הנתונים שפורסמו בשבוע שעבר על ייצוא ההיי-טק ונתונים אחרים שמציגים את הענף כזה שיוביל את החזרה הכלכלית לשגרה לא מרשימים במיוחד את מריאן כהן, יו"ר איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים. בראיון לוחמני לפודקאסט אנשים ומחשבים הוא לא מסתיר את חוסר האופטימיות שלו לגבי עתיד הענף. משבר הדולר, המחסור בכוח אדם והעדרה של ממשלה מתפקדת – כל אלה מביאים את כהן להזהיר שהקטר של המשק עלול להיעצר. "אנחנו (מעסיקי ההיי-טק – י"ק) לא מבקשים שום דבר לעצמנו", הוא אומר. "רובנו נשארים פה מבחירה, כל אחד מאיתנו יכול לייצר ולעבוד מכל מקום בעולם. לא בטוח שזה מה שהמדינה רוצה". כהן צמח בתעשיית ההיי-טק מראשית דרכו המקצועית, והוא בעל ניסיון רב בניהול חברות בארץ ובחו"ל. בתפקידו הנוכחי הוא משמש כמנכ"ל ח. מר. לתפקיד יו"ר איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים הוא נכנס בנובמבר אשתקד, במקומו של ד"ר צבי מרום, שכיהן שתי קדנציות רצופות. מהו איגוד ההיי-טק ומהי מטרתו? "האיגוד מייצג כ-250 חברות מתחומים שונים של ההיי-טק – חדשות, ותיקות ובסדרי גודל שונים. אנחנו חלק מהתאחדות התעשיינים. מטבע הדברים, יש נושאים משותפים לנו ולחלק מהמפעלים התעשייתיים, אבל יש גם דברים ייחודיים, כמו משבר הדולר. צריך לזכור שההיי-טק הוא לא מקשה אחת, יש 600 חברות שנכללות תחת הקטגוריה של היי-טק. יש תחושה בציבור שההיי-טק הוא הענף שנפגע הכי פחות מהמשבר. זה נכון, אבל כשמסתכלים פנימה, צריך להבין שהמצב הוא לא ממש ככה ונושא הדולר הוא קריטי, כי מרבית התעשיה עובדת לייצוא". ניהלתם יחד עם ההתאחדות מאבק בנושא הדולר. מדוע בעצם? "צריך להבין שאם שולי הרווח שלנו הם 10% ואם הדולר נשחק ב-10%, זה אומר שכל הרווח שלנו נשחק. מיותר לציין שאנחנו מעסיקים עשרות אלפי עובדים באופן ישיר ועוד אלפים רבים באופן עקיף ולכן, זה צורך קיומי". טענתם שהמשמעות של שער דולר נמוך היא סגירת חברות היי-טק ופיטורי עובדים. כמה חברות באמת נסגרו? "החברות לא נסגרות, אבל הן מעבירות קווי ייצור למקומות שונים בעולם, שם יותר זול. גם אנחנו, ב-ח. מר, נאלצנו להעביר קווי ייצור אל מחוץ לישראל, בלית ברירה. צריך להפנים: כל מפעל וכל חברה, ולצורך העניין זה גם בית תוכנה, שמעביר קווי ייצור או פיתוח