הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
07/05/20 13:22
12.5% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
על רקע החזרה לשגרה של המשק הישראלי, החלה סלקום לשווק את המדחום הסגול לעסקים, המסופק על ידי חברת תל-עד אלקטרוניקה - מכשיר מתקדם, בדמות מסך עם מצלמה מובנית שמשולבת בו אפליקציה למדידת חום. המכשיר הייעודי מאפשר מדידת חום אוטומטית ללקוחות, לאורחים ולעובדים, ללא צורך באקדח חום או במגע אנושי, ובכך מאפשר לחסוך בכוח אדם ולמנוע תורים בכניסה.
בהפעלת המדחום לא נדרש מגע אנושי לביצוע הבדיקה, מאחר שהמכשיר עומד על מעמד בכניסה למתחם ומבצע זיהוי מידי של חום, כשסף המדידה מוגדר על 37.8 מעלות צלזיוס, אבל ניתן לשינוי על ידי הלקוח. לדברי החברה, המדידה מתבצעת ברמת דיוק גבוהה (סטייה של עד 0.3 מעלות), ללא מעורבות אנושית מעבר לנבדק עצמו, ובכך מונע סיכון לאנשים אחרים.
בהתאם להנחיות משרד הבריאות ולתקנות שעת חירום, חלה חובה על מעסיק/בעל עסק למדוד חום לכל לקוח/אדם שמבקש להיכנס לאתר - בתי עסק, רשתות קמעוניות, קניונים, בתי ספר, בתי מלון, מרכזי קניות, מסעדות, מקומות בילוי, מפעלים ועוד.
ברגע שהאדם נעמד מול המסך, יופיעו פניו על המסך. המדחום מזהה שאדם עומד מולו ומודד את חום גופו ללא צורך במגע יד אדם, כאשר המצלמה מזהה את העומד מולה גם אם הוא עוטה עליו מסכה, וגם במרחק של שניים-שלושה מטרים. המערכת מדווחת על חום הגוף גם בהקראה קולית וגם בחיווי על המסך. אם החום הנמדד עולה על סף חום הגוף המותר, יישמע צפצוף, החום יוקרא בהקראה קולית ויופיע על גבי המסך בחיווי אדום.
המכשיר מאפשר גם להפיק דו"ח בכל רגע נתון של מספר האנשים שנכנסו ומה מדד החום שלהם.
[caption id="attachment_313630" align="alignnone" width="600"] לירון ליבוביץ, מנהלת מחלקת IOT, סלקום. צילום: סיון פרג'[/caption]
לירון ליבוביץ', מנהלת מחלקת IoT, קבוצת סלקום: "המדחום הסגול המשווק על ידי סלקום מספק פתרון אופטימלי למדידת חום בכניסה לכל אתר, תוך שהוא מציע יתרונות בולטים בפשטות השימוש והתפעול. התקנתו פשוטה ומהירה על ידי הלקוח עצמו, ולא נדרשת אינטגרציה או התקנה וחיבור למערכות נוספות".
07/05/20 17:24
12.5% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
כלי שולחן העבודה המרוחק (RDP) של מיקרוסופט הפך לווקטור תקיפה מרכזי עבור האקרים בעקבות מגפת הקורונה - כך על פי דו"ח שמק'אפי פרסמה אתמול (ד'). בדו"ח חדש שהנפיקה ענקית האבטחה היא ממפה את המדינות שסובלות ממירב המתקפות על כלים אלה וחושפת את הסיסמאות שנמצאות בשימוש הרב ביותר באירועים הללו.
מגפת הקורונה הובילה חברות רבות לאפשר עבודה מרחוק, כאשר אחד הכלים הנפוצים המעניק לעובדים גישה למידע פנימי של הארגון מרחוק הוא פרוטוקול ה-RDP של מיקרוסופט. ארגונים רבים העלו לאוויר במהירות מערכות מקוונות לעבודה מרחוק, כשהרצון לשמור על הרציפות התפעולית ולא לפגוע בזמינות העסקית גבר לעתים על הצורך בבדיקות אבטחה מקיפות - מה שהעניק להאקרים הזדמנות לתקוף ביתר קלות.
