אחד המחסומים הגדולים שעומדים בפני אוסף היישומים המשרדיים של גוגל, Docs לצרכנים, Workspace לתחום העסקי, הוא כנראה שרוב המשתמשים פשוט רגילים להשתמש ב-Office של מיקרוסופט (Microsoft) לעריכת המסמכים שלהם. שינוי חדש שמשיקה גוגל עבור משתמשים ששומרים את הקבצים שלהם ב-Drive, שירות האחסון המקוון שלהם, יאפשר מעתה לערוך את הקבצים השונים של Office ישירות בדפדפן, במערכת ה-Docs/Workspace של גוגל, בלי צורך להפעיל את Office עצמו. וחשוב יותר: גם בלי להמיר את הקובץ, הוא ייפתח ויישמר בדיוק באותו פורמט שבו הוא הועלה בידי המשתמש לתיקיות שלו ב-Drive. גוגל מנסה לתפוס שני אלמנטים במהלך הזה: מצד אחד למשוך משתמשים לשמור את הקבצים שלהם בענן שלה ולא של היריבה, וגם להציג בפניהם את הממשקים וסביבת העבודה שהיא מציעה בדפדפן, ללא צורך בתוכנה חיצונית. מדובר בשינוי מהותי לאפשרות הקיימת כיום. כיום, בלחיצה כפולה מוצג התוכן של המסמך – אך בלי יכולת עריכה. כדי לערוך את הקובץ יש להורידו לכונן המקומי ואז להפעילו באמצעות Office. כעת, כאמור, לחיצה כפולה תפעיל באופן אוטומטי את מצב העריכה בתוך הדפדפן, ואם רוצים רק לצפות בקובץ יש ללחוץ במקביל על המקש P, או לבחור את אפשרות הצפייה בתפריט הרגיש להקשר של הקובץ. האפשרות לעריכה מיידית ב-Docs/Workspace מושקת באופן מתגלגל, וייקח מספר שבועות עד שהיא תהיה זמינה לכולם, והיא לא תהיה זמינה עבור קבצים שמוגנים בסיסמה וכן לא בדפדפני Chrome שמותקן בהם תוסף שבלחיצה כפולה פותח מיד את Office ומוריד את הקובץ לעריכה.

האנטומיה של גריי ו-ER נמצאות על הכוונת של ההאקרים. הכוונה היא לא לסדרות הידועות ולקאסט שלהן, אלא לעשרות בתי חולים בארצות הברית, שנמצאים בימים האחרונים תחת מתקפת כופרה רחבת היקף מצד האקרים שמקורם, ככל הנראה, במזרח אירופה. באחד הימים הותקפו שישה בתי חולים ביום אחד. ה-FBI חוקר את המתקפות האחרונות, שהחלו בראשית השבוע וכוללות, בין השאר, בתי חולים וארגוני בריאות באורגון, קליפורניה וניו-יורק. בנוסף, גורמים פדרליים דחקו אתמול (ד') בארגוני בריאות להחמיר את ההיערכות שלהם במהירות – למקרה שהם היעד הבא בתור. בשיחות שניהלו אנשי ה-FBI והמשרד להגנת המולדת עם מנהלי בתי חולים ומומחי אבטחה רשתית הם הזהירו את המוסדות הרפואיים מפני מתקפות עתידיות, והנחו אותם לוודא שמערכות הגיבוי שלהם תקינות. עוד הם הורו להם לנתק מערכות מהאינטרנט במידת האפשר ולהימנע משימוש בחשבונות מייל אישיים. כופרות – מתקפות שלא מוסיפות לבריאות של אף אחד. אילוסטרציה: BigStock רופא בבית חולים באורגון, שהותקף, אמר כי "בית החולים עבר לאחר המתקפה לעבוד עם מסמכים מנייר" וכי הוא "לא מסוגל להעביר חולים אל ומבית החולים, כיוון שבית החולים הקרוב ביותר נמצא במרחק של שעה נסיעה". לדברי הרופא, "אנחנו עדיין יכולים לצפות בתוצאות של בדיקות, אך כל התוצאות מועברות בנייר בלבד. הצוות יכול לראות רשומות היסטוריות, אבל לא לעדכן קבצים בנתונים חדשים". "אחד משחקני האיומים החצופים וחסרי הלב" מומחים אמרו כי ייתכן שקבוצת ההאקרים שעומדת מאחורי מתקפות הכופרה היא Wizard Spider or UNC 1878, או UNC 1878. הם הזהירו כי מתקפות כאלה עלולות לשבש את פעולות בית החולים ולהוביל לאובדן חיים. לדברי צ'ארלס קראמקאל, סגן נשיא בכיר במנדיאנט מבית פייראיי, "UNC1878 הוא אחד משחקני האיומים