לחו"ל לא יחזור לפה. מדינת ישראל תאבד אותו. לצערי, יש לא מעט כאלה. אומרים לנו: תעלו מחירים. נו, באמת… יש מישהו שחושב באמת שאנחנו לא מעוניינים למכור במחיר הכי גבוה? זה לא עובד כך בשוק תחרותי. נכון שיש פה טאלנטים, אבל הם לא מייצגים את כלל התעשיה, וגם התוצרים שלהם במרכזי מו"פ של חברות רב לאומיות לא נשארים פה אלא עוברים לחו"ל". המענה של המדינה סיפק אתכם? "מהרגע שבנק ישראל הכריז שהוא קונה דולרים ב-30 מיליארד, בהיקף של 2.5 מיליארד דולר בחודש, עוד לפני שהוא קנו סנט אחד – בתוך שעה שער הדולר זינק ב-6%. זה מלמד אותך באיזו סביבה של ספסרות דולרית אנחנו, התעשיינים, צריכים לחיות". יש הטוענים שמכיוון שההיי-טק ברובו הוא תעשיה של עסקים פרטיים, המדינה לא צריכה להכניס יד לכיס כדי לסייע לו. "היא צריכה לסייע לתעשיית ההיי-טק כי לא מדובר בנו. אני וחבריי, מנהלי החברות, נסתדר. מגדירים אותנו כקטר של המשק, אלא שהקטר הזה לא יודע לנסוע לבד, ולכן צריך את הסיוע של הממשלה, כי אנחנו מעסיקים עשרות אלפי עובדים. בסופו של דבר, ההשקעה משתלמת: כולנו, כמדינה, מרוויחים. המדינה חייבת לסייע לענף ההיי-טק לשווק. זה נחמד מאוד שאומרים לנו שאנחנו שועטים קדימה, אבל בסופו של דבר, הקטר הזה זקוק לדחיפה. בנוסף, ההיי-טק הוא כמו צבא, וכדי להילחם צריך חיילים. יש מחסור אדיר בכוח אדם. לא מקימים פה מפעלים חדשים בין היתר מסיבה זו. מה גם שעכשיו יש תופעה של עובדים שלא רוצים לחזור כי הם בחל"ת ומקבלים שכר מהמדינה – אז למה שיחזרו?" איפה זה נתקע? למה לא קמות פה עוד חברות כגון צ'ק פוינט ואמדוקס? "ענף ההיי-טק בישראל הוא לא אחיד. יש לא מעט חברות שלמות שכל שרשרת הייצור שלהן כאן, כחול לבן. אבל מצד שני, יש בישראל כמות עצומה של סטארט-אפים – שזו תופעה מבורכת, כי הם דור העתיד, אלא שהם לא מייצגים את כלל התעשיה. אז במקום לקדם את החברות שהן הרוב מקדמים חלק קטן מהתעשייה. הסיבה הנוספת בתשובה לשאלתך היא שאין כאן תכנון לטווח ארוך. אין חשיבה היכן תהיה התעשיה בעוד 10-20 שנה. נכון שכיום זה נראה הזוי, אבל זה בדיוק תפקידה של הממשלה. זה לא בושה לחשוב ולתכנן וזה לא קיים, לצערי. כבר שנתיים שאין פה שר כלכלה ושר אוצר שדואגים לנו. אני מקווה שאחרי הבחירות תקום פה ממשלה שתטפל בכל הנושאים האלה".

