07.04.2021
רביעי
כ"ה בניסן התשפ"א (ערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה [הוקדם])
הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
07/04/21 15:17
14.12% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
ב-1994 הוא ייסד מתוך מוסך בסיאטל את ענקית האי-קומרס אמזון. בחלוף כרבע מאה, ג'ף בזוס, בן 57, הוא האיש העשיר בעולם, כשבארנקו מתפקעים מצלצלין בסך 177 מיליארד דולר. הונו גדל השנה ב-64 מיליארד דולר הודות לצמיחת המניה, לאור הזינוק בפעילות החברה בתקופת הקורונה. בסוף השנה יעזוב בזוס את תפקידו כמנכ"ל אמזון ויהפוך ליו"ר פעיל שלה.
פורבס פרסמה אמש (ג') את רשימת המיליארדרים שלה, ובזוס מוביל אותה זו השנה הרביעית ברציפות. למרות הקורונה והמשבר העולמי שבא בעקבותיה, מדי 17 שעות נוסף לרשימה מיליארדר חדש, ובסך הכול היא התעבתה השנה ב-493 מיליארדרים חדשים. כך, הרשימה הגיעה למספר שיא של 2,755 מיליארדרים, כשעשירי העולם אוחזים במצטבר בסכום של 13.1 טריליון דולר – וזאת לעומת "רק" שמונה טריליון ב-2019. נתון מעניין נוסף הוא ש-86% מהמיליארדים הללו התעשרו עוד יותר לעומת השנה שעברה.
ג'ף בזוס, מייסד אמזון. צילום: מתוך ויקיפדיה
אילון מאסק מדורג שני ברשימה עם 151 מיליארד דולר וקפיצה נאה מהמקום ה-31 אשתקד. מאסק הוא יזם ומייסד של כמה וכמה חברות, ביניהן טסלה, SpaceX ונוירולינק. שלישי בדירוג הוא ברנאר ארנו, מנכ"ל לואי ויטון. ביל גייטס, מייסד מיקרוסופט והמנכ"ל שלה לשעבר, מדורג רביעי עם 121 מיליארד דולר. גייטס דורג כאדם העשיר בעולם במשך 18 שנים.
מארק צוקרברג, מייסד ומנכ"ל פייסבוק, מדורג חמישי ולו 97 מיליארד דולר. צוקרברג בן ה-36 הוא הצעיר בעשירייה המובילה והיהודי העשיר בעולם. וורן באפט "הודח" למקום השישי, עם 96 מיליארד. עוד יהודי בצמרת הרשימה הוא לארי אליסון, המייסד וסמנכ"ל הטכנולוגיות של אורקל, המדורג שביעי עם 93 מיליארד דולר. לארי פייג' וסרגיי ברין, מייסדי גוגל, מדורגים במקומות השמיני והתשיעי, עם 91.5 ו-89 מיליארד דולר, בהתאמה. סוגר את העשירייה המובילה מוקש אמבאני, האוחז בכמחצית ממניות חברת האחזקות Reliance Industries ומשמש כמנכ"ל שלה.
מי בהמשך?
סטיב באלמר, ששימש מנכ"ל מיקרוסופט בשנים 2000-2014, מדורג במקום ה-14, ולו 68.7 מיליארד דולר. בהמשך הרשימה נמצאים, בין היתר, מא הואטנג, המכונה פוני מא, שהקים את טנסנט ב-1998 – במקום ה-15 עם 65.8 מיליארד דולר; קרלוס סלים, איל הטלקום המקסיקני – במקום ה-16 עם 62.8 מיליארד; קולין זנג הואנג, יו"ר אתר האי-קומרס פינדודו – במקום ה-21 עם 55.3 מיליארד דולר; ומק'ינזי סקוט, גרושתו של בזוס, שנמצאת במקום ה-22 עם 53 מיליארד – ש-36 מיליארד מהם היא קיבלה במסגרת הסכם הגירושים שלה ממייסד אמזון.
סטיב באלמר, צילום: מתוך ויקיפדיה
ג'ק מא, מייסד משותף של עלי באבא, מדורג במקום ה-26 ולו 48.4 מיליארד דולר. עוד ניתן למצוא בהמשך את מסיושי סאן, מייסד ומנכ"ל סופטבנק, שהפסידה השנה 6.45 מיליארד דולר בעקבות השקעתה ב-WeWork – במקום ה-29 עם 45.4 מיליארד דולר. מייקל דל, מייסד ומנכ"ל החברה הנושאת את שמו, נמצא במקום ה-30, כשבארנקו 45.1 מיליארד. מרים אדלסון, אלמנתו של שלדון אדלסון והבעלים של ישראל היום, מדורגת במקום ה-36 עם 38.2 מיליארד.
