כתב: סהר יוסף, מנהל מכירות ישראל בדרופבוקס. בעת שגלי ההלם של נגיף הקורונה היכו, ועודם מכים, בחברה האנושית, הם חשפו מספר כשלים אנכרוניסטיים, שנתפסו מאז ומעולם כמובנים מאליהם. דוגמה בולטת לכך היא רעיון המשרד הריכוזי: בתקופה שחיבורי האינטרנט מהירים מאוד והמחשבים זולים כל כך, לא ברור מדוע עבודה מבוזרת לא הייתה מקובלת עד כה. בתהליך אימוץ המודל עלתה עוד שאלה: למה אנשים עדיין מתעקשים על חתימות פיזיות, בדיו? התהליך המסורבל של הדפסת מסמך, חתימה עליו, סריקתו, צירופו ושליחתו במייל שייך לתקופה שלפני 20 שנה, לא לעידן הנוכחי של אינטרנט מקושר בשלל מכשירים, מסונכרן ומבוסס בינה מלאכותית. יזמים נוטים לראות באתגרים הזדמנויות. כשדרופבוקס פנתה למסלול של פיתוח כלים לעבודה משותפת, היא ידעה שתיאלץ להתמודד עם נושא זה. אחרי הכול, כאשר צוותים פרוסים במיקומים ובמספר אזורי זמן שונים, הפרודוקטיביות שלהם תלויה בקיומם של תהליכי עבודה חלקים, והמתנה מתמשכת לחתימה באמצעות עט ודיו היא חסם. זו הסיבה שדרופבוקס רכשה בשנה שעברה את HelloSign, ששילוב הטכנולוגיה שלה עשוי להוביל לחדשנות שהיא הרבה מעבר לאימות פשוט של מסמך. רתיעה משינוי – כמו עם הענן לפני עשור אולם, גם בצורתה הבסיסית ביותר, עבור ארגונים רבים המעבר לחתימה אלקטרונית מהווה שינוי קיצוני מדי. אנליסטים מעריכים שכיום, רק כ-30% מהעסקות נסגרות אלקטרונית; רובן עדיין נחתמות על נייר. הדבר נובע בעיקר מסוג של נתק תרבותי. הדבר דומה למצבו של מחשוב הענן לפני עשור. אנשים נרתעים משינוי וסומכים רק על שמוכר להם, מה שניתן לגעת בו ולראותו. יש גם חוסר מודעות לפתרונות הזמינים בשוק, אולם אני סבור שאנחנו ממש בנקודת מפנה מעניינת. מגיפת הקורונה היוותה זרז לכך. סהר יוסף, מנהל מכירות ישראל בדרופבוקס. צילום: פלי הנמר היתרונות של חתימות אלקטרוניות הם רבים. באופן מיידי, הם חוסכים זמן וכסף, ומייתרים את כל עלויות האחסון, המשלוח ואיתור המסמכים הפיזיים. התוכנה של HelloSign מאפשרת לצוותים מבוזרים לקבל מסמכים קריטיים עסקיים שנשלחו באופן מאובטח, חתומים ושמורים, בכל מקום שהם עובדים. מסתבר גם שחתימה אלקטרונית מאיצה את זמני ההמרה של מסמכים עד ל-80%, מקצרת את מחזורי המכירות ב-10 ימים וחוסכת כ-700 שעות עבודה שנתיות. החתימה האלקטרונית אף מקדמת באופן ישיר חתימה על מסמכים: נכון לעכשיו, בממוצע, 15% מהמסמכים לעולם לא ייחתמו, וחתימות אלקטרוניות מצמצמות את הנתון בשיעור של עד 26%. טכנולוגיה מורכבת מאחורי הכלי הפשוט יצוין שמאחורי הכלי הפשוט לכאורה הזה מסתתרת טכנולוגיה מורכבת. ראשית, יש חשיבות עליונה לאבטחה, ולכן HelloSign חייבת לעמוד בסטנדרטים בלתי מתפשרים של זיהוי משתמשים והצפנת נתונים. בנוסף, הרגולציה הנוגעת לחתימות משתנה ממדינה למדינה, ולכן יש חשיבות מכרעת לתאימות. אולם, ייתכן שהבעיה הגדולה ביותר היא הגנה משפטית. מה שהופך חתימה דיגיטלית ל-"חתימה" הוא שזהותו של כל צד שמעורב בתהליך וכל פעולה שמבצע כל אחד מאותם צדדים מאומתים בכל שלב. לאחר מכן, הדבר נשמר במסלול ביקורת מוצפן וחשאי שאנחנו יוצרים ומתחזקים, שנקרא "תעודה (סרטיפיקציה) דיגיטלית", כך שאם אי פעם בעתיד תוקפו של ההסכם יוטל בספק, נוכל להתייצב