הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
17/09/21 09:01
42.86% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
מאז פרוץ הקורונה ארגונים שינו באופן משמעותי את המודלים העסקיים שלהם, האיצו את הטרנספורמציה הדיגיטלית,והסתייעו במחשוב ענן על מנת להסתגל במהירות לתנאי השוק המשתנים, כך עולה ממחקר חדש שנערך ביוזמת אמזון ווב סרוויסס (AWS).
המחקר נערך על ידי מכון קולמן פארקס ובוצע באנגליה, בספרד, בישראל, בצרפת ובגרמניה. הוא כלל שיחות עם 10,000 מקבלי החלטות בעולמות הטכנולוגיה, ה-IT והדיגיטל, התפעול, השיווק, והפיננסים – מתוכם 2,000 נשאלים בישראל. הארגונים, המונים יותר מ-250 עובדים, פועלים במגזרי פיננסים, קמעונאות, בריאות, תעשייה וטלקום.
מהמחקר עולה, כי ארגונים בישראל צופים התאוששות כלכלית בשנה הקרובה, יש להם תחושה של מסוגלות ברמה גבוהה להתמודדות עם הקורונה, והם מתכוונים להמשיך בטרנספורמציה גם בעידן
54% מהנשאלים ציינו, כי הארגון שלהם האיץ במהלך הקורונה את תוכניות הטרנספורמציה הדיגיטלית בסדר גודל של בין שנתיים לשש שנים. 96% מהארגונים ביצעו שינויים של התהליכים העסקיים שלהם בעקבות התפרצות הקורונה, כש-58% מהם ערכו "שינויים ניכרים" בתהליכים העסקיים. 93% מהארגונים התמודדו במהלך תריסר החודשים האחרונים עם אתגרים שונים בביצוע הטרנספורמציה הדיגיטלית, 90% עם דרישות חדשות מצד לקוחות, 76% בניהול חוויית העובדים, ו-57% – בניהול התקציבים.
עוד עולה, כי שירותי ענן סייעו לארגונים להשתנות במהירות ולהתאים את עצמם לתנאי השוק החדשים. כך, 62% מהארגונים הסתייעו בשירותי ענן על מנת לייצר חדשנות במהירות ולהביא לשוק שירותים ומוצרים חדשים; 61% מהארגונים ציינו, כי שירותי הענן היוו חלק משמעותי בשמירה על הרציפות העסקית; 60% השתמשו בשירותי ענן על מנת לגדול ולקטון בגמישות בהתאם לשינויים בביקושים שנוצרו בשוק; 59% ציינו, כי שירותי ענן היוו רכיב מרכזי בטרנספורמציה הדיגיטלית של הארגון; ו-58% מהארגונים ביצעו חיסכון בהוצאות באמצעות מעבר לשירותי ענן. עוד עולה, כי 35% מהארגונים עשו, בראשונה, שימוש בשירותי ענן במהלך שנת הקורונה.
ארגונים ציינו בסקר תועלות נוספות – עסקיות וטכנולוגיות – שנוצרו כתוצאה מהשימוש בשירותי ענן. כך, 52% מהארגונים קיבלו גישה טובה יותר ותובנות מהנתונים הארגוניים; 51% מהארגונים הגדילו את שיתוף הפעולה בקרב העובדים; 50% הסתייעו בשירותי ענן על מנת לפתח הזדמנויות עסקיות ומקורות הכנסה חדשים; 48% הקטינו את העלויות של תשתיות המחשוב; 44% הגדילו את הקשר עם הלקוחות; ו-43% מהם שיפרו את יכולות הגנת הסייבר הארגוני.
במבט לעתיד, של 12 חודשים קדימה, ציינו 68% מהארגונים כי הם צופים גל תחלואה גדול נוסף במהלך השנה הקרובה. 74% מהנשאלים ציינו כי בכוונת הארגון להמשיך במגמת הטרנספורמציה ו-65% ציינו כי בכוונתם לאמץ טכנולוגיות חדשות דוגמת שירותי ענן.
תחום הפיננסים בישראל – מוביל את אימוץ הענן
38% מארגוני הבריאות, מדעי החיים, המדיה והבידור בישראל ציינו, כי עסקו בפיתוח מוצרים, שירותים או טכנולוגיות חדשות במהלך 12 החודשים האחרונים. כך גם 37% מחברות הפארמה והייצור, 36% מהארגונים בעולמות הפיננסים, 34% בעולמות של טכנולוגיות לרכבים ו-32% מהחברות בתחומי קמעונאות ותקשורת.
עבור חלק נכבד מהארגונים, שנת הקורונה הייתה הפעם הראשונה שבה הם עשו שימוש משמעותי בשירותי ענן. כך לגבי 44% מארגוני הפיננסים, 43% מהארגונים במדעי החיים, 42% מארגוני הפארמה, 34% מארגוני הקמעונאות, 33% מארגוני תעשיית הרכב, 30% מארגוני הטלקום, 30% מארגוני המדיה והבידור, 30% מארגוני התעשייה ו-28% מארגוני הבריאות.
