הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
17/01/22 13:31
8.33% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
"ב-2021 גייסנו בישראל כ-500 עובדים חדשים, והשנה נגייס עובדים בהיקף דומה ונגדיל את שטח המשרדים שלנו ב-1,500 מ"ר. אנו משיקים בימים אלה חדר נקי חדש, בגודל 2,500 מ"ר. היקף הייצוא של מכונות החברה שפותחו ויוצרו בישראל עולה על מיליארד דולר בשנה. השקענו בשנים האחרונות רבות במו"פ בישראל, וכך נמשיך לעשות גם בעתיד", אמר אורסטה דונזלה, סמנכ"ל בכיר ב-KLA, בראיון בלעדי לאנשים ומחשבים.
KLA פועלת בתהליכי בקרה ומדידה לשוק המוליכים-למחצה, והשנה פילסה את דרכה לרשימת Fortune 500. היא הוקמה על ידי קן לוי (Ken Levy Association) ב-1975, והוא אף עמד בראשה עד 1999. החברה התמזגה ב-1997 עם Tencor והפכה למובילה בתחומי בדיקת תהליך ייצור השבבים. לוי, שהקים ב-1986 את KLA ישראל, זכה השנה בפרס מפעל חיים בתעשייה מהתאחדות התעשיינים.
גידול של 70% ברווחים לעומת 2020
החברה שינתה את מסלולה המסורתי ב-2018, כשרכשה את אורבוטק הישראלית, הפונה לשווקים אחרים, ב-3.4 מיליארד דולר.
"לפני חמש שנים החלטנו להרחיב את היצע המוצרים ולהגיע לשווקים חדשים – ואורבוטק נמצאה השותפה המושלמת לכך" סיפר דונזלה, שעדכן כי כיום מונה החברה כ-1,600 עובדים, במגדל העמק וביבנה – שם יש פעילות מו"פ וייצור, שיווק ושירותים.
אורבוטק, הוותיקה אף היא, הוקמה ב-1981 ומפתחת טכנולוגיות לשימוש בתהליכי הייצור של המוצרים בעולם האלקטרוניקה ובתעשיות נלוות. כך, טכנולוגיות של אורבוטק "נגעו" במרבית המכשירים האלקטרוניים המיוצרים בעולם. ב-2014 אורבוטק רכשה את SPTS הבריטית, כדי להיכנס לשוק המארזים המתקדמים לשבבים, מה שהיה אחד המניעים לרכישתה.
"בחלוף שלוש שנים, התחזיות שלנו לצמיחה בשל הרכישה התממשו מעבר למצופה", אמר דונזלה.
KLA, הנסחרת בנאסד"ק, דיווחה על רווח של 2.08 מיליארד דולר ל-2021 – גידול של 70% לעומת 2020. הכנסותיה – בסך 6.92 מיליארד דולר – משקפות גידול שנתי של 20% בקירוב. אורבוטק היא החברה הגדולה ביותר ש-KLA רכשה.
דונזלה, מהנדס אלקטרוניקה שמקורו באיטליה, שימש סמנכ"ל השיווק בחברה, וכיום עומד בראש קבוצת EPC (ר"ת Electronics, Packaging & Components), שהוקמה ב-2020. "המשימה למיזוג אורבוטק הייתה מאתגרת מכל מה שידענו", אמר, "כי היא החברה הגדולה ביותר בקבוצה, ולה שלוש חטיבות מוצר שונות".
אי ודאות לצד גידול בעולם השבבים
מאז פרוץ הקורונה הביקושים בשוק המוליכים למחצה עלו בצורה ניכרת. השוק, שהיקפו עמד על 425 מיליארד דולר ב-2020, צפוי כמעט להכפיל את עצמו ולהגיע ל-803 מיליארד ב-2028.
"אנו חיים בתקופת אי-וודאות", אמר דונזלה בראיון. "זוהי הפעם הראשונה בהיסטוריה של המוליכים למחצה, בה יש מגמת התפתחות בשווקים רבים ומגוונים במקביל: שוק הנהיגה האוטונומית והמכונית החשמלית; דור 5 והתשתיות; התפתחות הדטה סנטרים והמעבר לענן; טכנולוגיות IoT ו-AI, ועוד. הקורונה השלימה את המעבר לעידן הדיגיטלי, הדטה הפך למטבע בעל הערך הגבוה ביותר. האיסוף, אחסון, ניתוח והעברת נתונים – טמון בתעשיית המוליכים למחצה. אנחנו נמצאים כעת בתהליך של שינוי ארוך שנים, שיתאפיין בצמיחה מהירה".
