הטלפונים החדשים שתשיק השנה אפל (Apple) יקראו בסופו של דבר iPhone 13 ולא iPhone 12S, וההשקה תכיל ארבע דגמים, כך עולה מדיווחים ברשת שמבוססים על ספקי שרשרת הייצור של הטלפונים מבית הענקית מקופרטינו. יחד איתם גם עולה קצת רמת הציפיות מהמכשירים החדשים, והציפייה לשדרוג שהם יציעו לעומת הדור הנוכחי. ההשקה, שאמורה להתרחש בספטמבר, תכיל לפני הדיווחים קו יוצרים מלא: iPhone 13 mini עם מסך 5.4 אינץ', iPhone 13 עם מסך 6.1 אינץ', iPhone 13 Pro עם מסך 6.1 אינץ' ו-iPhone 13 Pro Max עם מסך 6.7 אינץ'. שני טלפוני ה-Pro יגיעו עם מסך OLED LPTO, שסמסונג (Samsung) מייצרת עבור אפל, שיציעו קצב רענון של 120 הרץ וצריכת כוח נמוכה יותר. בשני האחרים קצב הרענון יישאר על 60 הרץ – וזה ישתנה לפי דיווחים אחרים במשפחת iPhone 14, שעבורה תייצר LG את מסכי ה-LPTO, כשכל הטלפונים יציעו תמיכה ב-120 הרץ. לפי דיווחים וניתוחים קודמים, מכשירי ה-iPhone 13 אמורים להציע מבנה גדול יותר של העדשות בגב המכשיר, ובאופן בולט אפילו, חריר קטן יותר ומגרעת קטנה יותר במסך עבור מצלמת הסלפי, סוללה גדולה יותר, תאימות 5G גלובלית וכן נפח אחסון של עד 1 טרה-בייט.

בעיות האבטחה של מיקרוסופט (Microsoft), כך נראה, מגיעות לכל פינה במערכות ההפעלה שלה. כעת החברה מבקשת מכל מי שמשתמשים בגירסה 7 או 7.1 של PowerShell לעדכן אותה בדחיפות, בהקדם האפשרי, כדי למנוע את האפשרות של פגיעות מובנית שיכולה לאפשר התקפות קוד מוזרק מרחוק (RCE). PowerShell היא כלי שורת פקודה ניהולי, שמאפשר לקבוע הגדרות רבות במערכת המחשב, וכן להריץ תסריטים מוגדרים כדי למכן פעילויות תוכנה שהמחשב מבצע. הכלי הזה מבוסס על .NET והוא משתמש בחבילה לפענוח טקסטים כדי להבין את הפקודות ולבצע אותו. חבילה מסוימת זו היא שעודכנה כדי למנוע את הפגיעות המסוכנת שהתגלתה בה – במיוחד עבור מי שמשתמש ב-PowerShell בסביבות Azure. הפגיעות שהתגלתה, שקיבלה את הרישום CVE-2021-26701, פוגעת במספר אלמנטים שקשורים ל-PowerShell, וכדי למנוע את האפשרות שהיא תנוצל מבקשת מיקרוסופט לעדכן את גרסה 7.0 לגרסה 7.0.6 ואת גרסה 7.1 לגרסה 7.1.3. מעבר להתמודדות הישירה עם הפגיעות ברמת המערכת, מיקרוסופט מספקת גם קווים מנחים לשימוש מפתחים כדי שיסירו אותה מאפליקציות שלהם שמבוססות על NET. צבי קצבורג

מיקרוסופט (Microsoft) החלה בהשקת טלאי חירום לפגיעות שהתגלתה ב-Print Spooler Service של Windows, תקלה שאף גרמה למערך הסייבר הלאומי להוציא התרעה דחופה ביום ה' בשבוע שעבר. מיקרוסופט אישרה את מהות התקלה לאחר חשיפתה, והיא כאמור ממהרת כעת להציע עדכון לפגיעות שזכתה לכינוי PrintNightmare. כזכור, דובר בתקלה שהוגדרה כקריטית, מכיוון שהיא מאפשרת לתוקפים מרחוק מזוהים, המשיגים נגישות למחשב, לפעול ברמת המערכת ולהריץ קוד שיכול להשפיע על מערכות מיקרוסופט אחרות במחשב וברשת. לפי מיקרוסופט, הטלאי מיועד למערכות Windows Server גרסת 2019, גרסת 2012 R2 וגרסת 2008,  Windows 8.1 כולל גרסת ה-RT שלה, וכן מערכות נתמכות של Windows 10. באופן מפתיע החברה גם שחררה טלאי מתאים עבור Windows 7. הטלאי עדיין לא מקיף לחלוטין את כל המערכות, ובין אלו שיצטרכו בינתיים לחכות להודעה נוספת של מיקרוסופט, נמצאים בעלי Windows Server בגרסת 2012 ו-2016, וכן בגרסת Windows 10 ver 1607 – אך גם הטלאות אלו צפויות להגיע בהמשך.

