אפליית מחירים אינה דבר חדש. אפליות מסוגים שונים התבצעו מקידמת דנן על ידי בעלי עסקים שהשתמשו בהן כדי לנסות ולהגדיל את ההכנסות בהתבסס על הנכונות של פלחי שוק שונים לשלם. הסוג הראשון אולי של אפליית מחירים היה על בסיס לקוחות. הרעיון שעמד מאחורי זה היה שללקוחות שונים רגישות שונה למחיר (קשישים באוטובוסים, סטודנטים במוזיאונים, תיירים המגיעים לתל-אביב, ובעלי המסעדות המציגים תפריט יקר יותר). אולם לאפליה זו היה הפוטנציאל הגדול ביותר ליצור אנטגוניזם מצד לקוחות, ולכן בחרו הפירמות בצורות אחרות של אפליות, בהן ניתן להסביר שיווקית מדוע המחירים שונים. למשל, אפליה לפי צורת המוצר (דגמים ועיצובים שונים של המוצר נמכרים במחירים שונים); אפליה לפי מקום (חדר הפונה אל הים אל מול חדר שלא), שורות ראשונות בתיאטרון לעומת שורות אחוריות; אפליית מחירים המבוססת על זמנים (ארוחה עסקית באמצע היום, תיאטראות בסופי שבוע לעומת אמצע השבוע); ואפליית מחירים המבוססת על ערוצי הפצה שונים (מחירים שונים למוצרים בפורמטים קמעונאים שונים). צורות אפליה אלו התקבלו ביתר הבנה אצל הלקוחות, מכיוון שהיה ניתן להציג ללקוחות תועלות שונות. [caption id="attachment_305505" align="alignnone" width="600"] תמחור דינאמי. צילום אילוסטרציה: BigStock[/caption] עידן הדיגיטל והיכולות הטכנולוגיות לאיסוף כמויות אדירות של נתונים על הלקוח (Big Data) העניקו הזדמנות לפירמות לחזור לאפליית מחירים על בסיס לקוחות, אולם בזכות התקשורת ה"שקטה" של הדיגיטל, לעשות זאת עם הרבה פחות אנטגוניזם של לקוחות. חברות התעופה היו הראשונות להביא את הבשורה של תמחור דינאמי מבוסס-זמנים. ניתוח מועד הטיסה של הלקוח והימים עד לטיסה, אפשרו לחברות התעופה לשנות על בסיס יומי את מחיר הטיסה, להקצות מידי יום מספר מושבים, ולבדוק כיצד השוק מגיב. התוצאה הייתה שכמעט שאין מצב ששני אנשים על אותה טיסה ישלמו את אותו מחיר. הענף הבא שקפץ לעגלת התמחור הדינאמי היו חברות אתרי ההזמנות החופשות בחו"ל למיניהן (בוקינג, Airbnb) שגילו גם הן את פוטנציאל גידול המכירות שבאפליית לקוחות על בסיס זמנים, ואפילו על בסיס סוג המכשיר הסלולרי שלך (הזמנה באייפון מול אנדרואיד). בהמשך הצטרפו לתמחור הדינאמי הופעות בידור וספורט, וכיום רוב מועדוני הכדורגל בעולם משתמשים בתוכנות מתמטיות המשנות מחירים על בסיס יומי למזמיני הכרטיסים. האם eBay, אמזון ועלי אקספרס משתמשות בתמחור דינאמי? ומה לגבי אתרי הסחר למיניהם? האם eBay, אמזון ועלי אקספרס משתמשות בתמחור דינאמי? הלכה למעשה כבר היום מתבצעת אפליית מחירים. היא ברובה מתקיימת בין מדינות (לעיתים