלים של הקמדן מרקט - השוק היפהפה והמגוון בלונדון, שיש לקוות שישראלים יוכלו לשוב ולבקר בו בקרוב. [caption id="attachment_193923" align="alignnone" width="600"] גיל שוויד, ממייסדי ומנכ"ל צ'ק פוינט. צילום: ניב קנטור[/caption] עוד נכללים ברשימה שלושת מייסדי צ'ק פוינט - אחת מחברות ההיי-טק הגדולות והמוצלחות בישראל. העשיר מבין השלושה הוא גיל שוויד, מנכ"ל החברה מאז היווסדה ועד היום, עם הון של 4.5 מיליארד דולר. מריוס נכט, שלא מזמן פרש ממנה סופית, הוא בעל הון של 2.8 מיליארד, ושוויו הכספי של שלמה קרמר עומד על 1.6 מיליארד. נכון שהם לא עשו את הונם רק מצ'ק פוינט, אבל הוא נובע במידה רבה מאוד מההצלחה של ענקית הסייבר הישראלית. [caption id="attachment_249507" align="alignnone" width="600"] יהודה זיסאפל, ממייסדי רד-בינת. צילום: ניב קנטור[/caption] יש גם מקרים שבהם בני משפחה אחת התאחדו והקימו חברות היי-טק, ועקב כך הפכו למיליארדרים, ביניהם בני משפחת מיתר, ממייסדי אמדוקס, עם הון של 1.7 מיליארד דולר; שותפיהם להקמת החברה, בני משפחת קהאן, עם 1.5 מיליארד; ובני משפחת זיסאפל, מייסדי רד-בינת, שהונם נאמד ב-1.45 מיליארד. רשימת עשירי ישראל יכולה להתפרש כצילום של מצב המשק ואם כך הדבר, הרי שהמקום המכובד מאוד של ענף ההיי-טק בכלכלה הישראלית נשמר: בעוד שההיי-טק מהווה 9% בלבד מהמועסקים (לפני עידן הקורונה), 28% מעשירי המדינה מגיעים מענף זה. מכאן שנראה שמצבו טוב למדי וגם במשבר הכלכלי הקשה של הקורונה, הם יגמרו היטב את החודש. הערה לסיום: גם רשימה זו מעידה על מקומן החסר של נשים בצמרת ההיי-טק הישראלי. אם נוריד את המשפחות, מ-13 המדורגים יש רק אישה אחת. יש לקוות שברשימה של 2021 המצב ישתנה לטובה.

אחד האתגרים שאתם התמודדו בתי החולים וארגוני הבריאות בגל הראשון של הקורונה, ויתמודדו אתו, ואולי אף יותר, גם בגל השני, הוא שיבוץ הצוותים הרפואיים למשמרות, במציאות שבה יש צורך בכוח אדם מתוגבר בכל שעות היממה, ושבה המשמרות של המתמחים קוצרו מיותר מ-24 שעות ל-12. מערכות השיבוץ שהיו קיימות בבתי החולים לפני המשבר לא נועדו למצבים כמו מגפת הקורונה. אחת החברות שהתמודדו עם האתגר של מתן מענה לצרכי כוח האדם של בתי החולים שנהתפרצו עם המגפה היא משמרות, בהנהלתו של איתי אמטו. החברה מתמחה בפתרונות תוכנה כשירות (SaaS) לעולם משאבי האנוש על בסיס אלגוריתם שפיתחה. בכנס בריאות דיגיטלית של אנשים ומחשבים, שנערך באחרונה, סיפר אמטו על הפעילות של החברה בתקופת הקורונה, ומה היא ובתי החולים למדו מכך. סביר להניח שאת הלקחים הללו הם יישמו גם בגל השני, שכבר התחיל. לדברי אמטו, "החברה מספקת אופטימיזציה של תכנון כוח אדם ומשמרות עובדים למגזרים שונים, בין היתר למגזר הבריאות, תוך מתן דגש ופתרון לייחודיות של כל סקטור. גם במגזר הבריאות יש הרבה מאוד דברים ייחודיים". מערכות של משמרות כבר מותקנות בחלק מבתי החולים, וכן בארגוני בריאות וחברות בתחום הפארמה. "עם פרוץ המגפה, האתגר שהוצב בפני החברה היה ללמוד במהירות את הצרכים של הארגונים לאור המציאות שהקורונה הכתיבה, כאשר הדבר החשוב ביותר היה תגובה מידית, על מנת לאפשר להם להתארגן במהירות", הסביר אמטו. לדבריו, "השאלות שנשאלנו הן איך עובדים בשעת חירום, כיצד מנתבים משמרות כאשר חלק מהאנשים חוששים או שיש להם עוד הרבה משימות, איך משלבים כוח אדם חיצוני כמו סטודנטים ועוד. כדי לתת מענה ולקבל החלטות ערכנו מספר פגישות מהירות עם אנשי היישום ומנהלי הלקוחות בארגונים". משמרות אף הקימה צוות פיתוח ייעודי, שתפקידו היה לתת מענה מהיר לדרישות שהגיעו מארגוני הבריאות השונים. היערכות מהירה לעדכון המוני של יישומי המערכת אמטו ציין כי "בימים הראשונים של המגפה היינו צריכים להיערך לעדכון המוני של יישומי המערכת, בהתאם לדרישות שהגיעו מהלקוחות, ולמתן מענה לשיבוץ עובדים בשיטת הקפסולות, שהתחייבה מהנחיות משרד הבריאות ומאופי הפעילות בבתי החולים. מבחינת כוח האדם, זה דרש תכנון מוקפד של צוותים קבועים, שלא יתערבבו, ותכנון כוח האדם במחלקות הקורונה. היה צריך להתמודד עם העובדה שרבים מהצוותים הרפואיים נכנסו לבידוד, לתכנן את המשך הפעילות של הצוותים וכן תהליכים של אופטימיזציה, והתאמת התכנון לדרישות ההנהלה והמדיניות". "משמרות הטמיעה בבתי החולים מודלים של עבודה, בקרת נוכחות ומודול אחות כללית שמתמודד עם אתגר החלפת משמרות. לאורך כל הדרך, המערכות של החברה יצרו תמונת מצב עדכנית עבור מנהלי בית החולים, כדי שיוכלו לדעת על כמות החולים ומצבם הרפואי", אמר. "המסקנה שלקחנו אתנו מימי הקורונה היא שבכל הארגונים היה שינוי תפיסתי. ביחד עם הארגונים למדנו איך ניתן לתכנן בזמן חירום, למצבים שלא הכרנו קודם", אמר אמטו. "כעת אנחנו יודעים שבתי החולים ערוכים טוב יותר לתכנון כוח אדם, בלחיצת כפתור, לקראת הגל השני".