לדבריו, "האופן שבו הקורונה השפיעה על העולם הפתיע את התעשייה והוביל לחוסר איזון בין הביקוש לזמינות השבבים בשוק. זה לא פשוט. גם אנחנו תלויים בספקים וחייבים לוודא אספקה סדירה של כל הרכיבים. קשה לחזות מתי השוק יחזור לאיזון, אני מניח שזה לא יקרה השנה".
"המוצרים של KLA ואורבוטק תורמים לשווקים הבינלאומיים ומשפיעים על כל תעשיית האלקטרוניקה, מטלפונים ניידים, דרך טלוויזיות ועד המכונית האוטונומית", סיכם דונזלה. בשוק הרכב, למשל, אנו מפתחים ציוד שמתאים לאלקטרוניקה של הרכב, במטרה להבטיח שהרכיבים בו יהיו באיכות הגבוהה ביותר, עם חיזוי בעיות עתידיות באמינות של השבב, מרגע שיוטמע במכונית. זאת, כדי למנוע מצב של החזרה (ריקול) שעלותה ליצרניות הרכב יקרה מאד, ובעיקר – כדי לשמור על בטיחות הנוסעים. אנחנו נמצאים בנקודת שינוי עבור תעשיית האלקטרוניקה. זוהי נקודת הזמן הטובה ביותר לדור הצעיר להצטרף לתעשייה המשנה את העולם, יום יום, בדיוק כפי שאני עשיתי לפני 29 שנים".
17/01/22 12:10
7.29% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
חברת פרוסיד (Proceed) השלימה פיתוח מערכת ייעודית לניהול הצעות מחיר עבור חברת הפרמצבטיקה הבינלאומית רוש (Roche) בישראל. המערכת פותחה בפרק זמן של כשמונה שבועות באמצעות שימוש בפלטפורמת פיתוח ה-Low Code של חברת Outsystems, ויושמה בשיתוף פעולה בין פרוסיד, חברת Outsystems העולמית וחטיבת מערכות המידע של רוש ישראל.
הבחירה בפלטפורמת הפיתוח של Outsystems התקבלה במטה העולמי של ענקית הפארמה, כשכל סניף שלה קיבל את האפשרות לפיתוח אפליקציות ארגוניות מקומיות על בסיסה של פלטפורמת ה-Low Code. אנשי הסניף הישראלי ביקשו להחליף מערכת לניהול הצעות מחיר ותיקה באחת חדשה, כשהבחירה הייתה בפרוסיד לביצוע הפרויקט, בהתבסס על ההתמחות שלה בפלטפורמה.
המערכת החדשה מיועדת לניהול הצעות מחיר המופקות על ידי אנשי השיווק של רוש ישראל. כמו כן משמשת המערכת לניהול תהליכים מול לקוחות החברה, לניהול אנשי קשר ולניהול מוצרים. המערכת כוללת תהליך עסקי ייעודי של הפקת אישורים פנימיים ברוש ישראל, הנדרש לכל הצעת מחיר, והיא מכילה ממשק משתמש מתקדם. בנוסף, המערכת כוללת מודול של מסכי דו"חות, המאפשרים מעקב אחרי מכלול הצעות המחיר, בהיבטים של לקוחות, מוצרים, מחירים ממוצעים ועוד. עם המשתמשים במערכת נמנים כמה בעלי תפקידי מפתח ברוש ישראל.
Outsystems הינה חלוצת תחום ה-Low Code עם פעילות של שני עשורים בתחום. החברה פיתחה פלטפורמה, המאפשרת פיתוח תוכנה כמעט ללא כתיבת קוד, בדגש על תכנות באמצעות ממשקים גרפיים וקונפיגורציות, מה שמאפשר גם למתכנתים עם ניסיון מועט ב-REACT לייצר אפליקציות WEB כמו מתכנתים מנוסים. שווי השוק של החברה עומד על 9.5 מיליארד דולר. החברה פעילה ב-87 מדינות, יש לה אלפי לקוחות, וקהילה המונה כ-435 אלף מפתחים.
יוני ראוכברגר, מנהל מערכות המידע ברוש ישראל: "בהמשך לשינוי תשתיות גלובלי שביצעה חברת רוש, קיבלנו בישראל החלטה להחליף כמה מערכות מקומיות לתשתיתOutsystems , שהינה פלטפורמה נגישה בתוך רוש. אין ספק, שמהירות הפיתוח והיכולות שמציגה התשתית הוכיחו יכולת TTM מהירה והבאת ערך משמעותי לארגון, וברצוננו להמשיך לפתח מערכות נוספות על תשתית זו".