אותם מוצרים נמכרים במדינות שונות במחירים שונים) ואפילו לפי שעות ביום (בשעות הבוקר המוקדמות לקוחות יכולים להנות ממבצעים אטרקטיביים יותר בעבור אותם מוצרים). אז האם האצבע של חברות הסחר האלקטרוני כבר נשלחה אל עבר הדק התמחור הדינאמי? כנראה שעדיין לא. אבל היא בהחלט לא רחוקה משם. כל חברות הסחר האלקטרוני המובילות אוספות מידע על הלקוח (גיל, מין, מקום מגורים וכדומה). אין משהו אמיתי שמונע מאמזון לבצע אפליה על פי אזור מגורים, ולהציע את אותו מוצר במחיר שונה (וגבוה יותר) ללקוח בסביון, לעומת לקוח שגר בעיר בעלת מאפיינים סוציואקונומיים נמוכים יותר. אין משהו אמיתי שמונע מחברת אסוס לזהות קבוצת לקוחות שאינה רגישה למבצעים ולהציע לה מחיר גבוה יותר מלקוחות הרגישים למבצעים. והמגמה הזאת רק תלך ותגבר ותתחזק, גם בענפים שלא היינו רגילים לראות אותה בהם. לא ירחק היום, כל עוד החוק מאפשר (וישנם מקרים שבהם האפליה אסורה), שבכל עולם המסחר הדיגיטלי לא יהיו שני לקוחות המשלמים את אותו מחיר. הכותב הוא יועץ אסטרטגי ומרצה בבית הספר למינהל עסקים של המכללה למינהל

במבט ראשון, כשמתסכלים על ה-Yoga C940 החדש של לנובו יש הרגשה של מעין דז'ה-וו. הקפיצה בזמן אל הזיכרון המדויק לא ממש רחוקה, ולא צריך מכונה מיוחדת בשבילה: בינואר סקרתי את ה-Yoga C930, וההבדלים מבחינת העיצוב בין שני המחשבים הללו, בין זה שקידם את השנה לבין זה שחותם אותה, מזעריים מאוד ויש צורך ביותר מרגע אחד של השקעה כדי לזהות אותם. למעשה, חלק מהזיהוי לא ממש נראה לעין. המידות של C940 קצת קטנות יותר מאלו של ה-C930 לאורך ולרוחב: 320.3x215.6 מ"מ לעומת 322x227 מ"מ, כשהעובי המינימלי נותר כמות שהוא ועומד על 14.5 מ"מ. המחשב החדש יותר גם קל יותר ב-20 גרם, אבל כל זה לא היה ממש משנה, להוציא העובדה שבמידות הללו הצליחה הפעם לנובו לדחוס מסך 14 אינץ' לעומת 13.9 אינץ'. לא יותר מדי, ובכל זאת קצת שיפור. גם הפעם קיבלתי לבדיקה את המחשב עם מסך שמציע רזולוציית 4K, וזה אחד המסכים הכי טובים שנתקלתי בהם בשנה האחרונה. זה לא רק בגלל הצבעים החדים והבהירים, זה לא רק בזכות הניגודיות שבאה לידי ביטוי בתמיכה בתקן DisplayHDR - זהו מסך שמציע גם בהירות גבוהה מאוד של 500 ניט, המאפשרת לעבוד איתו כמעט ללא בעיות גם באור שמש, וגם אם זה אולי לא ממש מדבר אל אנשי עסקים ועבודה מהשורה, יש לא מעט אנשים שדווקא לא מבלים את רוב יום העבודה שלהם ספונים במשרד, או בכיתה. מה שממש מפתיע במסך המסוים הזה הוא, שגם אם בוחרים ברמת הבהירות הנמוכה ביותר הוא בהיר דיו כדי לעבוד בלי לאמץ את העיניים. מעל המסך אפשר לזהות עוד שינוי קל