ברוב המקרים, RDP פועל על גבי Windows ומארח שירותים כגון שרתי אינטרנט או שרתי קבצים. בחלק מהמקרים, הוא מחובר גם למערכות בקרה תעשייתיות. יציאות RDP חשופות ברוב המקרים לרשת האינטרנט, מה שהופך אותן למעניינות במיוחד עבור התוקפים. כך, גישה לתיבת RDP יכולה לאפשר לתוקף קבלת גישה לרשת שלמה, שבדרך כלל תשמש אותו כנקודת כניסה להפצת תוכנות זדוניות או כל פעילות פלילית אחרת.
פעילות מחתרתית ענפה סביב ה-RDP
צוות חוקרי האיומים המתקדמים של מק'אפי חשף פעילות מחתרתית ענפה סביב ה-RDP, עם עלייה משמעותית במסחר בדארקנט באישורי RDP - ובעלות נמוכה יחסית. על פי המחקר, מאז מרץ 2020, מספר יציאות ה-RDP החשופות לתקיפה גדל משמעותית. מספר היציאות שנחשפו לרשת גדל במהירות תוך חודשיים: מכשלושה מיליון בינואר האחרון ליותר מ-4.5 מיליון במרץ.
חיפוש ב-Shadon, מנוע החיפוש שסורק את הצד האחורי של רשת האינטרנט ומציג את כל ההתקנים המחוברים אליה, חושף את מספר יציאות ה-RDP שנחשפו לאינטרנט בפילוח מדינות בחודש אפריל. המדינות עם המספר הגבוה ביותר של מערכות RDP שנחשפו לסיכון גבוה הן סין (1.3 מיליון) וארצות הברית (1.2 מיליון), שמובילות בפער עצום על מדינות כמו גרמניה (180 אלף), הולנד (114 אלף) וברזיל (110 אלף).
מה הגישה נותנת להאקרים?
הגישה למערכת מרוחקת עלולה לאפשר להאקרים לבצע כמה פעולות פליליות: הפצת דואר זבל, כאשר יש לא מעט מערכות שנמכרות במחתרת במיוחד למטרה זו; הפצת נוזקות - כל מערכת חשופה מהווה עבור התוקף מכשיר מוכן לשימוש, למגוון מטרות, כמו הפצת נוזקות, ומפתחי הכופרות מרבים להשתמש בווקטור זה לביצוע מתקפות ממוקדות נגד ארגונים ברחבי העולם; וקריפטומיינינג - שימוש במחשב הקורבן ללא ידיעתו לטובת כריית מטבעות דיגיטליים.
עוד מציינים החוקרים כי ניתן לעשות שימוש לרעה במערכת המרוחקת לביצוע הונאות נוספות, כמו גניבת זהות או איסוף מידע אישי.
"גם לאחר מגפת הקורונה", סיכמו החוקרים, "ארגונים רבים יבחרו לאמץ את יתרונות העבודה מהבית, ורבים מהם משתמשים בפרוטוקול RDP לשם כך. כדי להישאר מוגנים, חשוב להקפיד על נהלי האבטחה הטובים ביותר, החל מהבסיס, כגון שימוש בסיסמאות חזקות ותיקון בזמן אמת של חולשות ונקודות תורפה".
על רקע המעבר לעבודה מהבית והעלייה בכמות המתקפות, מיקרוסופט פרסמה באמצע אפריל מדריך כיצד להתגונן ממתקפות על מערכת ה-RDP.
07/05/20 14:54
10.71% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
פרופ' אמנון שעשוע, ממקימי מובילאיי, שלאחר מכירתה הפך לבכיר באינטל, משתלט על הבנק הדיגיטלי - כך נמסר אמש (ד'). זאת, לאחר ששותפו למיזם, מריוס נכט, ממייסדי צ'ק פוינט, החליט לפרוש ממנו ולמכור את חלקו בבנק לשעשוע.
