בלו אוריג'ין (Blue Origin) – חברת החלל של ג'ף בזוס – נתפשת כסיפור הצלחה. היא הטיסה בקיץ האחרון את החללית 'ניו שפרד' שלה לחלל, כשעל סיפונה ארבעה נוסעים בני אנוש, ביניהם הבוס הגדול והמולטי-מיליארדר שלה; מאוחר יותר החודש היא כבר עתידה לשלח עוד בני אדם לכוכבים, ונראה שהשמיים אינם הגבול שלה. אולם כעת מסתבר שמתחת לפני השטח רוחשים קולות ודברים אחרים לגמרי, שמעידים על תרבות ארגונית רעילה וסקסיסטית, שגורמת בין השאר לטנטים של החברה לנטוש אותה בזה אחר זה. חלק מהמכתב הפתוח של מפוטרי/נוטשי בלו אוריג'ין. צילום מסך מכתב פתוח שמעלה דיווחים מטרידים בטקסט שפורסם השבוע עובדי בלו אוריג'ין מאשימים את מעסיקתם בדיוק בכך, ולשם הדגמת המצב פרסמו שלל האשמות עוקבות ודומות זו לזו. מסתבר שאת החברה של בזוס עזבו השבוע 21 עובדים, שיחד עם כמה עובדים לשעבר שטחו את האשמותיהם על כך שבלו אוריג'ין "העלימה עין מסקסיזם, לא הייתה קשובה מספיק לחששות ביטחוניים, והשתיקה את המבקשים לתקן בעיות אלה". המכתב הפתוח של העובדים עלה ביום ה' האחרון לפלטפורמת Lioness, והוא מציף, כאמור, עדויות תואמות ומטרידות במיוחד. הדמות ה"מככבת" בתלונות העובדים היא מנהל בכיר המקורב למנכ"ל הנוכחי בוב סמית', עליו "דווח מספר פעמים למשאבי אנוש בגין הטרדה מינית", כך על פי מה שצוין במכתב. "למרות זאת, בוב סמית' מינה אותו באופן אישי כחבר בוועדת הגיוס לתפקיד מנהיגות משאבי אנוש בשנת 2019", המשיכו וציינו הכותבים. גורם נוסף שעליו מדברים הכותבים הוא "מנהיג לשעבר" ש"התייחס לעתים קרובות לנשים בצורה מתנשאת ומשפילה, וכינה אותן 'בייבי', 'בובה שלי' או 'יקירתי'". בתור קרוב לבזוס, רק כש"התעסק פיזית עם כפופה לו" הוא פוטר סופית, סיפרו כותבי המכתב. על פי הביזנס אינסיידר, שמות הכותבים, מלבד זה של כותבת המאמר, אינם ידועים, כך לפי הדיווחים CBS News דיברה עם חמישה מהם כדי לוודא את עצם קיומם. מהירות מטעמי תחרות שעלולה להביא לאסון? סוגיה נוספת ומטרידה לא פחות שעלתה על ידי העובדים המתלוננים היא היריבות הרעילה בין בלו אוריג'ין לשאר המתחרים בתחום, ובמיוחד מול SpaceX של אילון מאסק. לדברי עובדי החברה, "נראה כי היריבות עם מיליארדרים אחרים עדיפה על חששות ביטחוניים, שהיו מאטים את לוח הזמנים". היזם המולטי-מיליארדר בזוס הקים את בלו אוריג'ין ב-2000, ויצא, כאמור, לחלל על סיפון הניו שפרד ביולי האחרון יחד עם אחיו, ושני נוסעים מיוחדים. הוא חווה נסיעה קצרצרה אך מוצלחת ושב לכדור הארץ עטור תהילה ומרוצה במיוחד. מיד לאחר מכן החלה החברה למכור כרטיסים לטיסות למה שמכונה "תיירות חלל". ארבעה תיירים נוספים כאלו