אפל (Apple) שחררה בימים אלה את עדכוני iOs 14.4 ו-iPadOS 14.4, הכוללים הערות חשובות ואפילו מדאיגות בנוגע לתיקוני אבטחה, ואף הודאה, כי ייתכן הפגיעויות אף נוצלו לרעה למעשה. בפרק העדכונים בליבת המערכת (Kernel) מציינת החברה, כי "אפליקציה זדונית עלולה להפעיל העדפות", ובפרק העדכונים במנוע פריסת התצוגה (WebKit) מצוין, כי "תוקף מרוחק עלול לגרום להפעלת קוד זדוני". לאחר ההערות האלה מצוין, כי "אפל מודעת לדיווח על כך שייתכן כי הנושאים האלה אכן נוצלו לרעה". המשמעות היא, שאפל גילתה חורי אבטחה במערכות ההפעלה שלה, ושיש לה עדויות על כך שהם נוצלו, אם כי היא לא פרסמה את המידע הזה, ואנחנו לא יודעים מי ניצל את הפגיעויות האלה, מתי ולאילו צרכים. הפגיעויות שאפל חושפת אינן משהו זניח, ולכן הן מעוררות חששות. המשמעות של "אפליקציה שיכולה להפעיל העדפות" היא, שהיא יכולה לאפשר פעולות שלא הייתה אמורה לאפשר, או במילים אחרות – אפליקציה זדונית שיכולה לעקוף את הגנות האבטחה של אפל. הפגיעות ב-WebKit לא פחות גרועה – המשמעות של "תוקף מרוחק שיכול לגרום להפעלת קוד זדוני" היא, שתוקף יכול לבצע פעולות ב-iPhone לאחר גלישה לאתר שהוא השתלט עליו. המסקנות: כדאי לבעלי המכשירים של אפל לעדכן את מערכת ההפעלה שלהם, ומוטב מהר. במקביל, אפל ציינה גם, כי תספק פרטים נוספים בקרוב.

ליאת טננהולץ מונתה לסמנכ"לית תחום המיזוגים והרכישות במטריקס, והצטרפה להנהלה הבכירה של החברה – כך היא הודיעה היום (ד'). במסגרת תפקידה תהיה טננהולץ אחראית על תהליכי המיזוגים והרכישות במטריקס – מאיתור חברות פוטנציאליות, עבור בבדיקת נאותות וכלה בניהול הליכי המשא ומתן. התחום לא חדש לה, והיא עוסקת בו בחברת ה-IT הישראלית בשלוש השנים האחרונות. ניסיונה הכולל בתחום הוא בן 12 שנים. בתפקידיה הקודמים היא שימשה כמנהלת פיתוח עסקי בנאוויטס פטרוליום, אחראית באמדוקס על היבטים מסחריים-פיננסיים בעסקאות גדולות באירופה, רואת חשבון ועורכת דין במחלקת המיסוי הבינלאומי של KPMG סומך חייקין ומנהלת המס של בטר פלייס. טננהולץ אף משמשת כדירקטורית חיצונית בנאוויטס בקסקין מימון. היא למדה מתמטיקה וכלכלה באוניברסיטת קליפורניה, ואוחזת בשני תארים – במשפטים ובראיית חשבון – מאוניברסיטת תל אביב, שאותם סיימה בהצטיינות.