נכט הגה את הרעיון להקמת המיזם וצירף אליו את שעשוע. בספטמבר אשתקד הודיעו השניים על הקמת הבנק. אלא שאמש הוציא הבנק הדיגיטלי הודעה על "שינויים בגרעין השליטה" ועל כך ששעשוע "לוקח את הגה השליטה בבנק". כך, נמסר, הוא "ירכוש את מניותיו של נכט ויהפוך לבעל השליטה היחידי". עוד צוין בהודעה כי שעשוע התחייב להזרים לבנק הון עצמי בסך של 60 מיליון דולר, ש-30 מהם הוא כבר הזרים.
משקיע סדרתי בביומד
סיבת העזיבה, אמר נכט, היא רצונו "להתרכז אישית וניהולית בפרויקטים חדשים בתחומי הבריאות והביומד". הוא אמר כי על אף שהוא עוזב את הבנק הדיגיטלי, הוא עדיין מאמין בצורך בו.
יש לציין שנכט הוא משקיע סדרתי ובעל קרן ההשקעות AIHT, ששמה את כספה בחברות ביומד. כך, ביולי האחרון הודיעה הקרן על השקעה של 16.67 מיליון דולר בביונדווקס - חברה שמפתחת חיסון לשפעת. קרן נוספת בבעלותו של נכט, שגם היא משקיעה בטכנולוגיות לעולם הרפואה, היא aMoon. במרץ אשתקד פורסם כי הקרן השלימה גיוס בסך 660 מיליון דולר.
הבנק של שעשוע, ועד כה גם של נכט, זכה במכרז שיזם שר האוצר, משה כחלון, במטרה להגביר את התחרות בעולם הבנקאות. בבנק טוענים כי הם "ממשיכים במרץ" בהקמתו, על אף משבר הקורונה, וכי "בימים אלה, צוותי הבנק מסיימים את הגדרת המוצרים הבנקאיים, השירותים ותהליכי העבודה הרגולטוריים, ומתחילים להקים את מחלקות הבנק". עוד ציינו בבנק כי זה חתם על הסכם שיאפשר ללקוחותיו למשוך כספים מכל הכספומטים הבנקאיים ברחבי הארץ. כמו כן, הבנק הדיגיטלי משלים בימים אלה את תהליכי ההצטרפות לבורסה בתל אביב, בשאיפה להגיע למסחר בבורסות נוספות בעולם.
שעשוע אמר ש-"התקופה האחרונה חידדה אצלי את הרצון לחולל מהפכות טכנולוגיות שיסייעו לעצב את המציאות הפיננסית-צרכנית החדשה שלאחר משבר הקורונה. אני מאמין כי הבנק הדיגיטלי מהווה הזדמנות ייחודית להביא שינוי גדול למשק, ולהצעיד את המערכת הפיננסית לעבר עתיד טכנולוגי וצרכני טוב יותר".
07/05/20 14:04
8.93% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
התפשטות נגיף הקורונה ומגבלות התנועה שבאו עימו הציבו ארגונים בישראל ובמדינות נוספות בעולם בפני אתגר חדש - עבודה מהבית בהיקפים גדולים. ארגונים מכל הגדלים ובסקטורים מגוונים של פעילות מוצאים את עצמם נדרשים להמשיך לעבוד כאשר כ-70% מכלל העובדים שלהם ממשיכים לבצע את משימותיהם מהבית. גם כעת, כאשר מדובר על אסטרטגיית יציאה, עדיין מדובר בתהליך איטי, זהיר ומדורג של חזרה למשרדים, וההנחיה הממשלתית היא להמשיך לעבוד ככל הניתן כל עובד מביתו. אתגר המשך הפעילות העסקית בעת הזו מוטל בראש ובראשונה על כתפיהם של מנהלי התשתיות.
האתגר של מנהל התשתיות: לספק זמינות של המערכות
כפי שמספר ח', מנהל תשתיות בארגון פיננסי מוביל, "אנחנו מנהלים משבר תוך כדי תנועה. היה עלינו, בזמן קצר ובתנאים לא פשוטים, להצטייד במאות מחשבים ולהבטיח רמת זמינות מקסימלית לכלל העובדים".
