הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
22/02/24 20:11
31.25% מהצפיות
מאת TGspot
בגוגל מרחיבים במהירות את ההשתלטות של Gemini לכל השירותים שלה ברשת
22/02/24 18:07
25% מהצפיות
מאת Gadgety
סמסונג (Samsung) הכריזה רשמית על ה-Galaxy Fit3, הדור השלישי בסדרת רצועות ה-Galaxy Fit החכמות של החברה, המגיעה עם מסך AMOLED בגודל 1.6 אינץ’, אפשרות למעקב אחר למעלה מ-100 פעילויות ספורט וזמן סוללה ארוך של עד 13 ימים. אחרי לא מעט הדלפות ויותר מכמה שנים, סמסונג משיקה רשמית את המחליף לרצועת ה-Fit2 מ-2020 בדמות ה-Fit3, שמגיעה […]
22/02/24 21:17
21.88% מהצפיות
מאת Telecom News
הרשות להגנת הפרטיות פרסמה סדרת המלצות לשימוש בטוח בעמדות טעינה לרכב חשמלי, לאחר ניתוח מסמכי מדיניות הפרטיות ותנאי השימוש של האפליקציות המרכזיות בישראל. מאת: מערכת Telecom News
22/02/24 18:48
15.63% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
נחשף מסע השפעה ותעמולה רוסי בסייבר, שהופעל גם בישראל: מחקר משותף של קלירסקיי וסנטינל לאבס, שמתפרסם היום (ה'), מעלה כי קמפיין רוסי חדש, שמכונה Doppelgänger NG, נועד לצרכי תעמולה לטובת מטרות הקרמלין ולהשפעה על משתמשים ברשתות החברתיות. הקמפיין הוא המשך של מסע שנחשף בראשונה על ידי מטא ב-2022, ובהמשך פורסמו חלקים נוספים שלו על ידי רקורדד פיוצ'ר.
דופלגנגר, "רוח רפאים מתחזה", הוא קמפיין תודעה עולמי, שבמסגרתו מופץ מידע כוזב במאות אתרים משוכפלים, מזויפים ובערוצי מדיה חברתית. דולפגנגר הוא מונח ידוע ברשתות החברתיות – ב-"שבוע דופלגנגר", שמתקיים מדי שנה בראשית פברואר, משנים משתמשים בסושיאל את תמונותיהם לתמונות של אנשים מפורסמים שדומים להם, או לפחות שהם חושבים כך. אין קשר בין זה לבין מסע התודעה שנחשף.
רוח רפאים של דוב מהודר? צילום: קלירסקיי וסנטינל לאבס
הקשר הרוסי
לפי המחקר של קלירסקיי וסנטינל לאבס, קמפיין Doppelgänger NG עדיין ממשיך לפעול, אולם הוא עושה זאת באמצעות תשתיות חדשות. הקבוצה עברה אליהן ככל הנראה משום שהתשתית הישנה של הקמפיין נחשפה. כך, המחקר הנוכחי חושף, בפעם הראשונה, קשר בין הקמפיין הזה לבין קבוצת התקיפה הרוסית APT28. קבוצה זו, המכונה גם הדוב המהודר (Fancy Bear) ו-STRONTIUM, היא קבוצת תקיפה מדינתית, שפועלת מאז 2004 לפחות. במשך יותר מעשור APT28 מבצעת תקיפות סייבר נגד מטרות קריטיות ברחבי העולם, במטרה לקדם אינטרסים רוסיים מדינתיים.
הקשר של מסע התודעה המדובר לקבוצת התקיפה APT28 מבוסס על מחרוזות טקסט וקוד ייחודיות, שנמצאו בקמפיין Doppelgänger ובקמפיין קודם, שנחשף על ידי CERT-UA (מרכז איומי הסייבר של אוקראינה), שגם הוא יוחס ל-APT28.
רשימת הקורבנות של הקמפיין כוללת מטרות חדשות במערב. לדברי החוקרים, "רשת 'רוח הרפאים' מכילה יותר מ-150 דומיינים, המכוונים נגד חמש מדינות – ארצות הברית, ישראל, צרפת, גרמניה ואוקראינה". כולן מדינות שבלשון המעטה, הן לא בדיוק ידידות קרובות של רוסיה. המומחים ציינו כי "ההשקעה בקמפיין בסדר גודל כזה מצביעה על מימון מדינתי. נדרשת השקעה עצומה במשאבי אנוש, טכנולוגיה ותשתיות מחשוב כדי לתמוך בקמפיין מתמשך ובהיקף כה נרחב".
