אודיטוריום טאוב בפקולטה למדעי המחשב בטכניון הפגיש אמש (ד') את מיטב המומחים בתחומי הבינה מלאכותית ולמידת המכונה, במסגרת הכנס השנתי TCE 2019, שעסק במערכות אוטונומיות - באוויר, בים וביבשה. את "כנס העתידנים", ששפך אור על האתגרים הרבים העומדים בפני מפתחי הטכנולוגיות בתחום, הובילו פרופ' אלכס ברונשטיין מהפקולטה למדעי המחשב ופרופ' גיא גלבוע מהפקולטה להנדסת חשמל במוסד האקדמי החיפאי. הכנס בחן חידושים טכנולוגיים הקשורים בכלי רכב ובכלי טיס אוטונומיים, ובהם מכוניות ורחפנים שנעים בסביבה לא מוכרת, תוך התייחסות למגוון פתרונות בתחומי החישה, האיכון, הניווט וכדומה. סיירתי בין ביתני הסימולציה ואולם ההרצאות ושמעתי שבצד צעדי הענק שעושה המחקר והפיתוח בטכנולוגיית הרכב האוטונומי "על הנייר" (או על מסכי הסימולציות), הרי שהאתגרים הרגולטוריים והבטיחותיים בתחום מותירים את ההגה עדיין בידיים של בני התמותה, נהגים בשר ודם. "ה-'חושים' של המערכות האוטונומיות" על החסמים הייחודיים לפיתוח טכנולוגיות בתחום הרכב האוטונומי אמר פרופ' ברונשטיין כי "בינה מלאכותית נכנסת לכל תחום טכנולוגי, אבל כשמדובר בכלי רכב ובכלי טיס, אנחנו מוגבלים מאוד: אין לנו אפשרות לתת למערכת ללמוד מתוך כישלונות והתרסקויות. זה לא שחמט, שבו המחשב יכול להפסיד מיליון פעמים לפני שישחק טוב. לכן, חשוב מאוד לפתח כלי סימולציה שישפרו את המערכת עוד ועוד לפני שהיא יוצאת לשטח". פרופ' גלבוע התייחס לרגישויות הטכנולוגיות למערכות אוטונומיות. "קיימים אתגרים טכנולוגיים עצומים בבניית מערכות אוטונומיות איכותיות ואמינות", ציין. "כמו החושים של בני האדם, גם למערכות אלה יש 'חושים' והם מתבססים על מצלמות וחיישנים שונים - חיישן אופטי, תרמי, מכ"ם ועוד, בכדי לקלוט מידע מהסביבה. ניתוח שטף המידע האדיר המתקבל, באיכות גבוהה ובזמן אמת, הוא אתגר גדול, בעיקר במערכות קטנות שכוח המחשוב שלהן מוגבל". [caption id="attachment_299371" align="alignnone" width="600"] פרופ' שי מנור מהפקולטה להנדסת חשמל בטכניון. צילום: קרן גביש[/caption] "האתגר האינטלקטואלי וההנדסי בעיצוב עתידה של התחבורה העולמית ויצירת מערכות אוטונומיות בטוחות ואמינות הוא עצום, ובמסגרתו אנחנו עושים שימוש ברעיונות שעד היום פתרו בעיקר משחקים, בכדי לפתור בעיות בעולם האמיתי, שדורשות אמינות ובטיחות מוחלטות", אמר פרופ' שי מנור מהפקולטה להנדסת חשמל בטכניון, מבכירי החוקרים בעולם בתחום למידת המכונה באמצעות חיזוקים (RL - Reinforcement Learning). בתחום מחקר זה, שהינו אחד הנושאים החמים והטרנדיים בעולם הלמידה החישובית כיום, האלגוריתם מבצע אינטראקציה עם הסביבה ולומד לשפר את מדיניות קבלת ההחלטות שלו, בהתאם לחיזוקים חיוביים או שליליים שהוא מקבל". פרופ' מנור פירט כי "למידה באמצעות חיזוקים מבוססת על למידה מתוך ניסוי