גוגל מתכננת להעביר את הסיב האופטי שלה, שעולה 400 מיליון דולר, דרך ערב הסעודית וישראל, ובכך יחבר בין שתי המדינות בקשרי אינטרנט – כך דיווח הוול-סטריט ג'ורנל. הסיב, Blue Raman, צפוי לחבר בין מומבאיי שבהודו לאירופה, דרך הים האדום, ערב הסעודית, ירדן, ישראל והים התיכון – ומשם לאיטליה ולמקומות נוספים ביבשת. זאת, מאחר שבגוגל לא רוצים להעביר את הסיב דרך מצרים, שסיבים רבים כאלה כבר מועברים דרכה, עד כדי שליש מכלל תעבורת האינטרנט בעולם – כך על פי הבלוג Open Cables. עובדה זו מאפשרת לה לגבות מסים גבוהים ממפעילי הסיבים. אופציה אחרת שנפסלה, לפחות בינתיים, היא דרך סוריה ועיראק, שמאופיינות באי יציבות פוליטית. החברה כבר החלה בתכנון הסיב, שיהיה אחד ממאות סיבים דומים שמונחים ברחבי העולם. מדובר בחיזוק לגוגל בתחרות שלה בעולם הסיבים האופטיים וקישוריות האינטרנט מול פייסבוק, מיקרוסופט, אמזון וחברות נוספות. כבלים אלה מאפשרים תעבורת אינטרנט מהירה יותר, וכתוצאה מכך שימוש יעיל יותר בטכנולוגיות כמו ענן, אינטרנט של הדברים ובינה מלאכותית. מהלך עם משמעויות מדיניות המהלך מגיע על רקע ההתחממות ביחסים – הלא רשמיים, לפחות לפי שעה – בין ישראל לערב הסעודית, ועל רקע הסכמי אברהם בינה לבין בחריין ואיחוד האמירויות הערביות, שעל פי הדיווחים נעשו בידיעתה ובהסכמתה של הממלכה הגדולה. במסגרת זו, ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ביקר בתחילת השבוע בערב הסעודית ונועד עם יורש העצר, מוחמד בן סלמאן. יצוין כי המהלך של גוגל אמנם טרם אושר על ידי הרשויות בריאד, אך הסיכוי שהן יאשרו זאת לא נמוך, בין היתר על רקע העובדה שערב הסעודית התירה, לאחר חתימת הסכמי אברהם, לטיסות לישראל ולמטוסים ישראליים לעבור מעל שטחה. אם האישור לא יינתן, החברה תיאלץ לשנות את מסלול הסיב ולהעביר אותו בכל זאת דרך מדינות אחרות במזרח התיכון. לעומת זאת, אם השלטונות בריאד ייתנו את האישור, תהיה זו דחיפה חזקה לסיב האופטי של גוגל, והמהלך יכול לפתוח את השער לעסקאות גלויות רבות בין גופים בישראל ובערב הסעודית.

Web Summit – הכנס הטכנולוגי השנתי שנערך עד כה כל שנה בליסבון שבפורטוגל – נחשב לאירוע הטכנולוגי הגדול ביותר בעולם. כמו כל דבר כמעט, גם האירוע העוצמתי הזה, בו ביקרו אשתקד כ-70 אלף איש, השתנה עקב מגיפת הקורונה ועבר להתנהל אונליין השנה. ואולם, על פי דיווח של סוכנות הידיעות רויטרס, ב-2021 האירוע ישוב למתכונת הפיזית הרגילה שלו, עד כמה שניתן יהיה לשחזר אותה, בין אם האנושות תגבר על המגיפה עד אז – אם לאו. "המקום הוזמן", אמר מייסד הכנס פאדי קוסגרב לרויטרס בראיון אתמול (ד'). "אני חושב שעד נובמבר (בשנה הבאה) ה-Web Summit יתקיים פנים מול פנים, ואני כבר לא יכול לחכות". הוא הוסיף ואמר: "אני בטוח שזה יהיה מעולה להביא את כולם שוב לליסבון". משמאל: מייסד Web Summit, פאדי קוסגרב, וראש ממשלת פורטוגל, אנטוניו קושטה, על במת הכנס בפעם הראשונה שבה התקיים בליסבון. צילום: ויקיפדיה כוח פשוט באנשים שמתכנסים בכל דרך פסגת האינטרנט החלה את דרכה בשנת 2009, ונערכה במקור בדבלין, אירלנד, עד לשנת 2016, אז עברה לצמיתות לליסבון. השנה, ממש בעוד שישה ימים, ב-2 עד ה-4 בדצמבר, האירוע יערך במתכונת וירטואלית, בגלל הצורך המוכרת לכולנו בשמירה על ריחוק חברתי, ולפי המפיקים כך יהיה אפשר "לארח" בו כ-100 אלף משתתפים. באתר האירוע של 2020 נכתב כי "הזמנים אולי אינם ברורים, אך דבר אחד נשאר נכון. יש כוח פשוט באנשים שמתכנסים. זו הסיבה שפסגת האינטרנט תהיה אונליין בדצמבר הקרוב". עוד ציינו המארגנים כי "פורבס אמר שאנו מנהלים את 'ועידת הטכנולוגיה הטובה ביותר על פני כדור הארץ'; האטלנטיק (אמר – ג"פ) כי Web Summit היא 'היכן שהעתיד עומד להיוולד'; הניו יורק טיימס, שאנו מזמנים יחד 'כינוס של הכוהנים הגדולים של תעשיית הטכנולוגיה'". הדברים נכתבו כהסבר לחשיבות קיום האירוע גם השנה, על אף הנסיבות הקשות ובתוך אילוץ לערוך אותו באופן וירטואלי. הנושאים העומדים בלב הכנס הם טכנולוגיית האינטרנט, טכנולוגיות מתפתחות והון סיכון, והוא כולל ארסנל נואמים שמהווה שילוב של מנכ"לים מובילים, מומחים לנושאים ספציפיים, ידוענים ופוליטיקאים. בין השאר השתתפו בו בעבר דמויות מגה-מוכרות ודומיננטיות כמו סטיבן הוקינג, אילון מאסק, אל גור, ורבים אחרים. שותפי Web Summit נעים בין חברות Fortune 500 ועד חברות סטארט-אפ, עם משתתפים המייצגים את כל הרמות והמגזרים של תעשיית הטכנולוגיה העולמית. רויטרס הדגישה כי "בשנת 2021 בפסגת האינטרנט מקווים לקבל בברכה 70,000 משתתפים בליסבון בתוספת עד 80,000 משתתפים מקוונים, תוך ערבוב חוויות אישיות ו-ווירטואליות כדרך למשוך יותר אנשים, ממקומות רבים יותר".

אמש (ה') בזמן שישנתם, בסביבות השעה 1:00 בלילה לפי שעון ישראל, שרתי ענן אמזון, AWS, חוו תקלה ממושכת בת מספר שעות. נכון למועד פרסום הכתבה, מרבית הדיווחים העולמיים על תקלות נלוות שמפרסמים גולשים באתר DownDetector נעלמו, ונראה שעיקר ההשפעה של הכשל כבר אינה ניכרת. אמזון מצידה טוענת כי התקלה תוקנה כליל. התקלה הקשה השפיעה על כל העולם ובאופן נרחב למדי. יפן, צפון אירופה, הודו וארה"ב נצבעו כולן בצהוב עקב דיווחי התושבים על התקלה ל-DownDetector, אבל במיוחד פגעו השרתים המושבתים באזור צפון אמריקה, כך על פי האתר הרשמי של אמזון. דף DownDetector המוקדש לתקלה של אמש. צילום מסך חלק גדול מהאינטרנט מאוחסן על שרתי AWS, ולפיכך בהכרח תקלה בהם גורמת לאתרים ושירותים רבים להתקשות בטעינה. ואולם לא רק פעילות זו נפגעה אלא שהתקלה גם הביאה מכשירים מחוברים, כמו שואבי אבק רומבה (Roomba) ועוזרים חכמים, כשבראשם כמובן אלקסה של אמזון, להפסיק להגיב לבעליהם המופתעים. כאמור, בין האפליקציות והאתרים שחדלו לפעול נמצאים למשל שירות הזרמות המוזיקה של ספוטיפיי (Spotify), שירותי התוכנה של אדובי (Adobe) – שניהם מאוד פופולריים בישראל – ושירותים כמו אלו של חברת הסטרימרים האמריקאית רוקו (Roku), או של שירות התשלומים סקוור (Square), הנפוצים מאוד בשימוש בחו"ל. גם אתרי חדשות מוכרים מכל רחבי ארצות הברית – כולל Fox, CNN, ABC, NBC, CBS ואינספור עיתונים מודפסים הושפעו מהפסקת פעילות שרתי AWS ופעילותם נפגעה. דיווחים, תלונות ותהיות קיומיות בטוויטר עובדה מעניינת היא שדף AWS בטוויטר לא צייץ עדכן או התייחס בכלל לתקלה הדרמטית. גם האתרים המוקדשים לדיווחים לעיתונות של ענן אמזון, ה-Press center של הענקית מסיאטל, לא עודכנו כלל אודות התקלה החמורה כל כך. הרשתות החברתיות, ובעיקר טוויטר (Twitter) התמלאו בדיווחים על הכשלים, בהתנצלויות ובתגובות עתירות תסכול של משתמשים שלא הבינו מה הבעיה במכשירים או באינטרנט שלהם. חלקם הדהדו במפורש טענה שהפקדת כל כך הרבה שירותים ואתרים בידי חברה אחת ושרתיה אולי אינה רעיון כה נכון, שנדמה כי הפכה לוויראלית. כך למשל הטסקט בציוץ הרצ"ב שפורסם ברשת המצייצת ואומר: "כאשר שירותי האינטרנט של אמזון 'מגהקים' וחצי מהאינטרנט יורד, אולי פשוט זה לא רעיון מצוין כל כך שיש חברה אחת עם שליטה כה רבה במה שהפך בעצם לתשתית הקריטית של החברה שלנו?"   When Amazon Web Services burps and half the Internet goes down maybe just maybe it's not a great idea to have a single company with so much control over what has essentially become our society's critical infrastructure? — Evan Greer (@evan_greer) November 25, 2020

מגפת הקורונה העולמית הביאה עימה עלייה חדה במתקפות הסייבר, ובייחוד מתקפות כופרה, הפוגעות בעסקים בכל גודל ומייצרת נזקים כבדים ומשמעותיים. על מנת להנגיש לעסקים מכל גודל וסוג את ההגנה המתקדמת ביותר בעולם, סנטינל וואן (SentinelOne), חברת אבטחת תחנות הקצה המובילה בעולם, מציעה לראשונה את הטכנולוגיה המתקדמת שלה כשירות חודשי ללא התחייבות ללקוחות ישראליים. הפתרון בצורת שירות מנוהל, יתופעל על ידי ספייק IT – המפיצה הבלעדית של סנטינל וואן בישראל.  SpikeIT מפעילה מערך של 8-10 ספקי שירות הגנה מנוהל (MSSP), שהוכשרו בשימוש במערכת ויינטרו את תחנות הקצה של לקוחות החברה. עובדי סנטינל וואן בישראל. צילום: באדיבות סנטינל וואן החל מהחודש, סנטינל וואן מנגישה את הפתרון לעסקים קטנים ובינוניים (SMB) במודל שירות מנוהל. במודל זה, העסק רוכש הגנה לתחנות הקצה שברשותו ומשלם תשלום חודשי, שכולל בתוכו את מחיר רישיון התוכנה ואת שירות הניטור, ללא התחייבות. השירות מבוצע על ידי הגופים המובילים בארץ לאבטחת מידע. כך לקוחות מרוויחים פעמיים – גם זוכים להגנה ממוצר אבטחה מוביל (שעד עתה היה יקר מדי עבור רוב העסקים הקטנים) וגם לניטור של אנשי אבטחה מומחים, שיודעים לתפעל את המערכת בצורה מיטבית, להגיב להתראות, ובמידת הצורך ליצור קשר עם הלקוח ולהנחות אותו בפעולות אותן יש לבצע. הרישום לשירות אורך מספר דקות, ולאחריו אחד מספקי השירות יוצר קשר עם הלקוח, מפעיל את המערכת ומספק הגנה וניטור לאותו לקוח. להרשמה לחצו כאן.

