"התאוצה הדיגיטלית שהביאה שנת הקורונה לא פסחה גם על תחום הגיוס של כ"א טכנולוגי, שעבר שינוי שבתנאים רגילים היה נמשך שנים רבות. האתגר נותר זהה – לבצע גיוס איכותי – אך הדרך להגיע לשם עברה שינויים דרמטיים", כך אמרה ימית ועלני, מנהלת מכירות ומיקור חוץ בחברת פרוסיד (Proceed), בראיון עימה, שהתקיים לקראת אירוע "עולם הגיוס החדש", המיועד למנהלי גיוס של כ"א טכנולוגי במגזר הארגוני. ועלני ציינה כי "פרוסיד מסייעת לחטיבות טכנולוגיות לשפר אפקטיביות ארגונית ותוצאות עסקיות, והיא עושה זאת על ידי הטמעת תהליכי עבודה ופתרונות טכנולוגיים מתקדמים, ועל ידי שילוב כוח אדם מעולה". מהם האתגרים עימם מתמודד תחום הגיוס כיום? "שני אתגרים לא השתנו גם במהלך שנת הקורונה. האחד, הצורך של ארגונים לאתר מועמדים איכותיים; והשני, ההתמודדות עם המחסור בעובדי טכנולוגיה, כשהמציאות הזו לא השתנתה גם בשנה האחרונה. למרות שראינו הזרמה של מועמדים רבים יותר לשוק העבודה, תוצאה של היציאה לחל"ת, הרי שעדיין קיים מחסור בידיים עובדות טכנולוגיות". כיצד השתנה תהליך הגיוס בשנה הזו? "תהליך הגיוס הקלאסי היה תהליך "לואו טק" שבמרכזו פגישות פיזיות. שנת הקורונה חייבה אותנו, המגייסים, לעבור למודל עבודה דיגיטלי, לאבחן מועמדים ולהעריך כישוריהם בכלים וירטואליים, ולהחליף את המפגש הפיזי בפגישות זום. היום ברור שהתהליכים הללו ימשיכו וילוו אותנו גם בעידן אנחנו גם רואים שארגונים ממשיכים לחדד את תהליכי הגיוס שלהם ולהוסיף עוד ועוד תהליכי אבחון על מנת לגייס את המועמדים הטובים ביותר, כשגם בנושא הזה נעסוק באירוע". לאילו כישורים יזדקקו עובדים בעידן "השנה האחרונה הוכיחה את החשיבות של המיומנויות הרכות (Soft Skills). כישורים אלו תמיד היו קריטיים להצלחה, ומגייסים התבקשו לאתר מועמדים תקשורתיים, פותרי בעיות, משתפי פעולה, ועצמאיים. גם כיום זה מאסט, אבל כבר לא מספיק. לכך צריך להוסיף מיומנויות נוספות, כמו: גמישות מחשבתית, יכולת הסתגלות, אוריינות דיגיטלית גבוהה, שיתוף פעולה וירטואלי, חשיבה מקדמת, אינטליגנציה חברתית וחשיבה מערכתית". מהם לדעתך הכישורים הנדרשים כיום ממנהלים? "בצד של המנהלים נדרשת התמודדות עם אתגר הניהול מרחוק. ניהול עובדים בשיחות זום אינו דומה בכלל לאתגר של הניהול הקלאסי. יש צורך לעמידות גבוהה של המנהלים, כדי להימנע מ-Zoom Fatigue, התעייפות זום, ועוד שלל אתגרים הכרוכים בניהול גופי IT גדולים ומורכבים במודל של עבודה מהבית, כמו: יצירת מוטיבציה ארגונית, יכולת הקשבה והכלה של העובדים, אמפתיה, לצד נחישות ודבקות במטרה ביישום תכניות עבודה ועמידה ביעדים". מה מבדל את פרוסיד בתחום הגיוס? "שלושה נושאים מבדלים אותנו. הראשון, הניסיון העשיר שלנו בשוק האנטרפרייז, ובמגוון רחב של סקטורים: היי-טק, פיננסים, ביטחון, בריאות, תעשייה ועוד; שנית, אנו מתמחים בייעול וניהול תהליכים, וכתוצאה מכך מוכוונים לאיתור וגיוס מהיר, מקצועי וממוקד; ודבר שלישי, אנו מומחים בהפעלה של מרכזי גיוס, בהכשרת עובדים במסלול OJT ובניהול קשר אישי עימם. לסיכום, פרוסיד מצויה בעיצומו של תהליך גדילה עסקי, ביצענו את ההתאמות הנדרשות לעולם הגיוס החדש, ואנו מגייסים היום לעשרות משרות נחשקות בארגונים המובילים בישראל". לפרטים והרשמה לאירוע "עולם הגיוס החדש" של Proceed היכנסו לקישור הבא.