לבית משפט השלום בתל אביב הוגש היום (ד') כתב אישום נגד לשם אקריש, בגין העלמת מס ("השמטת הכנסה מדו"ח") – כאשר הוא מכר ביטקוין בהיקף של כשני מיליון שקלים. את כתב האישום הגיש עו"ד עמית לוין, סגן בכיר במחלקת הסייבר שבפרקליטות המדינה. על פי משרד המשפטים, "כתב האישום שהוגש, הוא אחד הראשונים מסוגו, המייחס השמטת הכנסה בגין סחר במטבעות וירטואליים מסוג ביטקוין". על פי כתב האישום, במהלך החודשים אוגוסט ונובמבר של שנת 2018 מכר אקריש, בן 34 מתל אביב, יחד עם שותפו ארז שמואלי – מטבעות וירטואליים תמורת כסף מזומן. השניים, נטען, עשו זאת ב-19 הזדמנויות שונות. נגד שותפו שמואלי כבר הוגש כתב אישום ביוני 2019. לאחר שקיבלו את כספי המוזמן (ה"תקבולים"), אקריש ושמואלי חלקו ביניהם את סכומי התקבולים באופן שווה, זמן קצר לאחר מכירת מטבעות הביטקוין. חייב במס. מסחר במטבעות וירטואליים. צילום אילוסטרציה: BigStock בדצמבר 2019, נכתב, אקריש הגיש למס הכנסה דו"ח שנתי לשנת 2018. "הנאשם השמיט את התקבולים האמורים מדו"ח המס השנתי. אקריש לא דיווח על הכנסותיו ממכירת הביטקוין לרשות המיסים, לא הודיע על פתיחת עסק למסחר במטבעות, ואף השמיט מן הדו"ח השנתי שלו לשנת 2018 את ההכנסות ממכירת המטבעות, בהיקף של כשני מיליון שקלים", צוין בכתב האישום. אקריש נאשם בביצוע עבירה על סעיף בפקודת מס הכנסה. במהלך החקירה של יחידת הסייבר בלהב 433 שבמשטרת ישראל, יחד עם יחידת יהלום ברשות המיסים, נתפסו ברשותו של אקריש כספים במזומן. הפרקליטות ביקשה מבית המשפט לחלט אותם, לאחר שהוא יורשע בעבירות המיוחסות לו. אקריש הוזהר כי הוא עלול לשבת בכלא על העבירות הללו.

הפסיד והפיץ תיאוריות קונספירציה. דונלד טראמפ, נשיא ארה"ב. צילום: BigStock חברת דומיניון ווטינג סיסטמס (Dominion Voting Systems) הקנדית הגישה תביעת לשון הרע ענקית, בגובה 1.3 מיליארד דולר, נגד רודי ג'וליאני, עורך דינו הפרטי של נשיא ארצות הברית היוצא, דונלד טראמפ. החברה – המייצרת מכשור להצבעה בבחירות – טוענת כי ג'וליאני קידם במהלך הבחירות לנשיאות 2020 "שקר גדול" ותיאוריית קונספירציה, כשטען כי מכונותיה מסירות קולות מטראמפ לטובת המתמודד הדמוקרטי, ג'ו ביידן – שהוא כיום כבר נשיא ארה"ב. החברה טוענת בתביעתה כי "הפגיעה בעסקים ובמוניטין של דומיניון היא חסרת תקדים ובלתי ניתנת לתיקון, בגלל הלהט שבו כמה מיליוני אנשים מאמינים בכך". "דומיניון מביאה את הפעולה הזו כדי לשים את הדברים על דיוקם… ולהתייצב להגנת עצמה, עובדיה ותהליך הבחירות", נכתב בתביעה אשר הוגשה לבית המשפט המחוזי בארה"ב של מחוז קולומביה. "בדיוק כפי שהתכוונו ג'וליאני ובני בריתו, השקר הגדול הפך לוויראלי ברשתות החברתיות, כאשר אנשים צייצו, עשו ריטוויטים, והשתוללו (בטענה – ג"פ) שדומיניון גנבה את קולותיהם", כתבו עורכי הדין של החברה בלשון התביעה, שהגישו אתמול (ב'). דומיניון ציטטה בתביעה למעלה מ-50 הצהרות שג'וליאני טען