ח' מוסיף כי "כך, מדובר על זמינות של אפליקציות התקשורת האחודה, שנכנסו לליבה של הפעילות בימים אלה, זמינות המערכות העסקיות ועוד. כל צוואר בקבוק שבימים כתיקונם אינו מורגש הופך כעת לבעיה ומגיע לטיפולנו, ואנחנו נדרשים לאתר במהירות את הבעיה ולטפל בה במינימום השבתות. אני והצוות שלי צריכים כלי שיהיה ה-'עיניים' שלנו בכל מקום אליו נמתחת הרשת הארגונית".
הפתרון: פלטפורמת Hawkeye לניטור רשתי אקטיבי של קיסייט
"את זה בדיוק אנחנו מביאים לארגון - פתרון שישמש ה-'עיניים' של אנשי התשתיות, ויסייע להם לשמור על רשת ארגונית פעילה ויציבה", מציין גל אורן, מנהל חטיבת Network Application & Security בקיסייט ישראל (Keysight Technologies).
פתרון Hawkeye מבוסס על גששים אקטיביים, שניתנים להתקנה על כל נקודות הקצה - בין אם מדובר במחשב נייד בבית המשתמש או בשרת בדטה סנטר, בסביבת און-פרמיס או בענן. Hawkeye מאפשר ניטור של אלפי נקודות קצה בכל מקום בעולם, ומותאם לבדיקת איכות השירות (QoS) ותמיכה בניטור אפליקציות, כולל אפליקציות התקשורת האחודה, רשתות ה-VPN הארגוניות, מערכות הליבה העסקיות ועוד. הפתרון גם יודע לסמלץ ולנטר את איכות השירות של אפליקציות ייעודיות שהארגון פיתח בעצמו.
[caption id="attachment_315335" align="alignnone" width="600"] מקור: פורטל קיסייט[/caption]
אורן מוסיף כי "הפתרון מבצע סימולציה של תעבורה סינתטית בין תחנות הקצה ברשת הארגונית, ובאמצעות טכנולוגיות לימוד מכונה מתבצעת סימולציה אוטומטית ובזמן אמת של הפעילות ברשת הארגונית. על ידי כך, זו מאפשרת לאתר, לאבחן ולתקן בעיות ביצועים עוד לפני שהן מורגשות על ידי המשתמשים".
"האוטומציה הינה ברמה כזו שניתן מראש לקבוע רמת QoS רצויה ברשת ובאפליקציות, וכאשר מתקיימת חריגה מהרמה הזו, מתבצע דיווח פרו-אקטיבי על הבעיה עוד לפני שזו מוצפת על ידי המשתמשים", הוא אומר.
דוגמה: רשתות ה-VPN
אחת הדוגמאות השימושיות לימים אלה היא רשת ה-VPN, המאפשרת כניסה מאובטחת מרחוק לרשת הארגונית ושיכולה לחוות ניתוקים ומניעת התחברות כתוצאה מעומסים. Hawkeye מסמלצת תעבורה סינתטית ומאתרת את נקודות הכשל והתורפה של הרשת, וכיצד ניתן לפתור את הבעיות על מנת להבטיח זמינות מקסימלית של המערכות.
"אלא ש-Hawkeye אינה עומדת לבדה במערכה", מסכם אורן. "היא מתממשקת עם פתרונות נראות הרשת והבדיקות (Network visibility ו-Testing) של קיסייט, שביחד מספקים מענה כולל ומלא לצרכים של הארגון - בחירום ובשגרה".
להורדת דמו של הפתרון לחצו כאן.
להרשמה לאירוע לחצו כאן.
07/05/20 10:45
7.14% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
ועדת המכרזים למחשוב וטכנולוגיה במנהל הרכש הממשלתי בחרה בהראל טכנולוגיות מידע כזוכה יחיד במכרז לאספקת שרתי Rack לממשלה - כך נודע לאנשים ומחשבים. החל מהחודש הנוכחי היא תטמיע שרתי פוג'יטסו במשרדי הממשלה וביחידות הסמך שלה, בהיקף של בין 15 ל-30 מיליון שקלים בשנה.