החוקר כסיף דקל מחברת סנטינל-וואן (SentinelOne) חשף חולשות אבטחה קריטיות במחשבי דל (Dell), ענקית החומרה האמריקנית, אשר משפיעות על מאות מיליוני מחשבים ברחבי העולם. החולשות התקיימו יותר מעשור מבלי שהתגלו או תוקנו, והן משפיעות על כלל מוצרי המחשוב של דל – מחשבים ניידים, מחשבים נייחים, טאבלטים ונוטבוקים. לאחר איתור החולשות בוצעה אסגרה מסודרת לחברת דל, שבחנה את החולשה והוציאה תיקון עבורה השבוע על ידי עדכון הדרייבר הפגום. החולשה התקיימה במנגנון עדכון הקושחה של המחשבים. היא זכתה לציון 8.8  מתוך 10 מבחינת הקריטיות שלה (CVSS). המספור שלה הוא CVE-2021-21551 – וחברת דל הוציאה עדכון תוכנה לכלל לקוחותיה. הפרצה מאפשרת לתוקפים לעקוף הרשאות קיימות במערכת Windows ולהפוך לאדמין. פרצה זו יכולה לאפשר לתוקף לעקוב אחרי משתמשים, להדליף מידע, לכבות מערכות הגנה ולבצע למעשה כל פעולה שירצה במכשיר שנפרץ. כסיף מוסיף, כי "לפני כמה חודשים התחלתי לחקור את הדרייבר DBUtil Driver version 2.3, שאחראי על עדכוני הקושחה בכל מחשבי דל שמריצים תוכנת Windows ושהופצו מאז שנת 2009. מצאתי כמה חולשות שלא התגלו עד היום, המאפשרות לתוקפים להפוך לאדמינים ולעקוף את כל מנגנוני ההגנה הקיימים. עדכנתי את חברת דל על הבאגים, והם שחחרו לבסוף עדכון לדרייבר". סנטינל-וואן מתריעה, כי "משתמשי דל מתבקשים לעדכן את הדרייבר באופן מיידי, משום שמרגע שהחולשה מפורסמת, גם תוקפים שלא היו מודעים לה מכירים אותה ועלולים לנסות לנצלה לפני שכל אותם מיליוני מחשבים יתקינו את העדכון.

ההייפ סביב המטבעות הווירטואליים נמשך, והפעם זה הדוג'קוין: המטבע הווירטואלי החביב על אילון מאסק שובר שיאים וביממה האחרונה הוא זינק ב-34% ל-65 סנט. שווי השוק של המטבע עומד על 84.75 מיליארד דולר. כל הנתונים נכונים למועד כתיבת שורות אלה. בשעות הבוקר עמד שער הדוג'קוין במסחר בלונדון על 57 סנט – עלייה של 23% לעומת אתמול. השיא הקודם שלו נרשם ב-26 באפריל, אז הגיע השער של המטבע הווירטואלי ל-47 סנט. שווי השוק שלו מאז תום המחצית השנייה של 2020 טיפס ביותר מ-11,000%. יוני אסיא, מנכ"ל איטורו ואחד ממייסדיה. צילום: אוהד קב העלייה בשער הדוג'קוין מוסברת בכך שיותר ויותר משקיעים הפעילים בשוק ההון עושים בו שימוש. ספציפית, העלייה האחרונה, החל מאתמול, נובעת מכך ששתי חברות בולטות הודיעו שהן מתחילות לקבל תשלומים באמצעות מטבע זה: איטורו הישראלית, שמאפשרת ביצוע פעולות בורסאיות באמצעות האינטרנט, וחברת הנאמנות הניו-יורקית ג'מיני. ההודעה של איטורו חשובה במיוחד, שכן יש לה כ-20 מיליון משתמשים בעולם כולו, מה שאומר עוד 20 מיליון משתמשים פוטנציאליים בדוג'קוין. הדוג'קוין נוסד ב-2013 כבדיחה ומאז הוא הפך למטבע הווירטואלי הרביעי בגודלו, אחרי הביטקוין, האת'ריום והבייננס קוין. מאסק היה אחד המאמצים, שלא לומר המתלהבים, הראשונים ממנו ובהתאם, טסלה שבבעלותו הייתה אחת החברות הגדולות הראשונות להודיע שהיא מקבלת תשלומים במטבע זה. קדמה לה פייפאל ולשתיהן הצטרפו גופים כגון ספקית הציוד הרפואי CovCare וקבוצות ספורט מובילות כמו האוקלנד את'לטיקס, שנמצאת במקום הראשון בליגת הבייסבול של מערב ארצות הברית. סיכון וסיכוי עם זאת, על אף העליות האחרונות של המטבעות הווירטואליים, ובכלל זה הדוג'קוין, אין לשכוח שבהשקעה במטבעות וירטואליים יש סיכונים לא קטנים, שכן אלה מטבעות תנודתיים מאוד, מה שאומר שאפשר להרוויח מהם בגדול, אבל גם להפסיד בגדול. ואולי דווקא זה מה שמושך את המשקיעים לשוק הקריפטו. בהקשר זה יש לציין שמייק נובוגרץ, משקיע ידוע במטבעות וירטואליים ומנכ"ל גלקסי דיגיטל אחזקות, אמר השבוע ש-"גל העלייה הנוכחי בדוג'קוין מדאיג אותי, כי זה לא נכס פיננסי בר קיימא". ג'רום פאואל, יו"ר הפדרל ריזרב – הבנק המרכזי של ארצות הברית – נשאל השבוע אם המטבעות הווירטואליים מהווים סיכון ליציבות הפיננסית של המדינה וענה: "שווי השוק של המטבעות הללו גבוה".