במסגרת ניסיונותיו להדגים הונאת בחירות שבוצעה בין השאר, לכאורה, באמצעות מכשור של החברה – כולל האשמות שהעלה בטוויטר (Twitter), ובמהלך הופעות בתקשורת ובדיונים משפטיים שונים. האמינו לטענות. תומכי טראמפ במחאת "הבחירות נגנבו". צילום: BigStock האם גם טראמפ ייתבע? עורכי הדין של החברה ציינו בנוסף כי ג'וליאני המשיך להפיץ שקרים על מכונותיה, גם בזמן שדיבר עם קהל תומכי טראמפ ב-6 בינואר, זמן קצר לפני שאלו פרצו אל בניין הקפיטול האמריקני כדי להפסיק את הליך ההעברה המסודר של השלטון. התביעה של דומיניון נגד ג'וליאני היא התיק השני שהחברה מגישה בשבועות האחרונים נגד עורכי דין שמטפלים בטראמפ. קודם לכן הגישה החברה תביעה נגד עורך הדין סידני פאוול, אשר הפיץ את אותן טענות נגדה בנוגע להונאת בחירות לאחר שטראמפ הפסיד. התביעה הקודמת נגד פאוול מבקשת פיצויים דומים של כ-1.3 מיליארד דולר, והוגשה ממש זמן קצר לאחר המהומות הקשות בקפיטול. לפי הדיווחים השונים בתקשורת האמריקנית, דומיניון לא שללה את האפשרות להגיש תביעות לשון הרע נוספות נגד אנשים אחרים שהיו עסוקים בהפצתן של טענות כוזבות נגד המכשור שלה, כולל את טראמפ בעצמו. "אנו מסתכלים בכוונה רבה על הצהרותיהם ומעשיהם של כל מי שהיה מעורב בדיבור על דומיניון", אמר בתחילת החודש עורך הדין של החברה, תומאס קלייר. ג'וליאני, מי שהיה ראש עיריית ניו יורק בעבר, לא הגיב על התביעה ועל האשמות נגדו.

מאז שווטסאפ הודיעה על עדכון מדינות הפרטיות של האפליקציה שלה, משתמשים ברחבי העולם עברו בהמוניהם לסיגנל המתחרה, כמו גם לאפליקציות אחרות. אבל נראה שבממשל באיראן מודאגים מהפופולריות הרבה שהאפליקציה צוברת: כך, בימים האחרונים משתמשים איראניים רבים דיווחו על חסימות ביישומון. כפי שפורסם ברשת אל ג'זירה, הם מתקשים לתקשר עם אחרים מתוך האפליקציה, לאחר שהם מתחברים אליה בצורה מוצפנת, באמצעות רשתות VPN. סיגנל הגיבה לחסימה בציוץ בטוויטר, שבו היא ציינה כי "לעם האיראני מגיעה פרטיות. לא ויתרנו". טרם ברורה כמות המשתמשים באפליקציה באיראן ומה היקף החסימה שלה. כך או כך, החסימה באה לאחר שוועדת סינון (התכנים) של הרפובליקה האסלאמית הוסיפה אותה לרשימת האפליקציות החסומות, ותייגה את המסרים העוברים בה כ-"תוכן פלילי". הוועדה אף הורתה להסיר את סיגנל מחנויות האפליקציות המקומיות. סיגנל לא השיבה לשאלות העיתונות הטכנולוגית בארצות הברית כיצד בכוונתה להיאבק בהחלטה של משטר האייתוללות. מקום מפוקפק של כבוד בחסימות לצד רוסיה, סין וצפון קוריאה, לאיראן יש מקום מפוקפק של כבוד ברשימת המדינות שחוסמות אתרים ואפליקציות. הדבר נעשה ביתר שאת בתקופות של אי שקט מדיני-פוליטי פנימי. כך, בנובמבר 2019, במסגרת מאמציו לדכא את המחאה שפרצה אז על רקע הקפצת מחירי הדלק, חסם הממשל בטהרן את החיבור לאינטרנט כמעט לחלוטין. אולם, בעבר אמר ד"ר רז צימט, מומחה לאיראן מאוניברסיטת תל אביב, שלמרות החסימות שהמשטר האיראני מפעיל נגד