מיקסין (Mixin), אינפיני-טי (Infini-T) וטסטומייט (Testomate), שפועלות בתחומי פתרונות הפיתוח, אוטומציית ה-QA, ה-DevOps והנדסת מסדי הנתונים, הודיעו על מיזוג בין החברות והקמת קבוצה חדשה תחת המותג גו-טק (GoTech). עלות המיזוג היא 25 מיליון שקלים ובגו-טק מצפים שהקבוצה תגיע להכנסות של 30 מיליון כבר ב-2021 – השנה הראשונה לאחר הקמתה. כמנכ"ל הקבוצה משמש יניב פלג. אינפיני-טי מתמחה בעולמות ה-DevOps והדטה, מיקסין הוא בית תוכנה לעולמות ה-ווב והמובייל, וטסטומייט היא חברת פרויקטים בתחומי הבדיקות והאוטומציה. בין הלקוחות שבהם מטפלות החברות: משטרת ישראל, אמדוקס, פלאפון, סיילספורס, CA, סלטיק, סיסקו, אפלייד מטריאלס, רנואר, ריסקיפייד ו-HP. שלוש החברות ימשיכו לספק פתרונות ומומחים בכל תחומי פעילותן לעשרות לקוחותיהן, כשבנוסף, כקבוצה, תספק גו-טק פתרון הוליסטי תחת קורת גג אחת. הקבוצה המאוחדת תמנה כ-40 מומחים במגוון תחומי התשתיות, הפיתוח והבדיקות. לדברי פלג, "המבנה החדש, כקבוצה, יאפשר לספק ללקוחות, בנוסף לפתרונות ממוקדי תחום שהחברות כבר מספקות, פתרון שכולל את מכלול המומחיות הנדרשת מבלי להתפשר על רמה מקצועית ומומחיות".

הכל התחיל במאמר דעה מבוסס תחקיר, שהתפרסם בניו יורק טיימס באחרונה, ובו פורסם כי פלטפורמת פורנהאב (Pornhub) – שהיא בעצם שירות הפורנו הגדול בעולם כיום – משמשת אכסניה לסרטוני וידיאו פורנוגרפיים בהם משתתפים קטינים, ואף מבוצעים בקטינים ובקטינות מעשי התעללות וניצול מיני, וזאת מבלי לקבל את רשותם ואישורם לכך. עקב הפרסום המטריד החליטו חברות האשראי ויזה, מסטרקארד ודיסקבר (הפחות מוכרת לנו הישראלים) להחרים את פורנהאב כליל, משמע – לא לאפשר ללקוחותיהן לשלם באמצעות כרטיסיהן באתר משום שהוא מאפשר העלאת תוכן בלתי חוקי אליו. הדבר הביא לכך שלמעלה מ-10 מיליון סרטוני פורנו, המהווים כ-80 אחוזים מסך התוכן בפורנהאב – הוסרו. לפני ה"טיהור", ביום א' בערב, הציע אתר פורנהאב כ-13.5 מיליון סרטונים לגולשים, כך על פי המספר שהוצג בשורת החיפוש שלו, וחלק גדול מתכנים אלו הגיע מחשבונות לא מאומתים. ביום ב' בבוקר, סרגל החיפוש הזה הציג כבר רק 4.7 מיליון סרטונים – כלומר שפורנהאב הסירה את רוב הסרטונים באתרה, כולל את הסרטונים הנצפים ביותר שהיו לא מאומתים – מדור ש"התגאה" ביותר מ-29 מיליון צפיות בסך הכל. בהמשך השבוע, על פי דיווחים שונים בתקשורת, מספר כל הסרטונים באתר עלה ל-7.2 מיליון, וכעת הוא דווקא אפילו מצומצם יותר והגיע לקצת פחות מ-3 מיליון סרטונים. לפיכך כרגע לא ברור כמה סרטונים באמת הוסרו בסופו של יום. צמצום משמעותי בהיצע הפורנו. פורנהאב. צילום מסך סרטוני ניצול מיני והתעללות בקטינים התחקיר של הטיימס