חובבי אפליקציית HQ Trivia ישמחו לדעת כי היא שבה לחיים קצת יותר מחודש לאחר שמייסדה, רוס יוסופוב, הודיע על סגירתה בשל מצוקת מזומנים. בימים האחרונים קיבלו שחקני האפליקציה הודעה כי המשחק ישוב לפעול, לצד הודעת טוויטר שפרסם יוסופוב, המאשרת זאת. המשחק הראשון התקיים אתמול. גורם המקורב לחברה אישר גם הוא את שובה של האפליקציה לפעילות קבועה ולא חד פעמית. האירועים המנוהלים באפליקציה יעלו לאוויר בצורה סדירה בעתיד, אם כי עדיין לא פורסם לוח זמנים מדויק. לפי אותו גורם, החברה השיגה מימון ממשקיע פרטי, שביקש להישאר בעילום שם. אפליקציית HQ Trivia הושקה ב-2017 והפכה במהירות לאחת מאפליקציות החידונים היומיים הפופולאריות ביותר, שהצליחה למשוך שחקנים באמצעות הבטחה לפרסים כספיים. HQ Trivia התמודדה בשנים האחרונות אם אירועים קשים, בהם גם מותו של אחד ממייסדיה, קולין קרול, בדצמבר 2018, שנמצא מת בדירתו בניו יורק, כשלצד גופתו סמים וכלים לשימוש בהם.

אי-ביי ישראל הודיעה אתמול בערב על מינויו של ישי פרוינד למנכ"ל החברה בישראל. פרוינד יחליף את מוטי אליאב, שכיהן בתפקיד בשנתיים האחרונות והוביל את מרכז הפיתוח הישראלי להצלחות בינלאומיות, שכוללות גם את הרחבת מגוון הפעילויות של מרכז הפיתוח בישראל וגיוס עשרות עובדים חדשים בתחומים שונים. פרוינד, בן 44, נשוי + 3,  ייכנס לתפקידו החל מחודש אפריל הקרוב. לפרוינד כ-13 שנות ניסיון בהובלת צוותי פיתוח תוכנה גלובליים באי-ביי העולמית. הוא החל את עבודתו באי-ביי בעמק הסיליקון בארה"ב בשנת 2007, בתפקיד מנהל מוצר, וביצע כמה תפקידים שונים בחברה. בשנת 2016 חזר פרוינד לארץ עם משפחתו ושימש כסמנכ"ל ניהול המוצר ועיבוד נתונים באי-ביי ישראל.לישי שני תארים ראשונים – משפטים וחשבונאות מאוניברסיטת תל אביב, וכן שני תארים שניים – האחד במשפט מסחרי מאוניברסיטת תל אביב והשני במינהל עסקים מבית ספר קלוג לניהול באוניברסיטת Northwestern. פרוינד אמר לרגל מינויו, כי "אני מאוד נרגש להוביל את מרכז הפיתוח של אי-ביי בישראל, שהוא מרכז פיתוח אסטרטגי עבור אי-ביי העולמית בזכות המוחות המבריקים שלנו כאן במדינת ישראל. בהזדמנות זו אציין, שגם בתקופה המורכבת שכולנו עוברים בימים אלו אנו מגייסים עשרות עובדים למרכז הפיתוח שלנו, ואתם מוזמנים להסתכל בלוח המשרות שלנו ולהגיש מועמדות".