הגירושים של ביל ומלינדה גייטס הם ללא ספק החדשות החמות של השבוע בעולם ההיי-טק – וגם בעולם הסלבס. בני הזוג, שמתגרשים אחרי 27 שנות נישואים, הם בין העשירים ביותר בתעשייה ובעולם בכלל, ומנהלים ביחד את הקרן הפילנתרופית הגדולה בתבל. הסכם הגירושים שהשניים חתמו לא פורסם, אבל סביר להניח שהמרוויחה הגדולה ממנו תהיה מלינדה. אלא שהיא לא לבד: ייתכן שבהחלט שמרוויח נוסף מהמהלך יהיה לארי אליסון, הנמסיס של גייטס – גם אם זה יהיה רווח של כבוד ולא רווח כספי. גייטס ואליסון הם בין הוותיקים בתעשיית ההיי-טק, ושניהם ייסדו חברות מצליחות מאוד: גייטס ייסד את מיקרוסופט יחד עם פול אלן ב-1976 ואליסון את החברה שלימים תהפוך לאורקל שנה לאחר מכן – ב-1977. שתי החברות הפכו לציבוריות בשני ימים עוקבים – ב-12 וב-13 במאי 1986. מיקרוסופט הכפילה את שווי השוק שלה ביום אחד – יום לאחר ההנפקה הראשונית של החברה – ומובילה מאז על פני אורקל. השווי הנוכחי של הענקית מרדמונד הוא כמעט פי 10 מהשווי של החברה של אליסון: קרוב לשני טריליון דולר לעומת 220 מיליארד "בלבד". עומד לנצח ב-"קרב" הארוך מול ביל גייטס? לארי אליסון, מייסד אורקל. צילום: יח"צ השווי האישי של גייטס עומד על 145 מיליארד דולר, לפי מדד העשירים של בלומברג, וזה של אליסון – על 92.2 מיליארד. אם תמומש ההנחה הסבירה שלפיה בני הזוג גייטס יחלקו את הרכוש שלהם שווה בשווה, ביל יישאר עם 72.5 מיליארד דולר – כמעט 20 מיליארד פחות מהשווי של המיליארדר ה-"מתחרה". בכך יגשים אליסון חלום ישן ויעבור – ובגדול – את הנמסיס שלו. גייטס הוביל לאורך שנים רבות את רשימת עשירי העולם, אבל לפני כמה שנים הוא איבד את הבכורה – בהתחלה למיליארד המקסיקני קרלוס סלים ואחר כך לג'ף בזוס, מייסד אמזון (שנשאר האיש העשיר ביותר בעולם גם לאחר שנפרד מרעייתו, מק'ינזי, ב-2019). נכון למדד העשירים של בלומברג מהיום (ד'), השווי של בזוס עומד על 193 מיליארד דולר, כשלא רחוק מאחוריו נמצא אילון מאסק עם 184 מיליארד ובמקום השלישי – ברנארד ארנו, האיש העשיר ביותר בצרפת, עם 151 מיליארד. גייטס נמצא "רק" במקום הרביעי ואליסון – בתשיעי. אלא שייתכן מאוד שבקרוב זה עומד להשתנות. אגב, לא רק לארי אליסון – או, כפי שנוהגים לקרוא לו בתעשייה, לאריסון – לא מחבב את גייטס: גם סטיב ג'ובס, מייסד אפל וחברו הטוב של לאריסון, לא אהב אותו במיוחד עד למותו ב-2011.