יוני ראוכברגר, מנהל מערכות המידע ברוש ישראל. צילום: יח"צ
שמעיה לגומסקי, מהנדס מערכות מידע ברוש ישראל: "צוות פרוסיד הוכיח מקצועיות רבה ועבודה אפקטיבית ואג'ילית, שאפשרה לנו לעמוד בלוחות הזמנים הצפופים של הפרויקט, עד להשלמת כל שלבי הפיתוח. במקביל, בוצעו הכשרות לאנשי מפתח בחברה על העבודה עם תשתית ה- Outsystems, כך שנוכל לבצע הרחבות עתידיות של האפליקציה באופן עצמאי בצורה פשוטה ומהירה".
שמעיה לגומסקי, מהנדס מערכות מידע ברוש ישראל. צילום: יח"צ
גילי רגב, מנכ"ל פרוסיד, ציין, כי "בזכות השימוש בפלטפורמת פיתוח מבוססת Low Code הצלחנו בשמונה שבועות להשלים תהליך, שלם אשר כלל פיתוח, בדיקות, הטמעה של המערכת והעברתה לפרודקשן. בהינתן שהמערכת החדשה הייתה מפותחת על ידי הפלטפורמות המסורתיות הרי שפרויקט מסוג זה יכול היה להימשך בין ארבעה לשישה חודשים, והמשמעות היא חיסכון אדיר בזמן ובעלויות. הפרויקט, אשר בוצע בסניף הישראלי של חברת רוש, הוא דוגמה לעוצמה של קונספט ה-Low Code, ולאפשרויות החדשות שהוא פותח בעולמות הפיתוח של האפליקציות הארגוניות".
עוד אודות פלטפורמת ה-Low Code של Outsystems, ועל שיתוף הפעולה שלה עם פרוסיד, באירוע הוירטואלי Low Code Israel By Proceed & Outsystems, שיתקיים ביום חמישי 27.1.2022 בשעה 11:00. לפרטים והרשמה לחצו כאן.
17/01/22 13:33
7.29% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
חברת איירספן ערכה עם עובדיה בישראל ובעולם האקתון יצירתיות וחדשנות. במסגרתו, הם התבקשו לפתח מוצר חדשני שמתכתב עם מוצרי החברה, או כזה המייצר ערך מוסף לעובדי החברה. איירספאן מפתחת פתרונות חומרה ותוכנה עבור רשתות 5G, שמיועדים להגדיל את כיסוי הרשת ואת קצבי הגלישה ולאפשר פריסה קלה ומהירה. אירוע ההאקתון כלל צוותים מישראל ומהודו. אחד הצוותים בהודו, למשל, פיתח אפליקציה שמעודדת תהליכי מדיטציה.
הצוות שזכה כלל חמישה חברים, וכל אחד מהם זכה בפלייסטיישן 5. הצוות הזוכה פיתח כלי, שמבצע אנליזה של תהליכים במערכת של איירספן. הכלי שפותח מאפשר לעשות בשניות מה שלוקח היום למהנדס מנוסה שעות או ימים. הצוות שילב בכלי לוגיקה המתבססת על ניסיון של שנים, מנתחת נתונים מהשטח ומייצרת ניתוח של מצב הרשת במהירות מדהימה. הכלי פותח תוך ימים ספורים מרמה רעיונית לרמת בשלות גבוהה, שמאפשרת להשתמש בו באופן מיידי.
"כמרכז פיתוח ישראלי של חברת תקשורת גלובלית, המפתחת מוצרים חדשניים ופתרונות עבור מפעילות סלולר שמחפשות פתרון ייחודי שדורש פיתוח ספציפי, היה לנו חשוב לעודד את העובדים שלנו לחשיבה מחוץ לקופסה", אמר אורי הראלי, מנכ"ל איירספן ישראל. "מעבר למרתון המאתגר שארך כיומיים, אני מתרגש מהעובדה שיש בידינו כעת כלי, שיסייע לנו לפתור בעיות במהירות ובקלות וכפועל יוצא לייעל את העבודה שלנו בחברה".