לדברי אור רוזן, מנהל תחום אנטרפרייז ב-AWS ישראל, "ארגונים מינפו את השינוי לטובת שילוב של חדשנות כחלק מהאסטרטגיה שלהם. זאת, תוך הטמעת טכנולוגיה כגון מחשוב ענן. פעולות אלו מאפשרות לארגונים להתאים את עצמם למציאות משתנה, להאיץ מודלים עסקיים חדשים, ולהרחיב פעילויות עסקיות בנתחי שוק חדשים". עוד ציין רוזן, כי "ארגונים אלו הם לרוב אג'יליים יותר, מאובטחים יותר, עמידים יותר, מוכווני לקוחות בגישה שלהם ובטוחים יותר ביכולת שלהם לתת מענה ולנווט בנסיבות משתנות".
אור רוזן, מנהל תחום אנטרפרייז ב-AWS ישראל. צילום: רמי זרנגר
17/09/21 09:31
28.57% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
אם אתם פוליטיקאים או משפיענים מפורסמים – פייסבוק בוודאי תשייך אתכם למערכת פנימית סודית בשם XCheck, או Cross-check, שיוצרת רשימה לבנה של משתמשים, המגינה עליהם מסנקציות גם כשהם לא עומדים בכללים של פלטפורמת המדיה החברתית הגדולה בעולם. זאת בניגוד גמור להצהרות החוזרות ונשנות של החברה שהיא אוכפת את מדיניותה בצורה שוויונית לגבי כל המשתמשים שלה.
הוול סטריט ג'ורנל פרסם תחקיר שערך, המתבסס על מסמכים פנימיים של פייסבוק שהגיעו לידיו, המפרט כיצד משתמשים בעלי פרופיל גבוה של שירותי הרשת, שנחשבים ל"שווים", למשפיענים ולידוענים, או כאלה שמאיימים על יחסי הציבור של החברה – אינם זוכים לאותן פעולות אכיפה כמו משתמשים רגילים. לפי התחקיר, בשנת 2020 מנתה הרשימה הזאת כ-5.8 מיליון משתמשים.
אותן דמויות מפורסמות, בהן, למשל, הנשיא לשעבר דונלד טראמפ, שחקן הכדורגל המפורסם ניימאר וכדומה משויכים על ידי הפלטפורמה למערכת בשם XCheck. המערכת נוצרה לאחר שפוסטים של משתמשים מפורסמים סומנו על ידי מערכת הבקרה האוטומטית או הוסרו על ידי סוקרי התוכן. כדי להימנע מפרסום שלילי, פיתחה פייסבוק את XCheck במטרה לאפשר לאותם ידוענים לפרסם מה שהם רוצים עם פיקוח מזערי או בלי פיקוח כלל.
כאשר משתמשים משויכים אליה – קשה יותר לסוקרי התוכן לנקוט צעדים נגדם. אחת הדוגמאות שמביא הדיווח היא של פוסט של ניימאר, שפרסם בפייסבוק ובאינסטגרם התכתבות שלו בווטסאפ עם אישה שהאשימה אותו באונס, ובצילומי המסך מוצגים שמה וגם תמונות עירום שלה. הפרסום של ניימאר היה נמחק אילו היה משתמש "רגיל", אבל בשל ההגנה של מערכת XCheck, נחסמה בפני הסוקרים האפשרות להסיר את התוכן, שנצפה על ידי 56 מיליון משתמשים.
חלק מן המסמכים שהגיעו לוול סטריט ג'ורנל כוללים מסמכים שנמסרו לקונגרס ולרשות לניירות ערך האמריקנית על ידי חושף שחיתויות.
פייסבוק אישרה את התחקיר, ומסרה לוול סטריט ג'ורנל, כי היא מנסה לשנות את פרקטיקת הרשימה הלבנה של מערכת XCheck, וממסמכים פנימיים עולה שבחברה אכן יש תוכניות לבטל אותה. עם זאת, מן המסמכים הפנימיים עולה גם שכל בכירי החברה מכירים את הבעיות האלה – עד למנכ"ל, מארק צוקרברג. בדיווח צוטט מסמך פנימי, שנכתב בו על ידי גורם בחברה, כי "לגבי כמה חברים נבחרים בקהילה שלנו אנחנו לא אוכפים את כללי המדיניות שלנו. בשונה מכל הקהילה, האנשים האלה מפרים את הכללים ללא כל אכיפה".
מנהל התקשורת של פייסבוק, אנדי סטון, פרסם כמה ציוצים בטוויטר לאחר הפרסום, וציין כי פייסבוק פרסמה את קיומה של מערכת XCheck עוד ב-2018, וכתב: "כפי שאמרנו ב-2018, המשמעות של Cross-check היא פשוט שכמה תכנים בדפים או בפרופילים מסוימים זוכים לשכבה שנייה של בדיקה כדי להבטיח שיישמנו את המדיניות שלנו בצורה נכונה. אין שתי מערכות של שיפוט; זה אמצעי הגנה נוסף נגד שגיאות".
"בסופו של דבר", כתב עוד סטון, "בלב הסיפור הזה עומד הניתוח הפנימי של פייסבוק שמצא כי אנו צריכים לשפר את התוכנית. אנחנו יודעים שהאכיפה שלנו אינה מושלמת ושיש ויתורים לצורך מהירות על חשבון דיוק".
17/09/21 13:52
28.57% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
יעל פאינרו, מנכ"לית סינמדיה ישראל
כיצד את מסכמת את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה?