דל פרסמה שלשום (ג') תוצאות עסקיות טובות לרבעון השלישי של השנה הכספית 2021, עם גידול של 3% בהכנסות וצמיחה של 60% ברווח הנקי. הנתונים אף עקפו את ההערכות בשוק. המעבר לעבודה וללמידה מרחוק בעקבות הקורונה השפיע לטובה על מכירות המחשבים האישיים בכלל ועל אלה של דל, שהיא אחת החברות הבולטות בתחום, בפרט. לעומת זאת, עסקי האחסון שלה המשיכו לרדת. מכירות ה-PC ושאר המכשירים לצרכן הסופי של דל זינקו לשיא של 12.3 מיליארד דולר. לעומת זאת, מכירות פתרונות האחסון ירדו ב-7% ל-3.9 מיליארד דולר, ומנהל התפעול וסגן יו"ר החברה, ג'ף קלארק, לא ניסה לייפות את המציאות והודה שהוא מאוכזב מכך. כללית, הנתונים מראים שההוצאות הרבעוניות נותרו ללא שינוי ולעומתן, ההכנסות עלו, כאמור, ב-3% ל-23.5 מיליארד דולר. מתוכן, מכירות המוצרים כולם (שילוב של מכירות המחשבים האישיים, פתרונות האחסון ועוד) גדלו ב-0.45% ל-17.4 מיליארד דולר ומכירות השירותים – בקרוב ל-11% ל-6.1 מיליארד. על רקע זה, יחד עם מעבר מהוצאות להכנסות מימוניות, הרווח הנקי של החברה רשם זינוק – כאמור, של 60% – ל-881 מיליון דולר והרווח המיוחס לבעלי האמיר ב-66.7% ל-832 מיליון. עוד עולה מהדו"חות שהרווח הגולמי גדל בכ-2% ל-7.3 מיליארד דולר והרווח התפעולי זינק ב-35%. דל עברה מהחזר מס של 393 מיליון דולר ברבעון השלישי של השנה הכספית 2020 לחבות מס של 521 מיליון – מה שהכביד על הרווח הנקי. "משדרגים את הביזנס ככל שהטכנולוגיה משתדרגת" במהלך תשעת החודשים הראשונים של השנה, ההוצאות הכלליות קטנו ב-1.6% ל-65.2 מיליון דולר וההכנסות נותרו ללא שינוי – 68 מיליארד. הירידה בהוצאות הביאה לזינוק של 56% ברווח התפעולי לקרוב לשלושה מיליארד דולר. לעומת זאת, הרווח הנקי צנח ב-53.6% ל-2.2 מיליארד דולר והרווח לבעלי המניות – ב-52% לשני מיליארד. עם זאת, הזינוק ברווח הנקי הרבעוני מהווה סימן מעודד עבור דל ובעלי המניות שלה. קלארק ציין כי "הטכנולוגיה לא הייתה חשובה כל כך לעולם כפי שהיא כיום, ואנחנו משדרגים את הביזנס שלנו ככל שהיא משתדרגת. לצד העלייה במכירות המחשבים האישיים, שיפרנו ברבעון את מימוש אסטרטגיית ה-'כשירות' (As a Service) שלנו ואת פעילות הענן, תוך מאמץ לתפוס עמדה טובה כדי לקדם אותנו בעולמות צומחים אלה".

