הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
11/08/19 12:59
14.93% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
התקנתם תוכנות לחסימת ספאם ושיחות לא מזוהות על הנייד, כאלו שמדווחות לכם מי המצלצל או תוחבות את ההודעות הלא רצויות עמוק לארכיון? יופי. השאלה היא רק האם הן באמת מגינות עליכם או שבעצמן מנצלות את תמימותכם.
אם יש משהו שיכול להטריד אנשים תמימים עד חורמה - הרי אלו שיחות לא מזוהות או כאלו שמגיעות ממספרים שאינם ברשימת אנשי הקשר, כמו גם הודעות SMS ספאמיות. השיחות וההודעות הללו כוללות בין השאר פניות לתרומות מקברי צדיקים, הצעות ביטוחי חיים, וחמור יותר ובמשנה נפח - פניות פוליטיות וסקרים שמציפים את כולנו בתקופה של ערב בחירות, שהיא עניין שבשגרה בישראל.
אחת הדרכים להילחם בתופעה היא באמצעות התקנת אפליקציה המיועדת לחסום שיחות ופניות שכאלו ב-SMS. עם זאת, על אף שיישומים אלה עשויים לבצע עבודה טובה ולצמצם את השיחות הרובוטיות והמטרידות הלא רצויות, כמו גם לזהות בעבורכם טלפונים לא רצויים למשל מהבנק, הפונקציונליות שלהן עלולה לבוא על חשבון פרטיות המשתמש, כך נחשף לאחרונה.
מוכרות מידע מהמכשירים לטובת רווח כספי
דן הייסטינגס, חוקר אבטחה מקבוצת NCC, אמר ל-TechCrunch כי כמה אפליקציות פופולריות שנועדו לחסום ספאם במתכונת שיחות או סמסים, נוגעות גם בהפרות פרטיות המשתמשים. לדבריו, רבים מהן אוספות ושולחות נתוני משתמשים לחברות צד שלישי, לרוב לטובת רווח כספי. בחלק מהמקרים, מדיניות הפרטיות של האפליקציה כוללת ציון של ההתנהלות ובקשת הרשאה של המשתמשים לבצע אותה, אך במקרים אחרים הדברים מתרחשים בכלל ללא הסכמת המשתמש, כך טוען הייסטינגס.
הייסטינגס ציין את האפליקציה TrapCall, שלדבריו שולחת מספרי טלפון של המשתמשים שלה ל-AppsFlyer, חברת אנליטיקה חיצונית, מבלי להתריע בפני המשתמשים על כך.
ו-TrapCall היא לא האפליקציה היחידה מהסוג שיש לדאוג בגללה. הייסטינגס טוען כי גם היישום Hiya וכן Truecaller - שפופולרית מאוד בשימוש בישראל - אוספים את נתוני המכשיר של המשתמש, כולל סוג המכשיר, הדגם, גרסת התוכנה ומידע אחר, לפני שיש למי שהתקין אותן אפילו סיכוי לצפות במדיניות הפרטיות של האפליקציה.
"מבלי שיש רקע טכני, מרבית משתמשי הקצה אינם יכולים להעריך אילו נתונים אוספים ונשלחים לצדדים שלישיים", אמר הייסטינגס. "מדיניות הפרטיות היא הדרך היחידה שמשתמש שאינו טכני יכול להעריך אילו נתונים נאספים עליו בעת השימוש באפליקציה", הבהיר.
הייסטינגס סיפר כי שלח מיילים למפתחי האפליקציות הללו כדי ליידע אותם על הפרות הפרטיות, לכאורה, ולזכותה של TrapCall ניתן לומר שהמפתחים עדכנו עקב כך את מדיניות הפרטיות של האפליקציה, אם כי רק לאחר שאפל התערבה בדברים. באופן דומה, דובר Truecaller אמר כי המפתחים יישמו מאז תיקון שתואם להנחיות האפליקציות של אפל. Hiya הודתה בינתיים שהיא אכן שולחת נתונים מסוימים לצדדים שלישיים, אך טענה שאינה אוספת מידע אישי אודות משתמשיה.