בעיצוב. המצלמה הקדמית נמצאת במעין מגרעת משל עצמה, יחד עם תריס הפרטיות, שמאפשר להסתיר אותה פיזית כשלא משתמשים בה, כעוד מאמץ למנוע מהאקרים לחדור פרטיות שלנו גם אם הם מצליחים להגיע אל המצלמה. התריס היה קיים כבר ב-C930, אבל המגרעת חדשה והיא בולטת קצת החוצה מהגוף כדי לאפשר לפתוח את המסך ולמשוך אותו מעלה בקלות רבה יותר. עוד תכונות שממשיכות מה-C930 הן העט האלקטרוני, שממוקם בחריץ משלו בחלק האחורי של המחשב, שבו הוא נטען בעת שהוא לא בשימוש, וכן הרמקול הסיבובי שנמצא ממש על הציר ומסתובב כדי לספק, גם בזכות התמיכה ב-Dolby Atmos, צליל היקפי שהוא לא רק עוטף, אלא גם רב עוצמה עד מאוד. בדומה למה שנכתב לגבי המסך, איני זוכר שנתקלתי ברמקולים מובנים שמגיעים לעוצמת קול חזקה כמו המערכת שמשובצת ב-Yoga C940, והיא חזקה גם כשעוצמת הקול מינימלית למדי. אבל כל אלו רק קישוטים לדבר האמיתי, שנמצא עמוק בליבת העניינים. Yoga C940 הוא המחשב הראשון שאני בודק עם מעבד Ice Lake, מעבד הדור העשירי של אינטל שמיוצר ב-10 ננו-מטר. כבר קראתם כאן סקירה לאחרונה על מחשב ה-Yoga C740 עם מעבד דור עשירי, אבל במקרה ההוא זה היה מעבד ממשפחת ה-Comet Lake, שמיוצרת ב-14 ננו-מטר. המעבד ב-C940 הנבדק הוא Core i7-1065G7 ,וכן, המספור שלו מעט שונה מזה של מעבדי ה-14 ננו-מטר, וה-G7 בסופו מציין שהוא מגיע עם השבב הגרפי Iris Pro gen 10. בשורת הביצועים, למרות שהמהירות הבסיסית שלו עומדת על 1.5 גיגה-הרץ הוא השיג תוצאות מעט טובות יותר במבחנים מזה של ה-Core i7-10510U, שארבע הליבות שלו פועלות במהירות בסיסית של 1.8 גיגה-הרץ. במבחן Geekbench 5 הוא השיג במבחני המעבד ציונים של 5,494/17,045 נקודות מול 4,953/16,334 נקודות של ה-C740 ובכל המבחנים האחרים ההפרשים היו פחות או יותר דומים. במבחן הסוללה הוא סיים לאחר 232 דקות, 8 דקות לפני אחיו, כך שקשה לומר שיש כאן שינוי כלשהו. המחשב שהגיע לבדיקה צויד ב-16 גיגה-בייט זיכרון RAM וכונן SSD בנפח אחסון של 1 טרה-בייט. יש לו שתי כניסות USB Type-C, שיכולות לשמש גם להטענה וכניסת USB Type-A 3.1 אחת, וכולן, יחד עם חיבור 3.5 מ"מ לאוזניות/מיקרופון, בצדו השמאלי של המחשב. יש גם חיישן טביעות אצבע כנדרש כיום, והכל מוצע בתוך שלדת מתכת בעיצוב שמקרין מעין סמכותיות ואפילו מודעות עצמית גבוהה. המחיר, כמתבקש עם מסך 4K, אינו זול ועומד באופן רשמי על 9,190 שקלים, אם כי אפשר כבר למצוא מבצעים שמורידים את המחיר בצורה נכבדה. כמו בכל מחשבי סידרת ה-9 של לנובו, זהו מחשב שמיועד לאנשים שמחפשים ניידות עם איכות וגימור גבוהים, כאלה שהמחיר קצת פחות חשוב ברשימה שלהם. 