הגיע לאחר חודשים של ביקורת על נוהלי החברה, כאשר פורנהאב נאלצה להשיב לעתירה של change.org כבר בפברואר, שמטרתה הייתה להשבית את האתר לחלוטין. פורנהאב הכחישה שאכן קיימת אצלה תופעה של התעללות בילדים והעלאות תוכן שלא בהסכמת קטינים לאתר, וכינתה את חקירת הניו יורק טיימס "חסרת אחריות ולא נכונה בעליל". אלא שתחת הלחץ הרב על החברה, בעיקר הפיננסי יש להודות, האתר ביצע מאז שינויים במדיניותו. כעת, לדבריו, הוא מאפשר רק לשותפים שלו ולאנשי מקצוע קשורים (במה שמכונה Model Program) לפרסם סרטונים בפלטפורמה, זאת אומרת – רק סרטוני וידיאו מאומתים מוצעים מהיום בשירות. בנוסף טופלו תכני פורנו "בעייתיים" רטרואקטיבית. "כחלק מהמדיניות שלנו לאסור העלאות לא מאומתות, השעינו כעת גם את כל התוכן שהועלה בעבר, שלא נוצר על ידי שותפי תוכן או חברי ה-Model Program", כך על פי הודעת פורנהאב בנדון. החברה הוסיפה והדגישה כמה הדרישה ממנה לטעמה מופרכת, וכתבה כי "המשמעות היא שכל פיסת תוכן של פורנהאב מעתה היא ממעלים מאומתים – דרישה שפלטפורמות כמו פייסבוק, אינסטגרם, טיק-טוק, יוטיוב, סנאפצ'ט וטוויטר טרם ביססו". בהצהרה מטעמה אמרה החברה שמאחורי אתר הפורנו גם כי "ברור שמכוונים לפורנהאב לא בגלל המדיניות שלנו, וכיצד אנו משתווים לעמיתים שלנו, אלא בגלל שאנחנו פלטפורמת תוכן למבוגרים".

"עולמות הראייה הממוחשבת כוללים אתגרים רבים: יש לקחת סרט וידיאו ולהבין ממנו איך ועל מה מביטים, איפה נמצאים וכל השאלות שבעולם האזרחי מובילאיי ואחרות מתמודדות עימן. התחום רוקד על כמה חתונות – חלקן בבינה מלאכותית ואלגוריתמים וחלקן שאלות גיאומטריות. מעל זה, אנחנו עוסקים בהפיכת סרטים לתלת ממד. בקיצור, לא חסרה לנו עבודה", כך אמר עמרי, מנהל מרכז המחקר והפיתוח של רפאל בירושלים. השלוחה של רפאל בבירה תחגוג בשנה הבאה 20 שנים: היא הוקמה ב-2001, כשהחברה רצתה לגייס לשורותיה אנשים שלא גרים בצפון הארץ. בחלוף השנים המרכז גדל ומונה כיום 60 עובדים, שפועלים בשני תחומים – ראייה ממוחשבת והגנת סייבר. "אנחנו מפתחים מערכות מבוססות בינה מלאכותית", הסביר עמרי, שמנהל את המרכז מ-2017. "אין פה קהילה גדולה, אז האתגרים מעניינים. יש להכיר היטב טכנולוגיות המפותחת בחוץ. המרכז מונה לא מעט דוקטורים, חלקם הגיעו מחו"ל. יש כאן מגוון מעניין של תמהיל אנושי – חילונים לצד חרדים, נשים, צעירים שבאים עם חשיבה חדשה לצד מהנדסים בעלי 50 שנות ניסיון, ועוד. זאת קהילה מעניינת ומרגשת, שבאה עם הרבה ציונות לייצר טכנולוגיות חדשניות". "בראייה ממוחשבת, ציין, "אנחנו מחברים טכנולוגיות של מערכות ניווט שפיתחנו, כדי לענות לשלל האתגרים בתחום. תנועה בלילה זו אחת הבעיות, אבל גם ביום אני