הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
30/01/22 15:12
8.03% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
הנה מונח מעולם יחסי העבודה שפחות נתקלים בו בהיי-טק, לפחות לא ביום יום, לאחר שהמעסיק והעובד החדש חותמים על הסכם ההעסקה: שעות נוספות. בענפים אחרים (בעיקר), יש עובדים שלא אוהבים אותן, ויש כאלה שרוצים לעשות כמה שיותר שעות נוספות, כדי שהמשכורת שלהם תהיה כמה שיותר גדולה.
למה בהיי-טק פחות נתקלים בו? משום שבניגוד לענפים אחרים, בענף הטכנולוגיה מקובל לסכם עם העובד, לפני קבלתו לעבודה, על תשלום שעות נוספות גלובליות. כלומר, סכום קבוע שנכנס למשכורת שלו בכל חודש עבור אותן שעות – בין אם הוא עשה באותו החודש שעה אחת מעבר למשרה מלאה (שעומדת על 8.4 שעות ביום או 42 שעות שבועיות), ובין אם עשרות שעות.
מתי תשלום שעות נוספות גלובליות תופס ובאילו מקרים העובד יכול לתבוע ולקבל מהמעסיק תשלום עבור השעות הנוספות שעבד, על אף שהמעסיק שילם לו את אותה תוספת גלובלית שסוכמה?
עו"ד ד"ר אורי אנגלהרד. צילום: פרטי
הנושא כבר הגיע לבתי המשפט, למשל בפסק דין אוריאל ברד נ' קנסטו בע"מ, שניתן בבית הדין הארצי לעבודה ובו דובר על מתכנת שטען כי ה-"תשלום עבור שעות נוספות גלובלי" שקיבל היה פיקציה, ולכן תבע לקבל גמול עבור השעות הנוספות שעבד.
המחוקק לא הסדיר בחוק את האפשרות לתשלום גמול שעות נוספות גלובלי וכמו כל מקרה שבו הוא לא נתן את דעתו, הדבר נתון לפרשנות של בתי המשפט. ובכן, בכמה מקרים, בתי המשפט הכירו באפשרות הזאת כלגיטימית, בכפוף לקיום התנאים הבאים: ראשית, צורת התשלום הזו וההנחות לגבי ממוצע השעות הנוספות שהיא מהווה תמורה להן צריכות לבוא לידי ביטוי בהסכמה ברורה ומודעת בהסכם העבודה. שנית, כל אחד מהסכומים הנפרדים (שכר וגמול שעות נוספות גלובלי) צריך לעמוד באופן עצמאי בדרישות חקיקת המגן של חוקי העבודה, כגון שכר מינימום. שלישית, שיעור הגמול צריך להיות הוגן וסביר, כך שהעובד יקבל תמורה שוות ערך לזו שהייתה מגיעה לו מכוח חוק שעות עבודה ומנוחה – תשלום של 125% מהשכר על השעתיים הנוספות הראשונות ושל 150% על השעות שמעבר לכך. רביעית, ההסכמה צריכה למצוא ביטוי גם בתלוש השכר, כך שתהיה בו הפרדה ברורה בין שכר היסוד וגמול השעות הנוספות הגלובלי. וחמישית, המעסיק נדרש לעקוב אחר היקף השעות הנוספות שהעובד עבד בפועל, לרבות עריכת רישום בפנקס שעות עבודה ומנוחה ובתלוש השכר. המטרה בכך היא שיהיה ניתן לבחון באופן שוטף את הוגנות "גמול השעות הנוספות הגלובלי" שהעובד מקבל.
