המשרד מקבל החלטות נכונות רק עקב לחצים. הפעם הלחץ מגיע מהבג"ץ והמשרד לא יכול להתחמק, כי נחשף בעתירה, שהמשרד הוא העומד מאחורי הפרות החוק, למרות שהמשרד עצמו סבל מחסימת מספריו. מהן ההחלטות? Telecom News

דגם נפוץ ממותג ה-BarraCuda יורד אל רף פטור המע"מ הישראלי - ויכול להיות שלכם כעת בעבור פחות מ-300 שקלים כולל משלוח עד למפתן הדלת עכשיו באמאזון: כונן קשיח של Seagate בנפח 4 טרה-בייט במחיר מציאה

לא כדאי לחפש ברשת הורדה של Windows 11 שלא ממקור אמין שכן מתברר כי גם שם ההאקרים מנסים להחדיר למחשב שלכם נוזקות ורוגלות

ה-Venu 2 של גרמין הוא שעון שנראה אלגנטי במבט ראשון, ולאו דווקא ספורטיבי, אבל בחברה הצליחו לשלב היטב

ב- 02/07/2021 הופעלה מתקפת כופר (Ransomware) משמעותית כנגד חברות וארגונים שהשתמשו בתוכנת/במערכת הניהול Kaseya VSA remote

טיוטת חוק ההסדרים, שפורסמה בסוף השבוע לעיון הציבור, כוללת מספר נכבד של פרקים שעוסקים בממשל דיגיטלי, בהתייעלות המשרדים באמצעות טרנספורמציה דיגיטלית וכמובן – מכרז הענן נימבוס, שבעזרתו תאיץ הממשלה את המעבר שלה לעידן החדש. זו הפעם הראשונה (לפחות מאז תקציב 2015) שנושאי תקשוב מקבלים ביטוי משמעותי בחוק ההסדרים. ב-270 העמודים של טיוטת הצעת החוק יש שישה פרקים מפורטים שעוסקים בהיבטי הדיגיטל. הרציונל שמוביל את הממשלה הוא שאותם כלים ומערכות IT הם הבסיס לסיכוי כלשהו להפוך את מדינת ישראל לדיגיטלית. מעניין במיוחד הפרק על הענן. הוא כולל החלטות שהממשלה תתבקש להחליט והצעות חוק ממשלתיות שאמורות להיות מונחות על שולחן הכנסת. מדובר בהמשך להחלטות ממשלה קיימות, שחלקן מדברות עקרונות על חשיבות המעבר של משרדי הממשלה לענן הציבורי וחלקן עוסקות במכרז נימבוס. עתה, כאשר תוצאות המכרז פורסמו והזוכות כבר החלו בביצוע הפרויקטים למימוש הזכייה שלהן, כגון בניית חוות שרתים וגיוס כוח האדם, מגיע חלק לא פחות מורכב בו: הכנת המשרדים להגירת מערכות המידע לסביבה עננית. אין כאן תורה מגובשת, ויהיה צורך לגבש אסטרטגיה, לגזור ממנה מדיניות ולהוריד אותה למשרדים, לביצוע. גם כאן, המנמ"רים הם אלה שיהיו בחזית: הם יציגו כל אחד מהם למשרד שלו את הדרך, על פי זה יזכו לנתח מהתקציב שהוקצב לפרויקט הענק הזה – 210 מיליון שקלים – וינהלו את הפרויקט. הצעת המחליטים בנושא, שנכללת בטיוטת חוק ההסדרים, מתנה את קבלת התקציב בכך שהמשרדים יוכיחו החזר השקעה (ROI) ברור במעבר לענן. על פי התפיסה שמאחורי הצעת החוק, משרד שלא יצליח להוכיח זאת – מוטב שלא יעבור. וגם, יש פה יישום של הכלל שלפיו אין ארוחות חינם: משרד שיקבל תקציב – בעתיד הוא ייגרע מהפעילות העתידית שלו. דבר זה ייאלץ את המנכ"לים להתאמץ יותר כדי להתייעל. הגדרת הסמכויות בין רשות התקשוב למשרדי הממשלה חידוש מעניין בהצעת החוק, שרק ימים יגידו אם יצליח, הוא הידוק הקשר והגדרת הסמכויות בין רשות התקשוב הממשלתי, שהיא הגוף שמתווה את התפיסה הטכנולוגית של הממשלה, למשרדים. מעתה כל משרד שירצה לפתח משהו מעל סכום של 10 מיליון שקלים יהיה חייב באישור ראש הרשות. בכך תיפתר לקונה חמורה בחוק שהביא להקמת הרשות ולמעשה כבל את ידיה, מאחר שהוא לא מחייב את המשרדים לשתף אתה פעולה, רק להתייעץ אתה. כעת, המשרדים יצטרכו לקבל את הכרעת הרשות, וכל מי שמכיר את השטח יודע שזה פוטנציאל טוב לשיפור משמעותי בעבודתם. קיים בטיוטת חוק ההסדרים גם סעיף שכבר אושר אינסוף פעמים, אבל לא בוצע, או שביצועו לוקה בחסר: חובת מתן שירותים באמצעים דיגיטליים. על אף שעברה החלטה בממשלה ואושר חוק, עדיין יכול אזרח למצוא את עצמו מתענה מול פקיד.ה במשרד ממשלתו כלשהו שדורש.ת שישלח לו.ה פקס או מכתב. יש כוכבית בהצעה קיימת התייחסות גם להתאמה לעידן הדיגיטלי. אחד הכתמים היותר מבישים על אומת הסטארט-אפ, שמייצרת את הפתרונות הטובים ביותר בתחום הממשל הדיגיטלי ומייצאת אותם לרחבי העולם, הוא שפרויקטי תשתיות ה-IT ופיתוח שירותי האונליין של הממשלה עדיין מתבצעים בקצב איטי, הרבה יותר איטי מכפי שצריך להיות. הבעיה היא לא בטכנולוגיה או באנשי הטכנולוגיה במשרדי הממשלה, אלא במשרדים עצמם, במנהלים ואולי גם בשרים הממונים עליהם, שלא מצליחים לייצר את המשילות הנדרשת כדי לגרום לפקידים ולעובדים ליישם את תפיסת הדיגיטל של הממשלה. לכן, כאשר קוראים את כל הפרקים הקשורים בדיגיטל, כולל הסרת חסמים לפריסה מהירה יותר של הסיבים האופטיים, צריך לשים כוכבית ברורה: ההחלטות יכולות להיות נהדרות, אבל הביצוע יהיה המבחן האמיתי של הממשלה, שמיתגה את עצמה כממשלת שינוי. כל עוד תפיסת הדיגיטל לא תחלחל עד אחרון הפקידים ותהיה חלק מאותם דברים שמנכ"ל נמדד ואולי גם משלם במשרתו, שום דבר לא יזוז. הקורונה האיצה תהליכים והוכיחה שהאזרחים זקוקים לשירותים אונליין ומחפשים אותם. משרדים שלא יעלו על הגל הזה לא יוכלו לממש את כל התוכניות שלהם, באופן כללי. יש לקוות שהתקציב יעבור ואתו חוק ההסדרים, וסוף סוף חזון המדינה הדיגיטלית יהפוך למציאות. זה מגיע לנו.

‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏עושים סדר בחגיגה? הרשות להגנת הצרכן מזכירה שלפי חוק, סלבס ומשפיעני רשת שמפרסמים מוצרים באפליקציות ובאתרים להודיע על כך, והודיעה שתפעל נגד התופעה. לטענת הרשות, אם אין גילוי נאות כזה, קיים חשש להטעיית צרכנים. אחד מאפיקי הפרסום הפופולריים והמניבים רווחים והכנסות בשנים האחרונות הוא פרסום מוצרים דרך סלבס ומשפיעני רשת. אלה מציגים את המוצר לא בפרסומת קלאסית, אלא מחווים עליו דעה לאחר שהם משתמשים בו. עם הגדילה של הרשתות החברתיות, ובמיוחד אינסטגרם וטיקטוק, והעלייה במספר העוקבים של הסלב או משפיען הרשת, עולה הסכום שאותו הוא מקבל. זה יכול להגיע לסכומים של עד שש ואף שבע ספרות, בדולרים, אם מדובר בסלבריטאי על. לפי נתונים שפרסם אשתקד מגזין הרכילות Justjared, הסלב המרוויח ביותר מפרסום באינסטגרם הוא השחקן האמריקני דוויין ג'ונסון, הידוע בכינוי דה רוק, שמרוויח בממוצע מיליון ו-15 אלף דולר לפוסט. בחמישייה הראשונה של המרוויחים נמצאים גם קיילי ג'נר, עם כמעט מיליון דולר לפוסט, כריסטיאנו רונאלדו, קים קרדשיאן ואריאנה גרנדה. אלא שעסקינן בישראל, והרשות המקומית להגנת הצרכן פרסמה היום (א') הודעה שבה היא קובעת ש-"חוות דעת על מוצר או שירות שניתנה על ידי ידוען או משפיען רשת נחשבת פרסומת ותהיה חייבת בגילוי הקשר המסחרי בין המשפיען לחברה שהוא מפרסם. בנוסף, הצגת חוות דעת מזויפת מהווה הטעיה, וכך גם אי הצגת חוות דעת בשל היותה שלילית. הבטחת תמריץ כלשהו בתמורה לחוות דעת חיובית תחשב הטעיה אם הדבר לא הוצג לצרכנים בשקיפות". "הרשות להגנת הצרכן נותנת עדיפות מיוחדת לאי-קומרס" ברשות מדגישים שגם בפרסום חוות דעת פיקטיביות, של צרכנים שאינם קיימים, היא הטעיה שמהווה עבירה פלילית, וכך גם במקרים שבהם סלבס ומשפיעני רשת מפרסמים חוות דעת שלא נכתבו על ידם, או שלא הם אלה שניסו את המוצר. הרשות ממליצה לאתרים ולאפליקציות לאפשר לצרכנים לדווח על חוות דעת מזויפות, ומצפה מהם לבדוק את הטענות הללו במהירות הראויה ולהגיב בהתאם. עו"ד מיכאל אטלן, הממונה על הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, אמר כי "תפקיד הרשות להגן על הצרכן מפיתויים שמובילים אותו לרכישה לא מושכלת. חוות דעת שלא משקפת כראוי את המוצר, או חלילה מזויפת לחלוטין, עלולה להטעות צרכנים באשר למאפייני המוצר או השירות. לכן, חשוב מאוד שלצרכן יוצגו רק חוות דעת אמיתיות ואובייקטיביות, ואם שילמו תמורה כלשהי עבור חוות הדעת – על הצרכן לדעת זאת. הרשות נותנת השנה עדיפות מיוחדת לאי-קומרס, ונאבקת ברושם השגור והמוטעה שלפיו אין דין ואין דיין".

