כתב: מייק צ'ן, מנהל מכירות בכיר בסינולוג'י. הצורך בשינוי כיוון דיגיטלי מעולם לא היה ברור יותר, מכיוון שכיום, חברות בכל הגדלים עומדות בפני אתגר מיידי של עובדים שעובדים מרחוק. 2020 שינתה את אופן העבודה שלנו – לא היו לנו אפשרויות אחרות מלבד לעבור ממצב עבודה מסורתי אופליין למצב עבודה אונליין. זה יכול להיות קשה למצוא מוצרי IT מעולים שמאפשרים לארגון לעבור בצורה חלקה וחלקה, ובבטחה: לאחסן, לשתף ולשתף פעולה בקבצים מכל מקום. יתר על כן, חברות SMB רבות מתקשות להחליט בין תוכנה כשירות (SaaS) לפתרונות מקומיים כגון שרת קבצים מסורתי, אחסון רשתי ושרתי NAS. אני שמח ליידע שאספנו ועיבדנו דוגמאות רבות שרלוונטיות במיוחד לחברות קטנות ובינוניות, ואנחנו שמחים לחלוק אתכם, הקוראים, את הממצאים שלנו. SaaS Pay-as-you-Go לא ייקח אתכם רחוק אימוץ הענן האמיר ב-2020. עלויות ההשקעה הראשוניות הנמוכות ותחזוקת שירותי הקבצים של מודל התשלום לפי צריכה אטרקטיביים עבור חברות SMB, אבל מה קורה כאשר העסק מתחיל לצמוח? מודלים של מנוי פר משתמש יכולים להפוך לנטל משמעותי ככל שתתחילו להעסיק יותר אנשים. סקרים שנערכו באחרונה על ידי קנטיק, דנסיפיי ופלקסרה מצאו שניהול עלויות והוצאות יתר הם בין החששות העיקריים עבור חברות המשקיעות בשירותי ענן. Google Workspace הוא בין שירותי ה-SaaS הפופולריים ביותר – עולה כ-12 דולר למשתמש לחודש, או כ-144 דולר לשנה, עבור תוכנית סטנדרטית עסקית. עבור חברה של 30 איש, זה שווה דמי מנוי של כ-13 אלף דולר במשך שלוש שנים. אם החברה תגדל ל-100 עובדים, היא תוציא כמעט 15 אלף דולר לשנה רק כדי לא לאבד שירותים חיוניים. ניתן להבין בבירור שהענן לא יכול להיות בר קיימא מבחינה כלכלית עבור עסקים המחפשים פתרון ארוך טווח או כאלה שצומחים וגדלים. שרתי קבצים מסורתיים – לא בהרבה יותר טובים עסקים שרוצים לקבל בעלות כוללת על הנתונים שלהם, ללא צד ג', יכולים לבחור לרכוש חומרה משלהם, לשלם עבור רישיונות Windows Server ולקנות רישיונות גישה נפרדים ללקוח כדי לבנות שרת קבצים קונבנציונלי בהתאמה אישית. אחסון נתונים באופן מקומי יכול לספק מהירות, אמינות ואבטחה טובים יותר מאשר SaaS בעת גישה לנתונים דרך הרשת הפנימית של הארגון. בסקר שנערך על ידי קומפיוטר אקונומיקס בשנה שעברה נמצא שחברות שמעל 75% מהוצאות התוכנה שלה הולכות על ענן מחזיקות כמה יישומים מקומית ולא בקלאוד. זה יכול להיות בגלל אבטחה, תאימות או הסיכון של תכנון מחדש של תשתיות לפריסת ענן מלאה. עם זאת, שרתי קבצים מסורתיים עדיין דורשים מנויים שצריך לחדש עבור שרתי הקבצים של Windows וכן רישיונות עבור כל לקוח בודד, מה שמגדיל במהירות את העלות הכוללת ככל שכח העבודה של הארגון גדל. רישיונות חומרה ותוכנה יכולים לעלות קרוב ל-10,000 דולר במהלך שלוש שנים עבור חברה עם 100 עובדים. במקביל, התמיכה של שרתי קבצים קונבנציונליים לצרכים כמו גישה מרחוק, עריכת קבצים משותפת ומרוחקת ויישומים ניידים נחשבת חלשה יותר מפתרונות אחסון אחרים. כעת, כשעבודה מרחוק נפוצה כל כך, מגבלות אלה יכולות להפחית את תפוקת הצוות בצורה משמעותית. זמן מתאים לעבור לעבודה עם NAS? ב-20 השנים האחרונות יצרנים חדשניים הפכו את ה-NAS ממוצר של אחסון בלבד לשרתי יישומים מרובי תכונות עם פתרונות מובנים לשיתוף קבצים, שיתוף פעולה, ניהול IT ואבטחת נתונים. מומחים של ספקי NAS כמו סינולוג'י (Synology) – חברה מובילה בתחומה – פיתחו אלטרנטיבות מאובטחות ל-SaaS ולשרתי קבצים מסורתיים, עם יישומים מובנים עשירים, שירותי ניהול קבצים מבוססי דפדפן ושיתופי פעולה שלא רק חוסכים בעלויות אלא גם מפשטים מאוד את הניהול. מייק צ'ן, מנהל מכירות