מדיניות הפרטיות החדשה של ווטסאפ, שיישומה נדחה בתחילת השנה בעקבות מחאת גולשים, לא הלכה לשום מקום: היא תיושם במלואה עד ה-15 במאי – כך הודיעה החברה בימים האחרונים. ומה עם מי שלא יסכים לה? ובכן, היא תטיל מגבלות על השימוש שלו באפליקציה. ווטסאפ צפויה "לבקש" את הסכמתם של המשתמשים ליישום המדיניות החדשה לגביהם בהדרגה עד ל-15 במאי. החברה כתבה בבלוג שלה כי "בשבועות הקרובים נפרסם באנר בווטסאפ עם יותר מידע, כך שאנשים יוכלו לקרוא אותו בזמן הנוח להם. נכלול בו יותר מידע, כדי לנסות ולענות על דאגות ששמענו. בסופו של דבר, נתחיל לשלוח תזכורות למשתמשים כדי שיקראו את ויסכימו לעדכונים הללו (הכוונה היא למדיניות החדשה – י"ה), כדי שיוכלו להמשיך ולהשתמש בווטסאפ". ומה יקרה למי שלא יסכים? במייל ששלחה ווטסאפ לשותפות שלה, ושצוטט בטק קראנץ', החברה ציינה כי "בטווח הזמן הקצר, משתמשים אלה יוכלו לקבל שיחות והתראות, אבל לא לקרוא ולשלוח מסרים מהאפליקציה". החברה לא ציינה מה יקרה בטווח הארוך. מדיניות הפרטיות החדשה מאפשרת לווטסאפ, שנמצאת בבעלות פייסבוק, לשתף מידע של משתמשים עם החברה האם – שהיא הרשת החברתית הגדולה בעולם, עם קרוב לשלושה מיליארד חברים. המדיניות הייתה אמורה להיכנס לתוקף מוקדם יותר החודש – ב-8 בפברואר. אלא שהכוונה של ווטסאפ ליישם אותה הביאה לביקורת נרחבת, שלא לומר קיתונות של "אש", כלפי האפליקציה – שבעקבותיה היא החליטה לדחות את יישומה. מספר גדול של משתמשים באפליקציה החליטו למחוק את ווטסאפ מהמכשירים שלהם בעקבות שינוי המדיניות, וחלקם אף עברו לאפליקציות אחרות, כגון טלגרם וסיגנל, בין היתר לאחר שאילון מאסק המליץ למשתמשים לעבור אליה. אלא שגם זה לא הספיק כדי לשכנע את ווטסאפ לחזור בה מהמדיניות שכאמור, תיושם בהדרגה עד ה-15 במאי.

חברת אמזון (Amazon) החליטה על קווי פיתוח ושיווק מעניינים חדשים – ראשית היא מציעה למשתמשים לרכוש מוצרים בסגנון של גיוס המונים, דרך תכנית Build It חדשה. שנית, בין המוצרים המוצעים נמצא שעון קוקיה חכם, הכולל התראות וטיימרים, אותם ניתן לקבוע מראש באמצעות פקודות קוליות. אמזון היא אחת הקמעונאיות אונליין הגדולות בעולם, אבל היא גם יצרנית של מכשירים. רובם מופעלים על ידי העוזרת הקולית שלה אלקסה (Alexa), המובנית בהם, או שמפעילה אותם דרך רמקול אקו (Echo) של החברה. ואולם, המהלך השיווקי האחרון – שכולל בעצם מכשירים שאף אחד מהם אינו זמין לרכישה, וייתכן שלעולם לא יהפכו לאופציה שהצרכנים יוכלו לרכוש – מעניין. אמזון אמנם בהחלט יכולה להשקיע מממונה הרב בפיתוח מכשירים שהם מעט חריגים יותר מרמקול חכם סטנדרטי, אך נראה שאפילו לה יש מגבלות בשיקולי ההשקעה המוקדמים, גם כשהיא מתלהבת מקונספט מסוים. המוצרים בתכנית Build It החדשה של אמזון. צילום מסך מאמזון מי מעוניין לעזור לאמזון להפוך רעיונות למכשירים ממשים? בפוסט שהעלתה לבלוג שלה פנתה הענקית מסיאטל לצרכנים ועדכנה אותם כי באפשרותם לעזור לה "להפוך רעיונות למכשירים ממשים על ידי הזמנה מראש של הרעיונות המועדפים עליכם". אמזון הבהירה עוד ש-"אם פריט יגיע ליעד שהוזמן מראש בתאריך מסוים, אנו נבנה אותו – והתומכים יהיו בין