"זה מדגים שוב כי היכולות ש-NSO מספקת משתוות לאלה שפעם היה נהוג לחשוב שהן נגישות רק לקומץ מדינות", כתבו אתמול אתמול חוקרי Project Zero; מה הם גילו, ולמה זה כל כך חשוב?

חוקרי אבטחה מ“פרויקט זירו” (Project Zero), קבוצת חוקרי אבטחה השייכת לגוגל, פרסמו מידע אודות הדרך בה חברת NSO הישראלית הצליחה לעקוף את האבטחה של מכשירי האייפון ולפרוץ אותם באמצעות משלוח הודעת iMessage למכשיר וניצול חולשת אבטחה במנגנון הצגת קבצי ה-GIF באפליקציה. חברת NSO הישראלית נמצאת כיום בליבה של פרשה סבוכה סביב השימוש בתוכנת הסייבר ההתקפית […]

"מעקב להשכרה": דוח חדש של מטא חושף כי 7 חברות - 4 מתוכן ישראליות - הפעילו מאות חשבונות פיקטיביים, כדי לעקוב אחרי משתמשים שונים בפייסבוק ולהוציא מהם מידע אישי

רבים ממתנגדי חיסוני הקורונה ומהאנשים שלא התחסנו אבל לא מתנגדים לכך באופן כללי טוענים שהם מופלים בגלל ההחלטה הלגיטימית שלהם. לדבריהם, מדובר בציד מכשפות מהזן הגרוע ביותר. הם טועים. נכון, הלא מחוסנים, ובפרט מתנגדי החיסונים, לא מתקבלים באהדה אצל רוב הציבור, שכן מגן על עצמו, אבל ברוב המדינות במערב, הזכויות הבסיסיות שלהן נשמרות. אחת הזכויות הבסיסיות היא הזכות להתפרנס. גוגל החליטה באחרונה לשלול את הזכות הזאת מאלה מעובדיה שאינם מחוסנים – עד שימצאו עבודה חדשה. זה לא יבוצע מיד: בתזכיר שהיא שלחה לעובדיה, ושפורסם בתקשורת השבוע, היא דרשה מהם לדווח על סטטוס החיסון שלהם עד ל-3 בדצמבר, ולהתחסן עד ה-18 בינואר. אלה מהם שלא יעשו זאת יקבלו, על פי התזכיר, שכר למשך 30 יום, אך לא יגיעו למשרדים, ואם גם לאחר מכן הם עדיין יסרבו להתחסן, הם יוצאו לחל"ת למשך חצי שנה. במידה שגם אז יעמדו בהחלטתם – הם יפוטרו. יוצאי דופן הם עובדים שהגישו בקשה לפטור מטעמים בריאותיים או דתיים ושבקשתם אושרה. אגב, גם החלופה שמוצעת בתו הירוק במדינות רבות, כולל ישראל – בדיקות קורונה תכופות – לא מקובלת על גוגל. היא הורתה לעובדיה להתחסן, נקודה. ולא – הם לא יקבלו שכר, ובסופו של דבר יפוטרו, כאמור. נכון, העובדים סרבני החיסונים ייגרעו ממצבת העובדים של גוגל אחרי תהליך ארוך, ונכון גם שהחברה הולכת אחרי הבית הלבן – נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן, הורה לחברות אמריקניות שיש להן יותר מ-100 עובדים לוודא שהעובדים שלהן מחוסנים באופן מלא עד ה-18 בינואר – התאריך שבו גם גוגל נקבה. ולגוגל יש 150 אלף עובדים גלובלית, כך שמן הסתם, היא בין החברות שהדרישה של ביידן מופנית אליהן. אלא שבחודש שעבר, בית משפט פדרלי הוציא צו מניעה זמני נגד ההחלטה של הנשיא. חשוב לשמור על הבריאות של העובדים, אבל לא פחות לשמור על זכויות אדם, ובהן הזכות שלא להיות מפוטר בגלל החלטה לגיטימית שהחלטת בנוגע לגוף שלך. בפרט כאשר יש חלופה ראויה הנימוק שגוגל תולה בו את החלטתה הוא בריאות העובדים האחרים, המחוסנים. זה נימוק כבד משקל, ראוי ושאין לזלזל בו, אבל הוא לפחות שווה ערך לזכות הבסיסית של אנשים להתפרנס. מה גם שיש לגוגל חלופה: העבודה מרחוק. רבים מעובדי ההיי-טק, כולל בארצות הברית, עדיין עובדים מהבית, וחלק גדול מהחברות מתרגל לעידן העבודה ההיברידית. זה לא המצב בגוגל: החברה החלה לדרוש מעובדיה להגיע למשרד לפחות שלושה ימים בשבוע, ככל הנראה בדרך לחזור לעבודה מלאה במתקני החברה. אלא שמחקרים שנעשו בעידן הקורונה מוכיחים שהעבודה מהבית דווקא מגבירה את התפוקה של העובדים, משפרת את האיזון שבין הבית לעבודה (ואת זה יכול מאוד להיות שבגוגל לא ממש אוהבים) והופכת את העובדים למרוצים יותר. ועובד מרוצה, וגם את זה מראים מחקרים, הוא יותר פרודוקטיבי, יותר יוזם ויותר מניע חדשנות. מה רע בעבודה מהבית? צילום: BigStock לעומת לא מעט חברות, נראה שבגוגל לא לקחו את זה בחשבון ובחרו בהחלטה שרירותית, שכאמור, פוגעת בזכויות בסיסיות. גם חלק לא קטן מהעובדים של גוגל עצמה חושבים כך, ויצאו בחודשים האחרונים במחאות נגד מדיניות החיסונים של החברה. זה לא עזר להם. חשוב להתחסן. חשוב מאוד. זה הכלי היעיל ביותר שיש לנו כרגע נגד מגפת הקורונה, גם אם הוא לא יעיל ב-100%. החתום מטה מחוסן בעצמו, וגם מחלים מקורונה. חשוב גם לשמור על בריאותם של עובדי גוגל והבאים למשרדיה. בנוסף, זכותה של החברה להחליט שלא להכניס אליהם אנשים שאינם מחוסנים. אבל חשוב לא פחות לשמור על זכויות אדם, ובהן הזכות שלא להיות מפוטר בגלל החלטה לגיטימית שאדם החליט בנוגע לגוף שלו. בפרט כאשר יש חלופה ראויה. אם היא לא הייתה, ייתכן שהייתי חושב אחרת – לא בטוח. אבל החלופה, כאמור, קיימת, ויש לקוות שגוגל תתעשת, תחזור בה ממה שכתבה בתזכיר ותאמץ אותה.

