מתחילת המלחמה, איראן השתמשה בטכניקות ובטכנולוגיות חדשות במתקפות הסייבר שלה – בעולם בכלל ונגד ישראל בפרט, כולל, בפעם הראשונה, שימוש ב-AI כמרכיב מרכזי במתקפות ההשפעה האיראניות. זאת, במטרה לערער את היציבות בישראל ואת התמיכה הבינלאומית בה, ולייצר הפחדה. בנוסף, ב-75 הימים הראשונים למלחמה חלה עלייה של כמעט פי שניים בכמות מתקפות הסייבר על ישראל, לעומת התקופה שלפניה. נתונים אלה עולים ממחקר חדש של מרכז מודיעין האיומים של מיקרוסופט, שנושא את הכותרת Iran surges cyber-enabled influence operations in support of Hamas (איראן מבצעת פעולות השפעה בסייבר לתמיכה בחמאס). מחברי הדו"ח ציינו כי "המטרות הללו חותרות לערער את ישראל ואת סביבת המידע של תומכיה, על מנת ליצור בלבול כללי וחוסר אמון". מתוך הדו"ח: "כמעט כל מבצעי ההשפעה של איראן ושחקני הסייבר המרכזיים שלה התמקדו בישראל באופן ממוקד, מתואם והרסני יותר ויותר, מה שהוביל למערכה חסרת גבולות נגד ישראל" המחקר קובע כי מספר קבוצות הסייבר הפעילות בישראל זינק מתשע בשבוע הראשון של המלחמה ל-14 בשבוע השני. מתקפות ההשפעה עלו ממתקפה אחת בכל חודשיים ב-2021 – ל-11 מתקפות רק במהלך אוקטובר 2023. לצד הזינוק במתקפות הסייבר וההשפעה על ישראל בשבועות שאחרי המלחמה, חל באותה התקופה גידול של 30% בצריכת פייק ניוז ותעמולה איראנית במדינות דוברות אנגלית, שתומכות בישראל, ובהן בארצות הברית. המחקר מעלה שבשבוע הראשון של המלחמה היה זינוק של 42% – נתון שיא – בתנועה לאתרים שבהם פורסמו פוסטים וכתבות על ידי האיראנים. זאת, בעקבות עלייה במתקפות ההשפעה האיראניות ובפרסום כתבות ופרסומים אחרים במגוון רחב של פלטפורמות. מנחה החדשות האיראני, שהוא בעצם דמות מבוססת AI. צילום: מיקרוסופט כך, ציינו החוקרים לדוגמה: בתחילת דצמבר איראן עצרה סטרימינג של משדר טלוויזיה והחליפה את המנחה במנחה חדשות שיוצר באמצעות בינה מלאכותית. "זו דוגמה ראשונה לקמפיין השפעה מסוג זה", כתבו. "ה-AI שיחקה שם מרכיב מרכזי בהעברת המסרים וההודעות". "מערכה חסרת גבולות נגד ישראל" לפי החוקרים, "לא נמצאה הוכחה לתיאום בין מתקפות הסייבר של איראן ובין החמאס ביום המתקפה על ישראל. למרות הטענות האיראניות, כל מתקפות הסייבר שלה התחילו בימים שלאחר תחילת הלחימה, כאשר מתקפות מהימים הראשונים היו הדלפות של חומרים ישנים, או שקריות". הדו"ח מציין שמיד אחרי ה-7 באוקטובר, איראן הגבירה את התמיכה הקיברנטית בחמאס באמצעות פריצות ממוקדות בשילוב מבצעי השפעה מבוססי סייבר, שהועצמו ברשתות החברתיות. "המתקפות האיראניות שינו את אופיין במהלך שלושת החודשים האחרונים", ציינו חוקרי מיקרוסופט. "בימיה הראשונים של המלחמה, שחקני הסייבר וההשפעה האיראניים היו תגובתיים. בחלוף הזמן, הם הגדילו במהירות את היקף מתקפות הסייבר שלהם, וממצב