החצופים, חסרי הלב והמשבשים ביותר שראיתי במהלך הקריירה שלי". אנליסט מודיעין איומים אמר כי "אמנם, כמה מתקפות כופרה נגד ארגוני בריאות הפכו לכמעט 'דבר שבשגרה', אולם זו הפעם הראשונה ששישה בתי חולים הותקפו בכופרה באותו יום על ידי אותו שחקן איומים". מומחה אבטחה אחר ציין שבעבר, מתקפות כופרה על בתי חולים הביאו להשבתת בסיסי נתונים שהכילו רשומות רפואיות עדכניות של מטופלים – מה שקריטי לטיפול בהם, ומשפיע על יכולת בתי החולים לספק שירותים נאותים ועדכניים. Ryuk שיחקה תפקיד גם כאן מומחי אבטחה שנמצאים בקשר עם בתי החולים שנפגעו אמרו כי פושעי הסייבר השתמשו בדרך כלל בסוג של כופרה המכונה Ryuk, שנועלת את מחשב הקורבן עד לקבלת דמי הכופר. מומחה אבטחה אחר ציין כי התוקפים השתמשו בכופרה זו לצד טרויאני אחר, המכונה Trickbot. לפני ימים אחדים פורסם כי חוקרי סופוס גילו שהתוקפים שמאחורי Ryuk השתמשו בגרסה מעודכנת של כלים לגיטימיים, הזמינים לכל, על מנת לפגוע ברשתות ולהפעיל את הכופרה. באופן חריג, התוקפים התקדמו במהירות גדולה: בתוך שלוש עד שבע שעות מהרגע שבו עובד פתח קובץ זדוני שצורף להודעת פישינג, הם כבר ביצעו סיור מודיעיני ברשת. בתוך 24 שעות, לתוקפים כבר הייתה גישה ל-Domain controller, והם היו ערוכים ומוכנים להשיק את Ryuk. כוכבי האנטומיה של גריי. מקור: BigStock בינואר השנה, בסיס משמר החופים האמריקני נפגע ושותק למשך 30 שעות עקב מתקפת כופר שהתרחשה בסוף דצמבר 2019. המתקפה הפסיקה את פעילות המצלמות, מערכות בקרת הגישה לדלתות ומערכות פיקוח קריטיות במתקן של המשמר, ששמו ומיקומו לא נמסרו לפרסום. ההתקפה נגד הבסיס בוצעה באמצעות Ryuk, ועל פי ההערכה פושעי הסייבר נכנסו לרשת שלו באמצעות מתקפת פישינג מוצלחת. אחרי ש-Ryuk הופיעה ב-2017, ההערכות הראשוניות היו שהכופרה קשורה לצפון קוריאה, אך באחרונה היא דווקא חשודה כקשורה למערך פשיעה רוסי. בכל מקרה, Ryuk הפכה בשנתיים האחרונות לסוג מתקפה פופולרי. היא שימשה בתקיפות בעלות פרופיל גבוה, ביניהן תקיפת ערים בפלורידה, שהתרחשה ביוני 2018. לפני כשנה היא שוב "כיכבה" בחדשות, לאחר שבוצעה באמצעותה תקיפה של פטרוליוס מקסיקנוס – חברת נפט מקסיקנית שנמצאת בבעלות המדינה. הכופרה ניסתה לתקוף גם בישראל – באפריל 2019 היא שוגרה לעבר הסניף המקומי של ורינט, חברה אמריקנית המתמחה בפתרונות מודיעין עסקי לצד הגנת סייבר. גם במקרה זה המתקפה הופצה דרך מייל פישינג. מנגנון הפצה למתקפות מזיקות יותר לפני כשבועיים וחצי פורסם שזרוע הסייבר ההתקפית של הפנטגון, פיקוד הסייבר בצבא האמריקני, ביצעה פעולות שיבוש רחבות היקף נגד רשת הבוטים Trickbot. מדובר בבוטנט שמאז 2016 הדביקה יותר ממיליון מחשבים ברחבי העולם. המניע לפעולות השיבוש הוא הרצון למנוע ממפעילי הרשת לתקוף מטרות אמריקניות, בין השאר כדי למנוע פגיעה בבחירות לנשיאות. על פי הממשל בוושיגנטון, האנשים שעומדים מאחורי TrickBot – אוסף של מחשבים "זומבים" שנפגעו על ידי תוקפים דוברי רוסית – מוגבלים לאחר הגילוי ביכולתם להדביק קורבנות חדשים ולהפעיל מתקפות כופרה. Trickbot ידועה בגניבת מידע ממחשבים שנפגעו, ובאחרונה נצפתה בעיקר כמנגנון הפצה למתקפות מזיקות יותר, כגון כופרה. ההאקרים המפעילים את רשת הבוטים פועלים במתכונת "נוזקה כשירות", ומוכרים ל-"לקוחות" – האקרים אחרים – גישה למחשבים הנגועים.