ווסטרן דיגיטל הגיעה למקום הראשון מבין חברות ההיי-טק והביטחון שכלולות בדירוג אחריות התאגידית של ארגון מעלה, שעוסק בתחום. הדירוג פורסם לפני ימים אחדים וכולל חברות משלל מגזרי המשק. בנק הפועלים הגיע השנה לראש הדירוג הכללי. אחרי ווסטרן דיגיטל נמצאות סאפ, אינטל ישראל, רפאל והתעשייה האווירית – כולן עם דירוג פלטינה+. מיקרוסופט ישראל קיבלה פלטינה ו-BMC ומיקרופוקוס – זהב. החברה המובילה באחריות תאגידית מבין חברות התקשורת – סקטור שבמעלה מגדירים בנפרד מההיי-טק – היא פרטנר. החברות המובילות בדירוג בסקטורים האחרים הן: בנקאות ופיננסים – בנק הפועלים; מזון – שטראוס בין החברות הציבוריות ואסם נסטלה ישראל בין אלה הרב לאומיות; קמעונאות – שופרסל; כימיה ופרמצבטיקה – טבע; תשתיות – נתיבי איילון; ושירותים ובריאות – אסותא. השנה, בין החברות הציבוריות החדשות בדירוג נמצאות ישראכרט, אנלייט, רשת פתאל, חברת הביטוח איילון, וכן חברת הביטוח הדיגיטלית ליברה -שנכנסה לקטגוריה חדשה של חברות צמיחה. עוד בין החדשות, חברות פרטיות והנסחרות בחו"ל: תנובה, מיקרופוקוס, באבקום ו-Kone.    מומו מהדב, מנכ"ל ארגון מעלה. צילום: שרון עמית מומו מהדב, מנכ"ל ארגון מעלה: "המעבר לשימוש במונח ESG בדירוג 2021  הינו המשך טבעי למהלך עמוק יותר שקורה בעולם ובישראל, של בחירה במושג ברור יותר ובעיקר מדיד יותר, אשר מאפשר הרחבה  של התחומים והממדים שהיינו רוצים לראות את החברות פועלות בתוכן. דירוג 21 לוקח את המושג המארגן ESG ושם אותו במרכז. אפשר להתייחס לזה כשינוי עונתי של ראשי התיבות, וזה יהיה נכון, אבל יש פה כן מהלך עמוק יותר שקורה בעולם ובישראל של בחירה במושג מארגן, ברור יותר ובעיקר מדיד יותר. במבט על, דירוג 21 משקף זירה מתרחבת, עשייה שמעמיקה ונושאים חדשים לטיפול שעולים על השולחן ודורשים קצב טיפול מהיר מאי פעם". יניב פגוט, מנהל מחלקת מסחר, נגזרים ומדדים בבורסה אמר: "מדד מעלה הושק כבר ב-2005, מתוך מטרה כי פרסום המדד יגביר את החשיפה לאחריות חברתית וסביבתית ויעודד חברות ציבוריות להצטרף לדירוג מעלה ולפתח נורמות של אחריות חברתית. הבורסה אף השיקה ב-2017 שני מדדי אג"ח לאחריות תאגידית: תל בונד-צמודות מעלה ותל בונד-שקלי מעלה, על מנת להמשיך ולחזק את החיבור החשוב בין שוק ההון לקהילה. האחריות התאגידית חשובה לכולנו כחלק משוק ההון ומהחברה הישראלית. שוק ההון לומד לתמחר בצורה טובה יותר את החברות שמנוהלות בצורה נכונה, מתוך ראייה אסטרטגית ארוכת טווח, ולכן אני מאמין שנראה בהמשך חברות נוספות שיפעלו בתחום האחריות התאגידית". מקור: ארגון מעלה בעקבות משבר הקורונה: קפיצה בתחום ה-ESG תחום ה ESG או אחריות תאגידית חווה קפיצה בעקבות משבר הקורונה, עם כ-30 חברות חדשות, אשר חלקן כבר נכנס לדירוג 2021 ואחרות בתהליכים שונים של למידה והיערכות לקראת דירוג 2022. התחום מקבל לאחרונה מקום מרכזי