בדקנו את עכבר הגיימינג החדש של לוג'יטק, עם טכנולוגיה מתקדמת, שיפורים פנימיים ועיצוב מוכר שמקבל כמה התאמות מעניינות

בעלי Radeon RX 6000 מקבלים את העדכון חודשים לפני המועד המתוכנן, ובקרוב תגיע הטכנולוגיה גם למחשבים ניידים נוספים ולקונסולות Source

סוכן ה-AI החדש מנהל משימות, מחובר ליותר מ-6,000 כלים ומבקש אישור לפני תשלום, אך עדיין לא זמין בישראל Source

משתמש שהתעורר עם כוויות לאחר לילה עם שעון סמסונג מעלה חשש לתקלה, ומצטרף לדיווחים דומים על דגמים נוספים

מיקרוסופט מציגה חבילות משחק בענן ללא מנוי Game Pass, ובמקביל מתכוננת להגביל את שעות הסטרימינג גם ללקוחות שכבר משלמים מדי חודש Source

"אתגרי האבטחה והגנת הסייבר תמיד היו רבים ומורכבים, אך הופעת הבינה המלאכותית הגדילה את כמות האתגרים ואת מידת האיום. הבינה המלאכותית נמצאת בראש סדר העדיפויות של ההנהלות, שמתמקדות באבטחה, בנראות ובעלויות, בעוד שמנהלי התשתיות רואים בחוסן ובביצועים תנאי הכרחי לצמיחה מבוססת AI", כך אמר עידן בן נאים, מנהל הפעילות של נטסקופ ישראל. בן נאים דיבר בפתח הכנס השנתי שערך הסניף הישראלי של נטסקופ, שנערך היום (ה') באולם East בתל אביב. הוא ביסס את דבריו על שני מחקרים שהחברה פרסמה השנה. האחד נערך בקרב מנהלי תשתיות ותפעול, והוא העלה כי 80% מהם חוו עלייה בציפיות של ההנהלה הבכירה, אך רק 38% סבורים שהתשתיות הקיימות שלהם יעמדו בדרישות החדשות של ה-AI. לפי מחקר נוסף, 47% ממשתמשי ה-GenAI בארגונים משתמשים באפליקציות AI אישיות, שלא מנוהלות על ידי הארגון. "כך הם מגדילים את צל ה-AI ואת היקף האיומים הפנימיים", אמר בן נאים. הוא ציין כי "האתגר הגדול ביותר של ארגונים כיום הוא אימוץ בטוח של בינה מלאכותית, לצד מענה מקיף לאיומי סייבר מבוססי AI בכל הערוצים".  צילום ועריכת וידיאו: ליטל רובינשטיין לדברי בן נאים, "התוקפים מנצלים את הבינה המלאכותית בכל הזדמנות. לכן, ארגונים נדרשים למענה מוכלל, שיתמודד עם איומי הסייבר ואבטחת המידע שמגיעים מה-AI, עם נראות ויכולת טיפול בתעבורה הארגונית מכל מקום ובכל מקום – גם בעננים". 14 שנים של הגנה נטסקופ קמה לפני 14 שנים "במטרה להגן על התעבורה היוצאת והנכנסת, ולהחליף את ההגנה ההיקפית המסורתית", אמר בן נאים. הוא ציין כי החברה מציעה "מעטפת הגנה כוללת וחכמה לעולמות ה-CASB (ר"ת Cloud Access Security Broker – מתווך אבטחת גישה לענן), עם מענה לאבטחת ה-AI באמצעות תשתית קיימת ומוכחת לפענוח, ניתוח והבנה מעמיקה של תעבורת אפליקציות ענן – דרך דפדפן או אפליקציה. הרחבנו והתאמנו את יכולות האבטחה גם לאפליקציות AI מבוססות ענן". בן נאים הוסיף ש-"מזה כמה שנים חברות המחקר מדרגות את נטסקופ כחברה מובילה בעולמות פלטפורמות