גם אם מדובר בעובד היי-טק שמרוויח משכורת גבוהה – אם יוכח שהוא עבד במתכונת העסקה של שעות נוספות ואלה לא שולמו לו, בית הדין יפסוק לו גמול
יש חברות שמנסות להחריג עובדים מתכולת חוק שעות עבודה ומנוחה על ידי רישום בהסכם העבודה שמשרת העובד היא "משרת אמון אישי". אלא שנקבע בפסיקה שלא השם, הכינוי או התואר יקבע את מעמד העובד, אלא טיבו ומהותו של התפקיד, שנבחנת בקנה מידה אובייקטיבי: האם התפקיד דורש מידה מיוחדת של אמון אישי. בתי המשפט בוחנים את הסממנים לבחינת "מידה מיוחדת של אמון אישי", שמחריגה את העובד מתכולת החוק – בצמצום, שכן יחסי עובד-מעסיק הם ביסודם יחסים של אמון ומהימנות, וכל עובד חייב נאמנות למעסיקו – ומכאן שמכל עובד נדרשת מידה מסוימת של אמון אישי.
הטענה: אין להחיל את החוק על ההיי-טק כי הנורמות בענף אחרות
יצוין שבתי הדין לעבודה דחו טענות של מעסיקים שלפיהן אין להחיל את החוק על עובדי היי-טק לאור הנורמות המקובלות בענף, וקבעו שדיני העבודה חלים ומחייבים באותה המידה את המעסיקים והעובדים כולם. שעות נוספות הן עניין שלא ניתן להתנות עליו.
לכן, גם אם מדובר בעובד היי-טק שמרוויח משכורת גבוהה – אם יוכח שהוא עבד במתכונת העסקה של שעות נוספות ואלה לא שולמו לו, בית הדין יפסוק לו גמול.
לסיכום, מעסיק שרוצה להימנע מחשיפה להפסדים כספיים כתוצאה מתביעות של העובדים לתשלום עבור שעות נוספות שעבדו, גם כששילם עבור שעות נוספות גלובליות, חייב לרשום בהסכם העבודה כיצד מחושב הסכום שישולם עבור אותן שעות נוספות גלובליות. לדוגמה, הוא יכול לרשום שתשלום זה הוא עבור 30 שעות נוספות בחודש לכל היותר, ושהעובד לא יהיה רשאי לעבוד יותר מכך ללא קבלת אישור מראש ובכתב. המעסיק חייב לנהל פיקוח ורישום בפנקס ובתלוש השכר של השעות הנוספות שהעובד עבד, ולבדוק באופן שוטף שהעובד לא חרג ממכסת השעות הנוספות שעבורה נקבע שישולם הרכיב של תשלום שעות נוספות גלובלי. אחרת, המעסיק יהיה חשוף לתביעה מצד העובד.
אין באמור כדי להוות ייעוץ משפטי.
הכותב הוא עו"ד, נוטריון ומגשר, המומחהשלדיני עבודה, הסכמי ממון, צוואות וייפוי כוח מתמשך.
30/01/22 18:20
6.57% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
הקורונה השפיעה על שוק העבודה, גרמה לפיטורים רבים (לפחות זמניים) ומהצד השני העלתה ביקושים למקצועות מסוימים, במיוחד בהיי-טק. הביקושים האלה רק החמירו את המחסור בכוח אדם, שהיה קיים עוד לפני המגפה – בישראל ובחו"ל. כיום חסרים בהיי-טק הישראלי 15 אלף עובדים.
משבר כוח האדם בהיי-טק לא פוסח על תחום ה-IT, שמהווה חלק אינטגרלי וחשוב ממנו. חברת ההשמה הבינלאומית רוברט הלף מיפתה את מקצועות ה-IT שתהיה להם הדרישה הרבה ביותר בשנה הקרובה, ודירגה אותם בהתאם לשכר שמקובל לשלם בהם, על פי ניסיון ו-ותק.
עוד לפני כן, מעל מחצית מהמשתתפים בסקר הגלובלי שהחברה ערכה מתכוונים לגייס השנה עובדי IT, אבל הם מתקשים לעשות זאת. לכן, כמו שעושים רבים מאוד בענף ההיי-טק, הם מנסים לשפר את רמת השכר ולמשוך אליהם את הטאלנטים. בנוסף לשכר, הם מציעים בונוסים, מענקי חתימה ושלל הטבות.