ויה הישראלית, שפועלת בתחום הטכנולוגיה לתחבורה ציבורית, הודיעה אמש (א') כי גייסה 200 מיליון דולר, בסבב גיוס E, שנערך בהובלת אקסור. הסכום הכולל של סבב הגיוס עומד על 400 מיליון דולר, מה שמביא את ויה לשווי שוק של 2.25 מיליארד. כחלק מהמהלך, נועם אוחנה, ראש זרוע ההשקעות בשלבים המוקדמים של אקסור (אקסור סידס), יצטרף לדירקטוריון ויה. לצד אקסור, השתתפו בסבב משקיעים חדשים, ביניהם ונצ'רס מקווייאר קפיטל ומורי בילדינג, והמשקיעים הוותיקים, לרבות קרן פיטנגו והארסט ונצ'רס. ויה נוסדה ב-2012 על ידי אורן שובל ודניאל רמות, כאשר שנה לאחר מכן הופעל השירות שלה בפעם הראשונה - בניו-יורק. האלגוריתם של ויה מאפשר למפעילי תחבורה ציבורית לאסוף, באמצעות הרכבים שלהם, נוסעים (או חבילות) שפניהם לאותו הכיוון. עד היום, בוצעו באמצעות השירות שלה יותר מ-70 מיליון נסיעות בלמעלה מ-70 ערים ב-20 מדינות, והיא פועלת באמצעות כ-100 שותפים ברחבי העולם - עיריות, מפעילי תחבורה ציבורית, תאגידים, אוניברסיטאות ועוד. בארץ היא מפעילה - בערים תל אביב, רמת גן וגבעתיים - את שירות באבל, בשיתוף דן. [caption id="attachment_313672" align="alignnone" width="600"] ויה. צילום: יח"צ[/caption] ב-ויה אומרים כי המטרה שלה היא לספק שירותי תחבורה ציבורית יעילים, שמסייעים להפחית משמעותית את גודשי התנועה וזיהום האוויר. בחברה מציינים כי הם מסייעים לערים בתקופת המשבר הנוכחית, בניידות בשעת חירום ובשינוע של סחורות וכוח אדם חיוני, במגוון מקומות דוגמת ברלין, אוהיו ומלטה, על מנת לתמוך באזורים המושפעים מנגיף הקורונה. גם בארץ, משרד התחבורה הביע עניין ברכישת המערכת של ויה, כך שתוכל להסיע עובדים חיוניים בשעת חירום. אקסור היא חברת אחזקות אירופית גדולה, שמשקיעה בחברות מזה יותר מ-100 שנים. שווי הנכסים שלה עמד, נכון ל-31 בדצמבר, על כ-26 מיליארד דולר. פורטפוליו החברות של אקסור מורכב בעיקר מחברות שבהן היא בעלת מניות מובילה, לרבות פרארי, פיאט קרייזלר, מועדון הכדורגל יובנטוס והאקונומיסט. שובל ורמות אמרו כי "אנחנו עוזרים לערים לספק לתושביהן תחבורה נגישה, זולה וידידותית לסביבה. במיוחד בתקופות קשות אלה, רלוונטי החזון שלנו למערכות תחבורה ציבורית דינמיות, המבוססות על מידע בזמן אמת, ומספקות תחבורה חסכונית ושוויונית יותר בערים ומדינות מסביב לעולם. במהלך תקופת חירום זו, נפלה בחלקנו הזכות ליישם את הטכנולוגיה שלנו כדי לסייע לערים להתאים את מערך התחבורה הציבורית, ומערכים לוגיסטיים נוספים. לדוגמה, הסעת עובדים חיוניים, ושינוע סחורות ושירותים לאנשים אשר כרגע מוגבלים בתנועה". ג'ון אלקן, יו"ר ומנכ"ל אקסור, ציין ש-"ברגע מאתגר וייחודי זה, חשוב יותר מתמיד לעבוד בנחישות למען עתיד חדשני ובר קיימא, אל מעבר לימים קשים אלה".