ממשלת אוסטרליה הודיעה היום, כי ענקיות טכנולוגיה הפועלות בה, כמו פייסבוק וגוגל ייאלצו להסכים לחוקים חדשים, שיבטיחו כי הן לא מנצלות לרעה את כוח השוק שלהן ופוגעות בתחרות, או שהממשל יטיל עליהן פיקוח. בחודש יולי האחרון הפכה אוסטרליה למדינה הראשונה בעולם שייסדה אגף מיוחד ברשות התחרות שלה, שתפקידו לבחון כיצד השתמשו החברות באלגוריתמים כדי לשלוח פרסומות לגולשים, באפשרן לחברות השתלטות על ערוץ ההכנסה העיקרי של מפעילות תוכן במדינה. ראש ממשלת אוסטרליה, סקוט מוריסון, אמר, כי הרשות לתחרות תיצור קוד התנהגות, שיטפל בתלונות על כך שחברות טכנולוגיה שולטות בתחום הפרסום, ערוץ ההכנסה העיקרית של מפעילות תוכן מקומיות. הקווים המנחים יבטיחו, כי כוח השוק החזק אינו מנוצל לפגיעה בתחרות בתחומי הפרסום ושירותי התוכן. בדבריו לעיתונות, ציין מוריסון, כי הוא מבקש "להיות מודל שיפוטי לעולם כיצד אנו מטפלים בפלטפורמות דיגיטליות ובפלטפורמות של מדיה חברתית". שר האוצר האוסטרלי, ג'וש פריידנברג, ציין: "החברות מצויות תחת אזהרה. הממשלה לא משחקת משחקים. לא נהסס לפעול". גוגל ופייסבוק הגיבו לדברים, וציינו כי הן תומכות בתחרות ויעבדו מול רשות התחרות האוסטרלית.

שם: שירילי בר-אור.  תפקיד: UI/UX Lead - מנהלת חוויית המשתמש בחברת סייפבריצ'. ותק בתפקיד: שנתיים וקצת.  ניסיון: למעלה מעשרים שנה בסטארט-אפים ובחברות טכנולוגיות. מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? למדתי אמנות פלסטית בלונדון, ולאחר מכן עיצוב במכון הטכנולוגי בחולון. השילוב בין תחום העיצוב והאמנות לתחום המחשבים, ובפרט הנדסת חווית המשתמש, שבו לא ניתן להפריד בין ההיבט המתמטי להיבט הרגשי, והשילוב בין המעשי לתיאורטי, הם שמשכו אותי אל המקצוע. בשני התחומים נדרשת יצירתיות פתוחה, במקביל לתפישות מובנות וחשיבה אנליטית, וזה האזור שבו אני מוצאת את עצמי באופן המדויק ביותר. האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה? יש אפליה נגד נשים בשוק העבודה באופן כולל, אז אין סיבה להאמין שבתעשייה שלנו אין אפליה כזו. בהיי-טק האפליה יותר חבויה; לכאורה הכול פתוח, אבל בפועל ככל שעולים בסולם התפקידים, או מביטים לכיוון הטכנולוגי, רואים פחות נשים. לשמחתי האישית, התמזל מזלי לעבוד עם נשים ותחת נשים מנהלות רוב חיי המקצועיים, ככה שהנושא לא היווה בעיה. בסייפבריצ' אחוז הנשים בתפקידי מפתח גבוה מאשר במקומות אחרים. האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה? התשובה הקצרה היא 'לא', אבל אני חושבת שהמקרה הפרטי שלי הוא אנקדוטיאלי ופחות מעניין, ואין בו כדי להעיד על המצב הכולל. בסופו של דבר, קיימת אפליה רחבה, והדרך לתקן אותה עוד רבה וארוכה.