אמורים לצאת לחלל כבר ב-12 באוקטובר. אלא שבמכתב הפתוח נטען כי ההנהלה מזניחה את הבטיחות של העובדים ושל המכשור שעליו היא אחראית, על מנת "להתקדם עבור ג'ף", ולוחצת על זירוז תהליכים לטובת השיגור הנוסף הקרב ובא. הנמסיס של בזוס. אילון מאסק. צילום: מתוך ויקיפדיה ידוע כי ניו שפרד כבר השלימה 15 טיסות מוצלחות ללא אנשים על סיפונה, ואחת מאוישת, בה נכח בזוס עצמו. לרקטה מערכת פינוי חירום, המסוגלת לירות את הנוסעים החוצה ממנה בקפסולה, ובכך להרחיק אותם מהחללית במקרה של תקריות אפשריות. אולם במכתב נאמר: "לדברי המהנדס שתרם לחיבור זה, בלו אוריג'ין היא בת מזל שלא קרה דבר עד כה". כמו כן, רבים מכותבי המכתב המסוים טוענים שהם לא יטוסו על ספינת חלל של בלו אוריג'ין. נציין כי טיסה בחלל היא תמיד הרפתקנית למדי, לפחות תיאורתית. אמנם על פי הדיווחים, רק כ-1% מהטיסות המאוישות בארצות הברית מסתיימות בתאונות קטלניות, אך אלו מסוכנות פי כמה וכמה מטיסה במטוס מסחרי. בנוסף, נכון להיום בטיחות הנוסעים בטיסות חלל פרטיות אינה מוסדרת על ידי אף סוכנות ממשלתית בארה"ב והמשימה היחידה של מינהל התעופה הפדרלי (FAA) היא לוודא כי שיגור הרקטות כאלו בטוח לאנשים בשטח, משמע על כדור הארץ, ולא מהווה סכנה למטוסים אחרים. עם זאת, ה-FAA הגיבה למכתב הפתוח ולנאמר בו וציינה כי היא "שוקלת" את הדברים בכובד ראש. לאחר החשיפה הזו של טענות הכותבים החלו נשמעים עוד קולות שדיווחו על בעיות חמורות בחברה ועל כך שהיא חווה כעת "אקסודוס של טלנטים" במובן של נטישת כשרונות המונית. תגובות החברה ויודעי דבר דוברת החברה ניסתה לערער על מהימנותה של מחברת המכתב, אלכסנדרה אברמס, לשעבר ראש תחום תקשורת עובדים בבלו אוריג'ין, וטענה כי היא פוטרה "לאחר אזהרות חוזרות ונשנות בנושאים הקשורים לתקנות פדרליות בנושא בקרת יצוא". אברהמס מכחישה זאת מכל וכל. בנוגע לטענות לסקסיזם וניצול מיני ויחס מפלה לנשים: באופן לא מפתיע, החברה טענה גם כי "לבלו אוריג'ין אין סובלנות לאפליה או הטרדות מכל סוג שהוא". בעניין הטענה לנטישה ההמונית: השחיקה – משמע העזיבה של עובדים – בבלו אוריג'ין עלתה השנה על 20%, והגיעה בין היתר משום הלחץ שהפעיל סמית' על כל עובדי החברה לשוב לעבודה מהמשרד, כך אמרו מספר אנשים המכירים את המצב ל- CNBC. בלו אוריג'ין דחתה את הטענות הללו, ודובר שלה אמר לרשת FOX כי השחיקה "מעולם לא עלתה על 12.7%" בשיעור שנתי. הדובר גם נפנף את הטענות כי משהו חריג קורה בחברה. "אנו רואים שיעורי שחיקה דומים לאלה שדווחו על ידי חברות אחרות כחלק ממה שרבים מכנים 'ההתפטרות הגדולה'", אמר הדובר ל-FOX. ג'ף בזוס טרם הגיב להאשמות.