אפלקיציה למכשירי סלולר יכולה לאבחן שבץ מוחי בצורה מדויקת כמו מומחה רפואי בתוך דקות ספורות, ובכך לאפשר ללוקה בו לקבל טיפול רפואי במהירות, שהיא קריטית במיוחד במקרים אלה. לפי החוקרים מבית הספר למדעי המידע והטכנולוגיה באוניברסיטת פנסילבניה ומבית החולים המתודיסטי ביוסטון שפיתחו אותה, הכלי האבחוני, המבוסס AI, יפחית הן את מספר סריקות ה-CT והן את תופעת התת אבחון של מקרי שבץ מוחי בינוני וקל. צוות החוקרים צופה שהאפליקציה תשמש בחדרי מיון ובמחלקות לרפואת חירום, ומאוחר יותר גם במרפאות חיצוניות, בקליניקות פרטיות, במרפאות טיפוליות וגם בבתים. "כשמטופל חווה סימפטומים של שבץ, כל דקה חשובה", ציין ג'יימס וונג, פרופסור למדעי המידע והטכנולוגיה באוניברסיטת פנסילבניה. "אבל כשזה מגיע לאבחון שבץ, לרופאים במחלקות החירום יש אפשרויות מוגבלות: לשלוח את המטופל לסריקות שלרוב גוזלות זמן רב, כרוכות בקרינה רדיואקטיבית וגם יקרות, או לפנות לנוירולוג מומחה, שעשוי להיות לא זמין מיידית – כדי שיבצע אבחון קליני". "כיום, כ-50% ממקרי השבץ אינם מאובחנים כראוי", מוסיף וונג, "כש-30% הם אבחוני יתר, ו-20% לא מאובחנים.  אין לנו די מומחי שבץ בשוק". צוות החוקרים פיתח מודל ממוחשב, שמסוגל לזהות חריגות בדיבור ובתנועות בשרירי הפנים המצביעים על שבץ. כדי לאמן את המודל, הצוות בנה בסיס נתונים של 84 מטופלים שחוו שבץ מוחי. כל אחד מהם ביצע מבחן דיבור שהוקלט במכשיר iPhone. ההקלטות "לוכדות" בעיות דיבור וקשיים בתקשורת קוגניטיבית, כמו גם תנועות פנים, ידיים וגוף. הנתונים האלה מנותחים על ידי האלגוריתם שפיתחו החוקרים. לדברי וונג, "האפליקציה השיגה דיוק של 79%-80% באמצעות השימוש בקול ובפנים בלבד, בהשוואה ל-72% דיוק על ידי רופאי מיון שבהישג ידם היו כלים נוספים, כמו מידע קליני, אבחון פיזי וסריקות CT. האפליקציה עשויה לעקוף בצורה משמעותית את הדיוק באבחון בחדרי מיון, ולהפחית את החשיפה לשבץ". הצוות, שמבקש להגיע לתוצאות טובות יותר, עובד כעת על שיפור הדיוק באמצעות הרחבה של מאגר הנתונים. לצורך כך הושק ניסוי קליני בהשתתפות 500 מטופלים ו-500 משתתפי בקרה, ואף השיק אפליקציה ייעודית ב-Amazon Mechanical Turks כדי לאסוף דגימות קול מוקלטות.