"הטכנולוגיה משנה עולמות תוכן רבים, לרבות עולם הבריאות. החיבור בין בינה מלאכותית, מחשבים, ביג דטה וניתוח נתונים מביאה לשיפור של האבחון הרפואי", כך אמרה ד"ר מיכל רוזן צבי, דירקטורית עולמית למידע רפואי במעבדות המחקר של יבמ בחיפה. ד"ר רוזן צבי דיברה בפתח כנס dHealth 2019 . הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך היום (ה') באולם האירועים לאגו בראשון לציון, בהשתתפות מאות מקצוענים בתחום ובהנחיית יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה.  צילום ועריכת וידיאו: ליטל רובינשטיין לדברי ד"ר רוזן צבי, "בעבר הסיקו מסקנות מנתונים, יצרו מודל שלא יהיה מסובך מדי, כדי להוציא ממוצעים ומדדים מהסטטיסטיקות. כיום, יש אלגוריתמים מורכבים, אז אפשר להשליך מודלים מסובכים יותר על הדטה". "בימינו", אמרה, "הביג דטה משנה את הרפואה. השאלה היא: איפה צפוי להיות שינוי דרמטי? התשובה היא שהבינה המלאכותית תביא להחלפת חלק מהעבודה בפתולוגיה וברדיולוגיה. תרומת העולם הטכנולוגי החדש תהיה הכי משמעותית בדיאגנוזה ובפרוגנוזה. עולם הרפואה יושפע מלמידה חישובית. על מנת לקדם את הרפואה הקיימת, נדרשים שני דברים הכרחיים, שכיום הם לא מספיק בשלים: הצורך ליצור טכנולוגיות שקושרות בין סיבה ומסובב, והיכולת לעשות חיזוי פרטני ומדויק, כלומר - לא רק לזהות שלמישהו יש אפילפסיה, אלא לומר 'לאדם זה יהיה התקף אפילפטי בעוד שלוש דקות, כי זיהיתי את הגורם לכך'. או 'לזאת יהיה סרטן שד', ולהצביע מה הגורמים שהביאו לכך. אלה טכנולוגיות שלא קיימות. הדבר השני שעובדים עליו הוא השילוב בין הידע לבין טכנולוגיות למידה". החסמים שצריך לעבור כדי להשיג מידע רפואי היא ציינה כי "על מנת להצליח לתת פתרונות, צריך שהמידע יהיה זמין. כדי להשיג מידע רפואי יש לעבור שני חסמים: אחד מהם הוא חוסר הרצון של ארגוני רפואה לחלוק נתונים עם אחרים והשני הוא הצורך בהגנת הפרטיות. במעבדות המחקר של יבמ אנחנו חושבים שמאוד חשוב לחשוף לקהל אילו טכנולוגיות ניתן לפתח". ד"ר רוזן צבי אמרה ש-"כדי לייצר הזדמנות שכזאת חברנו לעמותת The DREAM Challenges, שדוגלת בשיתוף פתוח במידע כדי לייצר את חוכמת ההמונים - לטובת שיפורים בעולם הבריאות. כך, עשינו ביחד מיקור המונים לאלגוריתמים. חוקרים ניגשים לנתונים ספציפיים, מנתחים ופותרים בעיות שהוגדרו". מערכת שמצליחה לזהות סרטן שד ואפליפסיה היא נתנה שתי דוגמאות, שהראשונה שבהן היא מתחום סרטן השד. לדבריה, "על מנת לוודא שלאישה אין סרטן שד, מזמינים אותה לעבור בדיקת דימות (ממוגרפיה). הבדיקה מנפיקה ארבע תמונות ועל בסיסן הרדיולוג קובע האם יש לה את המחלה או לא. בעקבות הסכם שערכנו עם ארגונים רפואיים בארצות הברית קיבלנו נתונים של 80 אלף נשים והזמנו חוקרים להשתתף בתחרות לזהות האם יש להן סרטן שד. קיבלנו תוצאה בטווח טוב, המתחרים הגיעו ליכולת זיהוי טובה של המחלה". "בארץ", הוסיפה, "אנחנו, ביבמ, עבדנו עם מכבי ואסותא, חברה בת שלה. מכבי ואסותא אפשרו לנו לעיין בנתונים מותממים (שהוסר מהם הזיהוי האישי - י"ה) מ-13 אלף נשים. היה לנו תמונות ממוגרפיה, היסטוריה רפואית שלהן ומידע מה קרה בעקבות הביופסיה. כך, גם אם הרדיולוגים לא זיהו סרטן אצל האישה, אנחנו ידענו. בעקבות המחקר פרסמנו