רוצה מערכת אוטונומית, שתנוע בעצמה. בנוסף לכך שאנחנו מסייעים למפעיל המערכת, אנחנו רוצים לנתח את הווידיאו, כדי להבין את העולם טוב יותר. אתגר נוסף הוא תרגום הנתון החזותי מהווידיאו למידע תלת ממדי של מה שצולם. כך, אנחנו מחברים את עולם הראייה הממוחשבת לעולמות הניווט, לטובת העשרת המידע וטיוב קבלת ההחלטות של הלקוח". "קהילת הקוד הפתוח בעולם הראייה הממוחשבת תפסה תאוצה בשנים האחרונות", אמר עמרי, "ואנחנו מסתייעים בה כדי להבין מה קורה בחוץ ולתרום את חלקנו. בסוף, צריך להכיר את הטכנולוגיה, להטמיע אותה במערכות שלנו ולהתאים אותה למערכות עבודה שונות". מי אג'ילית יותר – קבוצת הסייבר או הראייה הממוחשבת? "בניגוד לאנשי הראייה הממוחשבת, המפתחים ב-'מפל מים', קבוצת הסייבר יותר אג'ילית", אמר עמרי. "זאת, כי בראייה ממוחשבת יש לשלב בין תחומים רבים, כגון בקרה תוכנה, חומרה ולעתים אווירודינמיקה. קשה לפתח באג'ייל בפרויקטים מורכבים, המשלבים לעתים 7-8 תחומים ודורשים תהליכי בקרה סדורים. המשמעויות של כשל במערכות כאלה הינן קריטיות, מעבר לעלויות הניסוי הגבוהות. איננו רוצים שכלי טיס בלתי מאויש ייפול להר או יפגע בצוק, למשל. לכן, התוצרים הסופיים שלנו מאוד אמינים". עובדים במרכז המו"פ של רפאל בירושלים, בהם ד"ר צחי גליקמן, סמנכ"ל בכיר וראש חטיבת מחקר, פיתוח והנדסה בחברה (מימין), חנכו באחרונה קומה נוספת במרכז. צילום: יח"צ "קבוצת הסייבר שפועלת בשלוחה הירושלמית", ציין עמרי, "נבנתה על בסיס פעילות שסיסקו עזבה ב-2017, של NDS. אנשיה נקלטו אורגנית אצלנו ועובדים בהגנת סייבר לאמצעי לחימה במוצרי רפאל. יש היבטי אבטחת תקשורת, יש אבטחת תוכנה ואבטחת חומרה, שהוא תחום קשה. הם עוסקים בפיתוח אלגוריתמי הצפנה, ניתוח סיכונים וזיהוי האיומים, ומתן מענה להם. מדובר בקבוצת מקצוענים בעלי עשרות שנות ניסיון בסייבר, שעסקו בהצפנת ממירים שנים רבות". "הגענו למצב שבו אנחנו משפיעים על כל הארגון: כיום, כל מפתח ברפאל עושה זאת אחרת, בשל תובנות שהקבוצה סיפקה. 20 חברי קבוצת הסייבר פועלים בשיתופי פעולה עם האקדמיה – בעיקר מול האוניברסיטה העברית, וגם עם חברות סטארט-אפ להגנת הסייבר", הוסיף. איך אתם עונים לאתגרי השכר? "המענה שלנו לאתגר השכר הוא ציונות ועבודה בעלת ערך ומשמעות. מה גם שאנחנו מתאימים את השכר למשק וכך הופכים אותו לתחרותי". עוד ציין עמרי כי "בסקרי שביעות רצון של עובדים רפאל נמצאת במקום גבוה, כי אנשים רוצים להיות בחזית הידע והמחקר. רפאל בונה בימים אלה מבנה בן שמונה קומות בהר חוצבים. עד 2023 נגייס עוד עובדים והמבנה יאגד מרכז פיתוח שמונה יותר מ-200 איש. נצרף לפה חברות בת של רפאל ונגדיל את תרומת המרכז בירושלים לרפאל – ובחזרה".