החוסר בשבבים בכלל, ובמעבדים בעיקר, ממשיך להשפיע באופן קשה על תעשיית הטלפונים הניידים. לאור המצב, חברת מחקרי השוק קאונטרפוינט הודיעה בסוף השבוע שהיא מקצצת בתחזית המכירות השנתית שלה. לפי ההערכה הנוכחית של החברה, לאור הבעיות באספקה, העלייה לעומת 2020 תסתכם ב-6% ולא בקצת יותר מ-9% – כפי שצפתה מוקדם יותר השנה. במספרים זה אומר מכירות של 1.414 מיליארד טלפונים ניידים במקום 1.447 מיליארד. 2021 הייתה אמורה להיות שנת הקפיצה של שוק הטלפונים לרמה שהייתה לפני הקורונה, לאחר הירידה העצומה ממכירות של 1.479 מיליארד יחידות ב-2019 ל-1.331 מיליארד ב-2020. אלא שההפרש בין הביקושים להיצע לא נסגר, גם בגלל הפסקות ייצור מדי פעם עקב הנגיף, וזאת על אף שמפעלי הייצור של המעבדים עובדים רוב הזמן בתפוסה מלאה. לפי ההערכות של קאונטרפוינט, 90% מיצרניות הטלפונים נפגעו מהמצב. רבות מהן דיווחו על רמת אספקת רכיבים של 80% ברבעון השני של 2021 וברבעון השלישי על החמרה עד כדי 70% – ככל הנראה עקב השפעת זן הדלתא החדש על התחלואה. בין החברות שמושפעות מכך נמצאות שתי יצרניות המעבדים המובילות בשוק הסמארטפונים: קוואלקום ומדיה-טק. הבעיות הללו פוגעות גם בכל השחקניות הגדולות בשוק הטלפונים הניידים – כולל סמסונג, שיאומי ואופו. אפל, לעומתן, כמעט שלא נפגעה במשבר הזה.

עד כמה מקפידות ענקיות הטק על פרטיות? נראה שיש פער לא קטן בין הדיבורים למעשים, לפחות מבחינת אפל וגוגל. אפל מצהירה, לפעמים בתרועות רמות, ש"הפרטיות היא זכות אנושית בסיסית", וגוגל מצידה מספרת לנו ש"אנו בונים פרטיות שעובדת עבור כל אחד". זה בצד הדיבורים. בצד המעשים התמונה שונה, לפחות  לפי מחקר שבוצע על ידי מדענים מאוניברסיטת אוקספורד באנגליה וחוקר בלתי תלוי נוסף, ותוצאותיו התפרסמו בימים אלה. במחקר, שכותרתו "האם מכשירי iPhone אכן טובים יותר בהיבט פרטיות? מחקר משווה של אפליקציות iOS ו-Android", בדקו החוקרים 24 אלף אפליקציות שהיו זמינות בשתי הפלטפורמות הסלולריות בשנת 2020, והגיעו למסקנה, שמכשירי ה-iPhone אינם טובים יותר בהיבט הפרטיות, ושהאפליקציות – הן ל-iOS והן ל-Android – נכשלות בהגנה על נתונים. החוקרים בחנו 12 אלף אפליקציות בכל אחת מהפלטפורמות, וערכו עליהן בדיקות באמצעות ניתוח סטאטי וניתוח דינאמי, חיפשו ספריות מעקב בחברות שפרסמו אותן, בדקו תנועת רשת לאיתור מידע מזהה אישי ולניתוח הרשאות של המשתמשים. התוצאה, לדבריהם, לא ממש משמחת: "מצאנו שמעקב צד שלישי ושיתוף של מזהי משתמש ייחודיים  נפוץ באפליקציות בשתי הפלטפורמות, גם באפליקציות המיועדות לילדים", הם כתבו. בקטגוריית הילדים, אפליקציות iOS עשו שימוש בפחות מעקב תלוי פרסום מאשר ב-Android, אבל מנגד – אפשרו גישה למיקום הילדים. בכל האפליקציות שנבדקו, המחקר שלנו מדגיש פוטנציאל נפוץ מאוד להפרות חוקי הפרטיות של ארה"ב, אירופה ובריטניה בהן: 1) שימוש במעקב צד שלישי ללא הסכמת המשתמש, 2) העדר הרשאה הורית לפני שיתוף הפרטים האישיים המזהים עם חברות צד שלישי באפליקציות של ילדים, 3) קונפיגורציה שלא מצמצמת נצונים בספריות מעקב, 4) שליחה של נתונים למדינות ללא רמת הגנת נתונים הולמת, ו-5) העדר מתמשך של שקיפות בנושא מעקב, בחלקו בשל החלטות עיצוב של אפל וגוגל. באופן כללי, אנו מוצאים כי אף לא אחת מן הפלטפורמות טובה יותר בצורה מובהקת ממתחרתה בנושא הפרטיות בהיבטים שחקרנו".

