"אנו נמצאים ימים מספר לפני פתיחת שנת הלימודים תשפ"ב, שגם השנה מגיעה עם חוסר ודאות ואתגרים", אומר אורי בן ארי, נשיא ומייסד קרן אתנה. "למרות זאת, אנו רואים צורך להמשיך ולקדם, יחד עם שותפינו בהסתדרות המורים, משרד החינוך ובנק מסד, את החזון שלכל מורה בישראל יהיה מחשב נייד אישי לעבודה, יחד עם הדרכה מקצועית", אומר בן ארי. "שנת הקורונה העצימה את החשיבות במתן כלי עבודה דיגיטליים למורים. ממש מזל שלחלק מהמורות היו מחשבים ניידים אישיים, חלק ניכר מהם בזכות המיזם של קרן אתנה ושותפיה, וההכשרה המקצועית שקיבלו בזכות מינהל התקשוב של משרד החינוך", אומר בן ארי. "אבל לצערי, עדיין ל-50% מהמורים והמורות אין מחשב אישי נגיש לצורכי עבודתם. גם אם יש בבית מחשב, יש עוד ילדים שמשתמשים בו בזמן הלימודים", אומר בן ארי. לדבריו, קרן אתנה תמשיך לעשות מאמצים ליישם את התוכניות ולאפשר למורות, למורים ולגננות להשתמש בטכנולוגיה המתקדמת הקיימת היום בצורה המיטבית – למען התלמידים וככלי להעצמתם. "במהלך הקיץ חשפנו את הפרויקט החדש, "מעבדת הדמיון", ואנו בקשר עם רשויות וגופי חינוך בכל רחבי הארץ המבקשים להצטרף לפרויקט", הוא מספר. מדובר בפרויקט חדשני, המכניס לבתי הספר טכנולוגיות פורצות דרך, המשפרות את איכות הלמידה. "אנחנו מקווים שכבר עד סוף השנה נגייס מספיק תרומות להשקת "מעבדת הדמיון" בכמה רשויות שממתינות לכיתת העתיד שלנו". "השנה, יותר משנים קודמות, עלה הנושא של מעמד המורה וכבודו", אומר בן ארי. "יש לזכור, שהמורות והמורים הם עמוד השדרה של העם, המכשירות ומכשירים את הדור הבא של המנהיגים של העם שלנו. רמת הכשירות של המורים היא בנפשנו, בעיקר בעת הזאת, שבה אנו נאבקים במגיפת הקורונה, שככל הנראה לא נגמרת ותימשך עוד תקופה", מוסיף בן ארי. "כל אחת ואחד מאיתנו רוצה את המורות והמורים הכי טובים לילדיו ולנכדיו שנמצאים במערכת החינוך", אומר בן ארי, ומציע, "שכל אחד יגיד קודם כל תודה למורה או לגננת של הילדים או הנכדים שלו, ויירתם למאמץ לתת להם את הכלים הדרושים לצורכי עבודתם".

"ההון הרב שזורם להיי-טק הישראלי מעמיק את הפערים בין היזמים והעובדים בענף לשאר הציבור" – כך קובע איתן אבריאל, העורך הראשי של דה מרקר, במאמר שפרסם באתר. המאמר פורסם במסגרת בחירתם של מתעשרי ההיי-טק החדשים למקום הראשון ברשימת "100 המשפיעים 2021" של דה מרקר, שכוללת את האנשים והתהליכים שעל פי העיתון משנים את ישראל. ברשימה נכללים אנשים וקבוצות מתחומים שונים, ואותם מתעשרי היי-טק הם היחידים מהענף שנמצאים בעשירייה הראשונה שלה. מלבדם כוללים עשרת המקומות הראשונים בדירוג, בסדר יורד, את ילדי הדורות הבאים; אביגדור ליברמן ורם בלניקוב, שר האוצר ומנכ"ל המשרד; ג'נט ילן וג'רום פאואל, שרת האוצר האמריקנית ויו"ר הפד – הבנק המרכזי של ארצות הברית; הרמטכ"ל, רא"ל אביב כוכבי, ושר הביטחון, בני גנץ; ראש הממשלה, נפתלי בנט, שנמצא רק במקום השישי; ד"ר שרון אלרעי פרייס, ראשת שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות; ח"כ מנסור עבאס, יו"ר רע"ם; שרת התחבורה, מרב מיכאלי; ונשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, שסוגרת את העשירייה הראשונה. אבריאל מנמק את בחירת דה מרקר במתעשרי ההיי-טק בכך ש-"בשנה האחרונה הציף כסף רב את ענף ההיי-טק הישראלי. יזמים, מנהלים, משקיעים ועובדים בחברות היי-טק התעשרו כמעט בן לילה, ואין לנו שום סיבה להניח שמציאות זו תשתנה בשנים הקרובות. לפי כל ההערכות, בשנים הבאות המגמה הזו תימשך. עוד עשרות אלפי היי-טקיסטים וסטארט-אפיסטים יתעשרו, יצברו מזומנים, מניות או אופציות בערך של מיליוני שקלים עד עשרות מיליוני דולרים לאדם – וההתעשרות הזו צפויה לשנות את פני המדינה". הוא מציין ש-"גם לפני שנת 2020 היו מדי פעם קבוצות של בעלי מקצוע שהתעשרו כמעט בן לילה… אבל המספרים היו צנועים – אולי כמה מאות בכל תקופה ובכל מקצוע. לעומתם, גל מתעשרי ההיי-טק הוא בהיקפים שונים לחלוטין. איש אינו יודע את המספרים המדויקים, אבל ההערכות הן שישנם עשרות אלפי אנשי הייטק שצברו הון – רובם, אגב, גברים. כל מי שניסה להעריך את סך השווי של ניירות הערך הללו הגיע לעשרות מיליארדי שקלים". מייסד ומנכ"ל פייסבוק, ומשפיע על ישראל. מארק צוקרברג. צילום מסך: נחמה אלמוג מי בהמשך הרשימה? איש ההיי-טק הבא ברשימת המשנים את ישראל הוא מארק צוקרברג, במקום ה-16. אמנם, צוקרברג הוא אמריקני, אבל ההשפעה של פייסבוק, אינסטגרם ו-ווטסאפ שבבעלותו על החברה הישראלית ועל הציבור בישראל הינה רבה. במקום ה-18 ברשימה נמצאים מנהלי הבנקים הדיגיטליים: גל בר דעה, מנכ"ל הבנק הדיגיטלי הראשון, של פרופ' אמנון שעשוע, קובי מלכין, מנכ"ל הבנק הדיגיטלי שמקים ניר צוק (שהקים גם את פאלו אלטו) וגולן שרמן, ראש חטיבת החדשנות בבנק הפועלים. את העשירייה השנייה סוגר תא"ל י', המפקד החדש של יחידה 8200. ג'ף הורינג, מנכ"ל וממייסדי קרן אינסייט פרטנרס. צילום: יח"צ עוד בהמשך הרשימה של דה מרקר, במקום ה-30 נמצאים ארבעה מנכ"לים בישראל של חברות רב לאומיות: יניב גרטי מאינטל, פרופ' יוסי מטיאס מגוגל – מנכ"ל מרכז המחקר והפיתוח המקומי של החברה, מיכל ברוורמן-בלומנשטיק ממיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח ורוני פרידמן מאפל ישראל. ג'ף הורינג, מנכ"ל וממייסדי קרן ההשקעות אינסייט פרטנרס, אחת המשקיעות הגדולות בהיי-טק הישראלי, מדורג במקום ה-35. במקום ה-41 נמצא אילון מאסק, מנכ"ל טסלה ו-SpaceX, ואת ה-50 הגדולים סוגר פט גלסינגר, המנכ"ל החדש (יחסית) של אינטל העולמית. פט גלסינגר, מנכ"ל אינטל. צילום: ג'ק מורטון במקום ה-53 נמצאים משפיעני הרשת, שמגיעים לקהל הצעיר, שמשתמש באינסטגרם ובטיקטוק. מיד אחריהם ממוקמת תאיר איפרגן, ממלאת מקום הממונה על זרוע העבודה במשרד הכלכלה, שאמנם לא מתעסקת רק בהיי-טק, אבל כוללת גם הכשרות של עובדים לעולם הטכנולוגי – מה שיכול לסייע בצמצום המחסור הכרוני בעובדים בענף. מייסדי מאנדיי, ערן זינמן (מימין) ורועי מן. צילום: נתנאל טוביאס כמו כן, הרשימה כוללת את העיתונאים החרדים ברשתות