כמיטב המסורת, גם השנה ערכה קבוצת ה-IT והאינטגרציה מלם תים (Malam Team) את חגיגת חנוכה המסורתית, המתקיימת מזה מספר שנים ברציפות. השנה, למרות מגבלות הקורונה, לא ויתרו בחברה על קיום אירוע גדול, אשר הגיע עד לבתי העובדים. המסיבה הגדולה החלה ביום ו' האחרון בבוקר, ובמסגרתה התארח בבתי העובדים, מי אם לא יובל המבולבל, בהופעה סוחפת ומצחיקה שהלהיבה את הילדים הקטנים. לאחר מכן הופיעו אודי ואביעד מה"קלמרים", ולבסוף, נהנו משפחות העובדים משעה של שירים וצחוק עם כוכב הרשת קווין רובין. האירוע התקיים וצולם באולפן מקצועי שנשכר במיוחד, ועוצב כבמה חגיגית עליה הופיעו כל האומנים, בזה אחר זה. אודי וינטראוב, מנכ"ל מלם תים, עלה אף הוא לבמה ובירך את הילדים והוריהם. במהלך המופעים השונים, הילדים שאלו את הכוכבים שאלות מהבית, ולקחו חלק פעיל באירוע, כך שהם נהנו מחוויה מושלמת, כאילו ישבו באולם. אבל, פח השמן של מלם תים לא נגמר בזה, וביום ראשון בערב החגיגה נמשכה בהופעה פרטית של אמן החושים נמרוד הראל, להנאת כל בני המשפחה, הגדולים והקטנים. דורית בר, סמנכ"לית משאבי אנוש במלם תים: "אנו שמחים שגם בעידן הקורונה הצלחנו לשמח את עובדינו המסורים, ובעיקר את ילדיהם, ושמרנו על המסורת המוצלחת של חגיגת חנוכה, בהפקה מושקעת ומהנה. ובאווירת חג האורים – אנו מקווים לראות במהרה את האור בקצה המנהרה, בתקווה לחזרה לשגרת אירועים פיזיים, אליהם אנו מתגעגעים". דיילי ציפי צפתה, נצפתה וחזרה עם תמונות אודי וינטראוב, מנכ"ל מלם תים, ויובל המבולבל בחגיגת חנוכה 2020. צילום: יח"צ מימין: אודי וינטראוב, מנכ"ל מלם תים, על הבמה עם יובל המבולבל ואביעד בנטוב מה"קלמרים". צילום: יח"צ כוכב הרשת קווין רובין שאירח את אוראל צברי, כשברקע ילדי מלם תים צופים במופע בזום. צילום: יח"צ

אפקטיביות מוגבלת. אפליקציית המגן. צילום מסך "כמו במסך עשן, מודיעים על הפסקת המעקבים אחר כלל האוכלוסייה, אך מותירים דרכי חזרה נוחות לחיקם החמים של איכוני השב"כ –  בכל שלב ושלב. למרות שבשלב מוקדם חזרנו והתרענו בדבר האפקטיביות המוגבלת שלהם, הרי שעשרה חודשים מפרוץ משבר נגיף הקורונה, ממשלת ישראל מסרבת להיגמל לחלוטין ממעקבי השב"כ", כך אמרה ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה. ד"ר שוורץ אלטשולר התייחסה בדבריה להחלטת צוות השרים לענייני השב"כ, שקבע אתמול (ד') כי החל מינואר האיכונים יתבצעו רק על נדבקים שלא ישתפו פעולה בחקירה האפידמיולוגית. לדבריה, "הניהול הריכוזי של המשבר על ידי הממשלה אינו מוכיח את עצמו – ולאורך כל הדרך. במקום להתעקש על איכוני השב"כ ועל יישומוני 'מגן' כושלים למיניהם, על הממשלה לסייע לשוק החופשי – למעסיקים, בתי חולים, מוסדות חינוך וקניונים – לפתח בעצמם פתרונות טכנולוגיים. אלה היו מאפשרים שגרה הרבה יותר אפקטיבית, והיו פוגעים פחות בפרטיות".  