הראשונים לשים עליו את ידם". מעבר לקונספט השיווק הלא שגרתי, בוודאי שלא כשמדובר בענקית הקמעונאות אונליין, גם המוצרים המוצעים למכירה הם, כאמור, לא הכי נפוצים בעולם הגדג'טים. כרגע מציעה אמזון להמונים לבחור מוצר לפיתוח מבין הבאים: משקל חכם שעוסק גם בהמלצות תזונה, אותן ניתן לבקש מאלקסה המובנית במכשיר; מדפסת חכמה המייצרת פתקיות דביקות, שוב באמצעות בקשות מהעוזרת הקולית של אמזון; והפריט המעניין מכולם – שעון הקוקיה. תוכלו להורות לשעון: "אלקסה, הגדרי טיימר ל-10 דקות", או "אלקסה, תגדירי שעון מעורר לשעה 7:00 בבוקר". השעון יכלול 60 נוריות לד, רמקולים מובנים לצורך השמעת צליליו, וכמובן גם ציפור קוקיה מכנית. השעון מיועד לתלייה על הקיר, אך המטוטלת שלו ניתנת להסרה, במקרה שתעדיפו שיעמוד על מדף. שימוש לב שאת השעון יש "לזווג" (pair) לרמקול אקו תואם (שנמכר בנפרד), הממוקם במרחק של עד 9 מטר ממנו. מחיר השעון ברכישה המוקדמת אינו זול ועומד על 79.99 דולר. אם תרצו להשקיע במדפסת הפתקים הדביקים תשימו בכיסיה של אמזון 89.99 דולר. השקעה במשקל התזונה החכם, מאידך, תדרוש מכם רק 34.99 דולר. ההזמנות צריכות להקבל עד ה-19 במרץ ואז החברה תחליט, לפי הביקוש, מה ייוצר ומה לאו. אם שילמתם על פריטים שלא זכו לעניין הרב ביותר של הציבור – אמזון לא תיגע בכספכם והוא יוחזר לכם.

השנה: 2005. האירוע: IT REALITY. המהות: מסע ג'יפים תחרותי מרמת הגולן עד למבואות באר-שבע. משך: יומיים בדרכים, עם לינה על הקרקע בסק"שים בגולן. המשמעות: מנכ"לים וסמנכ"לים בחברת ספקיות, הצטוותו עם מנמ"רים לנהיגה בג'יפים ולהעמקת ההיכרות והחברות. המארגנים: קבוצת אנשים ומחשבים במלאות לה 25 שנים. המפיקות: דנה פלד ונטלי גבאי. צוות ערוץ 10 (אז, היום ערוץ 13) שנלווה למסע ושידר את הכתבה: גיא לרר הכתב, אמיר צעידי הצלם, ודני המקליט. מימין: נטלי גבאי ודנה פלד מארגנות המסע המהמם. נטלי היא סמנכ"לית האירועים והשיווק, הפעילה באנשים ומחשבים לא פחות מ-28 שנים של מאמצים והנאה רבה בצידם. צילום: פלי הנמר ברוכים הבאים ל-IT REALITY. מתחם נקודת הכינוס בגולן, אליה כל אחד הגיע בכוחות עצמו (ג'יפו). צילום: פלי הנמר צוות ערוץ 10, עם גיא לרר שזה היה הג'וב הראשון שלו עת חזר מלונדון היישר לסקירת פעילות יוצאת דופן של ההיי-טק הישראלי, ולאחר שידור הסיקור כוכבו דרך, ואמיר צעידי, צלם הווידיאו, ודני איש ה"בום" והמקליט, מראיינים את צוות אדוונטק בראשות זאב ינאי ורוני הירשפרונג. צילום: פלי הנמר קבוצת אדוונטק שהגיע עם ג'יפ מדוגם משלהם: משמאל רוני הירשפרונג וזאב ינאי במרכז. צילום: פלי הנמר אפי צ'אושו מחברת הראל, מכוונן את מחשב הג'יפ המושקע שלו. צילום: פלי הנמר צוות טריפל C, החברה של רמי נחום בה אחדים מבני משפחתו מכהנים במשרות בכירות, מכוונים את המחשב שלהם במפות שלפני עידן הווייז. צילום: פלי הנמר ג'יפ מושקע ומדוגם נוסף של חברת RAD. היו אז ארבעה חברות שהביאו עימן (או שכרו) ג'יפים מדוגמים: טריפל C, ראד, מלם, אדוונטק. צילום: פלי הנמר חלק ב' של צילומים מהמסע יפורסם מחר