של תגובה הם עברו – מסוף אוקטובר – למצב של 'כל הידיים על הסיפון', משמע – כל מתקפות הסייבר וכל מבצעי ההשפעה והתודעה הגדולים כוונו לישראל. המתקפות הפכו ליותר ויותר ממוקדות והרסניות, והיקף מסעות ההשפעה גדל גם הוא. כמעט כל מבצעי ההשפעה של איראן ושחקני הסייבר המרכזיים שלה התמקדו בישראל באופן ממוקד, מתואם והרסני יותר ויותר, מה שהוביל למערכה חסרת גבולות נגד ישראל". מבצע ההשפעה האיראני. תמונה מבסיס חיל האוויר? לא, זאת תמונה של רחוב בעיירה צפונית לתל אביב – ששופצה. צילום: מיקרוסופט החוקרים הדגישו שבניגוד לחלק ממתקפות הסייבר של איראן בעבר, "כל המתקפות ההרסניות שלה נגד ישראל במלחמה זו – אמיתיות או מפוברקות – לוו במבצעי השפעה ברשת". המטרות האיראניות בהרחבה החוקרים מצאו כמה מטרות שהתוקפים האיראניים ביצעו את מתקפות הסייבר המדוברות נגד ישראל כדי להשיג אותן: "המטרות העיקריות של המתקפות הן ערעור היציבות, נקמה, הפחדה וערעור התמיכה הבינלאומית בישראל". "את ערעור היציבות התוקפים רוצים להשיג באמצעות קיטוב: איראן שואפת להעמיק ולהחריף את השסעים הפוליטיים והחברתיים הפנימיים בישראל", הרחיבו החוקרים. "המטרה השנייה היא נקמה ותגמול, ורבים מהמסרים והיעדים של איראן הם בפירוש כאלה. כך, חברי קבוצת Cyber Avengers טענו כי מיקדו את מתקפותיהם על תשתיות חשמל, מים ודלק ישראליות, כמעשה נקמה בישראל, בבחינת 'עין תחת עין'. הם הצהירו לא פעם כי יפעלו לניתוק החשמל, המים והדלק בישראל, בתגובה לנעשה בעזה". מתוך הדו"ח: "43% מכלל פעילות הסייבר של איראן מתחילת המלחמה התמקדה בישראל – נתון הגדול יותר מהיקף פעילותה ב-14 מדינות אחרות בהן היא פעלה" "לגבי ההפחדה – פעולותיה של איראן מכוונות לערער את הביטחון ולהפחיד את אזרחי ישראל. זה נעשה בין השאר באיומים על משפחות חיילי צה"ל, בהפצת מסרים ב-X שלפיהם 'לצה"ל אין כל כוח להגן על חייליו' ובהדהוד מתקפות, אמיתיות ושקריות", כתבו החוקרים. הם הוסיפו כי "המטרה הרביעית היא ערעור התמיכה הבינלאומית בישראל: מבצעי ההשפעה האיראניים כוללים לעתים קרובות מסרים והודעות שמטרתם להחליש תמיכה זו, על ידי הדגשת הנזק שנגרם מהמתקפות של ישראל על עזה. כלל מטרות אלה חותרות גם לערער את ישראל ואת סביבת המידע של תומכיה, על מנת ליצור בלבול כללי וחוסר אמון". "איראן הצליחה לגייס ישראלים, שוב ושוב, ללא ידיעתם" על פי החוקרים, כדי שמבצעי ההשפעה שלהם ברשת יקצרו הצלחה רבה יותר, "שחקני איומים איראנים השתמשו, בין השאר, בשם ובלוגו של הזרוע הצבאית של החמאס, גדודי עז א-דין אל-קסאם, להפצת הודעות שווא ואיומים על חיילי צה"ל". החוקרים התייחסו למבצע ההשפעה שהשב"כ חשף באמצע ינואר, שכלל ניסיונות לגיוס ישראלים למשימות שונות, ביניהן צילום כתובות מגורים של אנשי מערכת הביטחון ושל גורמים