17/01/22 17:41
7.29% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
טיוטת החוק אשר פורסמה אתמול (א') – המסדירה באופן רשמי את המעבר של רשות החדשנות ממשרד הכלכלה למשרד המדע – מעלה שוב, באופן בולט יותר, את השאלה: מדוע הממשלה נרתעת מלקרוא לילד בשמו ולאחד את כל הטיפול בהיי-טק תחת משרד אחד ושר אחראי, שאינם משרד ושר המדע. כמו כן עולה התהייה מדוע היא לא מחליפה את תפקידה של השרה הנוכחית לשרת ההיי-טק, או ממנה שר אחר.
אמנם המעבר ממשרד הכלכלה למשרד המדע הוא תוצאה של מו"מ קואליציוני, שנערך עם הקמת הממשלה החדשה בקיץ האחרון, אבל הוא בעל סיכוי שינוי מהותי בתפישת הממשלה בכל מה שקשור לטיפול במשאב העיקרי שיש לנו – ענף ההיי-טק, האחראי להעסקת של כמעט חצי מיליון עובדים, ול-45 אחוזים מהכנסות הייצוא של ישראל.
עד לחיבור למשרד המדע הייתה חלוקה דיכוטומית בין תעשיית ההיי-טק, חברות הסטאראט-אפ ומפעלי תעשיית האלקטרוניקה היו באחריות משרד הכלכלה, ותחומי המדע והחדשנות, שעסקו בעיקר במחקר, במו"פ ובהנגשת מדע לכלל האוכלוסייה – באחריות משרד המדע.
רשות החדשנות היא למעשה הרחבה של מוסד ותיק שהיה במשך שנים במשרד הכלכלה, ולפני כן במשרד המסחר והתעשיה, וזהו המדען הראשי. מבין כל המדענים הראשיים שהיו במשרדי הממשלה, המדען הראשי במשרד הכלכלה היה במעמד של היועץ המדעי של הממשלה, שמייעץ לה בכל מה שקשור לחדשנות והשקעות בחברות הזנק ובכלל.
רשות החדשנות הוקמה בשנת 2016 מכוח החלטת ממשלה, שמטרתה הייתה בעצם לבצע סוג של הפרטת פעילות המדען, כדי לצמצם בירוקרטיות וזמני תגובה בסיוע למימון חברות הזנק צעירות בטכנולוגיות שהמדינה סבורה שיש לקדם אותן, והשוק העסקי לא מקדמן.
רשות החדשנות הפכה למעין קרן הון סיכון במגבלות ציבוריות, והיא מהווה בשנים האחרונות את זרוע המימון העיקרי לסיוע לחברות הסטארט-אפ השונות. החוק שהקים את הרשות דאג לוודא שהיא תהיה רשות סטטוטורית, בדומה לרשויות עצמאיות כמו רשות החשמל. יש לגוף הזה מועצה שהיא בעצם הדירקטוריון שלו, והוא מקבל החלטות על בסיס מקצועי בלבד.
הקמת משרד היי-טק באופן רשמי
העברת הרשות למשרד המדע, הפיחה חיים במשרד, שבמשך שנים סבל מתקציבים זעומים שלא עברו את החצי מיליארד שקל. החיבור עם הרשות, חייב שינוי חוק המו"פ שעל בסיסו הוקמה הרשות, אבל שינוי הסעיפים, שהוא לכאורה עניין טכני, עורר תחילה חששות לגבי כוונותיה של השרה אורית פרקש הכהן לחסל את הרשות, לפגוע בעצמאותה, ולמזג אותה כיחידה אורגנית.
הטיוטה החדשה משמרת את הרשות, אבל היא בפועל עושה עוד צעד אחד קדימה לקראת הדבר שכל ממשלה מדברת עליו, כל מפלגה כמעט מפזרת הבטחות לגביו בכל מערכת בחירות, אך בפועל נמנעת לעשות כך: הקמת משרד היי-טק באופן רשמי.
הסיבה לרלוונטיות כעת היא שסעיפי החוק החדש, מקנים למשרד המדע עם הרשות קשת רחבה של סמכויות, שבעצם נוגעות למרבית התחומים של ענף ההיי-טק: תעשיה, מצד אחד, שזה המנדט של הרשות, עם נגיעה משמעותית לטיפול בנושא של ההון האנושי, שחלקו לכאורה שייך לזרוע העבודה. מחקר ופיתוח, מדע, שזה המנדט של המשרד, וגם נגיעה לנושא של חינוך טכנולוגי.
