הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
08/09/20 15:50
17.78% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
יום בהיר אחד, בתחילת מגפת הקורונה, נעלמו העובדים מהמשרדים, האורות והמחשבים כבו, הדלתות נסגרו והעובדים התחילו לעבוד מהבית. הטכנולוגיה אפשרה כמעט לכל עסק משרדי לבצע את הקפיצה הנחשונית מהמשרד לבית, ללא כל עיכוב או מכשול קריטי. אבל איך יכולים המנהלים לנהל עובדים שנעלמו מהעין ולא ניתן לראות את התפוקות שלהם? האם המנהלים הפכו ל-"עיוורים" והאם לפני הקורונה הם ראו בבהירות את ביצועי העובדים?
הקורונה חידדה והעצימה בעיה ממדרגה ראשונה, שארגונים רבים מתקשים להתמודד עמה גם בימי שגרה: הצורך למדוד ביצועי עובדים, להשוותם ליעדים, לזהות פערים וליישם שיפורים שמייעלים את עבודת הארגון.
ידני זה יקר ומסורבל
כ-90% מהארגונים הגדולים בארץ (שיש בהם 500 עובדים ומעלה) לא מבצעים מדידה ארגונית רחבה או שמבצעים אותה בצורה ידנית, המבוססת על גיליונות אקסל. בהתאמה, תגמול אישי מבוסס ביצועים, המוכר גם כ-"שכר עידוד", מבוצע באופן ידני או שלא מבוצע כלל.
לדוגמה, כדי למדוד ביצועים של מנהל חשבונות שמטפל בהחזרים לעצמאים יש צורך לקחת מגיליון אלקטרוני אחד את הנתונים על מספר התיקים שבהם טיפל, לקחת מדו"ח אחר את מספר התיקים שנסגרו, מדו"ח שלישי את זמן הנוכחות שלו בעבודה וכמה זמן נדרש לסגור כל תיק, מעוד מסמך את מספר התלונות שהוגשו נגדו, ועוד. יש להגדיר KPIs, לעשות אינטגרציה של כל הנתונים, לעבד אותם, לבצע מדידה ורק אז להבין האם מנהל החשבונות עמד ביעדים ובזמני ההתקן שהוגדרו (SLAs), מה מספר החריגים במהלך חודש/רבעון וכדומה. כשיש ליישם תהליכים דומים בקרב מאות ואלפי עובדים, אין פלא שארגונים מתקשים להתמודד עם המשימה. מכאן הצורך במערכת ייעודית, שתשקף באופן שוטף ומדויק את המדידה והתגמול.
תהליך מייגע ומסורבל זה מתבצע בארגונים רבים בארץ, ועל בסיסו משולם לעובדים שכר עידוד במפעלים ובחברות ציבוריות. עבודה ידנית כרוכה בטעויות בהיקף משמעותי. לפי גרטנר, התגמולים העודפים בגין הטעויות עלולים להגיע לשיעור של בין 5% ל-8% מכלל התשלומים. השיטה הידנית גם לא מסוגלת לשקף בזמן אמת את סטטוס הביצועים הן לעובד עצמו, שמעוניין להשתפר ולהצליח, והן למנהליו, שאחראים לכלל ביצועי הארגון.
קפיצה של פי 2.5 בתשע שנים
מערכות אוטומטיות לניהול ביצועי הארגון ותגמול עובדים הפכו בשנים האחרונות לאחד התחומים החמים במגזר הארגוני, הן בשל הקשיים שתיארתי והן עקב הצורך של ארגונים להבין את נקודות הכשל ולהתייעל. על פי Allied Market Research, ב-2016 הגיע היקף השוק ל-4.7 מיליארד דולר והוא צפוי לצמוח ל-12.5 מיליארד ב-2025. מערכות אלה מאפשרות להגדיר באופן דינמי את התפוקות הנדרשות הן מכל עובד והן ברמה של קבוצות עובדים הנמדדות בשיטות ובמדדים שונים. המערכת האוטומטית קולטת את הנתונים מהדוחות השונים, ממזגת ומעבדת אותם ומציגה אותם לעיני כל עובד ומנהל בזמן אמת, בכל רגע נתון.
