הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
27/05/21 16:53
8.04% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
תוכנה היא התחום המזוהה ביותר עם ענף ההיי-טק. היא נוגעת ברוב האספקטים בחיים שלנו. לדוגמה, יש תוכנה שדואגת להזרמת וידיאו (סטרימינג), תוכנה שיודעת לסחור בבורסה, כזו שדואגת לרכבים אוטונומיים, תוכנה שמהווה מנגנון סליקה וכמובן – מערכות ההפעלה שמפעילות את הטלפונים והמחשבים שלנו. בקיצור, התוכנה עומדת בבסיסם של רוב הדברים שאנחנו מכירים, והיא מהווה הלב של עולם הפיתוח, ולכן שם צריך את רוב האנשים.
לכן, לכאורה, מתבקש שאנשי התוכנה ישתכרו את השכר הטוב ביותר בעולם ההיי-טק, או לפחות אחד מהטובים שבהם. האם אנשי ומנהלי התוכנה אמנם משתכרים היטב? מיד הטבלאות, אבל קודם לכן אציין שהתוכנה היא התחום שמחזיק כרגע את מספר המשרות הגדול ביותר באתר שלנו – 4,372 משרות באוויר, וסך הכול 34 אלף בשנה החולפת. התפקידים בתחום התוכנה שאליהם מגייסים הכי הרבה הם, בסדר עולה: מהנדסי תוכנה, מתכנתי Full stack, ראשי צוותי פיתוח ומתכנתי ג'אווה.
וכעת – לשכר: הנתונים מראים שענף התוכנה מעניק לעובדיו את המשכורות הגבוהות ביותר בהיי-טק, והסכומים גדלים, מן הסתם, ככל שהתפקיד הופך לבכיר וניהולי יותר. כיוון שמדובר בתחום הרחב ביותר בתעשיית הטכנולוגיה, עם כמות ומגוון התפקידים הגדולים ביותר, בחרתי להציג לכם שכר של תפקידים בולטים ממנו: קצת על אול ג'ובס ומיזם השכר החדש
אול ג'ובס היא פלטפורמה לקריירה וגיוס, עם קרוב למיליון מחפשי עבודה מדי חודש, כ-35 אלף משרות לפני הקורונה ומעל 30 אלף משרות המפורסמות באתר בימים אלה. האתר מרכז תחת קורת גג אחת משרות שפרסמו מעסיקים, כמו גם כאלה שנאספות מ-3,000 מקורות שונים (כולל רשתות חברתיות), ולכן מהווה ברומטר למצב השוק. מחלקת המחקר של אול ג'ובס מפיקה נתונים יומיומיים אודות שוק התעסוקה בארץ, ושופכת אור על סוגיות ומגמות מרכזיות הנוגעות לכוח העבודה במשק: אילו מקצועות התחזקו ואילו נחלשו, מהם התחומים המבוקשים, כמה אנשים מתמודדים בממוצע על כל משרה ועוד.
החברה מפעילה את מיזם השכר החברתי כמה אתם שווים, שלדבריה מהווה מאגר המשכורות הגדול בישראל. למרות החשיבות של נושא המשכורות, עד עתה לא היה קיים בישראל גוף כלשהו – ממשלתי או פרטי – שהציג מידע מסודר ונתונים נגישים לציבור הרחב. כמה אתם שווים נולד מתוך הרצון לעשות בדיוק את זה. הרעיון שעליו הוא מבוסס הוא לספק מענה תחת עקרון מנחה מרכזי – של שיתוף וחוכמת המונים, כאשר אלה שמספקים את המידע הם אלה שיודעים הכי טוב מכולם כמה הם צריכים להרוויח – העובדים עצמם. מעל 550 אלף עובדים ועובדות במשק הישראלי כבר דיווחו במסגרת המיזם כמה הם מרוויחים.
הנתונים נאגרים ומעובדים תחת פיקוח סטטיסטי קפדני של מכון המחקר פאנלס, אנליסטים ומומחי דטה ומחקר, כדי לשקף את השכר הממוצע בכל תפקיד. התוצאות, שעברו תיקוף, מופיעות במתחם השכר, שמתעדכן באופן קבוע מרגע עלייתו לאוויר. מדי יום מתווספות למיזם בממוצע כ-400 משכורות חדשות.
כמה משתכרים בתחומים אחרים בהיי-טק? אתם מוזמנים להיכנס לכתבות הקודמות במדור, שבהן בדקנו מהו השכר של מנמ"רים ואנשי IT, אנשי חומרה, אנשי אינטרנט ודיגיטל, אנשי QA ואנשי מחשבים ורשתות.
הכותבת הינה מנהלת התוכן והמחקר באולג'ובס.