בבית המשפט, להציג את כל היסטוריית העסקאות ולהצהיר: "זה נכון!" אולם, השאיפות של HelloSign לא נעצרות שם. תמיד היה לחברה חזון שהרגע שבו חותמים על משהו הוא לא העיקר, אלא העסקה כולה – החל במשא ומתן על חוזה מראש וכלה בביצוע תשלום פוטנציאלי או הפעלת שירותי צד שלישי אחרים. האם הטכנולוגיה יכולה, למשל, לבצע אוטומטית בדיקת נאותות, או ליצור חוזים בצורה חכמה לאחר סיום תהליך המכירה? יש גם את הבינה הספציפית שהטכנולוגיה יכולה להביא לדרופבוקס, שהוא אחד המאגרים הגדולים ביותר של מסמכי PDF ו-Word בעולם. רבים ממסמכים אלה הם בבירור חוזים שצריכים להיחתם. האם נוכל להשתמש בבינה מלאכותית כדי לגלות חוזים אלה, לעבד אותם באופן יזום, להכין אותם לחתימה ולבקש מהמשתמש לחתום עליהם? ככל שחתימות אלקטרוניות הופכות לפופולריות יותר, הן בהחלט עשויות להמשיך ולהתפתח. רבים מאיתנו עדיין רגילים למשהו שנראה כאילו שורטט על נייר. אנחנו סוגדים לרעיון שהוא נכתב ביד. כולנו רגילים להשתמש בחתימה "מצוירת" כי זה מרגיש לנו טבעי. השאלה היא: האם זה ישתנה אי פעם? במבט קדימה, ייתכן שזה ייראה מעניין יותר. מה אם חתימה הופכת למשהו שהוא לא ממש חתימה? מה אם יש במקומה מזהה ייחודי שאין עליו עוררין, ביומטרי – אולי טביעת האצבע שלי, שמאפשר לכל אחד בעולם לדעת שאני אכן האדם שאומר שאני? סביר להניח שיבוא שינוי כשהתהליך יהפוך לקל ומהיר עוד יותר, כשנמשיך להתקדם וכשהטכנולוגיה תמשיך להתפתח. רוצים לשמוע עוד? להרשמה לאירוע Future of AI של אנשים ומחשבים לחצו כאן.

אתד המחסומים שעומדים בפני מחשבי Chromebook, המבוססים על מערכת ההפעלה של גוגל (Google), בפני חדירה של ממש לשימוש עסקי הוא בסופו של דבר העובדה שהם לא מריצים יישומי Windows. כלי חדש ששוחרר לאחרונה, Parallels Desktop for Chromebook Enterprise, אמור לגשר על הפער זה ולהפוך מחשבי Chromebook מובילים לכלי עבודה חזק – בעיקר אם לוקחים בחשבון שמערכת ההפעלה הזאת מאפשרת הרצה טבעית של יישומי אנדרואיד. הכלי הזה של חברת פאראללס (Parallels), שמוכרת היטב למשתמשי מקינטוש כזו שמאפשרת הרצה של Windows במחשבי ה-macOS, פותח בשיתוף פעולה עם HP. הוא מאפשר להריץ מופע מלא של Windows 10 בתוך חלון, ובאמצעותו להפעיל כל יישום שזמין עבור מערכת ההפעלה של מיקרוסופט (Microsoft), באופן מקוון וגם כשלא מחוברים לרשת. השימוש ביישומי Windows מתבצע במקביל להרצה אפשרית של כל יישום מערכת טבעי של Chrome OS, תוך שיתוף פעולה מלא עם מערכת ההפעלה – כלומר אותו סמן עכבר, שימוש באותו לוח גזירים כך שאפשר להעתיק מידע בין יישומים ולא משנה מה מערכת ההפעלה שלהם, וכן שימוש בקישוריות המלאה של המחשב מול הרשת ומול התקנים חיצוניים. לפי החברה, השימוש חוצה הפלטפורמות הזה יקל מאוד על אנשי ה-IT וגם יעזור לחברה לחסוך בעלויות. עם זאת, דרישות המערכת המינימליות די מגבילות את טווח מחשבי ה-Chromebook שמתאימים להרצת Parallels Desktop for Chromebook Enterprise. זה צריך להיות מחשב המבוסס על מעבד Core i5/i7 של אינטל (Intel), שמצויד לפחות ב-16 גיגה-בייט זיכרון RAM ובכונן SSD שמציע נפח אחסון של 128 גיגה-בייט לפחות. גרסת מערכת ההפעלה הנדרשת היא Chrome OS 85.

