בזק נמצאת בימים אלו בעיצומו של פרויקט פריסת הסיבים האופטיים ברחבי הארץ. מדובר בפרויקט תשתיות התקשורת הגדול ביותר שהתבצע בישראל מאז ומעולם, ועלותו מיליארדי שקלים. לדברי החברה, הנחת תשתית הסיבים של בזק היא צעד בעל חשיבות לאומית ופריסה נרחבת ומהירה של רשת הסיבים הגדולה במדינה תצעיד את ישראל קדימה ותתרום לחוסנה וכלכלתה של המדינה. עבור הפרויקט בזק מגייסת כעת מאות עובדים למגוון משרות בפריסה ארצית, וכן יתאפשרו למגויסים קידום ופיתוח קריירה בחברה. בנוסף מסרה בזק כי עובדי החברה זוכים למגוון הטבות סוציאליות, וכי בחלק מהמשרות מתאפשרת עבודה מהבית. המועמדים נקלטים בבזק כעובדי חברה כבר מהיום הראשון, וזוכים להכשרה מקיפה בשכר מלא. המשרות מיועדות לנשים וגברים כאחד. בין המשרות המוצעות: עובדי שטח, טכנאי שירות לקוחות, נציגים למוקדי השירות של החברה – שירות לקוחות, תמיכה טכנית ומכירות. קורות חיים ניתן להגיש באמצעות אתר בזק בקטגוריית "דרושים" בלינק הזה.

בימים אלו מציינת מדינת ישראל עשור לעוד כשל ניהולי ושלטוני ברמת מחדל לאומי, ששמו פרויקט תעודות זהות חכמות, או הפרויקט הביומטרי. אלא שאף אחד לא מתרגש. החוק לתעודות ביומטריות עבר בכנסת ב-2019 והחל בפועל ב-2010, ומטרתו הייתה להחליף לתושבי מדינת ישראל את תעודות הזהות הישנות, לתעודה חכמה המכילה מרכיב ביומטרי, שיאפשר אימות זהות של תושבים בתעודות זהות ובדרכונים. במקור החוק דיבר על שני רכיבים ביומטריים: טביעת אצבע וזיהוי. כלומר, מי שירצה להחליף את התעודה שלו לתעודה ביומטרית יצטרך לעבור תהליך זיהוי כפול מול פקיד, שיאמת את זהותו ויבצע את תהליך טביעת האצבע וצילום למטרת זיהוי פנים. בשלב מסויים טענו המחוקקים כי עלול להיווצר קושי באימות בעל התעודה החכמה, מחשש לזיופים, ולכן הוחלט להקים מאגר שיכיל בתוכו את טביעות האצבע והתמונות של מי שירצה לעבור לתעודה חכמה. למרות שהחוק במקור קבע שבתוך פרק זמן כל אזרחי מדינת ישראל יחליפו את התעודות, וויכוחים, וגם שיקולים פוליטיים, הובילו לכך שלפני ארבע שנים החליט שר הפנים אריה דרעי כי הפרויקט יוכרז כפיילוט. המאבקים הציבוריים, הביקורת הן של גורמים מוסמכים כמו מבקר המדינה, עסקה בשאלה האם באמת המדינה זקוקה למאגר, ובעיקר סביב הנושא של טביעות אצבע, למרות שמהלך השנים התגלו לא מעט כשלים טכניים ברמת דיוק האימות של טביעות האצבע. עמדת המשרד היתה עקבית כמעט, ודחתה את הביקורת עם נימוקים שונים, גם הם מבוססים על דו"חות, מחקרים ואינסוף נתונים ומידע. אבל במשך עשור העולם התקדם, בניגוד למשרד הפנים וממשלת ישראל, וכבר ב-2018 התברר כי התהליך של הרכשת תעודת זהות חכמה, שכולל גם טביעת אצבע וגם צילום פנים, מיותר – אפשר לוותר על טביעות האצבע. שר הפנים, אריה דרעי, חותם על טפסי ההצטרפות למאגר הביומטרי בלשכת האוכלוסין ביפו. צילום: מוקי שוורץ דו"ח עדכני של יגאל אונא, ראש מטה הסייבר, שהוגש לוועדת חוק חוקה ומשפט שדנה אתמול (ג') בנושא במשותף עם ועדת המדע, קבע באופן החד-משמעי ביותר: זיהוי פנים היא טכנולוגיה אמינה וטובה, ואין צורך בטביעת אצבע. אל אונא והדו"ח הצטרפו גם גורמי מקצוע אחרים. אבל מסיבות שאף אחד לא הבין אתמול, ולא מבין כבר כמה שנים, שר הפנים מתקשה להיפרד מתהליך טביעת האצבע. אמנם הוא הורה לאנשי משרדו להיערך למעבר של קיום מאגר מבוסס תמונות, אבל סירב להפסיק