הנמסיס של פוטין, ג'ו ביידן. הכותרות – מזויפות. צילום: קלירסקיי וסנטינל לאבס
Doppelgänger הוא קמפיין מתמשך, הסבירו החוקרים. "קמפיין מוצלח של לוחמת מידע נשען על פעולה לאורך זמן. כאשר אתר הופך פופולרי ולגיטימי, הודעות מהונדסות והודעות שקריות הופכות קשות יותר לזיהוי. מסרים אלה משפיעים על מעשיהם של אנשים, כמו גם על החברה שבה הם מוטמעים".
הקמפיין – חלק מאסטרטגיית המלחמה ההיברידית הרוסית
החוקרים הדגישו כי "מסעות השפעה רוסיים, כמו קמפיין Doppelgänger, הם חלק מאסטרטגיית המלחמה ההיברידית של מוסקבה. העקרונות העיקריים של אסטרטגיה זו הם: שילוב של כוח צבאי קונבנציונלי, מתקפות סייבר, לוחמת מידע, תעמולה, לחץ כלכלי, חתרנות פוליטית ושליחים להשגת מטרות גיאופוליטיות; טשטוש המעורבות הרוסית, חיפוש הכחשה, על ידי שימוש בקבוצות לא מדינתיות, מיליטנטים, האקרים ובוטים – כפרוקסי; והסייבר כנשק לשיבוש – הפצת כאוס, בלבול וחוסר אמון, המכוונים נגד לכידות חברתית של היריבים".
לפי קלירסקיי וסנטינל לאבס, "לוחמת המידע הרוסית נועדה לעצב ולשבש תפיסות עולם, שיח פוליטי וכיווני מדיניות בכל העולם. כל אלה נעשים באמצעות ניצול רשתות חברתיות ואתרי חדשות מזויפים, שבהם מתפרסמות ידיעות מהונדסות. יעדי הקמפיין מסומנים על ידי הקרמלין, ובהמשך מופנים כלפיהם מאמצי לוחמת המידע. אלה כוללים, בין השאר, ניסיון להשפיע על מערכות הבחירות בארצות הברית, להחליש את הלכידות של האיחוד האירופי ולהביא להפחתת התמיכה המערבית באוקראינה".
החוקרים ציינו שרוסיה השקיעה במסעות תודעה רבים ברחבי העולם בעשור האחרון – החל מקמפיין השפעה על תוצאות בחירות 2016 בארצות הברית, עבור במסע נגד ארגונים פוליטיים ומדיניים אירופיים בספטמבר 2020, דרך קמפיין תודעה באפריקה בפברואר 2023, שקידם רגשות פאן אפריקניים ואנטי קולוניאליים, תוך קידום יחסיהם הקרובים עם הימין הקיצוני הרוסי, ועד לקמפיין אנטי אמריקני ואנטי נאט"ו באמריקה הלטינית בנובמבר 2023.
כותרת מהוושינגטון פוסט – וכותרת מ-"הוושינגטון פוסט". צילום: קלירסקיי וסנטינל לאבס
באחת הדוגמאות שצוינו בדו"ח הוצגו כותרות שקריות, פרו רוסיות, שעלו באתר אינטרנט מזויף של הוושינגטון פוסט, דוגמת "הבית הלבן טעה בחישוב: הסכסוך עם אוקראינה מחזק את רוסיה", "זלנסקי השתווה לנאצים" (ולודימיר זלנסקי, נשיא אוקראינה – י"ה) ו-"ביידן חלש על איום לאומי אמיתי", לצד הצפת תיאוריות קונספירציה חריפות עם מסרים אנטי אוקראיניים.
כותרת מוואלה – וכותרת מ-"וואלה". צילום: קלירסקיי וסנטינל לאבס
ההאקרים הפרו רוסיים אף העלו במהלך המסע שלהם אתר "וואלה" מזויף, עם כותרות בעברית, כגון: "אנשי CIA מתרועעים עם טרוריסטים, ואולי אף משתפים איתם פעולה" ו-"מדיניות ארה"ב יוצרת הסחה באגפי שמאל וימין בישראל". באתר מזויף שהם יצרו למגזין ליברל פורסמו, גם כן בעברית, כותרות שקשורות למלחמה בין ישראל לחמאס: "חילופי בני ערובה הם מלכודת חסרת סיכוי", "עדויות חדשות לשיתוף פעולה בין אוקראינה לחמאס", "המלחמה הפכה אותנו לעניים ב-40%" ו-"ארה"ב בוגדת בישראל כפי שבגדה באוקראינה".