ב-2012 הקים ז'אנג יימינג את בייטדאנס, וזו הפכה את טיקטוק לאחת האפליקציות המצליחות ביותר בעולם, עם יותר מיליארד משתמשים. בחלוף פחות מעשור, היזם הסיני מדורג במקום ה-39 בין עשירי העולם ובכיסיו 35.6 מיליארד דולר.
במקום ה-60, עם 26.1 מיליארד דולר, נמצא יזם סיני שאוהב לפתח גרסאות מקומיות של אתרים עולמיים מצליחים: וואנג שינג, יו"ר משותף של מייטואן דיאנפינג, יצר ב-2005 גרסה מקומית של פייסבוק, ב-2007 הוא יצר "טוויטר סינית" וב-2010 הקים במדינה אתר רכישה דמוי גרופון. פייר אומידיאר, מייסד eBay ולשעבר יו"ר האתר, מדורג במקום ה-83 ולו 21.4 מיליארד דולר. אלמנה נוספת ברשימה היא לורן פאואל ג'ובס, שבעלה היה סטיב ג'ובס, מייסד אפל. היא נמצאת במקום ה-95, ולה 19 מיליארד דולר. מקום אחד אחריה מדורג אריק שמידט, שהיה מנכ"ל נובל, סמנכ"ל הטכנולוגיות של סאן ושימש במשך עשור – בין 2001 ל-2011 – כמנכ"ל גוגל. שמידט מחזיק 18.8 מיליארד דולר.
גורדון ארל מור, ממקימי אינטל וממציא החוק המפורסם שקרוי על שמו. צילום: הקרן למורשת הכימיה, ויקיפדיה
גורדון ארל מור, מייסד משותף של אינטל ולשעבר יו"ר חברת הענק, הגה ב-1965 את חוק מור, שניבא שצפיפות הטרנזיסטורים במעגלים משולבים במחיר מינימלי תוכפל בכל שנה וחצי עד שנתיים. מור מדורג 182 ברשימה ולו 12.1 מיליארד דולר.
עוד בכירים ב-IT – וכמה ישראלים ברשימה?
מארק בניוף, מייסד ומנכ"ל סיילספורס, נמצא במקום ה-294 ולו 8.4 מיליארד דולר. להאסו פלטנר, ממייסדי סאפ ויו"ר הנהלת החברה, ומשפחתו יש 8.3 מיליארד דולר, והם מדורגים במקום ה-297 ברשימה. שותופו לייסוד סאפ, דיטמר הופ, מדורג גבוה ממנו – במקום ה-224, עם 10.1 מיליארד. צפרא כץ, מנכ"לית אורקל וישראלית לשעבר, מדורגת 2,035 ולה 1.5 מיליארד דולר, ושריל סנדברג, מנהלת התפעול של פייסבוק, נמצאת לפניה, במקום ה-1,833, עם 1.7 מיליארד.
צפרא כץ, מנכ"לית אורקל. צילום: עזרא לוי
הרשימה כוללת השנה 21 ישראלים (ואת אדלסון, שהיא ישראלית-אמריקנית). הראשון שבהם הוא התעשיין סטף ורטהיימר, המדורג 432 ולו 6.2 מיליארד דולר. איש העסקים טדי שגיא, שיש לו לא מעט אחזקות בהיי-טק, נמצא במקום ה-539 עם 5.2 מיליארד; שרי אריסון, לשעבר בעלת השליטה בבנק הפועלים – במקום ה-655 עם 4.4 מיליארד דולר; גיל שווייד, מנכ"ל צ'ק פוינט, נמצא במקום ה-1,008 עם שלושה מיליארד; ומייסד נוסף של ענקית הגנת הסייבר, מריוס נכט, מדורג 2,035 – כמו כץ – ולו 1.5 מיליארד דולר.
07/04/21 14:51
8.24% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
דפדפן אדג' של מיקרוסופט (Microsoft Edge) הופך ליותר ויותר פופולרי, ועושה זאת על חשבון פיירפוקס של מוזילה (Mozilla Firefox) שמאבד גובה בהתמדה. נפח השימוש בדפדפן של הענקית מרדמונד ברחבי העולם עלה ב-1,300 אחוזים השנה.
בינואר 2020 פרסמה מיקרוסופט את הגרסה היציבה הראשונה של דפדפן אדג' החדש מבוסס הכרומיום שלה, והודיעה כי תשחרר אותה לאט לאט למשתמשי Windows 10. החברה הבהירה כי אם המשתמשים לא יתערבו באופן יזום בהתקנת מערכת ההפעלה, אדג' החדש יחליף את Microsoft Edge Legacy בעת ההתקנה.