כתב: ליאור קינג, ארכיטקט פתרונות בכיר בקאוצ'בייס ישראל. כולם מדברים על כך שעידן הקורונה מאיץ את המעבר לטרנספורמציה דיגיטלית. אנחנו מסתכלים על אלה שעשו זאת בהצלחה ומפנטזים על מערכת פיננסית יעילה וזריזה כמו של פייפאל או אמריקן אקספרס, או על אפליקציית מובייל חזקה ומהירה כמו של מכבי שירותי בריאות. אבל השאלה הגדולה היא: איך אפשר לעשות את זה מבלי לפשוט רגל? תפסת מרובה כאשר ניגשים לתהליך פיתוח מוצר, אחת הבחירות הראשונות הינה מערכת לאחסון המידע ושליפתו. בעבר היו משתמשים רק במסדי נתונים טבלאיים, המצטיינים בעיבוד טרנזקציות באמצעות שפת SQL – השפה הטובה ביותר לטיפול בנתונים. אבל, מסד נתונים טבלאי מוגבל מיסודו ולא עומד בקצב שינוי מידע גבוה. המודל הטבלאי קשיח ולא מתאים לפיתוח מהיר (Agile). אז מה עושים בכדי לעמוד באתגרים? התשובה לכך מתחלקת לארבעה רבדים שמומלץ להוסיף: פתרון Cache – כדי לתמוך בקצב שינוי מידע גבוה; בסיס נתונים מבוסס מסמכים – כדי לקבל גמישות וסקלביליות; מנוע חיפוש המאפשר מפתוח וחיפוש בטקסטים; ומחסן נתונים – כדי לאפשר אנליטיקה על הנתונים ועל מנת לחבר כלי BI. בסך הכול רציתם דטה בייס, ומה קיבלתם? בלאגן טכנולוגי מסובך והימצאות של המידע שלכם בהמון פלטפורמות. לגישה זאת קוראים Polyglot Persistence, או אחסון מידע רב מערכתי. יאללה בלאגן! לאימוץ Polyglot Persistence יש משמעויות רבות: תידרשו ליותר חומרה ורישוי תוכנה, ולכן העלויות יגדלו. האינטגרציה בין הפלטפורמות השונות ותחזוקתן תהווה תוספת עלות משמעותית נוספת. זמן הפיתוח וקצב שחרור הגרסאות יתארכו. ריבוי מערכות = יותר תקלות = יותר טלפונים ב-2 בלילה. אבל הבעיה החמורה ביותר היא: איפה יושב ה-Source of Truth (מקור האמת)? למעשה, יצרתם גרסאות שונות למידע בפלטפורמות שונות, שעלולות להיות לא קונסיסטנטיות. לא ברור איפה נמצאת הגרסה הנכונה והמעודכנת של המידע. פלטפורמה אחת שולטת אפשר לעבוד עם בלאגן מסובך ומרובה מערכות, לבנות אינטגרציות מורכבות ביניהן, לשלם כסף רב ולאבד את מקור האמת. אבל אפשר פשוט לעבוד עם פלטפורמה אחת שעושה הכול – הפלטפורמה של קאוצ'בייס (Couchbase). למה? כי היא מאפשרת: גמישות וזמינות – קאוצ'בייס הוא דטה בייס NoSQL מבוזר, מבוסס מסמכים בפורמט JSON, המספק זמינות תמידית של 99.999%. קאוצ'בייס מאפשר סכמה גמישה, שמתאימה במיוחד לפיתוח מערכות מואץ ולארכיטקטורה של מיקרו-שירותים. ביצועים – בליבה של קאוצ'בייס פועמת מערכת Cache מבוזרת שמספקת קצב פעולה של שברירי מיקרו-שנייה וּמייתרת את השימוש בשכבת Cache נוספת. SQL תקני – השפה הטבעית של קאוצ'בייס (המכונה N1QL) היא SQL תקני אמיתי, ממש כמו של בסיסי נתונים טבלאיים, עם הרחבות לטיפול ב-JSON ועם תמיכה בטרנזקציות מרובות מסמכים. מנוע חיפוש – קאוצ'בייס מגיע מצויד במנוע חיפוש בטקסט מבוזר, מהיר ומתקדם, בשילוב מלא עם שפת N1QL. אנליטיקה – הפתרון מצויד במנוע אנליטיקה שמסוגל להריץ שאילתות בצורה מקבילית על מספר שרתים ב-Massively Parallel Processing – ממש כמו במחסני נתונים. המנוע מאפשר גם לחבר את קאוצ'בייס לכלי BI. סקלביליות – בקאוצ'בייס, המידע בקלאסטר מאוזן באופן אוטומטי, והיא המערכת היחידה בשוק שמאפשרת להפעיל כל שירות בשרתים נפרדים ולעשות לו Scaling בנפרד. גם בענן – ניתן להריץ את המערכת און-פרמיס, בענן ציבורי, בקלאסטר של קוברנטיס (המאפשר ניהול אוטומטי) או בשירות DBaaS שנקרא Couchbase Cloud. חברות כמו אי-ביי, וולמארט, פייפאל ולינקדאין מעבירות יותר ויותר יישומים ממערכות הלגאסי שלהן לקאוצ'בייס. אמריקן אקספרס כבר העבירה אליה עשרות יישומים. גם בישראל, חברות כמו אמדוקס, וייבר, לייבפרסון ומכבי שירותי בריאות בחרו בקאוצ'בייס כמערכת ליבה במוצרים שלהן. בעקבות הצלחתה, דורגה קאוצ'בייס כמובילה בשוק ה-NoSQL על ידי חברת המחקר פורסטר. הצטרפו גם אתם להצלחה, צרו איתנו קשר.