לאלתר את לקיחת טביעת האצבע, כפי שהחוק מתיר לו. תקופת הפיילוט אמורה להסתיים במאי 2021, ולמה לו לשר לקבל עכשיו החלטה, מי יודע אם יהיה בכלל שר, איזו ממשלה תהיה ומי יצטרך להחליט. אבל כאן התייצב ח"כ יעקב אשר יו"ר הוועדה, וקבע שהוועדה לא תסכים להמשך מריחת הזמן, והיא תדרוש מהשר להפסיק לאלתר את נושא טביעות האצבע, ולהיערך עד סיום תוקף הפיילוט לעבור למאגר של תמונות בלבד. חברי הוועדה הבינו בין השורות כי מה שמוליך את השר לא להחליט הוא החשש שמאגר תמונות לא יספק את משטרת ישראל, שהפכה להיות חלק מהפרויקט והיא אמורה להשתמש בנתוני טביעות האצבע שלנו כדי לבצע חקירות. כרגע זה לא קיים, ברוך השם, בגלל בירוקרטיה. גם כאן חברי הכנסת רם בן ברק ועינב קאבלה רמזו בבירור שלא יאפשרו גישה חופשית למשטרה למאגר הביומטרי, כי לא לשם כך הוא נועד, והמשטרה תצטרך למצוא פתרונות אחרים כדי לתפוס את הפושעים. אז מה פה לא בסדר בעצם? ניתן לשאול, למי שלא בקיא במבול הפרטים בפרשה זו – איפה פה הכשל? זה לא הפרויקט הראשון והאחרון בישראל שהופך להיות פיל לבן בטרם הבשיל. הכשל הוא שבמשך שנים השקיעו מיליוני שקלים במערכות ובתהליכים שנועדו למנוע זיופים, ביצעו בדיקות, החליפו מערכות, והכל כדי להגן על הקונספציה המוטעית שרק טביעות אצבע יחד עם זיהוי פנים הם המענה הנכון. האם אנחנו צועדים לסוף עידן טביעות האצבע במאגר הביומטרי? לא, ככל שזה תלוי בשר אריה דרעי. אילוסטרציה: BigStock אבל נחשו מה קרה? לא היו כמעט נסיונות זיופים. גם ניסויים שנערכו כדי לבדוק היתכנות זיופים הוכיחו שצילומי פנים מספיקים בהחלט. הנתונים השונים שניתנו במהלך השנים מדברים על כמה עשרות ואולי מאות ניסיונות זיוף, שלא צלחו ברובם. ביחס לאוכלוסיה של מדינה שלמה זה זניח. הסיבה היא פשוטה: לזייפנים המקצועיים יש שיטות הרבה יותר מתוחכמות לזייף את זהותם. הם ממשיכים לזייף בקצב מלא. בעידן הדיגיטלי המטורף של היום זה הרבה יותר קל. הם גם ממשיכים לזייף תעודות ישנות, ועוד משהו שלא יפיל אף אחד מהכיסא: הם בכלל לא נושאים תעודת זהות, ובצד השני, כשהמשטרה רוצה לאתר אותם, או עוצרת אותם, הוא יודעת לוודא בוודאות את זהותם. ויש עוד סיבה לכשל המתמשך, והיא קשורה למשבר המשילות שיש בישראל. הגופים שצריכים לפקח, ביניהם ועדות הכנסת, מאוישים בנבחרי ציבור שמתחלפים בכל קדנציה. רובם לא מסוגלים לרדת לעמקם של פרטים בפרשה כל כך מורכבת. מי שלא מתחלף הם האנשים שמבצעים את הפרויקט, המנהלים והמפקחים. למרבה הצער הם שבויים בתוך קונספציה שהוכחה כמוטעית ומיותרת לחלוטין, ועדיין ממשיכים להגן עליה. נבחרי הציבור החדשים חייבים להסתמך עליהם, וכך פרויקט שהחל לפני עשור מתגלגל מכנסת לכנסת, מוועדה לוועדה, עם אותם טיעונים, אותן שאלות ללא מענה, והשיירה – ממשיכה הלאה. מרבית הציבור הישראלי אדיש, חלק ממנו מבצע תעודות חכמות כי אמרו לו שזה יהיה טוב, ואחרים פשוט מצביעים ברגליים וממשיכים עם התעודות הישנות. שורה תחתונה: עשר שנים לאחר שמדינת ישראל יצאה לפרויקט תעודות חכמות, שיש להן חשיבות רבה מאוד דווקא בימים אלו, אנחנו עדיין תקועים עם פיילוט שלא נגמר לעולם, עם שר שמפחד לקבל החלטות אמיצות, ועם מרבית תושבי המדינה שעדיין מסתובבים עם תעודות ישנות ובכלל לא מבינים מה רוצים מחייהם. האם מישהו מנבחרי הציבור, השרים והממונים האחרים ישלם את המחיר? תשכחו מזה.