בכיר בסינולוג'י. צילום: יח"צ לנוכח איומי סייבר ההולכים וגוברים, שרתי ה-NAS התפתחו, וכיום הם מכילים מנגנוני הגנה חכמים על כל המידע השמור בהם, כמו תוכנת גיבוי מובנית, המגבה נתונים מהמחשבים והשרתים של הארגון, או ממיקרוסופט 365 או Google Workspace. עבור עסק שמונה 200 עובדים, שרת NAS מודרני עם כוננים קשיחים יכול לעלות סכום נמוך של כ-3,000 דולר, ללא דמי מנוי או דמי רישוי חוזרים, ולכלול תוכנת ניהול קבצים ושיתופי פעולה בחינם, שיכולים לענות על הצרכים העסקיים בשלוש-חמש השנים הקרובות. חברות SMB שזקוקות לקיבולת רבה יותר יכולות לקבל אותה בקלות על ידי הוספת כוננים קשיחים או יחידות הרחבה נפרדות, מבלי לדאוג לעלויות שדרוג IT רבות או לדמי רישיון יקרים. יתרה מכך, ניתן לגבות נתונים ויישומים ב-NAS למכשירים חיצוניים, שרתי NAS אחרים או בענן ללא צורך לחפש ולרכוש תוכנת גיבוי צד ג'. בממוצע, עלות הבעלות הכוללת עבור NAS היא פחות ממחצית העלות עבור שרת קבצים מסורתי, ושימוש בו יכול להיות זול ביותר מ-90% מאשר רכישת מנויים ענניים מקבילים. היכן עדיף לאחסן בצורה מאובטחת את המידע? על ידי בחירה נכונה של שרת קבצים ויישום חלק, טרנספורמציה דיגיטלית לא צריכה להוות אתגר עבור חברות קטנות ובינוניות. באמצעות בחירת הפתרון הנכון, חברות קטנות ובינוניות יכולות להשיג פריון רב יותר ולקבל יתרון תחרותי משמעותי על ידי התחשבות בכוח העבודה ההולך וגדל, עלות הבעלות הכוללת, יכולת הרחבה, יכולות עבודה מרחוק, תאימות ניידת ואבטחת נתונים. לסיכום, אם המטרה של הארגון היא קבלת פתרון מלא ומשתלם, שמתאים לעסקים קטנים ובינוניים, NAS הוא אפשרות מצוינת להחליף או להשלים שרתים ושירותי ענן מסורתיים.

מאז שחברות רבות עברו לעבודה מהבית ולמפגשי זום ודומיו בעקבות סגירת המשרדים בשל מגיפת הקורונה, מחקרים רבים מצאו שהטרנד הזה פוגע בבריאותם הנפשית של העובדים. התופעה של "תשישות הזום" משקפת את הלחץ ואת חוסר המגע האנושי הטבוע במפגשים וירטואליים. מחקר נוירולוגי חדש שפרסמה מיקרוסופט (Microsoft) מציע כמה דרכים להפחית את ההשפעות השליליות של המפגשים הווירטואליים. צוות חוקרים במעבדת הגורם האנושי במיקרוסופט חיברו 14 אנשים לציוד EEG (אלקטרואנצפלוגם), הבודק את הפעילות החשמלית במוח במהלך יומיים של מפגשי וידיאו. ביום הראשון השתתפו הנבדקים בארבע פגישות וידיאו בנות מחצית השעה, זו אחר זו, בארבעה נושאים שונים. ביום השני ניתנה למשתתפים הפסקות של 10 דקות בין הפגישות, שבמהלכן התבקשו לבצע פעילויות מדיטציה. יותר פגישות זום – יותר לחץ המחקר מצא, שהלחץ שנמדד עלה בכל אחת מהפגישות הרצופות, כמעט באופן עקבי, והלך ונצבר במשך השעתיים של הפגישות. לעומת זאת, כאשר המשתתפים ביצעו פעילויות מדיטציה בהפסקות שבין הפגישות, רמות הלחץ היו נמוכות יותר ולא הצטברו במהלך הפגישות, אלא חזרו לרמות נמוכות לאחר כל הפסקה. "ההפסקות אכן מעניקות למוח הזדמנות 'להתחיל מחדש'", ציין מייקל בוהן, מנהל בכיר במעבדה, שהיה חלק מצוות החוקרים. "וזה לא רק שאתה לא עייף מדי, אלא למעשה אתה מביא את מיטבך לכל אחת מהפגישות. אתה מסוגל להיות מעורב וממוקד יותר". כדי לממש את התובנות מהמחקר ולסייע במניעת התופעה של "תשישות הזום", יישמה מיקרוסופט בלוח השנה באאוטלוק אפשרות ברירת מחדל לקביעת כל הפגישות עם הפסקות של כמה דקות לאחר סיום הפגישה הקודמת, ומשתמשים פרטיים יכולים לקבוע פגישות לפי רצונם. "יש דרכים שהטכנולוגיה יכולה לסייע", ציין ג'ארד ספאטארו, סגן נשיא בצוות מיקרוסופט 365 של החברה. אם חברות יקבעו פגישות לפי ברירת המחדל ויעניקו הפסקות ביניהן, "הן ישדרו כי הן מקדישות מחשבה לרווחתם של העובדים".