כתב: אורי הוסיט, מומחה פתרונות סביבת עבודה מודרנית (ומאובטחת) במיקרוסופט ישראל. מיקרוסופט ציינה לא מכבר שלוש שנים ל-Teams - כלי שיחות הווידיאו הפופולרי שלה, שהולך וצובר תאוצה. יותר ויותר ארגונים מבינים את יתרונות המערכת, ועוברים להשתמש בה. Microsoft Teams הינה פלטפורמה ייעודית מבוססת צ'טים, המאחדת כלים, שיחות, תכנים ואנשים לקבוצות עבודה בסביבת העבודה המודרנית - מה שתורם להגברת הפרודוקטיביות בצוותי עבודה. הפלטפורמה מאפשרת שיחות ועידה אונליין, על מנת שניתן יהיה להמשיך שגרת עסקים פנימית ומול לקוחות B2B ו-B2C. שימוש מרכזי נוסף שמאפשרת הפלטפורמה הוא ביכולות ה-Broadcast להעברת מסרים ממנהלים בכירים לעובדים. בכתבה זו ריכזנו עבורכם כמה טיפים איך לעבוד עם Microsoft Teams על הצד הטוב ביותר. מאיפה מתחילים? תייצרו לכם סביבת עבודה מצאו מקום שבו תוכלו להשיג ריכוז. אנחנו עדים לכך שבבתים, ובמיוחד בתקופה שבה ילדים ובני נוער נמצאים בבית, זו משימה בלתי אפשרית להימנע מהפרעות ברקע. לכן, וכדי שזה לא יפריע למשתתפי הפגישה הווירטואלית האחרים, אנחנו ממליצים להשתמש ביכולות טשטוש הרקע שזמינות לכל משתמש. Teams כך אתם והצופים בכם יכולים להתמקד בשיחה ולא ברעשי הרקע. בקרוב, אגב, תוכלו לבחור רקע שמתאים לכם. המלצה: תתלבשו לעבודה - זה עוזר להיכנס לתפקיד והופך את שיתוף הווידיאו ליותר מקובל, כאילו הייתם בישיבה במשרד. צילום: אורי הוסיט כמו תמיד - תיאום ציפיות קצב העבודה מהבית שונה מאוד ממה שקורה ביום יום במשרד. בנוסף, ייתכן שאתם לא לבד בבית ולצדכם יש ילדים, שחלקם זקוקים לתשומת הלב שלכם או בעצמם מנסים להתרכז בלמידה מרוחקת. חשוב מאוד לתקשר לעמיתים שלכם את הזמן הטוב ביותר לקיום שיחות וכמובן, לתאם ציפיות שעלולות להיות הפרעות. זה יעזור לכולם לשמור על נינוחות במהלך הפגישה. ניתן לעשות זאת בפשטות, על ידי נעילת זמן ביומן לטובת פגישות והפניית הדורשים בנוכחותכם לשם כשאתם מנסים לייצר זימון לפגישה. איזון בין הבית לעבודה הקושי לקבוע גבולות לעבודה מהבית הוא רב. קיבעו שעות עבודה מסודרות, סדרו לעצמכם הפסקות והגדירו את שעת סיום העבודה בדיוק כפי שהיא הוגדרה לפני שנדרשנו לעבוד מהבית. אנחנו ממליצים בחום להשתמש או ביכולות הגדרת הנוכחות כמחוץ למשרד או בנעילת הזמן שמוגדר - שתי אופציות שקיימות ב-Teams. ניהול הפגישות פגישות מקוונות זה ה-דבר אנחנו יכולים לחזור ל-1980 ולשוחח בטלפון. אבל היות שאנחנו ב-2020, רצוי שנייצר שיחות שבלחיצת כפתור ניתן להצטרף אליהן מהמקום או מהמכשיר שמהם יהיה הכי נוח, יחד עם האפשרות להפעיל וידיאו, כדי לייצר שיחה "פרונטלית" ולשמר את המציאות המוכרת. סטייה קלה מהטכנולוגיה אל התרבות בפגישה פיזית, דיונים עשוי להיות בעלי "טמפרמנטים" שונים, שתרבות השיח משתנה בהתאם אליהם. עלינו לזכור ששיחות מקוונות דורשות סבלנות, עצירות מדודות ולא לשכוח מתן זמן לשאלות. ניתן להסתייע בתכתובות הצ'ט כדי לוודא שהמסרים עוברים. ובכל זאת לטכנולוגיה: ב-Teams, כל מה שמכילה הפגישה - בין