מכיוון שהאדג' החדש מספק תכונות וביצועים מצוינים, וגם משתמש באותו מנוע כמו זה של כרום מבית גוגל (Google Chrome) – מה שאומר שהוא יודע להשתמש בכל התוספים הקיימים של כרום – השימוש בו גדל במהירות, והוא הולך והופך ליותר ויותר חביב על הגולשים.
כזכור, ב-2019 בנתה הענקית מרדמונד את דפדפן אדג' הישן שלה מחדש, ככזה המבוסס על כרומיום של גוגל, בקוד פתוח, באמצעות מנועי ה-Blink ו-V8. היא השיקה לו לוגו חדש וקידמה אותו בכל דרך, גם מתפריט ההתחל של המחשב, אולם לכל אלו התלוו דאגות, שהתבדו די במהרה.
פיירפוקס וכרום
כרום של גוגל עדיין שולט באופן מובהק בשוק
כבר באפריל שעבר נודע כי דפדפן אדג' הצליח לטפס בסולם הפופולריות ושמשתמשים בו יותר אנשים מאשר בפיירפוקס. הוא גם הגיע כבר אשתקד למקום השני בטבלת דפדפני מחשבי הדסקטופ – לפי דו"ח שפרסמה נט-מרקט-שר (NetMarketShare), אך עם זאת כרום של גוגל המשיך לאחוז בנתח גדול יותר מכל שאר הדפדפנים גם יחד, שעמד אז על 68.5%.
הנתונים העכשוויים של שוק הדפדפנים. צילום מסך מאתר StatCounter
כעת, כפי שדווח לראשונה על ידי StatCounter, הדפדפן החדש של מיקרוסופט צמח מנתח שוק של 0.57% במרץ 2020 ל-8.03% עד מרץ 2021. זהו צמיחה מרשימה של 1,308% בנתח השוק בתוך 12 חודשים בלבד.
העלייה הגדולה ביותר לחודש בודד עבור מיקרוסופט אדג' הייתה ביוני 2020, ככל הנראה כתוצאה מההתפשטות הגוברת של הדפדפן החדש, עקב עדכון מערכת ההפעלה חלונות.
אבל השימוש המוגבר באדג' לא באמת נוגס עדיין בנתח השוק של כרום, שנותר עומד על 67.14%, וירד למעשה רק באחוז בשנה האחרונה.
מצד שני, פיירפוקס הוא שחווה ירידה מתמדת בהיקף השימוש בו, כאשר לאחר שהחזיק בנתח של 9.25% במרץ 2020 וירד ל-7.95% עד מרץ 2021.
הדפדפן הישן של מיקרוסופט, אגב, אוחז כיום ב-0.44% בלבד מנתח השוק, כשרק במרץ הקודם הוא עוד עמד על 4.56%.
07/04/21 06:01
7.06% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
"ככל ארגון, אקדמי ואחר, משבר נגיף הקורונה הטיל עלינו מגבלות והביא מצוקות. לצד זאת, הקורונה ייצרה עבורנו גם אפשרויות חדשות. בעזרת הטכנולוגיה הצלחנו לחצות גבולות ולהגיע למקומות שלא היינו יכולים להגיע אליהם קודם לכן", כך אמר ד"ר בועז כהן, ראש התוכנית ללימודי השואה באקדמית גליל מערבי.
בראיון לאנשים ומחשבים אמר ד"ר כהן, כי "הקורונה הביאה אותנו לתובנה שניתן לפרוץ לתחומים חדשים. כלומר העבודה מרחוק ומהבית גרמה לכך שיכולנו להביא לסימפוזיונים שערכנו חוקרים מהקהילה הבינלאומית. האקדמית גליל מערבי הייתה בין המוסדות הראשונים שהחלו לייצר פעילויות בינלאומיות בזום. אנשים ישבו בבית, והבנו שביכולתנו לתת מענה להעמקה האינטלקטואלית ולהרחבת האופקים בתחום חקר השואה לגווניו. בשל הקורונה הצלחנו להביא את בכירי החוקרים בעולם בתחום".
לדבריו, "שינינו את מבנה הכנסים. הפכנו את ההרצאות לקצרות, בנות שבע עד עשר דקות, בסגנון 'טד'. ערכנו ריווחים בין ההרצאות. העצמנו את קהילת החוקרים". על פי ד"ר כהן, "במהלך השנה החולפת, ערכנו אירועים וירטואליים רבים, במגוון נושאים, עם מרצים-חוקרים שהשתתפו בהם, מיותר מ-30 ארצות. חיפשנו תחליף להפסקות הקפה, שהן חלק לא פחות חשוב מההרצאות עצמן, זה הזמן שבו המשתתפים פוגשים עמיתים, מחליפים דעות ורעיונות, יוזמים מהלכים מחקריים ועוד. אז עשינו 'ספיד דייטינג' להיסטוריונים של השואה, כשכל אחד ואחת הציגו את עצמם במשך 2.5 דקות, מה שהתגלה כרעיון ממש מוצלח. בנינו גם דף, שניתן לראות בו הקלטות של הפעולות האלו, שזוכות לאלפי צפיות של חוקרים וסטודנטים מרחבי העולם".