המחסור במתכנתים ובמהנדסים מהווה נושא דיון מרכזי במסגרות רבות. פאנלים מקצועיים בהיי-טק, כנסי חדשנות, השיח ברשתות החברתיות ובתקשורת – כולם חוזרים על המנטרה הקבועה, כי בעשור הקרוב יחסרו לתעשיית החדשנות הישראלית יותר מ-10,000 מהנדסים ומתכנתים. מאז ומתמיד הייתה מציאת כוח אדם איכותי במהירות אתגר לחברות היי-טק וסטארט-אפים ישראליים, והמציאות העגומה היא, שפעמים רבות חברות אינן מצליחות לצמוח, כי אין בשטח די מאותם אנשים מוסמכים מקצועית. על פי הערכות, לחברת טכנולוגיה גדולה או קטנה לוקח יותר משלושה חודשים לגייס עובד מתאים. את הפתרון לבעיה הזאת מספקים מרכזי פיתוח ובתי תוכנה במדינות שונות בעולם, הבולטים בהם הינם בהודו ובאוקראינה, שמספקים בשנים האחרונות מהנדסים ומפתחים בעלות נמוכה מאוד. ואכן, אנו רואים בשנים האחרונות יותר ויותר חברות ישראליות שפונות לחברות הללו על מנת להמשיך את רצף העבודה. עם זאת, בעת בחירת מרכז הפיתוח יש כמה מלכודות שקל מאוד ליפול לתוכן. הנה כמה מהן: בחירת הספק הזול ביותר – מחיר ממלא תפקיד חשוב בבחירת ספק מיקור חוץ, אך אין להתייחס אליו בנפרד מפרמטרים אחרים. פעמים רבות, בניסיון לחסוך יתר על המידה, אתם בעצם יכולים להפסיד הרבה יותר כסף ממה שחסכתם. בבחירת הספק חפשו איזון בין מחיר לאיכות, אחרת תיאלצו להתמודד עם הגשות מאוחרות, אי עמידה בלוחות זמנים, עבודה לא איכותית ועוד. זכרו! אם אתם קונים בזול – אתם משלמים ביוקר. אי בדיקה של ממליצים – מומלץ מאוד לעשות מחקר שוק ולבדוק את הממליצים על מנת להימנע מבעיות בהמשך. בבואכם לבדוק את ההמלצות, פנו ללקוחות לשעבר על מנת לקבל פידבק, שימו לב לפרויקטים שנעשו בעבר על ידי הספק על מנת לראות את הרלוונטיות לשוק שלכם, וכמובן שביעות רצון של לקוחות. בחירת מחיר קבוע לעומת זמן וחומרים – מחיר קבוע היא שיטת תמחור, הקובעת מחיר אחד לכל הפרויקט, ללא קשר לזמן ולהוצאות שהפרויקט דרש. לעומת זאת, "זמן וחומרים" היא שיטה שגובה על פי השעות שהושקעו בעבודה ועל ההוצאות עצמן שבוזבזו במהלך העבודה. החיסרון של מחיר קבוע הוא, שהספק יכול לקצץ בזמן שהוא עובד על הפרויקט, להפריז בהוצאות או לקצץ בהן, ואז תקבלו עבודה לא איכותית. עדיף לבחור באפשרות של דיוק ואיכות ולהעדיפה על פני חשבון זול יותר. התעלמות מחוסר תקשורת – מערכת היחסים בין הספק לבין הלקוח שלו חושפת רבות. לכן, שימו לב לבעיות תקשורת שיכולות להיווצר. אם ספק לא עונה לכם לשיחות, משתמש בתירוצים, לא חוזר אליכם, אלה סימנים שאתם צריכים לקחת בחשבון, שיכולים להתפתח לדברים חמורים יותר. שקלו החלפת ספק ואל תסתמכו על כך שהזמן יעשה את שלו – זה אף פעם לא מצליח. בחירת ספק המתמחה בתחום מסוים – זו תפיסה מוטעית לחשוב, שספקים המתמחים בנושא מסוים הם מקצועיים יותר. הרי בסופו של דבר אתם עדיין עובדים מול מפתח בעל מומחיות משל עצמו. ככל שתגדלו, יהיה לכם צורך להשתמש בטכנולוגיות חדשות, כך שתצטרכו למשוך צוותים מחברות אחרות. כדי למנוע אי הבנה ומחלוקת בין הצוותים, עדיף לבחור בחברה שהמומחיות שלה היא בשפות ובתוכנות שונות ומגוונות. בחירת מותגים "גדולים" – צמיחה שהייתה בפרויקטים במיקור חוץ גרמה לחברות ענק מסוג זה  לעבוד כ-"פס ייצור" ולספק שירות אחיד לכולם, מה שגרם לכך שהלקוחות לא קיבלו את תשומת הלב שהם זקוקים לה. חברה גדולה לא תוותר ללקוח קטן, וסביר להניח שהיא פשוט לא תרצה לספק לו שירות. לכן, חשוב שתבחרו ספק מיקור חוץ שיכול להציע גישה מותאמת אישית לצרכים שלכם ושל החברה שלכם. שימו לב במיוחד לחברות בינוניות בגודלן, שיש להן אזכורים ומוניטין טובים. בחברות כאלו תהיה לכם גישה ישירה יותר למקבלי החלטות, שיעזרו לכם ויקלו על תהליך העבודה. בחירה בקבלני משנה – מכיוון שקבלני משנה עובדים באופן פרטי, פעמים רבות הם מתמודדים עם בעיות מורכבות בזמן התכנות מכיוון שאין אף אחד אחר בסביבה שיעזור להם. קבלני משנה יכולים לקחת פרויקטים שהם יכולים להתמודד איתם לבד ובמסגרת יכולתם האישית, ולעיתים רחוקות מאוד יהיו מוכנים לקחת פרויקט בינוני. במקרים הגרועים, קבלני משנה אף עלולים להיעלם באמצע הפרויקט. לכן, עבודה עם חברת מו"פ עם מאגר של אנשי מקצוע בתוכנה תעזור לכם להימנע ממלכודת זו.   הכותב הוא מנכ"ל חברת Eastern Peak.

