שמונה חברות סטארט-אפ מהמגזר החרדי עלו אתמול (ד') לגמר באירוע הדמו דיי (Demo Day) של מאיץ הסטארט-אפים החרדי של מעוף קמא-טק, בשיתוף עם הרשות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה והתעשייה, באמצעות המעוף, יחד עם משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים, עיריית בני ברק וארגון קמא-טק. שמונה החברות, שהציגו אונליין בזום, בגלל מגבלות הקורונה, נבחרו לתכנית מתוך מאות פניות שהגיעו. באירוע השתתפו מאות משקיעים, שצפו בשידור חי בזום וגם בפלטפורמות נוספות. לדברי רן קיוויתי, ראש הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, "הפרויקט של המאיצים הטכנולוגיים מתמקד ופונה לאוכלוסיות אשר נמצאות בפריפריה, לרבות האוכלוסייה החרדית. החיבור של החרדים להיי-טק הוא חיבור שיתרום לאוכלוסייה החרדית אך גם יחזק את הכלכלה של ישראל". משה פרידמן, מנכ"ל קמא-טק, אמר כי "יש מגמה ברורה של צמיחה מהירה במספר הסטארט-אפים בקהילה החרדית. בשנת 2013, כאשר החל המיזם, הגיעו חמישה יזמים, ואילו היום יש 1,460 יזמות ויזמים חרדים שפנו לקמא-טק". החברות שהציגו ‏Mada Analytics של היזם דני גימפל, שמחברת ביג דטה עם תחום האנרגיה הירוקה. [caption id="attachment_319866" align="alignnone" width="600"] היזם דני גימפל. צילום: דוברות קמא-טק[/caption] ‏Next Dim של היזם נטע מרום, עוסקת בביג דטה לזיהוי פשיעה פיננסית. [caption id="attachment_319868" align="alignnone" width="600"] מימין: היזם נטע מרום, משה פרידמן, מנכ"ל קמא-טק. צילום: דוברות קמא-טק[/caption] ‏Medi point של היזמת ד"ר שרונה גולדנברג, שפיתחה כלי ביג דטה תומך החלטות רפואיות לרופאים. [caption id="attachment_319869" align="alignnone" width="600"] היזמת ד"ר שרונה גולדנברג. צילום: דוברות קמא-טק[/caption] Gravez של היזמים ישראל גולד וגיא ליאני - הוויז של בתי הקברות. [caption id="attachment_319870" align="alignnone" width="600"] היזם ישראל גולד. צילום: דוברות קמא-טק[/caption] Homezz של היזמיות נעמה יעקבסון וענבל טנצלר, שהיא פלטפורמה לניהול שיפוץ הבית. [caption id="attachment_319871" align="alignnone" width="600"] היזמת נעמה יעקובסון. צילום: דוברות קמא-טק[/caption] ‏BSQ של היזם נדב פוליטי, שמציעה מערכת לניהול ייצור בטון ושינוע של בטון. [caption id="attachment_319872" align="alignnone" width="600"] היזם נדב פוליטי. צילום: דוברות קמא-טק[/caption] ‏Miri של היזם אלעד דהן, שהיא עוזרת קולית לרכב. [caption id="attachment_319873" align="alignnone" width="600"] היזם אלעד דהן. צילום: דוברות קמא-טק[/caption] ‏Card latch של היזם נריה כהן, מערכת חכמה להגנה וניהול של כרטיסים חכמים. [caption id="attachment_319874" align="alignnone" width="600"] היזם נריה כהן. צילום: דוברות קמא-טק[/caption]