אם אלה התכתבויות, חומרים שעלו לאחריה או אפילו WhiteBoard (חלק בלתי נפרד מהשירות) - יהיה זמין גם אחרי שהיא מסתיימת, וכך ניתן יהיה לשמור על קשר רציף ויצירת פולו אפ בהקשר לפגישה בעתיד. הקלטת שיחות קשה לצפות מכולם לעלות באותו הזמן לכל השיחות. לכן, האפשרות להקלטת השיחה יכולה להקל על סנכרון המשתתפים שנבצר מהם מלהשתתף, או על אלה שרוצים להיזכר בתוכן השיחה. כיום, Microsoft Teams תומך גם ביכולת לתמלל שיחות בשפות שונות (אך לצערנו, לא בעברית. אנגלית – כמובן שכן). כך, הפלטפורמה מאפשרת לאתר מידע מהשיחה לאחר שהיא מסתיימת. איך נעשה זאת בלי שיחות מסדרון? כעת, כשאנחנו עובדים מהבית, אנחנו פחות "נתקלים" זה בזה. אמצו לכם שגרת בדיקת דופק ושלחו הודעות מזדמנות בצ'ט כדי להישאר מחוברים לעובדים סביבכם ובכלל, לשגרת העבודה. לא צריך לוותר על ההרגלים חמישה עצמים מופיעים בפגישות: מחשבים, לוח מחיק, מחברות, עטים ו… קפה! Teams יעזור עם הכל, חוץ מהקפה (ותביאו – זה עוזר לשמור גם על ערנות וגם על האווירה בפגישה). בכל פגישה ניתן ליצור מחברת ייעודית. אנחנו ממליצים לכם, משתמשי ה-OneNote, להשתמש ביכולת Insert->Meeting Details, שמאפשרת לבחור פגישה שאת הפרטים שלה תרצו להכניס כחלק מהרשימות שלכם. תכייפו תמצאו את הסיבות לחגוג כפי שהייתם רגילים, תתכנסו לפגישה או תתחילו תכתובת ותהללו את מה שניתן להלל. למרות המרחק, מקום העבודה הווירטואלי צריך להיות אזור חברתי כפי שהיה קודם, כשעוד יכולנו לנהל פגישות פיזיות.

כתב: ערן שפיץ, מנהל תחום DPS בדל טכנולוגיות. אנחנו עדים לתקופה שבה הנתונים הדיגיטליים הפכו לחלק בלתי נפרד מפעילות הארגונים, עד כדי תלות בקבלת החלטות ותפעול מנגנונים בהתבסס על נתונים אלה. במקביל, אנחנו רואים גידול יומיומי בכמות מתקפות הסייבר שלהן חשוף הארגון. למעשה, אין יום שעובר ללא מתקפות כאלה ואחרות, כאשר אחוז ניכר מהן מבוצע למטרת סחיטת כספים. בשנת 2019 בלבד, בכל 14 שניות אירעה ברחבי העולם מתקפת תוכנת כופר. בדו"ח הסיכונים לשנת 2020 של הפורום הכלכלי העולמי מדורגות מתקפות סייבר כסיכון השני בדרגתו עבור ארגונים בעשור הקרוב. ככל שהדארקנט הופכת נגישה יותר, כך מתקפות הסייבר הופכות לאיום חסר גבולות, ואנחנו רואים יותר ויותר אובדן נתונים בקנה מידה גדול, כמו גם מתקפות של תוכנות כופר. מתקפות כופר, שנקראות גם כופרה, באופיין ה-"מתגלגל", הן הרסניות ביותר לארגונים. כמו וירוס ביולוגי, הן "דוגרות" בתוך הארגון ממפות הקשרים הלוגיים בין המערכות, שיתופי הקבצים ומנסות להתחקות אחר משתמשים בעלי פריווילגיות יתר (Administrators/Power Users). בשנים האחרונות גוברים המקרים שבהם ההאקרים מחפשים גם את מערכות הגיבוי, וזאת על מנת להשבית לארגון את היכולת להשתחזר בעת הצורך, על ידי הפרעה לגיבוי השותף, מחיקת המידע או הצפנתו. הארגון צריך להיות אקטיבי, כי גם כאשר התגובה למתקפת סייבר נעשית בזמן אמת, הרי שזה כבר מאוחר מדי. ניהול סיכונים דורש זריזות, היערכות פנים ארגונית וביצוע בדיקות מקדימות. כמו