וטעייה, שמתבצעת בסדרת אינטראקציות בין סוכן לומד (רכיב תוכנה/רובוט) לבין סביבתו, המיוצגת כמידע המתקבל מחיישנים. בכל אינטראקציה מקבל הסוכן מידע מסביבתו לגבי המצב הנתון ובוחר לבצע פעולה ממרחב פעולות זמין. בתגובה, מתקבל אות תגמול שהוא ערך מספרי, המבטא את חיוניות הפעולה בהתאם למצב. מטרתו של הסוכן הלומד היא לגבש מדיניות פעולה הממפה בין מרחב המצבים האפשריים למרחב הפעולות, כך שהתגמול הכולל עבור ביצוע פעולות יהיה גבוה ככל שניתן". על המשחק GO וכלי רכב אוטונומיים בשנים האחרונות מוביל פרופ' מנור את החטיבה החדשה של פורד, שעוסקת בפיתוח מערכת קבלת החלטות עבור כלי רכב אוטונומיים, ששולטת בנהיגת הרכב ובמהירותו. החטיבה החדשה נרכשה על ידי פורד ב-2016 בעשרות מיליוני דולרים. המערכת נועדה לאפשר חוויית נסיעה בטוחה ונוחה, שתוכל להגיב במהירות לשינויים בסביבתה. ניתן באמצעותה לגלות ולזהות במדויק הולכי רגל וכלי רכב, בתנאי מזג אוויר ותאורה משתנים, ולכלול רכיב שיבנה באופן אוטומטי מפה תלת ממדית של הערים שבהן ייסע הרכב. עוד אמר פרופ' מנור ש-"החידוש החשוב ביותר בתחום המערכות האוטונומיות בעשור האחרון הוא תוכנת הבינה המלאכותית אלפאגו, המבוססת על הרעיון הפשוט של הרבה נתונים ומיליוני משחקים של מומחים שמלמדים את המערכת", הוסיף. "גוגל רכשה את מערכת הלמידה המלאכותית Deepmind שבבסיס תוכנת אלפאגו לפני כחמש שנים, ולימדה את התוכנה כ-30 מיליון מהלכים שונים במשחק ה-GO. לאחר מכן החלה אלפאגו הבלתי מנוצחת להתחרות נגד עצמה, כשכל משחק מפתח את היכולות הטקטיות ומסייע לחפות על העדר האינטואיציה שלה כתוכנת מחשב".

גוגל החלה בשחרור של גרסה 77 לדפדפן הכרום שלה. הגרסה החדשה מיועדת למשתמשי Windows, אנדרואיד, iOS ו-macOS, והדבר החדש שהיא מביאה באמת, אם כי עדיין לא בעבור מחשבי macOS, זו אפשרות לשלוח קישורים למכשירים אחרים בהם מותקן הדפדפן של גוגל. כדי לשתף קישור יש לבצע עליו לחיצה ימנית, ולבחור את הפעולה המתאימה מהתפריט הרגיש להקשר שיופיע לאחריה. ברשימה יופיעו המכשירים אליהם ניתן יהיה לשלוח את הקישור. התכונה החדשה, כאמור עדיין לא זמינה בגרסה של mscOS, אבל זה יקרה בקרוב. כמו כן, בגרסת ה-iOS המשתמש יהיה צריך לפתוח את הדפדפן בטלפון שלו לפני שליחת הקישור, וכן לאשר את קבלתו. מדובר למעשה בעוד שיטה להעברת קישורים בין הגרסאות השונות של כרום. גם כך, נכון להיום, אם משאירים דפדפן כרום פתוח באחד המכשירים, כשכל הדפדפנים מחוברים כמובן לאותו חשבון גוגל, ניתן לפתוח אותם כולל היסטוריה שלמה וסיסמאות בכל המכשירים האחרים. לפי גוגל זו פשוט שיטה מהירה יותר להעברת קישורים, אם רוצים לעבור באמצע גלישה להתקן אחר. עוד שינוי קליל וויזואלי בלבד הוא אנימציה חדשה לצלמית שמציגה טעינת אתר - היא נעה במין מעגלים עד שהיא נפתחת לחלוטין עם סיום הטעינה.