78% מהמעסיקים בהיי-טק צופים גידול משמעותי בגיוס חרדים לענף, על רקע המחסור ההולך וגובר בכוח אדם בו. 55% מהם מעריכים שמודל העבודה מרחוק יסייע להרחבת מעגל המועסקים בענף מקרב החרדים. הנתונים עולים מסקר מעסיקים שנערך על ידי מכון אסקריא בשיתוף קמא טק – ארגון שפועל להשמת ולקידום חרדים בהיי-טק – והאיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI). הסקר נערך בקרב 100 מעסיקים, ביוזמת קמא טק ורדיו קול חי. ממצאיו פורסמו לרגל שבוע ההיי-טק החרדי, שהתקיים בשבוע שעבר. עוד עולה מהסקר כי 91% מהמעסיקים הביעו נכונות גבוהה או גבוהה מאוד לקלוט חרדים בחברתם. 18% מהמשיבים ציינו ששיעור החרדים שהם גייסו השנה לחברתם גדל. משה פרידמן, מייסד שותף ומנכ"ל קמא-טק, הגיב על ממצאי הסקר באומרו כי "אנחנו מאמינים שבהיי-טק החרדי טמון פוטנציאל צמיחה אדיר למשק הישראלי לטווח הארוך. ממצאי הסקר ממחישים היטב את השינוי המתחולל, ואני אופטימי". "החברה תצא נשכרת אם נגביר את הנגישות להיי-טק" באירועי שבוע ההיי-טק החרדי השתתפו ראשי חברות מהענף, מנכ"לים בכירים במשק, וכן שרים וחברי כנסת בהווה ובעבר. אחד מהם היה יזהר שי, שעד לפני כמה חודשים היה שר המדע והטכנולוגיה, ולאחר פרישתו חזר לתחום שבו עסק לפני הגעתו לפוליטיקה – יזמות והשקעות. הוא אמר כי "המדינה יכולה לעשות עוד הרבה לקידום תוכניות להכשרה להיי-טק לכל האוכלוסיות – גברים, נשים, חרדים, ערבים ועוד. בישראל קורה דבר מדהים – שגם הסקטור העסקי מסייע, מתוך הכרה שלא רק שזה חשוב עסקית, אלא כי יש כאן רעיון חברתי של שותפות גורל ואחריות חברתית". מימין: משה פרידמן, מנכ״ל קמא טק; פרופ׳ יוסי מטיאס, סגן נשיא בגוגל העולמית ומנהל מרכז הפיתוח של החברה בישראל; אריאל ברמן, שדרן ברדיו קול חי; דב מורן, יזם ומשקיע; יזהר שי, יזם ומשקיע, ולשעבר שר המדע והטכנולוגיה. צילום: רדיו קול חי פרופ' יוסי מטיאס, סגן נשיא בגוגל העולמית ומנכ"ל מרכז הפיתוח של החברה בישראל, ציין ש-"אחד האתגרים שלנו הוא ליצור יותר גיוון ולקרב עוד אוכלוסיות להיי-טק הישראלי. החברה כולה תצא נשכרת אם נגביר את הנגישות להיי-טק". לדברי היזם דב מורן, ממציא הדיסק און קי, "החרדים בהיי-טק הם כבר עניין מבוסס ואמיתי, ולפירמידה הזו יש עוד הרבה לאן לצמוח ולגדול". יצוין שמדו"ח ההון האנושי, שפרסמו רשות החדשנות וארגון סטארט-אפ ניישן סנטרל בשבוע שעבר, עולה שאשתקד חלה סטגנציה במספר השכירים החרדים בהיי-טק, בעיקר בקרב נשים חרדיות – עקב משבר הקורונה. כעת צריך לראות עד כמה המעסיקים שהשתתפו בסקר יעמדו בהבטחותיהם והאם נתוני השנה הנוכחית יהיו אחרים.

חברת הפינטק דה פלור (The Floor) הודיעה על מינויו של צפריר עטר לסמנכ"ל הטכנולוגיות של החברה. עטר מביא עמו ניסיון רב בתחום החדשנות הפיננסית ובמגזר הארגונים הגדולים, ובמסגרת תפקידו יפעל להזניק את הפלטפורמה של החברה אל שלב הצמיחה הבא שלה ולהרחיב את אחיזתה הגלובלית. לפני דה פלור מילא עטר תפקידים בכירים בסיטיגרופ, שם שימש תחילה כסמנכ"ל פיתוח ומאוחר יותר כמנהל Citi Accelerator, תוכנית המאיץ של סיטי המתמקדת בחברות פינטק בשלב מתקדם. לאחרונה כיהן עטר כסמנכ"ל דיגיטציה בחברת התוכנה הפיננסית שורקומפ (Surecomp), שם הוביל את תהליך החידוש הדיגיטלי הכולל של החברה. עטר משמש גם כמנטור לחברות סטארט-אפ המתמחות בפינטק ובטכנולוגיות ארגוניות אחרות ברחבי העולם. דה פלור מפתחת פלטפורמת SaaS מבוססת על בינה מלאכותית, הנותנת פתרון לבנקים בינלאומיים כדי לייעל את תהליך הגילוי של פתרונות ואופטימיזציה למערך הספקים הטכנולוגיים.