ד"ר שוורץ אלטשולר סיימה באומרה כי "הסאגה הזאת מהווה תזכורת לכולנו, עד כמה המדינה יכולה לעקוב אחרינו, וכי למרות הכמיהה לטכנולוגיה – הכלי האפקטיבי ביותר הוא חקירות אנושיות". צוות השרים לענייני שב"כ בראשות אלי כהן, שר המודיעין (הליכוד), החליט כי ב-20 בינואר תופסק הפעלת איכוני השב"כ הגורפים על כלל האוכלוסייה, והכלי יישמר כרשת ביטחון ויופעל אך ורק על נדבקי קורונה שאינם משתפים פעולה במסגרת התחקור האפידמיולוגי. עוד הם יופעלו במקרים בהם תהיה עלייה משמעותית בתחלואה. ההחלטה הסתמכה על המלצת משרד המודיעין ועמדת השב"כ, ועל רקע מגמת השיפור במערך החקירות האפידמיולוגיות. שר המודיעין, אלי כהן. צילום: יח"צ השר כהן: "טובי המומחים בשב"כ נרתמו להצלת האזרחים מהמחלה" לפי הנתונים שהוצגו בצוות השרים, כ-93% מכלל החולים כיום מאותרים על ידי מערך החקירות האפידמיולוגיות האנושיות בפיקוד העורף, והדבר צמצם את סיוע השב"כ באופן בלעדי ל-7% בלבד מהחולים. על רקע מגמת השיפור במערך החקירות האפידמיולוגיות, והחפיפה באיתור המגעים, שב"כ המליץ לחדול מהפעלה גורפת של האיכונים ולהפעיל אותם רק בצורה ממוקדת – בנימוק שבמהלך כזה יש תועלת משמעותית מבחינת הפחתת הנזק המשקי והפגיעה באמון הציבור. שב"כ המליץ כי השימוש בכלי יהיה, כאמור, רק בגין סרבני תחקור, וכן במקרים בהם התחלואה היומית תהיה יותר מ-3,000 נדבקים ביום. משרד הבריאות ציין שהוא מעוניין בהמשך השימוש בכלי באופן גורף, עד לסוף חודש מרץ, על רקע תרומתו לאיתור הנדבקים. בסיכום הדיון נקבע, כי עד לדיון הבא בוועדה, שיתקיים בעוד כשלושה שבועות, תיקבענה ההגדרות לסרבני תחקור ומהי כמות הנדבקים היומית שבעקבותיה יבוצע השימוש בכלי. השר כהן אמר כי "כלי השב"כ איכן מאות אלפי מגעים, הציל חיים של לפחות 400 ישראלים והקטין את הפגיעה הכלכלית במשק. למרות שזו איננה ליבת פעילותו של הארגון, טובי המומחים בשב"כ נרתמו להצלת האזרחים מהמחלה, והושגו תוצאות משמעותיות. לאחר שזיהינו כי מערך התחקור האפידמיולוגי האנושי הינו הכלי האפקטיבי ביותר לאיתור נדבקי קורונה פוטנציאליים, ולאור השלמת הקמת המערך על ידי פיקוד העורף, החלטנו כי הכלי ישמש רק במקרים של נדבקים שאינם משתפים פעולה עם מערך התחקור האנושי, או במקרים של התפרצות משמעותית של התחלואה".

דורון אמיר, טכנולוג סייבר ובכיר בענף ההיי-טק, קורא לממשלה ולכנסת לחוקק חוק שיטיל את האחריות לאבטחה על מחשבים והטלפונים של משתמשי המחשב על ספקיות האינטרנט והתשתיות. לדבריו, "אירועי הסייבר האחרונים, דוגמת המתקפה על שירביט, הוכיחו פעם נוספת ששמירה על נהלים בארגון או בבית היא מומלצת אך לא הדרך היעילה ביותר להתגונן ממתקפות סייבר, מכיוון שמדובר במשהו גדול, מעבר ליכולות ההגנה של האזרח/העובד הפשוט". בדברים שאמר בפאנל מומחי סייבר שבו השתתף, שנערך לפני ימים אחדים בכנס IT & Security של אנשים ומחשבים, הוא התייחס לנושא זה וטען כי ייתכן שהאיראנים מממנים, בעקיפין, לימודי סייבר לסטודנטים ישראליים ומשתמשים בהם לתקיפות בישראל – והכול בלא ידיעתם. לדבריו, חוק כמו שהוא מציע "יחייב את יצרני התוכנה והחומרה להשקיע בטכנולוגיות ובחדשנות לטובת האזרח הפשוט, כגון במערכות בינה מלאכותית, ולהעניק לכולנו מרחב מוגן ובטוח יותר, שתמיד עדיף שיינתן על ידי גורמים כחול לבן". באשר לסייבר האיראני, אמיר אמר כי "הוא תופס את אזרחי ישראל כאשר הם מבקרים בחו"ל ללא מעטפת ההגנה של מערך הסייבר הלאומי, והרגלי שימוש לא מאובטחים, שבהם נוקט התייר הישראלי – מסכנים. כך, למשל, חיבור אוטומטי לרשתות תקשורת חשופות עלול להיות חיבור