אז כמו תמיד, גם במקרה הזה, ואפילו עוד יותר מתמיד - שכן היישומים מהסוג הנדון מקבלים מכם הרשאה וגישה לרשימת אנשי הקשר שלכם - חשוב לבדוק אילו הרשאות האפליקציות מבקשות, וכמובן שכדאי להגביל את הורדותיהן למקורות מהימנים - ה-App Store במקרה של מכשירי אפל וחנות Play של גוגל, למכשירי מבוססי אנדרואיד.
11/08/19 11:14
11.94% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
חברת גוגל הזהירה בעלי מכשירי סמארטפון מבוססי מערכת ההפעלה אנדרואיד, לאחר שמומחי אבטחה שלה גילו מיליוני טלפונים חדשים שנמכרו כשהם מודבקים בתוכנות זדוניות.
באנדרואיד משתמשים כיום לפי הערכות יותר משני מיליארד אנשים בכל חודש, ולמרות הפופולריות של מערכת ההפעלה, התראות אבטחה בנוגע למכשירים שפועלים עליה אינן עניין נדיר. בעיקר התפרסמו באחרונה דיווחים על איומים המופצים באמצעות אפליקציות שנמצאות בחנות האפליקציות, Google Play. כך למשל, בנובמבר 2018 איתר לוקאס סטפנקו, חוקר אבטחה בחברת הסייבר ESET, לא פחות מ-13 אפליקציות משחק המוצעות להורדה בחנות של גוגל, שהיו במקור תוכנות זדוניות ורק התחזו למשחקי נהיגה לאנדרואיד. במרץ האחרון חשפה קבוצת איומי המובייל של צ'ק פוינט איום ב-Google Play, שהחברה כינתה SimBad, ומדובר למעשה במנוע מודעות המשתמש ב-SDK של פיתוח האפליקציות עצמו בכדי לחזור מאחור ולגרום נזקים שונים. במקרים נוספים, נודע על שש אפליקציות אנדרואיד שהורדו 90 מיליון פעמים מחנות גוגל, שבהן התוכנה הזדונית PreAMo; ובאיום אחרון אחר נכללו 50 אפליקציות עם זדונות, שהוצעו דרך החנות, והדביקו יותר מ-30 מיליון לקוחות אנדרואיד.
הזודנה יודעת להוריד אפליקציות ברקע ולבצע הונאת מודעות
כעת שומעים משתמשי אנדרואיד שוב אזהרות מפני איום זדוני, והפעם לאחר שתוכנה זדונית התגלתה כמוטענת מראש במיליוני מכשירים ניידים חדשים, הפועלים על מערכת ההפעלה הניידת של גוגל.
מאדי סטון, חוקרת בפרויקט זירו של גוגל, שכל מהותו אבטחת סייבר, חשפה כי תוכנות זדוניות התגלו כמותקנות מראש ב-7.4 מיליון מכשירי אנדרואיד חדשים. לתוכנה זדונית זו הייתה היכולת להשתלט על מכשירי האנדרואיד ולהוריד אפליקציות ברקע, כמו גם לבצע הונאת מודעות. סטון חשפה כי הזודנה שהותקנה מראש נמצאה במכשירים פשוטים יחסית, שבהם נעשה שימוש בתוכנות של גורמי צד שלישי. לדבריה, התוקפים הציעו שירותים מקוריים, אך הסתירו את הזודנות באפליקציות שסיפקו.
סטון חשפה את הדברים במהלך כנס הסייבר בלאק האט שהתקיים בלאס וגאס, כך דיווח Cnet. החוקרת אמרה לקהל: "אם זודנה או בעיות אבטחה יכולות לפלס את דרכן כאפליקציה המותקנת מראש, אז הנזק שאלה יכולים לגרום הוא גדול יותר, וזו הסיבה שאנחנו צריכים כל כך הרבה סקירה, ביקורת וניתוח". סטון הבהירה שזה אינו מקרה ראשון ופירטה מספר מקרים אחרים על אפליקציות מותקנות מראש על מכשירי אנדרואיד, שהכילו איומים ושהתגלו בעבר. אפליקציות אלו השפיעו על מיליוני מכשירים אחרי שהצליחו לכבות את ב-Google Play Protect. סטון טענה כי "אם אתה מסוגל לחדור את שרשרת האספקה מהקופסה, יש לך כבר מספר משתמשים רבים נגועים, כמו מספר המכשירים שנמכרו".