ארגון פרזנטנס סיכם באחרונה את עונת הפעילות עם ארבע תכניות יזמות מובילות; שלושה מאיצי יזמות של תכנית Made In, שהתקיימו בדרום תל אביב, יפו וחיפה, והתמקדו ביזמים ויזמיות מקומיים בתחילת דרכם; תכנית MoveUp – פוסט-אקסלרטור ייחודי ליזמים ויזמיות טכנולוגיים מהחברה הערבית, הנמצאים בשלב פיתוח מתקדם, אשר מקנה כלים לקידום הסטארט-אפים תוך התאמה וליווי אישי. על אף התפרצות נגיף הקורונה בשנה החולפת, ארגון פרזנטנס פעל ללא לאות כדי לאפשר את המשך פעילות התכניות, בין השאר באמצעות התאמות טכנולוגיות להנגשת מערך התכניות באופן מקוון והשקת פלטפורמה חדשנית הכוללת אתר תוכן, בנק כלים ורשת חברתית לבוגרים ומשתתפים, באמצעותה ניתן ליצור שיתופי פעולה באופן חדשני. התכניות התקיימו בתמיכת קרן סיטי ובשיתוף עיריית תל-אביב-יפו, מרכז היזמות והחדשנות הרציף בשכונת נווה שאנן, מרכז הצעירים יפת 83 ביפו, אגף דיפלומטיית חוץ של שגרירות ארצות הברית, מרכז הטכנולוגיה בריטניה ישראל – UK Israel Tech Hub וקרן ההון סיכון טקווין (Takwin). אירוע הסיום (דמו דיי) של מאיץ היזמות Made in Tel-Aviv התקיים על הגג העירייה בהשתתפות ראש העירייה רון חולדאי, מנכ"ליות פרזנטנס, בוגרי התכנית, יזמים ואנשי עסקים נוספים. תכניות ופעילות פורצת דרך להנגשת יזמות מעל ל-40 יזמים ויזמיות מאוכלוסיות בתת-ייצוג השתתפו בארבעת התכניות, וקיבלו סיוע וליווי צמוד במגוון תחומים, כגון בניית תכנית עסקית ושיווקית, בניית מודלים עסקיים, היכרות עם השוק, פיצ'ינג ועוד, והשיקו מיזמים טכנולוגיים, עסקיים וחברתיים. באמצעות התכניות ופעילות פורצת דרך להנגשת יזמות, ארגון פרזנטנס חושף יזמים ויזמיות מאוכלוסיות מגוונות לכלים, יכולות ופרקטיקות המאפשרים להם להקים מיזמים ולהשתלב באקוסיסטם היזמי של ישראל. בין בוגרי התכניות ניתן למנות את סוזאן סייאד והינד עבד אל באקי, שהקימו את מיזם "מגישות את החלומות שלנו", אשר עוסק בסיוע, קידום קריירה והשמה של נשים ממזרח ירושלים בשוק העבודה. המיזם הוקם בשנה החולפת, עקב אחוז האבטלה שהלך וגדל גם בקרב נשים במזרח ירושלים. סוזאן והינד מסייעות לנשים אלו בכתיבת קורות חיים, הכנה לראיונות, נטוורקינג ועוד; באבי באריו, שהקים את מיזם YOUR MENTOR, העוסק בהתפתחות אישית ומנטורינג, ומקיים קשר איכותי בין צעירים מקהילת מבקשי המקלט לחברה הישראלית, והכנה לחיים הבוגרים; אודליה ארמיאס, שהקימה מרכז למימוש זכויות מול מוסדות ממשלתיים ומול מעסיקים ומיזמים נוספים; אימרי קלמן וניר נוי, שהקימו את מיזם "קהילת המגורים פוטלאצ'", אשר יוצר אקוסיסטם חיובי וייצרני, המחבר בין דיירים בבניין שצורת החיים בו היא שיתופית למטרת שיפור איכות החיים, ויצירת פלטפורמה