כארבע שנים ועוד כמה ימים אחרי שהכריזה על המעבד הנוירומורפי הראשון שלה, אינטל הכריזה על Loihi 2, ממשיך דרכו, שלפי החברה מציע יכולת עיבוד מהירה פי 10 וצפיפות משאבים גדולה פי 15 מאשר מעבד הדור הראשון. באינטל מספרים, כי הוא מדמה פעילות של מיליון תאי עצב במוח בכל שבב, ועושה זאת תוך שיפור בצריכת האנרגיה של המעבד. הדור השני של המעבד מבוסס על ארכיטקטורה מעודכנת, המספקת לו את היכולת לתמוך בסוגים חדשים של אלגוריתמים ויישומים, הפועלים בדומה למערכת עצבית וידועים להשתמש, בין השאר, ביכולות ראייה ומחוות קוליות. למעשה, באינטל מעריכים שהמערכת תדע בסופו של דבר להציג יכולות שימוש בחוש ריח, לצורך איתור סמים, לדוגמה, או מצד שני לאפשר חוש מישוש עבור פרוטזות המיועדות לקטועי ידיים. לצד Loihi 2 משיקה אינטל גם סביבת תכנות מתאימה בשם Lava. מדובר במערכת קוד פתוח, מודולרית וניתנת להרחבה, שלפי אינטל תאפשר למפתחים בקהילת המחקר והמחשוב הנוירומורפי להשתמש בשבב עבור פיתוח אפליקציות ופתרונות הזקוקים ליכולות החישה שהוא מספק. הקהילה הזו, שמכונה INRC (ר"ת של קהילת המחקר הנוירומורפי של אינטל), מונה כבר יותר מ-140 חברים – שותפים אקדמיים, ממשלתיים ותעשייתיים שעובדים יחד עם אינטל כדי להניע התקדמות בשימושים מסחריים מציאותיים באמצעות מחשוב נוירומורפי. באינטל מציינים, כי האוניברסיטה הפתוחה עתידה להשתמש בשבב החדש לטובת מחקרים רלוונטיים בתחום יישומי החישה. "Loihi 2 ו-Lava קוצרים את פירות התובנות שנאספו במשך מספר שנים של מחקר שיתופי שנערך באמצעות Loihi. שבב הדור השני שלנו משפר מאוד את המהירות ואת יכולת ההיתכנות והקישוריות של העיבוד הנוירומורפי, ומרחיב את שימושיו ביישומי מחשוב חכמים. את Lava אנו מציעים כקוד פתוח לטובת האצת ההתקדמות בתחום המחשוב הנוירומורפי עבור כדאיות מסחרית", אמר מייק דיוויס, מנהל מעבדת המחשוב הנוירומורפי של אינטל. מעבדי ה-Loihi 2 זמינים כבר עתה, אם כי כעת באופן מקוון בלבד, עבור חברים בקהילת המחקר הנוירומורפי של אינטל, באמצעות שרתי הענן של אינטל. Lava זמינה כבר עכשיו להורדה בחינם מ-GitHub.