מערכות אלה מאפשרות לעובד לראות שבמדד מסוים הוא מדורג במקום ה-40 בקבוצה של 50 עובדים ובמדד אחר במקום השני – מה שאומר שעליו להשתפר במיוחד במדד הראשון. בנוסף, מערכות אלה מאפשרות למנהלים להבין את ביצועיו של כל עובד בזמן אמת ולספק לו הדרכה כיצד להשתפר. חלק מהפתרונות אף תומכים בניהול מטריציוני במגוון היררכיות ארגוניות.
לסיכום, מערכות אוטומטיות לניהול ביצועי הארגון מסמנות את סופו של האקסל הידני כאמצעי למדידת ביצועי העובדים ומתן תמריצים על הישגים. הן פותחות בפני הארגונים נתיב חדש לניהול מדויק של ביצועים, זיהוי פערים וחריגים, ויישום שיפורים חיוניים בתחרות המחריפה שעמה הם מתמודדים.
הכותב הוא מנכ"ל ומייסד אינסנטיב סולושנס.
08/09/20 16:58
17.78% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
שיאומי (Xiaomi)השיקה אתמול באירוע מקוון את מכשיר ה-Poco X3 NFC – האחרון בקו מכשירי הביניים שלה מסידרת ב-Poco, שהוא המכשיר הראשון בעולם המבוסס על ערכת השבבים Snapdragon 732G של קוואלקום, והוא כולל מערכת קירור נוזלית התומכת במשחקים כבדים, ובמחיר נמוך של החל מ-270 דולר.
מסך המכשיר הוא בגודל 6.67 אינץ' מסוג LCD וברזולוצית FHD+, אך קצב הרענון שלו הוא 120 הרץ – שגם מכשירים יקרים בהרבה אינם מצעים. חיי הסוללה שלו, לפי החברה, הם יומיים בעזרת סוללה של 5,160 מילי-אמפר לשעה עם תמיכה בטעינה מהירה של 33 ואט, שמאפשרת טעינה מלאה ב-65 דקות.
מערך הצילום האחורי שלו כולל ארבעה חיישנים – הראשי של 64 מגה-פיקסל, לצד עדשה אולטרה רחבה של 13 מגה-פיקסל, ועדשת עומק ועדשת מאקרו, שתיהן עם חיישני 2 מגה-פיקסל, והמצלמה הקדמית שלו, הממוקמת בגומה במרכז המסך, היא של 20 מגה-פיקסל.
המכשיר החדש מוצע בשתי תצורות – האחת של נפח אחסון של 64 גיגה-בייט והשנייה עם 128 גיגה-בייט, עם אפשרות להרחבה, ובשתיהן נפח זיכרון העבודה הוא של 6 גיגה-בייט. דגם הבסיס יימכר במחיר של 270 דולר, ומחירו של הדגם עם האחסון של 128 גיגה-בייט יהיה 318 דולר.
08/09/20 11:55
8.89% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
חוזה ענק לסמסונג (Samsung): תספק ציוד ותחזוקה לרשת דור 5 שתקים ורייזון (Verizon) בארצות הברית תמורת 6.6 מיליארד דולר. החוזה בין החברות הושלם בסוף השבוע ותוקפו עד דצמבר 2025. החברה הביסה במכרז את נוקיה (Nokia), שמניותיה ירדו ב-2.5% לאחר פרסום
08/09/20 14:45
8.89% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
רשם החברות השיק היום (ג') חבילה של שירותים אונליין תחת הכותרת "רשם החברות Safety", להגנה עליהן מפני ניסיונות של גורמים חיצוניים לפגוע בנתוני המרשם ולרשום מידע כוזב. המהלך נעשה בשיתוף אגף מערכות המידע של משרד המשפטים ורשות התקשוב הממשלתי. חבילת השירותים נועדה לבעלי מניות, לדירקטורים, לחברות עצמן וכן לעורכי דין ולרואי חשבון המאמתים טפסים המוגשים לרשם החברות.