"תועלת נוספת מהשימוש הנרחב שעשינו בפלטפורמות הדיגיטליות", אמר ד"ר כהן, "היא, שהתאפשר לנו לקדם פרויקטים ושיתופי פעולה מקומיים ובינלאומיים שלא היה ביכולתנו לעשות קודם. הצמחנו פה משהו עוד יותר מהפכני. בינואר השנה התוכנית ללימודי השואה במכללה, בשיתוף עם המכון הישראלי לערים חכמות, השיקה קורס אקדמי מקוון לחדשנות ויזמות למען זיכרון השואה בשיטת למידה מבוססת פרויקטים. התכנים כוללים את ההכשרה של כל המיומנויות בתחום היזמות: איתור הזדמנויות, בדיקת היתכנות, ניהול פרויקטים, פלטפורמות דיגיטליות בתחום הנצחת השואה והזיכרון, סיפורי הצלחה ועוד. כך אנו מאפשרים לצעירים מכל העולם לפתח מיזמים להנצחת השואה תוך לימוד חדשנות מבוססת טכנולוגיה. לראות סטודנטים מהארץ ומחו"ל עוסקים יחד בפיתוח מיזמים סביב נושאים ממוקדים, שהם בוחרים, כמו 'ילדים בשואה', או 'זכר היהודים הנרצחים בערים אירופיות' – זה דבר מעורר השראה. הקורס עונה להתעניינות גוברת והולכת בלימודי השואה בכל העולם, לצד התעניינות בלימודי יזמות, ומביא לתחושת מעורבות של הצעירים – שהנצחת השואה עוברת לידיהם. בנוסף לקורס זה, תקופת הקורונה והפעולות הבינלאומיות שלנו בה אפשרה לנו לבנות תשתית ללימודים בינלאומיים, שבהם מרצים שלנו ילמדו קורסים מקוונים בלימודי שואה באוניברסיטאות בחו"ל, ולהיפך".
"השנה החולפת", סיכם ד"ר כהן, "הייתה טובה מאד בהיבט של שיתופי פעולה מבוססי טכנולוגיה. הכפלנו את כמות מקבלי הדיוור שלנו. נכנסנו לכל מיני מוסדות שלא היינו בהם בעבר ויצרנו קשרים ברחבי העולם: בסין, בהודו ובשווייץ, לדוגמה. היוזמות המקוונות הללו מספקות עוד רובד מחקרי ומחזקות את קהיליית החוקרים. הפעילות שלנו היא עוד נדבך בבניית קהילה, כמו גם טיפוח רעיונות למחקר. האקדמית גליל מערבי היא מהבולטות בחקר השואה והוראתה אף שאינה אוניברסיטת מחקר ונמצאת בפריפריה. הטכנולוגיה מאפשרת לנו לפרוץ את המגבלות הגיאוגרפיות והמוסדיות שלנו. כל זה לא היה קורה בלא סיוע וגיבוי מלא ממערך המחשוב של המכללה וראשיה. זאת, לצד פעילות מבורכת של צוות האונליין שלנו – דור צעיר של חוקרים, המתפעלים את הפרויקט הזה: ד"ר דניאלה אוסצקי-שטרן, ד"ר רוני מיקל-אריאלי ויאן בורזלף. השימוש בפלטפורמות דיגיטליות אפשר לנו לקדם פרויקטים רבים ומגוונים שלא חלמנו עליהם לפני שנה וחצי".
צילום: BigStock
07/04/21 15:32
7.06% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
סוף סוף – גם טיק-טוק (TikTok) הוסיפה לאפליקציה שלה כתוביות אוטומטיות, ובכך היא משפרת את הנגישות שלה.
עד עכשיו, משתמשי טיק-טוק שרצו שהסרטונים שלהם יהיו נגישים יותר נאלצו להקליד ידנית את הכתוביות, תהליך ארוך ומייגע. כעת, עם הוספת התכונה החדשה, המשתמשים יוכלו ליצור כתוביות אוטומטיות לסרטוני הווידיאו שלהם. בנוסף, יוצרי הסרטונים יוכלו גם לתקן או לערוך את הטקסט לפי הצורך, והצופים – מצידם, יוכלו גם לבחור שלא לראות את הכתוביות.
צילום: טיק טוק
הכתוביות האוטומטיות משפרות באופן דרמטי את חוויית הצפייה עבור אנשים עם לקויות שמיעה, או גם עבור אלה שמעדיפים לצפות בסרטונים ללא קול.