KLA, שמפתחת ומייצרת מערכות בקרה ומדידה לשוק המוליכים למחצה, עומדת לגייס בחודשים הקרובים 300 עובדים בישראל, בנוסף למספר דומה שהיא גייסה מתחילת השנה – כך הודיעה החברה היום (א'). מספר העובדים שלה בארץ עומד נכון לעכשיו על כ-1,500. נכון לכתיבת שורות אלה מפורסמות באתר של KLA כ-130 משרות שאותן היא מציעה במוקדי הפעילות שלה בישראל – במגדל העמק וביבנה. בין היתר, היא מחפשת מפתח.ת אלגוריתם ראיית מחשוב בכיר.ה, מנהל.ת שיווק, מהנדס.ת השקת מוצרים חדשים (NPL), מהנדס.ת הוטמעת מערכות ומדעני.ות נתונים. מדובר בסבב נוסף על זה שהחברה הכריזה עליו במאי האחרון. KLA נכנסה לישראל לפני 35 שנים, ב-1986, ולפני כשנתיים רכשה את אורבוטק הישראלית. על מנת לעמוד בגידול המשמעותי בכוח האדם, החברה צפויה להגדיל בקרוב את נפח המשרדים שלה ב-1,500 מ"ר ואת שטחי החדרים הנקיים ב-2,500 מ"ר. ב-KLA אומרים כי היקף הייצוא של מכונות החברה שפותחו ויוצרו בישראל עולה על מיליארד דולר בשנה. עליות בולטות בתוצאות הכספיות לצד ההודעה על סבב גיוס העובדים הנרחב פרסמה KLA, שנסחרת בנאסד"ק, את התוצאות שלה לשנה הכספית 2021 ולרבעון האחרון שלה. החברה הדביקה את תחזיות האנליסטים ודיווחה על רווח שנתי של 2.08 מיליארד דולר, המהווה זינוק של 70% בהשוואה ל-2020. ההכנסות השנתיות שלה גדלו ב-20% ועמדו על 6.92 מיליארד. בחישוב רבעוני, הרווח גדל ביותר מ-10% ל-633 מיליון דולר וההכנסות – בכ-7% ל-1.93 מיליארד. בעקבות התוצאות הטובות אישר דירקטוריון החברה גידול של 17% בגובה הדבידנד והקצאה של שני מיליארד דולר לבעלי המניות לרכישה מחדש של מניות. לדברי גיל וסולי, סמנכ"ל הכספים של KLA, "האיתנות הפיננסית של החברה, כמו גם התוצאות המרשימות לרבעון, מאפשרות לנו להמשיך להשקיע בהון האנושי ובמחקר ופיתוח. השקעות אלה יסייעו לנו לשמור על המעמד שלנו בשוק המוליכים למחצה". אורי תדמור, נשיא KLA ישראל. התייחס לאחר פרסום התוצאות למחסור העולמי בשבבים ואמר כי הוא "פוגע בייצור סמארטפונים חדשים, טלוויזיות, רכבים או כל מוצר אלקטרוני אחר, ומשפיע על כל אחד ואחת מאיתנו. לכן, כחברה, אנחנו עושים את כל מה שניתן כדי לסייע בשחרור הפקק שנוצר בתהליך ייצור השבבים".

תינוקת נולדה עם פגיעת מוח קשה (ונפטרה לאחר תשעה חודשים) בשל טיפול לקוי בבית חולים, שהתמודד עם התקפת כופרה – כך לפי תביעה, כנראה הראשונה, הטוענת למוות כתוצאה מתקיפת האקרים, שגרמו להשבתת המחשבים בבית החולים בניסיון סחיטה – אחד מפשעי הסייבר הנפוצים ביותר בשנה האחרונה. את התביעה הגישה טיראני קיד, אימה של התינוקת, והיא מתארת בה את הנסיבות שהביאו למקרה. לדברי התובעת, בית החולים המדובר, המרכז הרפואי ספרינגהיל באלבמה, ארה"ב, לא עדכן אותה שמחשבי המרכז מושבתים בשל תקיפת סייבר וכתוצאה מכך העניק לה טיפול לקוי ולא מספק כשהגיעה, בתיאום מראש, ללדת את בתה. בית החולים המדובר דיווח ב-2019 כי היה קורבן לאירוע אבטחה – מושג "מכובס" מקובל לתקיפת סייבר, ומערכות ה-IT שלו הושבתו ליותר משלושה שבועות, שבמהלכם