לחשיפת המיומנויות של הדיירים והפקת משאבים שיסייעו במימון שכר הדירה. אריאלה רוזן וחולוד עיוטי, מנכ"לית משותפת בארגון פרזנטנס, אמרו: "אנו מתרגשות על צאתם לדרך חדשה של יזמים חדשים בישראל. דווקא בתקופה בה אי הוודאות הולכת ומתגברת והפערים העצומים בקרב אוכלוסיות מהפריפריה הגיאוגרפית והחברתית רק מעמיקים, אנו בפרזנטנס ממשיכים לפעול ליצירת שינוי חברתי באמצעות יזמות, ואנו גאים במשתתפים המוכשרים אשר מממשים את הפוטנציאל שלהם, מחזקים את הקהילות המקומיות ולוקחים חלק באקוסיסטם היזמי בישראל". דיילי ציפי צפתה, נצפתה וחזרה עם תמונות מנכ"ליות פרזנטנס עם שגית למפרט מסיטיבנק, ושרון לנדס, מנכ"לית עיר עולם ותיירות בעיריית תל-אביב-יפו. צילום: עדי שרגא בוגרי אחת התכניות של פרזנטנס – Made in TLV. צילום: עדי שרגא

ההיי-טק בתל אביב ממשיך לשגשג וגם ב-2020 – שנת הקורונה – חלה עלייה במספר החברות הטכנולוגיות הפועלות מהעיר. כמו כן, כמעט מחצית מההשקעות בחברות היי-טק ישראליות אשתקד הלכו לחברות שממוקמות בתל אביב. הנתונים עולים ממחקר שנערך על ידי IVC, ויודגש שהוא בשיתוף עיריית תל אביב-יפו. על פי הנתונים, בסוף 2020 היו בתל אביב 2,750 חברות היי-טק – עלייה של 2.65% לעומת סוף 2019 ושל 24.8% בהשוואה ללפני חמש שנים. באזור המטרופוליטני כולו עמד הנתון על 4,352 חברות – עליות של 1.1% ושל 16%, בהתאמה. כמו כן, 46.7% מחברות ההיי-טק הישראליות נמצאות באזור המטרופוליטני של תל אביב, מהן 29.5% בעיר עצמה. חברות אלה מושכות שיעור ניכר מההשקעות המגיעות להיי-טק בארץ – ב-2020 עמד הנתון על 48% מהן, כאשר המשקיעים הזרים שמו 68% מכספם בחברות תל אביביות. בסך הכול, אשתקד הושקעו בחברות ההיי-טק התל אביביות 6.9 מיליארד דולר – זינוק של 34% לעומת השנה שלפניה. תל אביב הצטיינה גם בתחום האקזיטים, עם שיא של 4.43 מיליארד דולר אשתקד, המהווה גידול של 20% בהשוואה ל-2019. מדובר ב-46% מכלל האקזיטים בישראל, לפי שווי העסקאות. מקור: דו"ח החדשנות של תל אביב-יפו נתון מעניין נוסף מעלה שמספר חברות החד קרן שפועלות מהעיר העברית הראשונה עומד על 20, כש-14 מהן הצטרפו למועדון היוקרתי דווקא בשנת הקורונה. כמו כן, תל אביב מארחת יותר מ-40% מכלל מרכזי המו"פ של החברות הרב אלומיות שפועלות בישראל – 115 מתוך 390. יצוין כי עוד 96 מרכזים נמצאים ביישובים אחרים ששייכים למטרופולין תל אביב. בחלוקה לתחומים, 43% מהחברות בעולם הבינה המלאכותית ו-42% מחברות הפינק בישראל פועלות מתל אביב. תחומי הבינה המלאכותית והסייבר הם המובילים במספר החברות התל אביביות ששייכות אליהם וביצעו אקזיטים או סיימו סבבי השקעות ב-2020. על פי הדו"ח, 60% מההשקעות בחברות תל אביביות