יותר בסדר היום הכלכלי-חברתי כחלק מהשלכות הקורונה והעלייה בחשיבותם של  נושאים חברתיים וסביבתיים. זאת לצד מעורבות גוברת של הרגולציה הישראלית ואימוץ וולונטרי של כללי ESG בהשקעות על ידי מספר משקיעים מוסדיים – בראשם חברת הביטוח מגדל. גם בחברות עצמן ישנו דגש הולך וגובר על נושאים חברתיים וסביבתיים, הן על רקע ההשלכות החברתיות של משבר הקורונה והן כהבשלה של תהליכים אשר החלו קודם לכן. נתון בולט נוסף הוא הקפיצה הצפויה של כ-75% במספר דו"חות האחריות התאגידית המפורסמים בישראל, זאת במסגרת תכנית האימפקט של המשרד לנושאים אסטרטגיים, שבמסגרתה 31 חברות יפרסמו דו"חות אחריות תאגידית. הציבור: הכי פחות אמינים – התקשורת והממשלה במקביל לחשיפת הדירוג, ערך ארגון מעלה סקר תפישות ציבור אשר נערך על ידי מכון המחקר RotemAR   בחודש יוני האחרון, בקרב מדגם של 502 נדגמים, בגילאי 18 ומעלה. הסקר בחן את רמת אמון הציבור במגזרים השונים. מהסקר עולה כי העסקים (המגזר העסקי) שומרים על רמת אמון גבוהה ויציבה זו השנה השלישית ברציפות, ונמצאים במקום השלישי. בראש סקלת האמון נמצאת האקדמיה, אחריה ארגונים חברתיים וסביבתיים, ובתחתית הממשלה והתקשורת, אם כי בעלייה ביחס לרמת האמון שהיתה נמוכה עוד יותר בנובמבר 2020. היכן נמצאות הנשים בעמדות המפתח? לפי הדירוג מצטיירת ירידה קלה באחוז נשים בדירקטוריון: 25%  לעומת 29% (נתון חציוני) לשנת 2020.  כמו כן קיים קיבוע של אחוז הנשים הנמנות בין מקבלי השכר הגבוה – 30% לעומת 28% בשנת 2020. אחוז החברות אשר קבעו יעד לשיעור נשים בדרגי ניהול חווה עלייה קלה עם 52%, ביחס ל-49% בדירוג  2020. היעד הממוצע שנקבע עומד על 36% נשים בהנהלה. עוד מגמות בולטות העולות מהדירוג השנה דירוג 2021 מתייחס לביצועי החברות בשנת 2020 ועולות ממנו מגמות נבחרות כמו: קפיצה באחוז החברות אשר מאפשרות עבודה מהבית. לא מפתיע אך מעניין לראות את הקפיצה מ- 56% ב-2019 ל-81% ב-2020. בהתאמה לכך, 90% מהחברות סייעו במתן ציוד IT; אחוז דומה הרחיב את מגוון התפקידים אשר ניתן לעבוד מהבית. מנגד, לא חל כמעט שינוי באחוז החברות (29%) אשר מדריכות מנהלים כיצד לשמור על איזון עבודה-בית. רק 7% מהחברות הציעו סיוע בתשלומי בייביסיטר. קפיצה באחוז החברות אשר הרחיבו את מעגל הזכאים לשירותי תמיכה פסיכולוגיים מ-69% – אחוז עובדים אשר היה זכאי לכך, ל-97% בדירוג 21. כך גם אחוז העובדים הזכאים לסיוע מקרן מצבי משבר עלה ל-86% (63% ב-2020), גם אחוז המימוש של סיוע על ידי העובדים קפץ מ-11% ל-28%. בשעות ההדרכה הממוצעות לעובד חלה ירידה מ-24 שעות ל-15 בלבד – עדות נוספת להשפעות משבר הקורונה והעבודה מהבית. לעומת זאת ניתן לראות קפיצה באחוז בעובדים מדרגות השכר הנמוכות, אשר עברו הכשרות דיגיטליות: 41% עובדים לקחו חלק ביחס ל-18% בשנת 2019. גם עובדים מעל גיל 50 עברו הרבה יותר הכשרות דיגיטליות – 48% לעומת 