מאמר בעיתון מקצועי ובו קבענו שניתן ללמוד מהנתונים הקליניים ומהתמונות, וכן שהשילוב של השניים משפר את תוצאות האבחון - זה מוכח מתמטית. לקחת תמונות ולנתח אותם זה אפשרי, אבל להראות שניתן להרוויח מחיבור הנתונים לתמונות – זה דבר שלא קרה לפנינו". ד"ר רוזן צבי ציינה כי "הצלחנו להגיע עם האלגוריתמים לרמת הרדיולוגים. יש טעויות אנוש, אבל הטכנולוגיה יכולה לשמש גיבוי, עוד עיניים שבוחנות התמונות והנתונים, מגלות טעויות ומציפות אותן. הראינו שאנחנו יכולים לחשב סיכוי של אישה לחלות בסרטן בצורה מדויקת, בעזרת מחשבים ובהתבסס על נתונים קליניים שלה". [caption id="attachment_305568" align="alignnone" width="600"] מערכת שיכולה, בסופו של דבר, למנוע הרבה סבל מהרבה חולי אפילפסיה. אילוסטרציה: BigStock[/caption] עוד היא סיפרה על עבודת חוקרי יבמ סביב היכולת לאבחן חולי אפילפסיה. "חשוב לזהות איזה התקף יש, כי קיימים סוגי אפילפסיה שונים. אם יש חומר ויזואלי שצולם בעת ההתקף, זה עוזר לאבחן את סוגו. כך הדבר גם אם יש רישום מוח בעת ההתקף", אמרה. היא ציינה ש-"קיבלנו נתונים על 13 אלף חולי אפילפסיה מאוניברסיטת טמפל בארצות הברית. הגענו למצב שבו אנחנו יכולים לחזות מתי יהיה התקף אפילפטי ומאיזה סוג. עשנו זאת על בסיס שימוש בלמידה עמוקה, לזיהוי דפוסי תמונה. כך, אנחנו יכולים לעזור לרופאים בזיהוי ולומר להם איפה להתרכז. זה חוסך לרופא זמן, כי הוא לא חייב לצפות בסרט ארוך של ההתקף. הצלחנו להביא לאבחון מדויק של סוג האפילפסיה ולאחר מכן להתאמת סוג התרופות". ד"ר רוזן צבי סיכמה באמרה כי "יש הרבה טכנולוגיות שניתן לפתח בעולם הבריאות, בין השאר כשמחברים אליה את הבינה המלאכותית. יש הזדמנויות למכביר אבל לא מספיק טאלנטים. אפשר לעשות המון ובתחומים רבים, וכדאי להתחיל בדיאגנוזה ורדיולוגיה. על מנת להצליח, צריך לחלוק דטה. משרד הבריאות עושה רבות כדי להנגיש את הנתונים באופן מוגן".

"אחד האתגרים העיקריים ליישום חדשנות טכנולוגית במגזר הבריאות הוא שיש המון מידע בלתי מובנה והרבה מאגרי מידע שונים שלא ניתן להפיק מהם מסקנות מחקריות או קליניות", אמר ד"ר אריה מאיר, מנהל פתרונות Healthcare בגוגל קלאוד (Google Cloud). "אנחנו יודעים שברגע שכל הדטה יהיה מאורגן ומובנה, אפשר יהיה להריץ עליו מודלים ובינה מלאכותית שהענן מאפשר כבר כיום. לפיכך, הפוקוס שלנו, בגוגל קלאוד, הוא לאפשר לאקו-סיסטם של חברות סטארט-אפ, מוסדות מחקר, ספקי שירותי בריאות ואנשי מערכות מידע לעבוד עם נתונים שמדברים האחד עם השני, ואז לספק להם את יכולות הניתוח המתקדמות ביותר. השלב הבא הוא לאפשר לכל האקו-סיסטם לשתף פעולה בצורה יותר קלה, מהירה ומאובטחת, ותוך עמידה ברגולציה ובתקנות ההגנה על הפרטיות". ד"ר מאיר דיבר בכנס מקצועי למגזר שירותי הבריאות שגוגל קלאוד ערכה באחרונה בתל אביב, בהפקת אנשים ומחשבים ובהשתתפות יותר מ-100 מנמ"רים ובכירים אחרים ממגזר זה, ביניהם נציגים ממשרד הבריאות, סטארט-אפים, מוסדות מחקר וחברות שירותי הבריאות הגדולות בישראל. גוגל קלאוד יזמה את האירוע כחלק מהמיקוד שלה בהגברת האימוץ של טכנולוגיות בינה מלאכותית וביג דטה, למען קידום המחקר הרפואי ושיפור שירותי הבריאות בישראל. באירוע השתתפו אנשי גוגל קלאוד