גם בשנה זו, המקצועות המבוקשים יהיו המקצועות המסורתיים בניהול מערכות המחשוב של הארגון. נשאלת השאלה: מהיכן יגייסו את העובדים?
התפקידים המבוקשים
בחזרה למקצועות הנדרשים השנה ב-IT: אחד מהם יהיה מנהל בסיסי נתונים וארכיטקט תחזוקה של תוכנות, שתפקידו לוודא שהנתונים שהתוכנה מייצרת נגישים, שהשרתים נשארים יעילים, שיש הקפדה על אבטחת הנתונים וששכפול, גיבוי ואחסון הנתונים זורמים בצורה חלקה. השכר הממוצע שמשולם לתפקיד זה נע בין 82 אלף דולר לשנה למשרה חלקית ועד 124 אלף דולר למשרה מלאה.
התפקיד המבוקש הבא הוא אנליסט אבטחת מידע. זהו תפקיד שיש לו ביקוש רב כבר כמה שנים, וכעת הוא יותר במוקד, כי יותר ארגונים יותר מודעים לנושא האבטחה הארגונית. התפקיד הוא בעל אחריות רבה והציפייה ממי שמתמנה למשרה זו היא לצפות אירועי אבטחה ואת שלל הסיכונים. השכר שמוצע לתפקיד זה מתחיל ב-115 אלף דולר לשנה.
תפקיד מעניין נוסף הוא מנהל רשתות. גם בעידן הענן והמחשוב הנייד יש למקצוע זה ביקוש לא רע. זה לא מקצוע חדש, אבל גם הפיתוחים החדשים והחדשנות בניהול מערכות המחשוב לא מייתרים אותו ולא מורידים מחיוניותם של מנהלי הרשתות, שהתפקיד שלהם הוא להיות בכוננות מתמדת למקרה של תקלה, חס וחלילה. השכר שיוצע למי שיתעניין בתפקיד נע בין 80 אלף דולר ל-115 אלף דולר לשנה.
באופן טבעי, גם מתכנתים מבוקשים ביותר. כל ארגון היי-טק, ולא רק, צריך להעסיק בעלי ידע שכותבים קודים שיסייעו בתהליכי הפיתוח. התפקיד מתמקד בדרך כלל בניהול מגוון מערכות הפעלה, עיצוב תוכנות וכתיבתן. השכר שמשולם, על פי הסקר של רוברט הלף, נע בין 90 אלף דולר ל-133 אלף דולר לשנה.
ב-2022 תהיה דרישה רבה גם למפתחי ווב. הם צריכים לא רק לפתח את האתר, אלא גם לבצע ביקורות, לוודא שהוא מאובטח ולקשר בין בעלי תפקידים שונים בחברה. השכר הממוצע נע בין 87 אלף דולר ל-131 אלף דולר לשנה.
מה עם המנמ"רים?
ביקוש גבוה צפוי גם למקצוע הבכיר ביותר בענף ה-IT – המנמ"ר. בהתאם, לפי הדו"ח, הוא יוכל לקבל את השכר הגבוה ביותר מבין המקצועות: 164 אלף דולר לשנה, למשרה מלאה.
השורה התחתונה: מהסקר של רוברט הלף עולה כי גם בשנה זו, המקצועות המבוקשים יהיו המקצועות המסורתיים בניהול מערכות המחשוב של הארגון. השכר שהמעסיקים יציעו יהיה די תחרותי, מתוך רצון למשוך אליהם את הטאלנטים. נשאלת השאלה: מהיכן יגייסו את העובדים האלה? הרי המחסור בהון אנושי הוא חוצה עולם. זוהי סוגיה שכנראה לא תיפתר השנה, וייתכן מאוד שחגיגת השכר תהיה ב-2022 עוד יותר חגיגית, עם סכומים גבוהים יותר שיוצעו לעובדים.