היו בחברות בצמיחה מהירה (Scale Up) ו-30% מהן הגיעו לחברות שעדיין לא צומחות. חברות בשלבים מוקדמים (Early Stage) משכו רק 10% מהיקף ההון, בהתאם למגמה בישראל כולה. מקור: דו"ח החדשנות של תל אביב-יפו למה דווקא תל אביב? ב-IVC ובעיריית תל אביב-יפו אומרים שהסיבות למעמד הבולט של העיר בהיי-טק הישראלי (והעולמי), מעבר להיותה העיר השנייה בגודלה במדינה ומיקומה במרכז הארץ, הן הון אנושי יצירתי ומשכיל; גופים שפועלים ממנה – חברות טק חדשניות, קרנות הון-סיכון ומשקיעים אחרים, אקסלרטורים, תאגידים רב לאומיים ומוסדות פיננסיים; והאקו-סיסטם – נותני שירותים ואוניברסיטאות הממוקמים בה או בסמיכות לה. למרות המגיפה העולמית, שנת 2020 הייתה שנה מצויינת עבור סצנת הטכנולוגיה בתל אביב בכל פרמטר. מלבד תל אביב-יפו עצמה, הערים והעיירות הכלולות במטרופולין תל אביב הן אזור, בת ים, בני ברק, גני תקווה, גבעת שמואל, גבעתיים, הרצליה, חולון, קיבוץ גליל ים, קראון, קריית אונו, אור יהודה, פתח תקווה, רמת גן, רמת השרון, סביון-גני יהודה ויהוד-נווה מונוסון. בתל אביב פועלים כמה אזורי היי-טק: אזור עזריאלי, ואתו רחוב הארבעה המתפתח; הסיטי של העיר בשדרות רוטשילד וסביבתה, עם חברות כמו פייסבוק וסטארט-אפים רבים; אזור רחוב יגאל אלון, שמשם פועלות חברות כמו גוגל וצ'ק פוינט; וקריית עתידים הוותיקה. בסמיכות לעיר יש כמה אזורי היי-טק מתפתחים, בהם הבורסה-דרך בגין ברמת גן, לצד אזורים ותיקים כגון אלה של הרצליה, רעננה וכפר סבא (האחרונים לא נכללים במטרופולין תל אביב). ראש עיריית תל אביב-יפו, רון חולדאי. צילום ארכיון: נועה גוטמן "רעיונות ופיתוחים תל אביביים עומדים בחזית הקדמה" ראש עיריית תל אביב-יפו, רון חולדאי, אמר כי "החדשנות של העיר נהנתה ב-2020 מפריחה ומשגשוג חסרי תקדים, ושברה שיאים רבים. לאורך הדו"ח ניתן לראות כי ההון האנושי הוא אחד הגורמים המשמעותיים להצלחתה של תעשיית ההיי-טק בתל אביב. הכישרון האנושי התל אביבי מהווה כוח משיכה לחברות בין לאומיות ולמשקיעים זרים, שמביעים אמון ומצביעים ברגליים. תעשיית הטכנולוגיה התל אביבית הוכיחה את חשיבותה הרבה לעיר ולמדינה בשנת 2020 המאתגרת, כאשר רעיונות ופיתוחים תל אביביים משתלבים בחזית הקדמה בזירה העולמית. תל אביב-יפו תמשיך להוות מוקד משיכה בין לאומי להון אנושי ולהון פיננסי". גיא הולצמן, מייסד ומנכ"ל IVC, ציין כי "האקו-סיסטם בתל אביב התפתח עם השנים, כאשר המגמות המקומיות התחזקו בהתאם לממצאים הכלליים בישראל. 50% מהסטארט-אפים בתל אביב נמצאים בשלבי צמיחה והעיר הופכת לאטרקטיבית עבור זרים, כפי שמראה המספר ההולך וגדל של חברות רב לאומיות ומשקיעים זרים שמעורבים בסביבה הטכנולוגית בתל אביב".