רגע לפני שחנך את פריסת הסיבים האופטיים ביישוב הראשון בישראל (מטולה), הגיעו שר התקשורת, יועז הנדל, ומנכ״לית המשרד, לירן אבישר בן-חורין, לחברת MedOne לסיור בדטה סנטר הגדול במדינה, המהווה את צומת התקשורת המרכזי של ישראל. אל המתקן התת קרקעי של MedOne מתנקזים הסיבים האופטיים המחברים את ישראל לעולם כולו. מימין: דורון סימה, מנכ"ל Sparkle ישראל, אלי מטרה, סמנכ"ל שיווק ומכירות, MedOne, לירן אבישר בן-חורין, מנכ"לית משרד התקשורת, רוני שדה, מנכ"ל MedOne, יועז הנדל, שר התקשורת, שי לבנת, יו"ר דירקטוריון MedOne. צילום: דודי אלימלך השר הנדל נחשף לראשונה למתקן, שנחשב לאחד המאובטחים במדינה. מדובר במבנה הממוגן מפני כל סוג של מתקפה או אסון טבע, ובמקרי חירום יוכל לפעול באופן עצמאי ובמנותק מהעולם החיצון לאורך זמן רב. שר התקשורת נתרשם מהמתקן וציין, כי מדובר במקום מרשים ומאובטח ברמה גבוהה, וההשקעה של חברות בינלאומיות גדולות במקומות מסוג זה ממחישות את הצורך במהפכת הסיבים במדינת ישראל.

פרטים חדשים שנחשפו על אודות מכשירי ה-iPhone 12 החדשים של אפל (Apple) רומזים שאפל כללה בהם תכונה שעדיין לא פורסמה, וכנראה רדומה: היכולת לתמוך בטעינה הפוכה. טעינה הפוכה, כפי שהציגה סמסונג (Samsung) לדוגמה כבר בשנה שעברה במכשירי ה-Galaxy S10 שלה, מאפשרת להשתמש בגב המכשיר כדי לתמוך בטעינה של אביזרים שתומכים בטעינה אלחוטית, פשוט על ידי הנחה על גב הטלפון. העדויות לכך שהאפשרות הזאת כבר הגיעה גם למכשירים של אפל נמצאים בטפסים שהגישה חברת התפוח ל-FCC. בין ההסברים השונים נכתב במפורש, כי, "מעבר ליכולת להיטען באמצעות מטען אלחוטי שולחני, דגמי ה-iPhone ב-2020 תומכים גם בפונקציית טעינה אלחוטית בתדר של 360 קילו-הרץ כדי לטעון אביזרים עם פוטנציאל לעזרים של אפל בעתיד". לפי אנליסטים בשוק, מדובר כנראה בתכונה נוספת של מנגנון הטעינה החדש של החברה MagSafe, וההערכה היא שאפל מחכה להשקת הדור החדש של אוזניות ה-AirPods שלה. חדי זיכרון יכולים להיזכר, שהשמועות על כך שאפל מתכוונות לשלב טעינה הפוכה בטלפונים שלה נשמעו כבר בשנה שעברה, לפני השקת ה-iPhone 11, כסוג של ניסיון להדביק מהר את הפער שפתחה היריבה הגדולה בהיבט הזה, שמכנה את הטכנולוגיה הזאת Wireless Powershare. סמסונג גם אינה היחידה שמציעה טעינה אלחוטית הפוכה, שבה הטלפון משמש כמקור לטעינה. זו טכנולוגיה שהוצעה כבר בטלפונים של אופו (Oppo) וגם של האחות וואן פלוס (OnePlus). אפל, לפחות בהיבט הזה, פשוט סוגרת פערים, ואם כן – לא ברור מדוע היא עדיין לא הכריזה על האפשרות.