27/05/21 12:48
6.25% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
גוגל (Google) מרחיבה את נוכחותה בתחום הבריאות: החברה חתמה על שיתוף פעולה שיאפשר לה גישה לתיקי מטופלים של רשת שירותי הבריאות HCA, המפעילה 181 בתי חולים ויותר מ-2,000 מרפאות ב-21 מדינות בארה"ב, כך שתוכל לפתח אלגוריתמים של שירותי בבריאות.
לפי פרסום בוול סטריט ג'ורנל, גוגל תאחסן נתונים אנונימיים מתיקי המטופלים וממכשירים רפואיים מחוברים, ומהנדסי החברה ו-HCA יפתחו אלגוריתמים שיסייעו לשפר את היעילות התפעולית והפיקוח על החולים ויסייעו לרופאים בהחלטותיהם. הדיווח מציין כי ההסכם הוא רב שנתי, אם כי לא צוין לכמה שנים.
על רקע השימוש הגובר בתיקים דיגיטליים בשנים האחרונות, בתי החולים וחברות טכנולוגיה מנצלות את ההזדמנויות כדי להשתמש בשפע המידע הרפואי הנאסף על מטופלים. גם מיקרוסופט ואמזון חתמו על עסקאות עם בתי חולים כדי לנתח את המידע הרפואי של מטופליהם. גוגל חתמה בעבר עסקה לאיסוף נתונים עם אסנסיון לצורך פרויקט סודי שלה, המכונה נייטינגייל, והוטחה בה ביקורת על כך שהחלה בפרויקט מבלי ליידע את המטופלים והרופאים. מכל מקום, העסקה עם HCA היא יתרון לגוגל, משום שארגון זה אחראי על 5% משירותי בתי החולים בארצות הברית, והוא מקיף כ-30 מיליון מגעים עם מטופלים מדי שנה. גוגל תוכל לפתח גם כלים שונים של שירותי בריאות ולבדוק אותם בעזרת HCA.
נתוני המטופלים מוגנים בחוקי פרטיות, ומתירים לבתי חולים ולארגוני בריאות לשתף מידע עם גופים כדי לאפשר לחוקרים לנתח את נתוני המטופלים מבלי לקבל מהם היתר, ואף להשתמש במידע הזה בדרך שהם רוצים, בתנאי שהם עומדים בחוקי הגנת הפרטיות.
"אנו רוצים להרחיב את הגבולות של מה שאנשי רפואה יכולים לעשות בזמן אמת בעזרת נתונים", אמר כריס סאקאלוסקי, מנהל שירותי בריאות ומדעי החיים בחטיבת הענן של גוגל, בראיון לוול סטריט ג'ורנל.
27/05/21 15:24
6.25% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
שמו של מיכאל לארסון, מנהל ההשקעות הראשי של קרן גייטס ושל כלל הונו של ביל גייטס – באמצעות קרן האחזקות שייסדו השניים, ששמה קסקייד אינווסטמנטס (Cascade Investment) – עלה בימים האחרונים בדיווחים שטוענים כי השליט טרור בקרב עובדים ויצר "תרבות פחד" סביבו.
הניו יורק טיימס דיווח כי לארסון עסק בעבר בדפוס של התנהגות פסולה במקום העבודה, כך לפי עובדים שלו לשעבר. לכאורה, לארסון נהג להעיר לעובדיו הערות סקסיסטיות, מיזוגניות וגזעניות.
מדובר בהאשמה חדשה ולא מחמיאה הקשורה, הפעם לא ישירות אבל בכל זאת הדוקות, לגייטס. מאז שהיזם הטכנולוגי והפילנתרופ המפורסם ורעייתו, מלינדה, הודיעו לעולם בציוץ שהחליטו לסיים בצורה מכובדת 27 שנות זוגיות מתוקשרת, וכזו שנחשבה מוצלחת במיוחד, חרושת השמועות והחשיפות לכאורה סביב גייטס בשיאה.
מלינדה וביל גייטס בימים טובים יותר. צילום: קג'טיל רי, מתוך ויקיפדיה
עד כה, ומאז ה-4 במאי, עת בישרו הגייטסים על הגירושים, עסק העולם ובהרחבה בחשדות שהסיבה לפרידה המפתיעה נעוצה בקשרים של גייטס עם המיליארדר והפדופיל המנוח, ג'פרי אפשטיין, שהפריעו למלינדה מאז שנחשפה לקיומם. גייטס, שהביע חרטה על קשריו עם אפשטיין, טען וטוען להגנתו כי קשרים אלו היו רק לצורך ניסיונות שידול של המליארדר להרים תרומות לקרן שלו ושל זוגתו דאז.
בהמשך, לאחר שנודע כי בעתירת הגירושין של מלינדה, שהוגשה בקינג קאונטי שבוושינגטון, צוין כי הנישואין "נשברו באופן בלתי הפיך", צצו גם דיווחים על רומן אסור וישן עם עובדת של מיקרוסופט (Microsoft).