ספוטיפיי (Spotify) הודיעה כי החלה לתמוך בפודקאסאים של וידיאו, הזמינים הן למשתמשים חינמיים והן למשתמשי פרימיום. לפי הודעת החברה, כל המשתמשים באזורים שבהם הפלטפורמה תומכת בפודקאסטים יוכלו כעת לא רק להקשיב להם, אלא גם לצפות בהם – הן במחשב והן בסלולר. לעת הזאת, רק חלק מן הפודקאסטים ישדרו וידיאו לספוטיפיי. ברגע שהמשתמש ילחץ על Play - יסונכרן הווידיאו עם ערוץ האודיו, ויפעל אוטומטית. התוספת החדשה הייתה צפויה לאחר שספוטיפיי הודיעה בחודש מאי האחרון על הסכם רישוי של 100 מיליון דולר עם ג'ו רוגן, בעל תוכנית הפודקאסט הפופלרית  "The Joe Rogan Experience", שתכניו זמינים רק ביו-טיוב וב-RSS באפליקציות הפודקאסטים ויועברו לספוטיפיי בספטמבר 2020. בנוסף, ספוטיפיי גם החלה לנסות את התכונה עם שני כוכבי יו-טיוב, זאין חיג'אזי והית' הוסאר. באמצעות התוספת החדשה, ספוטיפיי מנסה להתחרות בתחום הפודקאסטים מול יו-טיוב (YouTube), למרות שסביר להניח שבעלי פודקאסטים ימשיכו לפרסם את התכנים שלהם גם ביו-טיוב, שבפלטפורמה שלה הם גם יכולים להרוויח כסף מהמודעות המשולבות בהם. ספוטיפיי, מכל מקום, תאפשר להם להשיג קהלים נוספים

iPhone 12 של אפל (Apple) כבר נמצא ממש מעבר לפינה, ויותר פרטים אודותיו ואודות המפרט הצפוי שלו נחשפים כל העת. האנליסט המומחה למוצרי אפל, מינג-צ'י קו, דיווח כי אפל כללה את עדשות סמקו (Semco) וסאני אופטיקל (Sunny Optical) - שנחשבות לבעלות איכות גבוהה במיוחד - במצלמת מכשיר החדש ה-iPhone החדש שיושק השנה. סמקו היא חברה קוריאנית ואילו סאני אופטיק סינית. לדבריו, העדשות החדשות יספקו ביצועים כוללים טובים יותר, וישפרו את המיקוד האוטומטי של המצלמות. [caption id="attachment_318154" align="alignnone" width="600"] עדשות המצלמות יהיו איכותיות במיוחד. מראה ה-iPhone 12 לפי אחת ההדלפות[/caption] אבל לעידכונים אודות המכשיר הבא הצטרף גם דיווח מרגש לגבי העתיד לבוא. לפי קו, סמיקו צפויה לייצר את עדשות הטלפוטו הפריסקופיות שיכללו במכשירי ה-iPhone כבר בשנת 2022. פריסקופ - לא רק בצוללות פריסקופ - אותו מכשיר שמציץ ממי הים, ומקושר לנו באסוציאציות מיידית לצוללות - הוא כבר לא מה שחשבנו. מצלמות פריסקופ הן דרך המאפשרת מיקוד ארוך טווח במכשירים כמו סמארטפונים, מכשור דקים שבו חסר העומק שנהגנו שהוא מחויב המציאות בעדשות מקרבות במיוחד. החדשנות מאפשרת כיום לעשות שימוש במנסרות ובמראות לאורך המכשיר, כדי לשקף ולמקד אור על חיישן, במקום להציב את החיישן ישירות מאחורי העדשה כמו במצלמות המסורתיות. לפי The Verge, הטכנולוגיה החלוצית מפותחת בשנים האחרונות על ידי חברות סיניות כמו אופו (Oppo) ו-וואווי (Huawei), ששתיהן כבר מציעות ללקוחותיהן טלפונים עם עדשות זום 5x. גם סמסונג (Samsung) הצטרפה השנה למערכה, עם Galaxy S20 Ultra שלה. באמצעות הטכנולוגיה, וואווי, סמסונג ואופו הצליחו להשיג הגדלה של בין 5X ל-100X בזום היברידי. נכון לעכשיו, Huawei P40 Pro מחזיק בשיא הזום האופטי שעומד על 10X ומושג באמצעות עדשת טלפוטו פריסקופ. יצוין כי עדשות טלפוטו בפני עצמן אינן זרות למכשירי אפל. מצלמת טלפוטו משנית הייתה חלק מה-iPhone 7 Plus, אלא שרמת הזום האופטי תמיד הוגבלה ל-2X. אולם, אם קו צודק, הכנסת עדשות טלפוטו פריסקופיות למכשור העתידי מציינת שאפל רוצה להתקדם במעלה סולם הזום, ולאפשר רמות זום גבוהות בהרבה במכשיריה הבאים.