"זו הייתה שנה מטורפת, שבה עבר ההיי-טק הישראלי מסטארט-אפ ניישן לסקייל-אפ ניישן, עם חברות רבות, רובן ותיקות, שהגיעו לגודל שמתאים להנפקה והשיגו את המטרה להיות חברה ישראלית גדולה, שצומחת ותורמת לכלכלה לאורך זמן ולא מסתפקת בבניית פיצ׳ר או טכנולוגיה כחלק ממשהו גדול יותר.
יש לתופעה הזו גם צדדים שליליים, שאם לא נתייחס אליהם יפגעו לאורך זמן בהיי-טק הישראלי. זה קשור במיוחד לתחרות על כוח אדם שנמצא במחסור, מה שגרם לכך שעלות השכר הממוצעת של ההיי-טקיסט.ית הישראלי.ת גבוהה בתחומים רבים מזו של העמית.ה שלו.ה בעמק הסיליקון. המשמעות היא שחברות רבות חייבות לשקול פתיחה של מרכזי פיתוח נוספים וסטארט-אפים, שאין להן את המשאבים כדי לפתוח מרכז פיתוח בחו"ל, מתקשים לגייס את כוח האדם הנדרש כדי לחצות את הקו של בניית המוצר שלהן והכנסתו לשוק".
איזו תובנה רלוונטית את לוקחת אתך מהשנה האחרונה?
"התובנה המשמעותית מבחינתי היא שאי אפשר להעלים לחלוטין את המפגש פנים מול פנים. האנרגיה, היצירתיות והאמון שנבנה הוא ברמות אחרות ממה שנוצר במפגש דרך מסך. כדי להיות אפקטיביים לאורך זמן, במיוחד במקומות של יצירה ושינוי תכוף במשימות, צריך לוודא שיש מפגש כזה באופן שוטף. מודל העבודה הגמיש וההיברידי – עובד. הוא מאפשר את החיבור בין המפגש הפיזי, שהוא כל כך קריטי, לגמישות וליתרונות של עבודה מהבית".
יעל פאינרו, מנכ"לית סינמדיה ישראל. צילום: יח"צ
אילו מגמות את צופה לשנה הבאה?
"חברות היי-טק ישראליות רבות יפתחו מרכזי פיתוח בחו"ל כי הן לא יצליחו לגייס מספיק אנשים טובים או בעלות שהיא כלכלית להמשך הבנייה של העסק שלהן, והן ירצו להפחית את התלות בכוח האדם המקומי.
כמו כן, יהיו פחות סטארט-אפים חדשים ויותר חברות שישאפו להגיע למעמד של חברה ישראלית מובילה בתחומה. לצורך כך, החברות האלה ירחיבו את החזון שלהן לכזה שיכול 'להחזיק' חברה עצמאית לטווח ארוך, עם רעיונות גדולים יותר מבחינת ההיקף וההשפעה מאשר מה שראינו בעבר.
אני מאמינה שיותר חברות יתחילו לדרוש הגעה למשרדים, לפחות לחלק מימי השבוע. הן יעשו זאת כי הן יראו ירידה בחיבור של העובדים לארגון, עלייה באחוזי העזיבה, וירידה בתפוקה ובחדשנות".
מיהי לדעתך אשת השנה בהיי-טק הישראלי?
"הבחירה שלי היא רוני פרנק, היזמית ובעלת החזון מאחורי טוק פלייס – חברה שמספקת טיפול נפשי וירטואלי, שהונפקה השנה בנאסד"ק, 10 שנים לאחר הקמתה.
התחום שבו פרנק בחרה לעשות טוב באמצעות טכנולוגיה, בריאות הנפש, הוא תחום זנוח. העדר הזמינות של טיפול והקושי בגילוי, במקרים רבים, גורמים לכך שמחלות נפש גובות מחיר כבד של חיי אדם בכל שנה, והייתה עלייה משמעותית בתקופת הקורונה.
פרנק זיהתה את הצורך ודחפה, לאורך שנים ועם הרבה תהפוכות ושינויים, את פתרון הבעיה ואופן המימוש שלו. בכך היא מהווה מודל חיקוי ליזמים ויזמיות, למשקיעים וקרנות, לזהות בעיות קשות וכואבות לא.נשים בעולם, גם אם הן מצריכות עיקשות לאורך שנים והן לא מובילות להצלחה מהירה".
ערן פייגנבאום, מנכ"ל אורקל ישראל
כיצד אתה מסכם את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה?
"את השנה האחרונה בהיי-טק אפשר לסכם במשפט: 'מהקושי תצמח העוצמה'. זו שנה שתיצרב כאחת הקשות בזיכרון הציבורי.
במישור העסקי, ארגונים בכל העולם נאלצו להסתגל לדרכי עבודה חדשות, לשינויים בשרשרת האספקה ולדרישות חדשות מלקוחות. הם נאלצו לזוז במהירות, מה שהדגיש את חשיבות הטכנולוגיה והביא אותה לקידמת הבמה: הטכנולוגיה אפשרה לחברות פארמה לפתח חיסונים בזמני שיא, אפשרה לנו לעבוד מהבית ולהישאר מחוברים למשפחה ולחברים בזכות תוכנות כמו זום, ואפשרה לעסקים להבין את הצרכים החדשים של לקוחותיהם, דרך הדטה.