שמופיעים בתדירות בתקשורת ושמתבטאים נגד איראן. עוד כלל המבצע שימוש ציני ומניפולטיבי ברשת וקידום פעילות מול משפחות חטופים. שלט נגד נתניהו שנתלה בעקבות קמפיין השפעה איראני – מבלי שמי שתלה את השלט ידע זאת. צילום: מיקרוסופט "איראן הצליחה לגייס, שוב ושוב, ישראלים, בלא שהם ידעו או היו מודעים לכך – על מנת לעסוק בפעילות שתואמת את האינטרסים שלה", צוין בדו"ח. "כך, במבצע שנקרא 'דמעות מלחמה', האיראנים שכנעו ישראלים לתלות כרזות ממותגות, שנוצרו על ידי בינה מלאכותית, נגד נתניהו. כמו כן, גדל השימוש של איראן בקמפיינים של הודעות טקסט ומיילים בכמות גדולה, כדי להעצים את ההשפעות הפסיכולוגיות של פעולות ההשפעה שלה בסייבר". גם אלבניה ובחריין על הכוונת של האיראנים מחברי הדו"ח ציינו ש-"43% מכלל פעילות הסייבר של איראן מתחילת המלחמה התמקדה בישראל – נתון הגדול יותר מהיקף פעילותה ב-14 מדינות אחרות שבהן היא פעלה". אולם, הם כתבו, "ככל שהתקדמה המלחמה, בעיקר מסוף חודש נובמבר, ובמקביל למתקפות החות'ים, הקבוצות האיראניות הרחיבו את פעילותן למדינות נוספות שתומכות בישראל, כמו אלבניה ובחריין, ולחברות שמקיימות איתה יחסי מסחר". חוקרי מיקרוסופט סיכמו בציינם כי "אנחנו מעריכים שהגידול בפעילות איראן ברשת יימשך. אנחנו צופים שפעולות הסייבר ההתקפי ומבצעי ההשפעה האיראניים יימשכו, יתעצמו, ויהיו ממוקדים והרסניים יותר. איראן תמשיך לבדוק את גבולות הגזרה ולבחון את הקווים האדומים, כפי שעשתה במתקפות על בית חולים ישראלי (נראה שהכוונה היא למתקפה על בית החולים זיו בצפת, שנמצא שהיא בוצעה על ידי קבוצות המשויכות לאיראן ולחיזבאללה – י"ה) ועל מערכות מים בארצות הברית. שיתוף הפעולה המוגבר שראינו בין גורמי איום איראניים שונים יהווה אחד האיומים הגדולים ביותר ב-2024, וייצור סביבת איומים מורכבת ושזורה יותר".

עו"ד ברק כהן הגיש אתמול (ג') לבית המשפט המחוזי בתל אביב בקשה לתביעה ייצוגית נגד גוגל, בטענה כי היא מאמנת את כלי הבינה המלאכותית שלה, בארד, על מידע של אנשים – ללא הסכמה וללא תשלום, ותוך מה שהוא מכנה פגיעה חמורה בפרטיות. עו"ד כהן מעריך את סכום התביעה הסופי במאות מיליוני שקלים, אולם בשלב הזה מעמיד אותו על 2.5 מיליון. על פי כתב התביעה, שהגיש עו"ד דן צוק, מוצרי ה-AI של גוגל, ובפרט בארד, "עושים שימוש במידע פרטי, לרבות מידע אישי מזהה, שנלקח ממיליוני משתמשי אינטרנט, כולל ילדים מכל הגילאים, ללא הסכמתם או ידיעתם. נוסף על כך, גוגל ממשיכה לאסוף ולהזין נתונים אישיים נוספים ממיליוני גולשים ומשתמשים תמימים בישראל וברחבי העולם, שעשו ועושים שימוש במוצרים שלה, על מנת להמשיך ולפתח את המוצרים והיישומים". בפוסט שכתב בעמוד הפייסבוק שלו ציין עו"ד כהן כי "גוגל ממשיכה לאמן את התוכנה תוך פגיעה חמורה בפרטיות, שחודרת גם לג'ימייל