ולכן אנשי הענף שואלים כבר זמן רב, מדוע לא לאגם את כל המשאבים האלו ולהקים משרד עם אחריות של שר על כל המכלול שנקרא היי-טק. הגבולות בין מפעל ייצור, חברת תוכנה, מרכז פיתוח ומחקרים של מדענים באקדמיה כבר מזמן אינן קיימות.
גם תחום ה-IT משולב היטב, הן בתעשיית ההיי-טק והן במגזר העסקי. הדיגיטציה מכסה את כל התחומים. ולכן מתחייב שיהיה גורם אחד שיטפל בכל.
אי הקמת משרד תנציח את אחד החסמים הגדולים של יזמים ומשקיעים: בירוקרטיה, תהליכים מסורבלים שנופלים בין משרדים, ומבריחים בעלי רעיונות לפתח פה עסקים. ולכן ההחלטה על כך צריכה להיות פוליטית, מממשלה שיש לה רצון להגביר את המשילות, ולייעל את העבודה שלה.
בראש הממשלה הזו עומד נפתלי בנט – יזם היי-טק, שעשה כמה אקזיטים ומכיר היטב את התעשיה. באופן אישי הוא בהחלט סבור שהגיע הזמן שלמדינת הסטארט-אפ ניישן יהיה שר ומשרד היי-טק או חדשנות, כפי שקיים בהרבה מדינות נאורות. האם הוא מסוגל לאכוף את המהפך הזה? כפי שזה נראה כיום כנראה שלא, ולכן המעבר של הרשות ממשרד אחד לשני יישאר כמשהו טכני, חסר משמעות. וחבל.
17/01/22 13:49
6.25% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
המוצרים של יצרנית החפיצים בלקין מתקשרים באופן אוטומטי, ברוב המקרים, עם הטלפונים, הטאבלטים וכדומה של אפל. למעשה היא מעט מאוד חורגת מהקו הזה, גם אם זה קורה לפעמים, ומי שיבחן את המוצרים שזמינים כעת באופן רשמי בארץ עם הייבוא של ביקונקט – שהחל מממש לאחרונה – יוכל לראות זאת בעצמו.
אחד המשעשעים, ואולי היצירתיים ביותר, הוא חצובה מגנטית לצילום 360 מעלות עם זיהוי פנים. החצובה הזו יכולה להוות כלי אידיאלי עבור מי שאוהבים לצלם את עצמם עושים כל מיני דברים בבית או בחוץ, ורוצים שהטלפון שבו הם משתמשים יצלם אותם היטב וביציבות.
אז החצובה הזו, שדרך אגב הייתה אחד המוצרים שזכה בפרס עיצוב בתערוכת CES שהתקיימה בתחילת החודש, מותאמת לשימוש עם MagSafe של אפל, כך שהטלפונים לא יזוזו ממקומם ולא משנה אם תשימו אותם לרוחב או לאורך, ויש גם תוכנה מלווה חינמית, שתומכת בזיהוי פנים, שמבטיחה שהטלפון, לאחר ההצמדה, יסתובב אחריכם ויצלם את כל מה שאתם עושים. התוכנה גם עוזרת להפיץ את היצירות הללו לרשתות החברתיות, כמובן.
המחיר של החצובה הזו הוא 269 שקלים, וצריך להוסיף לכך שלוש סוללות AA, שזה מה שהיא דורשת כדי לעבוד.
17/01/22 14:52
6.25% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
עקוב אחר הכסף, Follow the money, הוא ביטוי שאמר "גרון עמוק", הבכיר ב-FBI שסייע להדלפת פרשת ווטרגייט. הביטוי נהיה שגור בעקבות הסרט “כל אנשי הנשיא” מ-1976. שנה אזרחית חדשה בפתח, וב-FBI החליטו להתייחס לפשעי סייבר באופן שונה. שני בכירים בבולשת אמרו, כי הלשכה עומדת לשנות את אופן הטיפול שלה בפריצות מחשבים.
בבולשת הפדרלית החליטו השנה על שינוי כיוון, שבמסגרתו תהיה העברת המיקוד בפשעי סייבר ממעצרים ובניית כתבי אישום – לתפיסת התשלומים שההאקרים קיבלו ובניית מערכי תגובה – בזמן אמת – לאירועי סייבר.
"החלטנו בבולשת להתרחק ממודל של הגשת כתב אישום ומעצר ראשון – לכיוון של הטלת העלויות על היריבים שלנו. אנחנו עושים התקדמות אדירה שם", אמר בריאן וורנדראן, עוזר מנהל חטיבת הסייבר ב-FBI. "זו גישה ראויה להגיש כתבי אישום ולבצע מעצרים, וזו בהחלט אחת המטרות שלנו – להוציא שחקנים מהמגרש. אבל בסופו של יום, לפני הכל – אנו עובדים באופן צוותי וקבוצתי, והעדיפות של הקבוצה באה לפני זו שלנו".