כדי שבעלי מניות ודירקטורים יוכלו לקבל את השירותים, עליהם להירשם לאזור האישי הממשלתי mygov. השירותים המוצעים עבורם הם: קבלת עדכון מידי למייל על כל שינוי שהתבצע בחברה וקבלת רשימת החברות שבהן מכהן בעל מניות או דירקטור. שירות נוסף, שהושק לפני כמה חודשים, מאפשר לדירקטורים בחברה לבצע אונליין עדכונים לגביה, כגון הגשת דו"ח שנתי, ללא צורך בכרטיס חכם, כפי שהיה קודם לכן.
עבור חברות, הושק שירות חסימת עדכונים באמצעות טפסי נייר. לאחר הגשת בקשה לקבלת שירות זה, לא יקבל רשם החברות טפסי נייר לצורך עדכון מידע לגבי החברה, כגון בעלי המניות והדירקטורים בה, אלא העדכון יתאפשר אונליין בלבד. ברשם הסבירו כי היתרון לחברה הוא שבאופן זה לא יתאפשר שימוש בחתימות מזויפות על גבי טפסי נייר, אלא ההזדהות תבוצע רק באמצעות המערכת הממשלתית ובצורה מאובטחת. מאחר שכאמור, דירקטור שמבצע רישום לאזור האישי יכול לבצע עדכונים באופן דיגיטלי, יהיה באפשרותו להמשיך ולעדכן את פרטי החברה בעצמו, ללא צורך בהגשת טפסים ידניים.
שירות נוסף שהושק ומיועד לעורכי דין ורואי חשבון נועד להבטיח שלא זויפה חתימה שלהם על גבי טופס ידני שהוגש לרשם. במסגרת השירות יישלח מייל לכל עורך דין או רואה חשבון שרשום כמאמת על טופס ידני, שמעדכן אותו על ביצוע פעולה כזאת. המייל יישלח לפי הפרטים שנמסרו ללשכת עורכי הדין או ללשכת רואי החשבון, ומומלץ לוודא את עדכנותם. באופן זה, ניתן לעקוב ולוודא שלא נעשה שימוש כוזב בשמו של עורך הדין או רואה החשבון.
לדברי עו"ד סיגל יעקבי, ממלאת מקום מנכ"ל משרד המשפטים, "המשרד רואה חשיבות רבה בהגנה על תקינות ואמינות מרשם החברות, לצורך קידום הוודאות הנדרשת לפעילות המגזר העסקי. המשרד משקיע משאבים רבים בשיפור מתמיד של השירותים הניתנים על ידו לציבור, בין היתר באמצעות פלטפורמות דיגיטליות חדשניות שבאות לשפר את יעילות השירות, את חוויות המשתמש ואת אמינות המרשם".
עו"ד אייל גלובוס, ראש רשות התאגידים, שרשם החברות הוא חלק ממנה, ציין כי "אנחנו פועלים כל העת למציאת פתרונות להקלה על החברות בשירותי אונליין שונים, שחוסכים ביורוקרטיה, ששווה זמן וכסף. כמו כן, אנחנו רואים חשיבות רבה בסיוע לחברות על שמירה מפני דיווחים כוזבים ונעשה כל שבידינו לקדם תחום זה".
יוגב שמני, מנהל ממשל זמין ברשות התקשוב הממשלתי, אמר ש-"מדובר בעוד צעד חשוב במהפכה שמובילה הרשות בשירותים הדיגיטליים הממשלתיים. שמנו לנו למטרה לאפשר לאזרחים, לעסקים ולחברות לצרוך שירותים דיגיטליים מאובטחים ונגישים, מכל מקום ובכל זמן, על מנת להוריד את הנטל הביורוקרטי ולייעל את השירות הממשלתי לציבור."
08/09/20 10:38
6.67% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
"בתחום אבטחת מידע והגנת הסייבר קיימות כמה בעיות עיקריות: רגולציה הולכת וגוברת, מחסור במומחים בתחום, עבודה מול יותר מדי ספקים והצורך בתגובתיות מהירה. מנהלי אבטחת מידע רבים בארגונים מתלוננים שהם לא מקבלים מספיק תקציבים, וכאשר יש פריצה – המנהלים שלהם הופכים לרוחות רפאים ולא ניתן לדבר איתם על עומק הבעיה", כך אמרה אווה צ'ן, מנכ"לית טרנד מיקרו (Trend Micro).