חלק מהרשתות החברתיות, ובראשן פייסבוק וטוויטר, התושבים במדינה לא מתקשים למצוא שיטות טכנולוגיות שעוקפות את החסימות. לכן, ההערכות הן שמספר הגולשים האיראנים ברשתות החברתיות מגיע לעשרות מיליונים. כמה לא מפתיע: האיראנים חוסמים את הגישה של האזרחים שלהם לעוד אפליקציה. אילוסטרציה: BigStock לאיראן יש היסטוריה ארוכה של חסימות, ואלה בלטו בפעם הראשונה במחאות שפרצו במדינה ב-2009, שהיו שחששו שיביאו לנפילתו של המשטר. אז עדיין לא הבינו בעולם את מלוא הכוח של הרשתות החברתיות, שמשתמשים וארגונים יכולים לעודד באמצעותן משתמשים אחרים לבצע פעולות, כגון יציאה להפגנות. ההבנה הזאת החלה לבוא לידי ביטוי באיראן באותן מחאות, ובמדינות נוספות במזרח התיכון בתקופת האביב הערבי ב-2011. אילו אפליקציות ורשתות חברתיות נחסמו – ומתי? טוויטר ופייסבוק נאסרו ברפובליקה האסלאמית מאז 2009, בעקבות המהומות והבחירות לנשיאות שנערכו באותה השנה. על רקע ההצלחה של איראנים רבים לפרוץ את החסימה, ב-2012 הידקה אותה ממשלת, וכך הם שוב נחסמו מלגלוש ברשתות חברתיות בלאתרים פופולריים, כמו גם להשתמש בשירותי מייל מסוימים. אז דווח כי הממשל הגביל גישה למגוון אתרי אינטרנט, כולל אלה המשתמשים בפרוטוקול Https, וביניהם מגוון הרשתות החבריות, שירותי מייל וכלל שירותי גוגל השונים. מומחי טכנולוגיה איראניים, שהצליחו לאתר פרצות ודרכים עוקפות כדי להיכנס לאותם אתרים, מצאו כי לאחר שעות ספורות, גם הן נחסמו על ידי הממשלה. אז דווח כי הממשל מפקח על תעבורת ה-SSL וחוסם באופן ידני שילובים של כתובות IP ו-TCP בהתאם למילות מפתח מסוימות. המטרה, העריכו במערב, היא לחסום את כלל האתרים בעלי השרתים מחוץ לגבולות איראן. ב-2019, הרשות השופטת באיראן החליטה לסנן גם את אינסטגרם – מה שמנע מיותר מ-24 מיליון איראנים גישה לאפליקציה. בעוד שהשימושים העיקריים של אינסטגרם הם התמונות והסטוריז, באיראן היא משמשת גם להעברת מידע, לביקורת על המשטר ולשיח פוליטי ער – באמצעות שירות הצ'ט וההודעות שלה. עוד באותה שנה איראן עצרה כמה משתמשי אינסטגרם, בטענה לפרסום "תכנים בלתי מוסריים" ו-"אנטי-אסלאמיים". ביולי 2018 נעצרה רקדנית שהציגה סרטון באינסטגרם, שעורר גל מחאה רחב באיראן ומחוצה לה. על רקע המחאות הכלכליות ב-2017, טהרן פעלה לחסימת טלגרם – איסור שהיא ביססה מאוחר יותר בשנת 2018, בטענה שאפליקציה זו עלולה לפגוע בביטחון המדינה, מאחר שהיא משמשת לעידוד היציאה להפגנות. מומחי רשת ופעילי זכויות דיגיטליות ציינו כי רבים מהאיסורים של הממשל בטהרן על שימוש באפליקציות, רשתות חברתיות ואתרים כאלה ואחרים הם פרטניים ובררניים, ומטרתם להגביר את השליטה הממשלתית במידע. יש לציין שבעוד שאזרחי איראן כפופים לאיסורים, ההנהגה האיראנית – כולל המנהיג העליון, עלי חמינאי, הנשיא, חסאן רוחאני, ושר החוץ, ג'אווד זריף – נותרו בעלי גישה למדיה החברתית, ובמיוחד לטוויטר – לטובת הפצת המסרים של הממשל ברשת.

