הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
02/02/22 16:16
5.98% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
חברת החשמל ערכה אתמול (ג') טקס קצר, רווי בלא מעט התרגשות, שבמהלכו כיבה מנכ"ל החברה, עופר בלוך, את המתג המרכזי של המחשב המרכזי – המיינפריים, ששירת אותה 54 שנים. הטקס היה סמלי, שכן חברת החשמל כבר העבירה את המערכות והיישומים שהיו על המיינפריים שלה לפלטפורמה המרכזית שמשרתת אותה כיום – ה-ERP של סאפ, במודולים השונים שלה.
מחשב המיינפריים הראשון של חברת החשמל החל לפעול בה ב-1968, וב-1986 היא קנתה מחשב יבמ מקורר מים, שנחשב אז למילה האחרונה בעולם המחשבים המרכזיים. עם השנים הוא עבר שדרוגים בדמות מערכות מתקדמות, לרבות כאלה שכללו מאות שימושים, וממשקים תפעוליים וניהוליים שדרשו משאבי אנוש רבים. לצורך ההמחשה, רק על מערכת ההזמנות עבדו כ-500 עובדים ב-11 תחומי עיסוק שונים. רבים מהעובדים על המיינפריים עברו הסבה למערכות המחשוב החדשות של החברה.
בלוך אמר בטקס הפרידה כי "מדובר במהפכה של ממש והרגע ההיסטורי הזה מהווה אבן דרך משמעותית בכמעט 100 שנות קיומה של החברה". הוא ציין ש-"אנשי התקשוב הם מהמצטיינים במשק הישראלי ובעולם בכלל, ובזכותם אנחנו שועטים קדימה, גם טכנולוגית, ותמיד צופים פני עתיד".
דני גרהבגי, סמנכ"ל התקשוב של חברת החשמל, לא הסתיר את התרגשותו ממעמד סגירת השאלטר. הוא אמר כי "אני יכול להעיד שזה מהלך היסטורי, גם כמי שהיה מנמ"ר בארגונים גדולים אחרים, שהתבססו על מערכות מרכזיות, והפרידה ממחשב זה לא קלה".
"אנחנו לא רק מכבים, אנחנו בעיקר מדליקים," ציין גרהבגי. "אנחנו מדליקים טכנולוגיות חדשות, עדכניות, יעילות ומתקדמות הרבה יותר".
כך בוצעה ההיפרדות מהמיינפריים
בשיחה עם אנשים ומחשבים סקר גרהבגי את תהליך ההיפרדות מהמחשב המרכזי. "התהליך החל בראשית שנות האלפיים, כאשר המהלך הראשון היה ההחלטה האסטרטגית לשלב את הסאפ כתשתית מרכזית בחברה", אמר. "מערכת ה-ERP הראשונה עלתה לאוויר ב-2007 ומאז החלו תהליכי ההגירה, שכללו מאות יישומים ותהליכים עסקיים".
"כדי להעביר את המערכות לטכנולוגיות אחרות נעשו מיפוי, אפיון מחדש, הקמת מערכות חדשות, הסבה, הדרכה ושמירת אינסוף מידע נאמן למקור", הסביר. לפני חמש שנים בוצעה ההטמעה האחרונה של מערכת באחד המודולים של סאפ. הייתה זו מערכת הבילינג, שהיא אחת המערכות הקריטיות ביותר בחברת החשמל. ככלל, גרהבגי ציין כי "העברת היישומים הייתה אחד הפרויקטים המרכזיים שעסקנו בו בשנים האחרונות".
"קל יותר לעשות את המעבר של כל אחת מ-80 המערכות בנפרד, ולא בבת אחת. במבט לאחור על התהליך ניתן לראות שזאת מהפכה אמיתית, ולא רק בהיבט הטכנולוגי", הוסיף. גרהבגי אמר שמערכות חדשות שמפותחות בחברה מועברות לענן, בין היתר כחלק מההיערכות שלה לתחרות בשוק האנרגיה. חברת החשמל פועלת על גבי הענן Azure של מיקרוסופט ויש לה גם מערכות של סיילפורס.
באשר לאבטחה, "זה היבט שזוכה אצלנו לתשומת הלב הרבה ביותר. המערכות שלנו, כולל אלה שבענן, מאובטחות ברמה הגבוהה ביותר. זה לא סוד שהמערכות של חברת החשמל הן יעד למתקפות בהיקפים גדולים", אמר.