מדעני המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, ה-MIT, פיתחו טכנולוגיה חדשה המאפשרת לחפצים שצופו בדיו מיוחדת לשנות את צבעם ו"לתפוס" דפוסים צבעוניים (פסים, נקודות, פרחים וכיוצא בזאת) כשהם נחשפים לאור אולטרה-סגול. הטכנולוגיה, המכונה PhotoChromeleon - משחק מילים הכולל את שמה של הזיקית, חיה שיודעת לשנות באופן טבעי את צבעיה בהתאם לסביבתה ולשם הסוואה - מבוססת על מערכת ה-ColorMod שפיתחה בעבר של MIT, שכללה אובייקטים להדפסת תלת-מימד, ששילבו פיקסלים רגישים לאור שצבעם משתנה. ואולם בפיתוח הקודם נכלל הצורך בתהליך הדפסה, הדוגמאות שנוצרו על ידי הפיקסלים לא היו מרשימות ובנוסף כל פיקסל יכול היה להתחלף רק לצבע נתון אחד. לעומת זאת ה-PhotoCromeleon משלבת דיו המורכבת מתערובת של לכה צלולה, שבה מעורבבים צבעי צהוב, צִיאַן (סוג של טורקיז) ומג'נטה (ורוד-סגול) פוטו-כרומיים. כל אחד מהצבעים הללו משתנה בין צבעו הנתון למצב שקוף, כאשר הוא נחשף לאורך גל שונה של אור אולטרה סגול. ההסבר אולי מורכב אבל התוצאה פשוטה: נעל לבנה יכולה להפוך לצבעונית כפי רצונכם, או בהתאם לאאוט-פיט היומי שלכם. נכון לעכשיו התהליך מורכב מעט - המשתמש צריך להתחיל בביצוע סריקת תלת-מימד לאובייקט שברצונו "לצבוע"; אחר כך עליו ליצור באופן דיגיטלי דוגמה מרובת צבעים בעבור אותו פריט במחשב; לאחר מכן עליו לרסס על החפץ האמיתי ציפוי של הדיו, ואז להניח אותו על מצע מסתובב מיוחד, שם מקרן DLP (טכנולוגיית עיבוד אור דיגיטלית) מאיר עליו את הדוגמה הצבעונית בצורה של אורכי גל שונים של אור UV. כתוצאה מכך נוצרים צבעים באזורים שונים של הציפוי, ומופיעה עליו הדוגמה הצבעונית שבה המשתמש חשק. בא לך לנעול היום סניקרס פרחוני? את "ההדפס" הצבעוני הזה שנוצר ניתן להחליף בקלות באחר, באמצעות הקרנת אור UV על האובייקט, שיחזיר אותו לצבעו הניטרלי, ואז חזרה על אותו תהליך עם הדוגמה החדשה הרצויה. החוקרים מ-MIT הבטיחו כי חשיפה לאור שמש טבעי אינו מוחקת או משנה את הצבעים והדוגמאות. בסרטון שהעלו חוקרי האוניברסיטה לערוץ של המכון ביוטיוב הם מדגימים כיצד הטכנולוגיה החדשנית משמשת לצורך צביעת פסלון גבס לבן בצורת זיקית, דגם של מכונית לבנה, נעל ספורט ומארז של סמארטפון. עם זאת, לאחר שהיכולת תתפתח יותר ניתן יהיה לעשות בה שימוש לשם צביעת מכוניות אמיתיות בדוגמאות ו"הדפסים" מיוחדים ומשתנים ולמעשה לשינוי המראה של כמעט כל סוגי החפצים הדוממים והאקססוריז - לדוגמה, חגורות או מסגרות משקפיים מזירת האופנה, או רהיטים ואביזרי חשמל, מגזרת מוצרי הצריכה לבית. "סוג מיוחד זה של צבע יכול לאפשר מספר עצום של אפשרויות להתאמה אישית, שעשויות לשפר את יעילות הייצור ולהפחית את הפסולת באופן כללי", אמר יוחנן ג'ין, בוגר פוסט-דוקטורט והמחבר הראשי של המאמר בנושא הפרויקט. "משתמשים יכלו להתאים אישית את חפציהם ואת המראה שלהם על בסיס יומיומי, בלא הצורך לקנות את אותו אובייקט מספר פעמים בצבעים וסגנונות שונים", הסביר. בעולם שבו לכמויות הזבל והפסולת שהאנושות מייצרת עקב תרבות השפע ישנה פגיעה מוכחת ומחרידה באיזון האקולוגי ובאיכות הסביבה, מדובר על פיתוח שאינו רק מלהיב אלא שטומן בחובו אולי גם מענה לבעיה האקוטית המסוימת. עכשיו נותר רק להמתין לכך שההמצאה והטכנולוגיה יהפכו ליותר ידידותיים למשתמש הביתי ויהיו בהישג ידנו.   