של המשתמש, ללא הסכמה, כשהיא משלבת את המידע בתוצאות השאילתות" (הכוונה היא לשאילתות החיפוש). מידע ש-"עשוי להיות חשוף לעיני כל" – ולהניב רווח לחברה לפי כתב התביעה, המידע האישי שגוגל אוספת, כדי לאמן את בארד, "עשוי להיות חשוף לעיני כל ולשמש לזיהוי מדויק של אנשים, באופן שלא היה אפשרי עד היום". עו"ד כהן קובל על כך שגוגל לא יידעה את המשתמשים באופן מפורט אודות איסוף המידע והשימוש בו – מה שלדבריו היה חובה עליה לעשות. במקום זאת, ציין, "גוגל הסתירה את הפרקטיקות הללו, ורק ביולי 2023 עדכנה בשקט את מדיניות הפרטיות שלה, כדי לנסות להגן על עצמה". עו"ד כהן מצביע בכתב התביעה על טענה ותיקה נגד חברות האינטרנט – שהן עושות רווח על גבי המידע שלנו, מבלי ליידע אותנו שהן אוספות אותו ומשתמשות בו. בהקשר זה הוא ציין שבכמה חודשים בלבד לאחר ההכרזה על בארד, העושר של מייסדי גוגל, לארי פייג' וסרגיי ברין, עלה במיליארדים רבים של דולרים. התובע (או, יותר נכון, המבקש, בשלב זה) מחלק את הקבוצה שבשמה הוא מבקש לנהל את התביעה הייצוגית ל-"קבוצת המשתמשים" ביישומי ה-AI של גוגל ול-"קבוצת הלא משתמשים", שבה הוא כולל "כל אדם בישראל שגוגל נחשפה למידע אישי או פרטי שלו, או שהייתה לה גישה אליו, או שהיא אספה אותו, או שעקבו אחריו, או שנלקח על ידה, או שהיא השתמשה בו ללא הסכמה או אישור, במהלך שבע השנים שקדמו להגשת התביעה". לצד התביעה הכספית, עו"ד כהן מבקש מבית המשפט להוציא צו נגד גוגל, שיחייב אותה להפסיק לאסוף את המידע, "להפר את הזכות לפרטיות וזכויות הקניין של המשתמשים בישראל" ו-"לנהוג בשקיפות ולחשוף בצורה ברורה ומדויקת את הנתונים שהיא אוספת, לרבות מהיכן וממי, במסמכי מדיניות ברורים ובולטים לעין". מערכת אנשים ומחשבים פנתה לגוגל לתגובה, וזו טרם התקבלה. תביעה דומה – בארצות הברית הבקשה לתביעה ייצוגית בישראל היא לא המהלך המשפטי הראשון שננקט נגד גוגל בגלל כלי ה-AI שלה: חברת עורכי דין מקליפורניה הגישה נגד החברה תביעה בנושא עוד ביולי האחרון. החברה, Clarkson Law Firm, מאשימה את גוגל בכך שהיא "לקחה את כל המידע האישי והמקצועי שלנו, את העבודות היצירתיות והמוגנות בזכויות יוצרים שלנו, הצילומים שלנו ואפילו האימיילים שלנו… ומשתמשת בהם כדי לבנות מוצרי בינה מלאכותית מסחריים כמו בארד". גוגל טענה בתגובה לתביעה ההיא, בארצות הברית, שהיא "חסרת בסיס". לדבריה, "אנחנו משתמשים בדאטה ממקורות ציבוריים, כמו מידע שמפורסם ברשת הפתוחה ובבסיסי נתונים פומביים, כדי לאמן את מודלי ה-AI שלנו, שעומדים מאחורי שירותים כמו גוגל טרנסלייט, ועושים זאת באופן אחראי ושעומד בשורה אחת עם העקרונות שלנו בכל הנוגע לבינה מלאכותית". יצוין כי אותה פירמת עורכי דין הגישה תביעה דומה נגד OpenAI – החברה שעומדת מאחורי הכלי המתחרה של בארד, ChatGPT.