החברתיות (במקום ה-60); טל דוד, ראש התוכנית הלאומית למדע וטכנולוגיה קוונטיים (63); ערן זינמן ורועי מן, מייסדי מאנדיי (69); סוחרי הרשתות החברתיות (70); פרופ' אואור שאהין וד"ר אוזלם טורצ'י, מייסדי ביונטק, שפיתחה את הטכנולוגיה שבבסיס החיסון של פייזר נגד הקורונה; עינת גז, מנכ"לית פפאיה גלובל והאישה הראשונה שמנהלת חברה ישראלית שנמצאת במועדון היוניקורנים (82); שגיא בר, מנכ"ל המרכז לחינוך סייבר (85); שר התקשורת, יועז הנדל (91); יוני אסיא, מנכ"ל וממייסדי איטורו, ותומר בר זאב, מנכ"ל איירון סורס (שניהם מדורגים במקום ה-94); וערן יעקובוביץ' וארבל זינגר, מנהלי קבוצת הפייסבוק צרות בהיי-טק (96). יוני אסיא, מנכ"ל איטורו ואחד ממייסדיה. צילום: יח"צ נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן, נמצא במקום ה-11 ברשימה, וסוגרים אותה שני פוליטיקאים ישראליים בכירים: נשיא המדינה, יצחק הרצוג, ויו"ר האופוזיציה וראש הממשלה לשעבר, בנימין נתניהו.

סלברייט הישראלית מתחילה להיסחר היום (ג') בבורסת נאסדא"ק לאחר שעשתה קיצור דרך לבורסה באמצעות התמזגות עם חברת הארנק TWC Tech Holdings, שנסחרת בבורסת נאסד"ק תחת הסימול TWCT, ושלפני  כשנה גייסה 600 מיליון דולר. חברות ארנק הן חברות בורסאיות שהוקמו כדי לאפשר לחברות להגיע לבורסה במינימום טרחה ובמהירות מרבית באמצעות מיזוג עם החברה שמבקשת להיסחר בבורסה. הפרסום על העסקה בין השתיים דווח עוד בחודש אפריל השנה, וב-27 בחודש זה היא אושרה על ידי אסיפת בעלי המניות של TWC. הסכום ש-TWC שילמה עבור המיזוג הסתכם ב-370 מיליון דולר, ששולמו מחשבון הנאמנות של חברת הארנק, בניכוי פדיונות והשקעה פרטית (PIPE), עבור רכישת מניות רגילות של סלברייט ישירות מבעלי המניות הקיימים של החברה, ובעיקר בעלי מניות מוקדמים. צוות הניהול הבכיר של החברה ימשיך להוביל אותה, בראשות המנכ"ל יוסי כרמיל. כיו"ר הדירקטוריון של סלברייט מכהן חיים שני. סלברייט היא חברה ותיקה יחסית, שהוקמה ב-1999, ומספקת פתרונות של מודיעין דיגיטלי. החברה מעסיקה כ-850 עובדים, כ-500 מהם בישראל. יוסי כרמיל, מנכ"ל סלברייט אמר, "זוהי אבן דרך חשובה שמקדמת את האסטרטגיה שלנו להביא ערך ממשי ללקוחות שלנו בטיוב תהליך החקירות הדיגיטליות. אנחנו נערכים במרץ לקראת מימוש הזדמנויות משמעותיות, שימנפו את מיקומנו כמובילי שוק וירחיבו את יכולותינו, על מנת להמשיך ולספק פתרונות משמעותיים לבסיס הלקוחות הרחב והצומח שלנו. אני מודה ל-TWC על התמיכה והשותפות לאורך התהליך. כחברה ציבורית, אנו מאמינים ביכולתנו לסייע ביצירת עולם בטוח יותר בעזרת אוסף פתרונות ה-DI שלנו והשימוש האתי בהם, ולהציף ערך אמיתי לבעלי המניות שלנו ושאר בעלי העניין בחברה." אדם קלאמר, מנכ"ל TWC אמר: "הטכנולוגיה של סלברייט מאפשרת ללקוחותיה להגן על הציבור ולשמור על ראיות דיגיטליות ביעילוז ובשקיפות. אנו מאמינים שסלברייט נמצאת במקום משמעותי, שיאפשר לה לנצל את ההזדמנויות שלפניה ולהגדיל את חלקה בשוק הגדול והצומח של DI".

