ביד ושם מתקיימת כעת העצרת הממלכתית לפתיחת אירועי יום הזיכרון לשואה ולגבורה. מחר בעשר תישמע צפירת דומייה בת 2 דקות

אמה של אירית לרנר שרדה את טרייזנשטאט, אושוויץ ושטוטהוף, הגיעה לארץ והקימה כאן משפחה. למרות המספר החקוק על ידה והצלקות הצרובות בנשמתה, מדינת ישראל החליטה לא להכיר בה כניצולת שואה. אירית, במכתב אישי נוקב, תובעת מהמדינה להכיר בכאב והסבל שהיא, כבת לניצולת שואה, נושאת איתה

על פי דו"ח האנטישמיות השנתי של מכון קנטור, מספר התקריות הגדול ביותר ארע בצרפת. מחבריו קושרים גם את העלייה בהתחזקות הימין הקיצוני באירופה

במגזר הערבי טוענים שהחומר תורגם בחופזה וברשלנות ולא ניתן ללמדו. משרד החינוך הכיר במחדל של אי תרגום חומרי לימוד ומבטיח "להתחשב"

עשור לפני שפרצה מלחמת העולם השנייה כתבה קבוצת נערות מ“השומר הצעיר“ בוורשה יומן משותף, שכונה בפיהן ”ספר חיים“. הן כתבו על היום־יום שלהן, על התסכולים, התקוות והחלום לעלות לארץ ישראל.רק אחת מהן, ברכה, שרדה אחרי השואה. ארכיון ”בית לוחמי הגטאות“ העלה את היומן לאינטרנט

ישראל פרומר, בן 84 מחיפה, ניצל בהיותו בן 14 מאקציה בגטו בוכניה בזכות חייל הוורמאכט גרהרד קורצנבך, שהסתיר אותו יחד עם יהודים רבים. קורצנבך שילם על כך בחייו כנראה, ומשפחתו קיבלה בשמו אות חסיד אומות העולם ב-2012. פרומר התגלגל במסע אימים ממחנה השמדה אחד לשני ועלה ב-1948