30/01/22 11:42
5.84% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
בית ההשקעות הקריפטוגרפי פרוקסיביט (ProxiBit), מקבוצת בית ההשקעות הוותיק פרוקסימה – שהשיק באחרונה אפשרות לעמיתים לניהול תיקים של מטבעות דיגיטליים בלבד – מינה כדירקטור את איציק בנבנישתי, לשעבר מנכ"ל פרטנר וכן מנכ"ל חברת הסייבר ההתקפי השנויה במחלוקת NSO (לשבועיים). יחד עם בנבנישתי נכנס לתפקיד דירקטור גם יונה פוגל, לשעבר מנכ"ל פז ומי שכיהן בשורה הארוכה של תפקידים בכירים בבנק לאומי, וביניהם חבר הנהלת הבנק וראש החטיבה הבנקאית. השניים תפסו מקום כחברים בכירים בוועדה המייעצת של בית ההשקעות.
כזכור, השנה עשה בנבנישתי כותרות כשאחרי קריירה ארוכה בפרטנר הצטרף כמנכ"ל לחברת הסייבר ההתקפי הישראלית NSO, שמייצרת בפני עצמה כותרות לא מחמיאות בלשון המעטה כל העת.
אלא שאחרי פרק זמן של שבועיים בלבד, הוא החליט לוותר על הובלת החברה, וזאת לאחר שהאמריקנים הכריזו על NSO כחברה הפוגעת בביטחון הלאומי של ארה"ב, והכניסו את החברה לרשימה השחורה שלהם.
NSO עומדת מאחורי הרוגלה פגסוס הניתנת לשתילה במכשירים ניידים של אנשים פרטיים ומאפשרת לעקוב אחריהם. אלא שתחקירים שונים מצאו שהרוגלה, שלפי NSO משמשת להתחקות אחרי פושעים וטרוריסטים, שימשה כאמצעי למעקב אחרי מתנגדי ממשל, למשל של סעודיה ושל מקסיקו, ושל מנהיגי עולם, כדוגמת ראש ממשלת צרפת ניקולה סרקוזי, והייתה גם קשורה ישירות לרצח העיתונאי ג'מאל חשוקג'י. בנבנישתי הצטרף ל-NSO כשהדברים כבר היו ידועים, אולם הצהרת האמריקנים כנראה הרתיעה אותו מהמשך פעילות בחברה, והוא עזב את התפקיד החדש ואמר כי עזיבתו באה "לאור הנסיבות שנוצרו".
עוד בעלי תפקידים ב-פרוקסיביט הם חיים ונציה ואורי רענן (מבעלי בית ההשקעות פרוקסימה). את פעילות פרוקסיביט ינהל אלעד נומברג.
השקעות בקריפטו – תחום מתפתח שדורש אבטחה מוקפדת
בית ההשקעות מציע שבעה מסלולים, בהתאם למטבעות השונים, וכן אפשרות לנהל תיק השקעה במטבעות דיגיטליים, המותאם אישית לדרישות הלקוח. לפי פרוקסיביט, בדומה לניהול תיקים "מסורתי", גם ניהול התיק במטבעות הקריפטו יעשה בסטנדרטים הנהוגים בבתי ההשקעות, ובכלל זה בשקיפות מלאה ותוך אפשרות לממש את התיק בכל עת.
השירותים המוצעים כיום בישראל בתחום השקעות במטבעות דיגיטליים מצומצמים ומאפשרים בעיקר קנייה ומכירה של מטבע, תוך הסתמכות על הקמת ארנק דיגיטלי על ידי הלקוח. במקביל, המערכת הבנקאית מערימה קשיים על הלקוחות בקבלת כספים שמקורם במערכת פתוחה שבה יש חשש גדול להלבנת הון. המשקיעים במטבעות קריפטו חייבים להצביע בפני המערכת הבנקאית על מקור הכספים, וכי לא עברו בבורסות לא מפוקחות, המהוות גורם סיכון משמעותי להלבנת הון ומימון טרור.