השבוע התקיימה בישראל הפגישה הראשונה של קבוצת העבודה של הרשת הרגולטורית האזורית, האירו-ים-תיכונית, ה-EMERG. בנושא נדידה בינלאומית, במטרה לבחון דרכים להרמוניזציה של רגולציית נדידה בינלאומיות עם מדינות האיחוד האירופי, ולקדם הסכם אזורי של מדינות דרום ומזרח הים התיכון. [caption id="attachment_299357" align="alignnone" width="600"] קבוצת העבודה של הרשת הרגולטורית האזורית, האירו-ים-תיכונית, ה-EMERG. בנושא נדידה בינלאומית. צילום: יח"צ משרד התקשורת[/caption] הפגישה מדגישה את שיתוף הפעולה המקצועי הפורה בין המדינות החברות ב-Euro-Med Electronic Communication Regulators Group. מנהלת אגף קשרי חוץ במשרד התקשורת, נעמה הניג, נבחרה על ידי הפורום לעמוד בראש קבוצת העבודה בנושא נדידה בינלאומית, ובהמשך המשרד יוביל סדנה בנושא, שתתקיים בביל שבשוויץ מאוחר יותר השנה. בפגישה השתתפו מומחים מהרשויות הרגולטוריות הלאומיות של איטליה (AGCOM), שוויץ (BAKOM), בוסניה והרצגובינה (CRA), מצרים (NTRA) וישראל (MoC), וכן נציג של DETECON Consulting, ד"ר ארנולף יונרמן, מחברת הייעוץ DETECON, מנהל הפרויקט. קבוצת העבודה האזורית מתכנסת על רקע תהליכים מקבילים המתרחשים באזורים נוספים, ביניהם הסכם הנדידה האזורי של אזור מערב הבלקן (סרביה בוסניה והרצגובינה, מונטנגרו, צפון מקדוניה, אלבניה וקוסובו) והשיחות שמתקיימות בין מדינות השותפות המזרחית (אוקראינה, מולדובה, בלארוס, אזרבייג'ן, גיאורגיה וארמניה). תהליכים אלה זוכים לתמיכת הנציבות האירופית שרואה בנושא הנדידה הבינלאומית, יחד עם נושא ניטרליות הרשת, בסיס להמשך תמיכתה בפורום האזורי. קבוצת הרגולטורים האירו-ים-תיכונית הוקמה ב-1 ביולי 2008 במלטה, כפלטפורמה לשיתוף פעולה בין רשויות התקשורת האלקטרונית. פעילויות EMERG ממומנות כיום על ידי הנציבות האירופית באמצעות פרויקט "גישות חדשות לתקשורת" (NATP-4). דיילי ציפי צפתה, נצפתה וחזרה עם תמונה

פייסבוק מגיבה לאמירה השנויה במחלוקת שיצאה אתמול (ד') מהבוט של הליכוד, שלפיה "הערבים רוצים להשמיד אותנו", והחליטה להשעות את פעילותו למשך 24 שעות. מהרשת החברתית נמסר כי ההשעיה נובעת מהפרה של הכללים שלה. הבוט של הליכוד מבצע דרך שירות המסנג'ר של פייסבוק כמה פעילויות: הוא שולח הודעות SMS לפעילים ולבוחרים פוטנציאליים, מבצע שיחות אוטומטיות למצביעים ולנסות לגייס אותם כמתנדבים, מספק להם, מתוך מאגר המידע של המפלגה, מספרי טלפון של אזרחים שיש להתקשר אליהם כדי לשכנע אותם להצביע מחל, מציע תסריטי שיחה (כגון זה שנחשף) ומבקש מהמתקשרים להודיע אם בני שיחם אמרו שהם יצביעו לליכוד או לא. ההודעה נשלחה לעוקבים אחרי עמודו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, וכללה טקסט שמומלץ לפעילים לומר כדי לשכנע מצביעים פוטנציאליים לשים בקלפי את הפתק של הליכוד. ההודעה קוראת לכל אחד מהנמענים לה לבוא לקלפי עם שלושה בוחרים נוספים ולדאוג שיצביעו לליכוד, בטענה ש-"אני תורם את הזמן שלי כי אסור שתקום בעוד שבוע ממשלת שמאל מסוכנת עם לפיד, עודה, גנץ וליברמן. ממשלת שמאל חילונית, חלשה, שסומכת על הערבים שרוצים להשמיד את כולנו - נשים, ילדים וגברים, ותאפשר איראן גרעינית שתחסל