היכולות הטכנולוגיות של המוח הישראלי לסיוע לטיפול בקורונה, או לפחות חלק מהן, הוצגו בדיון שהתקיים היום (ב') בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת. בפני חברי הוועדה, בראשות ח"כ עינב קאבלה, וכן שר המדע והטכנולוגיה, יזהר שי, ומנכ"לית המשרד, שי לי שפיגלמן, הופיעו שורה של נציגי חברות ישראליות, שמבצעים מחקרים ואף פיתחו פתרונות שמאפשרים לייעל את תהליכי הזיהוי של חולי קורונה, מערכות שמאפשרות לבצע בדיקות במקומות הומי אדם ומחקרים פורצי דרך. חלק מהפתרונות, כמו מערכות חכמות ויעילות לבדיקה מהירה של קורונה, כבר מיושמים באירופה ובארצות הברית, אבל עדיין לא קיבלו את האישורים הנדרשים ממשרד הבריאות הישראלי. תוצאות בדיקות קורונה – בתוך רבע עד קצת יותר מחצי שעה אופיר קליין, מנכ"ל BD, הציג מכשיר שמאבחן את נגיף הקורונה בתוך רבע שעה. החברה קיבלה לפני כמה חודשים את אישור האיחוד האירופי לשווק את הבדיקה שלה ברחבי היבשת, וכן את אישור ה-FDA לשיווקה בארצות הברית. המכשיר טרם אושר על ידי משרד הבריאות הישראלי ולדברי קליין, בחברה מצפים לקבל אותו בימים הקרובים. הוא ציין כי BD וידאה שכאשר המכשיר ייכנס לייצור המוני, ישראל תזכה לעדיפות. ד"ר עמירה שרון מהתעשייה האווירית תיארה את שיתוף הפעולה של החברה עם גורמים שונים כדי לסייע במציאת פתרונות למאבק בקורונה. עד היום, אמרה, התעשייה האווירית הייתה מעורבת ב-30 מיזמים, וארבעה מהם כבר בשלים, כמו מערכת לאבחון חולים מרחוק, שמסייעת לצוותים הרפואיים שצריכים להיות ליד החולים בקורונה. לדבריה, הנתונים נאספים ממאות מקורות מידע של מערכות רפואיות ומנותבים לחמ"לים בבתי החולים, שנמצאים מחוץ למחלקות הקורונה. פתרון אחר, שהוצג על ידי מדיפסט, מטפל בקיצור שרשרת ההדבקה באמצעות זיהוי בתוך שניות של כל מי שהיה בסביבת מאומת בקורונה. לפי החברה, הדבר נעשה מבלי לפגוע בפרטיות. הזיהוי מתבצע באמצעות סריקת ברקוד כשאדם נכנס למקום הומה אדם. הפרטיות נשמרת בכך שהמידע נמצא רק אצל מי שאחראי על אותו מקום. במדיפסט אומרים שבכך יקוצרו החקירות האפידמיולוגיות באופן משמעותי, ויימנעו חלק מההדבקות והתפשטות הנגיף. פתרון נוסף שהוצג הוא טכנולוגיה מהירה לביצוע ספירת דם בקהילה, במקום לשלוח את הבדיקה למעבדות. הפתרון כבר מוכר ומשווק בעולם, אלא שגם במקרה זה, לא ניתן לו האישור הישראלי. ד"ר צבי מרום, מנכ"ל באטם, הציג בדיקות PCR מהירות בשדות תעופה, שפיתחה מחלקת הביומד של החברה. הפתרון מאפשר להציג את התוצאות בתוך 34 דקות, תוך שהוא מספק רמת אמינות גבוהה. פעילות ממשלתית ואקדמית שר המדע ומנכ"לית משרדו סיפרו על הפעילות של צוות מומחים ויועצים שמעודד מחקרים שנועדו להקל את התמודדות עם התחלואה ולמנוע סגרים נוספים. "המחקרים מוגשים לחברי קבינט הקורונה ומשמשים בסיס לקבלת החלטות בנושאים של פתיחת המשק והתמודדות עם הנגיף", אמר שי. הוא ציין כי הצוותים עובדים בשיתוף פעולה עם גופים שונים כדי לייצר פלטפורמות שקופות לציבור, במטרה להגביר את האמון בממשלה. שפיגלמן אמרה כי "הוצאנו 100 קולות קוראים למחקרים ובקרוב נקים קהילת חוקרים, שישתפו מידע ויסייעו למציאת פתרונות מהירים". שרון יגור קירל, מנהלת מדעית במשרד המדע, סיפרה על מספר מחקרים שקשורים לתחום הבדיקות. בין היתר, היא ציינה מחקר שבוצע באוניברסיטת בר אילן, שמאפשר בדיקת רמת החמצן הדם בדרך מקורית – על בסיס הקרנת לייזר לעינו של הנבדק. פתרון נוסף מבר אילן שהיא הציגה הוא קיט סרולוגי לבדיקה מהירה לזיהוי חשד לנשיאת נגיף הקורונה. כמו כן, היא סיפרה על מאמץ למציאת תרופות שמטפלות בהשפעות של הנגיף על הריאות, שמקורו בטכניון, והוא מכיל רכיבים של שרימפס. עוד פתרון שיגור קירל הציגה פותח במכללת עזריאלי – או, בשמה המלא, עזריאלי – מכללה אקדמית להנדסה. מדובר בפיתוח בכפפה אנטי ויראלית על בסיס צמח הלוקוס. בסיכום הדיון אמרה ח"כ קאבלה כי הפתרונות שהוצגו בפני הוועדה מרשימים, ויש לקוות שייעשה בהם שימוש גם בישראל.