סיסקו. צילום: BigStock מרבית העובדים מסכימים על הטענה כי עבודה היברידית – המשלבת משרד ועבודה מהבית – היא השילוב המנצח. הניצחון שהעובדים מדברים עליו נובע, בין היתר, מהפרודוקטיביות המקצועית שהעובדים מצליחים לייצר, לצד קידום פעילות אישית; כך עולה ממחקר עולמי שערכה סיסקו (Cisco). המחקר נערך בקרב 10,000 עובדים בתריסר  מדינות באירופה, המזרח התיכון ורוסיה. הנשאלים, העובדים ממשרדים, התבקשו לשקול את ציפיותיהם ממעסיקים החל משנת 2021 ואילך. התוצאות מראות על עלייה משמעותית של עובדים המשלבים עבודה מהבית כחלק בלתי נפרד מהעבודה היומיומית, מגמה שחלה עקב מגיפת הקורונה וממשיכה להתחזק. כך, עולה כי יותר ממחצית מהנשאלים הצליחו לשלב פעילות גופנית בסדר היום שלהם, מה שהם לא הצליחו לייצר בעבודה מהמשרד. עוד עלה כי 60% מהנשאלים העדיפו להימנע מהנסיעה למשרד, הנתפשת על פי רוב כמטרד המלווה בעמידה בפקקים, המתנה לתחבורה ציבורית ובזבוז זמן ומשאבים מיותר. לצד הרצון להמשיך ולשלב עבודה מהבית יחד עם עבודה מהמשרד, עולים גם הצרכים הנדרשים לקיום עבודה אפקטיבית בבית, או כפי שהם מכנים אותה – להעביר את חווית המשרד לבית. המענה של העובדים העלה כי אוטונומיה מוגברת (63%) ועבודה טובה כצוות מפוזר (66%) הם שני היתרונות העיקריים שאותם היו רוצים לשמר. בנוסף, 61% מהם רוצים לשמור על קבלת החלטות מהירה יותר. לא רק בגלל הקורונה. עבודה מהבית. צילום אילוסטרציה: BigStock 78% מהנשאלים חושבים שהפתרון הנוכחי, של הנגשת שיחת וידיאו מהבית, אינו מספק. משכך, לתפישתם ההשקעה העיקרית לשנת העבודה 2021 צריכה להתמקד בכלים שיאפשרו להם לעבוד מהבית. מדובר ברצון שלא בהכרח עולה בקנה אחד עם רצונות הארגון לצאת לענן, או לייעל תהליכים פנימיים. כ-73% מהנשאלים העלו את הצורך בשימוש במערכת אחת, הכוללת את כלל פלטפורמות התקשורת השונות, שלצד חווית משתמש נוחה ופשוטה, תהיה מאובטחת. בנוסף לאספקת הפלטפורמה הטכנולוגית, עלה הצורך בלמידת הכלים: 76% מהעובדים מבקשים מהארגונים שלהם הדרכות דיגיטליות שיאפשרו להם להיות יעילים בעבודה מהבית. על פי עורכי המחקר, שינוי המגמה בתפישת העבודה לא נעצר בעובדים, ומגיע גם לדרג הניהולי, אשר מבין את חשיבות העבודה מהבית. מהסקר עולה כי 40% מהמנהלים מביעים אמון בעובדים שלהם וביכולתם לבצע את עבודתם באופן פרודוקטיבי גם מרחוק, מהבית. נתון נוסף העלה כי פתרונות הווידיאו, שהוטמעו כמענה זמני למציאות בזמן הקורונה, שחקו את העובדים, שמבקשים לתקשר בצורה טבעית יותר ולא תמיד לתקשר מול מצלמה פעילה. לדברי אורן שגיא, מנכ"ל סיסקו ישראל, "בימים אלה מתעצב בשוק העבודה דור חדש של עובדים. אלה רואים בעבודה מהבית חלק בלתי נפרד מתנאי ההעסקה שלהם. הם מחויבים לארגונים שלהם, מקפידים על תפוקות גבוהות ומשנים את חוקי המשחק בשוק העבודה".

שם: ענבר סדרס. תפקיד: סמנכ"לית שירות, קבוצת Y-tech. ותק בתפקיד: הצטרפתי לקבוצת Y-tech השנה, אחרי שצברתי כ- 20 שנות ניסיון בתחום ניהול השירות והקמת מערכי תמיכה בעולם ה-IT, ובכלל זה ניהול מערכי תמיכה ושירות גלובליים. בשנים 2015 עד 2019 כיהנתי כמנהלת מחלקת שירות ותמיכה גלובלית בחברת מלאנוקס טכנולוגיות, שם הייתי אחראית על מתן שירותי IT לכ-3,000 עובדים בחברה, בארץ ובעולם. מילאתי במשך 14 שנים גם תפקידים בנס טכנולוגיות, ובכללם ייעוץ ITSM (ר"ת IT Service Management) על פי מתודולוגיית ITIL, במסגרת קו העסקים של שירותי מיקור חוץ. תפקידים קודמים: מומחית ITSM, מנהלת תמיכה גלובלית ל-IT. השכלה/שירות צבאי:  ITIL Foundation v.3. משפחה: נשואה + 3 (רון-אל 21, אביב 18, עלמה 12). מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? הגעתי לתחום טכנולוגיה לגמרי במקרה, למרות שהיא בהחלט מעניינת – התשוקה האמיתית שלי היא לעולם השירות. הטכנולוגיה משתנה, מתעדכנת ומתפתחת ולכל לקוח ציפיות ודרישות משלו באספקט הטכנולוגי, בהתאם לליבת העסקים שלו; בעוד השירות מוגש בפרוטוקול שונה – "הפרוטוקול האנושי". השירות כשירות ניתן ברמה האישית, ולא ברמה הארגונית בשונה מאשר בטכנולוגיה – מעבר לכללי שירות אותם כולנו מכירים, ולכלי שירות המתפתחים ברמה הטכנולוגית, ישנה המצוינות בשירות, וזו מתנקזת לכדי היכרות הלקוח האינדיבידואל לעומק: צרכיו, הקשיים עימם הוא מתמודד ביומיום ומורכבויות נוספות, ומכאן נגזר אופן המענה בתצורה המותאמת והמיטבית שלו. המצוינות בשירות חרוטה על דגלינו בקבוצת Y-tech והיא נר לרגלי כולנו. האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה? ישנן תעשיות מסוימות בהן אין ספק כי הרוב המוחץ שייך למין הגברי, כמו גם בתעשייה שלנו, ולמרות זאת, מאמינה בלב שלם שעל גבי ציר הזמן נוכל לצפות בעקומת עלייה חדה יותר. אני מלאה בתקווה. גיוס/מינוי מוצלח אינו תלוי במגדר, אלא ביכולות האדם. ביום שכך יתבצע הסינון באופן גורף – אוכל לענות בפה מלא כי לא קיימת אפליה מסוג זה. האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה? לשמחתי לא. בקבוצת Y-tech אחוז גיוס הנשים, הן לתחום הטכנולוגי והן לניהולי, עלה משמעותית!