לפי האנליסטים, ה-TAM של ספלאנק (Splunk) גדל בשנה האחרונה בעשרות מיליארדי דולרים. המשמעות של זה היא שבכאוס הקיים, הדבר היחיד הוודאי הינו שכמות המידע רק תלך ותגדל, והארגונים שימשיכו לצמוח אל מול אתגרי העתיד יהיו אלה ש-"יקשיבו" למידע הזה, יפיקו ממנו תובנות עסקיות ויקבלו החלטות המבוססות עליו. "לכן, ספלאנק ממוצבת על ידי האנליסטים כאחת החברות המוכנות לעתיד בצורה המיטבית", אמר תומר פרידור, מנהל אזורי של ספלאנק לישראל, טורקיה ומזרח אירופה, ומנכ"ל החברה בישראל. 92% מחברות הפורצ'ן 100 הן לקוחות של ספלאנק, כ-500 לקוחות אנטרפרייז חדשים מצטרפים אליה מדי רבעון והחברה ממשיכה לצמוח רבעונית בקצבים דו ספרתיים מרשימים. נפגשנו עם פרידור כדי לשמוע על ספלאנק כ-Data to Everything Platform. שומעים רבות על ספלאנק בשוק הישראלי. האם תוכל לפרט על הערך של החברה כמענה עבור האתגרים של ה-C-level? "ספלאנק היא פלטפורמת דטה ארגונית, שמאפשרת לחבר מקורות מידע רבים באופן מיידי, ללא הכנה של המידע מראש, וליצור קורלציות בין השכבות של התשתיות, שכבות הביניים והאפליקציה. בכך היא מאפשרת להבין מה קורה בכל אחת מהשכבות ברמת זמינות תהליכית והחשוב מכל - להבין את מסע הלקוח במערכות הארגון, כדי ליצור חוויית לקוח מעולה, שתגרום לו לחזור להמשך פעילות עם עסקי החברה. ספלאנק ככלי קורלציה יודע 'לפצח' את מסע הלקוח על כל מערכות הארגון ולחבר את השכבות השונות לכדי תובנות". באחרונה, IDC ציינה את ספלאנק כפלטפורמה המובילה בתחום ה-AIOPs. ספר לנו איך היא יכולה לבנות תהליכים שמאתרים ומתריעים עוד לפני שהם הופכים לבעיה. "עולם ה AIOPs מתפתח בקצב מסחרר וספלאנק היא המובילה העולמית בתחום מזה שנים רבות, ומזה כשנתיים היא גם המובילה בעולם מבחינת נתח השוק. אנחנו מבצעים יותר פרויקטים ויש לנו יותר לקוחות מכל חברה אחרת - בהפרש גדול. היכולת של ספלאנק לייצר ניתוח תהליכי החל מהתשתיות ועד שכבת הביזנס, תוך שילוב מנגנוני לימוד מכונה, מאפשרת לארגון להבין שתקלות עומדות לקרות וכן, כאשר קיימת בעיה, לקצר את זמן הטיפול בתקלה, ובכך לייצר זמינות ארגונית ששווה כסף רב למובילי הארגון". מהי אסטרטגיית הענן של החברה? "ספלאנק מכוונת לעולם הענן ונמצאת שם ביג טיים. פתרון Splunk Cloud צומח בקצב של 81% משנה לשנה. זהו פתרון מקיף מבית ספלאנק, שנמצא כולו בענן של החברה. הלקוח מקבל פתרון Turn Key מבית ספלאנק. בנוסף, שיתוף הפעולה שלנו עם AWS מאפשר ללקוחותינו להתחבר למקורות המידע מעל AWS באופן מידי ובתוך זמן קצר לקבל ניטור תהליכי, ניטור סייבר וניטור אפליקטיבי, והכל תוך קבלת שירותי SaaS מלאים. לקוחות Azure של מיקרוסופט יגלו שאנחנו מסוגלים, בתוך פחות מיום, לאפשר ניטור מלא של תשתיות הארגון, וכן של Office 365. ספלאנק חתמה באחרונה על הקמת שירותי SaaS עם גוגל, ובכך תאפשר שירותים אלה בתקופה הקרובה". ספר לנו מעט על הרכישות שלכם של Phantom ו-SignalFX, ואיך הן לוקחות את הארגון לשלב הבא? "אנחנו רואים את תהליכי ה-IT והסייבר בארגונים כתהליכים שדורשים מספר שלבים לטיפול: ראשית, תהליכי חקירה של אירועים שמתגלים, הרצון והשאיפה לאתר אותם בהקדם האפשרי, ואף להקדים תרופה למכה ולאתר אותם לפני