מיני ליין, יבואנית ומשווקת Electrolux בישראל, משיקה ליין חדש של כיריים אינדוקציה. הדור החדש מאפשר לזהות את גודל כלי הבישול, פונקציית טורבו להאצת הבישול באמצעות חימום מאוד מהיר ועוד

אפליקציית הניווט הפופולרית Waze מוסיפה מספר חידושים כמו הצגת התראות לפני נסיעה, ניווט מדויק יותר ועוד

ווידג'טים במסך הבית, אק"ג בשעון החכם וחווית סאונד משופרת באיירפודס: אפל תשחרר הערב עדכונים למערכות ההפעלה שלה • למה שווה לכם לעדכן ואיך תעשו את זה נכון? • כל הפרטים

מתכוננים לאחר הסגר? GoPro הכריזה על HERO9 Black מצלמת הדגל החדשה שלה שכוללת לראשונה מסך קדמי, חיישן צילום וידאו 5K, יכולות ייצוב חדשות, סוללה חזקה יותר וברוח התקופה - היא גם תשמש כמצלמת רשת

ענקית הטכנולוגיה הרוסית משיקה בישראל את שירות Plus שמציע גישה לשירות הסטרימינג והנחות בשירותים נוספים לרבות שירות המשלוחים והאחסון. המנוי זמין בישראל תמורת 9.90 שקלים לחודש

מטרתו להגביר את הגנת פרטיות המשתמשים בשירותי התחבורה ולהדגיש איזון נכון בין איסוף, עיבוד ושימוש במידע לשם יצירת ערך מקסימלי לציבור בשירותי תחבורה חכמה, לבין שמירה על פרטיות המשתמשים. Telecom News

צ'ק פוינט הודיעה היום (ד') כי היא רוכשת את אודו סקיוריטי (Odo Security), חברה ישראלית שמספקת פתרון ענן לאבטחת גישה מרחוק למערכות הארגוניות. סכום הרכישה לא נמסר לפרסום, אולם על פי הערכות בשוק, מדובר ב-30 מיליון דולר. הרכישה הזאת באה על רקע משבר הקורונה והמעבר המסיבי לעבודה מהבית בעקבותיו – מ-30% לפני המגיפה ל-81% בימים אלה, על פי גרטנר. נתון נוסף שמצאה חברת המחקר הוא ש-74% מהארגונים מתכוונים להמשיך לשלב עבודה מהבית בהיקף נרחב גם כשהקורונה תהיה מאחורינו. כתוצאה מכל אלה, נוצר בקרב ארגונים צורך להדק את אבטחת הסייבר, בפרט על נקודות הקצה בבתיהם של העובדים. בצ'ק פוינט אומרים כי הטכנולוגיה של אודו סקיוריטי, יחד עם מערכת מניעת האיומים שלה עצמה, תספק פתרון פשוט ובטוח לחיבור מרחוק, שנדרש בעידן הקורונה. את פתרון האבטחה מרחוק של הנרכשת ניתן ליישם במספר בלתי מוגבל של משתמשים מכל מכשיר ובכל מקום, כאשר בחברה מבטיחים שהפרישה אורכת פחות מחמש דקות. אודו סקיוריי התל אביבית נמכרת שלוש שנים בלבד אחרי שנוסדה, על ידי שלושה שותפים – אור ונועה זילברמן וגיל-עד שטיינברג. הטכנולוגיה שפיתחה החברה מאפשרת חיבור פשוט עבור משתמשי קצה דרך פורטל מאוחד עם מגוון רחב של אפליקציות לחיבור – דסקטופים, יישומי ווב, שרתי מידע, שרתים ארגוניים וענן, ללא צורך בהתקנת תוכנה מראש. הפתרון מאפשר למנהל האבטחה הארגוני לראות איזה עובד מחובר לאיזה מידע, ובכך מצטמצם משטח התקיפה האפשרי על החברה. ד"ר דורית דור, סמנכ"לית מוצרים, מחקר ופיתוח בצ'ק פוינט, ציינה כי "ארגונים רבים מרגישים שהם צריכים להתפשר על איכות החיבוריות הארגונית או על רמת האבטחה בארגון, בכדי לאפשר עבודה פרודקטיבית מרחוק על סביבות עבודה שונות. החיבור של הטכנולוגיה שרכשנו עם שירותי מניעת האיומים שלנו פותר את הדילמה הזו ומסייע לארגונים לחבר באופן בטוח כל מספר של עובדים מכל מקום לכל שירות ארגוני. בכך הופכת העבודה מהבית ברחבי העולם למשימה קלה ובטוחה מאי פעם. בימים אלה מדובר במשימה עולמית חשובה ורלוונטית במיוחד". רכישה ראשונה של צ'ק פוינט השנה מדובר ברכישה הראשונה שצ'ק פוינט מבצעת השנה. הרכישה הקודמת בוצעה לפני כתשעה חודשים, בדצמבר אשתקד, אז היא קנתה את פרוטגו הישראלית ב-140 מיליון שקלים. פרוטגו פיתחה טכנוולוגיית הגנה עבור אפליקציות נטולות שרת, שמונעת מתקפות עליהן כשהן רצות ומונעת הטמעה של קוד פגיע בסביבת הייצור. יחסית לארגונים רבים אחרים, הקורונה עשתה טוב לצ'ק פוינט, שהמשיכה לגייס עובדים למרות המשבר והיכתה את התחזיות עם תוצאות הרבעון השני, שהראו עליות בהכנסות וברווח הנקי כאחד.