גרהבגי התייחס גם לפרויקט המחשוב המדובר ביותר בשוק בימים אלה – פרויקט הענן הממשלתי נימבוס, ואמר שבחברת החשמל עוקבים אחריו בעניין ולא פוסלים אפשרות לשיתופי פעולה, "ככל שזה יהיה רלוונטי לחברה".
02/02/22 09:32
4.98% מהצפיות
מאת גיקטיים
למרות התקלות ולמרות שזו ההשקה המצומצמת ביותר למכשיר דגל של Google, נראה שהפיקסל 6 והפיקסל 6 פרו הצליחו לתפוס את תשומת הלב של הצרכנים
02/02/22 14:21
4.65% מהצפיות
מאת גיקטיים
מה מחפשות חברות שמגייסות מפתחות ומפתחי Full Stack? אספנו עבורכם 14 שאלות מעודכנות מראיונות אמיתיים כדי שתגיעו לריאיון הבא הכי מוכנים שיש
02/02/22 15:04
3.65% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
ג'ק סוויני, תלמיד הקולג' בן ה-19 שהטריל את אילון מאסק – היזם הטכנולוגי המפורסם ואולי המצליח בעולם כיום – בכל הנוגע בפרטיותו, יצא ככל הנראה בכל זאת מרווח מהפרשה.
כזכור, סוויני מנהל חשבון טוויטר שעוקב אחר המטוס הפרטי של המולטי-מיליארדר, ומאסק ניסה לעצור אותו מלעשות כך – בלי הצלחה.
ביום א' דיווחנו כי מאסק הציע לסוויני 5,000 דולר כדי שיסגור את חשבון הטוויטר שהוא מנהל, ששמו Elon Musk's Jet (או בעברית 'המטוס הפרטי של אילון מאסק') – המתחקה ועוקב אחרי המראות ונחיתות של כלי הטייס הפרטי שבבעלות המולטי מיליארדר המפורסם, ושאחריו עוקבים כ-200,000 גולשים. החשבון משתף ללא הרף מידע על תנועותיו של מאסק, ומציין בכל פעם גם זמן ומקום ממנו המריא המטוס, היעד אליו הוא טס, משך הטיסה וכן הלאה. Landed near Brownsville, Texas, US. Apx. flt. time 45 Mins. pic.twitter.com/1j6y40p0XJ
— Elon Musk's Jet (@ElonJet) February 2, 2022 אך סוויני דחה את ההצעה וטען כי לצורך המהלך יאלץ מאסק לשלם לו סכום כפול פי עשרה, 50,000 דולר, שיספיק לו לרכישת מכונית טסלה, שמאסק הוא הבעלים והמנכ"ל של יצרניתה. הוא גם ביקש לערוך התמחות בענקית הרכבים החשמליים, כך לפי דיווחים נוספים. אבל מאסק אינו אדם לחיץ במיוחד, והוא כלל לא הגיב לסוויני ואף חסם אותו בטוויטר.
כעת נודע שסוויני קיבל עקב פרסום הסיפור הצעת עבודה מחברת סטרטוס (Stratos Jet Charters) – חברת הצ'רטר, שבסיסה באורלנדו, הזמינה את הצעיר להצטרף לצוות הפיתוח הטכנולוגי שלה, כך דיווח הניו יורק פוסט.
סטרטוס היא מתחרה של Wheels Up ו-NetJets, המציעות גם הן שירותי מטוס פרטי בטיסות שכר.
סוויני אמר ל-פוסט שהוא עדיין לא בטוח אם הוא יקבל את ההצעה. מלבד לימודיו בקולג' נודע כי סוויני גם עובד כמפתח אפליקציות במשרה חלקית עבור UberJets, חברת שכר נוספת שעל אף שמה אינה קשורה לחברת אובר המפורסמת.
מנכ"ל סטרטוס, ג'ואל תומאס, אמר לסוויני שהוא הראה את היצירתיות שלו במעקב אחרי מטוסו הפרטי של מאסק. לפי תומאס, הידע של סוויני יכול לעזור לסטרטוס לבצע שאילתות לספקים בצורה יעילה יותר, ולחזות זמני טיסה בצורה מדויקת יותר.
סוויני, אגב, לא עוקב רק אחרי אילון מאסק, מנכ"ל טסלה, SpaceX וחברות אחרות, אלא גם מפעיל חשבונות נוספים אשר עוקבים אחר טיסות סילון עבור מיליארדרים אחרים כמו ביל גייטס וקימבל מאסק.