לרשתות מתחזות, שכל מטרתן היא להשתמש במבקרים שמגיעים מישראל להחדרת סוסים טרויאניים למחשבים שלהם. יש לקחת את זה לתשומת לב בין היתר על רקע ה-'הסתערות' של התייר הישראלי על דובאי. יש לזכור שאיחוד האמירויות היא יריבה של איראן כמונו". האם האיראנים נותנים מלגות להכשרת סייבר לסטודנטים ישראליים? אמיר ציין כי האיראנים משקיעים הרבה משאבים בהון האנושי שלהם בעולם הסייבר, ובהכשרת עובדים לעולם זה, "ויש פער אדיר בין ההשקעה שלהם לבין זו של ישראל ומדינות אחרות". "המימון האיראני יכול להביא לתשלומי מלגות, באופן עקיף וידידותי, להכשרת סטודנטים מוכשרים, כולל ישראליים, למקצועות הסייבר, וסטודנטים אלה מאוחר יותר מתקבלים לעבודה בישראל, לרבות בחברות אסטרטגיות כמו חברות ביטוח ובנקים. פועל יוצא מכך הוא שהדבר עלול לסייע לאיראנים בחדירה לחברות אלה ובריגול בסייבר נגד ישראל וגופים ישראליים". כופרות איראניות בישראל? אילוסטרציה: BigStock הוא פירט על המודל המשולש שבו משתמשות קבוצות האקרים איראניות לביצוע או כופר משולש – Triple Ransom – ולא רק הן: כך פעלו גם ההאקרים שחדרו לשירביט. ואולי בכלל ההאקרים שחדרו לשירביט הם ישראלים שהוכשרו על ידי האיראנים? באופן כללי, לדבריו, "בכופר המשולש, מלבד ההשתלטות על מחשבי הקורבן ודרישת הכופר הראשוני, יש שני שלבים נוספים, של פרסום הנתונים ומכירתם לצד שלישי. זה כולל שלוש דרישות כופר בשלבים שונים, שנועדו להגביר את הלחץ בהדרגה על הקורבן ולהקשות על המשא ומתן עמו. ואם מחברים את הדברים, ייתכן שבמקרים כאלה מדובר בתוקפים ישראליים שהוכשרו על ידי האיראנים". "המימון האיראני הוא האויב האמיתי של הטכנולוגיה הישראלית", טען אמיר. "ייתכן שהם מצליחים לגייס סוכני סייבר הזמינים לכל דורש ברשת הדארקנט תמורת הזהב הדיגיטלי הביטקוין. ייתכן שמדובר בבודדים, בקבוצות ואולי אפילו במדינות, שמייצרים מתקפות סייבר נגד מדינת ישראל".

רייזון גרופ, חברת מודיעין ישראלית, הצליחה במחצית הראשונה של 2018 לפרוץ לרשת הטלקום העולמית באמצעות חברת סלולר באיי התעלה – אזור חסות בריטי בתעלת למאנש מול צרפת; כך דיווח אתמול (ד') הגרדיאן הבריטי. בשל כך, על פי הדיווח, החברה אפשרה ללקוחותיה לעקוב אחרי המיקום של טלפונים סלולריים ברחבי העולם. תחקיר משותף לגרדיאן ולגוף תחקירים עיתונאי נוסף העלה שרייזון – חברת ריגול שמספקת ללקוחותיה הממשלתיים כלי מיקום גיאוגרפי – השתמשה במתווך כדי להשיג נקודת גישה לרשת הטלקום באמצעות סור גרנסי, מפעילה סלולרית באיי התעלה. נקודות גישה כאלה, המכונות בתעשיית הטלקום Global titles, מספקות נתיב למערכת העברת הודעות עולמית בת עשרות שנים בשם SS7, שמאפשרת למפעילי הסלולר לחבר משתמשים ברחבי העולם. אין זה נדיר שחברות סלולר מחכירות גישה כזו. עם זאת, ציינו בעיתון, פעולה זו עשויה לאפשר לצדדים שלישיים לנצל הודעות איתות – פקודות הנשלחות דרך מפעילת טלקום ברחבי הרשת העולמית, ולעשות זאת ללא ידיעת המשתמש בטלפון הנייד. באופן חוקי, פקודות כאלה מאפשרות למפעילים ולאחרים, שהם בעלי גישה לרשת, לאתר טלפונים ניידים, לחבר משתמשי סלולר זה לזה ולהעריך חיובי נדידה. מאבק בטרור ובפשע – או מטרות אחרות? דבר ידוע הוא שגופים עם גישה לרשתות