לפי דיווח של הוול סטריט ג'ורנל, המתבסס על מקורות אנונימיים הבקיאים בפרטי הפרשה, עובדת מיקרוסופט לשעבר, מהנדסת במקצועה, ניהלה "מערכת יחסים מינית לאורך שנים עם מר גייטס". דובר של מיקרוסופט אישר שהחברה קיבלה מכתב בעניין ב-2019, לפיו גייטס "יזם מערכת יחסים אינטימית עם עובדת החברה בשנת 2000", כך דיווחה רשת CNN. הדובר גם אמר שדירקטוריון מיקרוסופט שכר בעת חשיפת העניין משרד עורכי דין חיצוני לביצוע חקירה "יסודית" סביב הסברה שגייטס ניהל קשר לא ראוי עם העובדת כשהיה חלק מההנהלה הבכירה של מיקרוסופט. אלא שלפי הדיווחים, גייטס פשוט התפטר ביוזמתו מהדירקטוריון לפני שהחקירה הסתיימה והגיעה לכדי מסקנות. דוברו של גייטס אמר לתקשורת כי עזיבתו של היזם והנדבן המפורסם את חבר המנהלים אינה נובעת מהקשר שלכאורה היה לו בעת ההיא, או מהחקירה בנדון.
אל כל החשיפות הללו מתווספות שלל טענות פחות מוכחות כנגד גייטס, שבהן עוסקים חובבי קונספירציות בהרחבה ברשתות החברתיות כבר מזה שנים, וביתר שאת מאז פרוץ מגיפת הקורונה, בדבר מעורבותו של הטייקון בניסיונות "לדלל את אוכלוסיית העולם", שאמנם מעולם לא הוכחו, אבל שיצרו סביבו וסביב המותג שהוא אווירה של ספקנות ואנטגוניזם. Michael Larson, the man who manages Bill Gates's fortune and his foundation's endowment, engaged in a pattern of workplace misconduct, former employees said. https://t.co/n8T5bvhWjz
— The New York Times (@nytimes) May 27, 2021 חמש תלונות בלבד או תרבות ארגונית רעילה קבועה?
לכל ההאשמות המטרידות יותר או פחות הללו מצטרפות כעת הטענות נגד לארסון, שבוודאי שאינן עושות טוב לתדמיתו של הבוס הישיר שלו, גייטס.
קסקייד אינווסטמנט מוקדשת כולה אך ורק לניהול הונה של משפחת גייטס, ואפילו מכונה בעיתונות האמריקנית 'ביל ומלינדה גייטס השקעות'. מאחר שלאחר החדשות על הגירושין הופנו העיניים, כאמור, אל בני הזוג גייטס בכלל ואל הונם העצום בפרט, הניו יורק טיימס, שבחר לחקור את החברה שמנהלת את הון העתק הזה, גילה ש-10 מעובדי החברה טוענים כי לארסון הוא סקסיסט, גזען ואדם זדוני למדי. העובדים אמרו לטיימס כי קיימת בארגון 'תרבות פחד' – בגללו.
בדיווח צוין כי לארסון "העריך נשים עובדות על בסיס מידת האטרקטיביות שמצא בהן, הראה לעמיתיו באינטרנט תמונות של נשים עירומות, והעיר הערות מיניות מעת לעת". על פי הטענות, באחת ההזדמנויות גם שאל לארסון עובדת, לכאורה, אם היא מוכנה להתפשט בתמורה לסכום כסף מסוים.
עוד צוין כי לארסון מכנה לעיתים קרובות עובדים "טיפשים" ומתאר את עבודתם כ"זבל".
טענה נוספת שעלתה היא שנהג בגזענות נגד עובד שחור. העובד, שסיפר כי איחר לעבודה משום שהלך להצביע ביום הבחירות בארה"ב, זכה, לפי הדיווחים לכך שלארסון יאמר לו: "אבל אתה גר בגטו וכולם יודעים ששחורים לא מצביעים".
בתשובה לתהייה האם הגייטסים ידעו על התנהגותו של לארסון נודע כי לאחר תקרית זו, ועקב כך שהחלה להישמע ביקורת פנימית על התנהגות הבוס, ביל ומלינדה גייטס נפגשו עם העובד השחור, ככל הנראה כדי לנסות להרגיע את הרוחות.
בכתבה הואשם לארסון גם בבריונות ונקמנות. "כאשר עובד אמר שהוא עוזב את החברה, לארסון החזיר לו בניסיון לפגוע בשווי הבורסה של החברה שבה הוא היה אמור לקבל ג'וב חדש", ציין הטיימס.