שהם קורים, עם כל עולם ה-AIOPs. שנית, ביצוע ניטור שוטף של התשתיות והאפליקציות של הארגון, על מנת לחבר בין השכבות השונות. כאן באה לידי ביטוי הרכישה של SignalFx, שהפתרון שלה מאפשר לחבר למנוע של ספלאנק גם את שכבת ה-APM ולהבין מה קורה בשכבת האפליקציה. שלב נוסף הוא ביצוע אנליזות למידע, במטרה שאירועים לא יחזרו על עצמם, ובכך לחסוך את התקלה הבאה לארגון. כשלב סופי, ביצוע אוטומציות על מנת לחסוך בזמן טיפול בתקלה בעולם ה-IT ולחסוך בזמן בביצוע מיגרציה בעולם הסייבר. הלקוח מרוויח בקניית Phantom מענה מכלי אחד - הן לעולם ה-IT והן לעולם הסייבר". מעבר להובלה שלכם מזה שנים רבות בגרטנר בכל מה שקשור למערכות SIEM,היכן הפלטפורמה של ספלאנק יכולה לתמוך בקבלת ההחלטות של מנהל אבטחת המידע? "כפי שציינת, ספלאנק מובילה מזה שנים בגרטנר בעולם ה-SIEM, אך מבחינתנו, העולם התקדם מזמן מ-SIEM ל-SOC, עקב כך שעולם הסייבר מתפתח בקצב גבוה. המטרה שלנו לאפשר למנהלי האבטחה מענה הולם גם לכל ה-Blind Spots הקיימות בארגון, וכן לאפשר למרכזי ה-SOC מספר שכבות של מענה. לקוח שרוכש ספלאנק מקבל מוצר שנותן מענה אחד ויחיד הן לעולם הקורלציות והן לעולם החקירות, וכך מחבר את מקורות המידע לפלטפורמה אחת. האינטגרציה בין החוקרים השונים הינה מיידית, כי כולם מסתכלים על אותו מידע ולכן, קצב הפתרון הוא מאוד מהיר. בנוסף, עקב העובדה שספלאנק מאחסנת את ה-Raw Data, היא יכולה לספק מענה לכל שאלה שעולה, גם לאחר חודשים. לסיכום, אנחנו מאפשרים פלטפורמה אחת לקורלציות וחקירות, ובשילוב של Phantom - זיהוי מהיר וחסכון זמן אדיר בעת אירוע".

לקראת איחוד ענק בעולם השבבים? סוכנות הידיעות בלומברג דיווחה אתמול (ד') כי אנבידיה מתעניינת ברכישת ARM מסופטבנק. על פי הדיווח, שמצטט מקורות מקורבים, החברה האמריקנית פנתה בשבועות האחרונים לתאגיד היפני על מנת להתחיל במגעים לקראת עסקה. ARM ואנבידיה סירבו להגיב, ומסופטבנק לא נמסרה תגובה. הדיווח מגיע בהמשך לפרסום מלפני ימים אחדים, שלפיו סופטבנק מעוניינת למכור את חברת השבבים הבריטית שקנתה ב-2016 תמורת 32 מיליארד דולר, או חלק ממנה, או להנפיק מניות שלה. הוול-סטריט ז'ורנל אף דיווח כי סופטבנק שכרה לצורך כך את שירותיו של גולדמן זאקס. ARM פועלת בעולם המיקרו-מעבדים, ונמצאת ברבים מהסמארטפונים שלנו. במידה שהיא אכן תירכש, תהיה זו אחת העסקאות הבודדות בשנים האחרונות בעולם הסמיקונדקטורים. אחת הסיבות למיעוט העסקאות בעולם זה היא מלחמת הסחר שבין ארצות הברית לסין והחשש של הרשויות האמריקניות מדליפת טכנולוגיות למתחרה הענקית. סופטבנק היא "תמנון" עם הרבה זרועות: לנו היא ידועה יותר כבעלים של WeWork, בעקבות הפרשה שבמסגרתה מייסד החברה, אדם נוימן, עזב אותה, אולם יש לה אחיזה בחברות ידיעות נוספות: באחרונה היא מכרה את המניות שלה בטי-מובייל, מספקיות התקשורת הגדולות בארצות הברית, ויש לה מניות רבות גם בענקית האי-קומרס הסינית עלי באבא. יצוין שיש מומחים שמזהירים שמכירה של ARM לאנבידיה עלולה להיות לא טובה לשתי החברות, עקב המודל העסקי השונה לחלוטין של כל אחת מהן: אנבידיה מוכרת את ה-GPUs שלה, בעוד ש-ARM מוכרת רישיונות ללקוחות שרוצים ליצור שבבים משלהם.