האקרים אלמוניים הצליחו להשתלט על 3 מיליון מברשות שיניים המחוברות לרשת האינטרנט כדי להוציא לפועל מתקפת מניעת שירות מבוזרת (DDoS) נגד חברה שוויצרית, ששרתיה הופלו למשך כמה שעות. המתקפה הובילה לנזקים כלכליים אדירים. כך דווח בעיתון השוויצרי Aargauer Zeitung מפי גורם בזרוע השוויצרית של חברת הסייבר Fortinet. המתקפה זכתה בימים האחרונים לסיקור נאה בכמה מאתרי […]

שריל סנדברג, לשעבר סמנכ"לית מטא – החברה האם של פייסבוק, ואינסטגרם – ומייסדת ארגון LeanIn.org השלימה אמש בישראל צילומים לסרט דוקומנטרי חדש בהובלתה ששמו הוא Screams Before Silence ("זעקות ואז שתיקה"). הסרט שופך אור על הפשעים המיניים שביצעו מחבלי החמאס כחלק מהמתקפה הרצחנית ב-7 באוקטובר, ומציג מידע חדש על האירועים הספציפיים. התיעוד החדש מהווה עדות חד-משמעית למעשי אונס, פגיעות ופשעים מיניים שביצעו המחבלים בנשים ובנערות ישראליות, לרבות עדויות נוספות שהצטברו בשבועות האחרונים בעקבות שחרורן של חטופות משבי החמאס – אז התברר כי אלו התרחשו גם בתקופת השבי. למרות העדויות המחרידות, הזוועות זכו להתייחסות מועטה מצד ארגוני זכויות אדם וארגונים בינלאומיים, ואף חמור מכך – דמויות עולמיות בולטות מתחום הפוליטיקה, האקדמיה והתקשורת ניסו למזער את היקף האירועים. חלקן אף הכחישו כי תקיפות מיניות בכלל התרחשו. סנדברג שהתה בישראל באחרונה כחלק מהמשימה שלקחה על עצמה, להביא לידיעת דעת הקהל העולמית את היקף הזוועות שביצעו מחבלי החמאס, והשלימה את צילומי הסרט. בין היתר נערכו הצילומים בישובי עוטף עזה וברעים, במקום בו התקיימה מסיבת נובה. הסרט כולל ראיונות עם עדי ראייה, חטופות משוחררות, אנשי זק"א ומשטרה, מומחים רפואיים ופורנזיים, ושורדות טבח החמאס. סנדברג, לשעבר סמנכ"לית מטא, מול ההרס בישובי עוטף עזה. צילום: רן מנדלסון "אונס לעולם לא יכול להיות כלי מלחמתי" סנדברג – שפרשה באחרונה סופית ממטא אחרי כ-16 שנים בהן שימשה בחברה כיד ימינו של המנכ"ל והמייסד, מארק צוקרברג – הפכה מתחילת המלחמה לאחד הקולות הבולטים בנושא בזירה העולמית. אמירתה ש-"אונס לעולם לא יכול להיות כלי מלחמתי" הדהדה במאמר מערכת שפרסמה ב-CNN, כמו גם בנאום שנשאה באירוע עם שורדות טבח ה-7 באוקטובר במטה האו"ם בניו יורק, ובסדרת פגישות שערכה לאחרונה עם מנהיגים בבריטניה, צרפת וגרמניה. שריל סנדברג, לשעבר סמנכ"לית מטא, מחבקת שורדת מאירוע הנובה, בצילומי הסרט הדוקומנטרי Screams Before Silence. צילום: רן מנדלסון בכל האירועים הללו הובילה ומובילה סנדברג קריאה לקהילייה הבינלאומית לחקור את פשעי החמאס כפשעים נגד האנושות. "מחובתנו לדרוש צדק עבור הקורבנות והעדות ששרדו, ולוודא כי הפושעים והאנסים יישאו באחריות למעשיהם. ועבור אלו שלא שרדו – תפקידנו להיות להן לקול, שכן הן כבר לא יכולות לספר", מסרה סנדברג, שהוסיפה: "ברצוני להודות לקסטינה תקשורת על העבודה המשותפת שאיפשרה לשפוך אור על הפשעים המיניים שביצעו החמאס ב-7 באוקטובר". הסרט, שביימה ענת סטלינסקי והפיקה צמרת אלכסנדרוני, מיועד להפצה בתחילת אפריל 2024 והופק בשיתוף קסטינה תקשורת, שעומדת גם מאחורי הפקת הסרט NOVA# על הטבח במסיבת הטבע ברעים.