נמשך המאבק בישראל נגד האנטישמיות ברשתות החברתיות, והיום (ד') הודיעה חברת טיק-טוק (TikTok) בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בכנסת – כי תיאבק בתכנים אנטישמיים המופצים אצלה. יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, ח"כ דוד ביטן. צילום: וויקיפדיה הדיון היום הוא הרביעי שעסק בנושא בשלושת החודשים האחרונים, ויו"ר הוועדה, דוד ביטן (הליכוד), הדגיש כי "תופעת האנטישמיות ברשתות החברתיות גברה מאוד בתקופה האחרונה מאז פרוץ משבר הקורונה, ובדיונים הקודמים נחשף כי משרדי הממשלה עוסקים בניטור התופעה, אך לא מגישים תלונות ומבצעים מעקב אחר הציוצים האנטישמיים. בדיון הקודם – הוחלט על הקמת צוות בין-משרדי בשיתוף הרשתות החברתיות, שיחליטו יחד כיצד למזער את התופעה ולהיאבק בה יחד ולהסיר את המסרים האנטישמיים מהרשתות". ביטן ברך את הודעת פייסבוק (Facebook) משלשום, על החלטתה למחוק תכנים הכוללים הכחשת שואה. "זהו צעד חשוב במאבק באנטישמיות ברשת, ומצפה ומקווה שהחברות הנוספות בתחום תצטרפנה ותאמצנה מדיניות זו בנושא האנטישמיות. בעבר, רבים היו ספקנים ביכולתי להשפיע בעניין – ואני שמח שבעבודת-צוות הגענו להישגים ונגיע לעוד בהמשך", אמר ביטן שקרא לצרף לצוות הבין-משרדי את נציגי ההסתדרות הציונית והאקדמיה. מיכל קוטלר-וונש (כחול לבן): "לאחר היעדרותם הבולטת בעבר, טיק-טוק בחרו לשאת באחריות על האנטישמיות הארסית שקיימת בפלטפורמה שלהם, על ידי ההשתתפות בדיון היום. כפי שהעליתי במפגשים הקודמים עם נציגי פייסבוק, גוגל (Google) וטוויטר (Twitter), על טיק-טוק והאחרים לאמץ וליישם את הגדרת IHRA (כוח המשימה הבינלאומי להנצחת זכר השואה – מערכת) לאנטישמיות – הכוללת שימוש בהשוואות ובהכחשת שואה, כמו גם דה-לגיטימציה, דמוניזציה ומוסר כפול כלפי ישראל – ולהשתמש בהגדרה מקובלת זו כדי לסמן תכנים אנטישמיים". יוסי טייב (ש"ס) בירך אף הוא על הודעת פייסבוק וקרא לחברות נוספות להצטרף אליה, וביקש להותיר ברשת תכנים חיוביים על ישראל. "לעולם לא נפסיק לעבוד כדי להפוך את טיק-טוק לפלטפורמה בטוחה" אליזבט קנטר, מנהלת קשרי-ממשלה של טיק-טוק בישראל, השיבה כי "אנטישמיות היא דבר מתועב, ולתוכן אנטישמי המביע שנאה אין מקום בפלטפורמה שלנו. יש לנו אפס סובלנות כלפי קבוצות שנאה מאורגנות ואלה הקשורים אליהן. כללי הקהילה שלנו משקפים את ערכינו – וכשהם מופרים אנו פועלים, כולל הסרה של התוכן וסגירת חשבונות". קנטר הציעה כי יישומון טיק-טוק ישמש להגברת זיכרון השואה ולימודי השואה. קנטר ועמיתה, אריק שאדוונס, מנהל מדיניות בטיק-טוק עם מומחיות בנושא תוכן שנאה, הוזמנו לסקור בוועדה את המדיניות והפעולות שביצעה הרשת החברתית כדי להיאבק בתכנים אנטישמים, ולדברי קנטר "בעולם שהופך מקוטב יותר מיום ליום זהו כנראה אתגר קשה מאד, אך לעולם לא נפסיק לעבוד כדי להפוך את טיק-טוק לפלטפורמה בטוחה עבור הקהילה שלנו, כך שהם יוכלו להרגיש חופשיים לבטא את היצירתיות שלהם". קנטר ושאדוונס הדגישו כי המדיניות וכללי הקהילה אינם סובלניים כלפי תוכן שתוקף או מסית לאלימות כלפי אדם או קבוצה, או מתיר תוכן הכולל דברי שטנה. "אנו אוכפים כללים אלה בשילוב טכנולוגיות ומעל 10,000 מומחי תוכן, וכאשר