ה-SASE (ר"ת Secure Access Service Edge – שירות גישה מאובטחת בקצה) ובתחום ה-SSE (ר"ת Security Service Edge – שירות אבטחה בקצה). אנחנו מציעים גישה מאובטחת לשירותי קצה, מכל מקום, תוך אכיפת מדיניות שמותאמת לזהות המשתמש, למצב המכשיר ולרגישות המידע. כך ארגונים יכולים לצמצם את כמות הפתרונות הנפרדים, לפשט את הניהול ולאפשר למשתמשים עבודה נוחה, מאובטחת ורציפה, תוך שליטה והגנה על המידע". "יש לנו פתרון כולל לאיומי סייבר מבוססי AI", אמר. "זאת, בשל היכולת שלנו לפענח את התעבורה לעומק. יש בחברה מאות מפתחים שעוסקים באבטחת AI Native". עוד הוא ציין כי "הוספנו לפלטפורמת Netskope One, שמאבטחת כל אינטראקציה עם AI, שכבת הגנה לעולם הבינה המלאכותית הסוכנית (Agentic AI), כולל תעבורת MCP". בן נאים דיבר על הסניף הישראלי של נטסקופ שכאמור, הוא עומד בראשו: "הסניף פועל מזה חמש שנים ויש לנו יותר מ-200 לקוחות ארגוניים מכלל המגזרים: פיננסים, תעשייה ומסחר, ממשלה, בריאות, ביטחון, היי-טק ועוד. אנחנו מובילים באזור בהיקף הפעילות בכלל ובהיקף הפעילות באבטחת AI בפרט. היקף הצוות המקומי הוכפל. נגדיל את ההשקעה בארץ גם ב-2027, בשל הדרישה לפתרונות שלנו". דודו עקיבא, מהנדס פתרונות בכיר בנטסקופ ישראל. צילום: ניב קנטור לדברי דודו עקיבא, מהנדס פתרונות בכיר בנטסקופ ישראל, "אנחנו מציעים מערכות אבטחה שמנטרות תעבורה שחוצה את הרשת, וגם פעולות שמבצע בן אדם. מטרתנו לכסות את 'השטחים המתים' שמערכות האבטחה המסורתיות אינן מכסות, כגון: מחשבים ניידים של מפתחים, שעלולים להריץ מודלים מקומיים ישירות עליהם; אבטחת מודל הבינה המלאכותית עצמו והחיבורים האחוריים שלו, למשל לבסיסי נתונים, שלעתים מוזנחים; שימוש בשרת MCP זדוני בלי לדעת על כך; או שימוש בנתונים, שחלקם מזוהמים". "אסור להימצא במצב שבו האבטחה רודפת אחרי ה-AI בדיעבד", הוסיף עקיבא. בהקשר זה הוא ציין מחקר שנטסקופ ערכה בקרב 1,253 אנשי אבטחה ו-IT, שהעלה ש-68% מהארגונים מגדירים את ממשל ה-AI שלהם כתגובתי, או עדיין בהתהוות, ורק 7% אוכפים מדיניות בזמן אמת. "אנחנו סוגרים את הפער הזה עם פלטפורמה אחת מחוברת, שבודקת את כלל השכבות – הרשת, תחנות הקצה, המודלים, תעבורת הסוכנים (ה-MCP) והדאטה". "הגדלנו את ההשקעה שלנו בתשתיות ה-IT, לטובת חוסן סייבר וגיבוי מלא מהארץ – ולא מאירופה. שדרגנו את מערכות הענן הפרטי שלנו והוספנו רוחב פס לקווי התקשורת. ארגונים מקבלים מענה מהענן שלנו בזמן השהיה ממוצע של פחות מחמש מילי-שניות. אנחנו מספקים חוסן לצד ממשל AI. בשנה האחרונה היו ארגונים שבהם החלפנו את כלל 'ערמת האבטחה'. כך אנחנו מציעים אבטחה מוכללת, שיכולה לעבוד בכל מקום אפשרי, מכל מכשיר ועם מירב הנראות", סיים עקיבא.