מכל מקום, יוצרי הסרטונים הם אלה שמחליטים האם להוסיף לסרטונים שלהם כתוביות, ולכן ייתכן שיעבור עוד זמן עד שנראה כתוביות בכל או ברוב הסרטונים.
הכתוביות האוטומטיות יהיו זמינות בשפות אנגלית ויפנית בתחילה, ובחודשים הקרובים יתווספו בהדרגה שפות נוספות.
07/04/21 17:40
7.06% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
"בן 16 ועוד חלב על השפתיים, על רכבות עלינו אחת או שתיים / אומרים לי שערי השכול: העבודה עוד משחררת". במילים אלה נפתח השיר שיהיו כל רחובות העולם שלך, שחיבר איש ההיי-טק לשעבר שבתאי חנן, יחד עם עומרי זליג, לזכרו של אביו, אלברטו ז"ל. אלברטו חנן היה ניצול שואה מיוון, שכל משפחתו נספתה במהלך המלחמה.
בעשור האחרון לחייו, היה אלברטו איש עדות, שסיפר את סיפור השואה של יהדות יוון, ובתוך זה את סיפורו האישי. בנו, שבתאי, מספר כי הוא ליווה משלחות רבות לפולין, בעיקר מצה"ל, כחלק מהתקומה – שאביו ראה בה המשך ישיר לשואה.
שבתאי חנן. צילום: ניב קנטור
שבתאי חנן עבד הרבה שנים בענף ההיי-טק. לאחר שהשתחרר מצה"ל, בתום שירות של 27 שנה בחיל האוויר, היה בין מקימי הדטה סנטר הראשון של טבע בשוהם, ואחר כך מילא כמה תפקידי ניהול. בין היתר, הוא היה בין העובדים הראשונים שהקימו את גלובל דטה סנטר בהרצליה. כיום הוא משמש כמנהל המכירות של מוזיאון אגם בראשון לציון ומתנדב מזה שנים רבות במרכז למורשת יהדות שאלוניקי ויוון על שם ליאון רקנאטי.
ביוגרפיה כחלק מהסיפור של יהדות יוון בימי השואה
השיר נכתב זמן קצר לאחר ששבתאי סיים לכתוב את הספר על אביו, שנקרא אף הוא שיהיו כל רחובות העולם שלך – יחד עם רונית קרן. הספר מתאר את חיי האב מגיל ילדות, לרבות בימי השואה, ונכתב על סמך מאות הרצאות, חומרים ותחקירים טרנס אטלנטיים שאסף הבן במשך תקופה ארוכה, ועל סמך תיעוד שהשאיר אביו.
התחקיר כלל בין היתר ביקורים ביוון, מיפוי מדויק של השכונה שבה גדל האב יחד עם ניצולי שואה, ובראשם יעקב מאסטרו ז"ל, שאף הציל אלפי יהודים במחנות, וכן סיפורים רבים אחרים שאליהם נחשף שבתאי תוך כדי הכתיבה. הספר ייצא במהלך החודש הקרוב והוא ממומן ומופק בסיוע המרכז למורשת יהדות שאלוניקי ויוון.
השיר הוא בעצם עלילת הספר בקצרה, והוא נוצר על טהרת ההתנדבות, ביוזמתו של אסי יחיאל, זמר ישראלי-יווני, נצר ליהדות יוון, שמשתף בביצוע אומנים מישראל ומסלוניקי – בפרויקט ייחודי, מרגש וסוגר מעגל.
לדברי שבתאי, שם השיר מתבסס על ברכתו של הסבא שלו ביום הבר מצווה של בנו, אלברטו. או אז הוא הניח את ידיו על ראשו ובירך: "שיהיו כל הרחובות בעולם שלך". בסרטון שמלווה את השיר נראית התמונה המרגשת הזו של הסבא המברך את בנו.
את השיר הלחין עומרי זליג. עיבוד מוזיקלי ושירה: אסי יחיאל, בליווי נגני בוזוקי מסלוניקי. גיטרה: אביב מור. אקורדיון, בס ופסנתר: אסי יחיאל. וידיאו: יוני הרלינג. Mix and mastering: קובי קלימון. תמיכה וייעוץ: קובי הרלינג.
מילדות שלווה למוראות השואה
שבתאי מספר כי הרעיון לכתיבת הספר נולד לפני פרוץ הקורונה, כאשר במרכז למורשת יהדות שאלוניקי ויוון, שם הוא מספר את הסיפור של אביו, הציעו לו לעשות זאת. הוא הרים את הכפפה והחל לכתוב, לאסוף חומרים ולבצע תחקירים.