עמי שטרמר (40), נשוי ואב לשלושה, מונה לתפקיד סמנכ"ל שירות לקוחות בסלקום. האגף אחראי למתן שירות ותמיכה ללקוחות הסלולר הטלוויזיה והסיבים. שטרמר החל את דרכו בסלקום לפני כ-18 שנים כנציג שירות לקוחות. מאז מילא שורה של תפקידי ניהול, בהם ניהול תחום לקוחות הזהב של סלקום ועד לאחרונה ניהול מחלקת השירות של אגף הלקוחות העסקיים. אבי גבאי, מנכ"ל סלקום, ציין, כי "עמי הוא מנהל ומנהיג מוכשר שצמח מנציג שירות דרך תפקידי ניהול ומקבל אחריות על כלל מערך השירות שלנו, שזכה רק לאחרונה במרבית המקומות הראשונים בנתוני משרד התקשורת. אין לי ספק שהאהבה של עמי למתן שירות וללקוחות תוביל אותנו למדרגה גבוהה יותר באיכות השירות ובהוגנות שהיא ערך מרכזי עבורנו".

"מאוד שבו את לבי דברי המשתתפים בכנס, שדיברו על כך שיש לתת דווקא למחנכים של הגילאים הצעירים, הגננות ומורי הכיתות היסודיות הנמוכות – יכולת לתכנת. זה חשוב, כי אנו לא נותנים מספיק כבוד וחשיבות לגננות ולמורים המלמדים בשנים הצעירות", כך אמרה פרופ' יולי תמיר, נשיאת המכללה האקדמית בית ברל. פרופ' תמיר דיברה בכנס Edutech 2021. הכנס, בהפקת קבוצת אנשים ומחשבים ובשיתוף קרן אתנה, נערך היום (ד') בהנחיית יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה, ואורי בן ארי, נשיא ומייסד הקרן. לדברי פרופ' תמיר, "השאלה המרכזית שצריכה להעסיק אותנו היא כיצד כלל השינויים, לרבות אלה הטכנולוגיים, משפיעים על הדרך שבה אנו מכשירים מורים. בסוף, צריכה להיות פדגוגיה איתנה". "הצבנו לעצמנו שלוש מטרות", אמרה, "הראשונה, לתת למורים לקחת בעלות על מה שהם מלמדים. היכולת שלהם לבחור נושאים, להכניס שאלות ואתגרים, להפעיל את התלמידים היא חיונית למורי העתיד – לא פחות מטכנולוגיה. מורה הלוקח אחריות על הדרך שבה הוא מכשיר תלמידים הוא קודם כל אקטיבי. מה שנצטרך להכניס למערכת החינוך העתידית, מבוססת הטכנולוגיה, הוא מנגנוני הערכה. אל לנו להתבלבל בין חוויה ובין למידה. בנינו מערכת רחבה של הערכת למידה, שהיא אחד היעדים הגדולים של כולנו". נקודה שניhה, ציינה פרופ' תמיר, "היא הצורך לאפשר לתלמידים ללמד תלמידים. כי בסוף, המקום הכי אפקטיבי של למידה הוא כשתלמיד משתף את חבריו בידע שצבר. הטכנולוגיה מאפשרת לילדים ללמד ילדים אחרים בדרכים אחרות. נכדי בן השמונה צופה במשחקי היורו. הדבר אפשר לו לרכוש ידע במגוון נושאים: גיאוגרפיה, יחסים בינלאומיים, כדורגל וגזענות. אנו רוצים שהבוגרים יהיו אוטונומיים – אבל גם ילדים יכולים להיות כאלה". הדבר השלישי, ציינה, "הוא היכולת לשלב בתוך התהליך הזה גם טכנולוגיות אחרות. התוודענו מקרוב למערכת שפותחה על ידי קרן אתנה – מעבדת הדמיון. יתרונה הוא בפשטות שלה. גננת שלא עברה העצמה לא