בזמן שיזמים ישראלים מכוונים לארה"ב, לסין, לאירופה ועכשיו גם לאיחוד האמירויות, מדינה חדשה ומעניינת מתחילה להיכנס לעולמות ההיי-טק והסטארט-אפ – שכנתנו הגדולה טורקיה. ליסיה בכר מנוח, שותפה מנהלת בקרן הההשקעות הפרטיות הישראלית קטליסט (Catalyst), שעלתה מטורקיה לישראל לפני עשר שנים ומכירה היטב את האקו-סיסטם בשתי המדינות, הייתה דוברת ומנחה של כנס אונליין מקורי וראשון מסוגו: Uniting hi-tech from two nations – Turkey & Israel. את הכנס יזמו וארגנו משרד החוץ ושגרירות ישראל בטורקיה בראשות רועי גלעד, בכר מנוח, וקרן הפיתוח הטכנולוגית של טורקיה Technology Development Foundation of Turkey) TTGV). מימין למעלה, בכיוון השעון: ג'ם ליאון מנז – יזם חברתי טורקי ומוביל מיזם "Disruption for Good", רועי גלעד – הממונה על השגרירות הישראלית בטורקיה, שאין קאליאן – מייסד ומנכ"ל הסטארט-אפ הטורקי Reengen, ליסיה בכר מנוח –  שותפה מנהלת בקרן קטליסט, קובי מרנקו – מנכ"ל ומייסד הסטארט-אפ הישראלי Arbe. צילום מסך: יח"צ עשרות המשתתפים שנרשמו, בהם יזמים ומשקיעים טורקים, שמעו בכר מנוח הסבר על האקוסיסטם הישראלי ועל ההזדמנויות לשיתוף פעולה. לצידה, ג'ם ליאון מנז, יזם חברתי טורקי ומוביל מיזם "Disruption for Good", הציג את סצינת ההיי-טק המתפתחת במדינתו. טורקיה ציינה לא מכבר את האקזיט הראשון של  חד-קרן טורקי, חברת הגיימינג Peak Games, שנרכשה באמצע המשבר תמורת 1.8. מיליארד דולר. המבטים הסקרנים שהציצו ממפגש הזום התחלפו במהירות לשיח על המשותף בין העמים והתרבויות ובפוטנציאל העסקי בין המדינות. "היקף הסחר בין המדינות עמד על 7.2 מיליארד דולר ב-2019, אבל מבוסס בעיקר על לואו-טק. אם נביא מימד חדש לסחר, את תחום ההיי-טק, נוכל להגיע אולי אפילו ל-10 מיליארד דולר סחר הדדי בשנה", אמר רועי גלעד, הממונה על השגרירות הישראלית בטורקיה. גלעד הדגיש את המחויבות שלו ושל השגרירות הישראלית בטורקיה לחזון של בניית גשר בין קהילת ההיי-טק הטורקית והישראלית. ד"ר מטה צ'קמאקי, המזכיר הכללי של TTGV, קרא באירוע להשאיר את הפוליטיקה לפוליטיקאים ואת ההיסטוריה להיסטוריונים, ולהתמקד בשפה המשותפת של כולנו – השפה של הערך. על בסיס החיבור העמוק של בכר מנוח עם האקוסיסטם בשתי המדינות, היא הדגישה עד כמה לשני הצדדים יש הרבה מה להרוויח מפיתוח יחסים והזדמנויות עסקיות בתחום ההיי-טק. "ישראל יכולה להפיק תועלת מהמיקום האסטרטגי, מהסביבה העסקית של טורקיה ומהאוכלוסייה הצעירה שלה, ולטורקיה יש הרבה מה להרוויח מהחדשנות של ישראל. אם נשים בצד את הפוליטיקה ונעודד שיתופי פעולה, נוכל להפיק תועלת כלכלית רבה לשני הצדדים", אמרה. "אנחנו טובים בבניית יחסים והזדמנויות עם קהילות עסקיות במדינות שונות. כפי שעשינו עם סין, שם קרן קטליסט הייתה הישראלית הראשונה שהקימה קרן ישראלית-סינית, כך אני מאמינה שנוכל לעשות גם עם טורקיה", היא אמרה. המפגש הקצר והמוצלח הדגים עד כמה יוזמה קטנה יכולה לפתוח דלת לדברים גדולים בעתיד, והמשתתפים קבעו להמשיך במפגשים בשנת 2021.  