נתי כהן מצטרף לעוד חברה, מספר חודשים לאחר שפרש מתפקידו כמנכ"ל משרד התקשורת: הפעם זוהי אקרון (Ekron), חברת IT שהוקמה לפני ימים אחדים. כעת כהן משמש כיו"ר של שתי חברות – השנייה היא CyberIL, שכפי שעולה משמה, עוסקת בתחום הסייבר. כמו כן, הוא מכהן כחבר בדירקטוריון של מגדלי תקשורת, שרוכשת אתרי אנטנות סלולריות ומשכירה אותם לחברות סלולר, וכראש תחום תקשורת וסייבר בקבוצת ההשקעות איחוד האמירויות-ישראל. כהן הוא בעל ניסיון עשיר בעולמות התקשורת והטכנולוגיה: לפני מינויו למנכ"ל משרד התקשורת הוא היה קצין קשר ותקשוב ראשי בצה"ל, בדרגת תא"ל. במסגרת תפקידו שם, הוא הקים את חטיבת ההגנה בסייבר, והעביר את צה"ל לטכנולוגיית ענן מבצעי ולמערכת ERP ניהולית. הנקודה הגבוהה ביותר אקרון – מילה שפירושה ביוונית עתיקה הוא הנקודה הגבוהה ביותר – מציעה מערכת SaaS (תוכנה כשירות), שמסתכלת על כלל ארכיטקטורת המערכות הארגוניות, מתחברת אליהן ומספקת עבורן ועבור רשת ה-IT הארגונית הגנת ומעקב סייבר. לחברה יכולות של מרכז אבטחה וניטור רשת, שמספק מידע בזמן אמת מוצג באמצעות לוחות מחוונים ברורים, שניתנים להגדרה עבור סוגי המשתמשים השונים. כמו כן, היא מספקת כלי שימוש ויישום ניהול מידע אודות רכיבי מערכות הארגון. המערכת של אקרון מתאימה אמנם למגזרים שונים, אבל אחד המגזרים הבולטים שבהם היא מתמקדת הוא זה המוניציפלי: בחברה מציינים שעוד ברבעון הנוכחי המערכת שלהם תותקן בירושלים, ראשון לציון ורחובות. בנוסף לתחום הערים החכמות מתוכנן הפיילוט הראשון של החברה בבניינים חכמים, והמערכת שלה ניתנת לשימוש גם במגזר התעשייה. היא אף נמצאת ב-"מגעים סופיים", לדבריה, עם גופים שונים באיחוד האמירויות להטמעת הפתרון במגוון ורטיקלים במדינה. מי בצוות ההנהלה? צוות ההנהלה של אקרון כולל אנשי הנדסה ו-DevOps, עם ניסיון רב תחומי בפיתוח מערכות ופריסתן. לצד כהן, מכהנים בו יואב לודמר, מנכ"ל ומייסד החברה, אל"מ (מיל') אסף נבות, ארכיטקט הפתרונות הראשי, מנחם לוברבום, סמנכ"ל הטכנולוגיות, ושלומי פליוטקל, חבר דירקטוריון. בכובעו האחר, לודמר הוא מנכ"ל SMBIT – החברה האחות של אקרון, שפועלת מזה שמונה שנים בתחום התקשורת המוניציפלית בישראל. מערכת הניטור והבקרה שפותחה לשימוש פנימי ב-SMBIT היא ההשראה לפלטפורמה של אקרון. אל"מ (מיל') נבות שימש בתפקידו האחרון כרמ"ח לומ"ר – המחלקה שאחראית על לוחמה מבוססת רשת בצה"ל. לוברבום, שמוביל את פיתוח המערכת, הוא טכנולוג אינטרדיסציפלינרי, בעל ניסיון בעולמות התקשוב, הסייבר ופיתוח המערכות. פליוטקל מביא איתו ניסיון בשיווק ומכירות למגזר המוניציפלי. איך זה עובד? באקרון אומרים כי המערכת שלהם מספקת ממשק פשוט, מאוחד וקל לתפעול, שמציע תמונה רחבה של "בריאות" הארגון – מה עובד ומה לא עובד, כמו גם הערכת רמת איומי הסייבר בזמן אמת על הארגון והמערכות שלו. מערכת אקרון מתחברת לתת המערכות השונות בארגון: תקשורת, חשמל, אינטרנט של הדברים, שרתים, יישומים וכל מערכת דיגיטלית שהיא. בחברה אומרים כי הנתונים התפעוליים שהיא מפיקה מאפשרים לארגון לקבל החלטות ברורות בזמן אמת, לאסוף נתונים סטטיסטיים חיוניים, לספק שירותים טובים יותר ולנצל טוב יותר את משאביו. המערכת של אקרון – במצב לילה עוד נמסר מהחברה כי מדובר בפלטפורמה גמישה ומאובטחת, שמתאימה לשימוש גמיש ורחב. המערכת מיועדת להתקנה בענן או באתר הלקוח. היא כוללת רכיב חומרה (הנדרש במקרים מסוימים) ככזה שמותקן ברשת הלקוח. בנוסף, אקרון מיישמת טכנולוגיות מיקרו-שירותים מבוססות קונטיינרים עם יכולות אבטחה, יתירות, אוטומציה ומדרגיות. המודל העסקי של אקרון מתבסס על תשלום עבור מספר המערכות המחוברות ומספר המשתמשים. כמו כן, כדי להפוך לסטנדרט פתוח למערכת מאובטחת של פתרונות "מערכות של מערכות", החברה מציעה מודל Freemium, שיאפשר ליצרנים לחבר למערכת שלה את המוצרים שהם מייצרים, וליהנות מממשק ומהגנת סייבר חינם – ברמת שירות נמוכה.