הכללים מופרים, אנו פועלים – מהסרת התוכן ועד סגירת חשבונות. הכלים הטכנולוגיים מסמנים באופן יזום תוכן או חשבונות המעודדים שנאה או תוכן קיצוני על ידי זיהוי תמונות, מסנני מילים וכלים אוטומטיים מבוססי למידת מכונה. צוותי הביקורת הם מנהלי תוכן ייעודיים שתפקידם לבדוק תוכן, להגיב לדיווחים על תוכן לא ראוי, ולפעול כאשר התוכן מפר את כללי הקהילה. הם מקבלים הדרכות בנושא תוכן ואידיאולוגיות שנאה, ובישראל הצוות מורכב מדוברי עברית וערבית". עדיין נוכחת ברשתות החברתיות. הכחשת שואה בפייסבוק. צילום: BigStock קנטר הדגישה כי המדיניות בנושא שנאה מתעדכנת באופן קבוע כדי לזהות מבעוד מועד מגמות או פעילות הנוגדת את הכללים. "טיק-טוק משתפת פעולה באופן קבוע עם ארגונים לא-ממשלתיים וגופים מובילים בישראל ובאיחוד האירופי כיד ושם, הקונגרס היהודי העולמי והקרן החינוכית לשואה, כדי לקדם באופן יזום תכנים חינוכיים אודות השואה והסכנות שבאנטישמיות". לדבריה, בשנה שעברה, החלה טיק-טוק לפרסם דו"ח שקיפות, והייתה הפלטפורמה הראשונה בעולם שהכריזה על פתיחת מרכז שקיפות שהזמין קובעי מדיניות, רגולטורים ובעלי עניין לבחון מקרוב את תהליך בקרת התוכן ברשת. בדו"ח האחרון, המתייחס לינואר-יולי 2020, הוצג ש-96% מהסרטונים שהפרו את כללי הקהילה הוסרו לפני שמשתמש דיווחו עליהם, ו-90% הוסרו לפני שמשתמשים צפו בהם. מנכ"ל משרד התפוצות: פער גדול בין ההצהרות והמדיניות הרשמית לדברי דביר כהנא, מנכ"ל משרד התפוצות, יש פער גדול בין ההצהרות והמדיניות הרשמית – לבין הביצוע בפועל. "זו מחויבות גדולה של הרשתות להשקיע בכך משאבי ניטור והסרה, וחובתנו להמשיך לוודא שאכן מדיניות זו תתממש", אמר, וקרא לטיק-טוק לקיים שקיפות בנתונים בעניין. קנטר סיפרה מצידה, על 4 מיליון סרטונים שהורדו לאחרונה, צוות שעובד בנושא, ו-41 בקשות למידע על ידי רשויות החוק בישראל בעניין, שנענו ב-85% מהמקרים. יעקב חגואל, סגן יו"ר ההסתדרות הציונית שיזם את הדיון בנושא, הוסיף כי "גם מסע ארוך מתחיל בצעד קטן, אך ברור שכוח הרשתות החברתיות חזק מרשתות העיתונות והטלוויזיה, כוח – שיכול להיות הרסני. כוח זה משפיע יומיום על האירועים האנטישמיים ברחובות". ג'ורדנה קפלר, מנהלת מדיניות ישראל והתפוצות בפייסבוק, הודתה ליו"ר הוועדה על הירתמותו לנושא, הבטיחה כי מדיניות החברה בעניין תחול גם על אינסטגרם (Instagram), וכי מדובר בצעד ראשון ולא אחרון בנושא. רונן מנליס, מנכ"ל המשרד לעניינים אסטרטגיים, הוסיף כי מאז הדיונים הקודמים בוועדה ניכרים שיתוף פעולה ונכונות מצד חברת טיק-טוק, כולל הורדת תכנים. "בשבועות האחרונים אנו מנהלים שיח מקצועי שוטף מול חברת טיק-טוק, הפופולרית במיוחד בקרב ילדים ובני נוער. במסגרת זו, אנו מנטרים פעילות הכוללת שיח שנאה, דה-לגיטימציה והסתה נגד מדינת ישראל. במקביל, אנו פועלים להמשיך ולגבש את התכנית הממשלתית למאבק בשיח השנאה ברשתות החברתיות, הכוללת דרישה ברורה לשינוי המדיניות ולהגדרת כללים ברורים בתחומי הניטור, אכיפה ושקיפות בדיווח". רונן קסטלו, מנהל המדיניות של טוויטר, סיפר מצידו על שורת שיחות עם גורמי ממשל בישראל וארגונים בינלאומיים לגבי ניטור אנטישמיות, והכשרת מתנדבים בעניין, שתחל בדצמבר הקרוב.