"סיפורו של אלברטו, אבי, מתחיל בסלוניקי. ילדות שלווה ואוהבת במשפחה מורחבת שחייה סובבים סביב המחלבה המשפחתית, ובשכונת הברון הירש הענייה והמחבקת", כותב שבתאי בהקדמה לספר.
"אבי החל לספר את סיפור השואה בגיל מאוחר יחסית, כאשר בתי עשתה עבודת שורשים, ואז החל להיפתח ולספר את כל הדברים. ב-10 השנים האחרונות לחייו, לאחר פטירת אמי, הוא החל להתנדב, להרצות וללוות בעיקר משלחות של צה"ל ומשרד הביטחון", אומר שבתאי. הוא מציין כי במשך 10 שנים ביקר אביו בפולין 30 פעמים – ללמדכם עד כמה הנושא היה צרוב אצלו. עיקר גאוותו היו החיילים, בעיקר כאשר נכדיו התגייסו והלכו לקצונה.
"הסיפור שהוא סיפר לא היה רק על זוועות השואה, אלא גם על התקומה, על מדינת ישראל שקמה, שעליה הוא נלחם ושבה הוא בנה את משפחתו", מציין שבתאי. "מדי פעם הוא היה אמר לי: 'כשאני מדבר בפני בני נוער וצעירים, אני רוצה שהם יבינו שאם חלילה הם ייאלצו יום אחד להקריב את חייהם, שיידעו על מה הם מגינים ולמה. עכשיו, אחרי שהשיר יצא והוא מושמע בתחנות הרדיו, אני חש שמשהו נולד ממני ובכל פעם שאני שומע אותו זה מרגש אותי. לא פחות מרגש אותי הספר, שייצא בקרוב".
07/04/21 09:01
5.88% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
"הזינוק המשמעותי המסיבי בפעילות מוסד יד ושם והשתתפות קהלים רבים, בהיקף של יותר מ-300 אלף איש – בפעילויות בזום, מבטאים היטב את השפעת הקורונה: ערכנו בשנה החולפת יותר מ-2,500 הרצאות וסמינרים בזום, בשפות שונות, לקהלים מגוונים. גם הפעילות של בית הספר הבינלאומי להוראת השואה גדלה משמעותית השנה. גם היקף הכניסות של הגולשים נסק דרמטית, בעשרות אחוזים. זה הכיוון העתידי, המגמה הזאת רק תלך ותגבר, כי היא מהדהדת עם הפנייה שלנו לדור הצעיר, שהשואה אינה חלק מהותי ואינטגרלי מהשיח שהם גדלו עימו. הנגשת הערוצים בדיגיטל היא האתגר והיא גם התשובה להבניית הזיכרון של המילניאלז", כך אמר מיכאל ליבר, מנהל אגף טכנולוגיה ומידע, יד ושם.
בראיון לאנשים ומחשבים סיפר ליבר, כי "הארגון סבל, ככל המשק, מהסגירה הפיזית של האתר. התארגנו לעבודה של 80% מהעובדים מהבית, וכך צמצמנו את מספר העובדים שהוצאו לחל"ת. למרבה הפלא, לחלק גדול מהעובדים היו תפוקות גבוהות מהרגיל. המצב החדש נתן דחיפה משמעותית לפרויקט תמלול של מאות אלפי עדויות של ניצולים, בווידיאו ובאודיו, שאנו פועלים להנגשתן לקהל הרחב דרך האתר, עם מענה לתקנות הנגישות. תמלול בשיטות מסורתיות הוא עסק מאוד יקר. לכן, ערכנו כמה פיילוטים לתמלול אוטומטי למחצה. העדויות דורשות התערבות ידנית בתמלול, כי מוסרי העדות הם אנשים מבוגרים, בעלי מבטא, וקולם רווי אמוציות ובכי. זה חומר מאתגר. את עריכת התמלולים עשינו בעזרת שתי חברות הפועלות בעולם התמלול החצי אוטומטי, ורביט וסוניקס, מה שהוזיל משמעותית את העלויות. עדיין, אנו מחפשים פתרונות פורצי דרך, לא הגענו למנוחה ולנחלה בתחום. כעת הפרויקט יימשך, אף אם יואט".
גידול של עשרות אחוזים בהיקף הגלישה לדבריו, "כחלק מהתארגנות לעבודה מהבית הגדלנו את רוחב הפס באתר שלנו, היושב במתקן נפרד, בחוות השרתים של סלקום. חווינו גידול משמעותי בפעילות האינטרנטית: הייתה עלייה של 50% בצפייה בחומרים ויזואליים. ישנן תופעות לא ברורות: בערוץ בגרמנית הגידול היה של 100%, ברוסית גידול של 77%. לקראת יום השואה הבינלאומי, שדרגנו את IRemember Wall – קיר הזיכרון, שבאמצעותו ניתן להנציח שם של קורבן שואה על קיר הזיכרון ולשתף ברשתות החברתיות. ניתן לבחור שם של קורבן או לקבל שם אקראי להנצחה. נכנסו אליו פי 2 גולשים לעומת 2019, כ-166 אלף איש. הנתון מעיד על העניין שהשואה מייצרת בקרב הדור הצעיר".