פרוקסיביט, המצויד ברשיון (היתר המשך עיסוק) של נותן שירותים פיננסיים (נש"פ) מטעם רשות שוק ההון, בא לפתור בעיות אלה. בית ההשקעות מאפשר לנהל השקעות בקריפטו, בשקלים, במסלולי השקעה שונים, הכוללים בסך הכל למעלה מ-50 סוגי מטבעות דיגיטליים. המסלולים מבוססים, בין השאר, על שווי השוק של המטבעות ועל סקטורים שונים, כגון הגיימינג וה-WEB 3.0. ההשקעה יכולה להתבצע עצמאית בכל מטבע שיבחר הלקוח, או באמצעות אלוקציה הנעשית על ידי האנליסטים של פרוקסיביט.
רכישת המטבעות נעשית על ידי בית ההשקעות במערכת סגורה, כשכל ההשקעה מבוצעות בהעברות בנקאיות. בכך נמנע הצורך להתמודד עם החששות שבקניית מטבעות דיגיטליים, השמירה עליהם וההתנהלות מול הבנקים בכל הקשור לרגולציה בעניין החשד מפני הלבנת הון.
ניהול התיק נעשה בהתאם לרגולציה המחמירה, ובכלל זה לאחר הליכי הכרת הלקוח (KYC) ובירור הצרכים. המטבעות עצמם נשמרים בתקן אבטחה GK8, הנחשב לרמת האבטחה הגבוהה ביותר בשוק הקריפטו, וכן בבורסת קראקן (Kraken), הנחשבת לבורסה המובילה בפיקוח הרגולטורי על המטבעות הדיגיטליים.
סכום ההשקעה המינימלי לתיק מנוהל עומד על כ-30 אלף שקל בלבד. דמי הניהול השנתיים ינועו בין 2.5%-3.5% ודמי ההפקדה והמשיכה ינועו בין 2.5%-4%, בהתאם לגובה התיק.
"מדובר בתחום תנודתי מאוד שאינו מתאים לכל אחד"
יונה פוגל: "תחום הקריפטו, שהחל בשוליים, הופך להילך חוקי ומקובל בעולם. חברות רבות, ואפילו מדינות, מדברות על המטבעות הקריפטוגרפיים כמטבעות העתיד ומאפשרות מסחר והעברת תשלומים באמצעותם. גם הרגולטורים הבינו שמדובר במטבעות לכל דבר ומתחילים לאסדר את התחום. המהלך, הראשון מסוגו בישראל, שמוביל פרוקסיביט הוא צעד משמעותי קדימה בהתפתחות עולם הקריפטו ומיזוגו יחד עם עולם ההשקעות המסורתי והסטנדרטים המחמירים הנהוגים בו".
יונה פוגל, דירקטור בפרוקסיביט. צילום: יוסי אלוני
איציק בנבנישתי: "אני מתרגש להיות חלק ממהלך חלוצי של הקמת בית השקעות קריפטו הראשון בישראל. רבים שמעו על קריפטו, אבל לא ממש יודעים איך להשקיע בזה. עכשיו מגיע פרוקסיביט ועושה את הכל פשוט ויעיל. מדובר במהלך חדשני המאפשר למשקיעים פיננסים, בכל הגדלים, להיכנס להשקעות במטבעות הקריפטו. עד כה, משקיעים פוטנציאלים רבים שרצו להשקיע בתחום הצובר תאוצה בעולם נרתעו מלעשות זאת. בין השאר, בשל חוסר הידע וההבנה בתחום ובעיקר בשל החששות הנובעים מכל הקשור בהליכי הרכישה, האחזקה והמכירה של המטבעות. בית ההשקעות מאפשר, לראשונה, ניהול תיקים מקומי במטבעות הקריפטו, בשקלים ובסטנדרטים הנהוגים בעולם ההשקעות ה'מסורתי'. יחד עם זאת, מדובר בתחום תנודתי מאוד שאינו מתאים לכל אחד, ולכן ראוי שיעשה בליווי אנשי המקצוע".