משך המכרז הוא לשנתיים, עם אופציה להארכה בחמש שנים נוספות. הראל ופוג'יטסו יחליפו את HPE, שסיפקה לממשלה את השרתים מסוג זה בשנים האחרונות.
כיוון שמדובר במכרז מסגרת, הרי שמעתה, כל משרד ממשלתי שיצא לפרויקט של שרתי Rack יהיה חייב להטמיע את השרתים של פוג'יטסו יחד עם הראל טכנולוגיות, שהיא האינטגרטור הראשי שזכה.
בינואר השנה פורסם בלעדית באנשים ומחשבים כי מנהל הרכש הודיע שהראל ופוג'יטסו הגישו את ההצעה הטובה ביותר במכרז, אך הן עדיין לא הוכרזו רשמית כזוכות - עד אתמול (ד').
המכרז בינואר נערך באופן מקוון במשך כמעט 12 שעות, כאשר כל אחד מהמשתתפים שהגיעו לגמר היה צריך לתת מענה לתמהיל של 60% מחיר ו-40% איכות. מלבד הראל ופוג'יטסו השתתפו בתיחור המקוון דורקום - עם שרתי HPE, ומלם תים ומטריקס - עם שרתי דל.
הראל היא זכיינית ותיקה של הממשלה בתחום השרתים - בעיקר שרתי בלייד, עם לנובו, אולם הפעם היא ניגשה, בפעם הראשונה, למכרז שרתי Rack שפרסמה הממשלה. לנובו לא ניגשה למכרז, מאחר שהממשלה אסרה על חברות שכבר עובדות אתה לגשת אליו, כדי לוודא גיוון בין הספקים.
[caption id="attachment_308804" align="alignnone" width="600"] שרת Rack. אילוסטרציה: BigStock[/caption]
"השרתים של פוג'יטסו הם שחקן חדש בישראל, אבל לא בעולם", אמר לאנשים ומחשבים בינואר יוסי צייגר, מנכ"ל הראל טכנולוגיות מידע. "יש ניסיון רב בהטמעת שרתי Rack שלה אצל ממשלות באירופה ובין היתר, היא הספק הראשי של ממשלת גרמניה. סביר להניח שזה היה אחד השיקולים בבחירה בנו".
במכרז שפרסם מינהל הרכש צוינו דרישות החומרה הבאות: תמיכה בממשק ניהול ווב, שיאפשר גישה מרחוק; תמיכה ב-Windows Server 2016, במערכות ההפעלה של VMware ולינוקס; תצורה של עד 2U; ועד שני מעבדים, למעט שרתי SAP HANA, שדורשים ארבעה מעבדים לפחות. כמו כן, במכרז צוין כי אחד השיקולים בבחירת הזכיין הוא הוכחה ליכולת חיסכון במשאבי ארון השרתים.
יצוין כי פוגי'טסו זכתה לפני יותר משנה במכרז ממשלתי של מחשבים ניידים קלי משקל, מדגם U939, ועד כה סופקו למשרדי הממשלה ולגופי הסמך שלה מאות יחידות מהם.
מהם שרתי Rack?
שרתי Rack נחשבים לחלופה לשרתי בלייד. בניגוד לתצורה של שרתי בלייד, הם לא חייבים להיות חלק ממארז, שכולל בדרך כלל עד 14 שרתים, אלא יכולים לעבוד כעמדה בודדת, עם מערכת חשמל וחיבור עצמאיים. על פי רוב, הם מוטמעים בארגונים שזקוקים לשרת אחד או יותר, והתצורה של בלייד אינה מתאימה להם.
יש לציין שבזמן האחרון מורגשת מצוקה בממשלה, מאחר שיש מניעה לרכוש ציוד שמיוצר בסין. המצוקה מורגשת בעיקר בגופים ביטחוניים, משרד ראש הממשלה ומשרדים שצריכים להחליף את הציוד המיושן שלהם. לעומת זאת, השרתים שזכו במכרז מיוצרים ביפן ובגרמניה.