חברת סבוריט (SavorEat) – המפתחת טכנולוגיה ייחודית לייצור של תחליפי בשר – השלימה ההנפקה שזכתה לביקושים גדולים מצד המשקיעים. סבוריט גייסה בהנפקה כ-13 מיליון דולר מגופים מוסדיים ישראליים, ביניהם מור גמל ומיטב דש גמל פנסיה, שהשקיעו בה. שווי החברה לצורך ההנפקה הוערך בכ- 170 מיליון שקל (כ-50 מיליון דולר), 'לפני הכסף' של ההנפקה. את ההנפקה הובילה לאומי פרטנרס חתמים, שגם שימשה כחתם מתמחר להנפקה זו, ואת החברה ליוו עורכי הדין מהורן ושות' ורואי החשבון מהמשרד מקסלמן PwC. בנוסף נמנים על משקיעי החברה גם מילניום פודטק בהובלת חנן שניידר. רחלי ויזמן, שמכהנת כמנכ"לית, פרופ' עודד שוסיוב, המשמש מדען ראשי, ופרופ' עידו ברסלבסקי. מייסדי סבוריט. צילום: יח"צ חברת סבוריט הוקמה ב-2018 על ידי רחלי ויזמן, שמכהנת כמנכ"לית, פרופ' עודד שוסיוב, המשמש מדען ראשי, ופרופ' עידו ברסלבסקי. בנוסף, לסבוריט צוות של יועצים בכירים ושותפים מובילים, בהם רשת מסעדות ההמבורגרים BBB. הטכנולוגיה של החברה מקורה במחקר שנעשה בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית, ולפי רישיון בלעדי למסחור מיישום, חברת המסחור של האוניברסיטה. עבור יצרני מזון צמחי שנת 2019 הייתה שנת שינוי ופריצת דרך: שנה שבה נצפתה עלייה משמעותית של צריכת תחליפי בשר ממקורות צמחיים, במיוחד ההמבורגר הצמחי שיצר עניין רב בקרב הצרכנים. בין השנים 2017-2019, המכירות הקמעונאיות של בשר מהצומח גדלו בכ-31%, בעוד שמכירות הבשר הקמעונאיות בארה"ב צמחו רק ב-5%. חברת סבוריט פועלת בשוק הגדל בקצב גבוה: לפי מקורות בינלאומיים ובהם בנק ההשקעות ברקליס – שוק תחליפי הבשר מגלגל נכון ל-2020 נתוני מחזור שנתי של 14 מיליארד דולר – 1% משוק הבשר הכולל – ואילו ב-2029 הוא יגלגל 140 מיליארד דולר, ויהווה 10% משוק הבשר הכולל. להדפיס לך המבורגר?  סבוריט מפתחת טכנולוגיה ייחודית לייצור של תחליפי בשר, המשלבת חומרים בפורמולציה חדשנית ממקורות צמחיים, מערכת רובוטית חכמה המאפשרת ייצור של תחליפי בשר באמצעות הדפסה בתלת-מימד וצליית המוצר בשיטות בישול מתקדמות. הייחוד של SavorEat מתבטא ביכולת לייצר ולבשל מוצרים המתחקים אחר הטעם והמרקם הייחודי של בשר (כולל שומן, שריר ורקמות). על שיטת הייצור הייחודית של מזון בהדפסת תלת-מימד הגישה החברה בקשות לפטנטים במספר מדינות, כולל ארה"ב, אירופה ואוסטרליה. החברה מאמינה שבין היתרונות החשובים שמציעה הטכנולוגיה שפיתחה נמנים ייעול של שרשרת האספקה והתאמה אישית של המוצר להעדפות הסועד, וכל זאת ללא מגע יד אדם. המוצר הראשון שהחברה מתמקדת בפיתוחו הוא המבורגר ממקורות צמחיים. הטכנולוגיה שמפתחת