בעוד חמישה ימים, אזרחי ישראל ייקראו להשתתף בתהליך הכי דמוקרטי שיש: בחירות. אחד הנושאים המדוברים בחודשים האחרונים הוא טוהר הבחירות – הצורך במניעת זיופים, פייק ניוז, דיפ-פייק ושיבושים, פיזיים ובסייבר – הן על ידי גורמים חיצוניים והן על ידי גורמים פנימיים. שמירה על טוהר הבחירות היא לא רק עניין של פיקוח פיזי על הנעשה בקלפיות. בעידן הדיגיטלי, היא הפכה לאתגר מורכב בהרבה, שקשור גם למערכות IT, רשתות חברתיות ואיך לא – בינה מלאכותית. זה נע מהגנה על מחשבי ועדת הבחירות המרכזית ואבטחת סייבר, ועד לקמפייני פייק ותודעה מבוססי AI שמופצים בסושיאל. לכן, לתעשיית ההיי-טק אמור להיות תפקיד חשוב בשמירה על טוהר הבחירות, ובאבטחה (ובהבטחה) שהן תהיינה חופשיות, נקיות מזיופים ומהשפעות פסולות, ודמוקרטיות באמת. התעשייה צריכה להיות "כיפת הברזל" של הבחירות וטוהרן. נתחיל עם הפייק – קמפיינים מתוזמרים של דיסאינפורמציה, התחזות למועמדים ולגורמים רשמיים, הפצת סרטוני דיפ-פייק והודעות כוזבות על מיקום הקלפיות או על מועדי ההצבעה. באחרונה הוצמד לחוק הבחירות סעיף שמחייב כל מפלגה לציין במפורש במקרה שהסרטון או התמונה שהיא העלתה נוצר.ה על ידי בינה מלאכותית. כבר דווח על מספר הפרות שהוועדה זיהתה, אבל ההיקפים גדולים יותר. חלק גדול מהקמפיינים של המפלגות כוללים שימוש ב-AI, והמציאות מוכיחה שלא ניתן לנטר ולשלוט על זה באופן מלא. לא ארגונים שמתמקדים בכך, כמו פייק ריפורטר, ואפילו לא ועדת הבחירות המרכזית. בהחלט ייתכן שבימים הקרובים נראה התגברות של התופעה הזאת, ונחזה בשטף של תמונות וסרטונים שנוצרו באמצעות AI מבלי שאיש יטרח לעדכן אותנו על כך. יש בישראל כמה וכמה חברות טק וסטארט-אפים שמתמחים בזיהוי סרטונים מזויפים, פרופילים פיקטיביים ודיסאינפורמציה שמופצת ברשתות החברתיות, ויש לא מעט מומחים שעוסקים בזה. מצופה מאותן חברות ומאותם מומחים להתגייס לפני יום הבוחר ובמהלכו, ולסייע במציאת אותם זיופים ובדיווח עליהם. עוד תופעה מטרידה היא ההתחזות. בינתיים עוד לא ראינו במערכת הבחירות הרבה סרטונים שמתחזים לבנימין נתניהו, גדי איזנקוט או כל פוליטיקאי אחר, אבל גם זה עלול להתגבר לקראת יום שלישי הקרוב. אמנם, יש שיתוף פעולה בין ועדת הבחירות לרשתות חברתיות כגון פייסבוק, אינסטגרם וטיקטוק, ואלה מורידות תכני פייק שקשורים לבחירות, אבל זאת טיפה בים. יש לא מעט חברות היי-טק ישראליות שיכולות לסייע בכך. למשל, חברות שמפתחות טכנולוגיות לזיהוי קולי, או למניעת הונאות באמצעות קול או תמונה. יש לקוות שגם אותן חברות יתגייסו לקראת יום הבחירות, כדי להירתם למאמץ הלאומי. ועדת הבחירות המרכזית עושה את מה שהיא יכולה כדי לשמור על טוהר הבחירות, למרות התרעות חוזרות ונשנות שהיא צריכה עוד תקציבים כדי שהמשימה תבוצע בהצלחה מלאה. למרבה הצער, גם כאן ההיי-טק נדרש לגשר על הפער איומי הסייבר הטלת