07/05/20 11:13
5.36% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
רו"ח דורון רונן נבחר אתמול (ד') פה אחד לנשיא לשכת המבקרים הפנימיים IIA ישראל. הוא יחליף את הנשיא הקודם של הלשכה, רו"ח דורון כהן, שמונה למנכ"ל דסק"ש.
לרונן ניסיון רב במקצועות הביקורת הפנימית, הביקורת ואבטחת טכנולוגיות המידע, ניהול הסיכונים והביקורת החקירתית. הוא כיהן בעבר כנשיא ISACA ישראל - האיגוד הישראלי לביקורת ואבטחת מערכות מידע, וקיבל בשמו ארבע פעמים את פרס הסניף המצטיין באזור אירופה ואפריקה ופעמיים את הפרס העולמי. הפרס ניתן על הישגי הסניף הישראלי בתחום ההשתלמויות, ותרומה לפעילות המקצועית הבינלאומית. בשנים האחרונות שימש רונן כממלא מקום וסגן נשיא הלשכה, והתמנה באחרונה כחבר בוועדת התקינה המקצועית הבינלאומית של ה-IIA העולמי.
עם היבחרו מסר רונן כי "אנחנו נמצאים בתקופה מאתגרת - המשק הישראלי והכלכלה העולמית מתמודדים עם משבר בריאותי וכלכלי. הביקורת הפנימית הינה שומר סף חשוב בארגון. במיוחד בתקופה זו, חשובה תרומתה למתן ערך מוסף אמיתי ומשמעותי לארגון: המבקרים הפנימיים תורמים לשיפור הבקרות הפנים ארגוניות ולשיפור תהליכים. אחד מאתגרי הביקורת הפנימית כיום הינו התמודדות עם עבודה מרחוק וביקורת מרחוק. נמשיך לצייד את חברי הלשכה בידע ובכלים מקצועיים וטכנולוגיים: כריית נתונים, איומי סייבר, סיכוני פגיעה בפרטיות ועוד".
[caption id="attachment_315312" align="alignnone" width="600"] דורון רונן עם יובל שמלא, הזוכה הראשון בנינג'ה ישראל. צילום: ניב קנטור[/caption]
לשכת המבקרים הפנימיים IIA ישראל היא חלק מארגון ה-IIA העולמי, שיש לו כ-200 אלף חברים ב-180 מדינות. הלשכה בישראל הוקמה לאחר איחוד של שני גופים - איגוד ולשכת המבקרים הפנימיים, והיא מציינת השנה 60 שנים להיווסדה. היא מפרסמת תקנים מקצועיים וכתב עת, עורכת כנסים והשתלמויות מקצועיות, מכשירה ומעניקה הסמכות מקצועיות בינלאומיות שהחשובה בהן היא CIA - מבקר פנימי מוסמך, ומקיימת שיתופי פעולה עם ארגונים מקבילים בארץ ובעולם. הכנסים המקצועיים השנתיים של הלשכה מופקים על ידי אנשים ומחשבים ומושכים אליהם מאות משתתפים. הכנס השנה התמקד בביקורת הפנימית ו-"אתגר הנינג'ה", ושבר שיא של 650 משתתפים. השתתף בו יובל שמלא, הזוכה הראשון בתכנית הריאליטי נינג'ה ישראל.
07/05/20 14:19
5.36% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
ארמוזה פורמטס, חלק מקבוצת ITV, השיקה בעולם את Beat the Grid, שעשעון אינטראקטיבי חדש, שנוצר בשיתוף עם חברת גיימצ'יינג'ר - חברת התוכן והטכנולוגיה של אמן החושים נמרוד הראל ושותפו ירון ישינסקי.
השעשועון מציג רעיון חדשני ברוח התקופה: כל מה שצריך זה רק צוות מינימלי וסט צילומים קטן, דבר המתאים לאקלים הנוכחי, שבו מפיקים מתקשים להיכנס להפקות מורכבות. הפורמט משתמש בטכנולוגיה החדישה ביותר של CGI, המאפשרת להפוך סט אולפני קטן ופשוט לסט ענק, מרהיב ועשיר ללא שימוש במסך ירוק, בעלות מינימלית וביעילות מקסימלית.