"זאת הסיבה לכך שזה היבט מפחיד יותר, ואני מקווה שיותר חוקרים יצטרפו אלינו בכדי לבחון את התהליכים האלה", הוסיפה סטון קריאה לעמיתיה.
כאמור, הסיכון הנוכחי משפיע על פרויקט הקוד הפתוח של אנדרואיד (AOSP), אלטרנטיבה בעלות נמוכה יותר לגרסת המלאה של המערכת. AOSP מותקן בסמארטפונים בעלות נמוכה יותר, שם חלופות תוכנה זולות יותר עוזרות להוזיל את המחירים. משמעות הדבר היא שבעלי מכשירים מבוססי אנדרואיד של גוגל עצמה, או של חברות רציניות אחרות, למשל של סמסונג, בטוחים מהסיכון הספציפי הזה.
כדי להתמודד נקראים המשתמשים להקפיד על התקנת עדכוני אנדרואיד שגוגל מוציאה. בנוסף, משתמשי אנדרואיד, וכל מערכת הפעלה למעשה, יכולים למזער את הסיכון לפגיעת תוכנות זדוניות על ידי התקנת תוכנת אנטי-וירוס במכשיריהם.
11/08/19 12:21
10.45% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
גוגל החלה בסוף השבוע בהפצה רחבה של תכונת Live View, תכונה חדשה במפות גוגל, שמשתמשת במציאות רבודה (AR) לצורך סיוע בניווט רגלי.
כולנו מכירים את הבעיה: בוחרים יעד לניווט רגלי, ואז עומדים באמצע הרחוב ומנסים לנחש באיזה כיוון להתחיל ללכת... ואז, לאחר הליכה של כמה דקות, מגלים שהכיוון שגוי... התכונה החדשה פותרת את הצרה הזאת, ומציגה על המסך באמצעות חיצים את הכיוון שאליו יש ללכת, על גבי תמונת המציאות.
התכונה החדשה זמינה כעת בגירסת בטה במכשירי אנדרואיד שתומכים ב-ARCore ובמכשירי iPhone שתומכים ב-ARKit, גם בישראל. צילום: פוסט גוגל
כדי להפעיל את התכונה יש לבחור יעד לניווט רגלי, הקשה על כפתור המסלולים הכחול בתחתית המסך, הקשה על אייקון ההליכה ברגל בראש המסך, ואז לחיצה על "התחלת ניווט ב-AR" בתחתית המסך – והדרך תוצג על המסך.
11/08/19 10:03
8.96% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
ביחידת הסייבר בלהב 433 במשטרה התקבלו ביום ו' האחרון דיווחים על פעילות פישינג, אשר נועדה לאסוף פרטי לקוחות שונים ופרטי חשבונות בנק מאזרחים בישראל.
מתווה ההונאה, כך נמסר, מתבצע באמצעות שליחת מסרוני SMS, המכילים קישור לאתר הנחזה להיות אתר בנק לאומי, ולשירות התשלומים פייפאל. המשטרה קוראת לציבור לגלות ערנות ולא לפתוח את הקישורים.
ההודעות המתחזות כאילו נשלחו מבנק לאומי הן בנוסחים הבאים: "בנק לאומי לישראל - אנא עדכן את בנק לאומי הבנק שלך עכשיו"; "בנק לאומי לישראל - חשבון הבנק שלך סגור אנא בדוק אותו עכשיו"; "בנק לאומי לישראל - אנא בדוק עכשיו בבנק לאומי ישראל שלך"; "אנא בדוק עכשיו בבנק לאומי ישראל שלך".
ההודעות המתחזות כאילו נשלחו מפייפאל הן בנוסחים הבאים: "חשבון PayPal שלך סגור אנא בדוק עכשיו"; "חשבון PayPal שלך מוגבל אנא בדוק מהר עכשיו כדי לאבטח את חשבונך"; "אנא עדכן את חשבון PayPal שלך"; "חשבון PayPal שלך מוגבל אנא בדוק עכשיו"; ו"חשבון PayPal שלך נסגר אנא בדוק אותו עכשיו".