עוד אקזיט בסייבר הישראלי: EPAM Systems האמריקנית רוכשת את ווייט האט (White Hat) הישראלית. היקף הרכישה לא נמסר לפרסום, אולם גורמים בענף העריכו אותו בעשרות מיליוני דולרים. את החברה הקים שרון נימירובסקי, שבעבר אף שימש כמנכ"ל שלה. נימירובסקי שימש מנהל הטכנולוגיות בבית החולים אסף הרופא, עבר לעולם הייעוץ, עבד באבנת אבטחת מידע, והקים את החברה שלו ב-2013. החברה מונה כמה עשרות עובדים, רובם ככולם האקרים, מתמקדת בעולם התוכן של הסייבר ומספקת מודיעין על איומי סייבר. עובדי החברה מחפשים אחר איומים קיימים וחדשים ברשת, מספקים שירותי תקיפה (בהרשאה) לארגונים, לצד אספקת מודיעין אודות התוקפים. היא הוקמה במטרה להגן על ארגונים באמצעות מתודולוגיות חדשניות ומתקדמות והבנה מעמיקה של הסביבה, תוך אימוץ תפיסת המבט של התוקף, באמצעות צוותי "האקרים לבנים". בשנים האחרונות הנרכשת התמודדה עם כמה מההתקפות המתוחכמות ביותר במגזרי ממשלה, בנקאות, ביטוח, היי-טק, חלל ואנרגיה. מערך הכלים והמתודולוגיות שלה בתחום התגובה לאירועי סייבר, Incident Response, מאפשר ללקוחותיה להגיע במהירות להבנה מלאה של האירוע, כיצד יש לנהל ולמגר אותו ואיך להתאושש ממנו, במטרה לשפר את המוכנות לקראת אירועים עתידיים. שירותי החברה כוללים את הפתרון Eye of the Enemy, אשר מטייב כל העת את מערכות ההגנה של הארגון ובודק את הכשירות שלהן נגד אירועי אמת – וכן שירותי איתור איומים(Threat Hunting) , מודיעין סייבר, מרכז תפעול (SOC), התקפות מתקדמות ובדיקות חדירה. במרץ 2019 מונה עופר לוינגר למנכ"ל החברה, ונימירובסקי עבר לתפקיד היו"ר שלה. לוינגר היה מנהל המו"פ בחטיבת האנטרפרייז של נייס (NICE), ולפני כן, מילא במשך כחמש שנים תפקידים בכירים בחטיבת הטכנולוגיה בבנק הפועלים, שהאחרון בהם היה מנהל אגף התשתיות. לוינגר, אלוף משנה במילואים,  הוא יוצא אגף התקשוב ובתפקידו האחרון בצבא שימש כמפקד יחידת לשם. עופר לוינגר, מנכ"ל ווייט האט. צילום: Digital Drug EPAM פועלת בעולם של שירותי הנדסה ופיתוח של פלטפורמות דיגיטליות, והיא נסחרת בבורסת ניו-יורק. היא הוקמה ב-1993 ומונה כ-40 אלף עובדים. היא אחת מארבע החברות הבודדות שנכללו ברשימת 25 חברות הטכנולוגיה הציבוריות הצומחות במהירות של פורבס בכל שנה מאז 2013, ואף דורגה בשנים 2019 ו-2020 כחברת שירותי ה-IT המובילה ברשימת 100 החברות הצומחות ביותר של מגזין Fortune. בהודעה אתמול (ג') היא מסרה, כי "הרכישה צפויה לחזק את מעמדה של EPAM כמובילה בינלאומית בהגנת סייבר לשוק הארגוני, ולהרחיב את היצע פתרונות הגנת הסייבר שלה ללקוחותיה". זו העסקה השנייה של EPAM בארץ: ב-2019 היא רכשה את נאיה טכנולוגיות (Naya Technologies) הישראלית. "הרכישה תסייע ללקוחותינו להוסיף יכולות הגנת סייבר ליישומים שלהם, וזאת במהירות ובגמישות הדרושות בסביבת ענן, במטרה להגיע לארכיטקטורת Zero Trust מלאה," אמר סאם רימן, מנהל אבטחת מידע וראש חטיבת הסייבר ב-EPAM. "ככל שארגונים מבצעים מודרניזציה של היישומים והארכיטקטורה שלהם, כך הופכים כל המכשירים, המשתמשים והרשתות שלהם לנקודות תורפה – שדרכן ניתן לפרוץ לארגון. במציאות זו הכרחי להגן על התשתיות והנתונים של הארגון. הגדלנו את השקעותינו בתחום הסייבר מכיוון שנושא האבטחה חייב להיות נרחב ומשמעותי בדיוק כמו הענן". "הרכישה תביא לכך שנעבוד עם רבים מהמותגים הגדולים והמובילים בעולם, ותאפשר ללקוחותינו גישה לשירותי טרנספורמציה דיגיטלית ופתרונות תוכנה מקצה-לקצה," אמר לוינגר, "נשפר את יכולות הסייבר של EPAM בתחום ההתקפי, ונספק מענה לצורכי ההגנה של הארגון הדיגיטלי המודרני. אנו מעריכים, כי בשנים הקרובות נתרחב למאות עובדים ונוביל את השוק הגלובלי בתחומנו".