כן, כל אובדן נתונים יכול להוות מכת מוות עבור ארגונים שנמצאו לא מוכנים, ולכן נדרשת יכולת התאוששות מהירה. איך להתגונן מפני אובדן נתונים קריטיים? הגנה על ארגון בינוני בגודלו מפני התרחיש הגרוע ביותר - אובדן נתונים קריטיים - מצריכה מומחיות בהגנת סייבר וגישה הוליסטית ליצירת חוסן. צריך לבנות מודעות חוצת ארגון, כי זו לא רק בעיה טכנית. סינרגיה בין טכנולוגיה לתהליכים עסקיים תספק לארגון יכולת התאוששות מהירה, והסתמכות על מומחי סייבר לתכנון והטמעה של תהליכים תסייע לארגונים לזהות יישומים מרכזיים, זמני התאוששות ומטרות. כל מחלקה בארגון צריכה להבין היכן נמצאים הנתונים והשירותים הרגישים ביותר ואת רמת הסיכון. כדי להעריך את רמת הסיכון, יש צורך לפעול בזריזות, מכיוון שהסיכון משתנה יחד עם הנוף הארגוני. לכן, סריקות וניתוחים פנימיים שוטפים הינם חיוניים להבנת השינויים הללו והשפעתם. הגישות המסורתיות לטיפול בהתאוששות מאסון בארגון אינן רלוונטיות במקרה של מתקפות סייבר מסוג כופר. מעבר לאתר DR לא יתאפשר, מאחר שכל הארגון נחשף, שחזור מקלטות גיבוי יימשך שבועות ואין התחייבות לרצף קלטות תקין. החדשות הטובות הן שניתן לפשט את התהליך הזה על ידי שירותי אבטחת מידע והגנת סייבר המאפשרים לארגונים לשמור את נתונים קריטיים לארגון בסביבה מבודדת ולנעול אותם. תהליך זה נקרא "כספת סייבר" (Cyber Vault), וזו ההגנה האולטימטיבית על ה-DNA של הארגון. במקרה של מתקפת סייבר, נתונים אלה יסייעו לארגון להתאושש. הפתרון של דל דל טכנולוגיות פיתחה פתרון אוטומטי, המאפשר לארגון לשמור עותקים של המידע המגובה בסביבה מבודדת (לוגית/פיזית), נעולים ב-"כספת הסייבר". בסביבת הכספת מבוצעת על בסיס קבוע אנליטיקה ייחודית, כזו המאפשרת להבחין בין עותקים חשודים לתקינים, וזאת בהתבסס על מאפיינים רבים, שנבחנים בכל עותק ובהשוואה לעותק קודם. המערכת יודעת, בשעת הצורך, לשחזר מידע נבחר לצרכי בדיקה בסביבה סגורה, ובמקרה אמת לשחזר את כל המידע במהירות וביעילות. יש לציין כי הפתרון תומך ברוב תוכנות הגיבוי הקיימות בשוק, לרבות וים, קומוולט, Netbackup ו-HP Data Protector. כיום, גופים פיננסיים, ממשלתיים, ביטחוניים ועוד משתמשים בפתרון. כשמגיבים לאירועי סייבר ופועלים להחזיר לתפקוד מלא מערכות ונתונים קריטיים, דיוק ופשטות חשובים. ארגונים מודעים יותר ויותר לסכנות שבמתקפת סייבר, אך הם צריכים להשקיע גם בחוסן הסייבר שלהם והמומחיות בתחום האבטחה ברשת היא חיונית. זה לא עניין של אם אלא מתי תהיה מתקפה, וארגונים חייבים להיות מוכנים.

גוגל אישרה שהפסיקה למכור את דגמי 2018 של מכשירי הסלולר שלה – ה-Pixel 3 ו-Pixel 3 XL. שני המכשירים הוסרו מהחנות שלה, לצד כל המכשירי הישנים שלה. לאחר פנייה של המדיה, אישרה גוגל, כי אכן נמכרו כל המכשירים שהיו במלאי שלה. למרות שגוגל הפסיקה את המכירה, כמה משותפות ההפצה שלה עדיין מוכרות את המכשירים, למשל בסט ביי, ו-B&H. יצוין, כי בעיתוי דומה בשנה שעברה הפסיקה גוגל למכור גם את מכשירי ה-Pixel 2 וה-Pixel 2 XL.