צ'ן דיברה בכנס וירטואלי ללקוחות ושותפים שערכה החברה באחרונה. לדבריה, "למרות כל האתגרים בעולם הגנת הסייבר, אנו עדים לעלייה משמעותית בהוצאות של ארגונים על אבטחת מידע, חקירות איומים וניהול סיכונים". צ'ן נבחרה באחרונה לאחת מ-100 הנשים המובילות בתחום אבטחת הסייבר בעולם, על ידי Cyber Defense Magazine. היא אמרה, כי "אני מזהה שני סוגים של מנהלי אבטחת מידע מודרניים: האחד, המנהל האינטגרטור, שרוצה לגרום לכלי אבטחת המידע שברשותו לעבוד טוב יותר. מנהלים שכאלה נמצאים בעיקר בארגונים גדולים. הסוג השני הוא המנהל המלקט. הוא נוקט בגישה פעילה יותר, של לצאת החוצה מהארגון, להרחיב את האופקים ולבחון חידושים. המנהלים של היום מתמודדים עם עומס של פתרונות, ואנו בטרנד מיקרו רוצים לאחד את האפשרויות העומדות לרשותם ולסייע להם להפוך לפעילים יותר".
צ'ן ציטטה מחקר של גרטנר, שלפיו "האיומים הופכים להיות מורכבים יותר ומרובי פנים. קל מאוד להחמיצם אם מתבוננים בחלק אחד של פאזל החקירה. נדרש קישור בין מגוון טכנולוגיות אבטחה ושימוש חכם בנתונים פנימיים וחיצוניים כדי להבין את התמונה הגדולה שמשקפת את הבעיה שהאיומים מציבים בפני הארגון. לכן נדרשים שיתוף פעולה, יכולת להבין הקשרים, אינטליגנציה של המערכת ויכולות ויזואליזציה כדי לפתור את בעיות האבטחה החדשות. בשנת 2019 חוקרי טרנד מיקרו זיהו כמות גדולה של מתקפות, שנעו בנתיבים צדדיים ואשר עקפו לחלוטין את נקודות הקצה. התופעה ממחישה את הצורך בנראות מרכזית לטובת התמודדות עם איומי האבטחה".
בכנס הושק פתרון האבטחה XDR (ר"ת Extended Detection and Response) לזיהוי ולתגובה מורחבים נגד איומים – המתפרסים על פני מערכות אי-מייל, רשתות, נקודות קצה ושרתים בענן. צ'ן אמרה, כי "הפתרון החדש בא לענות על שלושת התסכולים הגדולים של ארגונים בעולם האבטחה: המענה מהיכן האיומים מגיעים, כיצד ניתן לדעת על קיומם לפני שהם מופיעים, וכיצד האיום פוגע בסביבה שלי. פתרון XDR מקשר בין ההתראות והופך אותן לאירועים".
צ'ן סיכמה באומרה, כי "אני נמצאת בתחום יותר מ-30 שנה, שבמהלכן ראינו שינוי בתשתיות, כניסה של רשת האינטרנט, מעבר לקונטיינרים ועוד. הרשת נפתחה, ולהאקרים יש היום יותר חשיפות ונקודות כניסה אפשריות. הפתרון שהשקנו מאפשר לצוותי האבטחה בארגונים לגלות, לחקור ולהגיב לאיומים בצורה יעילה יותר ולהפחית את זמני הגילוי והתגובה. הפתרון החדש מספק נראות רחבה יותר במרחב האיומים, תוך חיבור בין אירועים המתחבאים באיי אבטחה שונים – כדי לזהות מתקפות מורכבות יותר, שאחרת לא היו מתגלות".
08/09/20 14:55
6.67% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
מאות מעובדי נובה והנהלתה הבכירה השתתפו לפני ימים אחדים בטקס וירטואלי, בהובלת נשיא ומנכ"ל החברה, איתן אופנהיים, להנחת אבן הפינה להקמת החדר הנקי החדש שלה, שיתפרס על שטח של 1,500 מ"ר. בטקס השתתפו גם יו"ר דירקטוריון נובה, מיכה ברונשטיין, וסמנכ"ל הנכסים בגב-ים, יואב רוסו.