המוות של פועלים באתרי בנייה הפך בשנים האחרונות למכת מדינה: 47 מהם נהרגו כך בשנה שעברה – 56% מכלל הנהרגים בתאונות עבודה ב-2019. השנה חלה אמנם ירידה בנתון העגום, אבל זה מאחר שכמו כל המשק, גם היקף העבודות בענף הבנייה הצטמצם, בגלל הקורונה. במקביל, תחום הפרופ-טק – טכנולוגיות לענף הבנייה – צובר תאוצה בשנים האחרונות. לא מעט יזמים ישראלים מבינים את הפוטנציאל הגלום בתחום ומקימים סטארט-אפים. חברה שרותמת את הטכנולוגיה למניעת תאונות בענף הבנייה והרג של פועלי בניין, או לפחות ניסיון לעשות את זה, היא טראסטור (Trusstor). החברה הוקמה אשתקד על ידי עמרי שורק, שמשמש כמנכ"ל שלה. את תפקיד סמנכ"ל הטכנולוגיות ממלא עופר סימון. שורק, עו"ד בהכשרתו, מכיר את ענף הבנייה מקרוב: הוא דור חמישי למשפחה של בנאים ובעל ניסיון בתעשיית הנדל"ן וההשקעות. סימון, מהנדס מערכות תקשורת, היה שותף בשנים האחרונות להקמת כמה סטארט-אפים. מימין: עמרי שורק, מייסד ומנכ"ל טראסטור, ועופר סימון, סמנכ"ל הטכנולוגיות של החברה. צילום: יח"צ המוצר של טראסטור הוא מערכת שליטה ובקרה לאתרי בנייה. "אנחנו יודעים לאסוף מידע מרכיבי חומרה המותקנים באתר הבנייה, באמצעות חיישנים שאותם נושאים הפועלים, ואז אנחנו מציגים את המידע הזה במערכת השליטה והבקרה. כך, אנחנו מאפשרים לצוות הנהלת האתר לקבל תמונת מצב אמיתית של אתר הבנייה ושל הפועלים בזמן אמת", אמר שורק לאנשים ומחשבים. בהתייחסו לפוטנציאל של הפתרון לסיוע למלחמה בתאונות ובמוות בענף הוא ציין כי "אנחנו יוצרים שקיפות באתרי הבנייה. המערכת שלנו מאפשרת למנהלי האתר לדעת על בעיות בטיחות באופן מיידי. למשל, היא יודעת אם עובד לא חובש את קסדת הבטיחות שלו או עובד בגובה ללא היתר. בשלב הראשון, המערכת תתריע על כך לעובד באמצעות התג שהוא עונד, ולאחר מכן היא תתריע על כך למנהל הבטיחות. במקרה של הפרות בטיחות קשות יותר, כמו מקרה שבו עובד עובר מעל פיר פתוח ללא ציוד הבטיחות הנדרש, הנהלת האתר תקבל התראה מיידית". קיצור זמן התגובה משעות לדקות בודדות "הטכנולוגיה שלנו מבוססת על שילוב של תוכנה וחומרה", הסביר שורק, "וכך היא מחברת בין המערכת לשטח. מדובר בחיישנים שמבצעים ניטור של המתרחש באתר הבנייה, בדגש על משאבי העבודה באתר – ציוד, כלים וכוח אדם, לצד ניטור סביבת העבודה. מערכות ניתוח המידע שלנו יודעות, בין היתר, לזהות את מיקומם של משאבי הבנייה, והאם הם נמצאים ופועלים כמתוכנן או שנדרש לבצע התאמות עבורם. מדובר בסביבת עבודה מורכבת, שכוללת אילוצים שונים, כגון תהליך בנייה מורכב, כמו גורדי שחקים, או פרויקטים המתפרשים על שטח גדול". "כל אלה, יחד עם דרישות מאתגרות מצד הלקוחות, מחייבים