"לא תמיד ארגונים יודעים איזה מוצר אבטחה יניב להם את הערך הטוב ביותר. למרות זאת, הם עדיין יתקינו אותו. ריבוי ההתקנות של מוצרים רבים לא תמיד טוב בהיבט אבטחת המידע, ובסופו של דבר יוצר כאוס מטורף", כך אמר שמשון אוסקר, ארכיטקט אבטחה וראש תחום פתרונות תפעול אבטחה ב-דל טכנולוגיות. אוסקר דיבר היום (ג') בכנס וירטואלי שערך הסניף הישראלי של ענקית ה-IT ונושאו היה פתרונות להגנה בסייבר. את הכנס הפיקה קבוצת אנשים ומחשבים. לדברי אוסקר, "רוב הנוזקות השכיחות כיום הן כופרות. זו בעיה שמעלה חשש אמיתי, כי לא כולם מוכנים להן. נתון מחקרי נוסף הוא שרוב הארגונים, יותר מ-70% מהם, לא מרוצים מרמת אבטחת המידע שלהם. נתון שלישי הוא שבשנת 2020, רוב המנהלים והבכירים במשק, בארץ ובעולם, הבינו כי התמודדות עם מתקפת סייבר היא משימתם העיקרית ועליהם לטפל בה במידי, עם משאבים". "קונספט לתפעול האבטחה, המתמודד מול הכאוס" "הגישה של קבוצת פתרונות הסייבר של דל היא הוליסטית", אמר. "אנחנו עושים זאת עם בחירת מוצרים נכונים, מודולים וטכנולוגיות אבטחה שמתאימות ללקוח הארגוני, והכי חשוב - אינטגרציה שלהם בצורה חכמה. מעל זה אנחנו מיישמים מתודולוגיה המספקת את המענה המוכלל המיטבי. כך אנחנו מספקים קונספט לתפעול האבטחה, המתמודד מול הכאוס".  צילום ועריכת וידיאו: אורי אלון אוסקר ציין ש-"המיקוד של קבוצת פתרונות הסייבר בחברה הוא בשלושה אזורים. הראשון, להתמקד במוצרים שנותנים את הערך המוסף האבטחתי הכי גבוה. אנחנו פועלים בשיטת מ-As Is ל-Has to be (מכפי שהוא לכפי שהוא צריך להיות). הפתרון שלנו בוחן את המצב הקיים בארגון, כלי אבטחה, איומים, נכסי מידע, מדיניויות, מה התהליכים ומה עובד ומה לא, במטרה למצוא את בעיות הארגון, לשבת עימו, לראות מה החזון שלו ובסוף התהליך - איפה ההנהלה רוצה שהוא יהיה. יחד עם בניית התהליך אנחנו מסבירים את החזר ההשקעה. מדובר בליווי של הארגון מההתחלה ועד הסוף". שדה הפעילות השני הוא הנדסת האבטחה. "כאשר ארגונים עוברים לענן, אין להם ביטוח שתהיה אבטחה", אמר. "הם מקבלים פלטפורמה בענן, אבל האבטחה היא בידיים שלהם. יש בענן נוזקות ופגיעויות רבות. בתחום זה, אנחנו מציעים תהליך שמגיע עם כלים שלנו, או כלים קיימים, מריצים סריקות בארגון או בענן, בכל סביבה שבה הוא נמצא. המטרה היא להראות את האיומים החשובים הקיימים בארגון ומה מידת ההתממשות שלהם. אנחנו מביאים את הארגון למצב של צמצום הסיכונים". לדבריו, השדה השלישי הוא תפעול האבטחה. "על מנת להחזיק SIEM ו-SOC נדרשים אנשים מיומנים, ויש להבין את הטיפולוגיה המשתנה ולפעול ליישום חוקים", הוסיף אוסקר. לדבריו, "השירות שלנו כולל שלושה רכיבים ב-SOC: ניטור, תגובה לאירועי סייבר ושירותי מודיעין איומים. דל יודעת לקחת את נכסי המידע של הארגון ולבדוק האם הוא מיועד למתקפה. מדובר בשילוב של שני קבצי מידע - האחד על הארגון והשני הוא מודיעין האיומים". אוסקר דיבר על ניהול SOC ואמר כי "בימינו, זה לא דבר ברור מאליו, כי יש לקוחות רבים ויש אירועים רבים. אחד הכלים שפיתחנו מאפשר לנו לעבוד באופן יעיל וחכם בעת ריבוי אירועים. פה אנחנו מציעים שני שירותים: האחד, MSSP - רכיב המחבר את כל המוצרים של הארגון שחשוב לנטר ונותן שירות, והשני הוא כאשר ללקוח הארגוני יש SIEM, אבל אחרי שעות הפעילות איש לא מביט בו. אנחנו מתחברים באופן מאובטח למערכות הארגון ומנטרים את ה-SIEM שלו". "בדרך זו", סיכם אוסקר, "אנחנו מספקים ללקוח הארגוני תפיסה מוכללת לתפעול האבטחה, שמתמודדת עם ריבוי המוצרים והכאוס".