מישראל ומחו"ל, ביניהם: פיליפ מאורר, מנהל הנדסת לקוח (Customer Engineering); דניאל לוית, מנהל עסקי במגזר הבריאות; ולאוניד ינקולין, Strategic Cloud Engineer. עוד נטלו בו חלק: בועז מעוז, מנהל פעילות גוגל קלאוד בישראל; עו"ד לימור שמרלינג-מגזניק, מנהלת המכון הישראלי למדיניות טכנולוגיה; שחר קרני מהסטארט-אפ הישראלי סקופיו לאבס; ואלית בן בסט נוריאל, מנהלת השיווק של גוגל קלאוד באזור ישראל ומרכז-מזרח אירופה. "דמוקרטיזציה של הבינה המלאכותית" לדברי מאורר, "המידע בשירותי הענן שלנו מוצפן כברירת מחדל והבעלים היחיד של הדטה הוא המטופל עצמו. גוגל לעולם לא מעבירה או מוכרת נתונים של מטופלים לכל גורם או צד שלישי שהוא. בהקשר זה ראוי לציין שחברת המחקר פורסטר הכתירה את גוגל כספקית מובילה בתחום של Public Cloud Platform Native Security, וכן כספקית מובילה של פורטפוליו לאבטחת מידע". מאורר הוסיף כי "כמות המידע הגנומי בעולם מצטברת בקצב אסטרונומי, הגבוה מחוק מור פי 1.5 ואולי אף פי שניים. אין ספק שרק הענן יכול לתת מענה לדרישות המחשוב הכרוכות באחסון וניתוח כל המידע הזה". לוית ציין ש-"אחד הדברים שאנו רוצים לקדם הוא דמוקרטיזציה של הבינה המלאכותית, כלומר - להפוך את השימוש בה לנגיש. זה כולל פתרונות שפיתחנו באופן ספציפי למגזר הבריאות, כמו Medical Speech to Text, שהוא API שמתמחה בתמלול של שיחות בז'רגון רפואי והפיכתן לטקסט, Pipelines API, שחיוני לכל מי שעוסק בגנומיקה, Healthcare API ועוד דוגמאות רבות. הקונספט של למידת מכונה אוטומטית מאפשר לאמן את ה-APIs בלי לכתוב קוד בכלל, ובאופן זה להנגיש את השימוש בהם לכמה שיותר יישומי מחקר ורפואה. כמו כן, גוגל הודיעה באחרונה על רכישת פיטביט, בין היתר מאחר שהיא מאוד מאמינה בחיבור בין מערכות וכלים שיעזרו לתת תמונה מלאה אודות המטופל, וכך לשפר את רמת השירות הרפואי ואת איכות החיים והבריאות שלו".

מנהלי וואווי אולי מחייכים קצת בימים הסוערים שעוברים על החברה, לאחר שטלפוניקה, אחת ממפעילות הסלולר הגדולות בגרמניה, בחרה בוואווי ונוקיה להקמת רשת דור 5 שלה. זאת למרות הקמפיין שמנהלת ארצות הברית נגד וואווי בקרב בנות בריתה האירופיות, בטענה כי וואווי מציבה סיכוני אבטחה משום שהציוד שלה עשוי לשמש לריגול עבור הממשל הסיני – טענה שוואווי מכחישה שוב ושוב. וואווי ונוקיה נבחרו לפרוס את רשת גישת הרדיו (RAN - Radio Access Network), שבמהותה היא הרכיב ברשת, שמחבר את המכשירים לאותות של הרשת, ונפרדת ממה שקרוי הליבה, שהיא מעין ה"מוח" של הרשת. רשת הגישה נחשבת לרוב כרגישה פחות מן הליבה במושגי אבטחה. טלפוניקה הודיעה כי עדיין לא בחרה איזו ספקית תבנה את ליבת רשת דור 5 שלה. באוקטובר השנה החליטה ממשלת גרמניה לא לשלול את השימוש במוצרי וואווי ברשתות דור 5 במדינה, והציגה טיוטה של קווים מנחים בנושא אבטחה עבור תשתיות דור 5, שהיצרניות יצטרכו לעמוד בהם ולקבל אישור, אך עדיין לא פרסמה מסמך סופי שכזה. טלפוניקה ציינה כי היא ממתינה לאישור הממשלה על החלטתה. טלפוניקה היא בין המפעילות האירופיות הבודדות שכוללות את וואווי בין ספקי רשתות דור 5, כשהראשונה הייתה המפעילה השווייצרית Sunrise, שרשת דור 5 מבוססת תשתיות וואווי החלה לפעול בה בתחילת השנה.