במערכון "ארץ נהדרת" מגלמת עלמה זק אם קרייריסטית, הנאלצת – במהלך ישיבה רבת משתתפים במקום עבודתה – להסתתר מתחת השולחן כדי למצוא בייביסיטר לילדיה. המערכון מעט מוגזם, אך כל אישה יודעת, שמצב זה אינו מופרך: במרבית הבתים יוצא הגבר לעבודתו, נבלע ב"חור שחור" וחוזר לתפקידו ההורי רק בערב. האישה, לעומתו, אחראית לא רק למשימותיה המקצועיות, אלא גם למטלותיה כהורה. מציאות זו יצרה "תקרת זכוכית" למין הנשי. על פי נתוני הלמ"ס, 69% מהנשים עובדות במשרה מלאה, לעומת 87% מהגברים. במשרות ציבוריות שכרן של הנשים הוא כ-75% משכר הגברים, ומחקרים העלו, כי נשים נמנעות מלהגיש מועמדות למשרות בכירות מחשש שייפסלו מראש בשל אימהותן, או שתפקידן ההורי יקשה עליהן להצליח. ואז באה הקורונה… טלטלות הקורונה מביאות עימן שינוי ממשי בשוק העבודה. כללי הריחוק החברתי, העבודה מרחוק והמעבר להערכת עובדים על פי תפוקה מעידים על תחילתו של תהליך, המוביל לצמצום הפער התעסוקתי בין המינים. בסגר הראשון המצב לא היה מעודד: סקר שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה העלה, ש-48% מהנשים השכירות בישראל פוטרו או יצאו לחופשה, לעומת 32% מהגברים. בנוסף, רק 36% מהנשים שעברו לעבוד מהבית הצליחו לעשות זאת בצורה יעילה, לעומת 46% מהגברים. תרומת הקורונה לצמצום הפער כאמור, את מה שלא עשו ארגוני הנשים, עשתה הקורונה: מרבית הגברים עברו לעבוד מהבית, וממצב של הורה "נוכח-נעדר" הם הפכו לחלק פעיל ומעורב בחיי המשפחה. סקר של המרכז הבינתחומי העלה, כי זמן ההשקעה של גברים בילדיהם בתקופת הקורונה עלה ב-10% בהשוואה לתקופה שלפניה. המהפך נתן את אותותיו במגוון תחומים: עובדים שטסו בתכיפות לחו"ל קורקעו והחלו להתנהל בזום. גם מנהלים בכירים בחברות ענק גילו, שאפשר לעבוד מהבית ולנהל עובדים בהצלחה. המעסיקים מצאו חלופה ל"מדד שעות העבודה" – מדידת תפוקה. יתרה מזאת, יום העבודה קיבל משמעות חדשה. גברים ונשים כאחד החלו לעבוד בצורה מפוצלת: כמה שעות ביום, הפסקה לטיפול בילדים, ובחזרה למחשב בשעות הלילה. מה שהחל ככורח המציאות התגלה כדרך נוחה ושוויונית למרבית העובדים. להפוך לימון לשוויון מציאות משברית מאפשרת לשנות פרדיגמות ולהיפתח לכיוונים חדשים. הקורונה שינתה תפיסות עבודה מסורתיות ואת יחסי הכוחות בין המינים, ולנשים בישראל זו הזדמנות נדירה לשמר את השינוי, ליצור סטטוס-קוו ולשפר את מעמדן בשוק התעסוקה. הנה, בקצרה, כמה צעדים שהנשים יוכלו (ויהיו שיגידו שמחובתן) לעשות כחלק מהשינוי: התמודדות על תפקידים – להתחרות על כל משרה ולבצעה ממש כמו הגבר שלידה, המנהל דיון בזום עם חולצה מחויטת ומכנסי פיג'מה. התעקשות על גמישות תעסוקתית – לקבע את עקרון הגמישות התעסוקתית ולהימדד על פי תוצרים ותפוקות. WLB – לשמר את המציאות החדשה – יותר "זמן בית" לגברים – כדי ליצור חלוקה שוויונית והוגנת יותר. הנגיף עדיין לא נעלם מחיינו, אך ארגונים רבים כבר הודיעו: גם בעתיד לא נחזור לעבודה מלאה במשרדים. עם נכונות כזו לעבודה מהבית, צמצום פרמטר שעות העבודה, הגברת המעורבות הגברית בבית ושימוש ביכולות טכנולוגיות המפצות על הנוכחות הפיזית, נראה כי הקורונה הביאה איתה גם בשורה חיובית – לפחות לנשים.   הכותבת היא סמנכ"לית משאבי אנוש של קבוצת SQLink.