מערכת בקרה, שמאפשרת למנהלי האתר לדעת מיידית מה מתרחש באתר. אנחנו מקצרים את הזמן שבין קרות אירועים לא מתוכננים באתר לבין תגובת הצוות הניהולי משעות, ולפעמים ימים, לדקות בודדות", הוסיף. "להתמקד בלוגיקה – ולא בתחזוקת שרתים" סימון ציין כי "החיישנים, התגים החכמים ושאר האביזרים באתר הבנייה מייצרים מידע רב, שיש לאסוף ולנתח במהירות, על מנת לספק את התובנות וההתראות. המידע הרב שנאסף מכיל בתוכו אינסוף תבניות ודפוסי עבודה, שמגדירים את תהליך הבנייה עצמו. אנחנו משתמשים בשירותי הענן של AWS כדי לחבר את חומרת הקצה לענן. המידע מוזרם באופן שוטף מכל המכשירים אל הענן, שם מתבצע עיבוד וניתוח המידע כדי לזהות את אותן תבניות ודפוסי עבודה. אנחנו מעוניינים להתרכז בפיתוח המוצר, ולכן מצמצמים למינימום את העבודה השוטפת על השרתים. כמו כן, מערכת AWS Lambda מאפשרת לנו להריץ תהליכים בענן בפשטות, מבלי להעלות, לקנפג ולתפעל שרתים. השימוש בכלי AWS מאפשר לנו להתמקד בלוגיקה – ולא בתחזוקת שרתים". הוא הוסיף כי "יש לנו ניסיון רב עם AWS. צוות הפיתוח שלנו מורכב ממפתחי Full Stack וכיוון שאין לנו איש DevOps ייעודי, השימוש בפלטפורמה הזו עוזר לנו מאוד. למשל, אנחנו משתמשים ב-IoT Core לניהול אלפי החיישנים שלנו הנמצאים באתרי הבנייה ולחיבור כלל הרכיבים יחד, בצורה מאובטחת."

שנת הלימודים האקדמית הנוכחית עומדת בסימן לימודים מרחוק, עם קמפוסים מיותמים וכיתות ריקות, לפחות בינתיים. מערכת אנשים ומחשבים זימנה לשיחת זום כמה מראשי הפקולטות להנדסה ומחשבים באוניברסיטאות ובמכללות, ובכירי אקדמיה נוספים, כדי לשאול אותם כיצד מלמדים השנה את מקצועות המדעים מרחוק, איך תיראה שנת הלימודים וכיצד שומרים על איכות הלמידה, במטרה שלא לפגוע בסטודנטים. בפרק זה, השלישי בסדרה, מובאים דבריה של פרופ' רותי גפני, ראשת החוג למערכות מידע במכללה האקדמית תל אביב-יפו במכללה יש שתי תוכניות בתחום המדעים: בית הספר למדעי המחשב, שבו לומדים 1,000 סטודנטים, והחוג למערכות מידע, עם 70 סטודנטים. כיצד את מסכמת את ההרשמה השנה? "מזה חמש שנים, אנחנו נמצאים במגמת גידול מתמדת במספר הסטודנטים שבוחרים ללמוד אצלנו. הסיבה לכך היא שיותר ויותר מכירים אותנו, התעשיה יודעת להעריך את רמת הלימודים אצלנו, בוגרים שלנו מוצאים עבודה – וכל אלה מביאים להמשך המגמה. בתקופת הקורונה, גם אנחנו חווינו גידול בולט מאוד בביקוש לרישום. ההסברים שלי לכך היא העובדה שהצעירים שמשתחררים מהצבא לא יכולים כעת לנסוע לטיול הגדול ורבים מהצעירים לא עובדים – אז הם בוחרים ללמוד. ראוי לציין גם שהרבה חיילים באים ללמוד אצלנו, בעיקר לקראת סוף השירות שלהם ובעיקר