מתחילה לפעול בישראל. בלאקסטון בלאקסטון (Blackstone) הודיעה היום (ב') על כניסה לפעילות ישירה בשוק הישראלי, ועל מינוי יפעת אורון, עד לאחרונה מנכ"לית לאומי-טק, לתפקיד דירקטורית בכירה ומנהלת הפעילות הישראלית. אורון תוביל את השקעותיה של בלאקסטון בחברות צמיחה וחברות טכנולוגיה באמצעות Blackstone Growth (ר"ת BXG), זרוע השקעות הצמיחה של הקבוצה, ותשולב גם בפעילויות השקעה שיתבצעו באמצעות גופים אחרים בקבוצה. לאורון יותר מ-20 שנות נסיון בהשקעות טכנולוגיה, וקודם לתפקידה זה מילאה שורת תפקידים בכירים בקרנות השקעה, בנקים וחברות ייעוץ. BXG השלימה לאחרונה את סגירת קרן הצמיחה הראשונה שלה, בהיקף של 4.5 מיליארד דולר. הקרן, שזכתה לביקוש עודף מצד המשקיעים, היא קרן הצמיחה הפרטית בהיקף הגבוה ביותר שגויס מעולם. BXG החלה להשקיע מהקרן בשנת 2020, וביצעה עד כה מספר השקעות משמעותיות, בהן בחברת Bumble (שהשלימה לאחרונה הנפקה ראשונית לציבור), וכן ב- Oatly, ISN, GeoComply, Ginger Health, Hydrogen Health ו-Epidemic Sound. דן גילרמן, לשעבר שגריר ישראל בארה"ב, שימש כיועץ בכיר בבלאקסטון החל משנת 2013. כעת, לאחר שבלאקסטון הכריזה על פתיחת משרד ישראלי, גילרמן ישמש כיו"ר בלאקסטון ישראל, וימשיך בתפקידו כיועץ לחברה ולצוות הישראלי. "מאמינים גדולים בישראל – מהמדינות החדשניות והדינמיות ביותר בעולם" סטיבן איי. שווורצמן, יו"ר, מנכ"ל ומייסד-שותף של בלאקסטון, אמר: "אנו מגבירים את המיקוד שלנו בהשקעות בתחומים בעלי צמיחה מהירה, כדוגמת טכנולוגיה, מדעי החיים והכלכלה הדיגיטלית. ישראל היא אחד השווקים המבטיחים בעולם בתחומים אלו, ויפעת היא הבחירה המושלמת להגשמת שאיפתנו להגדיל את נוכחותנו והשקעותינו כאן". ג'ון קורנגול, האחראי על הפעילות הגלובלית של Blackstone Growth, הוסיף: "אנו מאמינים גדולים בישראל, שכן היא אחת מהמדינות החדשניות והדינמיות ביותר בעולם. אני שמח על הצטרפותה של יפעת, מובילה ומנהיגה טכנולוגית יוצאת דופן, והיא תסייע לנו להוציא לפועל את הפוטנציאל הטמון בפלטפורמה והמשאבים של בלאקסטון, לטובת היזמים המקומיים". יפעת אורון הוסיפה: "אני נרגשת להצטרף לבלאקסטון ולהוביל את פעילות השקעות הצמיחה שלה בישראל. היצע ומגוון האפשרויות שבלאקסטון יכולה לספק ליזמים, בכל הקשור להשקעות ומצויינות תפעולית, הוא באמת מהטובים בעולם. אני שמחה לסייע לחברות ישראליות הנמצאות בצמיחה מהירה להפוך למובילות גלובליות, באמצעות המשאבים והרשת הבינלאומית של בלאקסטון". השגריר לשעבר דן גילרמן הוסיף: "אני מצפה לעבוד עם יפעת, ששמה כמובילה טכנולוגית ופיננסית הולך לפניה, ויחד נגדיל את מאמצינו, ונתמוך ביזמים ובחברות המבטיחים בישראל, ובחדשנות הטכנולוגית המקומית". טרם הצטרפותה לבלאקסטון, אורון כיהנה כמנכ"לית לאומי-טק – פלטפורמה בנקאית מובילה למיזמי טכנולוגיה, המספקת שירותים ומימון לאלפי חברות טכנולוגיה, ומסייעת להם בפריצה לשווקים גלובליים באמצעות הנוכחות הבינלאומית של לאומי-טק. אורון שימשה במשך רוב שנותיה בתעשיה כשותפה בקרן ורטקס (Vertex Venture Capital) הישראלית, שם ביצעה השקעות וכיהנה כחברה במועצת המנהלים של חברות רבות מתחומים טכנולוגיים מגוונים. לפני שהצטרפה ל-וורטקס, שימשה אורון כבנקאית השקעות בג'יי.פי מורגן צ'ייס בניו יורק, לאחר כשלוש שנים במנהלת המחקר והפיתוח של משרד הביטחון, במהלכן הגיעה לדרגת סגן בעת ששירתה במחלקת הכלכלה, תקציב ושליטה במשרד. לאורון תואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת תל אביב, ותואר ראשון בכלכלה וניהול מהטכניון. BXG משקיעה בחברות המציגות צמיחה מהירה, בעלות מודלים עסקיים מוכחים, ופוטנציאל להפוך למובילות עולמיות בזכות שיתוף הפעולה שלהן עם בלאקסטון. באמצעות BXG, מציעה בלאקסטון ליזמים המובילים חברות שכאלו גישה ליותר מ-100 בכירים ויועצים בתחומי התפעול, תוכנית רכישה הפועלת מטעמן של חברות הפורטפוליו ומעסיקה יותר מ-450 אלף עובדים, צוות ייעודי האחראי לאיתור הזדמנויות מכירה לחברות הפורטפוליו שלה ברחבי העולם (חברות שהכנסותיהן הסתכמו ביותר מ-160 מיליארד דולר), יותר מ-81 מיליון מ"ר של תשתיות לוגיסטיות עבור מיזמי מסחר אלקטרוני, צוות המונה עשרות מדעני נתונים, וידע ותובנות הנצברים כל העת מפעילות יותר מעשרים משרדים ברחבי העולם.