בגל של סרטונים ויראליים עכשוויים נראו בעלי מכוניות טסלה החשמליות כשהם מרכיבים את משקפי המציאות המעורבת החדשים של אפל, Vision Pro, כשהם יושבים מאחורי ההגה של מכוניתם. עקב החשיפה של ההתנהגות הזו, ספגו בעלי הטסלות גינוי נרחב במדיה החברתית על כך שעשו מעשים פזיזים ומסוכנים. לצד תגובות אלו קיבלו הנהגים גם התרעה חמורה גם משר התחבורה האמריקני, פיט בוטיג'ג', שצייץ מחדש תיעוד של נהיגה עם משקפי אפל במכונית טסלה יחודית – ה-Cybertruck של החברה – בתוך שהוסיף את ההערה: "לא משנה באיזו מכונית, הנהגים חייבים להיות מעורבים וקשובים בכל עת". Reminder—ALL advanced driver assistance systems available today require the human driver to be in control and fully engaged in the driving task at all times. pic.twitter.com/OpPy36mOgC — Secretary Pete Buttigieg (@SecretaryPete) February 5, 2024 הפרשה החלה ימים ספורים לאחר שאפל השיקה, בתחילת החודש, את VisionPro שלה – משקפי המציאות המעורבת (MR) היוקרתיים שפיתחה. ה-Vision Pro הם גאדג'ט יקר ואלגנטי, שמציע למשתמשים בו משחקים סוחפים בתחום המציאות הרבודה והווירטואלית, אפשרויות לצריכת בידור תלת-ממדי וחוויות מציאות מוגברת. מחיר התענוג הזה עומד על 3,500 דולר, ולכן הסברה הרווחת הייתה שהוא ייצרך במספרים נמוכים, יחסית. אפשר שזה אכן כך, אבל במחשבה שנייה נראה שלבעלי טסלות יש את האמצעים. כך או כך, המכשיר החדשני משך במהירות את תשומת הלב של עולם הטכנולוגיה, אבל השימוש בו בתוך מכוניות נוסעות, על ידי לא אחר מהנהג, הרים בארה"ב דגל אדום על תופעה מטרידה במיוחד. כאמור, בסרטונים שנהגי טסלה העלו לאינטרנט, שאותם ניתן למצוא בקלות ביוטיוב, נראה כי הם משתמשים במשקפיים החדשניים ועסוקים בזמן שהמכונית שלהם נוסעת, לכאורה, בעולמות ה-VR המוקרנים מול עיניהם על מסך ה-Vision Pro. כל זאת בזמן שידיהם מתפעלות פקדים וירטואליים באוויר הריק, בעת שכלי הרכב שלהם מנווטים בכבישים בלייב. בסרטון אחד אפילו נראה נהג שנעצר על ידי המשטרה, בדיוק בגלל ההתנהלות הלא אחראית הזו. טייס אוטומטי או מנגנון נהיגה עצמית מלא – בשניהם אסור השימשו ב-Vision Pro נזכיר כי מכוניותיה של חברת טסלה, שמנכ"לה ומייסדה הוא יזם הטק המפורסם אילון מאסק, מצוידות במערכת טייס אוטומטי, שמציעה תכונות סיוע לנהג, אך שאינה אוטונומית לחלוטין. לפיכך, הנהגים שבבעלותם טסלה עם טייס אוטומטי נדרשים לשאת באחריות משפטית ל"מעללי" המכונית שלהם, ולהישאר ערניים וזמינים, ומוכנים להשתלט בכל רגע נתון על ההגה ומערכת הבלמים. מכונית טסלה הנמצאת בפיילוט לנהיגה אוטונומית, FSD. צילום: פליקר במקביל לכך, טסלה ממשיכה ומשדרגת את המנגנון המתקדם יותר שעתיד לפעול במכוניותיה, מנגנון הנהיגה העצמית המלאה (FSD) – שתוכנית הבטא שלו נמצאת בפיילוט נרחב בארה"ב. במקרה זה, אכן מדובר ביכולת נהיגה אוטונומית של כלי הרכב, אך שוב – זהו אינו כלי רכב אוטונומי מלא (שבו בכלל אין מושב נהג) אלא רק מנגנון הדורש מבוחניו ומהנהגים בעתיד לבוא, להקפיד גם הם על השגחה ותשומת לב מתמדת למה שמתרחש בכבישים ומה שהמכונית מחליטה לעשות בזמן הנהיגה. כל מי שחבש אי פעם קסדת מציאות מדומה מהדור הישן מבין בוודאי עד כמה אביזרים אלו לוקחים את המשתמש לעולם אחר, מנותק ומשונה. וזה קורה גם בעת הפעלת מצבי מציאות רבודה (בה הווירטואליה "מתלבשת" על צילום המציאות שמול עיני המשתמש). במקרה של Vision Pro – האביזר המתקדם ביותר בין כלי מציאות מדומה אלו – יש חשיבות קריטי לאיזון בין החגיגה הטכנולוגית שהכלי מספק, לבין שימוש אחראי בו, והפרשה הנוכחית מדגישה זאת ביתר שאת. בעוד שהמשקפיים מבטיחים שלל חוויות מרגשות למשתמשיהם, השילוב שלהם עם נהיגה, גם אם היא אוטונומית באופן כלשהו, דורש ללא ספק עצירה מוחלטת מטעם המשתמשים, אבל גם קביעת תקנות ברורות מצד החוק, שאולי יגיעו כעת לנוכח השימוש המטריד במשקפי ה-MR ממש בעת נסיעה. יצוין עם זאת כי סרטונים של אנשים המשתמשים ב-Vision Pro באופן לגיטימי בהרבה, בחדר הכושר וברכבת התחתית של ניו יורק, הועלו גם הם לאינטרנט.