שיח השנאה ברשתות החברתיות הוא נושא שמדברים עליו מאז שאלה קמו. בפרט הדור הקודם, שלא רק ששורד אלא הוא זה ששולט בכיפה – הכוונה היא לפייסבוק ולטוויטר – והדור הנוכחי, דור האינטסגרם והטיקטוק. יש האומרים שהרשתות האלה מעודדות שיח שנאה, על אף המאמצים שלהן לצמצם אותו (שאותם הם רואים בעיקר ככסת"ח), מאחר שזה מביא להן גלישה ומשאיר גולשים, כלומר פרסומות, כלומר רווחים. כמו בעולם הפיזי, אחד הציבורים ה-"פייבוריטים" על השונאים והגזענים הוא היהודים. השיח האנטישמי משגשג ברשתות החברתיות, לעתים בכסות מעשים שישראל עושה או לא עושה ולעתים אנטישמיות קלאסית, שרואה ביהודי באשר הוא נבל שרוצה לשלוט על העולם. האנטישמיות ברשתות החברתיות באה לידי ביטוי באון גואינג, אבל גוברת כשיש אירועים אקטואליים שבהם מעורבים יהודים, בצורה זו או אחרת. תומר אלדובי, מנכ"ל התנועה למאבק באנטישמיות ברשת, אמר בראיון לאנשים ומחשבים שניתן היה לראות זאת באופן ברור במגפת הקורונה העולמית ואפילו באסון בהר מירון, שהוא אסון מקומי – מה שלא מנע מהאנטישמים להפיץ את הרעל והשנאה שלהם במרחבי הרשתות החברתיות, וממש לא משנה להם שנהרגו שם 45 בני אדם, כולל ילדים. הקורונה וישראל – שני דברים שיש להשמיד – לפי המ"ם הזה, שעלה לטוויטר איך באה האנטישמיות ברשתות החברתיות לידי ביטוי בהקשר של הקורונה? "זה מתחלק לשני אופנים: המגפה גרמה לעלייה באנטישמיות הקלאסית, והיא לא תסתיים בקרוב, ויש גם אנטישמיות קורונה – המגפה משמשת את שונאי היהודים להפצת עוד תיאוריות קונספירציה. את היהודים מאשימים בכל מה שאפשר, גם במדיה החברתית: במי נבחר לנשיאות ארצות הברית, בקרינה המסוכנת כביכול של ה-5G, בקורונה ובמה שאתה לא רוצה. אותם לא מעניינות העובדות". על אילו תיאוריות מדובר? "היו כמה תיאוריות בהקשר של הקורונה – בעיקר שהיהודים המציאו את המגפה כדי להמשיך לשלוט על העולם. הם משתמשים בזה שמנכ"ל פייזר, אלברט בורלא, הוא יהודי. כשהגיעו החיסונים, נשמעו טענות שיש ליהודים את החיסון והם שומרים עליו אצלם כדי למכור אותו ביוקר לשאר העולם (מה שמתכתב עם הסטריאוטיפ האנטישמי הקלאסי של היהודי כחובב כסף – י"ה), אומרים שישראל יוצאת ראשונה מהקורונה כי היהודים המציאו את החיסון ושמחסנים רק את היהודים". תומר אלדובי, מייסד ומנכ"ל התנועה למאבק באנטישמיות ברשת. צילום: יח"צ התנועה למניעת אנטישמיות ברשת הוקמה לפני קצת יותר משנה, בפברואר 2018, וסחפה אתה עשרות מתנדבים, מהארץ ומחו"ל, מבוגרים וצעירים, יהודים ושאינם יהודים – כולל ערבים מישראל. אלדובי, מקים התנועה והמנכ"ל שלה, הוא בן 28 מרמת גן, שבכובעו האחר משמש כעיתונאי במאקו גאווה – החלק הלהט"בי של האתר מבית קשת 12. ההשכלה שלו היא בכלל לא בתחום הרשת: יש לו תואר ראשון באומנות התיאטרון מאוניברסיטת תל אביב. למאבק באנטישמיות ברשתות החברתיות הוא הגיע בתקופת היותו סטודנט: "ניהלתי תוכנית בנושא של התאחדות הסטודנטים, שאיציק שמולי הקים כשהיה יו"ר ההתאחדות. כשהתוכנית נסגרה, אמרתי שלא יכול להיות שההישגים ירדו לטמיון. לא ידעתי איך מקימים עמותה וחברתי לעו"ד ניר קפלן. אחרי שמונה חודשי הליכים ביורוקרטיים, מציאת שם וניסוח חזון הקמנו את העמותה – בהתנדבות מלאה. כיום יש לנו את היכולת לתת משכורות מצומצמות לצוות המנהל". העמותה מנטרת אנטישמיות, ועל הדרך גם שנאה מסוגים אחרים, ברשתות החברתיות הגדולות – אינסטגרם, פייסבוק, טוויטר, יוטיוב, טיקטוק וטלגרם. הניטור מתבצע בשלל שפות – אנגלית, ערבית, רוסית, ספרדית, גרמנית ועוד (לא בעברית, התנועה לא מנטרת את הרשת הישראלית) – ובתנועה מנסים לשתף פעולה ככל שניתן עם הרשתות החברתיות. לא תמיד זה מצליח, בלשון המעטה. פעילות נוספת שלה היא קיום קורסים שמכשירים כיצד לנטר את התכנים האלה, איך מבחינים בין תוכן אנטישמי לכזה שאינו – בעיקר בתחום האפור – וכיצד פועלים על מנת להסיר אותו מהרשת. כל הפעילות מבוצעת בהתנדבות והעמותה משתפת פעולה עם גופים שונים, בהם ארגונים יהודיים, משרדי ממשלה ומוסדות אקדמיים. העמותה מהווה הנציגות הישראלית היחידה ב-INACH – גוף בינלאומי שנלחם נגד שנאה. חלק מהמתנדבים הם תלמידי בתי ספר, במסגרת המחויבות שלהם לבגרות, וסטודנטים, שמקבלים על כך נקודות זכאות לתואר. מה אתם מגדירים כאנטישמיות? יש כאלה שמגדירים גם ביקורת על ישראל כאנטישמיות. "אנחנו מתבססים על הגדרה של IHRA – הברית הבינלאומית לשימור זכר השואה. לצערי, הרשתות החברתיות לא אימצו את ההגדרה הזאת. יש ניסיון להביא אותן לעשות זאת, אבל אני לא חושב שזה יקרה. בנוסף, כל קריאה להחרמה ולמחיקה של מדינת ישראל היא אנטישמית, והשוואות בין חיילי צה"ל לנאצים ובין מה שקורה בגדה ובעזה למה שקרה בשואה – אלה תכנים אנטישמיים". הקורונה (COVID) זה דיבוק (DIVOC – בשגיאת כתיב) שלטענת השונאים היהודים, "איך לא", המציאו ומפיצים. מתוך טוויטר איך אני, בתור גולש, יכול לגרום להסרה של תכנים אנטישמיים? "לדווח, לדווח, לדווח. אין מה לדאוג – כל דיווח הוא אנונימי, מה גם שהסרה של תכנים בגלל דיווחים יכולה לעודד אנשים אחרים לדווח. במידה שדיווחתם על תוכן אנטישמי והוא לא הוסר מהרשת – אתם מוזמנים לפנות אלינו. יש לנו ערוץ ישיר מול כל הרשתות החברתיות הגדולות, חוץ מטלגרם". האם הרשתות החברתיות עושות מספיק כדי להילחם באנטישמיות ובשיח שנאה? "לא. הן טוענות שהן מסירות עשרות אחוזים מהתכנים שפורסמו ושמרבית התכנים בכלל לא מתפרסמים. אי אפשר להוכיח את זה, אבל מהנתונים שלנו עולה שרק 20% מהתכנים שאנחנו מדווחים עליהם – מוסרים". למה הן לא עושות מספיק? "זה מתחלק לשניים: ראשית, אין מספיק לחץ כדי שיבינו את הבעייתיות וישנו את המדיניות שלהן. שנית, הן לא עושות מספיק גם כדי להסיר להט"בפוביה ועוד הרבה גילויים של שנאה". האם הסיבה לכך היא מטרות רווח? "אני לא חושב. יש להן הרבה מה להפסיד מהשארת תכנים אנטישמיים, יש הרבה מאוד גולשים שלא אוהבים את זה". כך או כך, לדברי אלדובי, "יש לרשתות החברתיות את היכולות הטכנולוגיות והתקציב וצריך להישמע קול, גם בתקשורת, כדי שהן יבינו שיש אנשים כמונו שלא מתכוונים לרדת להן מהזנב". עוד מ"ם שמקשר בין הקורונה למדינת היהודים. מתוך טוויטר העמותה זקוקה בימים אלה לתרומות מאנשים פרטיים ומגופים כדי להגביר ולשכלל את פעילותה. גוגל וטוויטר הן בין הגופים שכבר תרמו לה. אנשיה מייעדים את הכסף לבניית אלגוריתם בינה מלאכותית, שינטר את הרשתות החברתיות 24/7 ויחליף את הניטור הידני – השיטה שבה היא נוקטת כעת. "אם היה לנו אלגוריתם AI, עם הקהילה של המתנדבים והכלי היינו מגיעים לתוצאות מטורפות", אמר אלדובי. לדבריו, "כדאי לתרום לנו כי אנחנו עושים משהו שאף אחד אחר לא עושה – מנטרים תכנים ורוצים לנקות את הרשת מאנטישמיות. זה אפשרי, אבל כדי שזה יקרה, צריך שאנשים יתרמו".