אותנו". המערכת הפוליטית געשה בעקבות חשיפת ההודעה וראש הרשימה המשותפת, ח"כ איימן עודה, אף כינה את נתניהו "פסיכופת". בליכוד הגיבו להודעה בטענה שמדובר ב-"טעות של עובד", שראש הממשלה "לא ראה אותה והדברים אינם מקובלים עליו". נתניהו אף גינה את ההודעה בראיון שהעניק הבוקר לירון דקל ועמית סגל ברשת ב', ואמר כי יש לו ידידים במדינות ערב. פעילים ונציגי מפלגות האופוזיציה טענו שמדובר באמירה גזענית, וקראו לפייסבוק להגיב ולהשעות את פעילות קמפיין הליכוד. ואמנם, ברשת החברתית החליטו לפעול ובהודעה שהוציאו הבוקר נכתב כי "לאחר שבחנו את פעילות הבוט שבשימוש קמפיין הליכוד, מצאנו הפרה של המדיניות שלנו בכל הנוגע לדיבור שנאה. כמו כן, מצאנו שהבוט עשה שימוש לרעה בפלטפורמה על ידי יצירת קשר עם אנשים מחוץ לתקופת הזמן המותרת. בעקבות כך, השעינו את פעילות הבוט למשך 24 שעות. במידה שיהיו הפרות נוספות של המדיניות שלנו, ננקוט בפעולה המתאימה". השימוש הנרחב של נתניהו בפייסבוק ההודעה הזאת, גם אם לא אושרה על ידי הגורמים המתאימים בליכוד, היא חלק מהניגוח של המפלגה את הערבים והרשימה המשותפת (שבראשה עומד עודה) כדי לעודד את מצביעי המפלגה הפוטנציאליים לבוא ולהצביע. אחת הטענות החוזרות ונשנות של המפלגה לכל אורך הקמפיין שלה היא שיו"ר כחול לבן, בני גנץ, יקים ממשלה עם "הערבים" (הכוונה היא לרשימה המשותפת) - טענה שאותה גנץ הכחיש. נתניהו עושה שימוש נרחב בפייסבוק במסגרת הקמפיין שלו ושל הליכוד, ולא בכדי - כ-2.5 מיליון איש עשו לייק לעמוד שלו בעברית ועוד כ-2.5 מיליון עוקבים אחריו. על אף שהוא נמנע משימוש במכשירים אלקטרוניים כגון מחשב וסמארטפון, ראש הממשלה מעלה לרשת מדי יום סרטונים, הודעות ותמונות, ומשדר שידורים חיים בפייסבוק לייב. טרם התקבלה תגובת הקמפיין של הליכוד.

נכנסנו לישורת האחרונה של מערכת הבחירות, למאני טיים. לא יהיה מועד ג' (כנראה) ובימים הקרובים, כולל יום הבוחר, ייפול עלינו גשם של מתקפות דיגיטליות מכל הסוגים והמינים: סמסים, IVR (הודעות קוליות לטלפונים), ווטסאפים, מיילים וכמובן, כל הרשתות החברתיות - פייסבוק, אינסטגרם, טוויטר, ובטח שכחתי עוד פלטפורמה כזו או אחרת. תשאלו, ובצדק - האם כל זה חוקי? האם המפלגות רשאיות להתעלק עלינו במשך שבוע שלם במיליוני הודעות שיטרטרו בכל אמצעי המדיה שברשותנו - המחשב, הסמארטפון והטלפון הנייח (כן, יש עוד משהו כזה. תשאלו את בזק, שמרוויחה מאמצעי זה מיליונים רבים)? ובכן, נכון שלפני כמה שנים חוקקה הכנסת את חוק הספאם, שאוסר על שיגור הודעות ללא רשות הנמען ואף מטיל קנסות על מפרי הוראותיו. אבל, הפלא ופלא, הח"כים סידרו לעצמם הנחת סלב - החוק לא חל על מערכות בחירות ומאפשר במפורש למועמדים לשגר את כל הטוב הדיגיטלי לבתינו, לסמארטפונינו ולמחשבינו. בלי הגבלה. כמי שניהל מספר קמפיינים, בואו נעבור יחד על האמצעים השונים ונעמוד על יעילותם: האמצעי הנפוץ ביותר הוא ה-SMS. כל מה שנדרש לעשות הוא לנסח הודעה קצרה, רצוי קצרה מאוד, עם מסר מאוד ממוקד וברור, ולשגר אותה לקהל מפולח. חברות המתמחות בכך יכולות להציע פילוח לפי ערים, לפי אזורים בתוך הערים, ויש אף שיכולות לפלח לפי גילאים. הודעת SMS יכולה לשמש לתעמולה גרידא, אבל גם כאמצעי לבירור שאלות, למשל על מהלכים מסוימים שהן עשו, דברים שהן רוצות לבדוק לפני שייעשו או: האם אתה תומך במועמד מסוים, או במפלגה מסוימת? [caption id="attachment_299377" align="alignnone" width="600"] דוגמה ל-SMS מהסוג שהמפלגות אוהבות לשלוח, אבל אנחנו פחות אוהבים לקבל. צילום מסך[/caption] למה זה חשוב? כי ביום הבחירות יועבר שמך כמי שתומך.