מברשות שיניים אמורות לעזור לאנשים למנוע מחלות שיניים, אבל בעולם המודרני, שבו הכול חכם, הן יכולות, כך מסתבר, לסייע גם לביצוע מתקפות DDoS, שמשתקות מערכות ומנסות לפרוץ אליהן לאחר מכן. לפי דיווח בעיתון השווייצרי Aargauer Zeitung, לא פחות משלושה מיליון (!) מברשות שיניים חכמות היו שותפות כבוטנטים – ללא שבעליהן מודעים לכך, כמובן – למתקפת DDoS (מתקפת מניעת שירות מבוזרת) גדולה על כמה חברות במדינה. לפי הדיווח, הן סבלו, עקב המתקפה, מהפסדים משולבים של כמה וכמה מיליוני יורו, בעקבות הפסקת הפעילות שלהן למשך כמה שעות. נראה שההאקרים ניצלו פרצה בג'אווה שמשמשת מוצרי IoT רוב הפרטים על המתקפה לא פורסמו, אך כנראה שמדובר בניצול של פרצה בשפת הג'אווה שמשמשת מוצרי אינטרנט של הדברים (IoT) רבים כדי לתקשר עם האפליקציות שלהם. כך גם במקרה של מברשות השיניים החכמות, שמחוברות לאפליקציה כדי לעקוב אחר השימוש היומיומי. "כל מכשיר שמחובר לאינטרנט הוא יעד פוטנציאלי – או שניתן להשתמש בו לרעה להתקפה. זה חל לא רק על צגי תינוקות ומצלמות אינטרנט, אלא גם על מברשות שיניים חשמליות, מתברר. האינטרנט מופצץ באופן שיטתי ובכל מקום שיש בו דלת פתוחה – פושעים נכנסים", נמסר מהסניף השווייצרי של פורטינט, שהגופים שפעילותם הושבתה בעקבות המתקפה קראו להם לעזרה. איך אפשר לטפל, או "לצחצח", כך שהמערכות תהיינה "נקיות" ושיקטן הסיכוי של ה-"חיידקים", בדמות המתקפות האלה, לחדור אליהן? ראשית, אנשי פורטינט ממליצים, כמו בכל אירוע של מתקפה, לעדכן את התוכנה ואת החומרה, אם זה אפשרי. כמו כן, הם ממליצים להשתמש בתוכנת אנטי וירוס שמספקת מעקב אחר צריכת אנרגיה ונתונים – ערכים גבוהים יכולים להיות סימן חזק לכך שהפריט נפרץ.

בעידן הדיגיטלי של היום, WhatsApp הפך לאחד האמצעים המרכזיים שלנו לתקשורת. משיחות טקסט לוידאו, משיתוף תמונות וקבצים להודעות קוליות…

הנתונים מראים עלייה של 30% בצריכת תעמולה איראנית לאחר 7 באוקטובר, כך על פי דוח של מרכז המודיעין והסייבר של מיקרוסופט • המטרה: לערער את ישראל ותומכיה בניסיון ליצור בלבול כללי וחוסר אמון - כך עבדה השיטה