המכון הישראלי לדמוקרטיה ערך בשבוע שעבר דיון וירטואלי על טכנולוגיה, בינה מלאכותית ופרטיות. הרקע לדיון היה השימוש שעושה הממשלה במערכות שנועדו לעקוב אחר אזרחים שאמורים להיות בבידוד, בגלל האפשרות שנדבקו בקורונה, ומפירים את תנאיו. הטכנולוגיה הזו נמצאת בשירות השב"כ כבר שנים, אולם עד כה לא הופעלה על אזרחים ישראלים. מאז שזה קרה, הדבר עורר ויכוח ציבורי בנושא הפרטיות - עד אילו גבולות אפשר לפגוע בה בשעת חירום. בדיון השתתפה פרופ' קרין נהון, נשיאת איגוד האינטרנט הישראלי וחוקרת בתחום המידע בכלל והביג דטה בפרט. פרופ' נהון אמרה כי לכאורה יש הסכמה שבזמן חירום קיים צורך באמצעים חריגים, שעלולים לפגוע בפרטיות, אבל השאלה היא עד כמה ואיך להשתמש בהם. על השימוש בטכנולוגיה של השב"כ - שירות חשאי, להזכירנו – היא אמרה ש-"מדובר בתקדים מאוד מסוכן בדמוקרטיות באופן כללי, ובישראל בפרט. אף דמוקרטיה ליברלית לא משתמשת באמצעים כאלה כעת, במשבר הקורונה. אנחנו בעצם מאפשרים לארגון לעקוב אחר אנשים טובים, ללא הסכמתם, כאילו הם היו אנשים רעים, טרוריסטים. אני חוששת שאת השדון שהוצאנו מהבקבוק יהיה מאוד קשה להכניס בחזרה". "משתמשים בתותח כדי להרוג זבוב" לצד זהות הגורם שעוסק במעקב, עולה שאלת המידתיות: האם אין כאן פגיעה מוגזמת מדי בפרטיות של מבודדי הקורונה? האם אין מערכות חלופיות שניתן להשתמש בהן, לאו דווקא של השב"כ? באמצעים פחות דרמטיים? נהון אמרה בהקשר זה: "ייתכן שמשתמשים פה בתותח כדי להרוג זבוב". כדוגמה לתחליפים מתקבלים על הדעת היא ציינה את אפליקציית המגן של משרד הבריאות, או אפשרות להיעזר בחברות הסלולר על מנת לאכן מכשירים ובכך להזהיר אנשים שהיו בקרבת נשאי קורונה. בנוסף לפגיעה בפרטיות, נהון ציינה שחשוב לשים לב לאפקט הפסיכולוגי של השימוש במעקב כל כך רגיש אחרי אזרחים, גם אם מאמינים לטענה של השב"כ שהשימוש נעשה בשיא הזהירות ובפיקוח צמוד של המשפטנים, ושהמידע לא ידלוף. בנושא זה העירה נהון: "מהניסיון שלי כמדענית מידע, שמבצעת ניתוחים בביג דטה, אין דבר כזה מאגר מידע בטוח. כאשר יש מאגר מידע, ישתמשו בו לאט לאט גם אנשים שלא הוסמכו לכך וגופים שפתאום יחליטו שזה חשוב. המאגר והמידע שיש בו ידלפו". "מכיוון שהשב״כ משתמש ביכולות טכנולוגיות ובמידע שלא קיים בצורה אגרגטיבית אצל כל ספק שהוא בשוק, זהו מאגר שהרבה יותר חודרני ופולשני ממאגרים אחרים", אמרה. [caption id="attachment_310105" align="alignnone" width="600"] כשבאים להחליט באילו אמצעים להשתמש למלחמה