כת במועמד/מפלגה מסוים/מת למטה הארגון של אותה המפלגה. או אז, אנשיה יצליבו את הנתונים עם המידע שמועבר למטה בזמן אמת מנציגי המפלגה בקלפיות, כדי לוודא האם את.ה, שידוע.ה כמי שמצביע.ה למפלגה זו, כבר הלכת להצביע. אם לא - המפלגה, בין אם באמצעות המטה או חברת טלמרקטינג, כבר תצלצל אליך או תשגר לך מסרון כדי להמריץ אותך לממש את הצבעתך. ככל שהמנגנון הזה יעיל יותר - כך גובר הסיכוי להעלאת אחוז ההצבעה בקרב התומכים. ההודעות המוקלטות עוד אתנו, ובגדול כשהזכרתי את ה-IVR בראשית המאמר, ייתכן שחלקכם חשבתם: "זה כלי לא יעיל. אני סוגר.ת את הטלפון מיד כשאני שומע.ת את תחילת ההודעה". ובכן, יש תופעה מעניינת: הסטטיסטיקה מלמדת שאחוזים לא מעטים מאזינים להודעות הללו. החברות העוסקות בתחום זה מסוגלות לתת לי, כמנהל קמפיין, נתונים מדויקים של כמה אחוזים האזינו וכמה זמן. מסתבר שאחוזים גבוהים למדי מאזינים להודעות עד סופן ואחוזים נוספים מאזינים לחלקים נרחבים שלהן. כמי שהיה היועץ האסטרטגי של הקמפיין של עליזה בלוך, שזכתה בראשות עיריית בית שמש כנגד כל הסיכויים כשניצחה את ראש העיר המכהן, משה אבוטבול החרדי, בעיר שרובה חרדי, אני יכול לשתף אתכם ולספר שעשינו שימוש נרחב בהודעות מוקלטות. אגב, רובן דווקא לציבור החרדי. מסתבר שציבור זה מאזין להקלטות באחוזים גבוהים יותר ומוכן לשמוע הודעות ארוכות יותר. מעניין לגלות שגם הציבור הרוסי מוכן לקבל הודעות ארוכות, של יותר מדקה, וגם אחוזים גבוהים ממנו מאזינים להן עד תומן. בעיניי זה כלי שמזלזלים בו שלא בצדק. וכמובן, יש את הרשתות החברתיות. רק השבוע ראינו מה עשה פייסבוק לייב של ראש הממשלה באשדוד, כאשר החמאס ירה רקטות לעבר העיר מתוך ידיעה שבנימין נתניהו נמצא שם. אני מעריך שביום הבחירות ובימים שלפניו נקבל כולנו ים של מודעות, מסרים מצ'טבוטים, מיילים עם פרסומות פוליטיות, הצפות של סטורי'ז מפוליטיקאים ועוד כל אמצעי שעולה על דעתם של מנהלי הקמפיינים שיכול לשמש את המועמדים שעבורם הם עובדים לתעמולה. כל זה בלי לספור את "העולם הישן" - העיתונות הכתובה, הרדיו והטלוויזיה. נתניהו, סרבן ראיונות ידוע, כבר התראיין הבוקר (ה') לרשת ב', וסביר להניח שבליץ הראיונות עוד יימשך. אלא שבניגוד לרשתות החברתיות, באמצעים המסורתיים אנחנו יכולים לבחור שלא להאזין, לא לצפות ולא לקרוא. כך או כך, מאוד חשוב ללכת להצביע. זו בעיניי זכות וחובה אזרחית. מעולם לא החמצתי בחירות. ואני רוצה להזכיר לבני דור ה-Y ולצעירים יותר שההצבעה נעשית בקלפי, עם פתק נייר שמוכנס למעטפת נייר. לא, לא מצביעים בסמארטפון מהבית, חייבים לקום מהמיטה או מהספה, כי בחירות הן לא תכנית ריאליטי - הן המציאות עצמה. הכותב הוא יועץ אסטרטגי, שותף במשרד רימון-כהן, שמתמחה ביחסי ציבור לחברות היי-טק וחברות כלכליות, באסטרטגיה ובניהול משברים.  