מוזילה (Mozilla) שחררה עדכון חדש (95.0.1) עבור דפדפן האינטרנט Firefox. עדכון זה, 95.0.1, המתמקד בתיקון באגים (Bug Fixes) משמעותיים כולל גם תיקון

"שירותי הכבלים והאינטרנט הם כבר לא מותרות ומהווים חלק מפירמידת הצרכים של האזרח", כך אמרה אתמול (ד') ח"כ יעל רון בן משה (כחול לבן) בדיון שקיימה הוועדה לפניות הציבור של הכנסת, שהיא משמשת יושבת הראש שלה. הישיבה עסקה בשירותים של חברות התקשורת וספקיות האינטרנט. "למדנו בתקופת הקורונה על חשיבות השירותים הללו. לכן, יש לוודא שהרגולטור מבצע את תפקידיו כראוי בכל הנוגע לשירותי התקשורת בעתות משבר – ובשגרה", אמרה. לדבריה, "ביום שבו חלילה תיפתח מערכה, ונרצה להשאיר אזרחים במרחבים מוגנים ובמקלטים, נצטרך לספק להם אינטרנט. גם בשגרה, אלה שירותים שהם בבסיס פירמידת הצרכים של האזרח". היא אף קראה לספקיות להציע חבילות אינטרנט בסיסיות חינמיות לאזרחים ותיקים מעל גיל 80, ולהנגיש עבורם את המידע הרלוונטי. אחד הנושאים שעלה בישיבה הוא תהליך הניתוק המסורבל לאחר שלקוחות מבקשים להתנתק מחברות התקשורת. ח"כ רון בן משה דורשת מהחברות להתקין כפתור "ניתוק", שיאפשר ללקוחות להתנתק מיידית מהשירות שלהן או מאחת מחבילות הערוצים, ללא צורך בפנייה לחברה. כמו כן, ח"כ רון בן משה ציינה שהיא קיבלה פניות על יוקר חבילות ערוצי הספורט – מה שלדבריה מייצר פערים חברתיים בין מגזרים שונים – והבטיחה לקיים דיון נפרד בנושא.

הסטארטאפ הישראלי Nemo Nanomaterials מפתח ננו-חומרים שכבר היום נמצאים בקווי הייצור של 10 חברות העובדות איתה. המטרה: לצמצם את משקל הרכבים שלנו

הן נותרו בעיצוב זהה וגם איכות השמע נותרה ללא שינוי, אבל הסוללה שופרה ויש גם מצב סינון רעשים אקטיבי שנעדר מהדור הקודם