מדי יום אנו נחשפים לכמויות של חדשות פיננסיות. החדשות של הבוקר יכולות להינעל באופן שונה לחלוטין בערב. מצב סוער, חסר תקדים ולעיתים מתעתע. גופים פיננסים שהורגלו להישען על דו"חות מעוצבים היטב המשקפים תחזיות הגיוניות, כעת נמצאים בחיפוש אחר מידע מדויק ומהימן להישען עליו, בייחוד כשבונים תחזיות ואסטרטגיה פיננסית לחודשים הבאים. כקו מנחה, כל חברת השקעה, בנק או משקיע פרטי נשענים על מקורות מידע ענפים - דו"חות רבעוניים, סיכומי השקעות חודשיים, נתוני גדילה של חברות, ועוד. נתונים אלו היו והינם חיוניים ליצירת מסגרת עבודה מדויקת לתכנון השקעות בהווה ובעתיד. אלא שהמידע אליו כולנו הורגלנו, אינו זורם באותו אופן ובאותה תדירות כבעבר, ולעיתים מתקשה להציג תמונת מציאות אמיתית בזמנים בהם המציאות משתנה תדיר. כיום, דו"חות וסיכומי שוק עשויים להיות איטיים בהצגת תמונה רלוונטית לרגע שבו נבדקת המציאות בשוק. לכן, חברות פיננסיות ובתי השקעות נמצאים במרדף מתמיד אחר מידע זמין שיאפשר להם להתחרות תוך כדי תנועה ולקבל החלטות הנשענות על מידע עדכני ומדויק שנע במהירות אותה השוק מכתיב. הכתובת לכך הוא דטה (מידע אונליין) חיצוני - אלטרנטיבי. דטה אלטרנטיבי הינו מידע המגיע בתצורות שונות, הנשען על מקורות מידע חיצוניים ופומביים: פעילות במדיה חברתית, תגובות ציבור הצרכנים, מחירים של מוצרים מסוימים, חוות דעות שהועלו לאינטרנט, ועוד. אלו מעניקים ומציירים תמונת מצב מעודכנת שעליה ניתן לבנות תחזית פיננסית מדויקת יותר. זמינות המידע אונליין והעובדה שהוא נאסף ב"לייב", בונים תמונת מצב אמיתית ונכונה לאותו הרגע. ניקח לדוגמה את תחום ההלוואות. כל בנק בוחן את הנתונים המונחים לפניו בכדי לסקור מקרוב את רמת הסיכון במתן ההלוואה. כיום, בנקים ברחבי העולם פונים למקורות דטה אלטרנטיבי, לפני אישור הלוואה. בין אם בתגובות במדיה החברתית או לבחינה מדוקדקת של מחירים בתחומי האי-קומרס או אפילו לחוות דעת ונתוני אספקה שנמצאים ברשת. דו"חות אשראי אמנם מסייעים ומעניקים מידע, אך ככל שתמונת המצב רחבה יותר, כך מסוגל בנק לקבל החלטה לגבי הלוואה בדיוק רב יותר, ולעיתים קרובות אף הוגנת יותר. [caption id="attachment_319822" align="alignnone" width="600"] משבר הקורונה. אילוסטרציה: BigStock[/caption] משבר הקורונה: הצורך בדטה אלטרנטיבי רק גובר במחקר שפורסם על ידי אגודת גריניץ' (Greenwich Associates) עלה כי בשנת 2019 בלבד, הרבה לפני משבר הקורונה, עלה התקציב הגלובלי המיועד למקורות דטה אלטרנטיבי ב-52%. 