בקורונה, יש לקחת בחשבון גם את נושא הפרטיות. צילום אילוסטרציה: BigStock[/caption] מה באשר לפיקוח? בחלק השני של דבריה התייחסה נהון לנושא הפיקוח שלדעתה, חייב להיות הרבה יותר הדוק, בגלל רגישות העניין. היא פירטה בהקשר זה כמה הצעות שאותן היא אמורה להעביר לוועדת הקורונה שהוקמה בכנסת. ראשית, היא מציעה להקים ועדת פיקוח, שיהיו חברים בה נציגי השב"כ והיועץ המשפטי לממשלה, ושופט. "הוועדה תעקוב אחרי המעקב באופן שוטף ולא תסתמך על דו"חות שבועיים", אמרה. הצעה נוספת היא להפעיל מערכת אוטומטית של בקרה (Tracing System), שמטרתה להתריע מי ניגש למידע, מעבד ומעביר אותו. "חייבים לייצר נהלי הפעלה שלא השירות יכתוב אותם, אלא אנשי מקצוע", הוסיפה נהון. "אלה יגדירו איזה מידע אוספים, מי רשאי לגשת אליו, ותהיה התייחסות לקהילות מוגנות כגון אנשי תקשורת, אנשי שירות הביטחון ופוליטיקאים. יש לתת את הדעת על אופן שמירת המידע גם בשב"כ וגם במשרד הבריאות, וכמובן לנסח נהלי דיווח ואיך מודיעים לחשודים. חשוב גם לתת אפשרות ערעור על ההחלטות שנובעות מהמידע שמגיע התוכנה, כי כבר היו מקרים שאנשים הוכנסו לבידוד בטענה שהיו בקרבת נשאים, אבל זה כלל לא היה נכון". "כמו כן", אמרה נהון, "יש לשמור את המידע לפרק זמן קצר ולא 60 יום כפי שהוצע, ולא פחות חשוב: אסור לקשר בין השב"כ למשטרה". את הדיון הינחתה ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, שמתחה גם היא ביקורת על הדרך שבה התקבלה על ההחלטה ועל השימוש באמצעי שקיימת דאגה עמוקה שיפגע בצורה משמעותית בפרטיות של אזרחי המדינה. להציל חיים מבלי להפר את הפרטיות בחוסר פרופורציה אין ספק שכאשר נצא מהמשבר וייערכו תהליכי הפקת לקחים, המדינה תצטרך לתת את דעתה על פיתוח מערכות אזרחיות, שיוכלו מצד אחד לשרת את המטרה החשובה - הצלת חיים, אבל מצד שני לא יהרסו את אחד היסודות המרכזיים של הדמוקרטיה: הפרטיות וחופש הפרט. ישראל עברה משברים חמורים, שאיימו על חיי אדם רבים, אבל מעולם לא ניצלו מערכות חכמות, שמשמשות למלחמה באויבים, כדי לעקוב אחר אזרחי ישראל. הוויכוח הציבורי בנושא הזה חייב להימשך ומן הראוי שהעניין לא ירד מסדר היום, גם בימים סוערים אלה, שבהם כולנו דואגים לבריאות הפיזית ולבריאות של הכלכלה. יש בישראל מוחות מבריקים שחוקרים את הנושא ויודעים לפתח מערכות שיודעות לענות על הבעיה, אבל הם לא מסתתרים מאחורי מערכות סודיות ומסיכות. אסור במדינה דמוקרטית להעמיד במבחן כמו זה את אותם לוחמי שב"כ, שבצדק מכונים על ידינו "בחורינו הטובים".