AMD סיימה את שנת הקורונה ואת הרבעון האחרון שלה עם תוצאות מצוינות: בשתי התקופות היא רשמה עליות בולטות בהכנסות וקפיצות ברווח הנקי – כך עולה מהדו"חות הכספיים שהיא פרסמה אמש (ג'). מעניין לציין שלמרות זאת, שער המניה שלה יורד, נכון לפרסום שורות אלה, ביותר מ-5%. התקופה האחרונה טובה מאוד לחברת הענק, על רקע ההצלחות שלה מול המתחרות, כגון אינטל ואנבידיה, ועל רקע העובדה שהשבבים שלה נמצאים ביותר ויותר מכשירים – לפטופים, דסקטופים, מכשירי מובייל וקונסולות המשחקים המובילות פלייסטיישן ו-xBox. באוקטובר האחרון היא רכשה את זיילינקס תמורת 35 מיליארד דולר – חמישה מיליארד יותר מההערכות המוקדמות. לאור כל אלה, אין פלא שהיא השיגה תוצאות כספיות מרשימות. במהלך השנה, ההוצאות שלה אמנם עלו ב-37.6% ל-8.4 מיליארד דולר, אבל הכנסותיה זינקו ב-45% ל-9.8 מיליארד. על רקע זה, הרווח התפעולי השנתי גדל ביותר מפי שניים ל-1.4 מיליארד דולר וזה הנקי – בפי 7.3 ל-2.5 מיליארד. ברבעון האחרון: עליות בולטות יותר מבשנה כולה גם הרבעון האחרון של השנה האיר פנים ל-AMD, ויותר מהסיכום השנתי. גם כאן, העלייה בהכנסות הייתה גדולה יותר מאשר בהוצאות: זינוק של 52.5% ל-3.2 מיליארד דולר לעומת עלייה של קצת יותר מ-50% ל-2.67 מיליארד. הרווח הנקי קפץ ביותר מפי 10.5 ל-1.8 מיליארד דולר, בעיקר לאחר שהחברה קיבלה החזר מס של 1.23 מיליארד, לעומת חבות של 35 מיליון ברבעון האחרון של 2019. הרווח הרבעוני למניה רשם עלייה מעט מתונה יותר – של פי 9.66 – ועמד על 1.45 דולר. צלילה עמוקה יותר לנתונים מעלה כי ההוצאות הגולמיות הרבעוניות זינקו ב-52.2% ל-1.8 מיליארד דולר, הרווח הגולמי צמח ב-52.9% ל-1.5 מיליארד והרווח הגולמי השולי עמד על 45%. בסעיפים התפעוליים, ההוצאות גדלו ב-46.6% ל-881 מיליון דולר והרווח האמיר ב-64.8% ל-570 מיליון. מטבע הדברים, ד"ר ליסה סו, נשיאת ומנכ"לית AMD, הביעה שביעות רצון מהתוצאות. היא אמרה כי "במהלך השנה החולפת העצמנו את הגידול של החברה בצורה ממשית. התחזית שלנו ל-2021 חיובית, כי פורטפוליו המוצרים שלנו רחב מאוד והביקוש להם גבוה".