האני-בוק (HoneyBook) פותחת מבערים בשנת הקורונה: חברת הפינטק הישראלית, שפיתחה פלטפורמה לניהול פיננסי ועסקי של בעלי עסקים ועצמאים, הודיעה אתמול על גיוס הון (סבב D) בהיקף של 155 מיליון דולר בהובלת Durable Capital Partners, אליה הצטרפו  גם,Tiger Global Management, Battery  אורן זאב ודיק קוסטלו, מנכ"ל טוויטר לשעבר, לצד המשקיעים הקיימים: Citi Ventures ,OurCrowd ו-Norwest. עוד בין משקיעי החברה: קרן UpWest, Vintage, Hillsven וקרן Aleph. רוב הסכום שגויס בסבב זה ייכנס לקופת החברה, וחלק קטן ממנו ישמש לעסקת Secondary (יאפשר לעובדיה לממשש אופציות שברשותם)  עבור כל עובדי החברה. בכך מגיע סכום ההשקעה ב- האני-בוק ל-248  מיליוני דולר. הסכום שגויס כעת ישמש את החברה לבסס את מעמדה בשווקים הקיימים, להאיץ את כניסתה לשווקים חדשים, וכמו כן לתמוך בצמיחתה על ידי גיוס כוח אדם נוסף בשנה הקרובה למרכזי הפיתוח בישראל ובארה"ב. החברה נוסדה בשנת 2013 על ידי על  ידי עוז אלון, שמשמש כמנכ”ל, נעמה אלון, סמנכ”לית המוצר של החברה, ודרור שמעוני, סמנכ”ל הטכנולוגיות. הטכנולוגיה שפיתחה החברה מאפשרת לבעלי עסקים עצמאים נותני שירות לנהל את כל ההיבטים של העסק שלהם, החל ממציאת לידים חדשים, שליחת הצעות ללקוחות, הנפקת חשבוניות, קבלת תשלומים ועוד – להרחיב את העסק שלהם.  החברה מעסיקה כ-100 עובדים, מחציתם במרכז הפיתוח בישראל והיתר בארה"ב. בשיחה עם אנשים ומחשבים סיפר אלון, כי "הבסיס להקמת החברה צמח מתוך הפעילות העסקית שלי ושל נעמה. לשנינו היו עסקים קטנים, והרגשנו על בשרנו את הקשיים שבהם נתקלים עסקים קטנים ועסקים ביתיים בניהול הפיננסי של העסק, כמו הוצאת חשבוניות, תשלומי מיסים, הכנת דו"חות כספיים ותשלומים שונים. הפלטפורמה שלנו מסייעת לכל אלו לנהל את עסקיהם בצורה נכונה". הקורונה הטיבה עם החברה. בעקבות הקורונה עובדים רבים פוטרו, ורבים מהם הפכו לעצמאים כפתרון האידיאלי להתפרנס, כך שהביקוש לשירותי החברה גבר מאוד. בנוסף, עצמאים ובעלי עסקים קטנים נאלצו להמציא את עצמם מחדש ועברו תהליך של דיגיטזציה מואצת. כל אלו הביאו ב-12 החודשים האחרונים את האני-בוק לצמיחה של פי שלושה בהכנסותיה, היקף הזמנות בשווי של יותר ממליארד דולר דרך הפלטפורמה שלה וכניסה אינטנסיבית לוורטיקאלים חדשים. למעשה, בשנה האחרונה הכפילה האני-בוק פי שישה את לקוחותיה בתחומים שונים, כגון מעצבים, יועצים, קואוצ'רים ועוד. החברה פועלת בשוק עצום ממדים הן בתחום הכספי והן בתחום ההיקפי, שכן יש מאות מיליוני עסקים קטנים בעולם וזה אינו דבר פשוט. אלון מציין, כי "עברנו שנה מטלטלת – מרגע אחד שבו הכלכלה נכנסה לשיתוק זמני עם פרוץ המגיפה ועד לצמיחה מוגברת ופעילות עסקית עניפה ומשגשגת בקרב עצמאים ובעלי עסקים חודשיים לאחר מכן". לדבריו, "בשנה הזאת גם אנחנו וגם הלקוחות שלנו הבנו שאנחנו שותפים מלאים להצלחות וגם לתקופות קשות, ואנחנו מהווים עבורם לא רק פלטפורמה טכנולוגית אלא קהילה. יזמנו עשרות מפגשים משותפים בין בעלי עסקים קטנים כדי שילמדו זה מזה איך להפוך את המשבר להזדמנות. הם יצרו אחד עבור האחר כר פורה לפעילות חדשה שלא הייתה שם לפני הקורונה. בעלת עסק קטן מפנסילבניה התחילה לעשות עסקים עם בעל עסק אחר מניו יורק בגלל הדיגיטזציה, ושניהם נפתחו לשוק חדש שלא היה שם קודם עבורם – וכל זה דרך הפלטפורמה שלנו". "הגיוס הנוכחי", הוא אומר, "הוא הבעת אמון אדירה של המשקיעים בחזון ובאומץ שלנו להשתנות, שהולך יד ביד עם השינויים הרדיקליים בשוק העבודה". לאחר שהגיעה לשווי שוק של יותר מיליארד דולר, אולי הגיע הזמן לעשות הנפקה? אלון סבור שבינתיים זה לא הזמן. "המטרה הנוכחית שלנו היא להתבסס, לשפר את המוצר ולהגיע לעוד אנשים. השוק שלנו הוא אוקיאנוס, ואנחנו נגעו רב בחלק קטן מאוד ממנו. אנחנו רוצים להתמקד בראש ובראשונה בהרחבת קהל הלקוחות של החברה".