וורנדראן התייחס לפריסה של משרדי הבולשת ברחבי המדינה ואמר, כי "כוח העבודה המבוזר הזה הוא עצום עבור הממשל שלנו – לטובת תגובה לאירועים, מודיעין נגדי, מודיעין פנים ופריצות מחשבים. אנחנו יכולים לשים סוכן FBI המתמחה בסייבר על מפתן כל דלת במדינה הזו – בתוך שעה." הוא הדגיש את הצורך בקידום החקיקה, שנתקעה בקונגרס בשנה שעברה, לחייב סוכנויות אחרות בממשל לדווח על אירועי סייבר בזמן אמת.
טוניה אוגורץ, סגנית מנהל חטיבת הסייבר ב-FBI, אזכרה בדבריה כמה מקרים שבהם הבולשת הצליחה לשים ידה על חלק מכספי דמי כופר ששולמו במתקפות כופרה, כמו במקרה של קולוניאל פייפליין (Colonial Pipeline). במאי האחרון השביתה כנופיית הכופרה דארקסייד (DarkSide) את קולוניאל, מפעילת מערכת צינורות הדלק הגדולה בארה"ב. קבוצת ההאקרים גנבה כמעט 100 ג'יגה-בייט של נתונים. לאחר תפיסת הנתונים, ההאקרים נעלו את הנתונים בכמה מחשבים ושרתים, דרשו כופר והתריעו, כי אם דמי הכופר לא ישולמו, הם ידליפו את הנתונים הגנובים לאינטרנט. קולוניאל שילמה לתוקפים 4.4 מיליון דולר במטבע קריפטוגרפי. הייתה זו אחת ממתקפות הכופרה הגדולות, שהצליחו. ביוני הודיע משרד המשפטים האמריקני, כי הצליח להחזיר 2.3 מיליון דולרים מכלל התשלום. אנשי המשרד עשו זאת בעזרת צו תפיסה שהוציא בית משפט מחוזי בצפון קליפורניה.
"תפיסות דמי הכופר שערכנו עם משרד המשפטים בשנה שעברה הן בהחלט דברים שאנחנו רוצים לשכפל ולנסות להגדיל", אמרה.
"אנו משבשים בדרכים שונות את היכולת של פושעי הסייבר להרוויח כספים", אמרה אוגורץ, "כמו, למשל, צוות המתמקד בסיוע לעסקים קטנים ובינוניים. צוות זה פועל במהירות מול מוסדות פיננסיים כדי לעזור למוסדות אלה להקפיא את הכספים של הקורבנות. זה מאפשר, במקרים מסוימים, לא תמיד, להשיב את הכספים לקורבנות". היא סיימה באומרה כי "ב-2020 השבנו סכומים בהיקף מצטבר של 400 מיליון דולרים. זה קורה רק כשאנחנו לומדים על התקרית ועל פרטיה בחלון זמנים מהיר מאוד".
17/01/22 17:08
6.25% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
מיזם מחשב לכל ילד שהחל ב-1996 מעניק ארגז כלים דיגיטלי למשפחות נזקקות ברחבי הארץ עם דגש על הפריפריה, שידן אינם משגת לקנות מחשב אחד, עבור הילד ועבורןם. עד כמה שזה נשמע הזוי, יש אלפי משפחות כאלו בישראל, כאשר הנפגעים הראשונים הם הילדים, שבתקופת הקורונה לא יכלו להתחבר ללימודים מרחוק. יוסי רוזן, יו"ר מחשב לכל ילד, מספר בראיון לפודקאסט אנשים ומחשבים, כי מאז הקורונה נרתם המיזם הלאומי לסיוע בצמצום הפערים הדיגיטליים שהולכים ומתרחבים, ובשנתיים האחרונות הוכפל תקציב הפרויקט, והוא עומד השנה על 50 מיליון שקלים. המימון של הפרויקט מתחלק בין שלושה גורמים, בחלוקה כמעט שווה: הממשלה, הרשויות המקומיות – שאחראיות על הבחירה למי להעניק את המחשבים, והתורמים העיקריים: קרן ספרא, קרן סיסמה לכל ילד של אודי אנג'ל וחברת מיקרוסופט שתורמת את התוכנות.