המעטפה עם הפתק מנייר בקלפי היא רק שלב אחד בתהליך הבחירות. יתר התהליכים, ובפרט מרגע סגירת הקלפיות ועד לספירת הקולות וניתוח התוצאות הסופיות, הם דיגיטליים, ומבוססים על IT. זה אומר שיש כאן סכנות מגוונות, ובפרט איומי סייבר. בשנים האחרונות ראינו ניסיונות התערבות באמצעות מתקפות סייבר בשורה של מערכות בחירות, וברומניה כבר בוטלו תוצאות בחירות עקב כך. האחריות בנושא זה מוטלת על ועדת הבחירות המרכזית, מערך הסייבר הלאומי והשב"כ. האבטחה, הפיזית והטכנולוגית, של התשתיות הקריטיות, כולל מערכת הבחירות, נמצאת באחריות שירות הביטחון הכללי, וכך גם סיכול התערבות זרה בבחירות. זאת, בשיתוף שני הגופים האחרים. הגופים הללו ערכו השבוע את תרגיל "מגן הבחירות", שבמסגרתו תורגלו תרחישים שונים, ותגבור של ניטור איומי הסייבר על מערכת הבחירות. כמו כן, ביום הבוחר עצמו יפעילו ועדת הבחירות, מערך הסייבר והשב"כ מרכז סייבר ייעודי. חברות סייבר מהגדולות בישראל מתגייסות, ומספקות לוועדת הבחירות כלים, בדיקות חוסן ומודיעין איומים. אבל זה לא מספיק: תעשיית הסייבר הגדולה והמגוונת של ישראל בהחלט יכול לתרום הרבה יותר, על מנת לשמור על הליך הבחירות דמוקרטי באמת. שי נחמני, מנהל אגף הטכנולוגיות של ועדת הבחירות המרכזית. צילום: ועדת הבחירות המרכזית שיתוף פעולה שלא צריך להסתיים בתום הבחירות ועדת הבחירות המרכזית עושה את מה שהיא יכולה כדי לשמור על טוהר הבחירות. שי נחמני, מנהל אגף הטכנולוגיות של הוועדה, סיפר על כמה פעולות כאלה בראיון לאנשים ומחשבים, שפורסם באוגוסט האחרון. הוועדה עושה את כל המאמצים למרות התרעות חוזרות ונשנות שלה שהיא צריכה עוד תקציבים כדי שהמשימה תבוצע בהצלחה מלאה – קריאות שנפלו על האוזניים הערלות של הקואליציה. למרבה הצער, גם כאן ההיי-טק נדרש לגשר על הפער. אלא שיש כאן מסר נוסף, לא פחות חשוב: לא מספיק שההיי-טק יירתם, או יגויס, למשימת השמירה על טוהר הבחירות. יש להפוך את שיתופי הפעולה האלה למנגנונים קבועים, מדידים, שפועלים באופן רציף ומיטבי. צריך לעשות זאת בשקיפות, תוך שמירה על חופש הביטוי ועל פרטיות האזרחים. איומי הסייבר רק הולכים ומתפתחים, ומשפיעים באופן ישיר, ברור ומסוכן על מערכות המחשוב הקריטיות של המדינה. בנוסף, כבר מזמן הבנו שתעשיית הכזב – באמצעות פוסטים, פייק ניוז, תמונות, סרטונים ומה לא – כאן כדי להישאר, וגם הרעה החולה הזאת הולכת ומתפתחת. אחרי הבחירות, על המדינה להגביר את שיתופי הפעולה שלה עם החברות השונות, כדי לגרום לכך שהאיום על הדמוקרטיה, התשתיות והחיים שלנו יקטן. למרבה הצער, הוא לא ייעלם לחלוטין.

סמנכ"ל טיקטוק חשף כי החברה נערכת לבחירות על בסיס ניסיון שצברה ב-220 מערכות בחירות בעולם, וכבר הסירה 45 אלף תכנים, חסמה 1,400 חשבונות מתחזים וסיכלה מבצע השפעה איראני. שופט העליון בדימוס חנן מלצר: "לבוטים ולרובוטים אין זכויות אדם"