מנושא שמעסיק את מחלקות ה-IT, הטכנולוגיה הפכה לסוגייה מרכזית עבור כמעט כל ארגון בעולם.
בישראל, ראינו את ההשלכות של המגמות הגלובליות האלה על השוק המקומי, עם מספר חסר תקדים של חברות יוניקורן מקומיות, גיוסי הון בסדר גודל של יותר מ-100 מיליון דולר לסבב והנפקות. העולם החדש הציב בעיות חדשות. חברות היי-טק ישראליות טובות בפתרון בעיות, והן מתוגמלות בהתאם".
איזו תובנה רלוונטית אתה לוקח אתך מהשנה האחרונה?
"התובנה המרכזית שלי היא חשיבות הטכנולוגיה. היא מאפשרת כל היבט בחיינו, במישורים האישי והמקצועי. לכן, השנה הזו הייתה תזכורת לכובד האחריות שיש לספקי טכנולוגיה גדולים כמו אורקל: הענן שלנו משמש ילדים ברחבי העולם בלמידה דרך זום, וכן משמש את ה-FDA לבדוק את האפקטיביות של טיפולים תרופתיים לקורונה ואת אוניברסיטת אוקספורד כדי לזהות וריאנטים מסוכנים של המגפה.
מעבר לביצועים, כאשר כל כך הרבה דטה חשוב ורגיש רץ על הענן, האבטחה היא קריטית. בין אם זה מידע חיוני למאבק נגד הקורונה, או נתונים שמסייעים לממשלות לספק שירותים טובים יותר לאזרחים או מסייעים לבנקים לשמור על מידע פיננסי מאובטח – לכל אלה יש אחריות גדולה, שמחייבת אבטחה וביטחון".
ערן פייגנבאום, מנכ"ל אורקל ישראל. צילום: יח"M
אילו מגמות אתה צופה לשנה הבאה?
"הרבה מאוד שינויים מדהימים צפויים לקרות בתשפ"ב: מטבעות קריפטו, בלוקצ'יין, מכוניות ללא נהג ועוד. אבל דבר אחד ברור: אנחנו עוד לא יודעים איך לסלק את וירוס הקורונה מהעולם. זה אומר שנמשיך לחפש דרכים חדשות ויצירתיות כדי להמשיך לעשות את מה שעשינו בעבר פנים אל פנים – רק מרחוק, ולדטה יש כאן תפקיד מרכזי. נראה בשנה הקרובה עוד ועוד ארגונים שנשענים יותר ויותר על דטה. הכוח של הדטה מתבטא לא רק בסיוע לעסקים להצליח ביום יום שלהם, אלא גם ביכולת לשנות את חיינו, לא פחות מכך, כפי שראינו ואנחנו רואים עם החיסונים.
אחד התחומים בהם אני מצפה לראות עוד חידושים הוא האינטרנט של הדברים הרפואיים (IoMT – ר"ת Internet of Medical Things), עם מכשירים שמספקים אבחונים וניטור רפואי מרחוק. זה יוביל בסופו של דבר לניטור רציף ולהתראות חשובות ואף מצילות חיים במגוון רחב של מצבים רפואיים כרוניים".
מיהי לדעתך אשת השנה בהיי-טק הישראלי?
"אני בוחר ביעל ויזל, מייסדת הסטארט־אפ זיקית, שפיתחה תא מדידה וירטואלי. החברה נמכרה ביוני השנה ל-וולמארט תמורת כ-200 מיליון דולר, לאחר שגייסה 15 מיליון דולר בלבד. בכך ויזל הפכה לאחת הנשים הישראליות הבודדות שסגרו אקזיט של תשע ספרות.
ויזל וזיקית הן דוגמה מצוינת למה שהזכרתי קודם: אימוץ טכנולוגיה עבור העולם החדש. זיקית פיתחה תא מדידה וירטואלי שמאפשר, בעזרת בינה מלאכותית, להלביש אנשים בפריטי אופנה בשלל צבעים, גדלים ומידות, כדי להתרשם מהם בצורה מדויקת יותר.
את ההשראה למוצר קיבלה ויזל משירותה בחיל האוויר ומעבודתה באלביט, שם היא פיתחה טכנולוגיות מיפוי טופוגרפיות צבאיות עבור מטוסי קרב".
אריק פיינגולד, נשיא ויו"ר Comm-IT
כיצד אתה מסכם את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה?
"תשפ"א הטכנולוגית התאפיינה בשלושה דברים מרכזיים: צמיחה והישענות רבה על עולמות הענן והשירותים הדיגיטליים; יכולת אג'ילית לצמוח מהר ולהגיב מהר לצרכים המשתנים של השוק; והתחזקות של עולם הבינה המלאכותית. חברות שהשכילו להבין זאת בזמן ולהתחזק בעולמות אלה שגשגו בתקופה הזו".
איזו תובנה רלוונטית אתה לוקח אתך מהשנה האחרונה?
"משבר הקורונה חולל מהפכה בעולם העבודה שאף אחד לא התכונן אליה. ההשפעה ארוכת הטווח שלה הוכיחה לנו שהעולם שטוח מתמיד ולמיקום הפיזי כמעט שאין חשיבות. אנחנו צריכים להסתגל למצב הזה ולמציאות המשתנה".
אריק פיינגולד, נשיא ויו"ר Comm-IT. צילום: יח"צ
אילו מגמות אתה צופה לשנה הבאה?