בשנת הלימודים תשפ"ב ייפתחו 204 כיתות חדשות בחינוך הטכנולוגי, מחצית מהן בתחום ההיי-טק והתעשייה. השנה גם ייפתחו 24 כיתות בתחום מדע הנתונים, תחום חדש שהחל לפעול כבר בשנה שעברה, אבל לאור הביקוש הרב שלו הוחלט להגדיל את מספר הכיתות בכל רחבי בארץ. פרטים אלו מסר מוהנא פארס, מנהל אגף בכיר בתוכניות לאומיות במשרד החינוך ואחראי על החינוך הטכנולוגי, תפקיד נוסף שקיבל על עצמו בעקבות פרישתו של ד"ר עופר רימון. פארס אומר, כי גם השנה נמשך הגידול בביקוש ללימודים במסגרות השונות של החינוך הטכנולוגי – הן בבתי הספר הייעודיים והן במסגרת בתי הספר העיוניים. על פי הנתונים שידועים כרגע, בשנת הלימודים הבאה צפויים ללמוד כ-180 אלף תלמידים בחינוך הטכנולוגי, תוספת של כ-4,000 תלמידים לעומת שנים קודמות. "המשרד פועל לבנות תוכנית ללמידה משולבת פיסית ודיגיטלית, כאשר הכוונה היא לאפשר למידה בכל מקום ובכל זמן, תוך הנגשת כלים טכנולוגיים ללמידה ולניהול הלמידה", אומר פארס. לדבריו, הלמידה המשלבת אמצעים דיגיטליים מתוקשבים יחד עם הלמידה הבית ספרית היא חלק מתוכנית לשלוש שנים, שתיושם בשלבים בבתי הספר השונים. כך, למשל, מורה יוכל ללמד בכיתה פיסית, והתלמידים יוכלו לצפות בשיעורים ובתכנים באמצעים דיגיטליים, בין היתר זום. לשם כך הושקעו משאבים בהתאמת התשתיות באותם בתי הספר שבהם יישמו את התוכניות האלו. כחלק מתוכנית זו, המשרד פועל להנגשה מלאה של כל תוכני הלימוד, שיהיו בענן, ובין היתר ניתן יהיה ללמוד שם קורסים שונים בתחומי דעת, כמו פיסיקה, אנגלית ועוד, בשיתוף פעולה עם ישראל דיגיטלית. חידוש נוסף שעליו מבשר פארס הוא השלמת תקשוב של 4,300 בתי ספר ברחבי הארץ, מתוך 5,000, בעידוד השרה, משרד האוצר וגורמים אחרים. הקורונה פרצה כאשר רק 1,900 בתי ספר היו מתוקשבים, לאחר הקפאה של כמה שנים. עוד מוסר פארס, כי המשרד סיפק עד היום 300 אלף מחשבים לתלמידים ולמורים, שלא היו ברשותם מחשבים בזמן הלימודים מרחוק בשנה שעברה. בנוסף, המשרד עורך סקר מקיף על מצב ההצטיידות בקרב כל התלמידים כדי להמשיך ולהשלים פערים. פארס אמר, כי המערכת ערוכה להעניק את כל התשתיות והתכנים ללמידה מרחוק, ככל שזה יידרש. הוא ציין, כי כל המורים עברו הכשרות בנושאי אוריינות דיגיטלית, ובכך הושלמו פערים שנוצרו בתחילת הקורונה. עוד מציין פארס, כי השרה החדשה, יפעת שאשא ביטון, ומנכ"ל המשרד החדש, יגאל סלוביק, העמידו את כל נושא החינוך הטכנולוגי והתקשוב בסדר עדיפות עליון, ולמרות המצוקה התקציבית התקציבים לא קוצצו, ואף יעלו, זאת בכפוף לאישור תקציב המדינה בממשלה ובכנסת.