רוזן הוא מנהל ודירקטור ישראלי, יו"ר המכון הישראלי לאנרגיה ולסביבה, חבר בחבר הנאמנים של המרכז האקדמי רופין, דירקטור בשטראוס אחזקות, ויו"ר מחשב לכל ילד.
ספר קצת על המיזם לטובת המאזינים שלא מכירים אותו.
"המיזם הוקם ב-1996 וממשיך ומחדש את עצמו כל שנה. היוזמה היחתה של קבוצת אנשי עסקים, שרצו לסייע בצמצום הפערים הדיגיטליים בעיקר בפריפריה. הפרויקט מתוקצב בשיתוף שלושה גורמים: הממשלה, הרשויות, ותורמים. החלוקה נעשית על ידי הרשויות לפי החלטות מחלקות הרווחה. לממשלה ולתורמים אין שום השפעה על ההחלטה למי לתת את הסיוע".
כמה מחשבים חילקתם עד היום?
"מאז תחילת הפרויקט, הענקנו 120 אלף מחשבים ב-181 רשויות, רובן בפריפריה. כל משפחה מקבלת מחשב נייח בדרך כלל , ואליו נלווים תוכנה, קישור לאינטרנט לשלוש שנים, תמיכה והדרכה".
מה עשתה הקורונה לפרויקט?
אני יכול להגיד שבשנתיים האחרונות חילקנו 35 אלף מחשבים, תקציב הפרויקט הוכפל, והוא עומד כעת על 50 מיליון שקלים, שכוללים גם את חלקם של התורמים הקבועים שלנו, קרן ספרא וקרן סיסמה לכל ילד של אודי אנג'ל וחברת מיקרוסופט. בעקבות זאת אצל חלק מהמשפחות חילקנו מחשב שני, מאחר שמחשב אחד לא הספיק לכל הצרכים של הקורונה, ואנחנו מתכוונים להמשיך בקצב הזה גם בשנת 2022".
כיצד זה נעשה פיסית?
העמותה כגוף היא רזה. יש הנהלה בראשות מנכ"לית ושישה עובדי מטה. את החלוקה בפועל עושות הרשויות, על פי הנחיות של מחלקות הרווחה, והן מגייסות סטודנטים ומתנדבים שמבצעים חלוקה מרוכזת בכל עיר בתיאום מראש. לפרויקט רתומה מהיום הראשון חברת מיקרוסופט, שתורמת את התוכנות, והמנכ"ל שלה לשעבר, אריה סקופ גם עמד בראש המיזם הזה במשך כמה שנים".
מה המשמעות של מחשב למשפחה? כמה זה שינה להם את החיים?
"זה לא שינה, זה עשה מהפכה של ממש… ראינו משפחות שהיו מנותקות לחלוטין מכל הנגישות לדיגיטל כי ידם אינה משגת לקנות, וכיצד המחשב שינה את חייהן. נכון שיש טלפונים חכמים וכלים אחרים, אבל עדיין האינטראקציה היא בעזרת מחשב. ראינו זאת במיוחד אצל משפחות ביישובי עוטף עזה, בזמן התקפות טילים, כיצד ילדים תקשרו ביניהם, למדו ואף התחברו עם ילדים מחוץ לעוטף. זה השפיע על מערכת היחסים בין הורה לתלמיד ולמורה, בבתי ספר ששם יש ילדים מהפרויקט שלנו המורים מדווחים על שיפור משמעותי ברמת הלימוד".
לסיום, מדוע בעצם אתם לא עוברים למחשבים ניידים, לטאבלטים, לשם הולך כל העולם?
"ראשית, אנחנו מחלקים טאבלטים במקומות ששם יש כבר מחשב אחד והמשפחה צריכה עוד מחשב. הבעיה היא שכאשר אתה מחלק טטבלטים, אין לך שליטה לאן זה מגיע באמת, זה דורש מצד הרשות פיקוח, ולא כולם מסכימים. אבל אנחנו עם היד על הדופק. בזמנו החל ניסוי של חלוקת טאבלטים, ביוזמה של השר שהיה ממונה על זה, אופיר אקוניס, אבל זה נפסק".
להאזנה לפודקאסט – לחצו כאן
17/01/22 10:02
5.21% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
סייברקום, מפקדת פיקוד הסייבר של צבא ארה"ב פרסמה יותר מתריסר דגימות של נוזקות ואמרה, שאם מנהלי רשתות יראו שתיים או יותר מהדגימות הללו במערכות שלהם, ייתכן שההאקרים הצבאיים האיראנים כיוונו לארגונים שלהם.