חברת הסטארט-אפ הישראלית קדיט (Qedit) תשתתף בשנים הקרובות במחקר של DARPA – הסוכנות האמריקנית למחקרים ביטחוניים מתקדמים, שמטרתו פיתוח טכנולוגיית הוכחה באפס ידיעה (ZKP), שתשמור על שלמותן ופעילותן של תוכנות מחשב. את המחקר תוביל גליוס והיקפו הכספי עומד על 12.6 מיליון דולר, כחלק מחוזה שחתמה DARPA עם החברה האמריקנית. מתוך תקציב זה זכתה קדיט בסכום של שני מיליון דולר לבניית טכנולוגיית הוכחה באפס ידיעה, שיכולה להוכיח כי תוכנות מחשב אינן סובלות מחולשות קריטיות, מבלי לאפשר לצד השני לבחון את קוד המקור עצמו. יונתן רואש, מנכ"ל קדיט, הסביר כי "בדרך כלל, כדי לדעת שבתוכנה אין באגים, חולשות או דלתות אחוריות שמשמשות האקרים, יש צורך לבחון מההתחלה את קוד המקור. המחקר עוסק בטכנולוגיה שתאפשר להוכיח שאין חולשות קריטיות, מבלי שהמשתמש יצטרך לבחון את קוד המקור. מדובר בסוג של תו תקן קריפטוגרפי, שיוכיח שהתוכנה עובדת כמו שהיא צריכה לעבוד ושאין בה פגמים קריטיים ומסוכנים. זהו מאמץ מחקרי ייחודי, שנדרש כדי להפוך את טכנולוגיית ה-ZKP ליישומים פרקטיים המגנים על תוכנות ברחבי העולם". הפרויקט של קדיט הוא אחד מ-12 פרויקטים שכלולים במחקר זה, שמטרתם הגנה על קוד תוכנה ואימות מוצפן של פעילות ותקינות הקוד. "אנחנו שואפים לסגור את הפער בין מחקר ושימושים בעולם האמיתי", אמר ד"ר אלכס מוזלמוף, החוקר הראשי בגליוס. "טכנולוגיית ה-ZKP נמצאת בדיוק במקום הזה. למרות התפוצה הרחבה של הטכנולוגיה הזו במטבעות הדיגיטליים, אנחנו לא רואים כמעט חברות, ארגונים או ממשלות שעושים בה שימוש וככלל, אין עדיין שימושים משמעותיים בתחום". בפרויקט כולו משתתפים כמה מוסדות אקדמיים בעולם, בהם אוניברסיטת קולומביה, והוא מתוכנן להימשך עד 2024. קדיט מפתחת יישומים מגבירי פרטיות (PET) , המבוססים בין השאר על טכנולוגיית הוכחה באפס ידיעה. כלי התוכנה שלה מאפשרים לשתף מידע בין חברות, תוך שמירה על סודיות הנתונים עצמם, והם פועלים כיום בתחומי זיהוי הונאות בין חברות ביטוח, שיתוף מידע מודיעיני בין בנקים לזיהוי של פשיעה כלכלית ועוד. DARPA (ר"ת Defense Advanced Research Projects) – בעלת השם ה-"קליט" הסוכנות למחקר פרויקטי ביטחון מתקדמים שבמשרד ההגנה – אחראית על פיתוחים טכנולוגיים רבים לשימושים צבאיים ואזרחיים כאחד. הסוכנות, שמכונה "המשוגעת", הביאה לעולם את האינטרנט 51 שנים. בשנות ה-60' של המאה הקודמת היא מימנה את Arpanet, שפיתחה את רשת מיתוג המנות הראשונה בעולם, שהחלה לפעול ב-1969 וממנה התפתחה רשת האינטרנט. ביוני השנה היא פיתחה דור חדש של טכנולוגיה, שיביא לכך שמכונות הצבעה, בסיסי נתונים רפואיים ומערכות דיגיטליות קריטיות אחרות יהיו בטוחים בהרבה מפני האקרים. הטכנולוגיה החדשה מבוססת על חומרה שעברה הנדוס מחדש (Re-engineering). באוקטובר 2019 ביקשה הסוכנות להגדיל באופן דרסטי את מהירות הרשת כדי לטפל בצווארי בקבוק ובנקודות חסימה לטובת יישומים עתירי מחשוב. באפריל באותה השנה פצחה DARPA במיזם חדש, שמטרתו לפתח פלטפורמת תקשורת חדשה חסינה ואנונימית לכל אחד, בדומה לווטסאפ. סוכנות שהולכת נגד הזרם DARPA ידועה בדעות העצמאיות והלא קונפורמיות של אנשיה, ובכך שהעובדים שלה אוהבים לעשות דברים "מחוץ לקופסה". כך, למשל, במסגרת אחד הפרויקטים החשובים שלה – פרויקט "ולה", שהחל ב-1963, ציידו אנשי הסוכנות לוויינים באמצעי גילוי קרינה אטומית, במטרה לעלות על ניסויים בנשק גרעיני, כולל ניסויים תת ימיים. הסוכנות אחראית, בין השאר, לפיתוח עכבר המחשב הראשון, ובין תחומי הפעילות שלה נמנו, או נמנים, ביצוע מחקרי בינה מלאכותית ומציאות מדומה, רובוטיקה, שותפות בפיתוח ה-GPS לדורותיו, פיתוח תאי דלק קלים לשימוש במכשירים שנישאים על גב חיילים ופיתוח כלי רכב לא מאויש לשדה הקרב. תקציב DARPA הוא רב, אבל ההיתכנות של הפרויקטים שלה נמוכה ביותר, ויש האומדים אותה בפחות מ-10%. ממילא, רוב התוכניות שמבצעת הסוכנות חסויות ומכוונות לצאת נגד המגמות העיקריות המדוברות בשדות הטכנולוגיים השונים.