רמי לוי השיק היום (ב') את הארנק הדיגיטלי של הרשת שלו, רמי לוי שיווק השקמה, באירוע שהתקיים במרלוג שלה באזור התעשייה של מודיעין. הארנק הושק אחרי פיילוט שהחברה ערכה. הארנק החדש של רמי לוי מבוסס על תשתית הפינטק של סוויץ', שנמצאת בשליטת קבוצת רמי לוי. הוא מאפשר תשלומים באמצעות מכשירי טלפון סלולריים חכמים, לרבות פריסת תשלומים. הארנק ישמש את הלקוחות לתשלום בסופרמרקטים, בערוצי האונליין ובאפליקציה של רמי לוי, ובקרוב גם בחברות הבת של הקבוצה – קופיקס וגוד פארם. בהמשך מתכוונים ברמי לוי להרחיב את השימוש בו לבתי עסק רבים נוספים. בחברה מבטיחים כי הארנק יאפשר גם תשלומים למוסדות ושירותים שונים, כמו תשלומי חשבונות לרשויות מקומיות ומוסדות. הארנק הדיגיטלי של רמי לוי איך זה עובד? כדי להתחיל להשתמש בארנק הדיגיטלי החדש יש להוריד את אפליקציית ארנק רמי לוי ב-Google Play או ב-AppStore ולהירשם אליו על ידי הזנת פרטים בסיסיים. הלקוח יוכל לצמד כרטיס אשראי לארנק בכל רגע שיבחר, וכך יהיהבאפשרותו לבצע רכישות ותשלומים באמצעותו. עם הצמדת כרטיס אשראי לארנק יתבקש הלקוח ליצור קוד סודי או אמצעי אישור ביומטרי, כמו טביעת אצבע או זיהוי פנים, שאותו הוא יידרש להקיש בכל פעם שבו הוא מבצע תשלום – לצורך אימות ואבטחת מידע. הארנק מעניק הטבות ייחודיות למשלמים באמצעותו, כאשר אלה מהם שיש להם כרטיס אשראי של רמי לוי ייהנו מהטבות נוספות, בהן קופונים ייעודיים ומבצעים אישיים בהתאם לרכישות שלהם דרך הארנק. בנוסף, מציע הארנק מעקב מפורט אחרי התשלומים שנעשו בו – במסך היסטוריית התשלומים. המרלוג של רמי לוי שיווק השקמה במודיעין. צילום: פלי הנמר איך מתבצע השימוש בארנק הדיגיטלי בסופרמרקט? הלקוח מבצע קנייה רגילה בקופה. בסיומה, עליו לבקש לשלם באמצעות הארנק ולמסור לקופאי את מספר הטלפון שאליו מקושר הארנק. מיד לאחר מכן הוא יקבל הודעת פוש מהאפליקציה, שבלחיצה עליה עולה בקשת התשלום. לאחר מכן, עליו ללחוץ על אישור תשלום ולהזין את הקוד הסודי. עם הקלדת הקוד המתאים מאושרת (או לא) העסקה. גיא רוזנהויז, מייסד סוויץ'. צילום: פלי הנמר הפלטפורמה וניהול סליקת התשלומים של סוויץ', שעליהן מבוסס הארנק הדיגיטלי החדש, מאפשרות חיבור מהיר של ארנקים ואמצעי תשלום דיגיטליים, חיבור לעסקים באמצעות כל סוג של קופות (פיזי ו-וירטואלי), וכן חיבור ספקי שירותים פיננסיים וספקי שירות תשלומים ואחרים. מדובר בסוג של האב לקישור בין השחקנים בעולם התשלומים הפיננסיים, שמאפשר לעולם העסקי ולארנקים להתחבר בקלות ולדבר ב-"שפה" אחת – וכל זאת, על פי הרשת, בסטנדרטים בנקאיים לניהול טרנזקציות. את הקמת סוויץ' הוביל גיא רוזנהויז, בעל ניסיון רב בעולמות הפינטק והמובייל, ורמי לוי הצטרף למיזם לפני כשנה וחצי וסייע באסטרטגית הצמיחה ובהחדרת החברה לשוק הישראלי אל מול שחקנים פיננסיים מובילים ועסקים. כיו"ר החברה מכהן רן אפרתי, בכיר בהנהלת קבוצת רמי לוי. רמי לוי. צילום: פלי הנמר "הארנק – חלק משמעותי מההיערכות שלנו לחדשנות בעשור הקרוב" לוי ציין כי "רמי לוי שיווק השקמה רואה בהשקת הארנק חלק משמעותי ביותר מהיערכותה לחדשנות בעשור הקרוב, וצופה כי השקת הארנק תהיה משמעותית ללקוחות ולרשת בהתפתחות הטבעית המתבקשת. הארנק הוא פלטפורמה פיננסית וצרכנית המציבה את הלקוח במרכז, תוך מיקוד בצרכים שלו, ביכולת לסייע לו ולהנגיש שירותים פיננסיים שנדרשים לכל בית. כמו במדף הסופרמרקט, נציע ללקוחות מגוון מוצרים בצורה ישירה, מיידית, נוחה ומשתלמת – הכי טוב שאנחנו יודעים". לדברי אפרתי, "היכולת הטכנולוגית שלנו והחדשנות של ארנק רמי לוי כמרכז תשלומים ושירותים פיננסיים בכיס הלקוח מוכיחה שאנחנו חותרים לחדד ולמקסם את התועלות ללקוח ולתת