זהירות - פישינג
חוקרי יחידת הסייבר במשטרה ממליצים על כניסה לחשבונות ואתרים רק באמצעות לינקים רשמיים ובאמצעות אתרים מאובטחים. להלן כמה טיפים שהחוקרים נותנים לצורך הימנעות מפישיניג: יש לשים לב לזהות השולח; אם קיבלתם מסרון חשוד המבקש לעדכן פרטי תשלום, לעתים יש לוודא מול החברה השולחת; בכל מקרה בו יש ספק, מומלץ להיכנס לאתר הרשמי של החברה מחדש, בדרך המקובלת, באמצעות הדפדפן - ולא באמצעות הקישור שהתקבל בהודעה; יש להוריד תוכנות ואפליקציות מאתרים רשמיים בלבד; יש לשים לב לשורת הכתובת בדפדפן - לעתים הכתובת המתחזה שונה רק בתו אחד; יש לשים לב האם האתר מאובטח - ליד כתובת אתר מאובטח בדרך כלל יופיע סמל של מנעול ירוק, וכתובת האתר תתחיל ב-https; יש לזכור שפרטי הלקוח/המשתמש הם קבועים - עד אשר הלקוח מבקש מיוזמתו לבצע שינוי.
פישינג, דיוג, הוא מייל "תמים" לכאורה שקיבלנו, אשר מהווה למעשה ניסיון הונאה. מי שמתמצאים בתחום הטכנולוגי בקיאים לרוב בזיהוי סימני התחזות – כמו כתובות דוא"ל מפוקפקות בשדה שבו מופיעים פרטי השולח, קבצים מצורפים מוזרים, או שגיאות כתיב ושפה רצוצה בתוכן ההודעה (בדרך כלל באנגלית), שלרוב טוענת שנשלחה מהבנק שלכם.
במיילים של דיוג סביר שתיתקלו במקור מתחזה, שמנסה להידמות לגוף מוכר, או לגוף רשמי, אשר מבקש מכם לחזור אליו עם פרטי חשבון הבנק או כרטיס האשראי, במקרה הרע, או שבמרה ה"טוב" רק תתבקשו "לחדש" סיסמאות שלכם לאתר או שירות, שדרכם ישיגו ההאקרים מאוחר יותר שליטה על מקורות פיננסיים או אחרים, שיכולים להיתרגם לכסף.
11/08/19 14:34
8.96% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
שניים ממייסדי סייברה, שנמכרה לפאלו אלטו, עשקו את שותפם השלישי וישלמו לו עשרות מיליוני שקלים - כך קבע בית המשפט.
מגן אלטוביה, שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, פסק לפני ימים אחדים כי משה בן אבו, ממייסדי סייברה, נעשק על ידי שני שותפיו, נתנאל דוידי ואורי אלטר, ואלה חויבו להחזיר לו עשרות מיליוני שקלים. בן אבו יוצג על ידי עורכי הדין דני כביר, ערן פרזנטי ונאור וקנין ממשרד מ. פירון.
חברת הסייבר הישראלית קמה ב-2011 ונמכרה לפאלו אלטו נטוורקס ב-2014, תמורת 220 מיליון דולר. עם הקמתה, הסכימו השלושה על חלוקה שווה של מניות החברה. בטרם נמכרה החברה חתם בן אבו על מסמך שבו ויתר על שני שלישים ממניותיו. כמה חודשים לאחר מכן הוא חתם על מסמך נוסף, שבו ויתר על יתרת המניות שברשותו. כשנה לאחר השלמת עסקת הרכישה פנה בן אבו לשותפיו לשעבר, דרש להשיב לו את המניות עליהן ויתר - ונדחה. "סמוך להקמת החברה", הוא טען בתביעתו, "דוידי ואלטר רקמו תכנית לנשל אותי מאחזקותי בחברה באמצעות החתמתי על מסמכי ויתור, תוך עושק, הפרת חובת אמון ותרמית".
הנתבעים, מנגד, טענו כי אין לתבוע אותם בשל חתימתו של בן אבו על מסמכי הוויתור. "בן אבו המתין שנה עד שדרש את כספו, ובתקופה זו הם מכרו את מניותיהם בחברה ושינו את מצבם באופן בלתי הפיך", כתבו. בנוסף, ציינו אלטר ודוידי, "לאחר תחילת עבודתו בחברה התגלו פגמים בהתנהלות בן אבו, שגרמו לחברה נזקים ומבוכה רבה. התנהלותו לא השתפרה ותרומתו לחברה הייתה שולית. על אף שאחזקותיו בחברה פחתו ומטלותיו צומצמו, הוא לא עמד בהתחייבויותיו ולא שיפר את דרכיו".