שתי החברות יצרו יחד שעשעון קרב מוחות, כאשר המתמודד באולפן נלחם מול מיליוני הצופים, במטרה לענות על מקסימום תשובות נכונות ולנצח גריד ענק של תשובות אפשריות העומד מולו. בכל סיבוב המתחרה חייב למצוא את התשובות הנכונות לשאלה, המוצגות על גריד ענק – חלקן תשובות נכונות, חלקן שגויות. על המתחרים למצוא מספר מינימלי של תשובות נכונות כדי לנצח גריד ולעבור לגריד הבא, גדול יותר, ובו יותר אפשרויות ויותר כסף.
[caption id="attachment_315339" align="alignnone" width="601"] Beat the grid. צילום: יח"צ[/caption]
מ-1x1 עד 6x6 - הגריד ממשיך לגדול במהלך המשחק – וכך גם הפרס הפוטנציאלי. ככל שהמתמודד ימצא יותר תשובות נכונות הוא ירוויח יותר כסף. אבל השחקן באולפן לא משחק לבד... לאחר 10 שניות, הצופים מהבית יכולים להצטרף למשחק ולקבל הזדמנות למצוא את התשובה הנכונה ולקחת את הכסף. המתחרה צריך לענות מהר יותר מאשר הצופים בבית אם אינו רוצה שינצחו אותו.
גיימצ'יינג'ר גייסה השנה מיליון דולר לפיתוח הטכנולוגיה הייחודית. את ההשקעה הובילו ניר זוהר ואבישי אברהמי (וויקס) וגיל אוליאמפרל (קבוצת סברס).
לדברי הראל, המכהן כמנכ"ל החברה, "זיהינו מגמה בתעשיית הטלוויזיה: התקציבים נעשים קטנים יותר, אבל הרצון והדרישה היא שזה לא ישפיע על הנראות, שהמסך ימשיך להיראות זוהר ועשיר בתוכן. לצורך כך פיתחנו טכנולוגיה, הנותנת לכך מענה ומאפשרת לברוא אולפנים וסטים המוגבלים רק על ידי דמיון יוצר הפורמט. השותפות שלנו עם ארמוזה הייתה טבעית, הם מיד הבינו את השאיפה שלנו לשנות את כללי המשחק, ותוך שיתוף פעולה הדוק לקחו את Beat the Grid, שהוא שיתוף הפעולה הראשון שלנו, לשלב הבא".
07/05/20 15:30
5.36% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
משבר הקורונה באשדוד נוהל במשך כל ימי הסגר באמצעות מערכת BI ייעודית, שפותחה באגף המחשוב של העירייה בראשותו של המנמ"ר יוסי בן סימון. מדובר בלוח מחוונים ייעודי, שפותח על בסיס פלטפורמת ה-Tableau BI, ושימש את ראש העיר, ד"ר יחיאל לסרי, ואת דרגי הניהול הבכירים הרלוונטיים. באמצעות מערכת זו קיבלו המנהלים עדכונים שוטפים במשך כל ימי המשבר, הכוללים - מלבד נתונים שסופקו על ידי משרד הבריאות - ניתוח אנליטי של נתונים על פי חתכים שונים רלוונטיים לעיר. בין היתר, ראש העיר ואנשיו יכולים היו לראות בכל רגע נתון את מצב התחלואה באשדוד, המונה 250 אלף תושבים. המידע כלל חלוקה על פי רובעים ואזורים מסוימים, הסטטוס של החולים והנדבקים ואם יש מאושפזים תושבי העיר בבתי החולים השונים. כמו כן, נתוני המערכת אפשרו למקבלי ההחלטות לראות השוואות לעומת ימים קודמים, לאתר מקומות שיש בהם צורך בסיוע לאוכלוסייה, בעיקר מבוגרת, וכל אירוע הקשור למשבר.