גוגל (Google) הודיע אתמול (ב') כי תשקיע יותר מ-150 מיליון דולר על מנת לסייע לארגוני בריאות הציבור ברחבי ארצות הברית לקדם חינוך לחיסון נגד וירוס הקורונה. כחלק מיוזמתה, הכריזה הענקית ממאונטיין וויו על פתיחת מתקנים משלה – שנמצאים בתקופה זו ריקים כמעט לחלוטין בשל מעבר הצוותים לעבודה מרחוק – כמרפאות לחיסונים. ההשקעה של ענקית הטכנולוגיה כוללת מענקים למודעות לחיסוני הקורונה בהיקף של 100 מיליון דולר, שיועברו לקרן CDC, לארגון הבריאות העולמי (WHO) ולעמותות אחרות. 50 מיליון הדולר הנוספים יושקעו בשותפויות עם סוכנויות לבריאות הציבור, בכדי להגיע לקהילות מוחלשות עם מידע הקשור לחיסון. במקביל, Google.org – הזרוע הפילנתרופית לטובת הציבור של גוגל – הבטיחה מענקים של 5 מיליון דולר לארגונים המתמודדים עם פערים גזעיים וגיאוגרפיים בכל הכרוך במבצע חיסוני הקורונה הלאומי. מידע על אתרי חסון במנוע החיפוש של גוגל. צילום: גוגל בכדי להפוך את המודעות לחיסונים לגבוהה יותר, ולהנגיש את המידע לכלל הציבור, גוגל גם נקטה בצעדים להרחבת האינפורמציה במנוע החיפוש שלה. כך היא מקווה לעזור לספק מידע מדויק ומתוזמן יותר אודות החיסונים. עד כה החברה הרחיבה את מאגרי המידע הללו ליותר מ-40 מדינות ובשבועות הקרובים היא אמורה להוסיף מדינות ושפות נוספות למאגר זה. לדבריה, בקרוב יוכלו גולשים לראות מידע על הפצה לאומית ואזורית של החיסונים במדור החיפוש, ובמקביל היא תשיק יוזמה של 'קבלו את העובדות' (Get The Facts) ברחבי שירותי גוגל וכן ביוטיוב (YouTube) – פלטפורמת הווידיאו שבבעלותה. גם בכלי המפות של הענקית, Google Maps, יוצגו מקומות שבהם אפשר להתחסן. בינתיים המידע הפיזי הזה יתרכז בעיקר בארה"ב, ואולם הוא עתיד להתרחב גם לאזורים אחרים. פיצ'אי: "מקדמים גישה שוויונית לחיסונים" סונדר פיצ'אי, מנכ"ל גוגל. צילום: וויקיפדיה על ההצטרפות למאמצי מבצע החיסונים בארה"ב הודיע סונדר פיצ'אי, מנכ"ל גוגל ואלפבית, בפוסט שהועלה לבלוג החברה. "מאמצינו יתמקדו בכבדות בגישה שוויונית לחיסונים. נתונים מוקדמים בארה"ב מראים כי אוכלוסיות שנפגעו באופן לא פרופורציונלי, במיוחד אנשים צבעוניים ואלה ביישובים כפריים, אינם מקבלים גישה לחיסון בשיעור זהה לזה של קבוצות אחרות", הסביר פיצ'אי בפוסט שלו. פיצ'אי סיפר גם כי גוגל משתמשת ביכולותיה הטכנולוגיות הנרחבות בכדי לשפר את חלוקת החיסונים. חברות לוגיסטיקה המפיצות את מנות החיסון משתמשות בבינה המלאכותית של גוגל כדי לייעל את יכולות ההובלה שלהן, על ידי התאמתן למצב התנועה או לתנאי מזג האוויר במחוזות בהם הן פועלות. ולבסוף, עידכן פיצ'אי, פלטפורמת Intelligent Vaccine Impact Platform של ענן גוגל מסייעת למדינות כמו ניו יורק וצפון קרוליינה לנהל הפצה ולחזות היכן יהיה צורך ביותר בחיסונים, ציוד מגן אישי וצוותים לבית החולים, בהתאם למצב בשטח בזמן אמת.