"לפני שנים, בימים הראשונים של הקריירה שלי, השתמשתי בשפה קשה שלא אשתמש בה היום. אני מצטער על כך, אבל עבדתי קשה כדי לשנות זאת", אמר לארסון בתגובה לטיימס.
דובר קסקייד טען כי לארסון ניהל יותר מ-380 עובדים, שהיו פחות מחמש תלונות בסך הכל נגדו, וכי כולן נבדקו ברצינות.
27/05/21 17:41
6.25% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
אם יצא לכם באחרונה להשתמש באחד השירותים של האתר הממשלתי Gov.il והופניתם למוקד תמיכה, יש סיכויים שקיבלתם סיוע – בשיחה או בכתב – מהיתאם אלקשעלה, שעובד במוקד התמיכה שמפעילה בזק און ליין בבאר שבע.
המוקד מטפל בסיוע ותמיכה למשתמשים שנעזרים בשירותי האון ליין באתר הראשי של הממשלה. אלקשעלה, בן 27, גר ביישוב הבדואי רהט ועובד במוקד מזה שלוש שנים. יחד אתו עובד שם דור שופן, בן 22, שגר במושב גילת שליד אופקים. שופן הוא סטודנט לניהול במכללת ספיר ומזה קצת יותר משנה הוא עובד במוקד – גם הוא בתמיכה וטכנית, בצוות מקביל לזה שבו מועסק אלקשעלה. פרץ האלימות האחרון בערים המעורבות לא השפיע על מערכת היחסים הטובה בין השניים.
לפני שהגיע לבזק און ליין, אלקשעלה עבד בעבודות שונות, כאשר המוקד של החברה הוא המוקד הראשון שהוא עובד בו. "קיבלתי קידום ואני עובד כעת בתמיכה בכתב", הוא אומר. אלקשעלה הוא בן לשבט הגדול ביותר ברהט, שנדד לנגב ממצרים. יש לו 17 אחים, שהוא השני בסדר הגילאים ביניהם. אחיו הבוגר עוסק בייבוא מזון ואחיו הצעיר הוא בן ארבע. הוא סיים 12 שנות לימוד עם בגרות במגמת מכונאות רכב וחשמל בעמל רהט, אבל לא המשיך בתחום.
היתאם אלקשעלה, עובד במוקד של בזק און ליין. צילום: יח"צ
"הגעתי לבזק און ליין בעקבות המלצה של חבר", מספר אלקשעלה. "קראו לי לראיון, הייתי אחד מתוך 12 מועמדים שהוזמנו באותו היום, חלקם היו בעלי ניסיון. חששתי שלא אתקבל, כי לא היה לי כל רקע בעבודה בתחום, אבל למרבה ההפתעה, הייתי אחד משני עובדים שהתקבלו מאותה הקבוצה, וזה מאוד החמיא לי".
הרגשת שוני בתהליכי הקבלה לעבודה?
"לא. המדיניות בחברה והאווירה הן ששופטים כל אחד לפי הכישורים שלו ולפי אישיותו, ובהתאם מסייעים לו להתקדם. זה חלק מה-DNA של בזק און ליין כולה, ולא רק במוקד הזה".
האם אתה מרוצה?
"כן, ואני שואף להתקדם ולהמשיך ללמוד".
האם חל שינוי בעמדה שלך לגבי יחסי היהודים-ערבים בעקבות האירועים האחרונים?
"לא. מי שהשתתפו באירועים האלה הם מיעוט, הם לא מייצגים לא את דעתי ולא את הדעה של רוב האוכלוסייה. המדינה הייתה צריכה לעצור את זה מוקדם יותר – אנחנו חיים ביחד, אין לנו מקום אחר לחיות בו".
אלקשעלה מציין כי "אנחנו חיים באזור שיש בו הרבה קיבוצים ומושבים. הם באים אלינו ואנחנו אליהם, ואפילו בשבועיים האחרונים היינו ביחד. עבדתי בכל מיני עבודות באזור, לפני בזק און ליין, עם יהודים וערבים, ולא ראיתי אף פעם מצב שבו יהודי לא יעזור לערבי או להיפך רק בגלל המוצא שלו. גם כאן אני מרגיש את אותו הדבר".
דור שופן, עובד במוקד של בזק און ליין. צילום: יח"צ
"אחד לנפש, אחד למקצוע"
שופן שותף לדעתו של אלקשעלה בנוגע ליחסי הערבים והיהודים בבזק און ליין – ובכלל. "שנינו חשנו אכזבה גדולה כששמענו מה קורה בשבועות האחרונים. לפגוע בבן אדם רק מאחר שהוא ממוצא כזה או אחר זה דבר שלא צריך להיות במדינה שלנו, זה לא חלק מהתרבות שלנו", הוא מציין.