יום לפני פתיחת שנת הלימודים תשפ"ב פרסם היום (ג') מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, דו"ח אודות הטיפול הממשלתי במשבר הקורונה. המבקר כולל בדו"ח התייחסויות נרחבות לשני נושאים הקשורים לתקשוב ולטכנולוגיה: האחד הוא הסייבר והשני – החינוך, ובעיקר הלמידה מרחוק. חלק גדול מהממצאים של המבקר לא מחדשים דבר לאלה שמכירים את הנושאים הללו או שהם נוגעים אליהם ישירות. העובדה שמערכת החינוך נתפסה עם תחילת הקורונה לא מוכנה מספיק כדי לספק את כל התשתיות הדרושות ללמידה מרחוק היא לא משהו שלא ידענו קודם. הנושא עלה לדיון בפורומים שונים, בהם הממשלה, הכנסת, אמצעי התקשורת ה-"ממוסדים" וגם ברשתות החברתיות, שם הביעו מורים, הורים ותלמידים את התסכולים שלהם. הכשלים היו בעיקר בתשתיות שלא היו קיימות, תשתיות אינטרנט עם רוחב פס מוגבל, שלא עמד בעומסים הרבים, ומחסור במחשבים לכחצי מיליון תלמידים ומורים ברחבי הארץ. המבקר מציין שבאופן לא מפתיע, עיקר הפגיעה הייתה בשכבות החלשות, בפריפריה ובמגזרים החרדי והערבי, ובתוכו בעיקר זה הבדואי. הבעיות היו ידועות, אבל הממשלות הקודמות לא חשבו שזה מספיק חשוב כדי לטפל בזה – עד שהגיעה הקורונה ואילצה את הממשלה להידרש לעניין. בראיון שפרסמנו היום עם מוהנא פארס, האחראי על החינוך הטכנולוגי במשרד החינוך, הוא מספר שהמשרד הצליח להדביק את הפערים בכל מה שקשור למחסור במחשבים ובציוד היקפי, ועד כה חולקו 300 אלף מחשבים. אלה נרכשו תוך שימוש בתקציבי הקורונה המיוחדים שהממשלה הקודמת הקצתה, כצעד של כיבוי שריפות, שנועד לחפות על מחדל של שנים. המהלך הצליח כי השריפה שהוא כיבה נישאה ללהבות גבוהים והתפשטה במהירות. המדינה הזדעזעה מכך שילדים ובני נוער ממשפחות מעוטות יכולת לא יכולות היו להרשות לעצמן ללמוד בזום, ולכן נותרו ללא מענה חינוכי בתקופת הקורונה – על כל ההשלכות והמשמעויות של זה. מוהנא פארס, מנהל אגף בכיר בתוכניות לאומיות במשרד החינוך ואחראי על החינוך הטכנולוגי. צילום: דוברות משרד החינוך הדו"ח מציין גם את המספר הרב של ימי הלימוד שהתלמידים איבדו בשנה שעברה, ומתריע על ההשלכות החמורות של זה ברמה המנטלית. משרד החינוך פרסם תגובה מתחכמת לדו"ח, וטען את מה שאנחנו כבר יודעים: שהשארת הילדים בבית היא לא טובה, והיא נעשתה בלית ברירה או משיקולים לא ענייניים של הממשלה הקודמת. טוב היה עושה המשרד אם היה מציין בתגובתו שהליקויים הלוגיסטיים ששיבשו את הלמידה מרחוק תוקנו, ושהדבר יבוא לידי ביטוי כבר מחר, עם פתיחת שנת הלימודים החדשה. מחדלי הסייבר תחום קריטי לא פחות שהממשלות הקודמות השאירו לממשלה הנוכחית את הצורך להשתפר בו הוא המוכנות לסייבר. המבקר מצייר תמונה עגומה ביותר לגבי המוכנות של משרדי הממשלה להגיב לאירועי סייבר ובכלל להגן על המידע שיש להם. מדינת ישראל חוותה גלי מתקפות סייבר בהיקפים נרחבים בשנת הקורונה, כשהביטוי הקיצוני שלהן היה מתקפות הכופרה. גופי תשתיות לאומיות, רשויות מקומיות וחברות נאלצו להילחם בכופרות ובמבצעיהן, ובמקרים מסוימים שילמו דמי כופר כדי להחזיר להם מידע רגיש. גם כאן