30/01/22 15:44
5.84% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
גירסת מערכת ההפעלה של אפל iOS 15.4 תאפשר שימוש בתכונת זיהוי פנים עם מסיכה. האפשרות החדשה כבר מופיעה בגירסת הבטה הציבורית של העדכון החדש שהחברה שחררה, ואולם יש לה חיסרון אחד גדול – היא תהיה זמינה רק בדגמי iPhone 12 או חדשים יותר.
לאחר התקנת הגירסה החדשה הסופית, שתשוחרר בשבועות הקרובים, תופיע התראה על המסך, שמסבירה כיצד להשתמש בתכונה החדשה. ולמרות שהחברה מאפשרת אותה – היא גם מיידעת כי השימוש בזיהוי פנים הוא בטוח ביותר רק עם זיהוי פנים מלא, כלומר בלי מסיכה.
לפי ההסבר של אפל, מערכת הזיהוי מנסה "לזהות את התכונות הייחודיות שסביב העיניים כדי לאמת את זיהוי הפנים של המשתמש".
נוסף לפתיחת המכשיר, ניתן יהיה להשתמש בתכונה החדשה גם באפליקציות של צד ג' וגם ב-Apple Pay.
לצד התכונה החדשה, במערכת ההפעלה החדשה אפל גם שיפרה את זיהוי הפנים עם מסיכה לחובשי משקפיים – אבל לא משקפי שמש, שמסתירים בעצם את אזור העיניים שעליו מתבסס זיהוי הפנים עם מסיכה.
30/01/22 09:30
5.11% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
אחד הדברים שהכי קל למצוא כיום בשוק, בכל נקודת מחיר כמעט, הוא אוזניות אלחוטיות נטולות חוטים. למרות שחלקן תומכות היטב בשימוש באוזנייה אחת, למקרים שבהם אסור או לא רצוי להשתמש בשתיהן, לאורך הזמן גיליתי שבכל זאת עבור שיחות טלפון ו/או שיחות ועידה קוליות, עדיף להשתמש בדיבורית.
M5 Bluetooth BH231A מבית Mpow היא דיבורית משרדית, למרות שכמובן אפשר להשתמש בה גם במהלך נסיעה ברכבת, למשל. יש אוזניה אחת ויש מיקרופון שמשולב בקצה מדונה ארוכה למדי, שמגיעה ממש לקרבת הפה – וזה אחד היתרונות שלה עבור מי שזקוק לבצע שיחות רבות, לעומת אוזניות שמסתתרות להן בתוך האוזן ולא חורגות ממנה כמעט.
המשקל של הדיבורית הזאת מגרד מלמטה את קו ה-50 גרם. עם משקל כזה ניתן להשאיר אותן על הראש לאורך כל היום, וגם אם לא, קל מאוד להניח אותן במהירות על הראש ולענות לשיחה הנכנסת. האוזנייה לא מכסה לחלוטין את האוזן, אבל אחרי שמוצאים את הנקודה הנכונה, כשאפשר למתוח במידת מה את הקשת הדקיקה, ניתן להשאיר אותה שעות על הראש לא כל בעיה.
עם זאת, המבנה הפשוט יכול גם להיות נקודת חיסרון. הקשת דקיקה מדי, ועד שמתרגלים ועד שמוצאים את נקודת האיזון שמתאימה, יש מעט הרגשה של חוסר יציבות.
כך או כך, הדיבורית אמורה להחזיק מעמד 18 שעות דיבור, וזאת לאחר כשעתיים של טעינה, עם סוללה בנפח עבודה של 1,800 מילי-אמפר לשעה. המטען השולחני יכול לשמש כמקום שעוזר לשמור את הדיבורית במרחק יד במיקום נוח. לצורך הטעינה יש שתי נקודות שנמצאות בחלק התחתון של הדיבורית, וברגע יצירת המגע הן מאפשרות את הטעינה. בזמן הטעינה נדלקות נורית המטען והנורית בדיבורית. עם סיום הטעינה הנורית בדיבורית נכבית, ואילו הנורית במטען הופכת לכחולה יציבה.