החדר הנקי החדש ממוקם במטה של חברת השבבים בפארק המדע ברחובות. הוא יכלול טכנולוגיות ייצור חדשניות, כולל התאמות לייצור בתעשייה 4.0, וישמש לייצור פתרונות המטרולוגיה של החברה. הוא יושתת על סביבת ייצור ארגונומית וחכמה, העשירה בפתרונות אוטומציה, מחשוב מלא של תהליך הייצור, מערכות סינון אוויר ומערכות אנרגיה נקייה.
דיילי ציפי צפתה, נצפתה וחזרה עם תמונות.
אירוע הנחת אבן הפינה. מימין: מיכה ברונשטיין, איתן אופנהיים, גבי שרון, סמנכ"ל התפעול בנובה, ויואב רוסו. צילום: יח"צ
מערכות נובה באחד החדרים הנקיים הקיימים שלה. צילום: יח"צ
08/09/20 15:01
6.67% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
משבר הקורונה לא היטיב עם פעילות המגזר הממשלתי, שנדרש לעמוד בעומסים גבוהים מהרגיל, וה-IT, שאמור לסייע בכך, לא תמיד עמד במשימות שהוטלו עליו – כך לפי מתניהו אנגלמן, מבקר המדינה. אנגלמן, שהוא גם נציב תלונות הציבור, פרסם היום (ג') דו"ח מיוחד על טיפול בתלונות הציבור בעקבות משבר הקורונה. הדו"ח מאגד את התלונות שהגיעו אליו מה-15 במרץ, ארבעה ימים לאחר ההכרזה על הקורונה כמגיפה עולמית, עד לסוף יוני.
בתקופה האמורה התקבלו בנציבות תלונות הציבור 4,684 מכתבי תלונה – 36% מהם עסקו בנושאים הנוגעים למשבר הקורונה. מדובר בגידול של 16% במספר התלונות לעומת התקופה המקבילה אשתקד. 73.8% מהתלונות הנוגעות לקורונה נמצאו מוצדקות או שבאו על תיקונן, לעומת 41% מהתלונות בנושאים השונים בכל 2019. יצוין כי הנציבות אפשרה להגיש את התלונות באמצעים דיגיטליים ובלשכות קבלת הקהל כאחד. 89.5% מהפונים הגישו את התלונות שלהם בערוצי הדיגיטל ו-35% הגיעו לנציבות דרך פרסומים שראו ברשתות החברתיות.
הגוף ש-"זכה" למספר התלונות הגבוה ביותר הוא המוסד לביטוח לאומי, עם 1,253 תלונות הנוגעות לקורונה בלבד – זינוק של 500% בהשוואה למספר הכללי של התלונות על הארגון ב-2019. 81.9% מהתלונות נמצאו מוצדקות. יצוין כי בעוד שבשנים כתיקונן, הביטוח הלאומי מתמודד עם כ-200 אלף תביעות שנתיות לדמי אבטלה, בתקופה המדוברת הנתון עמד על יותר ממיליון.
המבקר מביא כדוגמה תלונה שהוגשה בגין עיכוב בטיפול בתביעה לדמי אבטלה. בירור העלה כי התביעה טופלה באמצעות רובוט דיגיטלי, שהזין את נתוניה למערכות המחשוב של הביטוח הלאומי. נתון חסר בטופס התביעה עצר את הטיפול, מבלי שנשלחה התראה על כך לגורם אנושי לשם המשך הטיפול. "התקלה השפיעה על תובעי אבטלה רבים, ובהם המתלוננת", כתב המבקר. לאחר מעקב של הנציבות, הביטוח הלאומי הודיע שכל התביעות שהתקלה עיכבה את הטיפול בהן טופלו והתובעים קיבלו את דמי האבטלה המגיעים להם.