יש פער בין השטח לבין קובעי המדיניות לבין השטח: המבקר מציין שרוב משרדי הממשלה עומדים בתקן של יחידת הסייבר הממשלתית, אבל נכשלים ביתר ההיבטים של מוכנות לסייבר. עוד הוא מציין שליותר מ-50% מהמשרדים אין מדיניות ברורה של הגנת סייבר והגנה על המידע. מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן. צילום: דוברות מבקר המדינה מנגד, אנגלמן מציין לטובה את הפעילות של רשות התקשוב, אבל מזכיר שהיא מוסמכת רק לתת המלצות, ולא הנחיות, כי המעמד הסטטוטורי של הרשות הוא כגוף מייעץ למשרדי הממשלה, ללא סמכויות ביצועיות. זה ליקוי ישן בחוק שאפשר את הקמת הרשות, שעד היום לא תוקן. הזדמנות למועד ב' לסיום, לו הייתה קמה ועדה לחקירת הטיפול הממשלתי בקורונה ובכל מה שמסביב, מקבלי החלטות רבים מאז שבנימין נתניהו נבחר ב-2009 ועד לחודשים האחרונים היו צריכים לתת תשובות לשאלות מטרידות: כיצד ייתכן שמדינת ישראל, שחיה בשכונה לא רגועה בעליל, לא הצליחה לייצר מערך הגנה הדוק יותר? מדוע אין מדיניות סייבר ברורה ומתכללת, ולא כזו שמורכבת מאיים של החלטות ותקנות? הדאגה צריכה להיות כלפי העתיד: האם אנחנו מוכנים טוב יותר לאיומי הסייבר, שרק ילכו ויגדלו בשנים הבאות? השורה התחתונה: דו"ח המבקר על ליקויי התקשוב בקורונה, יותר משהוא מלמד על מה שלא נעשה פה במשך שנים, הוא בבחינת שיעורי בית לממשלה החדשה והזדמנות למועד ב' כדי לתקן את הציון המביש והמדאיג – נכשל.

אף שתעשיות רבות בעולם השתנו באמצעות הטכנולוגיה, אחד המקומות שפחות מצפים למצוא בהם בינה מלאכותית הוא אומנות. הסטארט-אפ Art Ai רוצה לשנות את המצב ולהפוך את ציורי האומנות לנגישים לכל אחד, כך שבמחיר שווה לכל נפש, כל אדם יוכל לרכוש ציור מקורי לביתו. Art Ai הוקמה ב-2019 על ידי אייל פישר, המנכ"ל, גיא חיימוביץ', סגן נשיא לתכנות, ובן קובליס, סמנכ"ל השיווק. מטה החברה ממוקם בלונדון והיא מונה תשעה עובדים. "בבסיס הטכנולוגיה שלנו", אמר קובליס, "עומדת התפיסה של Generative adversarial network, או, בקיצור, GAN. התפיסה הזאת מאפשרת לשתי רשתות נוירונים שונות לעבוד האחת נגד ועם השנייה, כדי להגיע לתוצר חדש. הבה נקרא ל-AI הראשון 'מבקר אומנות', שמקבל מאיתנו דוגמאות רבות של אומנות אנושית, עובר על האומנות, לומד אותה ומקבל ממנה השראה, אולם לא מעתיק דבר. המטרה היא ללמד את המערכת לשפוט האם פריט האומנות נוצר על ידי אדם או מכונה. ל-AI השני נקרא 'אומן'. הוא יוצר פריטי אומנות ושולח אותם למבקר האומנות, במטרה לעבוד עליו שזוהי אומנות שיצר בן אדם. המבקר ייתן לו ציון: גבוה ליצירת אומנות ונמוך ליצירה של ה-AI. בכל פעם שהוא מקבל משוב, הוא ישפר את היצירה שלו, כך שהיא תהיה יותר קרובה לאומנות אנושית. כך מגיעים למקום שקשה מאוד להבחין בין אומנות אנושית לזו פרי הבינה המלאכותית". "התהליך הזה, של שני מנגנוני בינה מלאכותית שעובדים האחד עם ונגד השני, הוא לא משהו שהמצאנו", הסביר קובליס. "זוהי טכנולוגיה קיימת, שבה משתמשים בכל מיני פיתוחים, למשל זיהוי פנים. אנחנו לקחנו את זה לכיוון של יצירות אומנות. כך, אנחנו