הדגימות פורסמו ב-VirusTotal – מאגר נתונים ציבורי ברשת, שאליו מעלים מיליוני דוגמאות של נוזקות מכל העולם – כדי לבדוק האם קובץ או קישור הם זדוניים, ואם כן, לחקור אותם לעומק. הדגימות, מסרו אנשי פיקוד הסייבר, "מייצגות כלי קוד פתוח שונים ששחקני מודיעין איראנים משתמשים בהם ברשתות ברחבי העולם". הפיקוד שיתף בדוגמיות, לדבריו, "כדי לאפשר הגנה טובה יותר כנגד התוקפים". הם ייחסו את הנוזקות לקבוצת Muddy Water.
בדצמבר האחרון פורסם, כי האקרים איראנים תקפו שורה של מפעילות טלקום וחברות המספקות שירותי IT במזרח התיכון ובאסיה במהלך ששת החודשים האחרונים – כולל בישראל, כך לפי סימנטק (Symantec) מבית ברודקום.
קבוצת ההאקרים האיראנית TEMP.ZAGROS, או Seedworm, או Muddy Water, מוכרת למקצועני אבטחה מאז 2015. עד 2017 הם כתבו סקריפטים פשוטים ועשו פישינג קל לזיהוי וחסימה. אז הם נתפסו פעמים רבות על ידי חוקרי אבטחה, והבינו שעליהם להשתפר. ב-2019 הם הבינו שהנוזקה העיקרית שלהם לא באמת עובדת, אז הם כתבו כלי חדש, בשפת פיתוח אחרת. ב-2018 הם התחזו לסינים. ב-2019 הם הוסיפו הצפנה לכלי התקיפה שלהם. בשנתיים האחרונות הם משקיעים יותר מאמצים בלא להתגלות. הם עברו ממתקפות רחבות היקף לפגיעה ביעדים איכותיים ונקודתיים. חברי הקבוצה איימו בעבר לרצוח חוקרי אבטחה שהתחקו אחר פעילותם. בשנה שעברה חברי הקבוצה התמקדו במתקפות על ארגונים מהאקדמיה ומתעשיית התיירות בכמה מדינות, וכן הם תקפו ממשלות ומפעילות תקשורת בשנים האחרונות.
כך, לאורך השנים הקבוצה תקפה עשרות ארגונים מתחומים רבים, בהם ממשל, תקשורת, אנרגיה, טכנולוגיה, שירותים, תחבורה, אקדמיה, שירותים פיננסיים, טלקומוניקציה ומגזרים אחרים, בדרך כלל כחלק מאיסוף מידע או ריגול.
זו ההעלאה של נתוני נוזקות שסייברקום ערך בראשונה זה תשעה חודשים. פיקוד הסייבר מפרסם במאגר הנתונים VirusTotal לא רק כדי להזהיר קורבנות פוטנציאליים, אלא גם כדי לשדר ליריבי ארה"ב בסייבר שהם עוקבים אחריהם. כך, ב-2019, הפיקוד פרסם 11 דוגמאות הקשורות לפעילות פריצה של ממשלת צפון קוריאה. מוקדם יותר באותה שנה הוא פרסם דוגמאות הקשורות ל-APT28, קבוצת האקרים הפועלת בחסות ממשלת רוסיה, שנחשדה בפריצה למחשבי הוועדה הלאומית הדמוקרטית במהלך הבחירות בארה"ב ב-2016.
Muddy Water הוא גוף במשרד המודיעין והביטחון האיראני, MOIS, זרוע של מנגנון הביטחון, המתמקדת במעקב פנימי אחר מתנגדי המשטר ופעילים נגד המשטר בחו"ל. הפרסום העכשווי הוא הפעם הראשונה שממשל ארה"ב מייחס באופן פומבי את הקבוצה לממשלת איראן.
"איראן מפעילה צוותים רבים המבצעים ריגול בסייבר, מתקפות סייבר ופעולות לאיסוף מודיעין ומידע", אמרה שרה ג'ונס, אנליסטית בכירה למודיעין איומים במנדיאנט (Mandiant). "שירותי הביטחון שנותנים חסות לשחקנים האלה, ה-MOIS ומשמרות המהפכה – משתמשים בהם כדי להשיג דריסת רגל במערכות המחשוב של היריבים והמתחרים של איראן בכל רחבי העולם".