טלפון סלולרי משתמשים בשימוש בהודעות איתות למטרות מפוקפקות, כגון ניטור מיקומים לצורך מעקב, או אפילו יירוט תקשורות. רייזון, כמו חברות סייבר התקפי אחרות, חלקן ישראליות, מתארת את עצמה כחברה המספקת "פתרונות בוטיק מבוססי מודיעין" למאבק בטרור ובפשע, עבור רשויות אכיפת החוק הלאומיות. על פי החברה, כלי המיקום הגיאוגרפי שלה מיועדים לשימוש של רשויות ממשלתיות בלבד. רייזון לא הגיבה לשאלות הגרדיאן האם היא החזיקה, ישירות או בעקיפין, בגישה לרשת הטלקום באמצעות סור גרנסי במחצית הראשונה של 2018, ואמרה כי השאילתא "כרוכה בסוגיות רגולטוריות וסודיות, לצד סיכון לפעולות השוטפות של לקוחותינו נגד טרור ופשיעה קשים". החברה הוסיפה כי היא פעלה על פי כל החוקים והתקנות, כולל תקנות הפיקוח על היצוא של משרד הביטחון הישראלי (הכוונה לתקנות של אפ"י – אגף הפיקוח על הייצוא הביטחוני; י"ה). עוד נמסר מרייזון כי כלי המיקום הגיאוגרפי שלה "הופעלו אך ורק על ידי הלקוחות, משתמשי הקצה – ולא על ידינו". בדיווח צוין שלא ברור אם למפעילות הסלולר כמו סור גרנסי יש גישה למידע על אופן השימוש שנעשה בנקודות הגישה שהן מחכירות, במיוחד אם הנקודות עוברות החכרת משנה לצד שלישי. לעומת זאת, ציינו בעיתון, בטוח שסור גרנסי לא הייתה יכולה לדעת אם לרייזון הייתה גישה לרשת שלה באמצעות מתווך. אמנסטי: "התחקיר – קריאת השכמה לממשלות" קלאודיו גוארניירי, ראש מעבדת אבטחת המידע והביטחון של ארגון זכויות האדם אמנסטי אינטרנשיונל, אמר בתגובה לתחקיר כי "הגילויים המדאיגים הללו חייבים לשמש קריאת השכמה לממשלות לרסן את תעשיית המעקב, שללא ספק מצויה בחוסר שליטה. לא יכול להיות מצב שאיי התעלה מציעים גישה למערב הפרוע הזה". "חברות ריגול ומעקב וחברות טלקום חסרות מצפון מנצלות את הפגיעות ברשתות הסלולר, וכך הן מהוות איום גדול על פרטיותם וביטחונם של המשתמשים, תוך שהן עלולות לפגוע ולהפר באופן נרחב זכויות אדם", לפי גוארניירי. "לא נדרש יותר מדי דמיון כדי לחשוב על דרכים שבהן ממשלות או לקוחות מרושעים אחרים של חברות מעקב אלה ירצו להשתמש בגישה מסוג זה כדי לעקוב אחרי אנשים מסוגים שונים, פעילי זכויות אדם, עיתונאים, מתנגדי משטר ועוד – וליירט את המסרים שלהם. כמה פעילים או עיתונאים נוספים יהיו יעדים למעקב בלתי חוקי לפני שכל הממשלות תהיינה מוכנות לסיים את ההתעללות הזו?".

בשיתוף יבמ. "הבינה המלאכותית תופסת מקום משמעותי במציאות הטכנולוגית של ימינו, ומהווה רובד מרכזי ומשמעותי בהרבה תחומים. תחום מרתק במיוחד קשור ביכולת של מערכות מחשוב לתקשר עם אנשים בשפה אנושית – מה שקרוי בעגה המקצועית הבנת שפה טבעית. היכולות הזו עומדת בבסיסו של הסוכן הוירטואלי החכם שלנו. מדובר בטכנולוגיות עם יכולת ניתוח והבנה של שפה טבעית ברבדים שונים – כתובה, מדוברת, וגם יכולת לייצר טקסטים בשפה טבעית", כך אמר טל נאמן, יועץ פיתוח ביבמ ישראל. נאמן דיבר בכנס Think Digital Summit 2020 Israel, שהתקיים באחרונה. הוא הציג את Watson Assistant, הסוכן הווירטואלי החכם של יבמ, שהושק ב-2018. מדובר בסוכן מבוסס בינה מלאכותית, שמסוגל לא רק לבצע פעולות שהמשתמשים מבקשים, אלא לומד אותם, חוזה את צרכיהם ויוזם פעולות שאמורות להקל עליהם