אמזון פריים דיי – אירוע המכירות המוזלות השנתי של אמזון (Amazon) שמתקיים השבוע, שיכניס לה מיליארדי דולרים, הוא הרקע לתריסר הפגנות לפחות שמקיימים עובדי המחסנים של אמזון ותומכיהם ברחבי ארצות הברית במהלך השבוע. הרקע למחאות הם תנאי ההעסקה הקשים של העובדים, הידועים מזה שנים, וזיהום האוויר ברשת האדירה של מחסני החברה. הדאגה בנושאים אלה גברה במיוחד בעקבות מגיפת הקורונה העולמית, שנותנת דחיפה אדירה לעסקי המסחר המקוון של החברה, אבל גם מגבירה את סיכוני האבטחה שעובדיה מתמודדים עימם. העובדים המוחים ינאמו על הפחדים מנגיף הקורונה – שבועיים לאחר שאמזון הודיעה כי כ-20 אלף מעובדי נדבקו בווירוס בתקופה של ששת החודשים האחרונים. לדברי אמזון, דרך אגב, המספר הזה מייצג 1.44% מעובדים שלה, הנמוך מ-2.3% מאוכלוסיית ארצות הברית שנמצאו חיוביים לנגף. כריס סמולס, אחד מעובדי אמזון שפוטר מעבודתו באותו יום שהשתתף במצעד הפגנה, שאמזון טוענת כי פוטר משום שהפר את כללי הריחוק החברתי, אמר לאתר יאהו!, כי "עבור אמזון זהו יום מיוחד, אבל אנשים לא מודעים שקניות באמזון מזיקות לקהילות שלהם. COVID-19 חשף דברים רבים על החברה הזאת. זה עניין של חיים ומוות, ואם לא נילחם אנו לא יכולים לצפות שאחרים יעשו זאת למעננו". עובד אחר במחסני החברה במינסוטה, אמר: "אנשים מסכנים את בריאותם ובריאות משפחתם כדי לקבל DVD לביתם תוך יומיים…" המפגינים והמוחים – גם במחאות וירטואליות מקוונות – טוענים נגד אמצעי בטיחות לא עקביים ולא מספקים שננקטים במהלך חודשי המגיפה. עוד הם מוחים נגד פעולות שנוקטת אמזון, לדבריהם, נגד עובדים שהשמיעו חששות בנושאי בריאות מאז מארס האחרון. ההפגנות מתקיימות באזורים שיש בהם מחסנים גדולים של אמזון, בהם מינסוטה, קליפורניה וניו ג'רזי. הביקוש הגבוה לקניות מקוונות במהלך חודשי המגיפה גרם לחברה לשכור 175 אלף עובדים בחודשים מרץ אפריל, בעוד ענפים אחרים פיטרו עובדים. בחודש שעבר הודיעה אמזון כי היא מתכננת לגייס עוד 100 אלף כדי לעמוד בקצב הגידול בביקושים. אבל דו"ח שפורסם בחודש שעבר על ידי שתי חברות ייעוץ אמריקניות ביקר את אמזון על כך שהיא מוסיפה משרות ברמה נמוכה ומעמידה את עובדי המחסנים בסיכון הידבקות.