"נראה פריצות דרך במוצרים מבוססי בינה מלאכותית, בעיקר בעולמות הרפואה והפיננסים. פלטפורמות מבוססות אלגוריתמים של לימוד מכונה ולמידה עמוקה יאפשרו אבחונים מדויקים של מחלות, ניתוחים מדויקים של כמויות דטה גדולות והגעה להחלטות ולפעולות מושכלות יותר. בנוסף, נראה המשך שינוי תרבותי בהתנהלות החברות, שמושתתת פחות על מיקום פיזי ויותר על שיתופי פעולה עם המוחות הטובים ביותר בסביבה גלובלית. המודל ההיברידי לא יעזוב, ויש למצוא לו מקום בחיי היומיום של הארגון".
מיהו לדעתך איש השנה בהיי-טק הישראלי?
"תומר בר זאב, מייסד איירון סורס, שבנה סטארט-אפ והנפיק אותו בסכום שיא של 11 מיליארד דולר".
תומר פרי, מנכ"ל אינוקום מקבוצת אמן
כיצד אתה מסכם את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה?
"השנה התאפיינה בקצב פעילות גבוה, לא פחות מהשנה שעברה, שהייתה שנת הקורונה הראשונה. ארגונים ביצעו ויוסיפו לבצע השקעות גדולות בכל הקשור לדיגיטציה, ענן וסייבר. ראינו התארגנות בהיקפים גדולים בכל מה שקשור לאבטחת מידע בענן, לרבות יכולת התגוננות בפני מתקפות כופר. בנוסף, ארגונים מעבירים יותר ויותר פעילויות לענן, וכתוצאה מכך גם אופן הניהול של הענן משתנה, בעיקר אם מדובר על סביבות מרובות עננים (מולטי קלאוד)".
איזו תובנה רלוונטית אתה לוקח אתך מהשנה האחרונה?
"התובנה החשובה ביותר שאני לוקח מהשנה הזאת היא החשיבות של המעבר לענן. הקמת דטה סנטרים מקומיים של היצרנים ופרויקט הענן הממשלתי נימבוס ייצרו הגירה משמעותית מאוד לענן בשנים הקרובות. בעקבות כך, יהיו דרישות מוגברות לאבטחת המידע בענן, ניהול הענן, אכיפת מדיניות, כלי הגירה, מעבר סביבות המחשוב הארגוני והדסקטופים לענן, כלי גיבוי והתאוששות בסביבות עננים. בנוסף, אופן העבודה הפך להיות היברידי – אנשים מצפים לקבל בבית חוויית משתמש זהה לזו שהם מקבלים במשרד, והארגונים נערכים על מנת להגן על סביבות העבודה האלה ולאבטח אותן בצורות שונות ממה שהכרנו".
תומר פרי, מנכ"ל אינוקום מקבוצת אמן. צילום: ניר אלון
אילו מגמות אתה צופה לשנה הבאה?
"המגמה העיקרית היא שארגונים ימשיכו לעבור לדיגיטציה מלאה ככל האפשר, שתיתמך בכל הכלים הדרושים לה – ביניהם, כאמור, ניהול ואבטחת מידע בענן, אכיפת מדיניות וכלי הגירה. בנוסף, מתקפות הסייבר, וכתוצאה מכך גם ההגנות, ימשיכו להתרחב למקומות שלא הגענו אליהם עד היום.
עוד מגמה היא שבעקבות שינוי הטופולוגיה הארגונית מדטה סנטרים מקומיים לעננים, כל אופן פריסת התקשורת הבין סניפית בארגונים תשתנה לעולמות של SDWAN ו-SASE. זאת מהסיבה הפשוטה שעובדים שמתחברים לעבודה מכל מקום צריכים שהרשת תתמוך בזה הן מבחינת חוויית משתמש והן מבחינת שליטה ובקרה מפני מתקפות".
מיהו לדעתך איש השנה בהיי-טק הישראלי?
"הייתי מציין שניים: ברק עילם, מנכ"ל נייס, ששינה את פני החברה מקצה לקצה והפך אותה למובילה עולמית, וניר צוק, המייסד וסמנכ"ל הטכנולוגיות של פאלו אלטו, שבנה פלטפורמה להגנה על ענן מקצה לקצה, על ידי רכישות טכנולוגיות שונות ובניית אינטגרציה מלאה ביניהן".
נועה פרנקו-אוחנה, מנהלת החדשנות של סיגייט בישראל
כיצד את מסכמת את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה?
"להרבה מאוד חברות ישראליות זו הייתה שנה מוצלחת במיוחד: תעשיית ההיי-טק הישראלית התבלטה והתמתגה כבית גידול של חברות יוניקורן. בתוך פחות משנה וחצי זינק מספר החברות הישראליות במועדון החד קרן ביותר מ־50%, כשהשוק המקומי תרם אחד מכל 10 יוניקורנים בעולם".
איזו תובנה רלוונטית את לוקחת אתך מהשנה האחרונה?
"שצריך לפתח ולהבין את חשיבות היכולת להיות גמישים, להשתנות ולעשות התאמות, ולהגיב במהירות לשינויים. זו אחת היכולות הכי חשובות שכדאי להוסיף לארגז הכלים שלנו, כי אנחנו חיים בעולם הפכפך וצריך ללמוד להתאים את עצמנו לשינויים".