לו את השירות הטוב ביותר. אנחנו ממשיכים להיות בחזית הטכנולוגית, תוך מחשבה על הלקוח והחוויה שלו במהלך הקניות והתשלומים". רן אפרתי, יו"ר סוויץ'. צילום: פלי הנמר הרחבת פעילות המכירות אונליין רשת רמי לוי שיווק השקמה מפעילה 53 סניפים. בכוונתה לפתוח עד סוף השנה שניים נוספים – באור עקיבא ובחדרה. בנוסף, החברה מזהה פוטנציאל להקמת כ-20 סניפים באזורים חדשים שבהם הרשת אינה פועלת, ומעריכה שפתיחת הסניפים החדשים לא תיצור קניבליזציה לסניפי הרשת הפעילים. בכוונת החברה להרחיב את פעילותה אל תוך מרכזי הערים ולפתוח עוד עשרות סניפים עירוניים, בשטח של 300 עד 700 מ"ר לכל סניף. בנוסף, הרשת פועלת להרחבת פעילות המכירות אונליין, והתקשרה עם פאבריק (לשעבר קומנסנס רובוטיקס) להקמת 12 מרכזים לוגיסטים רובוטיים, שיתנו שירות ומענה לכך. בסוף 2019 הוקם מרכז רובוטי ראשון מסוגו, הממוקם במרכז תל אביב ומיועד למכירת מקוונות בלבד. החברה צפויה לפתוח שני מרכזים רובוטיים נוספים עד סוף השנה.

כשלנובו (Lenovo) עברה להשתמש במיתוג החדש שלה עבור כלל מחשביה, ובעיקר עבור Yoga, שאותו הפכה למותג של ממש, היה ברור שאת Yoga 9 היא תבנה כמחשב הפרימיום של הסידרה, שכבר הפכה עם השנים לאחת המפורסמות שלה. כשהיא הוסיפה לו גם את האפשרות של מסך 15.6 אינץ', היה ברור שהיא גם מכוונת קצת יותר מאשר שיהיה "רק" מחשב הפיך. הוא צריך להיות גם תחליף שולחני – צמד מילים שהיו בשימוש די נרחב בערך לפני 15 שנים, כדי לציין מחשבים עם מסך גדול. עם ממדים של מסך כזה המשקל זינק מעלה אל מעבר לקו ה-2 ק"ג, מה שכנראה היה די צפוי. למרות שזה אפשרי, ההחזקה של Yoga 9i 15 בידיים כטאבלט – וה-i אומר שזה מחשב שמבוסס על מעבד של אינטל (Intel) – אינה נוחה. זה כבר גדול מדי, וכן, מה לעשות, כבד מדי. ההבדל במעבר בין הפיך עם מסך 14 אינץ' לאחד עם מסך גדול יותר, כך מסתבר, משמעותי למדי. זה לא שהוא לא יכול לתפקד בתור מכשיר הפיך. הוא בהחלט יכול, כי הציר של המסך חזק ועמיד דיו כדי לאפשר זאת, אבל מצב טאבלט, כשהציר בסיבוב של 360 מעלות והמקלדת מוסתרת מתחת למסך, מיועד להחזיק את המחשב ביד ואז זה כבר מדי, כפי שהוזכר בפסקה לעיל. הציר, אם כבר הוזכר, עטוף במערכת הרמקולים הייחודית והבלעדית של לנובו, ששמורה לניידי הפרמיום הצרכניים שלה. הרמקולים מסתובבים על הציר, כך שבכל זווית ששומעים את המוזיקה, ובכל זווית שנמצאים אל המחשב, היא תמיד תישמע במיטבה – והיא במיטבה. עם תמיכה ב-Dolby Atmos ועם 2 טוויטרים ו-2 סאב-וופרים בפנים, המוזיקה פשוט נהדרת בעת ששומעים מוזיקה או עוקבים אחרי פס קול של סרט, ואפילו בעוצמה מלאה אין עיוותים. צריכת מדיה היא בכלל אחת התכונות החזקות של המחשב הזה, שהגיע לסקירה בגירסה שבה מסך ה-15.6 אינץ' שלו מציע רזולוציית 4K איכותית עם תמיכה ב-HDR400 וב-Dolby Vision, עם תמיכה ב-72% ממרחב צבעי NTSC ועם בהירות גבוהה יחסית של 500 ניט. לא ממש לשבת בחוץ עם שמש מאחור, אבל בבית תענוג לצפייה ולא משנה מה רואים, ועם ניגודיות יפה, שעוזרת להבחין טוב במתרחש גם בין הצללים. כמחשב שאמור לשמש גם כתחליף שולחני, בסופו של דבר הוא גם מספק עוצמה כמו קודמיו בסידרת ה-Yoga 9xx של פעם, לפני ששינתה קצת את שמה. בגלל גודלו היחסי אפשר להציב בו מעבד ממשפחת ה-H עתירת הביצועים של מעבדי ה-Core של אינטל, ובמקרה הזה מדובר ב-Core i9-10980HK, שגם ניתן להמרה מסוימת. היא צירפה אליו זיכרון RAM של 16 גיגה-בייט, כונן SSD בנפח נדיב של 1 טרה-בייט, וגם כרטיס תצוגה ייעודי בדמות GeForce GTX 1650 Ti של אנבידיה (NVIDIA). ויש כמה שאלות שעולות מכך: למה לא דור 11? כי עוד לא הושקו מעבדי ה-H של משפחת המעבדים החדשה של אינטל לניידים. והאם