מבקר המדינה קובע, בדו"ח ממצאי הביניים על הקורונה שהוא פרסם היום (ב') אחר הצהרים, שהשב"כ נכשל במשימתו, כי לא היו לו מספיק כלים כדי להצליח בה וכי היכולת שלו לא מוצתה – גם זאת שאושרה לו על ידי הממשלה, בהחלטה ממרץ האחרון, שקיבלה תוקף של חוק, שאושר שוב ושוב. השב"כ אסף ועיבד עם הכלים שניתנו לו מידע טכנולוגי לטובת ביצוע חקירה אפידמיולוגית. על השירות הוטלו שתי משימות: זיהוי נתוני מיקום ונתיבי תנועה של החולה בימים שקדמו לאבחון וזיהוי אנשים שבאו עמו במגע קרוב – ברדיוס של שני מטרים ולמשך 15 דקות לפחות. אלא שבעוד שמשרד הבריאות העביר לשב"כ את פרטיהם של 62,219 חולים, הוא בדק אודות 43,250 מהם ואיתר כחצי מיליון מגעים. מספר המגעים הממוצע לחולה עמד על 11.55 ומספר חולים המאומתים מבין המגעים שאיתר השירות עמד על 17,719. היחס בין מספר החולים המאומתים מבין המגעים למספר כלל החולים שהועברו לבדיקת השירות עומד על 28.5%. השב"כ מודה בעצמו: מרבית האיכונים – לא אפקטיביים נתון נוסף מעלה שהיחס בין מספר חולים שעלו במגעים שאותרו על ידי השב"כ לבין כלל המגעים שאותרו עמד על כ-3.5%. משמע, 3.5% מהאנשים שנמצא שהיו במגע עם חולים, ולפיכך נדרשו להיכנס לבידוד, התבררו בסופו של דבר כחולים. יחס זה, המכונה בשירות "אות רעש" ומשמש מדד לאפקטיביות של הפעילות, "משקף פוטנציאל של כניסה נרחבת מאוד של אנשים לבידוד, ובכלל זה גם של מי שלא היה במגע קרוב עם חולה", על פי המבקר. ליקויים באיכונים. השב"כ השב"כ ציין בפני המבקר כי בחלוף הזמן, יחס ה-"אות-רעש" השתפר ועלה לכ-4.6%. כלומר: השב"כ עצמו למעשה מודה שיותר מ-95% מהפעילות כלל לא הייתה אפקטיבית, מה שאומר אנשים רבים שהוכנסו לבידוד שלא לצורך. הארגון הוסיף שעל פי נתוני משרד הבריאות, ולאחר שמקזזים מהנתונים פרטים הנוגעים לבני משפחה ולאיתורים כפולים של מגעים, יחס ה-"אות-רעש" של פעילותו בתקופת ההפעלה השנייה של האיכונים עומד על 7.3% וכי "השירות ממשיך בתהליך שיפור מתמיד". תשאול החולה אפקטיבי יותר מהביקורת עלה כי אפקטיביות החקירה האפידמיולוגית המבוצעת על ידי תשאול של החולה גבוהה במידה ניכרת מזו של פעולות הסיוע של השב"כ: יחס ה-"אות-רעש" על בסיס חקירה המבוצעת על ידי תשאול של החולה היה כ-24% בתקופה המקבילה. "אמנם", כתב אנגלמן בדו"ח, "הכלי שבשימוש השב"כ הצליח להניב מספר לא מבוטל של מגעים של החולים המאומתים, אך בתהליך אין כדי למצות את יכולות השב"כ שהוקצו, ואין בו כדי להביא לידי סגירת מעגל תהליך החקירה האפידמיולוגיות במלואו ולמיצוי אופטימלי של היכולות הנדרשות לקטיעת שרשרת ההדבקה". המבקר: במקרים מסוימים, השב"כ פגע בפרטיות באופן לא מידתי בדו"ח ציין המבקר שחלו תקלות בפעילות השב"כ, ששיקפו חריגות נקודתיות מכללים מחייבים, "אירועים שבהם השירות פעל בניגוד לנהלים ובדרך שהיה בה כדי לפגוע באופן לא מידתי בזכות לפרטיות". השב"כ מסר כי "מדובר בארבעה מקרים שבהם בוצעו חריגות מסוימות, שאינן חורגות, להבנתנו, מגדר טעויות אנוש, ולכל היותר מהוות חריגה נקודתית מנוהל". על פי המבקר, "בשל פעילות הסיוע שנתן שב"כ למשרד הבריאות נפגעה פעילותה השוטפת של מחלקה מסוימת בשירות. כמו כן, הפעולות הובילו לחשיפה מסוימת של יכולות השירות, שעלולה לפגוע בו בעתיד, עת יידרש לממש את ייעודו ולמלא את תפקידיו". ההמלצות אנגלמן ממליץ לכלל הנוגעים בדבר "להביא בחשבון את מגבלות האפקטיביות של פעילות השב"כ בסיוע למשרד הבריאות. זאת, נוכח תוצאות פעילותו של השב"כ, ובכלל זה הפגיעה בזכות לפרטיות. מומלץ לחזק את מערך החקירות האפידמיולוגיות המבוצע על ידי תשאול של החולה ולבחון באופן שוטף את היחס 'אות-רעש' של איכוני השב"כ. במקביל, מומלץ לשלב חקירות אפידמיולוגיות על ידי תשאול של החולה לאחר קבלת איכוני השב"כ, באופן יזום. אם השירות ימשיך לסייע