22/02/24 19:46
6.25% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
מכון המחקר RISE (לשעבר SNPI) פרסם השבוע נתונים על חברות ההיי-טק הישראליות שגייסו הון ב-2023 – שנת המהפכה המשפטית ופרוץ המלחמה הנוכחית. הדו"ח מציג תמונה די עגומה של מצבה של אומת הסטארט-אפ.
מחברי הדו"ח מספקים נתונים על שתי קבוצות של חברות: כאלה שגייסו הון ראשון (חברות SEED) וכאלה שביצעו מספר סבבי גיוס, בסכום כולל של מעל 100 מיליון דולר. כך, 159 סטארט-אפים ביצעו סבב SEED ב-2023, מ-294 משקיעים, מתוכם 174 זרים. עוד מגלה הדו"ח כי 12% בלבד מהחברות הצעירות מנוהלות על ידי נשים,וב-11% יש לפחות יזמת אחת. זהו שיפור לעומת שנים קודמות, אבל ישראל עדיין נמצאת אחרי אירופה וארצות הברית בשוויון המגדרי במגזר הסטארט-אפים.
פגיעת המהפכה המשפטית והמלחמה
המלחמה בעזה פגעה קשה מאוד בחברות הצעירות, שהיו לפני סבב ראשון – כך עולה מהדו"ח. זאת, לאחר שחברות אלה נכנסו למלחמה, בממוצע, כשהן כבר במצב פחות טוב מזה שהן חוו ב-2022, בגלל המהפכה המשפטית, שפרסומה והשלכותיה צמצמו עד לכמעט 0 את מספר המשקיעים הזרים בישראל. המהלכים המשפטיים של הממשלה פגעו גם בחברות הוותיקות יותר, ועל פי הדו"ח, מספר החברות שגייסו מעל 100 מיליון דולר נחתך בחצי – מ-30 ב-2022 ל-15 בלבד ב-2023. עוד נתונים על אותן חברות: גם בהן, המשקיעים הזרים הם הדומיננטיים, כל המנכ"לים שלהן הם גברים, ושני נתונים מדאיגים – המטה של רובן לא יושב בישראל, ואם הוא כבר כאן – הוא בדרך כלל ממוקם במרכז הארץ ולא באזור אחר שלה.
התחזיות לגבי עתיד ההיי-טק הישראלי נעות בין אופטימיות זהירה לבין פסימיות, עם אזהרות חמורות לגבי ההשלכות של המלחמה והמצב הכלכלי עליו ועל המשק כולו
הדו"ח, יש לציין, מתייחס לכל 2023, מבלי התייחסות ספציפית לחודשי המלחמה, ששלושה מהם היו במהלכה. כך או כך, הנתונים עלולים, חלילה, להחריף בשנה הנוכחית, וכאשר מנסים לבחון את המגמות בענף, הדבר המרכזי, מבחינת "התנאים הסביבתיים" של ההיי-טק, שצריך להסתכל עליו הוא ההשפעה של המלחמה על היקף הגיוסים בה. שהרי, במידה רבה מאוד, מה שהיה עד אוקטובר 2023 הוא לא מה שהווה, ולא יכול ללמד כמעט כלום על המצב כיום.
התחזיות, לפני המלחמה, היו שהשנה, ב-2024, היי-טק הישראלי לפחות יתחיל להתאושש מהמשבר של 2023. בינתיים זה לא קורה, וספק רב אם זה יקרה בחודשים הקרובים, שגם בהם כוחות צה"ל יילחמו בעזה, ככל הנראה.
המשקיעים הזרים
כאן מתבקש להכניס את המשקיעים העיקריים בחברות הישראליות – המשקיעים הזרים. העובדה הזאת העלתה את סף הדאגה בתחילת המלחמה, מאחר שהיא מסמלת תלות רבה, רבה מדי, של ההיי-טק הישראלי בהשקעות הזרות. מידת הדאגה הזאת לא פחתה מאז, על אף שהמכה שהנחיתה המלחמה על ההשקעות הזרות באומת הסטארט-אפ, אחרי המכה שהיא ספגה בתקופת המהפכה המשפטית, לא הפסיקה אותן לחלוטין. זה לא היה נוק אאוט. הדבר בא לידי ביטוי גם בכך שאף חברה רב לאומית גדולה לא הוציאה את המו"פ ו/או המשרדים שלה מישראל, גם לאחר ה-7 באוקטובר, אם כי פה ושם יש פיטורים (שבעיקר לא קשורים למצב המלחמתי, אלא למצב המקרו-כלכלי). אבל, התלות הרבה בגורמים זרים מדאיגה גם כאן, כי בניגוד לבכירי ההיי-טק הישראליים, אין למנהלי תאגידי הענק הרב לאומיים סנטימנט ציוני מיוחד, ואם הם יראו לנכון, יהיה להם יותר קל להעביר את הפעילות שלהם למדינה זולה יותר מישראל.