אנגלמן התייחס גם למוקדי הביטוח הלאומי וכתב כי ברוב התלונות, המתלוננים ציינו שהם מתקשים ליצור אתם קשר, ששיחות רבות לא נענו ושאחרות התנתקו, בלי שעובדי המוקד יחזרו למתלוננים. כמו כן, כתב, "פניות של מתלוננים למוקד או באופן מקוון באתר הביטוח הלאומי לא טופלו כראוי, או שנסגרו ללא טיפול".
הביטוח הלאומי מסר בתגובה כי הוא מודע לבעיה, מכיר בקשיים ליצירת קשר עימו בערוצים השונים ופועל לתיקון המצב. בתגובה צוין כי "עובדינו, המטפלים בתביעות אלה בסניפים, נאלצים להתמודד עם מאות אלפי תביעות לדמי אבטלה בתקופה קצרה ביותר, ולמרות המאמץ הרב שלהם והסיוע שהם מקבלים, העומס הגדול המוטל עליהם גורם לעיכוב הטיפול בתביעות".
חישוב לא נכון של דמי אבטלה – בגלל תקלות מחשוב
בבירור התלונות עלה כי במקרים מסוימים נעשה חישוב לא נכון של דמי האבטלה המגיעים למתלוננים, עקב תקלות במערכות המחשוב של הביטוח הלאומי. במקרים אחרים, האתר מנע הגשת תביעה חדשה מדורשי עבודה שטרם הסתיימה שנת האבטלה שלהם בעקבות תביעה קודמת. כך, באחת התלונות נטען שהעובדת קיבלה את דמי האבטלה שמגיעים לה, חוץ ממקדמה בסך 2,000 שקלים. מאחר שבחודש מאי היא דיווחה על חזרתה לעבודה אצל אחד ממעסיקיה, לא נקלטה במערכות המחשוב של הביטוח הלאומי הוראת תשלום דמי אבטלה עבור אפריל. הביטוח הלאומי הודיע לנציבות כי מדובר בתוצאה של תקלה מערכתית במערכות המחשוב שלו, ובהמשך הוא מסר כי היא תוקנה.
עוד תלונה נוגעת לאם לארבעה ילדים שיצאה במרץ 2020 לחל"ת. היא קיבלה דמי אבטלה עבור מרץ, אולם הסכום עבור אפריל ומאי לא שולם לה, אף שנציגי השירות של הביטוח הלאומי שאיתם שוחחה הודיעו לה שתביעתה אושרה. אלא שמאחר שהיא ציינה את מרץ כתקופת תחילת החל"ת – חודש שחל עוד בשנת האבטלה הקודמת שלה – ולא תאריך מאוחר יותר, היא לא הצליחה להגיש את התביעה. היא הצליחה בכך רק אחרי שהזינה את אפריל כמועד התחלת החל"ת.
המבקר העיר לביטוח הלאומי כי עליו לנקוט פעולות כדי למנוע מצב שבו אדם אינו יכול להגיש תביעה לדמי אבטלה בלי שבאתר הביטוח הלאומי תצוין הסיבה לכך ובלי שנציגי המוקד הטלפוני יוכלו לתת לו הסבר בעניין. מהארגון נמסר כי הוא מקבל את הערת הנציבות ופועל לתיקון הליקוי.
לא הצלחת להגיש טופס באתר? בוא.י ללשכה!
בפרק אחר, המבקר משבח את העובדה שבעקבות הפסקת קבלת הקהל, נדרשו דורשי העבודה לבצע רישום באתר שירות התעסוקה, במקום להתייצב פיזית בלשכות. "מצב זה סייע במידה ניכרת לצמצום החיכוך בין מאות אלפי דורשי העבודה לשירות התעסוקה, ואיפשר לשירות לדווח לביטוח הלאומי באופן יעיל על המועד המדויק שבו הפכו הפונים לדורשי עבודה בפועל. הנציבות רואה בחיוב צעד זה וסבורה שיש לו חלק בכך שמספר התלונות שהוגשו על שירות התעסוקה היה זעום".
עם זאת, המבקר מצא מקרים שבהם הביטוח הלאומי לא קיבל דיווח על מועד הפסקת העבודה של דורשי העבודה, או שקיבל דיווח לא נכון, ומקרים שבהם אתר שירות התעסוקה קרס ולא ניתן היה להגיש באמצעותו טפסים לרישום כדורש.ת עבודה.