סודהאקאר ראמאקרישנה, המנכ"ל של סולארווינדס (SolarWinds), נכנס לתפקידו בתחילת השנה, זמן קצר לאחר שהתפרסם דבר המתקפה של ישות מדינתית רבת עוצמה על שרשרת הפצת עדכוני התוכנה של החברה. למנכ"ל סולארווינדס, מנהל ותיק ועתיר ניסיון בתעשיית ה-IT העולמית, היה ברור שהחברה חייבת לשנות כיוון בנוגע לאבטחת מוצריה, עדכוני תוכנה ודרכי הפצתה. את המתקפה שספגה החברה הוא תיאר בראיונות לתקשורת כ"ניצול הזדמנות בשבריר שנייה, כזה שיכול היה להתרחש לכל חברה אחרת בתעשייה, ונוצל על ידי מקצוענים שיש להם גיבוי של מדינה מאחוריהם". את שבריר השנייה הזה הורה ראמאקרישנה למנוע בכל מחיר, ולאמץ מתודולוגיית Secure by Design לאורך כל שלבי הפיתוח וההפצה של פורטפוליו מוצרי החברה. החל מאיפוס ומתן הרשאות חדשות למשתמשי-על במערכות הארגוניות, המשך בהקמה מחדש של אישורים דיגיטליים ועד בדיקת קוד המקור באמצעות בודקים אנושיים ופריסה של יותר תוכנות לאיתור איומים – הנה חמשת השינויים הקריטיים שמנכ"ל סולארווינדס הורה לבצע כדי להגן מהבסיס על החברה, מוצריה ולקוחותיה: למנף כלי צד שלישי, ו"האקרים לבנים" לביקורת ראמאקרישנה הורה כי סולארווינדס תמנף ותעשה שימוש בכלי צד שלישי, כדי להרחיב את אנליזת אבטחת המידע של קוד המקור עבור תוכנת אוריון (Orion) כמו גם מוצרים נוספים. החברה גם התחייבה לממן ולהתקשר עם "האקרים לבנים", על מנת לזהות במהירות, לדווח ולתקן בעיות אבטחת מידע לאורך כלל פורטפוליו המוצרים של החברה. ניהול הדוק של החולשות ובדיקות חדירה לארגון סולארווינדס הרחיבה את מערך ניהול החולשות במערכות הארגוניות, על מנת להפחית את הזמן הממוצע עד לביצוע הטלאה שלהן. החברה גם מתכננת לבצע בדיקות חדירה מקיפות של מוצרי אוריון ומוצרים קשורים נוספים, על מנת לאתר בעיות במידה שקיימות, ואשר יטופלו בדחיפות. לשמור על האבטחה והשלמות של תוכנות סולארווינדס סולארווינדס מוסיפה בדיקות אוטומטיות וידניות, על מנת להבטיח שגרסאות מקומפלות זהות לקוד המקור של החברה. החברה גם מבצעת רישום מחדש לאישורים הדיגיטליים של כלל תוכנות פלטפורמת אוריון ומוצרים נוספים של החברה. הנוזקה שהוכנסה לתוכנות החברה לא שולבה בה בגרסת קוד המקור, אלא הוכנסה בשלב בניית עדכון התוכנה, כך חשפה סולארווינדס בדצמבר אשתקד, ונראה שהנוזקה לא הוכנסה למוצרים נוספים. לחזק את סביבות הפיתוח החברה עורכת תהליך מתמשך של ניתוח פורנזי של סביבות פיתוח המוצר, על מנת לאתר את הסיבות המהותיות לפריצה, ולבצע צעדי תיקון. החברה גם מתכננת לעבור לסביבת פיתוח חדשה, שתאפשר בקרת גישה הדוקה יותר, ולפרוס מנגנונים שיאפשרו ליצור גרסאות הפצה ממספר רב של מקורות פיתוח. הגנה טובה יותר על הסביבות הפנימיות של החברה סולארווינדס מתכננת לתעדף את ההגנה על הסביבות הפנימיות שלה, כנדבך מרכזי בתורת הפעולה של החברה מכאן ואילך. בתור התחלה, החברה תעביר נקודות גישה מרוחקות, המספקות כניסה לרשת הארגונית ולאפליקציות של החברה, לשימוש בטכנולוגיית אותנטיקציה מרובת פקטורים. החברה גם מתכננת לאפס ולספק הרשאות מחדש לכל המשתמשים במטה החברה ובגופי פיתוח המוצר. זה כולל איפוס והרשאות חדשות למשתמשי-על ולמשתמשים העוסקים והקשורים לבניית גרסאות ההפצה של עדכוני התוכנה המופצים לפלטפורמת אוריון ומוצרים נוספים. עוד מבצעת החברה פריסה של תוכנות הגנה ואיתור איומים בכל נקודות הקצה של הרשת הארגונית, עם דגש מיוחד על סביבות הפיתוח. כך לדוגמה, החברה הטמיעה את פתרון CrowdStrike Falcon להגנה על כלל נקודות הקצה הארגוניות כדי להבטיח שהמערכות הפנימיות שלה מאובטחות בעקבות מתקפת הסייבר נגד החברה. לפרטים נוספים היכנסו לקישור הבא.