"כאשר החל מצב החירום זיהינו שיש בעיה של ריבוי נתונים ממקורות שונים, וכדי שמקבלי ההחלטות יוכלו לעבוד היה צורך לאחד נתונים. מעבר לנתונים שרוכזו ממקורות שונים והועלו לבסיס נתונים אחד, שממנו הצגנו אותם לראשי העירייה, היה בלוח המחוונים גם מימד גיאוגרפי, שאפשר לרדת לרזולוציות של אזורי מגורים", אומר בן סימון, ומוסיף, כי "נתונים אלו פולחו כתוצאה מפעולות אנליטיקה שנעשו על ידי אנשי האגף, שאפשרו לתת מידע על שינוים קיצוניים במצב התחלואה, אזורים אדומים ומספר חולים ביחס לאלף נדבקים".
בן סימון מספר פרט מעניין, שלפיו, פיתוח המערכת נעשה בעידודו של ראש העיר, שהוא רופא בהשכלתו, ובעבר היה מנהל מחלקת HIV בבית החולים קפלן ברחובות. "באופן טבעי, ההתייחסות לנתונים הייתה הרבה יותר מקצועית", מספר בן סימון. "הוא לא הסתפק בחקירות האפידמיולוגיות הרגילות של משרד הבריאות, אלא ביקש להגיע עד לרמת החולה הבודד בכל מקום בעיר", ומציין, כי המידע המפולח שהוצג לראש העיר ולמנהלים היה חשוב במיוחד לאנשי אגף הרווחה, שיכלו לתת מענה לתושבים שנמצאים בטיפולם.
כיצד נערכה העירייה עצמה לקורונה?
"מיד כאשר החל המשבר ביצענו כמה פעולות במוקד העירוני שלנו, כדי ליישם את הנחיות משרד הבריאות על ריחוק חברתי, ומצד שני לא רצינו לפגוע ברציפות התפקודית שלהם", אומר בן סימון. "הפתרון שיושם הוא מצד אחד פיצול העובדים ופיזורם במקומות שונים בעירייה, והשלב הנוסף הוא התארגנות מהירה של אגף המחשוב כדי לאפשר לעובדי המוקד לעבוד מהבית ולהמשיך לשרת את התושבים. כל העובדים שנשלחו לעבוד מהבית חוברו למערכות הקול סנטר של העירייה, ולתשתיות סיסקו".
פעילות נוספת שקשורה למוקד נתנה מענה לגילאי 65 פלוס בעיר. "הקמנו מוקד ייעודי לגילאים אלו, שהוגדרו כאוכלוסיות בסיכון, שהופנה לצוות מיוחד שטיפל בשאלות ובבקשות שלהם", מספר בן סימון. "הפעילות הזאת השתלבה עם יתר הפעולות שהעירייה עשתה למען הקשישים, בשיתוף פעולה עם המשרד לשוויון חברתי".
כעת כאשר יש רגיעה בתחלואה, בן סימון מספר, כי במקביל להיערכות לחזרה לשגרה, האגף שלו, יחד עם צוותים של העירייה, נערכים לגל שני של התפרצות הקורונה, שעלול להגיע בסתיו, על פי הערכות של משרד הביטחון. " נקודת המוצא שלנו היא לא האם יהיה גל, אלא מתי, ואנו רוצים לוודא שכאשר ניכנס שוב למצב חירום נהיה הרבה יותר מוכנים, על סמך הלקחים שהפקנו מהמשבר הנוכחי", אומר בן סימון. ההיערכות הכוללת של כל העיר תופיע גם בחוברת שיוציא מנכ"ל העירייה, שבו תהיה התייחסות לכל אגף, כולל לאגף המחשוב. בנוסף, בן סימון אומר, כי האגף שבראשותו, המונה 16 עובדים, ממשיך לקדם תוכניות עבודה שהחלו בהן לפני הקורונה, ובהן האצת תהליכי הטרנספורמציה הדיגיטלית. כמו כן, נערכים לבחירת CRM ארגוני, נושא שעלה קודם לקורונה, אולם בתקופת המשבר גברה הדחיפות, ובקרוב העירייה תצא למכרז בנושא.