בלימודי הערב". האם ביצעתם שינויים בתנאי הקבלה והתאמתם את רמת הלימודים, לאור המצב? "לא היינו צריכים להוריד את תנאי הקבלה, כי הגיעו הרבה יותר מועמדים שהם בעלי נתונים שמתאימים לנו. באותה המידה, לא הורדנו את רמת הלימודים – לא בסמסטר השני, שאז החלה הקורונה בישראל, ולא בשנת לימודים זו, שהחלה אך עתה". איך בוצע אצלכם המעבר מהלמידה בקמפוס ללמידה מרחוק? "באמצע השנה, בסופשבוע אחד, עברנו מ-100% לימודים פרונטליים ל-100% לימודים אונליין, בזום. אם היית שואל אותי לפני שנה וחצי אם נלמד מרחוק, לא היה סיכוי שהייתי מסכימה, וכך גם צוות המרצים אצלנו. אבל צברנו מספיק ניסיון וכיום ברור לי שאחרי הקורונה נישאר גם אונליין – נעבור ללימודים היברידיים, מרחוק ומהקמפוס, פיזי ו-וירטואלי, בהתאמה לכל אחד מהמקצועות". איך אתם נערכים לאתגר הבחינות בסוף הסמסטר? "אכן, זה האתגר הרציני, שהחל בבחינות הסמסטר בשנה שעברה. בחלק מהמקצועות, שבהם זה היה אפשרי, נתנו עבודות סיכום, כי הבנתי שלא נוכל לעשות מבחנים בצורה מקוונת. אחר כך עברנו בכל זאת למבחנים אונליין ונעזרנו בתוכנות שמנטרות את התלמידים, בין היתר על ידי מצלמות. הודענו שנשווה את התוצאות לשנים קודמות. הייתה בעיה רצינית עם מועדי ב' של סמסטר א', שנתקעו בדיוק בתחילת הקורונה. בחלק מהמקרים עברנו לשיטה של עובר ולא עובר, אבל גם אנחנו וגם הסטודנטים מבינים שזה לא אידיאלי וזה עלול לפגוע להם בממוצע הציונים ואחר כך בחיפוש עבודה. השנה ננקוט בשיטת הניטור, כל עוד לא יהיה אפשרי לבוא פיזית לקמפוס. הסקנו מסקנות ובמהלך הקיץ סגל המרצים עבר סדנאות, כדי ללמוד איך להפיק יותר מהלימוד מרחוק". מה תגובת הסטודנטים? הם בוודאי היו מעדיפים להיפגש וללמוד ביחד. "זה אכן דבר שאנחנו חשים בו מצד הסטודנטים, במיוחד מצד אלה שבשנה א', שלא מכירים אך אחד ולא יכולים לעבוד בצוות אונליין. תלמידי שנה ב' ו-ג' כבר מכירים את הסטודנטים האחרים. התחלנו במיזם של אפשרות לפתוח חדרים וירטואליים, כדי שהם יוכלו להיפגש וללמוד ביחד. אנחנו רק בתחילת השנה, ואני מקווה שזה יצליח". פרופ' גפני סיפרה על תחומים חדשים ועל תחומים פופולריים בחוג שעליו היא אמונה. היא ציינה ש-"השנה השקנו תחומים חדשים בלימודי מערכות המידע, כי אנחנו מבינים שאנחנו צריכים להתאים את עצמנו למציאות. לכן, דווקא השנה חנכנו מגמת חדשנות דיגיטלית, שתוכננה מזמן. הלימודים יכללו גם אקסלרטורים, שבהם יוכלו הסטודנטים לפתח מוצרים". "תחום אחר הוא הסייבר, שזוכה לביקוש גבוה במיוחד, והשנה נאלצנו לדחות סטודנטים שרצו להתקבל אליו", אמרה. לסיום ציינה פרופ' גפני ש-"אנחנו נערכים למצב שבו יאפשרו להחזיר חלק מהסטודנטים בקפסולות".