חזר הצוות לפעול עם ניירת. כתוצאה מכך, שובשה פעילות התקשורת והדיווח בין אנשי הצוות על פעילות המוניטורים של קצב לב העוברים בחדרי הלידה. לפי דיווחים באותה עת, למרות זאת, טיפל המרכז בכמות מטופלים רגילה, לבד מכמה מקרים שנדחו בשל התקפת הכופרה. התביעה טוענת, כי מערכות ה-IT המושבתות גרמו לכך שנתונים קריטיים על מצב דופק הלב של התינוקת – מידע שיכול היה להוביל לזירוז הלידה באמצעות ניתוח קיסרי – לא היה זמין לצוות שטיפל בה. "העדות היחידה למצב הקריטי של העוברית היה זמין רק בדף הנייר שליד מיטתה", מציינת התביעה, "ולא הועברה למטפלים, שבאותן דקות לא נכחו בחדרה של קיד". כאשר לבסוף נולדה התינוקת, היא הייתה חסרת תגובה, כאשר חבל הטבור היה כרוך סביב צוארה. היא הוחייתה, אבל נפטרה לאחר תשעה חודשים בשל הנזק המוחי החמור שנגרם לה. קיד, כאמור, לא עודכנה על כך שבית החולים מתמודד עם תקיפת סייבר, שגרמה לכך שהרופאים והאחיות שטיפלו בה החמיצו את הנתונים הקריטיים שהעידו על הסיבוך של חבל הטבור שנכרך סביב צווארה של העוברית וגרם לנזק מוחי קשה. אילו הייתה יודעת זאת, טוענת התובעת, הייתה בוחרת לפנות לבית חולים אחר כדי ללדת את בתה. אם תוכח התביעה בבית המשפט, יהיה זה המקרה המאומת הראשון של מוות כתוצאה מתקיפת כופרה. תקיפות הכופרה, שבהן התוקפים משביתים את מחשבי הקורבן ודורשים תשלום עבור הקוד שפותח את ההצפנה, הפכו ל"מגיפה" בשנה האחרונה, ולפי דיווחים של חברות אבטחה הותקפו כ-850 מרכזים רפואיים ובתי חולים בארצות הברית רק בשנה האחרונה. מומחי אבטחה מביעים לא אחת חשש כי מקרים מעין אלה עלולים להפוך שכיחים יותר ויותר. דרך אגב, מחקר שנערך באחרונה על ידי מכון פונמון ממישיגן, ארה"ב, מצא קשר בין התגברות התקפות הכופרה ועלייה בשיעור מקרי מוות.

בכוונת הבעלים של שתי ענקיות האבטחה – מק'אפי (McAfee) ופייראיי (FireEye) – למזג אותן וליצור ענקית אבטחה בשווי של כמעט שני מיליארד דולרים, 5,000 עובדים ו-40 אלף לקוחות. במרץ השנה ענקית האבטחה מק'אפי התפצלה: החברה עצמה המשיכה להציע פתרונות לשוק הצרכני, בעוד שהחלק הארגוני שלה נמכר לקרן ההשקעות והאחזקות STG (ר"ת Symphony Technology Group) תמורת ארבעה מיליארד דולר במזומן. מק'אפי מכרה את העסקים הארגוניים שלה לאחר שנים שבהן היא ראתה כיצד הם מקנים לה הפסדים. STG התמקדה בצורה אגרסיבית בתחום אבטחת הסייבר במהלך השנה האחרונה. כך, בפברואר אשתקד היא רכשה את RSA, חלוצת ההצפנה מבדפורד, מסצ'וסטס, תמורת 2.08 מיליארד דולר. RSA הוקמה לפני שנים רבות על ידי הישראלי עדי שמיר, רון ריבסט ולאונרד אדלמן, ובין השאר היא קנתה את סאיוטה, שראש הממשלה, נפתלי בנט, היה ממקימיה, ומצידה נרכשה על ידי EMC, שהפכה אותה לחטיבת אבטחת המידע שלה. STG ביצעה עוד כמה רכישות קטנות של חברות – החל ב-2019. ביוני השנה פייראיי מכרה את קו המוצרים שלה ל-STG תמורת 1.2 מיליארד דולר. מכירה זו ביטלה את רכישת מנדיאנט, שאותה פייראיי ביצעה תמורת מיליארד דולר ב-2014. בנוסף לרכישת קו מוצרי