משתמשים במשובים שמגיעים ממאות אלפי המבקרים בגלריה שלנו כדי לבחון על אילו יצירות הם מתבוננים יותר זמן, את אילו הם מעדיפים או מחבבים". אבסטרקט, טבע – ובינה מלאכותית "בגלריה שלנו יש עשרות אלפי ציורים שניתן לרכוש אותם מקטגוריות רבות, כמו אבסטרקט וטבע. יש לנו כמה אלגוריתמים, שיוצרים בסגנונות שונים. באחרונה השקנו שירות שמאפשר למשתמש למלא שאלון עם ההעדפות האומנותיות שלו, ועל בסיס התשובות נציע לו פיד עם יצירות לפי טעמו, ואז נשפר את הציורים בהתאם, עד שהוא יקבל יצירה שהמערכת חושבת שתהיה מושלמת עבורו", אמר. "הטכנולוגיה שלנו לא מחליפה אומנים בני אנוש. האומנים לא ייפגעו כלל", הדגיש קובליס. "מה שאנחנו עושים הוא שכבה נוספת ליצירת האומנות האנושית, בדומה למה שהסינתיסייזר עשה לעולם המוזיקה. נכון שיש כאלה שלא אוהבים את הסינתיסייזר, אבל המוזיקה שאנחנו שומעים מלאה בכלים טכנולוגיים, שמוסיפים למורכבות שלה. הפיתוחים החדשים, שבאים בקצב כזה מהיר, דווקא מחזקים את הקשר שיש לנו לדברים מפעם". לסיכום הוא אמר כי "AWS סייעה לנו בתהליך הפיתוח. המוצר שלנו דורש כוח מחשוב רב, GPU גבוה. אנחנו מאמנים כל הזמן אלגוריתמים חדשים והם צריכים מאות אלפי אימונים. AWS נתנה לנו את האפשרות לבצע את כל התהליכים עם כוח מחשוב בלתי מוגבל מבחינתנו, ללא כל קריסות: אפשר לעשות כמה דברים במקביל וגם לאמן כמה אלגוריתמים במקביל".

הקורונה ממשיכה לעשות טוב לזום – פלטפורמת שיחות הווידיאו שנסקה במהלך המגפה והסגרים שהיא הביאה אתה. כפי שניתן היה לצפות, הדו"חות שהחברה פרסמה אמש (ב') כוללים עליות יפות בשורה התחתונה: ההכנסות זינקו ברבעון השני של שנתה הכספית ב-54% לקצת יותר ממיליארד דולר והרווח הנקי האמיר ב-70.6% ל-317.1 מיליון. עם זאת, הביצועים של החברה במהלך הרבעון השני היו טובים פחות מאלה שהיא רשמה בזה הראשון, כיוון שהשפעת הקורונה על הפעילות העסקית והחברתית פחתה, וברחבי העולם שבים בהדרגה לפגישות פנים אל פנים ולעבודה במשרדים, או היברידית. התוצאות במחצית הראשונה של השנה הכספית היו טובות יותר: במהלכה, הכנסות החברה גדלו פי שניים לכמעט שני מיליארד דולר, ההוצאות זינקו ב-80% ל-1.5 מיליארד, הרווח התפעולי צמח ב-146.3% ל-520.9 מיליון וזה הנקי שמיוחס לבעלי המניות האמיר ב-155.8% ל-544.3 מיליון. בחזרה לרבעון: ההוצאות הכלליות גדלו במהלכו ב-52.9% ל-726.9 מיליון דולר, ההוצאות הגולמיות עלו ב-35.9% ל-261.3 מיליון, הרווח הגולמי רשם עלייה דומה ל-760.2 מיליון והרווח הגולמי השולי עמד על 74.42%. בסעיפי התפעול, ההוצאות זינקו ב-64.5% ל-465.5 מיליון דולר והרווח צמח ב-56.6% ל 294.6 מיליון. הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות טיפס ב-70.7% ל-316.9 מיליון דולר והרווח למניה – ב-65.1% ל-1.04 דולר. אריק יואן, מייסד ומנכ"ל זום, סיכם את התוצאות באמרו כי "ברבעון השני הצגנו הכנסות דומות לרבעון הראשון, בסך של מיליארד דולר, תוך רווחיות חזקה ותזרים מזומנים איתן. אנחנו מותג גלובלי שסופר יותר מחצי מיליון לקוחות שלכל אחד מעל 10 עובדים".

