לכבוד נשיא בית המשפט העליון, השופט אשר גרוניס. לפני עשרה ימים שמעתי אותך תוקף בחריפות את המערכה התקשורתית "משולחת הרסן" שמתנהלת מול בית המשפט וכמה משופטיו. במידה רבה אני מסכים איתך. בפרסומים על שופטים, ממש כמו באלה העוסקים באחרון ההומלסים, נדרשת זהירות מרובה. ובכל זאת, מכיוון שאפשר היה להתרשם מדבריך שהמערכת שלך פתוחה לביקורת ואף יודעת לטפל לבדה בשופטיה הסוררים, מבלי להיזקק לביקורת "משולחת רסן" מצידנו, חשבתי שאני חייב לספר לך את הסיפור הבא. ...

שתי עצומות רבנים הצטרפו בימים אלה לרפרטואר המפואר מהז'אנר הזה, שנאגר אצלנו בשנים האחרונות. מי שמככב בסיבוב הנוכחי הוא חבר הכנסת אלעזר שטרן, שתקף את הרב דב ליאור בעקבות סימני שאלה שהעלה, כך לטענת שטרן, בסוגיית יהדותם של עולי אתיופיה. העדויות שאני שומע מכיוונם של מי שנכחו בשיעור הזה מעט סותרות. יש מי שמשוכנעים ששטרן גרם לרב עוול גדול. יש מי שמוכנים להישבע שרוח דבריו של הרב פגעה גם פגעה בעולי אתיופיה. ומכיוון שלא הייתי שם, אין לי שום יומרה ושום יכולת לקבוע מי צודק. מצד שני, בשבוע שעבר ...

לא תוכנות המסחר העשירו אותם, ולא הרובוטים סיפקו אשראי זול

האם הוא יגיד לליכוד שלום - או ינסה להיכנס לליכוד דרך החלון?

אני כבר לא מצליח לזכור מתי בפעם האחרונה אני ואבא שלי דיברנו יותר מ-10 דקות רצוף. שקענו במרוץ לתארים ולקריירה ושכחנו את ההורים