תשתלב בעולם החינוך העתידי. גננת שיודעת  לתכנת היא בעלת דימוי מקצועי גבוה יותר לאין שיעור לעומת עמיתותיה". פרופ' תמיר סיימה באומרה, כי "הדבר הכי חשוב לכולנו, אנשי החינוך, הוא לקחת את כלי הטכנולוגיה של חינוך העתיד, כמו מעבדת הדמיון – כך שיניב חדשנות, המצאתיות ויצירתיות נפלאה". לימודי העתיד יהיו שונים יפה בן דוד, מזכ"לית הסתדרות המורים, פתחה את הכנס ואמרה, כי "לימודי העתיד יהיו שונים, עם כיתות קטנות, טכנולוגיות עזר ואוטונומיה לצוותים. כך, עובדי ההוראה יוכלו להשקיע יותר ממה שמערכת החינוך הנוכחית מאפשרת להם כעת". "משבר הקורונה יסייע לבנות עוד כלים טכנולוגיים שיעצימו את עובדי ההוראה", סיכמה, "חלק מלימודי העתיד כבר כאן. הטכנולוגיה לעולם לא תוכל להחליף את אנשי החינוך, אף מחשב לא יוכל להחליף מורה שמחבק תלמיד. חינוך איכותי דורש 'מבוגר משמעותי' למורים, ואני מקווה כי הטכנולוגיה תסייע לפתרון בעיות המורים". יפה בן דוד, מזכ"לית הסתדרות המורים. צילום: יח"צ

היום (ד') פרסמנו ידיעה על מינויה של שלומית וייס כסגנית נשיא בכירה באינטל, שתהיה אחראית על קבוצת ההנדסה הגלובלית בחברה. שילוב ישראלים בצמרת חברות הטק הגדולות, כגון אינטל, תמיד משמח את הלב, ובכל פעם הוא מהווה עוד הוכחה לאיכות ההון האנושי שיש בארץ. אותה איכות היא גם אחת הסיבות העיקריות שמביאות חברות מעמק הסיליקון לישראל. המינוי של וייס מעניין גם בהיבט של הגיוון התעסוקתי ושילוב נשים בצמרת הניהולית של חברות ההיי-טק הגדולות. אינטל די דומיננטית בנושא: בראש מפעל הייצור בקריית גת עמדה במשך שנים אישה – מקסין פרברג, ולאחר מכן היא מונתה למנכ"לית אינטל ישראל ולסגנית נשיא בחברה העולמית. גם אורקל רלוונטית כאן, עם צפרא כץ, ישראלית לשעבר (שמבקרת בימים אלה בארץ) וכיום מנכ"לית החברה. בישראל, שתי נשים מובילות את מיקרוסופט: רונית אטד את גוף המכירות והשיווק, ומיכל ברוורמן את מרכז הפיתוח. ניתן להזכיר בהקשר זה גם את עדי סופר תאני, מנכ"לית פייסבוק ישראל, וחברות IT והיי-טק ישראליות ששמות דגש על שילוב נשים בהנהלה, כולל מנמ"ריות. אלא שהמצב עדיין רחוק מלהשביע רצון, וייצוגן של הנשים בהיי-טק בישראל לא מתקרב לזה של הגברים ולחלקן באוכלוסייה. כך הדבר גם, ובעצם יותר, לגבי אוכלוסיות מודרות אחרות: ערבים, חרדים ובעלי מוגבלויות. ההבנה שגיוון תורם לשורה התחתונה הולכת ומחלחלת על אף שזה לא מנחם, מתברר שאנחנו לא לבד: המודעות לצורך בהכלה ובגיוון תעסוקתי, כולל העסקת נשים, הוא נושא שמעסיק חברות במדינות רבות אחרות. גם שם, לרבות בארצות הברית, אחוז המגיעים מאוכלוסיות מודרות המשולבים בתפקידי ניהול, כולל נשים, עדיין קטן יחסית, ובמקרים מסוימים אף בטל בשישים. שלומית וייס, סגנית