למשרד הבריאות, יש להבטיח שננקטות כלל הפעולות הנדרשות למיצוי תוצריו". לשב"כ מציע המבקר "לבחון את הפערים הקיימים בין יכולותיו לבין התוצר הנדרש, להציג אותם למקבלי החלטות ולהציג חלופות, בהינתן המגבלות החוקיות הנוגעות לפגיעה בזכות לפרטיות, במשאבים הנדרשים, ביכולותיו הטכנולוגיות, בצורך לשמור על חסיון יכולותיו ובלי לפגוע יתר על המידה ביכולתו לבצע את משימותיו השוטפות. על השירות לנהוג בזהירות יתרה, על מנת להבטיח שגם היקף קטן של תקלות שאירעו לא יישנה". אנגלמן התייחס גם לטענות על איכונים שגויים, שהובילו לבידודים שלא לצורך, והמליץ לארגון "להפיק לקחים על בסיס הודעות ערעור שמגיעות לטיפולו ולבדוק אם תקלות איכון גרמו לאיתור מגעים שגוי". אחוז נמוך מאוד של הורדות מתוך כלל האוכלוסיה. אפליקציית המגן. צילום מסך "לפתח במהירות כלים חלופיים לאיכון של השב"כ" בהמשך קרא אנגלמן "לפתח ולהטמיע במהירות כלים דיגיטליים חלופיים לאיכון של השב"כ. מספר המשתמשים שהורידו את יישומון המגן, נכון לאוגוסט, עמד על רק כ-900 אלף מתוך כשישה מיליון בעלי מכשירים בישראל. לכן, יש להגדיר באופן החד והברור ביותר את הדרכים לקידום האמצעים באופן היעיל והאפקטיבי ביותר ובהתחשב, בין השאר, בזכות לפרטיות". השב"כ ציין כי כדי שאמצעים חלופיים יניבו תועלת, יש לחייב את הציבור להוריד אותם. למשרד הבריאות קורא המבקר "לוודא כי יש בידיו מספר טלפון נייד שהיה בשימושו של כל מי שנבדק לקורונה ב-14 הימים שלפני הבדיקה, ושפרטים בעניין זה נבדקים ומתקבלים כחלק מובנה של תהליך רישום פרטי הנבדק. בדרך זו הנתונים יגיעו לשב"כ כשהם מאומתים ומעודכנים וייחסך הצורך בביצוע פעולות מסוימות. כמו כן, הדבר יאפשר לשירות לאכן אחוז גבוה יותר של מי שפרטיהם הועברו אליו כחולים על ידי משרד הבריאות". לתגובת השב"כ עם פרסום הדו"ח לחצו כאן.

צוות חוקרים מיבמ (IBM) ופייזר (Pfizer) טוען, כי אלגוריתמים של לימוד מכונה, המנתחים את התקשורת השפתית של אנשים, יכולים לצפות האם מישהו יפתח את מחלת האלצהיימר בצורה מדויקת יותר מהבדיקות הסטנדרטיות. יבמ אומרת כי התוכנה שפיתחה, המבוססת AI, צפתה את התפרצות מחלת האלצהיימר ב-71% מהמקרים, בהשוואה ל-59% מהמקרים שאובחנו בטכניקות קליניות סטנדרטיות, זאת באמצעות ניתוח היכולות השפתיות של אנשים. "התוצאות שלנו מדגימות, כי אפשר לצפות התפרצות עתידית של מחלת האלצהיימר באמצעות שימוש בדגימות דיבור של אנשים רגילים קוגניטיבית", כתבו החוקרים במאמר שפורסם ב- Lancet's EClinicalMedicine. החוקרים של יבמ ופייזר השתמש בנתונים של מחקר אחר, שבדק 5,000 אנשים ומשפחותיהם מאז 1948. הם "אימנו" את המערכת שפיתחו באמצעות מבדקים קוגניטיביים שנמדדו מדי ארבע שנים. לדברי הצוות, שימוש במשפטים קצרים ובמבנים דקדוקיים מורכבים פחות, לצד חזרה על אותן מילים הם לעיתים קרובות סימנים מוקדמים המעידים על סיכון גבוה יותר להתפרצות מחלת האלצהיימר, לצד סימנים נוספים – ואת כל אלה מערכת מחשב יכולה ללמוד לזהות. "הסימנים הבולטים ביותר הם העדר היכולת של כינוי מדויק של שמות חפצים או פעולות, חזרות על אותן מילים ודלות במבנה הדקדוקי של משפטים", כותבים החוקרים. החוקרים לימדו את המערכת לחפש סימנים של ליקויי דיבור באמצעות ניתוח של 703 דגימות דיבור מ-270 אנשים. לאחר מכן נבדק המודל שפיתחו על 80 משתתפים אחרים, שגילם הממוצע היה שנות השבעים המאוחרות. התוכנה הצליחה לצפות בצורה מדויקת את התפרצות האלצהיימר לפני שהיה אבחון רשמי של המחלה בשבעה מתוך עשרה מקרים. "בסופו של דבר, אנו מקווים שהמחקר הזה יסייע בעתיד לפיתוח כלי שיהיה פשוט, ישיר ונגיש, שיוכל לסייע למומחים להעריך סיכון של מטופלים למחלת האלצהיימר באמצעות ניתוח דיבור ושפה, בשילוב עם היבטים ונתונים ביומטריים נוספים הקשורים לבריאות", ציינו החוקרים.