נועה פרנקו-אוחנה, מנהלת החדשנות של סיגייט בישראל. צילום עצמי
אילו מגמות את צופה לשנה הבאה?
"המשך ההשקעות הגבוהות בהיי-טק הישראלי , עוד חברות יוניקורן ועוד הנפקות – בין אם באמצעות SPAC ובין אם IPO. כמו כן, עולם הקריפטו – המטבעות הווירטואליים והפתרונות סביבם – יתחזק".
מיהו לדעתך איש השנה בהיי-טק הישראלי?
"עדי גיגי, מנכ"ל טסלה ישראל. הכניסה של החברה לארץ עם מרכז פיתוח היא משמעותית, ומסמנת עוד דריסת רגל מקומית של חברה בינלאומית, שמבינה את החשיבות של ישראל".
אלי פרץ, מנכ"ל יוטיליס
כיצד אתה מסכם את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה?
"תשפ"א סימנה שיא של שינוי מגמה בענף הטכנולוגיה הישראלי – מעבר מענף שמייצר חברות קטנות ובינוניות שנרכשות על ידי ענקיות לכזה שמייצר חברות ענק בינלאומיות עצמאיות, שמנוהלות מישראל. לא עוד טבע, אמדוקס וצ'ק פוינט בלבד. בישראל צמחה שכבת ניהול מנוסה עם יכולות וניסיון. הרעיון שבישראל מייצרים טכנולוגיה ובארצות הברית הופכים חברות קטנות לגדולות או מטמיעים בחברות ענק כבר לא לגמרי נכון".
איזו תובנה רלוונטית אתה לוקח אתך מהשנה האחרונה?
"בעולם שבו הכסף כל כך זול וכולם מתחרים על מספר מוגבל של אפשרויות השקעה, קשה להבחין מתי לטכנולוגיה אכן יש פוטנציאל ומתי מדובר בטכנולוגיה קיימת במקרה הטוב או במעטפת בלבד במקרה הפחות טוב, ובסיפור שמסופר נכון אבל לא בהכרח נכון עובדתית".
אלי פרץ, מנכ"ל יוטיליס. צילום: מיכל בנדק
אילו מגמות אתה צופה לשנה הבאה?
"ההבשלה וההתגברות של ענף הטק הישראלי ימשיכו. כמו כן, יהיה מיון מדוקדק יותר של טכנולוגיות ויזמים, והגופים המממנים יתמקדו בפוטנציאל ובביצועים העסקיים ופחות במעטפת".
מיהו לדעתך איש השנה בהיי-טק הישראלי?
"רונן סמואל, מנכ"ל קורנית דיגיטל. סמואל ידע לקחת חברה שאומצה על ידי מעטים והפך אותה לסטנדרט בענף. שלב המעבר מאימוץ מוקדם של טכנולוגיה להטמעתה דורש סט של כלים ויכולות שקיימים אצל מעט מנהלים".
ארז צור, נשיא קרביין
כיצד אתה מסכם את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה?
"השלכות מגפת הקורונה המשיכו להשפיע גם בתשפ"א. התעשייה הסטנדרטית חוותה הפרעה באספקת חומרי גלם ורכיבים שונים, שהובילה להפחתת כושר הייצור וההרכבה, ואף לעיכוב בפתיחה המחודשת של קווי ייצור בחלק מהן. בנוסף, איסורי הנסיעות ותקנות הריחוק החברתי החריפו את המחסור בכוח אדם ואת הביקוש הצרכני.
לעומת זאת, מגזר ההיי-טק היה ערוך היטב להתמודדות עם המשבר והחברות פעלו במהירות שיא לטובת הבטחת המשכיות עסקית. המעבר לעבודה מהבית ופיתוח כוח עבודה דיגיטלי ואלסטי בעזרת כלי שיתוף פעולה דיגיטליים הניעו את הביקוש לפתרונות טכנולוגיים בקטגוריות רבות. במקביל, הצורך שגדל בתשתיות שיתמכו בשינוי הזה, דוגמת מחשוב ענן לעסקים או צריכת פס רחב לצרכנים, היווה דחיפה של ממש לתעשייה.
בנוסף, השנה מספר גדול של חברות מפתחות טכנולוגיה בחרו לשמור על עצמאותן ולצמוח כחברות שלמות. סטארט-אפים, שבעבר שאפו לאקזיט הנכסף, הפכו למעסיקים גדולים במשק הישראלי בעודם מובילים פעילות עסקית משמעותית ברחבי העולם".
איזו תובנה רלוונטית אתה לוקח אתך מהשנה האחרונה?
"חשיבות מחלקת כוח האדם וההון האנושי בחברה. עם פרוץ המגפה ארגונים הסיקו מיד שהחיים השתנו, והיו צריכים להתמודד עם לחצים של עובדים בסביבה המשתנה ועם אתגרים שהם לא היו צריכים להתמודד איתם בעבר. בארגונים שכאלה, מרב האחריות נפלה על כתפי מחלקת כוח האדם, שמצאה את עצמה דואגת גם לבריאות הפיזית וגם לבריאות הנפשית של העובדים".
ארז צור,נשיא קרביין. צילום: יח"צ
אילו מגמות אתה צופה לשנה הבאה?