שירות התעסוקה מסר בתגובה כי דורשי העבודה יכולים למלא את הטפסים באופן ידני ולהשאיר אותם בלשכה, או לשלוח אותם במייל. השירות ציין שהוא פועל להגדלת משאבי הרשת שלו, כדי לעמוד בגידול בכניסות לאתר. יצוין כי התלונות על קריסת אתר שירות התעסוקה התקבלו בחודש מרץ, ומאז שהשירות דיווח ב-20 במרץ על חזרת האתר לפעילות מלאה, הן פסקו.
אין מענה במוקד משרד הבריאות
תלונות רבות עסקו בזמינות המוקד של משרד הבריאות, בעיקר על זמני המתנה ארוכים לקבלת מענה וניתוקי שיחות. הנציבות ביצעה ביקורת סמויה על המוקד ובמשך כמה ימים נציגים שלה ניסו ליצור אתה קשר בשעות שונות. הבירור העלה שהתלונות מוצדקות ושיש קושי רב ליצור קשר עם המוקד.
זה כן לטלפון, אבל לא היה מי שיענה. מקור: BigStock
משרד הבריאות ציין בתשובתו לנציבות שהמספר הרב של ההשגות על הודעות האיכון של השב"כ יצר עומס גדול מאוד על המוקד, ולכן זמני ההמתנה למענה התארכו במידה ניכרת. המשרד הוסיף כי הוא נוקט פעולות להקלת העומס, בין היתר באמצעות תגבורו ב-250 חיילים מפיקוד העורף, שכל תפקידם הוא לתת מענה לפונים המשיגים על הודעות האיכון.
במעקב שערכה הנציבות לאחר זמן מה נמצא שזמן ההמתנה למענה התקצר מאוד.
מחשב – לא לכל ילד
אנגלמן התייחס בדו"ח גם לסוגיה הבוערת של הלמידה מרחוק, בעקבות סגירת מוסדות החינוך בחודש מרץ, למשך שבועות רבים. בנציבות התקבלו כמה תלונות בנושא נגד משרד החינוך ורשויות מקומיות, בהן תלונה של אם יחידנית בעלת 100% נכות, שגרה בבאר שבע ושמתקשה לקיים שגרה של למידה מרחוק עבור שני ילדיה, מאחר שאין באפשרותה לרכוש עבורם מחשב. בעקבות פניית הנציבות העירייה השאילה לה מחשב.
משרד החינוך מסר כי הוא מודע לקושי של הורים לאפשר לילדיהם ללמוד מרחוק באמצעות מחשב וכי הוא מקיים דיונים בנושא.
למידה מרחוק לכולם? משרד החינוך "מקיים דיונים בנושא". צילום אילוסטרציה: BigStock
ככלל, ציין המבקר, "משבר הקורונה נותן לגופים הציבוריים הזדמנות לבחון את היערכותם לעתות חירום, וכן לבחון דרכים לייעול תהליכי העבודה והשירות בזמני שגרה. לדוגמה, המעבר של גופים ציבוריים למתן מענים מובנים אוטומטיים ומתן מענה מקוון על פניות בכלים דיגיטליים סייע לגופים הציבוריים להתמודד עם שטף הפניות שהגיע אליהם. ראוי לבחון את מידת יעילותם של דרכי פעולה אלה לא רק בעתות משבר אלא אף בזמני שגרה. מהצד השני, על הגופים הציבוריים לתת את הדעת לצורך בהנגשה מרבית של השירות גם לאוכלוסיות שלא סיגלו לעצמן את השימוש באמצעים מקוונים".
08/09/20 10:44
4.44% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), יחידת סמך של משרד ראש הממשלה, הטמיעה את מערכת Q-Log להעלאת מודעות עובדים לסיכוני סייבר של חברת סלסטיה (Celestya). הפרויקט ארך כמה שבועות והסתיים באחרונה. האינטגרציה בוצעה בשיתוף פעולה בין סלסטיה, ניו אייג' טכנולוגיות ועובדי תחום בכיר סייבר ואבטחת מידע בלמ"ס.