"המניות הוקצו למייסד שותף ויזם - ולא לעובד"
השופט קבע כי "הקצאת המניות לבן אבו הייתה בעלת אופי של הקצאה למייסד שותף ויזם - ולא כעובד. יש לקבל את טענתו של בן אבו לפיה הוא המוח מאחורי הטכנולוגיה ולכן גויס על ידי דוידי ואלטר כשותף". השופט סירב להיכנס למהות הטענות כלפי בן אבו ואמר שהוא לא עוסק ביחסי עובד-מעביד.
בפסק הדין קבע השופט אלטוביה כי "אין חולק שדוידי ואלטר תיאמו מראש את פעולותיהם. בהחתמת בן אבו על מסמכי הוויתור הם ניצלו את תמימותו ומצוקתו, ויש בסיס לקביעה כי עשקו אותו. מדובר בתנאים גרועים (שבן אבו קיבל – י"ה) במידה בלתי סבירה מהמקובל. תנאי כתב הוויתור גרועים באופן רציני. לו השניים רצו שבן אבו לא יהיה בעל מניות בחברה, היה עליהם לרכוש את מניותיו ממנו בתמורה הוגנת. בן אבו נושל מרוב אחזקותיו בחברה, היא המשיכה ושגשגה - וגם עבודתו בחברה הופסקה. אין בהתנהגותו כדי להצדיק את נישולו מרוב אחזקותיו בחברה בלא תמורה".
השופט הורה לדוידי ולאלטר להשיב לבן אבו את הכספים המגיעים לו בשל הגדלת האחזקה שלהם במניות החברה, וכן את הוצאות המשפט, בסך של 170 אלף שקלים.
11/08/19 14:24
5.97% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
שם ותפקיד: גיל כ"ץ, איש DevOps בחברת SafeBreach. החברה מדמה מתקפות של האקרים על ארגונים כדי לזהות נקודות תורפה ולטפל בהן לפני שתתרחש מתקפה אמיתית.
לאן אתה מתכוון לצאת לחופשה השנה?
בדרך כלל החופשות שלי קשורות בספורט, והשנה נסעתי להשתתף בתחרות "איש הברזל" (3.86 ק"מ שחייה, 180.25 ק"מ אופניים וריצת מרתון 42.195 ק"מ, ומשטר אימונים אינטנסיבי) בהמבורג שבגרמניה. אחר כך טיילנו בהמבורג ובברלין.
באיזה הרכב?
הפעם רק אני וזוגתי.
לכמה זמן?
נסענו ל-12 ימים, שמתוכם חמישה ימים היו ההגעה והתארגנות ויום התחרות, ושאר הימים טיילנו ברגל.
מה אתה אוהב לעשות בחופשות שלך?
להתחרות ואז לטייל רגלית.
תן המלצה על היעד האהוב עליך ביותר
היעד האהוב עלי הוא בודפשט בהונגריה. היינו שם לפני שנתיים ונפעמנו מכמות היופי וההדר שיש לעיר להציע, לצד קולינריה עשירה ויינות איטלקיים משובחים.
[caption id="attachment_297287" align="alignnone" width="600"] גיל כ"ץ, "איש ברזל". צילום: יח"צ[/caption]
11/08/19 15:04
5.97% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
לבית המשפט המחוזי בתל אביב הוגש היום (א') כתב אישום נגד אוריה עסיס, תושב עמנואל בן 26, שמואשם שביצע שורה ארוכה של עבירות מין ב-45 קטינות ובכמה בגירות - באמצעות האינטרנט, אינסטגרם ו-ווטסאפ.
את כתב האישום הגישו עורכי הדין סתיו גרוסמן-גלמן ועמוס איתן ממחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה. עסיס מואשם בכמה עבירות: אינוס קטינה שטרם מלאו לה 16 שנים בהסכמה שהושגה במרמה לגבי מהות המעשה; מעשה סדום בקטינה שטרם מלאו לה 16 שנים בהסכמה שהושגה במרמה; שימוש בגופו של קטין לעשיית פרסום תועבה; החזקת חומר תועבה ובו דמותו של קטין; השמדת ראיות; סחיטה באיומים שהובילה לכדי מעשה; שיבוש מהלכי משפט; ועבירות נוספות.
