אנתרופיק השלימה גיוס עתק של 65 מיליארד דולר והמריאה לשווי של כ-900 מיליארד דולר, גבוה מזה של OpenAI שנחשבה עד לאחרונה למלכת הבינה המלאכותית • בתוך שלושה חודשים בלבד כמעט שילשה החברה את שוויה, כשהיא נהנית מצמיחה מסחררת ומביקוש חסר תקדים למוצרי Claude • המשקיעים כבר מסתערים על החברה לקראת הנפקה אפשרית, בעוד לראשונה היריבה הגדולה מוצאת את עצמה מאחור

מנוע החיפוש המתמקד בפרטיות מדווח על עלייה חדה בשימוש באפשרות "No AI" מאז הכרזות Google I/O. עבור משתמשים רבים, DuckDuckGo הפך בשנים האחרונות לאחת החלופות הבולטות לגוגל - בעיקר בזכות מדיניות פרטיות קשוחה והימנעות ממעקב אחר גולשים

דו"ח של רשות החדשנות, שמתפרסם הבוקר (א'), מצביע על שתי מגמות עיקריות: ההיי-טק הישראלי ממשיך לגדול, עם עליות בתוצר, בייצוא ובאקזיטים, אך מאידך, מספר עובדי המו"פ הישראליים יורד, ויותר חברות ישראליות עוברות לחו"ל, בין היתר עקב השפעת שער הדולר. על פי הנתונים, התוצר של ההיי-טק הישראלי צמח בשנה שעברה ב-8.2% ל-352 מיליארד שקלים וחלקו בתוצר של כלל המשק גדל ל-18.3%. גם התוצר לעובד בענף המשיך להיות גבוה מהממוצע במשק, ועלה משנה לשנה ב-47 אלף שקלים ל-827 אלף. ההיי-טק תרם למחצית מהצמיחה במשק ב-2025, אם כי ברשות החדשנות כי עדיין קיים פער של 19 מיליארד שקלים בין התוצר החזוי של ההיי-טק לשנה שעברה לבין התוצר בפועל. עיקר הצמיחה בתוצר ההיי-טק ב-2025 הגיע מתחום ייצור החומרה, המחשבים, והמכשור האלקטרוני והאופטי. תעשיית החומרה הוסיפה כ-16 מיליארד שקלים לתוצר בתוך שנה אחת, לאחר גידול של לא יותר מ-1.5 מיליארד שקלים בשנה בממוצע בשנים 2022-2024. למרות זאת, שירותי התוכנה עדיין מהווים 69% מתוצר ההיי-טק הישראלי. עוד בצד החיובי, הייצוא של ההיי-טק הגיע אשתקד לשיא של 85 מיליארד דולר, והוא מהווה 58% מכלל הייצוא מישראל. היקף האקזיטים עמד על 84 מיליארד דולר, בעיקר בגלל שלוש עסקאות הענק שהוכרזו ב-2025 – רכישת וויז על ידי גוגל ב-32 מיליארד דולר, רכישת סייברארק על ידי פאלו אלטו ב-25 מיליארד, וקניית ארמיס על ידי סרוויס נאו בשמונה מיליארד. בלי הרכישות הללו, הנתון היה מגיע ל-18.5 מיליארד דולר. בנוסף, שווי ההנפקות של חברות היי-טק ישראליות זינק ב-319% ל-1.6 מיליארד דולר, כאשר להנפקה של איטורו הייתה תרומה רבה לכך. במקביל, חברות ישראליות רכשו אשתקד 81 חברות זרות, ו-49% מהאקזיטים היו כחול לבן באופן מלא: כלומר, הן הרוכשת והן הנרכשת היו ישראליות. לפי הדו"ח, יותר מ-500 חברות רב לאומיות החלו לפעול בישראל מאז שנת 2000, כאשר ב-2025 בלבד נוספו 35 חברות חדשות. חברות הטכנולוגיה הישראליות גייסו אשתקד 14.6 מיליארד דולר – זינוק של 30% לעומת 2024. עם זאת, מספר סבבי הגיוס המשיך לרדת, ומספר אלה בסכום של עד 10 מיליון דולר הגיע לשפל של עשור. תחום הבינה המלאכותית ממשיך להגדיל את חלקו בהיי-טק הישראלי, כאשר 35% מכלל ההשקעות הופנו אליו שה-AI נמצאת בליבה שלהן. סקטורי הסייבר, התוכנה הארגונית והפינטק היו אחראים ליותר מ-60% מההון שגויס, בעוד שחלקם של תחומי הבריאות הדיגיטלית והמכשור הרפואי בגיוסים ירד