המערכת מאפשרת למנהלי אבטחת המידע והגנת הסייבר בלמ"ס לבצע בצורה יזומה ומנוהלת מגוון תהליכים, הכוללים תרגול והדמיה של מתקפות פישינג לכ-1,000 עובדים בארגון, לומדות הכוללות שאלונים אמריקניים ולומדות אינטראקטיביות. המערכת מיועדת לסייע בהעלאת המודעות של העובדים לנהלי הגנת הסייבר ואבטחת המידע, כמו גם להעלאת המוכנות להתמודדות עם מתקפות מסוגים שונים, המופנות כלפי העובדים בארגון.
במסגרת הפרויקט הוטמע מודול של הפלטפורמה, המאפשר עריכה של לומדות בנושאים, דוגמת: תקנות הגנת הפרטיות, סיסמאות, נהלי עבודה מהבית בזמן הקורונה, שולחן נקי, טלפונים סלולריים ועוד. עוד הוטמע מודול לניהול והפצה של לומדות אינטראקטיביות, המאפשר ללמ"ס לעמוד בדרישות גורמי הסייבר הממשלתיים. כמו כן הוטמע מודול להדמיית מתקפות פישינג באמצעות הדוא"ל, המאפשר לעובדי למ"ס לדמות בצורה מעשית ודומה למציאות תקיפות סייבר, ולבצע אותן באופן אוטומטי, שוטף ולאורך פרקי זמן. המערכת גם מאפשרת לאתר את העובדים הנמצאים בסיכון גבוה לחדירת האקרים, ולזהות נקודות חולשה בנהלי הארגון שאינם ברורים לעובדים.
העובדים הם החוליה החלשה בשרשרת הגנת הסייבר בכל ארגון. אילוסטרציה: BigStock
יעקב דולמצקי, מנהל הגנת סייבר ופרטיות בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אמר כי "עובדים הם החוליה החלשה בשרשרת הגנת הסייבר בכל ארגון. יישום המערכת אפשר לעשות שינוי מהותי ומשמעותי ברמת המודעות של העובדים והמנהלים בלמ"ס, ולהפוך אותם לשותפים אמיתיים בתהליכי הגנת הסייבר. המערכת נוחה לשימוש, מאפשרת לעשות ניתוחים סטטיסטיים עבור כל פעילות, לזהות נקודות חולשה, כדי לטפל בהן בצורה פרטנית וממוקדת, וכתוצאה – להפחית את סיכוני הסייבר".
דוד איסן, ראש תחום הנחיית סייבר בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הוסיף כי "בשיח עם העובדים והעובדות התברר שמדובר בשינוי תודעתי, שגרם להם לאימוץ הרגלי עבודה חדשים".
לימור גרוסמן, מנהלת השיווק והמכירות של Q-Log, אמרה כי "בכל רחבי העולם נושאי תפקידים נופלים בפח של מתקפות סייבר המופעלות באמצעות הנדסה חברתית במגוון כלים ופלטפורמות. טכנולוגיה לבד לא תעצור את הווקטור הזה של מתקפות סייבר, אלא נדרשת היכרות אמיתית מתוך התנסות עם סוגים שונים של תקיפות. בלמ"ס, כמו גם בארגונים נוספים, הבינו שתרגול הדמיית פישינג בדוא"ל לא נותן מענה מספק להעלאת מודעות והתמודדות עם מגוון מתקפות רחב. האקרים מנצלים את רגישות העובדים, סקרנותם, הפחדתם, או ניצול אירועים כמו נגיף הקורונה. קבוצות האקרים יתקפו את הארגון בכל דרך אפשרית, ולא רק בתחום נקודתי, חשוב אמנם – אבל עדיין תחום אחד, הדוא"ל. לכן נדרשת מערכת המתייחסת לתחום נהלי הסייבר הנרחב, ובאופן שוטף לאורך כל השנה. המערכת שהוטמעה בלמ"ס מאפשרת להם לקחת מושכות, להגביר את המודעות, ולעשות זאת תוך ביצוע של תהליך מנוהל ומבוקר".