74% מהחברות שהשתתפו בסקר זה העידו כי מקורות מידע חיצוניים ודטה אלטרנטיבי השפיעו באופן ניכר על תהליך קבלת ההחלטות ועל אסטרטגיית ההשקעות. כעת, כשאנחנו בעיצומו של משבר פיננסי, השימוש והצורך בדטה אלטרנטיבי רק גובר. גופים פיננסים שפיתחו תשתיות דטה רחבות יכולים לבנות אסטרטגיות מדויקות ומהירות יותר מאשר אותם גופים שנצמדו למקורות המידע המסורתיים. דטה אלטרנטיבי מהווה מקור מידע מהימן אך בכדי להגיע ולשאוב מיתרון זה, חייבים להבין בדטה או לבנות תשתית שתוכל לפרש את מקורות המידע מקרוב. כשמדובר בדטה מעולם האונליין דרושה אנליזה מדויקת. המידע מגיע באופן לא סדור כשהוא בעצם "חי", ובכדי שגוף פיננסי יוכל לבסס עליו החלטות בזמן אמת, נדרשים בחינה וניתוח אשר נעשים תוך שימוש בכלים המבוססים על בינה מלאכותית ולמידת מכונה. בנוסף, כללי שמירה על פרטיות המידע באים יד ביד עם שאיבת המידע, ועל כך חייבים להקפיד.  לדטה אלטרנטיבי יתרונות רבים, בייחוד בזמנים סוערים ותנודתיים, בהם המספרים בלבד אינם משקפים את תמונת השוק האמיתית. בעזרת מקורות דטה אלו, כל גוף פיננסי, בית השקעות או בנק נהנים מתחזיות מדויקות יותר, ויכולים לקבל החלטות זריזות ונכונות. הסתכלות אל מעבר למסורתי ולשגרתי תעניק לגופים את המקפצה הנכונה עימה יוכלו להתקדם במהירות, לשגשג ולקבל כל החלטה שתביא עימה רווח עסקי וציבורי. הכותב הוא מנכ"ל חברת לומינטי נטוורקס

"כל האנליסטים צופים שעולם ה-HCI ילך ויגדל דרמטית על חשבון עולם ה-IT המסורתי, של המחשוב בשכבות. התחזיות מדברות על כך שהשוק בתחום יזנק בשנתיים הקרובות כפתרון מרכזי לסביבת הייצור הארגונית", כך אמר אסף ברי, מנהל מכירות בקבוצת הדטה סנטר (DCG) בלנובו (Lenovo) ישראל. הוא הסביר בראיון לאנשים ומחשבים כי "הקונספט של HCI כולל תשתית אחודה עם דיסקים מקומיים, עם הרבה חוכמה הגלומה בתוכנה שמעליה, שמנהלת את כל מרכיבי הדטה סנטר הארגוני. באנלוגיה, כמו שפעם היה פנס, GPS, טלפון ומחשבון, ואז כל המרכיבים התאחדו ב-iPhone, אנחנו מספקים 'מכשיר' אחד, המנוהל על ידי תוכנה, עם מערך אחד לניהול ויכולת גידול באופן מודולרי, וללא השבתות ופרויקטי ענק. כך מתאפשר ללקוח הארגוני ניהול של תשתיות ענן פרטי או היברידי בדטה סנטר ב-'חצר הבית' שלו". "השוק נשלט על ידי שני שחקנים, ועם שניהם לנובו עובדת באופן הדוק ודומיננטי", ציין ברי. "אנחנו ממוקדים בשוק ה-Hyperconverged