7% בלבד ב-2019. ככלל, ניתן לראות השקעה מוגברת בעובדים בני חמישים ומעלה, גם בהצעת שינוי קריירה, הכשרות לשינוי מקצוע ועוד. אחוזי הגיוון בחברות: במהלך מבצע שומר החומות נראתה התגייסות רחבה של עסקים בקריאה לדו-קיום וחיים משותפים. בהתאמה, ניתן לראות כי 63% מהחברות כבר קבעו יעדים רב-שנתיים לגיוון כוח העבודה. באחוזי הגיוון בחברות ניתן לראות עלייה באחוז העובדים הערבים, מ-4% בדירוג 2020 ל-5% השנה, אך ירידה באחוז העובדים החרדים – 2% לעומת 3% בדירוג 20. הקורונה השפיעה על ירידה בגיוס עובדים ערבים וחרדים בשנה החולפת – 6% ערבים לעומת 8% בדירוג 20 ו-3% חרדים ביחס ל-4% בשנה הקודמת, 2% עובדים עם מוגבלות לעומת 4% ב-20. באחוז בדרגי הניהול לא חל שינוי משמעותי. רכש: מרבית החברות משלמות לספקים עד 60 יום: 21% משלמות עד 30 יום, 19% משלמות בין  30-45 יום, 36% משלמות בין 45-59 יום, 21% מהחברות משלמות שוטף 60 ומעלה. בתקופת משבר הקורונה, 55% מהחברות הקדימו תשלומים לספקים ו-40% מהחברות סייעו בתקשורת מול רגולטורים. 10% מהחברות גם סייעו בחיזוק יכולות דיגיטליות. תחום התרומה לקהילה על רקע משבר הקורונה: הדיווח לדירוג הוא על שנת 2020 ומאפשר להבין כיצד החברות פעלו מבחינת תקציב התרומה בשנה מורכבת זו. בפרק חדש בדירוג, אשר עוסק בתרומה לחוסן לאומי חברתי עולה כי 30% מהחברות המדורגות הגדילו את סכומי התרומות שלהן על רקע משבר הקורונה, ביחס לתקציב התרומות ב-2019. 45% מהחברות שינו את יעדי התרומה ורק 7% מהחברות הקטינו את התקציב. 66% מהחברות המשיכו את התמיכה ושיתוף הפעולה עם ארגונים חברתיים, עימם עבדו בשנים קודמות, 48% פיתחו אפשרויות התנדבות וירטואליות. מעסיקים כסוכני שינוי בהרגלי ההגעה לעבודה – 42% מהחברות מינו מתאם פתרונות תחבורה מתקדמים – בעל תפקיד אשר אחראי בין היתר על כלל דרכי ההגעה והיציאה של עובדים מהעבודה, כולל היסעים, תחבורה ציבורית, מוניות, ושלל פתרונות אלטרנטיביים אחרים, מלבד צי הרכבים של החברה. 46% מהחברות ביצעו תהליך מיפוי של הצרכים והמאפיינים התחבורתיים של העובדים (שכולל בין היתר: מאפיינים אישיים של העובד; מאפייני העבודה של העובד; היקף הנסיעות במהלך היממה; סוג מקום העבודה). צמצום השפעות סביבתיות: הנושא הנפוץ ביותר בתחום הסביבתי הוא התייעלות באנרגיה. 31% מהחברות מציינות אותו כנושא בו זוהו כיווני פעולה מהותיים, 16% מהחברות מטפלות בהפחתה וטיפול בפסולת, 15% מצמצמות את טביעת הרגל הפחמנית, ו-14% פועלות לפתח חדשנות סביבתית במוצרים. בחברות הפיננסים בולטת מגמה של מודעות גוברת לצורך בשילוב שיקולי ESG בניהול ההשקעות, ובחלק מהחברות אף פותחו מוצרים פיננסיים חדשים כחלק מכך. 56% מהחברות מדווחות על פליטות למנגנון דיווח כלשהו (60% למשרד להגנת הסביבה, 22% ל-CDP והשאר למנגנונים אחרים). לדיווח זה יש חשיבות גבוהה בסדר היום העסקי העולמי.