קיר הזיכרון. צילום: אתר יד ושם
"אנו מחצינים ומנגישים יותר ויותר חומרים באינטרנט", ציין, "ושמים דגש על שירות עצמי לצד מענה אנושי – וסביב השעון. העלינו מיני-אתרים, המספקים שפע תכנים לציבור: הרצאות מקוונות, חומרים חינוכיים, פודקאסטים וסרטי עדויות, סרטונים היסטוריים ומושגים מונפשים". לדבריו, "ב-2006 נפתח לציבור ארכיון שירות האיתור הבינלאומי של הצלב האדום בבד-ארולסן בגרמניה. במאי 2019 נפתחה גישה לציבור הכללי ולחוקרים ל-13 מיליון תיקים באמצעות פלטפורמות ההנגשה של יד ושם. בשנה החולפת העלינו עוד 14 מיליון תיקים עם מידע חדש – על מחנות ריכוז וכפייה ושמות של קורבנות שואה, ניצולים ועקורים. כעת, 85% מהארכיון נגיש באינטרנט, עם כמות אדירה של יותר מ-50 מיליוני מסמכים, הניתנים לאחזור מהיר בכלים הייחודיים שלנו. אנו מרבים בשיתופי פעולה בריאים כאלה, בארץ ובחו"ל – ומספקים טכנולוגיה לגופים העוסקים בשואה שאין להם תשתיות כשלנו. אנו ממשיכים בשיתופי פעולה מול ועם ארגונים בעולם, הנושא הולך ותופס תאוצה. כמות החומרים רק הולכת וגדלה, ואנו שוקלים איך להרחיב ולבנות פעילות דומה עם ארגונים וארכיונים נוספים ברחבי אירופה".
לדבריו, "המשכנו השנה בפרויקט של למידה עמוקה לטובת טיפול טוב יותר במאות מיליוני המסמכים שברשותנו, מבוססת אנבידיה (NVIDIA). המכונות החכמות יודעות לאתר ולזהות סוגי מסמכים ולתת עוד מידע, בלא התערבות אנושית. אנו מחפשים שיטות להעשיר את המטה-דטה שלנו, כדי שגולשים, חוקרים ומי שמתעניין בשואה יוכלו לחפש בצורה טובה יותר".
400 אלף תצלומים
"המשכנו להעביר מסמכים ותצלומים לגירסה החדשה של מאגר התצלומים שלנו, לתשתית YVNG – הדור הבא של יד ושם, דו-משמעות להיבט הטכנולוגי והגיל. בנינו את הפלטפורמות בראיית חוויית המשתמש של הדור הצעיר – שעבורו אנחנו רוצים להיות רלוונטיים. העלינו לפלטפורמה כבר 400 אלף תצלומים. אנו במשא ומתן עם ארכיונים נוספים בעולם, כדי להנגיש כמה שיותר מידע – כתוב, מצולם ומוסרט", אמר ליבר, "אנו ממשיכים בפרויקט הענק להנגשת המסמכים הרבים שברשותנו ברשת".
עד כה הצליח יד ושם לזהות יותר מ-4.8 מיליון משמות קורבנות השואה. המאגר המרכזי של שמות הקורבנות עלה לרשת ב-2004, עם פחות משלושה מיליון שמות. לדברי ליבר, "יהיה קשה עד בלתי אפשרי למצוא תיעוד לכולם. במהלך השנים, אנו מעלים פחות שמות חדשים, ויותר עוסקים בעיבוי נתונים על קורבנות רשומים. בגירסה החדשה של מאגר השמות, שעלתה לפני שנה וחצי, חידשנו עם תצורת 'תיק אישי' לקורבנות. עמלנו מתודולוגית וטכנולוגית והצלחנו ליצור יותר מחצי מיליון 'תיקים אישיים', המאגדים יחד כמה 'רשומות שם' הקשורות לאדם אחד. הממשק החדש מאפשר חיפוש לפי המדדים, סינון ומיון – שהיו כבר במאגר, אך צורת ההצגה השתנתה, והחיפוש מציג תוצאות של קורבנות יחידים ולא רק של מסמכים בודדים. חוכמת ההמונים תסייע לנו להרחיב את המאגר ולהרחיב את המשתמשים בו".