הליכוד וישראל ביתנו הפרו את חוק הגנת הפרטיות בפרשת דליפת המידע החמורה של בוחרים פוטנציאליים מפנקס הבוחרים לקראת הבחירות הקודמות לכנסת – כך קובעת הרשות להגנת הפרטיות שבמשרד המשפטים בהודעה ששלחה היום (ד') לאמצעי התקשורת. ברשות טוענים כי הם העבירו את ממצאי הבדיקה שלהם לשתי המפלגות, אולם מהליכוד נמסר כי הם טרם קיבלו אותם, וכי ההודעה נשלחה לאמצעי התקשורת לפני שהגיעה למפלגה. תחילת הפרשה בדליפה שאירעה ב-8 בפברואר אשתקד, במהלך מערכת הבחירות לכנסת ה-23, במערכות המידע של אפליקציית אלקטור, שסיפקה לליכוד ולישראל ביתנו שירותים טכנולוגיים לניהול מערכת הבחירות באמצעות האפליקציה שפיתחה. כחלק מאירוע זה דלף לרשת קובץ שמכיל מידע מפנקס הבוחרים אודות כ-6.5 מיליון בעלי זכות בחירה ונחשפו נתונים אישיים שלהם, לרבות כתובות. מקומות הצבעה, מספרי טלפון, כתובות מייל ומידע אודות המצב האישי והרפואי של אנשים שביקשו הסעה אל הקלפי. בחלק מהמקרים אף נכתב אם אותו אדם תומך במפלגה או לא. בעקבות מידע שהגיע לרשות על האירוע, היא נקטה בפעולות לעצירת דליפת המידע ופתחה בהליך בדיקה, שאת מסקנותיו פרסמה היום. כמו כן, 19 אזרחים, בראשות האקטיביסט עו"ד ברק כהן, הגישו תביעה נגד המפלגות והחברה שמפעילה את האפליקציה, שבה הם דרשו מהן מיליון שקלים – כ-50 אלף שקלים לכל אחד מהם. הדליפה נמשכה – גם לאחר התיקון הראשוני ברשות מצאו ליקויי אבטחת מידע חמורים כבר בחקירה הראשונית של האירוע וכי גם לאחר שאלקטור תיקנה אותם תיקון ראשוני, עדיין ניתן היה לחדור למערכות המידע שלה ולהגיע לפנקס הבוחרים ולמידע האישי. לפיכך, הנחתה הרשות את החברה להפסיק לאלתר את השימוש במערכת עד לתיקון ליקויי האבטחה. עקב כך, השימוש במערכת הופסק והופעל מחדש לצורך מבדקי חדירות. רק לאחר מספר ימים, אחרי שהרשות וידאה שהחברה טיפלה בליקויים, היא עלתה בחזרה לאוויר. הליכוד הרשות הטילה אחריות על הליכוד וישראל ביתנו מתוקף הקביעה שלה שברגע שמפלגה מורידה מאגר מרשם האוכלוסין ליצירת עותק של פנקס הבוחרים, היא הופכת ל-"בעל מאגר" כקבוע בחוק ובתקנות הגנת הפרטיות. על פי החוק, גם אם מפלגה מעבירה את הגישה למאגר לצד שלישי, היא נושאת באחריות שלא יופרו הוראותיו. זאת ועוד, ברשות ציינו כי חל איסור להשתמש במידע על אדם ללא הסכמתו, באופן "תקף ומספק" – וגם זה לא התקיים כאן. הליכוד וישראל ביתנו: האחריות לא חלה עלינו באשר לאלקטור, הרשות להגנת הפרטיות קבעה כי היא החזיקה בפנקסי בוחרים שונים שנמסרו לעיבודה ממערכות בחירות קודמות, על אף שהיא דרשה ממנה לבער אותם. כמו כן, נקבע שהמפלגות לא נקטו באמצעי פיקוח ובקרה מספקים לבחינת עמידתה של אלקטור בהוראות החוק והתקנות, לא בחנו את סיכוני אבטחת המידע הכרוכים בהתקשרותן עימה, לא קבעו בהסכמים עימה כיצד ייושמו חובות אבטחת המידע והשמירה על הפרטיות, ולא נקטו באמצעי בקרה ופיקוח על עמידת החברה בהוראות ההסכם. כחלק מהבדיקה, הרשות ערכה שימוע לליכוד ולישראל ביתנו, שבין היתר בעקבותיו פרסמה היום את