02/02/22 15:26
3.65% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
השימוש בהתקני מחשוב לביש הולך וגדל בשנים האחרונות. בתקופת הקורונה, המחשוב הלביש נכנס באופן מסיבי לקופות ולבתי החולים. אלא שההתקנים האלה אוספים נתונים שונים עלינו, וכמו כל מכשיר דיגיטלי, גם הם נתונים לפריצות.
ואמנם, ההאקרים "חוגגים" גם על התקני המחשוב הלביש: קספרסקי חשפה בדו"ח חדש כי יש 33 חולשות מובנות בפרוטוקולים הפופולריים ביותר להעברת מידע מהתקנים לבישים. 19 מהן התגלו ב-2021 – נתון הגדול יותר מכפליים לעומת תשע בלבד ב-2020. לדברי חוקרי ענקית האבטחה, "רוב החולשות נותרו פרוצות וטרם תוקנו על ידי היצרנים – מה שמשאיר את המשתמשים חשופים ומאפשר לתוקפים לאסוף נתונים מההתקנים ולפגוע בפרטיות".
בדו"ח של חוקרי החברה נכתב כי "מגפת הקורונה הובילה מהלך של דיגיטציה מהירה בקרב ארגוני בריאות, וחלק לא מבוטל של ניטור מדדי הבריאות של מטופלים מבוצע מרחוק – באמצעות התקני מחשוב לביש כמו שעונים חכמים. אך המעבר לשימוש במחשוב לביש ולניטור מדדים מרחוק פותח פתח לסיכוני סייבר".
חולשות ב-MQTT וב-SnapDragon למחשוב לביש
כך, למשל, פרוטוקול תקשורת הרשת MQTT, שהוא הפרוטוקול הנפוץ ביותר להעברת נתונים מהתקני מחשוב לביש, ופופולרי מאוד בהתקני IoT ובגאדג'טים נוספים. בעת הפעלת הפרוטוקול, פונקציית האימות היא אופציונלית בלבד, ורק לעתים נדירות היא כוללת הצפנה. המשמעות היא שההתקנים הללו רגישים מאוד למתקפות "האדם שבתווך" (Man in the middle). כך, במתקפה מסוג זה, התוקף מציב את עצמו בין "שני צדדים" שמתקשרים ביניהם, וכל הנתונים שעוברים עלולים להיגנב. כשמדובר בהתקנים לבישים, מידע זה עלול לכלול מדדים רפואיים רגישים, כמו גם מידע אישי המאפשר זיהוי (PII) או אפילו את מיקום המשתמש.
לפי מומחי קספרסקי, מאז 2014 התגלו 90 חולשות בפרוטוקול MQTT, כולל כמה חולשות קריטיות. הם ציינו שרבות מהחולשות נותרו ללא תיקון עד היום. כך או כך, כתבו, "כל החולשות מציבות את נתוני המטופלים בסיכון גבוה לגניבה".
החוקרים מצאו חולשות גם באחת הפלטפורמות הפופולריות ביותר עבור מחשוב לביש – Qualcomm SnapDragon Wear. מאז שהיא הושקה, התגלו בפלטפורמה הזו יותר מ-400 חולשות, כולל כמה שנחשפו ב-2020.
לדברי מריה נמסטניקובה, ראשת צוות מחקר וניתוח גלובלי בקספרסקי, "המגפה הובילה לצמיחה חדה בשוק הרפואה מרחוק. זו באה לידי ביטוי גם בהתייעצות וידיאו עם הרופאים וגם במגוון שלם של טכנולוגיות ומוצרים לניטור רפואי, התקנים חכמים ומסדי נתונים מבוססי ענן. מדובר במגמות המתפתחות במהירות. זאת הסיבה שלפני שמתחילים להשתמש בהתקנים כאלה, רצוי ללמוד כמה שיותר פרטים לגבי רמת האבטחה שלהם – על מנת לשמור על הנתונים של החברה מאובטחים ולהותיר את המטופלים בטוחים".
02/02/22 14:21
3.32% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
יו-טיוב מרעננת ומחדשת את הממשק של האפליקציה שלה ל-iOS ולאנדרואיד, שמאפשרת כעת גישה לכפתורים ותכונות נוספות במצב מסך מלא.
הממשק החדש, המופיע, כאמור, רק כאשר צופים בווידיאו במסך מלא, מאפשר גישה לתכונות רבות שבגירסה הקודמת "הוחבאו" מאחורי תפריטים שהופיעו רק עם החלקה על המסך, כמו מחבב או לא מחבב, צפייה בהערות, שיתוף התוכן הנצפה ועוד.