"שתיים מרכזיות הן מהפכת ה-5G והתפתחות מואצת של הבינה המלאכותית.
ה-5G מהווה מהפכה אמיתית בכל הנוגע לבניית תשתיות של ערים חכמות, שהיא הרבה מעבר למהירות גלישה והרבה מעבר לתחום הסלולר. זה משמעותי מאוד, בעיקר לחברות שצורכות לא מעט נתונים, ומתבססות על מאגרי מידע גדולים וטכנולוגיית ענן. התשתיות החדשות בהחלט ישדרגו לא רק את היכולת לנתב ולנטר את הנתונים, אלא גם לעבד אותם בזמני שיא.
בנוסף, אל מול הדאגה מהחדירה המוגברת לפרטיות הצרכנים, המגזר העסקי יאמץ יותר ויותר יישומי בינה מלאכותית, בניסיון לספק חוויה קרובה ככל שניתן להמלצות של נטפליקס בעולם הסדרות והסרטים גם בתחומים דוגמת אופנה, מזון ותיירות. השימוש ב-AI יתמקד ביצירת תובנות מתוך הביג דטה, שנצבר בכמויות עתק בשנים האחרונות, דוגמת ניתוח שפה, סנטימנט ותמונה, וחיזוי מבוסס נתונים.
בשנים הקרובות נפגוש פחות ופחות אנשי שירות לקוחות ויותר ויותר מערכות בינה מלאכותית. דו"ח של IDC, שהתפרסם באחרונה, מצא שההכנסות של תעשיית הבינה המלאכותית העולמית – תוכנה, חומרה ושירותים – ימשיכו לגדול ב-2021 להיקף כולל של 328 מיליארד דולר, וב-2022 הן צפויות לחצות את קו חצי טריליון הדולרים. דו"ח אחר של IDC קבע שההוצאה העולמית על AI תוכפל בארבע השנים הקרובות ותגיע ל-110 מיליארד דולר ב-2024".
מיהם לדעתך אנשי השנה בהיי-טק הישראלי?
"אנשי השנה שלי לא מגיעים מההיי-טק הישראלי, אבל הם גיבורי השנה – ואלה הם, ללא ספק, אנשי ונשות הגיל השלישי. רבות דובר על השפעת הקורונה, אבל לא מספיק דובר עליהם. ההירתמות שלהם למאבק בקורונה, ההתחסנות והנחיות הריחוק החברתי, שעליהן הם מקפידים ככל הניתן, מנעו כאן אסון בסדר גודל דומה למה שקרה במדינות אחרות, ואפשרו למשק הישראלי, כולל להיי-טק, להמשיך לפעול".
מוטי צ'יקו, מנהל פעילות 2BSecure, חברת אבטחת המידע והסייבר של מטריקס
כיצד אתה מסכם את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה?
"תשפ"א הייתה בהחלט שנה מופלאה לתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה – רכישות, מיזוגים, פרויקטים, חברות ישראליות שנמכרו במיליארדי דולרים ושוק שקובע בכל חודש שיא חדש. למדנו שהשוק צמא להשקעות, ולעתים לא מבוטלות נדהמנו ממחירי הרכישותף שכלל לא משקפות את שווי החברה. אבל שוק ההון דוהר קדימה, חברות הענק קונות כל מה שזז וכולם שמחים.
מגפת הקורונה האיצה תהליכים גלובליים, שינתה סדרי עולם ודפוסי חשיבה, והביאה לשינויים משמעותיים במספר רב של רבדים אשר נוגעים לכלל תחומי החיים: בריאות, תקשורת בין אישית, לימודים, כלכלה ועוד. רבים מהפתרונות לכך הם טכנולוגיים.
בתחום הסייבר, שבו אני עוסק שנים רבות, אנחנו רואים את מה שידענו כבר מזמן – העולם לא הולך למקום טוב יותר. הזמן הפנוי בבית, התפתחות הטכנולוגיה ובעיקר הפתיחה הווירטואלית של שערי הארגונים עקב מגפת הקורונה הביאו אתם סיכוני אבטחת מידע רבים ואתגרים חדשים שיש להתמודד עמם ביתר שאת. המרדף בין 'הרעים' ל-'טובים' יימשך עוד שנים רבות, והתעשייה תאותגר בכל פעם מחדש, בכל החזיתות ובמספר רב של ורטיקלים. לצד זאת, האתגרים הללו ימשיכו לשפר, לשכלל ולסייע לתעשיית אבטחת המידע להמציא את עצמה מחדש".
איזו תובנה רלוונטית אתה לוקח אתך מהשנה האחרונה?
"המרדף האין סופי אחרי פתרונות חדשים וחדשניים יימשך ואף יגדל. בהתאם לכך יגבר גם קצב הגידול המטורף של השוק, וחברות הטכנולוגיה הגדולות ימשיכו לחלוש על כל מוצר צריכה בחיינו.
תובנה נוספת היא שאני רואה ערך עליון בהשקעות דרמטיות של המדינה בתחום הטכנולוגי, בעיקר בפריפריה, כשזה צריך להתבצע עוד משלב בית הספר היסודי, לרבות חינוך למצוינות והכשרות של עשרות אלפי נערים ועובדים בתחום. רק כך נוכל גם לגשר על הפערים החברתיים וגם לתת פתרון לשוק שיש בו ביקוש רב לכוח אדם אל מול היצע נמוך, שמגיע בעיקר מאזור המרכז".