את 12 שנות הלימוד שלו סיים שופן בתיכון מרחבים, עם תעודת בגרות תוך התמקדות במוזיקה ובחשמל. "אחד לנפש, אחד למקצוע", הוא אומר בחיוך. כרגע הוא לא עוסק בחשמל, אבל במוזיקה כן – בשעות הפנאי, בנגינה על תופים, "בשביל הכיף", שופן מוסיף.
אלקשעלה ושופן לא רק עובדים ביחד, אלא גם נפגשים אחרי שעות העבודה. "ביקרתי בבית שלו והוא אצלי, אנחנו מכירים את המשפחות ונהנים לדבר", אומר שופן. "בתור מושבניק, אני יודע שאנחנו עושים מאמצים להעסיק את תושבי הפזורה הבדואית, ואין אצלנו הבדל אם העובד הוא בדואי, תאילנדי או יהודי. ככה זה צריך להיות בכל מקום".
ובכל זאת, האם דיברתם על האירועים בשבועות האחרונים – המלחמה והמהומות?
שופן: "דיברנו על זה יותר בקטע של הומור שחור. בסך הכול כולנו חיים באותו המצב. הנושאים עולים בפינת העישון והקפה, והכול בצורה תרבותית ומכובדת".
אלקשעלה: "תמיד יש קיצוניים משני הכיוונים, אבל הם לא מייצגים את הרוב, שרוצה לעבוד ולחיות בשקט".
בבזק און ליין אומרים כי הם מייחסים חשיבות רבה לדו קיום. "החברה מעסיקה עובדים מכל המגזרים ופלחי האוכלוסייה במוקדים שלה ברחבי הארץ, ודוגלת באופציות קידום ופיתוח שוויוניות", הם מציינים.
27/05/21 13:35
5.36% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
נוטניקס (Nutanix) סיימה את הרבעון השלישי של שנתה הכספית עם תוצאות טובות, שהיכו את תחזיות האנליסטים – כך עולה מהנתונים שהיא פרסמה אמש (ג'). עם זאת, מנכ"ל החברה, רג'יב רמסוואמי, דיווח בשיחה עם משקיעים על התוצאות הכספיות של החברה כי היא פיטרה כ-2.5% מכוח האדם שלה במשרדיה ברחבי העולם, רובם ממשרות מכירות ושיווק. גורמים בישראל מעריכים כי ההחלטה לא צפויה להשפיע על הסניף המקומי.
התוצאות העסקיות שהחברה דיווחה עליהן הראו עלייה של 8% בהכנסות ל-344.5 מיליון דולר – יותר מהצפי האנליסטי, שעמד על 334.5 מיליון. נוטניקס עקפה את התחזיות גם בהפסד הנקי למניה, שעמד על 41 אגורות. זאת, בעוד שהמומחים חזו שהרווח הנקי של החברה למניה יעמוד על 49 אגורות. ההפסד הנקי הכללי פחת בחצי, והגיע ל-123 מיליון דולר לעומת הפסד של 236 מיליון ברבעון המקביל ב-2020.
חברת התוכנה מסאן חוזה שבקליפורניה מעסיקה כ-6,200 עובדים בעולם, ומשמעות הצמצום בכוח האדם היא כ-155 עובדים מפוטרים.
רמסוואמי אמר כי "יעילות היא חלק חשוב במסלול שלנו לרווחיות. הגברנו את יעילות ההגעה לשוק, כולל הוצאות על שיווק דיגיטלי, מינוף מוגבר של ערוצי השותפים שלנו, ואופטימיזציה של כוח האדם באזורים מסוימים בהתבסס על הזדמנויות שוק. בהקשר למאמצים האלה, באחרונה הפחתנו את כוח האדם שלנו בעולם ב-2.5% מתחומי המכירות והשיווק, תוך שאנו משפרים את מודל ההגעה לשוק שלנו", אמר המנכ"ל, שנכנס לתפקידו בדצמבר האחרון. "אנו מצפים שהפעולות הללו יתרמו כ-50 מיליון דולר לחיסכון השנתי".
לדברי המנכ"ל, הפיטורים בוצעו בעיקר בשווקים ובאזורים שבהם היו לחברה "הוצאות עודפות".
27/05/21 15:40
5.36% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
כשמוציאים את Precision 3560 הנייד החדש של דל מהמארז שלו הוא נראה כמו מחשב רגיל לחלוטין. אמנם מדובר במחשב יחסית גדול, בוודאי לעומת המחשבים הדקים והקלים שאנשי עסקים אוהבים לבחור לטובת השימוש היום יומי שלהם, ובמיוחד כשהם בדרכים, אבל לא משהו יוצא דופן – מחשב עם מסך 15.6 אינץ' בגודל סטנדרטי למדי.