האקרים שלוחי הממשל ברוסיה עמדו מאחורי פריצה לפרלמנט הנורווגי באוגוסט האחרון. באירוע הסייבר גנבו התוקפים גנבו נתונים מחשבונות הדוא"ל של חברי בית המחוקקים, כך טענו גורמים נורווגיים. "מדובר באירוע חמור מאוד, הנוגע למוסד הדמוקרטי החשוב ביותר שלנו", אמרה אינה אריקסן סוריידה, שרת החוץ של נורווגיה. "בהתבסס על המידע שיש לממשלה על האירוע, רוסיה היא שאחראית לפעילויות הללו". עם קורבנות הפריצה נמנו חברי מפלגת העבודה שבאופוזיציה, כמו גם מפלגת המרכז. שגרירות רוסיה באוסלו הכחישה את ההאשמות וכינתה אותן "לא מקובלות" ו"הרסניות ליחסים הדו-צדדיים בין שתי המדינות". נורווגיה חברה בנאט"ו, ארגון שאותו תיאר ולדימיר פוטין, נשיא רוסיה, כאיום על המדינה, ושסוכנויות הביון הרוסיות ביקשו לשבש את פעילותו. טענות נורווגיה לא כללו כל ראיות טכנולוגיות לפריצה בסייבר. שרת החוץ סוריידה אמרה, כי שירותי הביטחון והמודיעין של נורווגיה עדיין חוקרים את האירוע. המשטרה הנורווגית סירבה להגיב וציינה, כי "החקירה מתנהלת". בדו"ח שהנפיק צבא נורווגיה בחודש פברואר השנה נכתב, כי "המסר הכללי שמקדמת התקשורת הרוסית הוא, שנורווגיה תופסת יותר ויותר את תפקיד המארחת, והיא מהווה את נקודת המוצא למיליטריזציה של נאט"ו באזור הארקטי" (אוקיינוס הקרח הצפוני). היחסים בין רוסיה לנורווגיה הפכו למתוחים יותר בחודשיים האחרונים. באוגוסט האחרון הרשויות הנורווגיות גירשו דיפלומט רוסי בגלל זיקתו לכאורה לריגול. כעבור ימים אחדים "נקמה" רוסיה בגירוש דיפלומט שוודי. המחוקקים במדינות השונות מהווים לעיתים קרבות יעד למתקפות סייבר בשל עיסוקם בנתונים הקשורים למדיניות. בפברואר 2019 חווה הפרלמנט האוסטרלי פריצה בסייבר על ידי מה שראש הממשלה כינה "שחקן מדינתי מתוחכם". בדצמבר 2018 פורסם, כי מטה הבחירות לקונגרס של המפלגה הרפובליקנית בארצות הברית נפגע מ"חדירת סייבר" במהלך קמפיין בחירות אמצע השנה. באוגוסט אותה שנה מיקרוסופט הזהירה את הציבור מפני ניסיונות של האקרים רוסים, הפועלים בחסות הממשל, שמיקדו את ההתקפות שלהם על כתובות דואר אלקטרוני של מצביעים וגופים שמרניים. מיקרוסופט גם אישרה מקרה, שבו האקרים רוסים ניסו לחדור לרשת המחשב של קלייר מק'סקיל, סנאטורית דמוקרטית ממיזורי, שלא נבחרה מחדש. בספטמבר אותה שנה אישרה גוגל, כי חשבונות Gmail אישיים של סנאטורים רבים ואנשי הצוות שלהם היוו יעד למתקפות שבוצעו על ידי האקרים זרים, אך לא פירטה את זהות התוקפים ומהות התקיפה. רבותיי, ההיסטוריה חוזרת ביולי אותה שנה הואשמו 12 קציני מודיעין רוסים בבית משפט פדרלי בפריצה לרשתות המחשבים של המפלגה הדמוקרטית בארצות הברית במהלך המרוץ האחרון לנשיאות. הייתה זו הפעם הראשונה שבה נטען בבית המשפט, כי הממשל הרוסי התערב בבחירות לנשיאות ופעל נגד המועמדת הדמוקרטית, הילרי קלינטון, ובמשתמע – כדי לסייע למועמד שבסופו של דבר נבחר, דונלד טראמפ הרפובליקני. התובעים הפדרליים הצביעו על מזימה נרחבת של פריצה מתוחכמת לטובת הדלפה ופרסום של מסמכים ממטה המפלגה הדמוקרטית. על פי האישומים, קציני ה-GRU, המודיעין הצבאי הרוסי, פרצו בצורה שיטתית לרשתות המחשבים של המפלגה הדמוקרטית. הקצינים פרסמו את המידע שהשיגו, שכלל נתונים רבים, בחשבונות טוויטר מזויפים. בין השאר, המרגלים הרוסים ניסו לחדור למיילים של אנשי קלינטון ב-27 ביולי 2016 – בדיוק באותו היום שבו קרא טראמפ לרוסיה למצוא את המיילים של יריבתו. הקרמלין הכחיש את התערבותו בבחירות. כחלק מחקירת הפרשה הוגש לנשיא ארצות הברית, ברק אובמה, דו"ח מודיעיני מיוחד – כמה ימים לפני שסיים את תפקידו ופינה את הבית הלבן לטראמפ ולאנשיו. הדו"ח שילב בין הערכות של ה-CIA, ה-FBI וה-NSA וקבע, שפוטין הורה על ביצוע מתקפות סייבר, שנועדו להטות את תוצאות הבחירות בארצות הברית לטובת טראמפ, כדי שיגבר על קלינטון. על פי הדו"ח, "מדובר בקמפיין חסר תקדים (בעוצמתו)". המבצע עליו הורה פוטין כלל, לפי סוכנויות הביון,  מתקפות סייבר רחבות ופעולות פריצה, שכוונו נגד גופים במפלגה הדמוקרטית וכן נגד יחידים, לרבות ג'ון פודסטה, ראש מטה הבחירות של קלינטון. זאת, לצד פרסום מידע באתר ההדלפות ויקיליקס ובאתרים נוספים. על פי הדו"ח, "מדובר בהסלמה משמעותית במסגרת ניסיונותיה של רוסיה – ניסיונות רבי שנים – לערער את הסדר הליברל-דמוקרטי שמובילה ארצות הברית… רוסיה חפצה להשמיץ את קלינטון ולפגוע ביכולת שלה להיבחר לנשיאות – או לפגוע בשלטונה אם היא תיבחר. אנחנו מעריכים בוודאות גבוהה שפוטין וממשלת רוסיה העדיפו העדפה ברורה שטראמפ ייבחר לנשיאות".