החיתוך בהשקעות הזרות משפיע גם על חברות ה-SEED, אם כי כאן יש לציין שקרנות גדולות לא ממהרות להשקיע בהן. זאת, משום שבדרך כלל מדובר בהשקעה בעלת סיכון גבוה, והסיכון הזה עולה כעת, באמצע המלחמה. לכך יש לצרף את הורדת דירוג האשראי של ישראל על ידי מודי'ס, שיש לקוות שחברות דירוג אשראי אחרות לא יצטרפו אליה.
העתיד של החברות הצעירות, שלא לומר צעירות מאוד, תלוי כרגע בעיקר בממשלה וביכולת שלה להקצות מספיק משאבים, דרך רשות החדשנות וגופים אחרים, כדי שהן יוכלו לשוב ולפעול, ולהוות את הדור הבא של אומת הסטארט-אפ. הממשלה עושה צעדים בכיוון, באמצעות מענקים ובאמצעים אחרים, והשאלה האם הם מספיקים נותרת בחלל האוויר.
והרי התחזית
התחזיות באשר לעתיד ההיי-טק הישראלי נעות בין אופטימיות זהירה לבין פסימיות, עם אזהרות חמורות לגבי ההשלכות של המלחמה והמצב הכלכלי עליו ועל המשק כולו. הפסימיים מדברים על סיכוי להתאוששות לא לפני הרבעון השלישי או הרביעי של 2024. מבחינתם, השנה הנוכחית לא תסתכם כשנת צמיחה, אלא ככזו שתסמן חזרה איטית לפעילות.
ד"ר אסתר לוצאטו, מנכ"לית קבוצת לוצאטו ויו"רית המועצה לקידום נשים במדע ובטכנולוגיה. צילום: יורם רשף
האופטימיים דוחים את התחזיות הללו מכל וכל, ואומרים שהשמועות על מותה של אומת הסטארט-אפ מוקדמות מדי, ומבוססות על ניתוחי כלכלנים שלא חיים בארץ ומערבבים בניתוח שלהם את דעתם האישית. אחת מהן היא ד"ר אסתר לוצאטו, עורכת פטנטים ומנכ"לית קבוצת לוצאטו, יזמת בעצמה, שבתפקידה הציבורי עומדת בראש המועצה לקידום נשים בעולם הטכנולוגי במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה. ד"ר לוצאטו סבורה שהתחזיות האפוקליפטיות, שמנבאות שישראל תחדל להיות אומת סטארט-אפ, לא תואמות את המציאות. לדבריה, ההיי-טק נכנס למשבר 2023, עוד לפני המלחמה, במצב טוב מאוד, עם יסודות מוצקים, ולכן יש לו את כל הסיכויים להתאושש, כפי שקרה במשברים ובמצבי חירום בעבר.
שני נימוקים נוספים שהיא מביאה לתחזית האופטימית שלה הם היותו של מודל החדשנות הישראלי מבוסס על תעשיות כגון זו הביטחונית, שמאז תחילת המלחמה נותנת דחיפה חזקה מאוד לסטארט-אפים ומשקיעה לא מעט ברכש טכנולוגי מחברות ישראליות, והגידול בביקוש למוצרי הסייבר תוצרת כחול לבן – תעשייה שישראל מאוד מזוהה איתה.
השורה התחתונה: ההיי-טק הישראלי נמצא על פרשת דרכים. מצד אחד ניצבות ההשלכות לעתיד של הנתונים הלא מעודדים של 2023, שלא מבשרים על התאוששות, והתחזיות הפסימיות של חלק מהמנהלים בענף, ומהצד השני ניצבת האופטימיות של יזמים ומנהלים רבים, שמשוכנעים שההיי-טק יצלח את הגל העכור שעובר עליו ושהקטר ימשיך להוביל את הרכבת של המשק הישראלי.