התצורה הזאת מספיקה כדי לשחק משחקים? כן, ולא – ואם אתם זוכרים את ספי ריבלין המנוח עושה שמעון פרס, אז כן הוא בהחלט יכול להריץ משחקים, אבל לא כי זה עד גבול מסוים של איכות. לא לגמרי מובן למה, אבל הוא לא ממצה לגמרי את כרטיס התצוגה שמשולב בו. לדעתי היה אפשר להוציא יותר בהיבט הזה. המקלדת של המחשב טובה מאוד, וזה כנראה כבר לא צריך ממש להפתיע אף אחד, ומכיוון שיש הרבה מקום, לנובו צירפה מימין גם את המקלדת הנומרית. הבעיה היא, שאת משטח השליטה היא השאירה ממש מתחת למקש הרווח, כך שהוא לא באמצע המחשב, וזה קצת מבלבל עד שמתרגלים. עוד דבר שקצת יכול להטריד חלק מהמשתמשים הפוטנציאליים הוא, שיש רק שני חיבורי USB-C, אם כי במרחק נוח אחד מהשני, ומהצד הימני יש עוד חיבור USB Type-A יחיד. היה מקום להוסיף לפחות חיבור לרשת מקומית, ויש מקום. למה לבזבז יציאת USB כדי להמיר אותה ליציאת RJ45 ולקבל רשת יציבה ומהירה יותר מאשר Wi-Fi גם אם מדובר בדור ה-6 שלו. לפי לנובו, המחשב יכול להחזיק עם 8 שעות עבודה רגילות. במבחן הזמן של PCMark 10, שמחקה עבודה משרדית מודרנית, הוא החזיק מעמד כחמש שעות וחצי, וזה מכובד לאור העובדה שמדובר ברצף בדיקות ללא הפסקה כמעט – וגם ברזולוציה גבוהה שכזו. בשורה התחתונה, זהו מחשב שמצדיק את מעמדו בראש משפחת ה-Yoga כמקור נהדר לצריכת תוכן ווידיאו וגם לעבודה יום יומית, אבל אני הייתי מעדיף את גירסת ה-14 אינץ' שהיא יותר נוחה למעמד המחשב כהפיך. המחיר יכול להרתיע: זה מחשב שתג המחיר שלו מתחיל ב-11,590 שקלים. לא בדיוק הוצאה יום יומית.

אין ספק שמשבר הקורנה הציב את הרשויות המקומיות בחזית המאבק במגיפה. מהפיכה של דיגיטציה וניהול ידע, תוך שימוש בטכנולוגיות אחסון מתקדמות, היוו תשתית הכרחית להצלחה בטיפול במשבר. השבוע יתקיים כנס ייחודי המסכם את האתגרים והתובנות, וכמובן התוצרים, שנולדו בעקבות הטיפול במשבר ברמה המוניציפלית. לקראת הכנס ערכנו ראיון קצר עם גור קרייתי, Storage Sales Specialist, מחברת HPE; ניר שילוני, ארכיטקט פתרונות בכיר מחברת וואן (ONE); ואראל שטרן, מנהל מגזר ציבורי ואקדמי בוואן מערכות (ONE Systems), חטיבת התשתיות והאינטגרציה של וואן.  אראל, שנת הקורונה שמה את הרשויות המקומיות בחזית המלחמה במגיפה, וכגורם מרכזי בהוצאה לפועל של שמירה על רציפות תפקודית של הרשויות המקומיות. אילו מגמות בולטות זיהיתם בדפוסי הצריכה של הרשויות המקומיות, מבחינה טכנולוגית, בשנה החולפת? אראל שטרן, מנהל מגזר ציבורי ואקדמי, וואן מערכות. צילום: יח"צ אראל: היום יותר מתמיד, לאחר תקופה מאתגרת, עולה המסקנה החד-משמעית שעיר מבוססת דטה ומידע זמין היא עיר שתדע לנהל את עתידה טוב וחכם יותר. ניהול שירות יעיל יותר לתושב, התמודדות עם אתגרים כמו ניהול בריאות הציבור, חזרה ללימודים וניהול מערכי חינוך אינטראקטיביים, ניהול של תחבורה עירונית צפופה, וניהול תשתיות קריטיות – כל אלו הפכו לאתגרים שניתן לנהל אותם בצורה מהירה ופשוטה בעזרת פתרונות טכנולוגיים מתקדמים. גור, איזה טכנולוגיה מובילה כיום HPE בטיפול באתגרים הללו?  גור קרייתי, חברת Storage Sales Specialist, HPE. צילום: יח"צ גור: לאחר חמש שנות הבשלה ופריסה של תשתיות מבוססות HCI, יותר ארגונים מבינים כי לא צריכים להתפשר על זמינות, גמישות, ועבודה מול מספר יצרנים בפתרונות בהם היצרן ה-SDS אינו יצרן החומרה, למשל. כמתבקש משוק דינמי ומשתנה, עלה הצורך לפתח את HCI ולעבור ל- HCI 2.0, זאת על-ידי ארכיטקטורה חדשה המספקת את החוויה של ניהול אחוד ושילוב מושלם עם התשתית הווירטואלית, אך עם זמינות גבוהה יותר, ביצועים מהירים יותר ועלות כוללת (TCO) נמוכה יותר ליישומים קריטיים, כאלו שלהם עומסי עבודה משתנים. מדובר