יו-טיוב החלה להפיץ את הממשק החדש לפני יומיים, ובימים הקרובים הוא אמור להופיע בכל האזורים ואצל כל המשתמשים.
02/02/22 14:24
2.99% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
מספרים שכאשר מיכאל גורבצ'וב, מנהיג ברית המועצות בשנות ה-80, ניסה לבצע רפורמות בכלכלה הסובייטית הקומוניסטית המקרטעת, הוא שלח נציג כלכלה סובייטי ללונדון, כדי ללמוד את שיטתה של מרגרט תאצ'ר ולנסות ולהבין כיצד פועלת השיטה הקפיטליסטית.
ניהול מידע ה-CRM בגישה דמוקרטית יוצר נתק בין התהליכים העסקיים מול הלקוח, דבר המוביל לחוסר אחידות במענה שהלקוח מקבל בכל נקודת ממשק עם הארגון
המארחים לקחו את הנציג הסובייטי לראות את משרדי הבנקים המרכזיים ואת הבורסה של לונדון, הפגישו אותו עם פרופסורים לכלכלה ויזמים עסקיים. לאחר מספר ימים של סיבובים בעיר, לפתע עצר אותם הסובייטי ושאל בתמיהה: "אנחנו מסתובבים בלונדון ימים שלמים. ודבר אחד אני לא מצליח להבין. אצלנו במוסקבה טובי המוחות עובדים על אספקת הלחם לתושבים, ולמרות זאת בכל חנות ובכל מכולת יש תמיד תור כזה ארוך. כאן בלונדון חיים מיליוני בני אדם וחלפנו היום על פניי הרבה מאפיות ומכולות, ובשום מקום לא ראיתי תור".
"תבטלו את כל הפגישות עם הפרופסורים, אני רוצה לפגוש את האדם שאחראי על אספקת הלחם של לונדון. אני חייב להבין איך הוא עושה זאת". לאחר שהמארחים עמדו נבוכים כמה רגעים, הם ענו: "האמת שבלונדון אין אף אחד שאחראי על אספקת הלחם, אנו מאפשרים לכל מרכול לנהל את אספקת הלחם לפי הבנתו".
זהו, על רגל אחת, סוד ההצלחה של החברה הקפיטליסטית – המידע אינו מוגבל לבסיס נתונים אחד.
כפי שהקומוניזם והקפיטליזם הם מודלים שונים לעיבוד מידע, כך גם הדמוקרטיה והדיקטטורה. שיטת עיבוד המידע של הדיקטטורה דומה לשיטת עיבוד המידע של הקומוניזם – כל המידע נאגר למקום אחד וההחלטות מתקבלות על ידי גורם אחד ויחיד. הדמוקרטיה, לעומתן, היא מנגנון בעל מבנה נתונים מבוזר ומסועף, שבו קיימים מספר רב של מקבלי החלטות שאינם תלויים זה בזה.
אך האם מה שנכון לחברה האנושית (society), נכון גם לחברה העסקית (Company)?
על אף שהנטייה החברתית הרווחת היא לגישה הדמוקרטית, בכל הקשור לניהול נתונים ומידע בתחום ה-CRM, כאנשי טכנולוגיות, עלינו דווקא לשאוף לגישת ניהול מידע דיקטטורית.
בעבר, עם כניסתן של טכנולוגיות ה-CRM, ארגונים מצאו עצמם עם מספר הולך וגדל של מערכות לניהול המידע על הלקוח ואיתן מספר רב של בסיסי נתונים המשמשים כאצוות מידע נפרדות בארגון.
כך נוצר מצב שמנהלת מחלקת השיווק ראתה עצמה כספקית הלידים הבלעדית בארגון, מנהל מחלקת המכירות שקד על טיפוח פייפליין מאוזן, ואת מחלקת השירות הלקוח היה פוגש רק כשיש לו תלונה או שאלה. והנה לנו דמוקרטיה טכנולוגית במיטבה – כל מחלקה מנהלת את המידע לפי הבנתה את צרכי הארגון.
ניהול מידע ה-CRM בגישה דמוקרטית יוצר נתק בין התהליכים העסקיים מול הלקוח, דבר המוביל לחוסר אחידות במענה שהלקוח מקבל בכל נקודת ממשק עם הארגון. בהיעדר "תמונת לקוח 360 מעלות", המאפשרת הסתכלות הוליסטית על הלקוח, חווית השירות שהלקוח מקבל מהארגון אינה אחידה, מה שעלול להוביל באופן טבעי לחוסר שביעות רצון מצד הלקוחות.