שמות ותפקידים: אליאור טבקה (32), מייסד במשותף וסמנכ"ל הטכנולוגיות של לינקפד (Linkpad), ואבי כהן (32), מייסד במשותף וסמנכ"ל התפעול של החברה. מקום מגורים: "רמלה". ספרו על הסטארט-אפ שלכם. "המוצר של לינקפד הוא מחולל דפי נחיתה קל לשימוש, שמאפשר לרכז את כל התוכן במקום אחד וכך לחשוף אותו לקהל רחב יותר. המטרה העיקרית היא להנגיש את דפי הנחיתה והמיני סייטים לבעלי עסקים וליוצרי תוכן בקלות ובזול, לפי מגוון רחב של עיצובים, טופס לידים ומעקב מלא של התנועה בלינקפד". מהו הוותק שלכם בעולם היזמות? "כשנתיים של עבודה קשה, שבמהלכן הקמנו שלושה מיזמים, שלינקפד הוא האחרון שבהם, והוא הושק לפני כחודשיים". ספרו על אתגרים שנתקלתם בהם במסגרת הפעילות שלכם באקו-סיסטם. "אתגרים טכנולוגיים וחדירה לשוק, תזרים מזומנים מוגבל וכמובן הקורונה, שתפסה גם אותנו בלי הכנה. היינו באמצע מעבר דירה, העבודה וההכנסה נעצרה בפתאומיות ולמרות כל זאת, היינו צריכים להשקיע את כל ההון העצמי שלנו בלינקפד בלי לדעת מה יהיה ואם נצליח. שנינו עם משפחה וילדים קטנים, החששות לא הפסיקו לרגע אבל משהו בנו בער, והיינו רעבים לעבוד קשה ולהצליח. כיצד התגברתם על האתגרים? "הגענו למסקנה שאנחנו צריכים לאסוף את עצמנו ולהתרכז במטרה החשובה באמת. ידענו את ערך המוצר ומה יש לנו בידיים, עשינו מחקר מעמיק, התייעצנו לגבי התנהלות פיננסית חכמה ונעזרנו בצוות של פרזנטנס במאיץ Made in Lod, שהעניק לנו יחס חם, אוהב ומפרגן, ולימד אותנו את יסודות האקו-סיסטם וכיצד הדברים עובדים – הכול עם חיוך וסבלנות מעוררת השראה. ניתן לומר שבלעדיהם לא בטוח שהיינו שורדים את רכבת ההרים הרגשית הזאת". האם נתקלתם באפליה במסגרת העבודה שלכם באקו-סיסטם? "לשמחתנו לא, ואנחנו מקווים שגם לא ניתקל". מהם הטיפים שלכם ליזמים בתחילת דרכם? "תרדפו אחרי החלומות שלכם, אך לא בעיניים עצומות. תשתדלו לאסוף סביבכם סביבה מרימה ולא מורידה – אנשים שיעניקו לכם תשוקה, השראה, מוטיבציה וגמישות מחשבתית. וכמובן, בידקו את המוצר שלכם ואת המודל העסקי כמה פעמים לפני תחילת העבודה והיציאה לשוק".