מערכות ליבה הן הבסיס של כל אופרציה גדולה. בנקים, שדות תעופה, בתי חולים, משרדי ממשלה ואזורים אישיים באתרי אינטרנט – המערכות הללו צריכות להיות פעילות ותקינות בכל רגע נתון, וכאשר זה לא קורה הדבר עולה לחברה הרבה מאוד כסף וגם פוגע במוניטין שלה. תחשבו על חברת תקשורת סלולרית אשר לא מאפשרת ללקוחות שלה להוציא ולקבל שיחות במשך שעה, שעתיים, יום שלם? הלקוחות ינטשו מהר מאוד, וה-downtime יעלה לחברה כסף רב. מערכות ליבה הן הסיבה שהלקוחות נשארים בחברה, והן הבסיס של כל פעילות הארגון. אתם יכולים לדמיין בנק שלא פעיל כל כך הרבה זמן ולא נפגע מכך? לכן חשוב שהתחזוקה והתפעול יהיה בידיים של חברה יציבה, מקצועית אשר ניתן לפנות אליה עם כל תקלה, בכל זמן. הפיכת הוצאה קבועה למשתנה ארגון תקין משלם משכורות לעובדים רבים לצורך תפעול ותחזוקת מערכות הליבה. המשכורות קבועות, והרבה כסף יוצא מהחברה כל חודש עבור זה, גם אם אין תקלות או צורך תפעולי בכלל. העברת הפיקוד לחברה חיצונית מאפשרת לשלם תשלום קבוע המותאם לצרכים המשתנים – לא משלמים משכורות קבועות לאורך זמן, לא צריכים לשמר אנשי מקצוע יקרים. ולא פחות חשוב – האיכות רק עולה. מקבלים פתרון שניתן לבקר ולדרוש זמני תגובה ושימור ידע לאורך זמן. שינויים בשוק העבודה הקורונה הוסיפה אי וודאות לשוק העבודה. חברות מפטרות עובדים, מגייסות עובדים מבחוץ ובעיקר נמצאות בחוסר וודאות לגבי המשך התפעול, דבר העלול להשפיע על היציבות של מערכות הליבה. הוצאת הפעילות והתחזוקה של מערכות הליבה החוצה מאפשרת שליטה מלאה בכל הנוגע לתפעול ותמיכה במערכות חשובות אלו, מבלי להיות מושפעים מ"כוחות" מבחוץ. השליטה נשארת בחברה החיצונית, גם אם בחוץ אי הוודאות תימשך. ריכוז המידע אצל חברה יציבה ולא אצל איש אחד אתם מכירים את זה שצריך לבצע שינוי חשוב במערכת הליבה או שיש תקלה ש"רק דוד יכול לטפל בה"? אז מה קרה כשדוד לא נמצא, חולה, או בחופש? אתם לא יכולים להסתמך על אדם אחד עם מערכת שלמה שכל כך חיונית לחברה. כאשר המידע והשליטה אצל חברה גדולה, זה לא משנה איפה דוד, משה או יואל, כי תמיד תקבלו מענה. העבודה מול חברה גדולה, היא עבודה מול מספר אנשים, כך שגם אם אחד מהם לא זמין – יהיו אחרים אשר ימלאו את מקומו. יהיה לכם קשה למצוא מחליף אחד ל"דוד" אז תמצאו מספר מחליפים. קיום ועדכון שוטף של נהלי רגולציה השוק משתנה כל הזמן, כמו עם הטכנולוגיה. אם פעם חשבנו ש"פרטיות" הוא מושג נחמד שאפשר לשקף מול הלקוח ואפשר שלא, כוחות רגולטורים היום בעולם מחייבים חברות גדולות לעמוד בנהלי אבטחה, נגישות ופרטיות חמורים. ה-GDPR הוא רק דוגמה אחת לכך. כאשר אתם עוסקים בתחזוקה ותמיכה של מערכות הליבה בחברה, לא תמיד אתם יודעים מה הנהלים הקיימים, בייחוד כשיש עדכון. מעבר של הפעילות לחברה חיצונית יאפשר לכם להיות "עם היד על הדופק" ולהישאר מעודכנים גם בשינויים רגולטורים. סיכום ניתן לראות שהעברת פעילות התמיכה והתחזוקה של מערכות הליבה לחברה אחרת, אשר מתמחה בנושא, מאפשרת שליטה בהוצאות ובאיכות השירות והפתרון, ואף מוביל לחיסכון בהוצאות. אלעד מערכות תוכנה – קיימת כבר 37 שנה בשוק ומספקת פתרונות תכנות, תפעול ושירות למגוון חברות במשק. בין לקוחותיה הנהנים מתמיכה במערכות הליבה ניתן למצוא את: בנק דיסקונט, חברת ארקיע, קבוצת קל אוטו, חברת נמל אילת, בית החולים אסותא, משרד התחבורה ועוד חברות גדולות במשק. לקבלת פרטים נוספים ושיפור תפעול ותחזוקת מערכות הליבה שלכם יש לפנות לשי פרדו, מנהל מחלקת יישומים עסקיים: ShayP@elad.co.il.