חברת התוכנה האמריקנית ויסטקס (Vistex) נכנסת לראשונה לפעילות בישראל באמצעות תוכנית חדשנות פתוחה. אורי בן-פורת, בכיר לשעבר בשיכון ובינוי, שייסד את תוכנית החדשנות בישראל, מייצג את ויסטקס בישראל. החברה, שקיבלה לאחרונה השקעה של יותר מ-100 מיליון דולר מקרן ההשקעות Accel-KKR, בחרה בישראל להשיק פלטפורמה חדשנית לקשר עם מפתחים ויזמים, בחיפוש אחר טכנולוגיות בתחומי הבינה המלאכותית, שנועדו לייצר פתרונות חדשניים לאתגרים אמיתיים של לקוחות החברה. ויסטקס מפתחת פתרונות אנליטיים לאסטרטגיות שוק לחברות הגדולות בעולם. עם לקוחותיה נמנים תאגידי ענק, בהם פוקס המאה ה-20, MGM, סיסקו, סוני, קוקה קולה, בוש, בארילה, אדובי, פאראמונט ועוד. החברה מעסיקה כיום יותר מ-1,600 עובדים והיא בעלת הכנסות שנתיות של יותר מרבע מיליארד דולר. בשלב הראשון מדובר באתר אינטרנט ייעודי, שבו תחשוף ויסטקס אתגרי לקוחות ומסדי נתונים המדמים נתונים של לקוחותיה בשני תחומים עיקרים: ניהול מדיה וזכויות יוצרים, וניהול אסטרטגיית ריטייל. יזמים וסטארט-אפים בכל השלבים מוזמנים להיכנס לאתר ולהוריד את הנתונים, ולבחון את האתגרים הטכנולוגיים-עסקיים שמוצגים שם ולספק רעיונות לפתרונות אפשריים – הרעיונות יכולים להיות בכל שלב של פיתוח, גם רעיון גולמי וראשוני יכול לייצר אפשרות למסלול ברור למסחור מוצרים לחברות ענק בארה"ב, תוך קשר עם חברות ענק בתחומי המדיה ומוצרי הצריכה. הרעיון להשיק את הפלטפורמה בישראל עלה בעקבות ביקור של מנכ"ל ומייסד ויסטקס, סנג'אי שאה, בישראל. שאה ביקר במרכזי החדשנות בישראל והתלהב מרוח ההמצאה והאנרגיה של היזמים הישראלים. בהמשך פותח הרעיון להקים את פלטפורמת החדשנות הפתוחה של החברה דווקא בישראל ולתת ליזמים ולסטארט-אפיסטים אפשרות לקשר ישיר ופתוח עם החברה באמצעות הפלטפורמה האינטרנטית. האתגרים העיקרים שיוצגו בפלטפורמה החדשה: ניהול זכויות יוצרים ותמלוגים: מדובר באתגר עצום עבור חברות המדיה הגלובליות. חברת ויסטקס עובדת עם ענקיות מדיה, שמחפשות כלי אנליטי המבוסס Predictive Analytics למכירת סרטים, סדרות ותכנים. קשר מול מפיצים וקמעונאים:כאן מחפשת ויסטקס עבור לקוחותיה טכנולוגיות לבניית מודלים שימליצו לחברות על אסטרטגיית שוק – איך לתמחר, אילו אחוזי הנחה להעניק, אלו מבצעים להציע ללקוחות, אופטימיזציה של תוכניות תגמול לאנשי מכירות ועוד.