תובע בשם אינפינידט. עו"ד ירון אלון, משרד עורכי הדין הורוביץ אבן אוזן ושות'. צילום: רן ברגמן עובדי אינפינידט (Infinidat) תובעים את החברה, את המשקיעים בה ואת מייסדה, משה ינאי, בגין דילול האחזקות שלהם בחברה. התביעה הוגשה בשבוע שעבר למחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב, על ידי עורכי הדין ירון אלון ועדי בר אדון, ממשרד עורכי הדין הורוביץ אבן אוזן ושות'. התובעים, 29 מעובדי ויועצי החברה – רובם לשעבר – טוענים כי בניגוד להסכם שנחתם עמם, המניות שלהם דוללו. "מהלך פסול של הנפקה מסיבית של מניות" "מאז 2009", נכתב, "מנהלי החברה ובעלי המניות שלה התחייבו בפנינו באופן ברור וחד משמעי כי המניות שלנו יקבלו 20% מהתגמולים הראשונים והזכויות בחברה במקרה של אקזיט, בלא אפשרות דילול, וכי הזכויות לא ייפגעו ולא ייגרע מהן דבר. מדובר בהתחייבויות המיוחדות לעולם ההיי-טק, בהטבה משמעותית: למשל, כאשר הוצגה האפשרות למכירת החברה במיליארד דולרים, היינו אמורים לקבל 200 מיליון מהם". יצויין כי בעבר ינאי העריך את שווי החברה בכ-1.6 מיליארד דולר. "אולם", נטען בתביעה, "ביוני השנה נחשפנו לכוונות החברה להתנער מההתחייבויות הללו ולקפח את הזכויות שלנו, על ידי דילול המניות שלנו. החברה לא העבירה מידע מסודר ומלא בעניין. במקביל, החברה חדלה מלדווח לרשם החברות על המהלכים שנעשו בה, לרבות שינוי הון, החלפת תקנון, שינוי דירקטוריון – הכל על מנת להסתיר את הפעולות שלה מאיתנו". לפי התובעים, "לאחר בירורים שערכנו, גילינו כי החברה ומנהליה החלו לפגוע בזכויות לנו כבר מ-2015. המהלכים הללו סותרים את התחייבויות החברה, הם נעשו בלא ידיעתנו ומטרתם אחת – לקפח אותנו ולשפר את מצבם של שאר המחזיקים במניות. את כלל השינויים גילינו באמצעות רסיסי מידע, שמועות, או שיחות. כשפנינו לחברה לקבלת מידע מסודר, אינפינידט סירבה לספק כל מידע, באופן פסול ובחוסר תום לב". התביעה היא כנגד, בין השאר, משה ינאי, מייסד החברה ועד באחרונה המנכ"ל שלה, בעלות מניות בחברה, ביניהן גולדמן זאקס, IBI, והדירקטורים עודד טל וגלעד שני. עוד נטען כי "תקנון חדש שהחברה הנפיקה השנה, פוגע פגיעה משמעותית בנו. הוא נסמך באופן פסול על פגיעות פסולות שנעשו בתקנונים קודמים, ב-2015 וב-2017, והוא מעצים את הקיפוח שלנו. הזרעים הפסולים שנזרעו בתיקוני העבר מומשו כעת באופן פסול במיוחד: בכוונת החברה לבצע מהלך משלים ולדלל את המניות שלנו, על ידי הנפקת אלפי מניות לעובדים הקיימים, וזאת כדי לדלל את המניות של העובדים והיועצים לשעבר. מדובר במהלך פסול של הנפקה מסיבית של מניות, זהו מהלך רשלני, חסר תום לב, בניגוד עניינים, החורג ממהלך העסקים הרגיל וההגיוני של החברה, אשר מפר ביודעין את הזכויות שלנו. אין לו כל הגיון עסקי כלכלי או אחר, למעט דילול בוטה של המניות שלנו". התובעים מבקשים מבית המשפט לקבוע כי המניות שלהם זכאיות למה שהובטח להם לפני שנים, וכי אין תוקף לשינויים שחלו במהלך השנים, אשר פוגעים בהם. אינפינידט תגובת אינפינידיט מאינפינידט נמסר בתגובה כי "הטענות והסעדים המבוקשים בתביעה שהוגשה על ידי קבוצת העובדים הינם חסרי שחר. מדובר בקבוצת עובדים לשעבר שנהנו מתנאי עבודה מפליגים, וחלקם הגדול אף נהנה ממימוש של אחזקות מסוימות שהיו בידיו בתקופה בה הדבר התאפשר". בתגובתה המשיכה אינפינידט וציינה כי "אין לחברה אלא להצטער על כך שאנשים שנהנו מהחברה ופעילותה, חלקם משך תקופות ארוכות ביותר, מצאו לנכון לתבוע את החברה בתביעת סרק, המנוסחת באופן שמטרתו לגרום נזק לחברה ולהפעיל עליה לחץ פסול. כל זאת הם עושים על מנת לנסות ולקבל טובות הנאה שהם אינם זכאים להן. תגובת החברה המפורטת תוגש לבית המשפט בהקדם, והחברה סמוכה ובטוחה כי טענות התובעים יידחו והם אף יישאו בתוצאות הנזקים והעלויות שהם גורמים לחברה". עוד נמסר מאינפינידט כי "החברה צומחת מאוד בחודשים האחרונים ומגייסת בימים אלה בישראל יותר מ-25 עובדים, כאשר בשנה הקרובה יגויסו בארץ עוד 50 עובדים. בעולם יגויסו בשנה הקרובה כ-40 עובדים".