גם המשקל סביר לחלוטין ועומד על 1.59 ק"ג, ושוב – לא מדובר במשהו חריג עבור מחשבים ה"רגילים" עם מסך בגודל כזה.
רק ש-Precision 3560 של דל הוא לא מחשב רגיל. מדובר בנייד שהוא תחנת עבודה המיועדת ליוצרי תוכן, לאנשים שעורכים וידאו, לאדריכלים. לאותם משתמשים שזקוקים לתוספת של ביצועים כדי לבצע את העבודה היום יומית, שהיא קצת יותר תובענית. טוב, לא ממש קצת לעומת משימוש שבו המיקוד הוא בגישה לשרתים בענן כדי להריץ יישומים וטפסים וניהול פגישות – לא שזה לא חשוב, אבל עדיין זה לא דורש ביצועים מדהימים.
זה אולי כבר לא יוצא דופן, במיוחד מבחינתה של דל, אבל עדיין מרשים לראות כיצד גם המחשבים הכבדים והגדולים של פעם לא ממש כבדים וגדולים כיום.
עם זאת, לא מדובר בתחנת עבודה המיועדת לקצה העליון של השימוש, אלא, אם אפשר להגדיר אותה כך, לשוק הכניסה לתחנות עבודה מקצועיות. הוא מציע מפרט סביר ומעודכן, שמבוסס על מעבד Core i7-1165G7 מהדור ה-11 של אינטל, וכולל 32 גיגה-בייט זיכרון RAM מסוג DDR4 במהירות 2133 מגה-הרץ, אבל לא כזה שיתאים למשתמשים כבדים באמת.
אחד ההיבטים הבולטים הוא הבחירה בכרטיס התצוגה המקצועי Quadro T500 של אנבידיה (Nvidia). זהו כרטיס תצוגה מקצועי בתצורה יחסית נמוכה בהיצע של יצרנית השבבים הגרפיים המובילה, והוא מציע 896 ליבות CUDA ברוחב פס של 64 ביט. ואמנם הוא מגיע עם זיכרון GDDR6 מודרני, אבל בנפח של 2 גיגה-בייט בלבד, וזה ממש בסיסי ולא יותר. מובן שמדובר בפתרון מקצועי וטוב יותר מהשימוש בשבב המובנה Iris Xe החדש של אינטל, ומשבבים מסדרת ה-MX של החברה, אבל עדיין זה בקצה התחתון של הרשימה.
אחד היתרונות שלו הוא צריכת כוח יחסית נמוכה, וזה אומר פחות חום. המחשב מגיע עם מאוורר ומפוח גדולים, ועם שני צינורות קירור מתחת למסך, אבל למרות זאת הוא לא מתחמם יותר מדי גם בזכות הרבה מאוד חריצי אוורור מאחור, בתחתיתו ובצד השמאלי – שיש בו גם שני חיבורי USB-C מודרניים, המשמשים גם לטעינת המחשב, וכן חריץ לכרטיס חכם. הוא גם לא מרעיש כשהוא מתחמם, ובסופו של דבר, בעומס עבודה מלא הוא בכל זאת קצת מתחמם כמו כל מחשב, וזה יתרון שנזקף לזכותו.
העובדה שההתחממות אינה משמעותית עוזרת כמובן גם לזמן העבודה של המחשב. המחשב שהגיע לבדיקה צויד בסוללת 63Wh, ובבדיקות שבוצעו עם מבחן המשרד המודרני של PC Mark 10 מבית UL, הוא הגיע לזמן מכובד ואף מרשים מאוד של 8 שעות ו-52 דקות. זה זמן שבהחלט מתאים להגדרה שלו כמחשב תחנת עבודה נייד, ואולי הוא מתאים לאותם מקצוענים כשהם יוצאים לפגישות ורוצים קצת עוצמה מתחת לידיים כשהם מאירים את המכונות החזקות ממש במשרד.
Precision 3560 הגיע לבדיקה עם כונן SSD NVMe של ווסטרן דיגיטל בנפח 512 גיגה-בייט, הוא מציע מקלדת סטנדרטית וסבירה, שכוללת גם מקש הפעלה/כיבוי המכיל חיישן טביעות אצבע מובנה ועובד היטב, ויש גם מקלדת נומרית כמו ברוב המחשבים העסקיים בעלי מסך 15.6 אינץ' ומעלה. יש בו גם משטח שליטה הממוקם בדיוק מתחת למקש הרווח, בינוני בגודלו, והוא נקודת החולשה של המחשב: לא מדויק דיו, ובגלל שהוא לא לגמרי באמצע המחשב יש נטייה לטעות קצת יותר מדי בצד הלחיצה. עם זאת זה לא כל כך נורא, כי קשה להאמין שמישהו יסתפק, לפחות ברוב המכריע של הזמן, רק במשטח השליטה ולא יוסיף עכבר טוב לחבילה.