ואיננו מחויבים לפתרון או לטכנולוגיה כלשהם. חברנו לנוטניקס (Nutanix) ול-VMWare, שתי חברות שחולשות ביחד על 90% מהשוק העולמי. אנחנו אחראים ליותר ממחצית מההתקנות של נוטניקס בארץ ובעולם ונמצאים בגידול דרמטי בהיקף ההתקנות עם VMWare, על רקע הפרידה המתקרבת שלה מ-דל (Dell)". "פתרון שמכיל את כל מרכיבי הדטה סנטר הארגוני" לדבריו, "לנובו מוכרת פתרון אחוד, שמכיל בתוכו את כל המרכיבים של הדטה סנטר הארגוני. כך, הלקוח הארגוני מקבל מאתנו מעטפת, שכוללת עזרה בבחירת הפתרון, העיצוב שלו, הטמעתו ולאחר מכן תמיכה ושירות. כך אנחנו מספקים ללקוח נקודה אחת לטובת פניה בעת תקלה, ומלווים אותו עד סגירת התקלה". "אנחנו אגנוסטיים לחלוטין ליצרן התוכנה", אמר. "המומחים הטכניים של לנובו יודעים להמליץ על הטכנולוגיה הנכונה, ולעשות זאת באופן נטול פניות, בלי אינטרסים זרים. החלק שלנו הוא להעניק שרתים, חומרה ייעודית המאושרת על ידי ספקית התוכנה, עם פתרון OEM שכולל תוכנת ניהול של הדטה סנטר". "היתרונות עבור הלקוח הם בכך שהוא מקבל תשתית פשוטה לניהול. זאת, להבדיל ממערך ה-IT המסורתי. התפעול מדמה את חוויית העבודה בענן הציבורי. לצד הפונקציונליות, מתקבל חיסכון בעלויות השוטפות - נדל"ן, חשמל, רישוי וכוח האדם שמתפעל את הדטה סנטר", ציין ברי. הוא הוסיף כי "ערכנו כבר מאות התקנות של תשתיות HCI בקרב לקוחות בישראל, בהם חברת החשמל, עיריית ירושלים, טמפו, בנק ירושלים, חברת הביטוח איילון, בית ההשקעות IBI, משרדי ממשלה וארגונים רבים מהמגזר הציבורי". [caption id="attachment_319862" align="alignleft" width="300"] יוסי סויסה, מומחה טכני בקבוצת הדטה סנטר בלנובו ישראל. צילום: ניב קנטור[/caption] יוסי סויסה, מומחה טכני בקבוצת הדטה סנטר בלנובו ישראל, אמר כי "חווינו בחודשם האחרונים גידול בדרישה להטמעת פתרון VDI, ובין השאר ביצענו פרויקט שכזה במכללה האקדמית אשקלון". הוא הסביר כי "פתרון שכזה מתאים בהיבטים הטכנולוגיים להתבסס על תשתיות HCI. הוא עונה לדרישות הניהול, כמו גם הביצועים". סויסה ציין ש-"אנחנו מלווים את הלקוחות והשותפים העסקיים, תוך התאמה לצורכי הלקוח. למשל, אם צץ צורך לקיים בדיקת היתכנות, אנחנו יודעים להעמיד לרשות הלקוח סביבות POC עבור שני הפתרונות, ולאחר מכן הוא יכול לבחור ביניהם". ברי סיכם באמרו כי "בשנה החולפת, למרות הקורונה, הגדלנו את היקף ההתקנות בעשרות אחוזים, ויש לנו את כל הסיבות להאמין שמגמת הגידול בתחום תימשך".