"מגיפת הקורונה 'סייעה' לנו", סיכם ליבר, "היא אילצה להתגבר על הפחד מטכנולוגיות שיתופיות מרחוק, דוגמת זום. נשברו הגבולות, כולם מבינים שנדרש להיות הרבה יותר גמיש וזריז – גם אם לא מושלם. יד ושם חייב להיות רלוונטי: גוף שלא יממש אסטרטגיה דיגיטלית משמעותית יביא על עצמו כליה. אין לנו שנות חסד – אלא חודשים. לכן, אנו מרחיבים את הפלטפורמה לתקשר עם הקהלים במרחב הדיגיטלי. הנגשת אתר יד ושם ועשרות תת-האתרים שלו – ולדור הצעיר בפרט – היא המשימה שלנו".
יד ושם, ירושלים. צילום: יד ושם
07/04/21 15:01
5.88% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
סמארטפון הגיימינג הבא של לנובו (Lenovo) דלף לרשת, ומציג מכשיר כלאיים של שילוב PC עם ה-Transformer בסרטי המדע הבדיוני של מייקל ביי – לא דומה לשום דבר שקיים היום בתחום הסמארטפונים. שמו, לפי הדיווח, יהיה Legion Phone 2 Pro.
התמונות של מה שאמור להיות הסמארטפון החדש פורסמו באחרונה ברשת החברתית ווייבו (Weibo), והן מציגות את המכשיר המוזר, כשצדו האחורי כולל שתי מצלמות במרכזו, לצד מאוורר, וצדו הקדמי מציג מסך מלא, ללא גומות של מצלמות.
לפי הדיווח, מכשיר ה- Legion Phone 2 Pro אמור להיות מושק מחר, 8 באפריל, בסין, ולא ידוע אם יושק באזורים נוספים.
07/04/21 16:01
5.88% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
החברה הישראלית-סינגפורית טראקס הודיעה היום (ד') על השלמת סבב גיוס ענק: היא גייסה, בסבב החמישי שלה, 640 מיליון דולר. הגיוס הובל על ידי סופט בנק ויז'ן פאנד – קרן הון-הסיכון של הבנק היפני. בין היתר, השתתפה בו סוני אינוביישן פאנד – קרן הון-הסיכון של התאגיד. כספי הגיוס ישמשו לחברה להרחבת השיווק, כדי לחדור לשווקים חדשים, ולהעמקת המחקר והפיתוח שהיא מבצעת.
פלטפורמת הענן של טראקס מיועדת להאצת הטרנספורמציה הדיגיטלית של יצרנים בתחום מוצרי הצריכה (CPG) ורשתות מזון קמעונאיות, בכך שהיא מספקת להם בזמן אמת תמונה של מצב החנות ותובנות על התנהגות הצרכנים. באמצעות פתרונות ראייה ממוחשבת שפיתחה, לצד למידת מכונה ופלטפורמה המופעלת באמצעות אינטרנט של הדברים, הופכת טראקס תמונות מדף יומיומיות לתובנות עסקיות בזמן אמת, המאפשרות ללקוחותיה לקבל החלטות מבוססות נתונים ולבצע התאמות, באופן מידי ותוך כדי תנועה. בחברה אומרים כי טכנולוגיה זו מסייעת לחברות הקמעונאיות להגדיל את מחזורי המכירות, להפחית עלויות תפעול ולשפר את חוויית הקנייה של הצרכן.
טראקס נוסדה ב-2010 על ידי יואל בר-אל ודרור פלדהיים, ויש לה משרדים מרכזיים בישראל, בסינגפור ובסן פרנסיסקו. הלקוחות שלה מגיעים מיותר מ-90 מדינות.
המוצר של טראקס בפעולה. צילום: יח"צ
"הטמעת טכנולוגיות דיגיטליות בשגרת העבודה של רשתות קמעונאיות הפכה בשנים האחרונות לסטנדרט שאין להתעלם ממנו", אמר בר-אל. "הצלחנו לסמן את שנת 2020 כשנה של צמיחה, למרות מגיפת הקורונה. הגיוס הנוכחי מחזק את מעמדה של טראקס בטכנולוגיות לשוק הקמעונאות, על מנת לאפשר ללקוחות לספק לצרכנים את חוויית הקנייה הטובה ביותר".
ג'סטין בהר, מנכ"ל החברה, ציין ש-כבר מעל עשור שאנחנו מפתחים פלטפורמת ענן מבוססת בינה מלאכותית שנועדה לייעל את פעילותן של קמעונאיות ברחבי העולם. התחלנו את המסע ביצירת פתרונות ראייה ממוחשבת למגזר זה ומאז הרחבנו את סל הפתרונות הטכנולוגיים שלנו. ההשקעה המשמעותית של משקיעים כגון סופטבנק תתרום לחיזוק מעמדה של טראקס".