ההגנה על הרשתות, המיילים, נקודות הקצה ואבטחת הענן של החברה, STG רכשה גם את השם פייראיי ואת פלטפורמת ניהול האבטחה והתזמור שלה. "סיכון הסייבר הוא האיום מספר אחד העומד בפני ארגונים מודרניים, ואנו שמחים לקדם את ההיצע הגדל בתחום הגנת הסייבר שלנו", אמר ויליאם צ'ישולם, מייסד שותף ומנהל ראשי של STG. שנים אחרונות לא מלבבות השנים האחרונות לא האירו פנים לשתי ענקיות האבטחה. בטרם מק'אפי מכרה את העסקים הארגוניים שלה, תוצאותיה לא היו מרשימות: הכנסות החטיבה הארגונית צמחו ב-2020 ב-1.2% בלבד לעומת 2019, לסכום של 1.35 מיליארד דולר, אך ההפסד הנקי גדל מ-151 ל-180 מיליון דולר – זינוק של 19.2%. כך, עיקר ההכנסות של החברה הגיע מהחטיבה הצרכנית. החברה יצאה למהלך פיטורים נרחב, עם שינוי מבני, בדצמבר 2020 כדי לשפר את הרווחיות שלה. עסקי המוצרים, המנויים והתמיכה של פייראיי חוו צמיחה מועטה של 2.2% ב-2020, וההכנסות מהם גדלו ל-724.9 מיליון דולר, בהשוואה ל-708.8 מיליון אות8ן רשמה ב-2020. לעומת זאת, עסקי השירותים המקצועיים של החברה – משמע, השירותים של מנדיאנט – הניבו אשתקד מכירות של 215.6 מיליון דולר, לאחר שזינקו ב-19.6% לעומת 180.3 מיליון. באופן דומה, פייראיי צמצמה את מצבת העובדים שלה ב-7% במהלך שנת 2020. כל אחת מהשתיים השקיעה בפיטורים ובשינויים המבניים החדשים עשרות מיליוני דולרים. המיזוג ייצור את החברה החמישית בגודלה בשוק האבטחה בריאן פלמה, יעמוד בראש העסק המשולב של פייאראיי ומק'אפי. צילום: אתר פייראיי החברה הממוזגת צפויה למנות יותר מ-5,000 עובדים, מה שיהפוך אותה לחמישית בגודלה בשוק האבטחה, ולגדולה יותר מחברות כמו אוקטה (Okta), קראודסטרייק (CrowdStrike), פרופפוינט (Proofpoint) וזיסקיילר (Zscaler) – למרות שהיא שווה הרבה פחות מכל אחת מהן. רק ארבע חברות אבטחה ציבוריות יהיו בעלות יותר עובדים מהגוף המשולב: פאלו אלטו (Palo Alto Networks), פורטינט (Fortinet), טרנד מיקרו (Trend Micro) וצ'ק פוינט (Check Point). ועדיין, אנליסטים ציינו כי לא בטוח שהמיזוג יביא לתפנית כלכלית עבור שתי החברות הממוזגות. כך, "יקירות וול סטריט" בסייבר – קראודסטרייק, אוקטה, סנטינל וואן (SentinelOne), ו-זיסקיילר – שהנפיקו מאז 2017, הן כעת, בהתאמה, בעלות שווי הגדול פי 64, 44, 155 ו-54 – מאז הנפקתן. אתגר נוסף שיעמוד בפני הנהלת החברה הממוזגת הוא עודף חפיפה בין סלי המוצרים של השתיים. כך, בתחום ניהול אירוע אבטחה, SIEM, יש לפייראיי את Helix ולמק'אפי את Enterprise Security Manager. חפיפות נוספות קיימות בעולמות האבטחה בענן. בנוסף, לשתי החברות יש יכולות דומות מאוד בעולמות אבטחת נקודות הקצה ואבטחת רשת. בראש העסק המשולב של שתי החברות יעמוד בריאן פלמה. הוא הצטרף לפייראיי בפברואר השנה כסגן נשיא מוצרים. הוא זה שהוביל את מכירת מוצרי פייראיי ל-STG. פלמה שימש בעבר כנשיא ומנהל התפעול של בלאקברי, סגן נשיא בכיר בסיסקו ומנכ"ל תחום חוויית הלקוח באמריקה. עוד הוא היה סגן נשיא לפתרונות סייבר ואבטחה של בואינג.