המושג תעשייה 4.0, או Industry 4.0, נמצא אתנו כבר כמה שנים. הכוונה היא לצורך של התעשיה המסורתית להדביק את הפערים הטכנולוגיים, להשקיע באוטומציה ודיגיטציה, וכך להפוך את קווי הייצור ליעילים ורווחיים יותר. המגמה החלה ברחבי העולם, כולל בישראל, אבל הקצב היה איטי. בארץ, זה יוחס לכך שהתעשייה ופיתוחה לא נמצאות בראש סדר העדיפויות הלאומי בשנים האחרונות ושהחלום הישראלי נסוב סביב סטארט-אפים, חדשנות ואקזיטים. כתוצאה מכך, פתרונות חדשניים שנוגעים לרצפת הייצור ושדרוג מפעלים זכו להערכה רבה ושווקים צומחים בחו"ל, גם אם לא בקצב משביע רצון, אבל בישראל נשארו כמעט מחוץ לתחום. והנה באה הקורונה וכמו בהרבה תחומים, גם כאן חוללה ועודנה מחוללת סערה, שמאיצה את התעשייה 4.0 במהירות של סופת טורנדו. למרבה הצער, הסופה הזו תפסה יותר מדי מפעלים לא מוכנים, לפחות בישראל. המגיפה הכלכלית שסביב הקורונה הביאה לסגירה בבת אחת של שווקים, קווי ייצור ושרשראות אספקה. כל המודלים השתנו בן לילה ולא מעט מפעלים נקלעו למשבר. חלק מהם הבינו בדיעבד שאילו קווי הייצור שלהם היו מבוססים על מערכות אוטומטיות ועל רובוטיקה, ההתמודדות שלהם עם אתגרי הקורונה הייתה טובה יותר. בניגוד ללא מעט דברים אחרים, הבעיה כאן לא נעוצה בממשלה: מזה כמה שנים, רשות ההשקעות ורשות החדשנות מקציבות לא מעט סכומים לתעשייה 4.0, מכשירות אנשים לתחום ומעמידות לרשות המפעלים יועצים. אלא שהביקוש לכך היה עד לקורונה קטן יחסית. יש לקוות שאחרי חלוף המשבר הוא יגדל, בתקווה שהקיצוץ האפשרי בתקציב לא יחול על תחומים אלה. לחזק את התעשייה הישראלית - באמצעות ה-Industry 4.0 כאשר מנתחים את המשבר הכלכלי החמור שהמשק נקלע אליו רואים באופן ברור שיש צורך לחזק את התעשייה הישראלית - בין אם זה בתקציבים או בכל אמצעי אחר. העדפת כחול לבן תסייע לחברות מבוססות היצוא להחזיק את הראש מעל המים, בהעדר טיסות ואפשרות אמיתית להגיע לשווקים בחו"ל, ובטווח הרחוק יותר, זה יקדם את התעשייה 4.0, את הטרנספורמציה הדיגיטלית של התעשייה בישראל, מה שיכין אותה טוב יותר לימים שאחרי הקורונה. בנושא זה ואחרים יעסוק כנס תעשייה חכמה 2020 של אנשים ומחשבים, שייערך ביום ב' הקרוב. ברוח התקופה, מדובר בכנס וירטואלי, וכמו בשנים קודמות, הוא ייערך בשיתוף התאחדות התעשיינים. נציגי הגופים והרשויות השונות יציגו למשתתפי הכנס את האפשרויות שהם מציעים לקידום התעשייה החכמה ומנהלים בכירים מהתעשייה יספרו על ההיערכות שלהם ליום שאחרי הקורונה. אחד המרצים באירוע הוא בני אמויאל, מנכל המכון לייצור מתקדם. זהו גוף שמנוהל בשיתוף פעולה של הממשלה עם המכללה האקדמית אורט ברדה, והחברות ESI ותפן. הגוף שם לו למטרה לסייע למפעלים לעבור לתהליכים אוטומטיים, ולבצע את אותה קפיצת מדרגה מדוברת. הקורונה גרמה לכך שאנשיו צריכים לסייע להרבה מאוד מפעלים, שמבקשים את הסיוע כדי להיערך טוב יותר להמשך הפעילות, כולל לקראת משברים דומים. אמויאל הוא בעל 30 שנות ניסיון בתפקידי ניהול בתעשייה היצרנית, ובין היתר שימש כמנכ"ל של חברות כמו מדגל וכמנהל בכיר בכתר פלסטיק. הוא יספר בכנס על פעילות המכון בזמן הקורונה ועל ההתמודדות שלו עם הביקושים. השורה התחתונה: התעשייה הישראלית מקבלת הזדמנות בלתי חוזרת לנצל את המשבר החמור בעקבות הקורונה, להתייעל, להיות חדשנית יותר ובכך להגביר את כושר התחרות שלה מול התעשיות בחו"ל. תעשיית ההיי-טק הישראלית ערוכה לסייע למפעלים בכך, באופן יוצא דופן, גם הממשלה העמידה משאבים כספיים זמינים, וכל מה שצריך זה לרצות, לפתוח את הראש ולצעוד במהירות אל הקידמה. במשבר הזה כבר למדנו שדברים שפתאום מאמצים, ואפילו כאלה שלא ממש חשבו עליהם קודם, יכולים לשנות בן לילה את חיינו. התעשייה החכמה יכולה לעשות בדיוק את זה.