מסקנותיה. אלה טענו כי האחריות לשמירה על המאגרים לא חלה עליהן. הרשות קבעה כי אין לטענות הללו כל אחיזה בדין. כמו כן, המפלגות טענו שאלקטור הצהירה בפניהן שהיא עומדת בהוראות החוק והתקנות. הרשות קבעה שאין די בכך. ישראל ביתנו "יש לגלות זהירות יתרה בשימוש בפנקס הבוחרים" ברשות להגנת הפרטיות מציינים ש-"העובדה שבשנים האחרונות הקשר עם הבוחר מתקיים בעיקר באמצעים דיגיטליים ומדיה חברתית גרמה ליצירת סיכונים רבים וחמורים, שלא התקיימו בעבר, בדיוק בשל כך ולאור דרכי ההתקשרות הנרחבים עם הבוחר בעידן הנוכחי, הוראות הדין קובעות שכל מי שמקבל לידיו את פנקס הבוחרים לצורך התמודדות בבחירות ויצירת קשר עם הבוחר נדרש לגלות זהירות יתרה בכל הנוגע לשימוש בו". לדבריה, "האחריות לקיום הוראות חוק הגנת הפרטיות וחוק הבחירות מוטלת בראש וראשונה על המפלגות עצמן. המפלגות הן 'בעלי המאגר' שלפי החוק, עלולות לשאת באחריות פלילית או אזרחית, לפי העניין, גם להפרות שיבוצעו באפליקציה בידי ספק שירות חיצוני – עבורן או מטעמן". עוד קבעה הרשות כי גם אם לא ניתן להבטיח ש-"העולם הרשתי", לדבריה, יהיה חסין לחלוטין מפני אירועים של דליפת מידע או פריצה לא מורשית למערכות, הרי שלפי החוק, על המפלגות ומפתחות המערכות שהן משתמשות בהן לנקוט באמצעים מקובלים להגנה מקסימלית על המידע – מה שהליכוד, ישראל ביתנו ואלקטור לא עשו במקרה זה. ברשות מציינים כי הם פועלים "מזה שנים וגם בימים אלה לשם קידומם של הסדרים חדשים, שיאפשרו רמת אבטחת מידע גבוהה יותר בגישה למידע שבפנקס הבוחרים. אולם, כל עוד לא נקבעו הסדרים כאלה, חלים דיני הפרטיות במלואם על ניהול מאגרי המידע, לרבות פנקס הבוחרים, אגב מערכת הבחירות ולצורך התמודדות בה". התגובות מערכת אנשים ומחשבים פנתה לליכוד, לישראל ביתנו ולאלקטור לבקשת תגובות. מישראל ביתנו נמסר כי "המפלגה רכשה שירותים טכניים מוגבלים מאלקטור ולא עשתה שימוש באפליקציה הייחודית שפותחה על ידי החברה. דליפת המידע לא הייתה בישראל ביתנו ולא בנתוניה. מידע אישי רגיש לא נאסף על ידי ישראל ביתנו ולא דלף ממנה. ישראל ביתנו סיימה לקבל שירותים מאלקטור, ובעקבות ההנחיות המחדשות של הרשות להגנת הפרטיות ננקטו צעדים מחמירים להגנת הפרטיות". תגובות הליכוד ואלקטור לא נמסרו. ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה, אמרה כי "קביעת הרשות להגנת הפרטיות היא סימן אזהרה וקו גבול למפלגות לקראת הבחירות. האמירה החד משמעית שכל מפלגה נחשבת כמנהלת מאגר מידע לפי חוק הפרטיות והטלת האחריות על המפלגות הן בעלות חשיבות רבה". "עם זאת", ציינה, "החוק לא מקנה לרשות אפשרות לתת סנקציות כבדות משקל על הפרה חסרת תקדים זו. נדרש לתת לרשות סמכויות משמעותיות, בד בבד עם מתן האפשרות להגשת תובענות ייצוגיות על פגיעה בפרטיות". היא הוסיפה כי "מטבע הדברים, קבועי הזמן של הרשות הם ארוכים, והדבר מחזק את הצורך לצייד את יו"ר ועדת הבחירות המרכזית בכלים של ממש לטיפול בעבירות אלה בזמן אמת, ולכרוך את דיני הפרטיות בתעמולת הבחירות".