מוטי צ'יקו, מנהל פעילות 2BSecure. צילום: עידן גרוס
אילו מגמות אתה צופה לשנה הבאה?
"המשך של המגמות מהשנה שהסתיימה: השוק, בארץ ובחו"ל, ימשיך ליהנות מהתעצמות, ויציג עוד ועוד רכישות ומיזוגים, וחדשנות בתחומים רבים, כמו בריאות, תחבורה ופיננסים. זאת, עקב כניסה מסיבית יותר של טכנולוגיית הדור החמישי לחיינו".
מיהם לדעתך אנשי השנה בהיי-טק הישראלי?
"אנשי השנה שלי בהיי-טק הם כל אותם צעירים וצעירות שמגיעים לענף מהצבא ומהלימודים ומביאים איתם רוח ויוזמות חדשות, מצוינות, חוכמה ותנופה אדירה לכלכלת ישראל, כשהם מסייעים לענף להמשיך להוביל ולהישאר מעצמה בתחום".
יואב צלניק, סמנכ"ל המו"פ של נים
כיצד אתה מסכם את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה?
"תשפ"א הייתה שנה של המון שינויים ואדפטציות. הקורונה אילצה את כולנו ללמוד לעבוד במודל היברידי, ונדרש מאיתנו ללמוד ולהתחדד על תצורת העבודה שלנו וכיצד אנחנו משפרים את התנאים והיכולות שלנו בעבודה משותפת מרחוק, שתומכת בכל עובד באשר הוא".
איזו תובנה רלוונטית אתה לוקח אתך מהשנה האחרונה?
"שמודל היברידי אפשרי, משפר תהליכי עבודה ומאפשר לעובדים חופש בבחירת דרך העבודה שהכי נוחה להם, וכך גם משפר את שביעות הרצון שלהם. עבודה משולבת ומולטי דיסציפלינארית יצרה אתגר במציאת דרכי עבודה מרחוק, שכן היא מאפשרת חשיבה קבוצתית ושיתופי פעולה, יחד עם קרבה אישית ושמירה על מרקם חברתי. המודל לא רק מאפשר עבודה טובה גם מרחוק, אלא גם מעלה את שביעות הרצון של העובד ביכולת שלו את סביבת העבודה הנוחה והפורייה ביותר עבורו".
יואב צלניק, סמנכ"ל המו"פ של נים. צילום: ליאורה סייג
אילו מגמות אתה צופה לשנה הבאה?
"אני צופה שבתשפ"ב יהיה יותר קשב להתאמת אופן העבודה של כל עובד לצרכים האישיים שלו. מגפת הקורונה הביאה לשילוב ייחודי בין הבית למשרד, ונוצרת ציפייה שהארגונים והחברות יקשיבו לקול של כל עובד. לארגונים יש את האחראיות להתאים את עצמם לסביבה המשתנה ולאפשר לכל עובד לבחור בנתיב הייחודי שמתאים לו".
אסף קוצר, סמנכ"ל הפיתוח של פבריק
כיצד אתה מסכם את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה?
"אחרי שנים שבהן ראינו חברות ישראליות עושות בעיקר אקזיטים קטנים יחסית, השנה ראינו הנפקות גדולות, וחברות כמו צ'ק פוינט או Wix כבר לא בודדות כמו שהיו עושות בעבר. כתוצאה מההון שזרם לארץ, גם מאותן הנפקות וגם מחברות זרות, השנה הפך המחסור באנשי תוכנה בעלי ניסיון לבעיה הגדולה ביותר של שוק הטכנולוגיה בארץ".
איזו תובנה רלוונטית אתה לוקח אתך מהשנה האחרונה?
"שמשברים גדולים יוצרים הזדמנויות גדולות. שוק האי-קומרס, שבו אנחנו פועלים, חווה קפיצה אדירה בשנה האחרונה, ויצר עבורנו הזדמנויות גדולות. בשנה האחרונה חתמנו על עסקאות עם שחקנים גדולים בשוק המזון בארצות הברית, כולל וולמארט".
אסף קוצר, סמנכ"ל הפיתוח של פבריק. צילום: יח"צ
אילו מגמות אתה צופה לשנה הבאה?
"הצורך באנשי.נשות תוכנה בישראל רק ילך ויגדל, ומפתחים ומפתחות ימשיכו ליהנות מביקוש אדיר לכישרון שלהם.ן".
מיהו לדעתך איש השנה בהיי-טק הישראלי?
"אבי גולן, מנכ״ל אניוויז'ן, שקרא לחברות 'להפסיק את טירוף ה-Hiring', וכנראה חשב שאפשר לנצח את השוק. האמת היא שחברי הצוות בחברות מצליחות צריכים לקבל חלק הוגן מההצלחה שהם עבדו קשה כדי ליצור".
ריכז: יניב הלפרין.
לחלק א' לחצו כאן.
לחלק ב' לחצו כאן.
לחלק ג' לחצו כאן.
לחלק ד' לחצו כאן.
לחלק ה' לחצו כאן.
לחלק ו' לחצו כאן.
לחלק ז' לחצו כאן.
לחלק ח' לחצו כאן.
לחלק ט' לחצו כאן.
החלקים הבאים של הפרויקט יפורסמו בהמשך.