משמעותית. "רגישות קיצונית של הענף לתנודות שער הדולר" מנגד, ההיי-טק הישראלי ספג, וממשיך לספוג, הפסדים בגלל התחזקות השקל אל מול הדולר. בדו"ח צוין כי "תלות הענף בייצוא, שמהווה כ-80% מהתוצר של ההיי-טק, ובהשקעות, שנעשות בדולרים, יוצרת רגישות קיצונית של הענף לתנודות שער הדולר. ירידת שער הדולר ב-2025, וביתר שאת ב-2026, שחקה את רווחיות החברות, שכן הכנסותיהן בדולרים, בעוד שהוצאות השכר והתפעול נותרו שקליות. מגמה זו קיצרה את אורך הנשימה הפיננסי של סטארט-אפים רבים, והובילה לייקור ריאלי של עלויות ההעסקה בישראל בהשוואה לחלופות בחו"ל". ואמנם, העלייה במספר אנשי ההיי-טק בשנה שעברה – ב-2.5%, ל-400 אלף איש – קטנה בהרבה מממוצע העשור הקודם, שעמד על 6%. כמו כן, בפעם הראשונה מזה עשור נרשמה ירידה במספר עובדי המו"פ בישראל: נתון זה קטן ב-3,500 עובדים וחלקם מכלל עובדי הענף ירד מ-51% ל-49%. במקביל, מספר המשרות הפנויות עלה ב-12.1% ל-18,340 משרות, בעיקר בשירותי ההיי-טק ובחברות תוכנה. בתעשיית ההיי-טק (ענפי החומרה) נרשמו גידול של 11.9% במשרות המו"פ ועלייה של 8.9% במספר העובדים הכולל, בעוד שבשירותי ההיי-טק (ענפי התוכנה), מספר משרות המו"פ ירד ב-3.5% ומספר העובדים הכולל קטן ב-0.1%. גם ברבעון הראשון של 2026 נרשם גידול במספר החברות הישראליות שמעבירות פעילות מו"פ לחו"ל. ככלל, בחודש מרץ השנה, רק 62% מעובדי החברות הישראליות הפרטיות בענף הועסקו בישראל, לעומת 69% בשנת 2019 – נתון שמעיד על ירידה מתמשכת בחלק הפעילות של ההיי-טק הישראלי המתבצעת בישראל. עם זאת, נרשמה עלייה בתפקידי מוצר – מגמה שעשויה להעיד על שינוי בתמהיל המועסקים בענף ההיי-טק בעידן הבינה המלאכותית. הנתונים מצביעים על המשך העלייה במספר עובדי ההיי-טק שיצאו מישראל לטווח ארוך – חלקם, כנראה, שלא בכוונה לחזור: בחודשי הקיץ של 2024 גדל הנתון ב-14%, לאחר זינוק של 42% בקיץ 2023, שבו היו המהפכה המשפטית והמחאה נגדה בשיא כוחן. עוד עולה מהנתונים כי ב-35% חל אשתקד זינוק במספר הבקשות של עובדים לעבור לתפקידים בחו"ל. התגובות יו"ר רשות החדשנות, ד"ר אלון סטופל, אמר כי "הדו"ח מצביע על כך שרוח היזמות הישראלית נשארת חזקה, הגם שעומדים לפתחנו אתגרים מאקרו-כלכליים מצרפיים – מתנודתיות שער הדולר, דרך השמירה על רווחיות ותעסוקה, ועד לצורך להוביל במרוץ הגלובלי בתחום ה-AI. עכשיו, המשימה היא להבטיח שהיתרון הזה לא יישחק בעולם שבו התחרות על טכנולוגיה, הון ואנשים הופכת אגרסיבית יותר משנה לשנה". המנכ"ל הפורש של רשות החדשנות, דרור בין, ציין כי "ההיי-טק הישראלי נמצא בצומת דרכים: מצד אחד, בזמן שמדינות רבות בעולם האטו, ישראל ממשיכה לייצר חברות פורצות דרך. מהצד השני, חלק מהפעילות, מהעובדים ומהכסף זז החוצה מישראל. זו לא מגמה שמרגישים ביום אחד, אבל לאורך זמן היא עלולה לשחוק את היתרון היחסי שעליו נבנתה אומת הסטארט-אפ". לדברי שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, גילה גמליאל, "הנתונים בדו"ח ממחישים שהחדשנות הישראלית היא לא רק מנוע צמיחה כלכלי, אלא נכס לאומי בעל משמעות עמוקה לעתידה של המדינה, לחוסנה ולמעמדה הבינלאומי".