החברה אמורה לאפשר אופק יצרני למוצרים נוספים בני קיימא. בנוסף, סבוריט חתמה על הסכם שיתוף פעולה עם רשת BBB, הכולל ייעוץ בפיתוח המוצרים והתקנת המערכות במטבחי הרשת, כחלק מהליך הפיתוח. התקנת המערכות מהווה פיילוט ראשון מסוגו בישראל, אשר יאפשר לחברה לבחון שיווק שלהן מחוץ לישראל. תעשיית הפודטק מתמודדת עם מספר אתגרים מרכזיים בדרכה לייצר תחליפי בשר איכותיים. בין האתגרים: יצירת מרקמים תואמי בשר לחוויית צריכת בשר אמיתי, הארכת חיי המדף ללא תוספת חומרים סינתטיים ומשמרים, בטיחות מזון, אלרגניים כמו גלוטן, ועוד. הטכנולוגיה החדשה של סבוריט נועדה להתמודד בהצלחה עם רובם של אתגרים אלו: פיתוחי החברה נועדו לאפשר יצירת חוויית אכילת בשר, דרך מנעד של מרקמים המדמים את ייחודיות הבשר בדיוק גבוה. יתרונות נוספים הם יכולת התאמה אישית של הרכב המנה להעדפות האישיות והבריאותיות של הלקוח, ויצירת מוצרים שאינם מכילים אלרגנים שונים (למשל גלוטן), חומרים משמרים ו/או שינויים גנטיים ואחרים. כמו כן, הטכנולוגיה של החברה אמורה לאפשר בטיחות מזון גבוהה וזמן מדף ארוך, שמצריך תנאי לוגיסטיקה ואחסון נוחים בטמפרטורת החדר. סבוריט היא חברת הפורטפוליו הראשונה של שותפות המו"פ מילניום פוד-טק (Millennium Foodtech), אשר השקיעה בה לפני כשלושה חודשים כ-2.5 מיליון דולר. מילניום פוד-טק רושמת רווח מהיר, כאשר אחזקותיה מוערכים ביותר מפי שלושה משווי ההשקעה. סך כל גיוסי החברה טרם ההנפקה הסתכמו בכ-5.5 מיליון דולר, כאשר כ-3 מיליון דולר מתוכם על ידי בתי ההשקעות מור ומיטב דש. רחלי ויזמן, מנכ"לית ומייסדת שותפה בסבוריט, מסרה: "אנחנו מאמינים שסבוריט מביאה בשורה אמיתית לשוק תחליפי הבשר, באמצעות הטכנולוגיה הייחודית שאנחנו מפתחים. תפישת העולם שלנו היא כי רק אלטרנטיבות טעימות, איכותיות ובריאות לבשר יצליחו להוביל את השינוי המיוחל של צמצום צריכת בשר. אנחנו מודים למשקיעים שהפגינו אמון בחזון, בטכנולוגיה ובצוות המקצועי שלנו. אנחנו רק בתחילתו של המסע, ובטוחים שהגיוס הנוכחי יתרום רבות להתפתחות החברה ויאפשר להציג חידושים רבים בהמשך". פרופסור עודד שוסיוב, המדען הראשי ומייסד שותף של סבוריט, אמר כי: "הטכנולוגיה של SavorEat היא צעד משמעותי לקראת מזון בהתאמה אישית, הקטנת עלויות ייצור המזון וצמצום פליטת גזי החממה לאטמוספרה ולעתיד טוב יותר לכדור הארץ". עוד הוסיף פרופסור עידו ברסלבסקי, המייסד והשותף הנוסף בחברה, כי "סבוריט היא תוצר של חדשנות פורצת דרך, שהתחילה את צעדייה הראשונים אצלנו באקדמיה, ויחד עם הובלה עסקית וטכנולוגית סוללת את דרכה לשוק המזון, עם הבטחה לקידום תזונה בריאה לצרכנים".