על פי כתב האישום, במהלך השנים 2015-2019, ועד למעצרו לפני כחודש, עסיס פנה לקטינות רבות באינסטגרם או ב-ווטסאפ, תוך שימוש בזהויות בדויות רבות. לעתים הוא הציג את עצמו כנערה הנמשכת לנשים, לעתים כמאמן שחייה, ובמקרים אחרים כאדם אמיד או כמורה למיניות. בהתאמה, הוא השתמש בשמות בדויים רבים, הן של גברים והן של נשים, וכן בתמונות הנחזות להיות תמונות של הדמויות שאליהן התחזה. במהלך ההתכתבויות הללו, טוענת התביעה, עסיס ניהל שיח בעל תוכן מיני עם הקטינות, במטרה לבצע בהן עבירות מין. הוא ביקש במהלך ההתכתבות כי הקטינות תשלחנה לו תמונות עירום מלא או חלקי שלהן, ובתשעה מקרים גרם לכך שהן יבצעו בעצמן מעשי אינוס ומעשי סדום. במספר מקרים אף יצא הנאשם מהמרחב הווירטואלי ונפגש עם כמה מהקטינות פנים אל פנים.
בחלק מהמקרים, לפי כתב האישום, עלה בידו של עסיס להיפגש פיזית עם הקטינות ולבצע בהן עבירות מין. באחד המקרים הוא שכנע את אחת הנערות, שאותה פגש, שעליה לבדוק אם עדיין שמרה על בתוליה. במסגרת זו, עסיס "בדק" אם היא בתולה וביצע בה מעשה אינוס בהסכמה שהושגה במרמה. במקרה אחר הוא נפגש עם אחת הנערות בקניון במרכז הארץ, נכנס עמה לתא השירותים וניסה לבצע בה אקט מיני חרף התנגדותה. עוד מציינת התביעה כי בכמה מקרים הוא אף סחט את הנערות במטרה לקבל מהן תמונות נוספות, לאחר שאלה סירבו להמשיך את ההתכתבות עמו.
הנאשם טען שהוא חולה סכיזופרניה
הפרשה נחשפה בעקבות פניות שהתקבלו במוקד 105, המיועד לטיפול בדיווחים על פגיעות כלפי קטינים ברשת, ונחקרה על ידי יחידת החקירות של יחידה 105 בלהב 433 שבמשטרת ישראל, תוך ליווי של מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה.
בד בבד עם הגשת כתב האישום ביקשה מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה לעצור את עסיס עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. בפרקליטות ציינו את ההיקף העצום של הקטינות שנפגעו ממעשיו של עסיס והוסיפו כי הוא ביקש להתחזות כחולה סכיזופרניה, על מנת לחמוק מהליכים המשפטיים נגדו. בסופו של דבר התקבלה חוות דעת שלפיה הוא התחזה בכזב. בשל מעשים אלה, בפרקליטות ייחסו לו גם עבירה של שיבוש מהלכי משפט.
עורכי דינו של עסיס מסרו בתגובה לכאן חדשות כי הפרשה נופחה מעבר לכל פרופורציה, וכי הם יתמודדו עם הטענות בבית המשפט.
11/08/19 16:38
5.97% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
צום תשעה באב הוא זכר לחורבן בית המקדש, שעל פי המסורת קרה בגלל שנאת חינם.
העידן הדיגיטלי המטורף שבו אנו חיים, הרשתות החברתיות והעובדה שהמקלדת הפכה לכלי נשק לא פחות מסוכן מאקדח, הפכו את היום הזה ליום של חשבון נפש, גם אצל מי שלא צם. שנאת החינם, שנמצאת בשיא בשנה האחרונה, בעיקר בזירה הפוליטית, מתרחשת במרחב הווירטואלי, שמעולם לא היה קרוב כל כך למרחב הפיסי. פשעים פיסיים אמיתיים שקורים במרחב הזה מתחילים ברשת, בעולם שהוא לכאורה וירטואלי.
בחודשים האחרונים הוצפנו בנתונים על מימדי ההסתה והשנאה, כאשר הנתון המזעזע האחרון הוא שאחד מכל פוסט אלים ברשת הוא נגד הלהט"בים. השנה ההסתה הזו גם עלתה בחיי אדם - ברצח נער בן הקהילה על ידי אחיו.