כמחשב פיזי גדול יש לו מגוון יציאות מרשים בצד ימין, שכוללות חיבור לרשת מקומית, שני חיבורי USB-A 3.2 Gen 2, חיבור HDMI בגודל מלא וכן חריץ לקריאת כרטיסי microSD. כן, יש יתרון לגודל לפעמים, במיוחד בסביבה עסקית ויצירת תוכן.
דל מציעה את המחשב בתצורה שהגיעה לבדיקה ב-6,599 שקלים- מחיר סביר עבור מחשב שמציע ביצועים יפים בסופו של דבר, במונחים של מחשב מודרני המצויד במעבדי Core-U מהדור ה-11, אבל כאמור כתחנת עבודה מהסוג הקליל יותר.
27/05/21 17:55
5.36% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
אנבידיה סיימה את הרבעון הראשון של השנה עם תוצאות מצוינות, שעל פי המנכ"ל והמייסד שלה, ג'נסן הואנג, הן במידה רבה פרי של רכישת מלאנוקס על ידה. מהדו"חות הכספיים שהחברה פרסמה אמש (ד') עולה כי היא רשמה במהלכו עליות בולטות הן בהכנסות והן ברווחים. הסיבה לכך היא הגידול העצום בביקוש להימורים באינטרנט בעידן הקורונה, ומשום כך עלייה גם בביקוש לכרטיסים הגרפיים שמאפשרים למהמרים את הגישה לאותם אתרים.
הואנג אמר כי "היה לנו רבעון נהדר, עם ביקוש חזק למוצרי החברה, שהניע הכנסות שיא. התוצאות של מלאנוקס עולות על הציפיות שלנו והרכישה שלה הפכה את אנבידיה לחברת דטה סנטרים ומחשוב מואץ בכל קנה מידה".
מה אומרים המספרים?
הדו"חות מראים שההוצאות של החברה זינקו ברבעון ב-76.1% ל-3.7 מיליארד דולר. אלא שההכנסות צמחו בשיעור ניכר יותר – 83.8% – ועמדו על 5.66 מיליארד. כתוצאה מכך, ועל אף גידול של יותר מפי שניים בחבות המס, הרווח הנקי של החברה האמיר ב-108.5% ל-1.9 מיליארד דולר. הרווח למניה עלה ב-106.2% ועמד על 3.03 דולר.
ההוצאות הגולמיות של אנבידיה רשמו ברבעון זינוק של 88.9% לכשני מיליארד דולר, הרווח הגולמי צמח ב-81.1% ל-3.6 מיליארד והרווח הגולמי השולי הגיע ל-64.1%. בסעיפי התפעול, ההוצאות האמירו ב-62.7% ל-1.67 מיליארד דולר והרווח קפץ פי שניים לכמעט שני מיליארד.
27/05/21 19:18
5.36% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
השבוע פרסמנו כאן, באנשים ומחשבים, ראיון עם רועי לבנון, מנהל תחום תעסוקה בהיי-טק במנהל תעסוקת אוכלוסיות במשרד העבודה והרווחה, ועם יוליה איתן, ראשת המנהל. הראיון כלל ציון של נתונים על העסקת חרדים, ערבים ואוכלוסיות מודרות אחרות במשק הישראלי בכלל ובהיי-טק בפרט. במשרד שואבים עידוד ממגמת הגידול בהיקף המועסקים מאוכלוסיות גיוון בהיי-טק, אבל מודעים לכך שזה מעט מדי, בוודאי ביחס לגודלן באוכלוסייה. הנתונים עגומים על אחת כמה וכמה בהתחשב בעובדה שההיי-טק מהווה סמן ימני לכלל המשק והחברה בישראל.
בימים אלה, העיסוק בתחום זה אקטואלי מתמיד, בגלל המהומות שהיו בשבועות האחרונים, שהביאו להידרדרות ביחסים שבין יהודים לערבים במדינה. במהלך מבצע שומר החומות חווינו אלימות חסרת תקדים בערים המעורבות, שביטאה גם רגשות דתיים ולאומיים, אבל גם תסכול של הפורעים ממצבם . הפתרונות לכך קיימים, בין היתר, בדמות יותר תעסוקה של ערבים ואוכלוסיות גיוון אחרות בהיי-טק, רק שאין מי שיאיץ אותם ויכניס את הדלק והמשאבים, ובעיקר את שינוי התפיסה והשיח רווי השנאה והאלימות, שמאפיין את החברה הישראלית בשנים האחרונות.