אין דרך חזרה: שבוע לאחר שהופצה תוכנת פריצה לגירסת מערכת ההפעלה iOS 12.4 של אפל, הפיצה החברה טלאי אבטחה בגירסת iOS 12.4.1, ואתמול גם חסמה החברה את הגישה לגירסת 12.4, כלומר משתמשים לא יכולים לשנמך את מערכת ההפעלה שלהם מ-12.4.1 לגירסת 12.4. גירסת 12.4.1 נועדה לתקן באג שהוחזר בטעות למערכת ההפעלה, לאחר שכבר תוקן בעבר בגירסת 12.3. הבאג דווח לראשונה לאפל על ידי פרויקט Zero של גוגל, ואפל אף סיפקה פרטים על התיקון בצמוד להפצת גירסת iOS 12.3. תוכנת הפריצה לגירסת 12.4 ניצלה את חור האבטחה ש"הוחזר" בטעות על ידי החברה למערכת ההפעלה. שנמוך מערכת ההפעלה נפוץ בעיקר בקרב משתמשים שממתינים לתוכנות הפריצה, או בקרב אלה שחווים בעיות לאחר שהם משדרגים את מערכת הפעלה לגירסה האחרונה שלה. זו גם הסיבה שבגללה אפל בדרך כלל ממתינה כמה שבועות לפני שהיא חוסמת את הגישה לגירסאות קודמות של iOS. בעבר, זמן ממש קצר לאחר הפצת גירסה חדשה של מערכת ההפעלה של אפל, נהגו גורמים שונים להפיץ גם תוכנת פריצה תואמת, אך דבר זה הפך נדיר בשנים האחרונות. בדרך כלל, תוכנות הפריצה כעת נשמרות בפרטיות כדי למנוע מאפל לפרסם טלאי אבטחה שיחסמו אותן. יתרה מכך, תוכנות הפריצה מבוקשות מאוד בקרב חוקרי אבטחה בשל פוטנציאל לרווח אפשרי בשוק האבטחה. אפל תפיץ את גירסת iOS 13 החדשה שלה ב-19 בספטמבר, ואת גירסת 13.1 ב-30 בספטמבר.

