על הקרב האבוד של נשיא ליברלי נגד קנאי הנשק החם

כבר שנתיים שהטבות המס נמצאות על השולחן, אבל בנק ישראל נזכר לבדוק אותן רק לאחרונה. היועץ הכלכלי לממשלה תרם את דעתו אחרי שהכנסת כבר חילקה את השלל

מהן גבולות המאבק? האם ראוי להרים את דגל סירוב הפקודה? ובעיקר, מה תכלית המאבק?

איזו דמוקרטיה דה־לה־שמאטע הוא מייעד לישראל, אם אזרחי נורבגיה ושבדיה קובעים לנו איזו מדיניות לאמץ?

בשבוע שעבר, עוד בטרם פיגוע הטרור בתל אביב (שיש המייחסים אותו להשראת דאעש), שב ארגון המדינה האיסלאמית והזכיר לנו

הקשר בין עריפת ראש של כוהן שיעי, ההפתעה של הטליבאן, והשם החלופי ל"מזרח התיכון"