נשיא בכירה ומנכ"לית משותפת של קבוצת ההנדסה הגלובלית של אינטל. צילום: שלמה שהם מתחקיר מעניין שערך מגזין האונליין CIO עולה שהמודעות לגיוס נשים בתפקידי מפתח נמצא על סדר היום של ארגוני IT גדולים ברחבי העולם. מנמ"רים מתחילים להפנים שגיוון תעסוקתי והעסקת עובדים מאוכלוסיות מודרות, בין היתר נשים, הוא לא רק צורך חברתי, אלא הופך להיות עם הזמן פקטור ברמה העסקית ויתרון תחרותי. גם שם מורגש תזוזה חיובית. מחקר עדכני מראה ששמונה מתוך עשרה ארגונים במדד הפורצ'ן 500 מעסיקות או העסיקו נשים בתפקידים בכירים. המחקר אף מראה שנושא הגיוון הוא אחד היעדים היותר חשובים שמנהלי IT ומנהלים בכלל הציבו בפני העובדים שלהם. אחד מהם מצוטט בכתבה באומרו: "יש הבנה שההכללה מתאימה למטרה הגדולה יותר של ארגונים. זה הופך להיות חלק מה- DNA שלהם. הרבה ארגונים מודעים לעובדה שמיעוט נשים לא מתקבל יפה על ידי הלקוחות, במיוחד מקרב הנשים, כי אם אין לנו מודעות לכך – איך נוכל לשרת אותם?” שילוב נשים תורם לשילוב גם של אוכלוסיות אחרות מהכתבה עולה כי ארגוני IT שמגלים מודעות לשילוב נשים הופכים להיות רגישים גם כלפי אוכלוסיות מודרות אחרות. אחד המנכ"לים סיפר בה שכשהחל לגבש את הצוות הטכנולוגי שלו הוא דאג לגיוון – לא רק בהיבט של נשים, אלא עודד את עובדיו לגייס אנשים שלא נראים כמותם או לא חושבים כמותם. לפי סקר ש-IDG ערכה לא מכבר בקרב מנמ"רים בארצות הברית, 28% מהם גילו מודעות גדולה לחשיבות הגיוון וענו שזה חלק מהאסטרטגיה המרכזית שלהם. אותם מנהלים אמרו כי הם דואגים למנף את הגיוון כדי לתרגם אותו לגידול בהכנסות. ויש תופעה חיובית נוספת: במקרים רבים, נשים שמגיעות לתפקידי ניהול בכירים מודעות לחשיבות הגיוון והן דוחפות את הארגון שלהן להגדלת מספר הנשים והאוכלוסיות האחרות בדרגים השונים בו. החוקרים והמציאות בשטח מוכיחים שארגונים שיש בהנהלה שלהם נשים רבות, לרבות מנכ"ליות, משיגים ביצועים טובים יותר. מומחים משייכים את ההצלחה הזאת לאסטרטגיה שהארגון אימץ, שעיקרה לחשוב מחוץ לקופסה ולחדש כל הזמן. נקודה נוספת שעולה בהקשר זה היא האם נשים שמתקבלות לתפקידי ניהול בארגון מסוים מקבלות העדפה מתקנת או שהן באמת טובות יותר מאחרים? התשובה לשאלה זו לא חד משמעית, והתשובה תמיד תהיה תלויה במשיב ובפוזיציה שלו. הנשים מקוות ומעדיפות שהן מתקבלות על סמך כישוריהן ולא על סמך המגדר שלהן. השורה התחתונה: הגיוון התעסוקתי הוא לא רק רעיון חברתי, אלא הוא הופך להיות מרכיב חשוב כאשר באים לבחון חברה, אם כדאי להיות לקוח שלה, לעשות אתה עסקים או לעבוד בה. אם אתם.ן צריכים.ות לבחור בין כמה חברות, תבדקו כמה מהמועסקים.ות בו הם. מאוכלוסיות מודרות: ערבים.ות, חרדים.ות, בעלי.ות מוגבלויות – ונשים.