שם ותפקיד: אסיה לייבמן, ראש צוות פיתוח ב-Tomorrow.io, חברת סטארט-אפ המסייעת למדינות, עסקים ואנשים להתמודד עם אתגרי האקלים. ותק בתפקיד: שנה וחצי. תפקידים קודמים: התחלתי את דרכי במשרד ראש הממשלה במשרת סטודנט בתפקיד מודיעיני (אליו הגעתי בעקבות השירות הצבאי). לאחר שנתיים, החלטתי לנסות ולעבור לתפקיד פיתוח ראשון. במשך חמש שנים עבדתי במשרד במגוון תפקידי פיתוח, עד שבסופו של דבר החלטתי להמשיך הלאה ולהתנסות בתעשייה בחוץ. מאז עבדתי במגוון חברות ותפקידים. בין השאר, הייתי ראש צוות פיתוח ב-Citi innovation lab, ראש צוות פיתוח ב-Via, והיום ראש צוות פיתוח Tomorrow.io. התקופה שעבדתי במשרד ראש הממשלה לוותה בתחושת שליחות, והיה לי מאוד חשוב לבחור חברות שעובדות על מוצרים משמעותיים גם בהמשך הקריירה. אין ספק שלהיות חלק מחברה שעוזרת להתמודד עם אתגרי האקלים עשה את הבחירה Tomorrow.io לקלה. השכלה ושירות צבאי: שירתתי בחיל המודיעין. בחרתי בתואר ראשון ריאלי – בביואינפורמטיקה ותואר שני הומני – בלימודי סביבה. שניהם באונ' ת"א. מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? שני ההורים שלי מהנדסים ונחשפתי לעולם ההיי-טק בגיל צעיר. עם זאת, בתור ילדה ונערה נשבעתי שלא אעבוד בהיי-טק, כי ראיתי כמה קשה הם עובדים וכמה מאוחר הם חוזרים. אבל זה כנראה חזק ממני, ומצאתי את עצמי לאורך השנים נמשכת גם אני אל עולמות ההנדסה והפיתוח…. Never say never. Fun Fact – אפילו סבתא שלי הייתה מפתחת! (כשעוד קידדו על כרטיסים מנוקבים). האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה? אם להיות כנה, התשובה היא כן. עם זאת, אני חושבת שהרבה פעמים זה נעשה מחוסר מודעות ולא במכוון, וזאת אחריותנו ואחריות הארגונים לדאוג שזה לא יקרה. לדעתי, בתחום הזה יש הרבה מדי "שטח אפור", ולכן לא מספיק "לא להפלות", אלא גם צריך לכוון באופן יזום לאפליה מתקנת, בין אם בתחום ציפיות השכר, עידוד עובדות לקידום ועוד. האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה? לצערי, היו מקרים בהם נתקלתי בהערות סקסיסטיות במהלך הקריירה שלי, לשמחתי הם לא היו רבים. עם זאת, אני לגמרי מודעת לכך שישנם מקומות עבודה בהם נשים ממש מרגישות את האפליה, את תקרת הזכוכית וכדומה. זה לא פשוט, הרבה פעמים לא מוצאים את המילים להגיב ובוחרים בהבלגה. אם הייתי יכולה לתת עצה לנשים אחרות, היא הייתה לא להתבייש ולהעמיד במקום את מי שעומד מולן בסיטואציות כאלה. בנוסף אני מאמינה שזאת אחריות של כולם, גברים ונשים כאחד, לא לעודד ולא לתת יד לשיח מפלה או סקסיסטי במקום העבודה. בהקשר הזה מגיע שאפו למקום העבודה הנוכחי שלי, Tomorrow.io. יש אצלינו דגש מאוד חזק על תרבות ארגונית ששמה את האנשים במרכז, ובפרט על הנושא של שוויון הזדמנויות מגדרי. נושא זה נמצא באופן מוצהר על סדר היום כחלק מהשיח בארגון, ומקבל את מלוא תשומת הלב והדגש בתהליכי הגיוס, במשכורות ובתנאים, בקידומים, בשיחות הנהלה ועוד.