תקווה ריאלית, או אשליה? ועידת Mobile World Congress המתקיימת מדי שנה בברצלונה מתוכננת לחודש יוני השנה במתכונת פיזית רגילה ובהשתתפות צפויה של 50 אלף מבקרים – כך הודיע מנכ"ל הכנס. חגיגת המובייל העולמית מתוכננת לסוף חודש יוני, למרות שספרד היא אחת המדינות שנפגעה קשות במגיפת הקורונה. לדברי ג'ון הופמן, המנכ"ל, הוא צופה השתתפות של 40-50 אלף מבקרים, זאת לעומת 110 אלף משתתפים באירוע של 2019. האופטימיות, לדבריו, נובעת מקיום הוועידה בשנחאי בשבוע הבא, שלטענתו "תיתן לאנשים קצת תקווה. בואו נתקדם מעבר להשפעות המגיפה ונחזור למשהו נורמלי", אמר. כדי להימנע מהדבקה והפצה של הנגיף, המשתתפים בוועידה בברצלונה יידרשו להוכיח תוצאה שלילית של בדיקת קורונה בתוך 72 שעות, והם יוכלו לבצע את הבדיקה במתחם האירוע עצמו. עוד ציין הופמן, כי ה-GSMA – הגוף המארגן של הוועידה, ישתמש בטכנולוגיות ייחודיות כדי ליצור "סביבה ללא מגע" – החל מההרשמה וכולל כל האירועים שיתקיימו בוועידה. הופמן גם מאמין, שהוועידה תסייע "לסלק" את הווירוס מהעיר כולה. "לדעתנו, זה יהיה נפלא אם העולם היה מחוסן, אבל אנחנו לא יכולים לסמוך על כך שזה יקרה ב-2021, ולכן אנו מסתמכים על בדיקות  מראש כדי להבטיח שה'בועה' שלנו היא לא רק פירה גראן ויה, אלא ברצלונה כולה". ההצהרה האופטימית אמנם אמיתית מאוד, אבל עד כמה אמיתי יהיה הביצוע – נותר רק לחכות ולראות. הניחוש הפרוע שלנו אומר שאין מצב.

"הכל כבר נאמר על 2020, אך ההיבט החיובי בשנה הסוערת הזו היה ההאצה של תהליכי הדיגיטל בקרב כלל הארגונים. המגיפה הזיזה את הגבינה לארגונים ולמשתמשים, וגרמה להם לחשוב מחוץ לקופסה ולטפל בתפעול ה-IT בצורה מעט שונה – לטובת עבודה מרחוק ועבור לקוחות הקצה. סייענו לעשרות רבות של ארגונים לצלוח את השנה הזו בעזרת פתרונות הענן של מיקרוסופט", אמר מיכאל חיון, מנהל חטיבת מיקרוסופט בנס. "החל ממרץ 2020", אמר, "האצנו בארגונים פעילויות מבוססות הענן של מיקרוסופט, מהתקנת מערכות בענן, דרך הטמעת פתרונות שיתופיות של Teams וכלה בפרויקטים מורכבים יותר. בארץ ובעולם הענן המשיך לצבור תאוצה והיה יותר ביקוש מלקוחות האנטרפרייז לפתרונות אג'יליים, המסייעים בקיצור טווחי הגעה ללקוחות הסופיים, העובדים – או לקוחות הקצה". חיון הסביר ש-"כך עברנו תהליך ארוך וממושך, במסגרתו השקענו משאבים רבים חוצי חברה. הכשרנו עשרות מומחים בכלל עולמות הענן וב-2018 רכשנו את Clouding Now, שפועלת בשכבת הארכיטקטורה והתשתיות בעננים הציבוריים". לדבריו, "קיבלנו ממיקרוסופט הסמכת Expert MSP, כחלק משיתוף פעולה הדוק וארוך טווח שיש לנו עם הענקית מרדמונד. השקענו