"רוב הלקוחות שלנו הם חברות גדולות המנהלות הרבה מאוד סביבות. שאלנו אותם בתחילת השנה, כמו גם את השותפים שלנו, מה מעניין אותם יותר מכל? לא הופתענו לגלות, שמה שמעניין אותם ביותר זה המרה דיגיטלית. כולם הולכים לעולם הדיגיטלי. הדבר השני הוא חדשנות וזמן ההגעה לשוק, כי לכולם ברור שאם הם יהיו מאחור הם פשוט לא ירוויחו מספיק או שהמתחרים ייקחו חלק מהנתח שלנו. והדבר השלישי, שהוא כבר טריוויאלי, הוא אוטונומיה, כי תחסוך זמן רב בהמשך", כך אמר תומר אדמון, ארכיטקט פתרונות בחברת קואלי, המספקת מה שמוגדר על ידה כסביבת עבודה לפי שירות. אדמון, שהסביר את הגישה של עבודה עם ענן היברידי, כמו גם השילוב של סביבה מרובת עננים, תוך שילוב של קוברנטיס וכלים אחרים, דיבר בכנס Hybrid Cloud & Kubernetes, שנערך השבוע בהפקת אנשים ומחשבים באולם האירועים לאגו שבראשון לציון. "אפליקציות יכולות להיכתב בכל מיני שפות ובכל מיני דרכים, וזה חייב להיות מעל בסיס הנתונים שלנו, כי אנחנו צריכים לספק את הסביבה לטכנולוגיה המתאימה. אם יש לי קוברנטיס זה בסדר, אבל זה לא אומר שזה מרוויח לי כסף. כשאני בונה את סביבת הייצור, אני רוצה שילוב של תהליכים שיעזרו לחברה להרוויח, ומכאן מגיעים לסביבת היברידית ולפיזור עננים", הוא אמר. "מכיוון שזו סביבה מורכבת, האנשים החשובים ביותר בארגון הם אלו שמכירים אותה ומתפעלים אותה", הוסיף אדמון. "בסוף בם אלו שמביאים את הכסף, וזה בסופו של דבר יהיה כמה אנשי IT וכמה מפתחי DevOps, והעבודה בסביבה שירות מבטיחה לבנות להם את הכלים שהם צריכים", ציין אדמון. רואי לקנר, מנהל מכירות בחברת האבטחה טרנד מיקרו, דיבר על אבטחה בסביבת ענן היברידי, וכיצד לפשט את הבעיות המורכבות שנובעות מכך. "למעשה, כל החברות כיום הן גם חברות תוכנה, כי אין חברה שלא מפתחת משהו. זה גם אומר, שיותר ויותר מדברים על שימוש בשרתים פיזיים ועד שרתים וירטואליים בעולם, בסביבות קונטניירים, וגם על עולמות של מיקרו שירותים. הרעיון המרכזי שאנחנו מציעים הוא נראות וניהול אחד מרכזי. אנחנו לא מאמינים שצריך להיכנס לכמה לוחות. אנחנו רוצים לספק למחלקות ה-IT תמונת מצב אחת ברורה ומהירה", הוא אמר בפתיחה. [caption id="attachment_299348" align="alignnone" width="601"] רואי לקנר, מנהל מכירות, טרנד מיקרו. צילום: ניב קנטור[/caption] הבעיה הכי קשה בפיתוח המודרני היא התבססות על מיקרו שירותים בתוך הרבה קונטיינרים, הסביר לקנר. "חברות עובדות עם קונטיינרים כדי להיות זמינים וגם כדי לאפשר לארגון לגדול ולקטון לפי הצרכים. אז איך מגינים על מה שעולה עכשיו ויורד עוד שעה, ואולי מחר יהיה עוד אלפיים מופעים שלו? אנחנו מספקים את קו ההגנה הראשון שהאפליקציה רואה כשהיא חוזרת מהעולם החיצוני. אם יש איזושהי התקפה, שמנסה לנצל בעיה בקונטיינר כזה או אחר, אנחנו נזהה אותה ולא נאפשר לה לחדור פנימה", טען לקנר. לדבריו, פתרון האבטחה מבצע גם סקירות בין לבין. "אנחנו גם מבצעים סקירת תעבורה בתוך הדוקר עצמו ובין הקונטיינרים, וזה מאפשר לנו במקרה הצורך להוריד קונטיינר לבדו ולתת לו לאתחל מחדש בלי להוריד את הדוקר", הוא ציין. אבי יושעי, מנהל קדם מכירה בכיר באזור MEE של VMware, תיאר כיצד אפשר להריץ קוברנטיס ארגוניים בכל מקום באמצעות פתרון ריבוי העננים של החברה. "עיקר השיח בין הלקוחות שלנו זה איך אפשר לעשות פריסה של בסיסי נתונים על שרתים גמישים בענן, ואיך אנחנו מאמצים את הגישה של מיקרו שירותים. המשימה שלנו היא אחת: לספק ללקוח אותה חוויה של הרצת אפליקציות ולא משנה איפה, עם ניטור חכם ועם נתינת פלטפורמה למפתחים לפיתוח של האפליקציות החדשניות", הוא אמר. [caption id="attachment_299349" align="alignnone" width="600"] אבי יושעי, מנהל קדם מכירה בכיר באזור VMware ,MEE, צילום: ניב קנטור[/caption]