הערכה של BH231A אינה כוללת מטען, אלא כבל חיבור בלבד, כנהוג בתחום הזה, רק חבל שחיבור ה-USB לטעינה הוא עדיין מסוג microUSB ולא Type-C. אולי היה אפשר לחכות פחות משעתיים לטעינה מלאה – ולא שזה כל כך נורא בעצם, כי 18 שעות זה יומיים עבודה ואף יותר, ותמיד אפשר להניח את הדיבורית בעמדת הטעינה שלה כשהיא לא בשימוש.
אין יותר מדי כפתורים בדיבורית הזאת: יש כפתור לשליטה בעוצמת הקול, שמשפיע באופן ישיר על המכשיר שאליו הדיבורית מחוברת, ויש כפתור מלפנים למענה/ניתוק שיחות וגם לכיבוי/הדלקה וצימוד, ואם רוצים להשתיק את המיקרופון פשוט מרימים את המדונה כלפי מעלה. יש צליל שמאשר כניסה למצב השתקה וגם יציאה ממנו, וזה עוזר לחסוך טעויות מביכות. המדונה עצמה מסתובבת ב-330 מעלות, כך שקל מאוד להתאים אותה להעדפות השימוש, וגם לשימוש עם אוזן שמאל או ימין לפי החשק.
צליל נקי בשני הכיוונים
בבדיקות השיחה שביצעתי הן סיפקו צליל נקי בשני הכיוונים, עם הנמכה מסוימת של רעשי הסביבה בדיבורית עצמה. את הצד השני שמעתי נקי אם כי חלש משהו – אין מגבר פנימי באוזנייה – ובכל השיחות שביצעתי לא נשמעה ולו תלונה אחת מעבר לרעשי רקע חזקים במקומות שונים בגלל הסביבה שבה נמצאתי ולא בגלל הדיבורית.
BH231A יכולה גם להתחבר לשני מכשירים במקביל. לדוגמה, אפשר לצמד אותה לטלפון העסקי ולמחשב של שולחן העבודה כאחד, ולענות לשיחה טלפונית רגילה כשזו נכנסת או להשתתף בשיחת ועידה, כשיש דווקא צורך בפעילות הזאת. הצימוד הכפול פשוט למדי ואינו דורש זמן רב.
עם מחיר שוק של 245 שקלים מציעה דיבורית M5 BH231A פתרון נוח למי שרוצה דיבורית לעבודה, ובעצם גם לרכב ולבית, שהינה פשוטה ונוחה לשימוש, וגם נוחה במחיר.
30/01/22 18:36
5.11% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
"אסור לתת ל-'רעים' להיכנס לטלפונים שלנו, האזרחים. מדובר בפעולה הכי פולשנית שניתן להעלות על הדעת", כך אמר היום (א') בראיון לאנשים ומחשבים עו"ד יהונתן קלינגר, שמתמחה בדיני הגנת הפרטיות.
עו"ד קלינגר אמר את הדברים בעקבות שני תחקירים שפורסמו באחרונה – האחד של הניו-יורק טיימס, שראה אור בסוף השבוע, ובו צוין שישראל השתמשה ב-NSO ובכלי של החברה, פגסוס, כדי לקדם את היחסים הבינלאומיים שלה, כולל בפעמים שהובילו למקרים חמורים; והשני – התחקיר של כלכליסט מלפני כשבועיים, שלפיו המשטרה עקבה אחרי טלפונים של אזרחים, לכאורה ללא צו של בית משפט.
"אין לי כל טענה ל-NSO. כמו כל ישות מסחרית, היא רוצה למכור, וכמה שיותר, לכמה שיותר לקוחות. הבעיה של כולנו היא ממשלת ישראל, וגם משטרת ישראל", אמר.
לדברי עו"ד קלינגר, "כדי למנוע מצבים שעלולים להיות בעייתיים, יש לערוך כמה פעולות: לעצור את השימוש במקומות שבהם יש ספק לגביו, למנוע מצבים שבהם הלקוחות עושים ברוגלה שימוש לרעה – למשל לקבוע ש-'האזנה' משמעה רק האזנה ולא פשפוש בהתכתבויות עבר, ולוודא שההאזנה תבוצע רק דרך ספקיות הסלולר והאינטרנט".