משאבים רבים להיות מובילי שוק בעולמות הענן והאבטחה של מיקרוסופט, ואנו מנהלים עבור לקוחותינו סביבות מיקרוסופט רבות, כולל בענן שלה. עם הקמת הדטה סנטר הייעודי לענן של מיקרוסופט בישראל, וההתקדמות של מכרז נימבוס לענן הממשלתי, אני מעריך ש-2021 תהיה שנת מפנה בעולם הענן בקרב המגזר הממשלתי ושאר ארגונים הנתונים לפיקוח רגולטורי. ארגונים, שמאד חוששים לעבור לענן עקב החשיפה לאירועי סייבר, מבינים ששחקניות הענן הגלובליות, ומיקרוסופט בראשן, יודעות להגן על הענן טוב יותר מהארגון עצמו. השקענו רבות בהגנת הסייבר בענן, וזה חלק מהשירות הכולל שאנו מציעים לארגונים. כי האבטחה קריטית בכל פרויקט הנוגע לענן", סיכם חיון. "האתגר הגדול ביותר של המנמ"ר ל-2021, הוא לאפשר לארגון להמשיך לעבוד. אני מעריך שהפעילות שלנו בעולמות מיקרוסופט תצמח מהותית השנה. עוד לא ראינו את קצה הפוטנציאל מהגירת הארגונים לענן". הסמכת MS Expert Azure Managed Services Partner ל-נס "ההסמכה החדשה של נס – הגבוהה ביותר לשותפי מיקרוסופט בתחום הענן"  הלית איתן, סמנכ"לית חטיבת השותפים במיקרוסופט ישראל, אמרה כי "רשת השותפים החזקה שלנו, בארץ ובעולם, היא הזרוע הביצועית שלנו, שמלווה ארגונים בתהליכי הטרנספורמציה הדיגיטלית. שנים רבות נס ומיקרוסופט משתפות פעולה בהצלחה רבה. ההסמכה החדשה של נס, MS Expert Azure Managed Services Partner היא הגבוהה ביותר של מיקרוסופט לשותפיה בתחום הענן, וניתנה למספר מועט של שותפים. ההסמכה מאשרת לנס לקבל עדיפות וגישה נרחבת למשאבי הידע, הניסיון והתמיכה שלנו. נס הוכיחה לאורך זמן את יכולתה לעמוד בסטנדרטים הגבוהים שלנו, ואת יכולותיה בניהול סביבות לקוח בענן, עם שירותי הגירה, אוטומציה, תמיכה, ניטור ואופטימיזציה, ועמידה בתקנים, חוקים ורגולציות. כך, מומחי נס מביאים לארגונים את הערך במערכות הענן שלנו". "שיתוף הפעולה בין נס למיקרוסופט", סיכמה איתן, "מקבל משנה תוקף, גם על רקע הקמתו הצפויה של הדטה סנטר של מיקרוסופט, שיספק למשק הישראלי כוח מחשוב מתקדם, יאפשר פיתוח ושימוש בטכנולוגיות קצה, שלא היו זמינות בצורה נרחבת עד כה, ומעל לכל – יוסיף שכבת הגנה רחבת היקף למשק כולו. הענן הציבורי מציע יתרונות משמעותיים לארגונים, גדולים כקטנים, שמאפשרים להם לממש את מטרותיהם ויעדיהם העסקיים – מפשטות ובגמישות בשימוש, דרך גישה למגוון עצום של שירותים, ובלא צורך מקדים בהשקעה בחומרה או ברכישת רישיונות. החיבור לנס מאפשר לנו להגדיל את היצע הפתרונות ההיקפיים והמאובטחים – מרישוי ועד תכנון צרכים, פתרונות ויישום – עם ניהול מרכזי ממקום אחד, גמישות ואג'יליות גבוהה לארגון".