אלא שכאשר יורדים לשטח ומשוחחים עם יהודים וערבים, או עם חרדים וחילוניים, שעובדים ביחד, בפרט בהיי-טק – יש תקווה, ויש פער אדיר בין זה לבין האלימות והשנאה. וזה מסר שצריך להטמיע אצל המנהלים, מקבלי ההחלטות והמגייסים במקומות העבודה. לא פעם, הסיבה לאי שילוב עובד חרדי, ערבי או בן לכל אוכלוסייה מודרת אחרת הוא החשש שהעובדים האחרים לא יקבלו אותם. הרצון לשמור על שקט תעשייתי ולא לעורר רעש. הפחד הזה הוא דמיוני, ולכן צריך להגיד למנכ"לי ההיי-טק: אל תחששו להעסיק ערבים, חרדים, נשים ועובדים.ות מכל מגזר אחר. התהליכים אולי קצת יותר מורכבים אבל בסופו של דבר, במרבית המקרים הרווח הוא של כל הצדדים.
ההיי-טק נגד הסטארט-אפ ניישן? ואיפה העובדים מישראל?
השבוע התוודענו לגל של מחאות מצד עובדים בענקיות ההיי-טק גוגל, אמזון ואפל, שבעקבות המבצע של ישראל נגד החמאס ועזה קוראים לחברות שבהן הם עובדים להחרים אותנו. יש כאן משהו מדאיג: אמנם, כרגע לפחות מדובר במספר קטן של עובדים בכל אחת מהחברות, אבל התופעה הזאת יכולה להתפשט כאש בשדה קוצים ועלולה להשפיע על חברות אחרות שירצו להשקיע פה. בטח בעידן הרשתות החברתיות, שבו כל בעל מקלדת הוא מלך ויש יותר פייק מניוז.
מדאיגה לא פחות השתיקה של העובדים של חברות אלה בישראל, ובעיקר מנהלי הסניפים המקומיים. גוגל, אמזון ואפל מעסיקות בארץ אלפי עובדים, ואפשר היה לצפות לתגובה ציונית הולמת שלהם, אל מול ההתנגדות של עמיתיהם מעבר לים: שיביעו תמיכה במדינת ישראל, שעברה בשבועות האחרונים ימים לא פשוטים של אלימות וטילים.
יש לקוות שחוסר התגובה שלהם לא נובע מחשש מתגובת ההנהלות בחו"ל. ענקיות הטק באות לפה לא בגלל העיניים היפות של העובדים הישראליים, אלא בגלל המוח המבריק שלהם. יש להן פה אינטרסים ברורים, ואפשר ורצוי שגם ברמה הממשלתית-מדינתית, יהיו מי שיעמידו את ראשי החברות הללו על מקומם. במיוחד בימים אלה, כאשר רק ביום שני השבוע הכריז משרד האוצר רשמית על חתימת הסכמים עם הזוכות במכרז נימבוס – גוגל ו-AWS של אמזון. כלפי חוץ, באוצר אמנם לא חוששים שהקריאות הללו של עובדי החברות, וקריאות דומות, יביאו לעיכוב או ביטול המכרז – עקב ההסכמים אתן, אבל רצוי שהמדינה תרמוז לבוסים שם בחו"ל שלהבא היא לא תשוש לחתום על חוזים עם חברות שעובדים שלהן מכתיבים להנהלות במי לתמוך ובמי לא.
הסייבר והבנקים: בוקר טוב, מנהלים נכבדים
הדו"ח השנתי של הפיקוח על הבנקים, שפורסם השבוע, כלל התייחסות נרחבת לאיומי הסייבר על מערכת הבנקאות. זאת, על רקע המתקפות שהיו בשנה האחרונה ולפי התחזית, יימשכו גם השנה – ואף יתגברו. בדו"ח נחשף כי יותר מהדאגה לרווחיות, מה שמדיר שינה מעיניהם של מנהלי הבנקים זה הסייבר – שאותו הם מיקמו בראש הדאגות שלהם.
אלה חדשות טובות למנהלי הטכנולוגיה והאבטחה במגזר הפיננסי. בדיונים שבוודאי נערכים כעת בצמרת הבנקים מעלים את נושא הסייבר וההיערכות למתקפות – מה שאומר שהתפקידים של המנמ"רים ומנהלי האבטחה מקבלים משנה תוקף וחשיבות. אלה בוודאי מוכיחים כי היערכות נכונה היא פונקציה גם של משאבים ותקציבים. הם יכולים להראות לאותם מנהלים שבשנים קודמות, כאשר פרשו בפניהם את אותם איומים, דחו על הסף השקעות כדי למנוע אותם, שמעשיהם הכניסו את הארגונים למקומות מסוכנים. כעת, כאשר משטחי התקיפה מגיעים עד למשרדים של אותם מנהלים, הם מבינים שסייבר זה לא סתם הוצאה, אלא השקעה בכלי שישמור עליהם ועל הבנק שלהם. ועל כך נאמר: מוטב מאוחר מאשר אף פעם.