פוג'יטסו (Fujitsu) העניקה את פרסי החדשנות השנתיים: חברת הראל טכנולוגיות מידע מישראל, שותפה של החברה ברמת SELECT Circle, זכתה בתואר "הכוכב העולה" לכל אזור EMEA בזכות עלייה מטאורית בהיקף העסקים של החברה. משמאל, מפוג'יטסו: רענן ביבר – מנהל אזור ישראל, יוון וטורקיה, עמית גולדברג – מנהל פריסייל ישראל, דיוויד אזולאי – מנהל אזורי קטגוריית דטה סנטר, אורן לוי – מנהל ערוצים ישראל,  ומהראל טכנולוגיות מידע: אלון צחור – מנהל מוצרי פוג'יטסו, רוזית טל – מנהלת שותפים עסקיים, אבינועם זיפלאווי – מנהל פריסייל. צילום: יח"צ קבוצת קאטר (Cutter Group) נבחרה לזוכת פרס 2020 SELECT Innovation Award ובכך מכירה פוג'יטסו בפרויקט IT מחולל שינוי בבית ספר בריטי לצעירים עיוורים ולקויי ראייה, שאפשר את השיעורים הווירטואליים שעליהם מסתמכים כעת התלמידים. החברה מעריכה את ההשפעה הכוללת של השותפים ואת המידה שבה הם מקדמים את חזונה של פוג'יטסו ליצור חברה אינטליגנטית ממוקדת אנושית. במהלך הטקס פוג'יטסו גם הכירה בהישגים הבולטים של שותפים שהצטיינו במהלך השנה האחרונה במתן פתרונות ממוקדי לקוחות בשוק מאתגר ומעורער. אלה כללו את Cipal Schaubroeck מבלגיה, שזכה בפרס השותף הטוב ביותר בתשתיות דיגיטליות; Sancluster, מגרמניה, שזכתה בנותן השירות הטוב ביותר, וכאמור את הראל טכנולוגיות מידע מישראל, אשר זכתה בתואר "הכוכב העולה" לכל אזור EMEA. 11 הזוכים בפרסי השותפים בקטגוריות השונות לשנת 2020 יוזמנו להצטרף למועצה המייעצת לשותפים של פוג'יטסו, שתעזור לה להגדיר ולתעדף את האסטרטגיה העתידית שלה ותוכניות כיסוי השוק על ידי תרומת כישוריהם וניסיונם המשלימים. כחברים במועצה המייעצת לשותפים תהיה לזוכים אפשרות להשתתף בישיבות הדירקטוריון, שיתקיימו פעמיים בשנה. פרננדה קאטרינו, ראש צ'אנל השותפים, פוג"יטסו אירופה, ציינה, כי "השנה הייתה קשה מאוד לתעשייה שלנו. היא היוותה מבחן עבור הקהילה שלנו, אך השותפים שלנו הוכיחו את חוסנם לנוכח המצוקה. רבים התמודדו עם שווקים שהשתנו באופן דרסטי ודרישות הלקוחות המשתנות, אך הם הסתגלו, חידשו והמציאו את עצמם מחדש כדי לעמוד באתגר. זוכי הפרסים השנה, ומערכת האקו-סיסטם שלנו בכללותה, ממשיכים להדגים שאנחנו חזקים יותר ביחד – וכי כקהילה יש לנו את הכלים כדי לענות על הדרישות המשתנות של העסקים. על ידי הזמנת הזוכים למועצה המייעצת שלנו, אנו נחזק עוד יותר את הנקודות הללו על ידי כך שנמשיך לענות על צרכיהם המתפתחים".