תקופת בחירות, במיוחד כשיש בחירות במועד ב', היא התקופה שבה יש שיא להסתה ולביטויי השנאה. על פי הדו"ח של קרן ברל כצנלסון, המפרסמת את המדד היומי לשנאה, ניתן ללמוד כי למשל היום, ה-11.8, יום תשעה באב, נרשמו 496 פוסטי שנאה עד לשעה 16:00. המילים הנפוצות ביותר הן 'מטומטם', 'זונה', ו'בוגד'.
במחקרים, כנסים ודיונים שונים שנערכו בכנסת עולים נתונים מדאיגים: 15% מהשיחות ברשת הן אלימות ובכל שלוש דקות אפשר למצוא אונליין קריאה לאלימות.
המלחמה באלימות ברשת מתנהלת בכמה צירים - מצד אחד, איגוד האינטרנט שמפרסם כל השנה המלצות כיצד להימנע מביטוי שנאה. בנוסף יש מאמצי הסברה של עמותות, ארגונים ופעילות הולכת וגוברת במערכת החינוך. הילדים הם קהל היעד שהמבוגרים רוצים לחנך, כדי שלא יסחפו לשיח השנאה, שמגיע אצלם לרמות מזעזעות, בין היתר כמו שימיינג והתעללות בילדים.
[caption id="attachment_297313" align="alignnone" width="600"] הרשתות החברתיות - עולם צבעוני ושוקק בפוטנציה. אילוסטרציה: BigStock[/caption]
אבל יש גורם אחד שעדיין מחוץ למשחק, למרות שנשמעים קולות מכיוונו שהוא מאוד רוצה להשתתף במשחק זה. הכוונה למנהלי הרשתות ופלטפורמות האינטרנט גוגל ובראש וראשונה פייסבוק.
התופעה, כמובן, אינה רק ישראלית. ברחבי העולם מתחילות ממשלות לבצע צעדים שונים שנועדו לחייב מנהלים, כגון מארק צוקרברג ודומיו, לשים יד חזקה יותר על המעצורים, שם אצלם. היום כבר ידוע וגלוי שהם יודעים עלינו הכל ורואים הכל. יש להם יכולת לנטר הרבה יותר ביטויי שנאה בכל מקום בעולם, אבל עדיין התוצאות מראות שיש עוד דרך ארוכה לעשות.
הרגולטורים מכוונים יותר להצרת צעדיהן של הרשתות, משום שהם חוששים שהן יגבירו את המעורבות שלהן בממשל, במדינות ובהשפעה על הבחירות. לפני כל מערכת בחירות מתקיימים דיונים כיצד למנוע השפעה מרחוק, על ידי גורמים עוינים או גורמים פוליטיים. מצד שני, הממשלות נזהרות מלהכביד יתר על המידה את היד על ענקיות הרשת. מדובר כאן בסופו של דבר בכלכלה, בכסף, בהון שמחובר למסדרונות הנכונים.
בשבוע הבא תבוא לפה מספר 2 בפייסבוק, שריל סנדברג, למסע הופעות מתוקשר, שכבר לווה בבילד-אפ מעל דפי העיתונים. מארק צוקרברג, הבוס, שולח אותה למסע ברחבי העולם כדי להסביר ולספר עד כמה פייסבוק מתאמצת לשמור על הגולשים שלה, עד כמה היא נלחמת בהסתה ועוד ועוד. נשמע פה הרבה מילים יפות, כנות, מאחת הנשים החזקות ביותר בעולם, אבל האם בעקבות הביקור נפסיק לקלל אחד את השני בפייס? כמובן שלא.
ולכן כל מה שאפשר לבקש בסיומו של יום מיוחד זה, את מה שכבר ביקשנו בעבר: אם כל אחד יכתוב כל יום פוסט או מסרון עם מילה אחת פחות שיש בה שנאה, הסתה ביקורת או סתם העלבה, יש סיכוי טוב שבשנה הבאה השיח בחברה הישראלית יהיה תרבותי יותר. נשמע אולי דמיוני ,אבל לא נותרה לנו ברירה אחרת מאשר להאמין ולקוות.