מאת הילל יוסף   "ככל שקצב החדשנות גדל, כך גדל בהתאמה הצורך שלנו לשחרר מוצרים מורכבים יותר בקצב מהיר יותר, על מנת לעמוד בתחרות בשוק דינמי ומשתנה. יש קושי לעמוד באתגר זה, ולוודא שנותנים פתרון שאינו רק עסקי, כי אם כזה העומד בדרישות של ביצועים", כך אמר רוברט ברון, מנהדס פתרונות בכיר לתחום ענן ובינה מלאכותית, יבמ (IBM). ברון התראיין לקראת כנס IBM Instana Webinar. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, ייערך באופן וירטואלי ביום ראשון, 12 בספטמבר. לדברי ברון, "שחרור מהיר יותר של אפליקציות הוא צו השעה, ואין זה משנה האם מדובר באפליקציה חדשה, שפותחה בסביבת ענן, או לא. יש לטפל ב-TTM של כל אפליקציה, מורשת וגם חדשה. הדבר חשוב יותר כיום, כשיש יותר ויותר אפליקציות, והן יותר ויותר מורכבות". המענה, ציין ברון, "בא לידי ביטוי בשלושה רבדים. הראשון – הבנה מה קורה על ידי יכולות תצפיתניות. להבדיל מניטור, שבו רואים איך המערכת מגיבה, פה מדובר על יכולת לדעת איך המערכת מתנהגת, מה נורמלי מבחינתה ומה מפריע לה לפעול. הרובד השני הוא  אוטומציה: המערכת לומדת לבד את הסביבה שלה ואת צרכיה, דוגמת ואוספת נתונים מדי שנייה או פחות מכך. הרובד השלישי מבוסס בינה מלאכותית, והוא מאפשר לטפל בהמון נתונים, תוך הוצאת המוץ מהתבן, התראות בטרם תקלות, ואם התקלה צצה – קבלת אותות לגבי הסיבות שמסייעות להגיע לפתרון מהיר. היופי של המערכת, הסביר ברון, "הוא ביכולתה לענות על דרישות ועל צרכים של עובדים ממגוון סביבות – אנשי תפעול, ייצור, פיתוח – ובשפה אחת. בתוך שניות מתקבלת תמונת מצב עם ההשלכות על הביצועים, האמינות, התלויות בין הרכיבים. עם יצירת השפה המשותפת, ניתן לעבוד יחד טוב יותר. מדובר בשינוי שהוא לא רק טכנולוגי, אלא גם תרבותי-תהליכי-ארגוני". "חברות נדרשות להתגבר על העלויות הגבוהות הכרוכות בניהול ביצועים וזמינות עבור יישומים מרובים, המשתפים סביבת ענן היברידית מורכבת יותר. בהינתן אתגרים אלה, ארגונים מבקשים לאמץ AIOps (ר"ת Artificial Intelligence for IT Operations – בינה מלאכותית לטובת תפעול המחשוב) לשיפור השימוש  במשאבי המחשוב שלהם, כדי שיוכלו לספק זמינות גבוהה וביצועים של יישומים בעלויות נמוכות יותר", הסביר. "לא מזמן", ציין ברון, "יבמ רכשה את Instana, שמספקת פלטפורמה מבוססת בינה מלאכותית לניטור ולנראות ביצועים של אפליקציות, ולנראות של מערכות ניטור ה-IT. זו השתלבה ב-IBM Cloud Pak עבור AIOps של ווטסון, לאוטומציה של פעולות IT באמצעות בינה מלאכותית. כך, אנו מעניקים ללקוחות הארגוניים יכולות אוטומציה, המופעלות על ידי בינה מלאכותית, שמשתרעות מ-AIOps – השימוש ב-AI לאוטומציה של פעולות IT – ובתצפית על יישומים ותשתיות, כאשר הכל בנוי על Red Hat OpenShift להפעלה בכל סביבת ענן היברידית". "אנחנו מאמינים כי אוטומציה המופעלת באמצעות בינה מלאכותית הפכה לבלתי נמנעת, והיא עוזרת להפוך את כל העבודות הממוקדות במידע לפרודוקטיביות יותר", סיכם ברון. "ארגונים זקוקים לנראות מלאה על מה שקורה בכל תשתית הענן ההיברידית שלהם, ובכל הארגון שלהם. עסקים מחפשים תוכנות מונעות AI, שיעזרו להם לנהל את הקושי והמורכבות של הפעלת יישומים בין עננים. המערכת שלנו לא רק קובעת פעולות, אלא גם מאפשרת ללקוחות לבצע אותן. כך אנו מבטיחים זמני תגובה מהירים של יישומים, גם בביקוש גבוה. למערך שאנו מציעים יש כבר לקוחות מחברות פורצ'ן 100 בחו"ל, והוא נמצא על הפרק בקרב מוסדות פיננסיים וחברות היי-טק בישראל". לרישום לאירוע לחצו כאן.