תמונת לקוח 360 מעלות. אילוסטרציה. צילום: BigStock
איך מייצרים בארגון תמונת לקוח 360 מעלות?
כשבוחנים פתרונות CRM חדשנים לבניית יישומים עסקיים לארגונים, ישנם מספר פתרונות שמאפשרים לייצר תמונת לקוח ב-360 מעלות. אחת מהן היא למשל פלטפורמת סיילספורס (Salesforce), המכילה בתוכה שכבת נתונים מובנית, המאפשרת לבסס את כל יישומי ה-CRM על בסיס נתונים אחד ויחיד. שכבת נתונים זו מאפשרת לנהל מספר רב של טבלאות, המייצגות מגוון רחב של ישויות עסקיות בארגון.
לצד שכבת הנתונים, קיימת בפתרונות מהסוג הזה גם שכבת Open API, המאפשרת להתחבר בקלות לכל המערכות העסקיות בארגון ובכך לרכז את כל הנתונים העסקיים על הלקוחות. הודות ליכולות ריכוז המידע למודל נתונים אחיד, כל הפעילות מול הלקוח מתנהלת במקום אחד, דבר המאפשר לארגון ליצור תמונת לקוח 360 רחבה מאוד, ללא צורך בשכבות ביניים וכלי אינטגרציה נוספים. חיבור יעיל של המידע על הלקוח מאפשר לארגונים להעניק ללקוח שירות מותאם ואישי בכל שלב בתהליך.
כיום, בניגוד לארגונים שפועלים על פי שיטת הממשל הדמוקרטית וחווים לא מעט קשיים, הארגונים והתאגידים הגדולים, כגון גוגל, מטא וענקיות טכנולוגיה נוספות, כבר יישמו את מודל ניהול המידע הדיקטטורי במלאו. למעשה הם אולי אף המציאו אותו מחדש, באמצעות פתרונות שמספקים תמונה מקיפה על הלקוח. על ידי כך הם מצליחים להשיג שליטה מלאה על עיבוד המידע ולמנף אותו לצרכיהם המסחריים.
ארגונים רבים מבינים שמנגנון השליטה הדיקטטורית יהיה זה שיניב להם תועלות הכי גבוהות, וכעת נראה שככל שאנחנו נכנסים לתוך המאה ה-21, הדיקטטורה חוזרת ומרימה ראש.
השאלה המעניינת היא כיצד הדבר ישפיע על החברה. את זה רק ההיסטוריה תקבע.
*המאמר מבוסס על ספרו של פרופ' יובל נח הררי 'ההיסטוריה של המחר'.
הכותב הוא ארכיטקט פתרונות ומנהל תחום סיילספורס בחברת מטריקס
02/02/22 15:18
2.66% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
חברת הסייבר סיינט (Cynet) מגייסת לשורותיה 50 עובדים, מתוכם כ-30 מפתחות ומפתחים. החברה מעסיקה כיום 250 עובדים בתל-אביב, בוסטון וברחבי אירופה. המשרות שהחברה מבקשת לאייש הן בתחומי C++/ Linux/ Win, C#/ Go/ React וכן אנשי מכירות, שיווק, תמיכת לקוחות, משאבי אנוש, כספים, מחקר סייבר, מנהלי מוצר, ומעצבי ממשק משתמש.
סיינט פיתחה תוכנת אבטחת סייבר שהיא קלה לשימוש ולהתקנה ומכילה מגוון פתרונות הגנה על ארגונים מפני פריצות. הפתרון הוא מעין "טייס אוטומטי" של אבטחת מידע, שמתאים במיוחד לחברות שאין להן משאבים רבים להגנה מפני מתקפות סייבר. סיינט מספקת לחברות הללו ללא כל תשלום גם צוות זיהוי ותגובה פרואקטיבי למתקפות המנוהל על ידה ופועל באופן רציף 24×7.
אייל גרונר, מנכ"ל סיינט, מציין, כי "בשנה האחרונה רשמנו צמיחה מסיבית בפעילות העסקית: שילשנו את כמות הלקוחות בארה"ב ואירופה, צמחנו משמעותית בהכנסות, הכפלנו את מצבת כוח האדם שלנו בארה"ב ובישראל, גייסנו ארגון מחקר ופיתוח באוקראינה בנוסף לצוות בישראל, ונכנסו לטריטוריות חדשות בכל רחבי העולם".