משמעותית במשימות היום יום – בבית ובעבודה. הסוכן הוא פרי המחקר והפיתוח של מעבדות הענק הכחול בחיפה. "אתגר ההנגשה: לייתר את הצורך במומחיות בשפה טבעית" לדברי נאמן, "טכנולוגיות עם יכולת ניתוח והבנה של שפה טבעית ברבדים שונים באה לידי ביטוי ברמה העסקית. מה שמחבר את כל ההתנהלות העסקית הוא השפה. אנחנו מעבירים מידע בעזרת שפה, מרבית התקשורת בין העסק ללקוח או לספקים שלו מתנהלת בשפה טבעית. לכן, נדרשים כלים שיאפשרו להתאים את ניתוח השפה לעסק, ולצד זה יהיו קלים ופשוטים לשימוש עבור העובדים בעלי הידע. זהו אתגר ההנגשה של הבינה המלאכותית: שהמשתמשים לא יצטרכו להיות מומחים בטכנולוגיות לשפה טבעית". "בסופו של דבר", אמר, "יהיו מערכות שמשתמשות בטכנולוגיית שפה טבעית, מותאמות לעסק, שייתנו פתרונות ללקוחות בצורה מהירה יותר, תוך ניצול הידע הארגוני. אנשי הארגון הם שעוזרים לבנות את המערכות האלה ולכן, לעובדים יש יותר אמון במערכת ובתוצאות של הסוכן עבורם". למה הכוונה במיון כוונות? "החלק של הבנת השפה הטבעית מתרכז בעיקר במבנה שנקרא מיון כוונות – intent classifier. זה החלק שבו הסוכן צריך לזהות את האות, הסיגנל, בתשובה שהמשתמש נתן. כשאני מאמן את הסוכן, עליי לחשוב על כל התשובות האפשריות שהמשתמש עשוי לענות ולסווג אותן ככוונות. כך, שכשיגיע הרגע לזהות את התשובה, הסוכן ידע מה הייתה כוונת המשתמש", הסביר נאמן. "כדי לייצר את אותן כוונות נדרש מידע – זהו אחד המרכיבים החשובים בפיתוח מערכת שמשתמשת בבינה מלאכותית. במקרים רבים המידע חסר, מפוזר בארגון או שלוקח הרבה מאוד זמן לסדר ולהכין אותו. הפתרון שפותח במעבדת המחקר של יבמ בחיפה מאפשר להרחיב כמות קטנה של מידע ולהעשיר אותו כך שישמש לצורך אימון הסוכן הווירטואלי. בלמידת מכונה, כמו גם בחיים – אם סט האימון עשיר ומדויק, הביצועים יהיו טובים יותר". "בעזרת הרחבת המידע אנחנו עוזרים למפתח הסוכן לצפות מראש מה תהיינה הבקשות השונות שיגיעו מהלקוחות שמדברים איתו בזמן אמת – ולהתאמן עליהן. לאחר שימוש ביכולות הרחבת המידע של ווטסון, המידע ההתחלתי גדל כמעט פי ארבעה, והוא ממוין לפי סוגי הכוונות שהוגדרו תחילה", ציין. "עוד פתרון ייחודי הוא האפשרות למצוא – באופן אוטומטי – כוונות בתוך תמליל של שיחה אנושית ולהכניס אותן לרשימת הכוונות של הסוכן הווירטואלי. פתרון זה חוסך זמן יקר למפתח בבניית הסוכן. בנוסף, אפשר לסכם את השיחה בצורה אוטומטית ולקבל את עיקרי הדברים". לסיכום אמר נאמן כי "בעזרת הכלים שלנו, בתוך ימים ספורים המפתח יכול לבנות סוכן וירטואלי שייתן מענה יעיל, אמין ומהיר, ויקל מאוד על הארגונים. להדגמה, בכנס בניתי, בתוך יומיים, סוכן וירטואלי חכם, שביצע תשאול שדומה לחקירה אפידמיולוגית לחולי קורונה. הראיתי כיצד ניתן, בעזרת טכנולוגיה, לייצר כלים שמסייעים לאנשי המקצוע – במקרה הזה לחוקרים האפידמיולוגיים. הסוכן מקל על מהלך החקירה, כי הוא מבצע את התחקיר הבסיסי ומקצר עבור החוקר האנושי את התהליך, מתעדף עבורו את המקרים הדורשים בדיקה מעמיקה ומאפשר לו לקבל החלטות מושכלות. במידת הצורך, הסוכן יידע להעביר את השיחות לנציג אנושי, כי בסוף, הטכנולוגיה עוזרת למקבלי ההחלטות האנושיים, ולא פותחה על מנת להחליף אותם לגמרי".