בטכנולוגיה שחברת HPE מובילה כיום, ומבוססת על ארכיטקטורת HPE Nimble Storage dHCI, המספקת פלטפורמה חכמה, המשלבת מענה מושלם לדטה סנטר, על-ידי Converged Solution מבוסס שרתי HPE ProLiant ומערכת האחסון מסוג HPE Nimble, ובכך לנצל את תועלות ה-HCI, אך להפריד בין מחשוב ואחסון כשצריך. באופן זה פתרון dHCI מציע את גמישות ה-Consolidation ואת הפשטות של HCI. פתרון ה-HPE Nimble Storage dHCI, כאמור, מספק ניהול אחוד ופשוט של הדטה סנטר, לצד גמישות מקסימלית ומוכנות ליישומים בעלי Workload גבוה. כל זאת על גבי פלטפורמה המתחייבת לזמינות של 99.9999% ו-Sub ms Response time בזמן אספקת ביצועי IO גבוהה ועקבית. בנוסף – חיזוי, אופטימיזציה ופתרון תקלות טרם התרחשותן, באמצעות ניהול מבוסס AI – HPE Infosight – מערכת ה-HPE Infosight מהווה חלק אינטגרלי ממערכת ה-Nimble Storage dHCI, מערכת זו מבוססת מנועי Machine Learning, שאספו מידע מעל 10 שנים מאתרים שונים בעולם, וכיום מספקת את פלטפורמת ה-Artificial Intelligence המתקדמת ביותר בעולם. בכך מספקת ה-Infosight מענה של Troubleshooting, Optimization לכלל ה-Stack, לרבות: Compute, Networking, Storage והחשוב מכולם Virtualization Platform. ניר, מה היכולות הייחודיות שאותן מביאה ONE Systems לשולחנו של מנהל מערכות המידע ברשויות המקומיות, איתן הוא יכול לנצח את האתגרים העומדים בפניו? ניר שילוני, ארכיטקט פתרונות בכיר, וואן מערכות. צילום: יח"צ ניר: ניר: וואן הינה חברה מובילה בתחום הפתרונות הטכנולוגיים, שירותי תוכנה ואינטגרציה. החברה מביאה איתה ניסיון רב שנים בביצוע פרויקטים ברשויות מוניציפליות, ובאמצעות חטיבת וואן מערכות היא מספקת פתרון רוחבי מקצה לקצה של כל האתגרים הטכנולוגיים הנדרשים ברשויות המקומיות, לרבות פתרונות אבטחת מידע, ניהול תשתיות קריטיות, ניהול כ"א, ניהול מערכות חינוך, ניהול חיישנים ותחבורה עירונית/ניהול השירות לתושב תוך שימוש בטכנולוגיה מתקדמת, אספקה והטמעה של כל מערכות המחשוב, ועוד. רק לאחרונה יישמנו הקמת עמדות לשירות עצמי בעיריית כרמיאל. עיריות, מועצות ורשויות מקומיות הפכו בשנים האחרונות למובילות של טכנולוגיה וחדשנות, בדרכן למימוש חזון "העיר החכמה". אולם, בדרך למימוש החזון יש אתגרים רבים, הנוגעים לתשתיות המחשוב ולמערכות הקריטיות הכרוכות בניהול רשות מקומית. רשויות מוניציפליות זקוקות, כיום יותר מתמיד, לכלים ולפתרונות ניהול מידע, שיתאימו לצרכים הייחודיים שלהן – פתרונות גמישים ומבוססי ענן, אשר תומכים במתן שירות מתקדם לתושבים, בניהול התשתיות העירוניות, ובכל ההיבטים הדרושים לתפעול הרשות ולפיתוח היומיומי שלה. חברת וואן מערכות מובילה בפיתוח ויישום טכנולוגיות מתקדמות, ומספקות את המגוון הרחב ביותר של פתרונות ושירותי מחשוב חדשניים לרשויות מוניציפליות. בשנים האחרונות סייענו לעשרות רשויות בדרכן למימוש חזון "העיר החכמה", ורבות מהן אף זכו בתחרות מצטייני המחשוב הנערכת מדי שנה, ביניהן: עיריית תל אביב, עיריית חיפה, עיריית כפר סבא, עיריית חולון, עיריית רמת גן ועיריית פתח תקווה. אני גם שמח להזמין אתכם ולשמוע מקרוב את סיפור ההצלחה של עיריית אשדוד, אשר הטמיעה פתרון HPE. יוסי בן סימון, מנמ"ר עיריית אשדוד, ישתתף בכנס שיתקיים מחרתיים (ד'), ואף יחלוק תובנות בפאנל מנמ"רים ייחודי בו יישתתפו: איריס אלפסי, מנהלת אגף מחשוב ומערכות מידע בעיריית מעלה אדומים; ערן מועלם, מנהל מערכות המידע של עיריית מגדל העמק; יודן פירט, מנהל מערכות המידע והמחשוב של מועצה אזורית אשכול; דגנית בן יעקב, מנהלת מערכות המידע של עיריית רעננה; ושרון הימן, CTO של החברה למשק וכלכלה. להרשמה לאירוע היכנסו לקישור הבא