"המסחר בפגסוס – כמו מסחר בכל כלי נשק אחר"
התחקיר של הניו-יורק טיימס, שאחד מעורכיו הוא העיתונאי הישראלי רונן ברגמן, העלה שישראל הפכה את תוכנת הריגול המתקדמת של NSO למרכיב מרכזי במדיניות הביטחון הלאומי שלה, ונעזרה באישור הרישיונות למכירתה על ידי משרד הביטחון, שמחויב על פי חוק, כדי לשפר את יחסיה עם שורת מדינות. עוד פורסם כי החוזה של סעודיה עם NSO הוארך לאחר שיחה בין יורש העצר הסעודי, מוחמד בן סלמאן, לראש הממשלה דאז, בנימין נתניהו; שה-FBI רכש את פגסוס, אבל החליט לבסוף שלא להפעיל אותה; ושה-CIA קנה את הרוגלה עבור ממשלת ג'יבוטי, אף שזו הפרה זכויות אדם.
מלשכת ח"כ נתניהו נמסר בתגובה כי "הטענה שהוא הציע למנהיגים מערכות בתמורה להישג מדיני כלשהו היא שקר מוחלט. כל המכירות של חברות ישראליות למדינות זרות נעשות באישור ובפיקוח של משרד הביטחון".
עו"ד קלינגר אמר ש-"השימוש של ישראל במסחר ברוגלה הוא ככל מסחר שהיא עושה בכלי נשק אחר. הוא יכול להיות שימוש חיובי או שלילי. הייתי מעדיף שישראל תמכור את מוצרי הסייבר ההתקפי אך ורק למדינות שיש להן 'גב' דמוקרטי חזק". הוא ציין ש-"אף שיש בעיה במכירת הרוגלה למדינות שידועות בהפרת זכויות אדם, לא בטוח שמעבר לבעיה המוסרית יש בעיה משפטית. באשר לנזק האפשרי למדינת ישראל – הרגולטור הוא שצריך לקבוע האם במכירה שכזו נגרם נזק שכזה או לא".
"בהחלט ייתכן שהשימוש של המשטרה בפגסוס חרג מהמותר"
בתחקיר של כלכליסט נטען ששוטרים, או האקרים בשירות המשטרה, חדרו באמצעות תוכנת פגסוס של חברת הסייבר ההתקפי NSO למכשירים של אזרחים שונים, בהם מובילי מחאת בלפור, עוזר בכיר לפוליטיקאי ופעיל חברתי שחיפש יחסי מין עם גברים באפליקציית גריינדר בעודו נשוי לאישה. במקרים מסוימים, נכתב, החדירות בוצעו ללא צו של בית המשפט, שמתחייב בחוק. המשטרה הכחישה בתחילה את ממצאי התחקיר אולם כמה שעות לאחר מכן טען המפכ"ל, קובי שבתאי, שאם היו מקרים של פריצות למכשירים בניגוד לחוק באמצעות פגסוס – הדבר יטופל.
"החשש: שימוש של המשטרה בפגסוס למטרות שנגועות במניעים פוליטיים". צילום: BigStock
בעקבות התחקיר החל מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, בבדיקת הממצאים שעלו ממנו והיועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, הקים צוות בדיקה של הנושא. אלא שמנדלבליט ניקה את המשטרה, בטענה שאם בוצעו פריצות – הן לא תוצאה של מדיניות מערכתית. יש לציין שבתחילה דווח שבדיקת היועץ המשפטי תעסוק בשנים 2020 ו-2021, אולם אתמול הוא הבהיר שלא כך הדבר.
לדברי עו"ד קלינגר, "הרכישה של המשטרה את פגסוס לא נעשתה בצורה שקופה, והיא גם השתמשה, ככל הנראה, בהיתר שניתן לה כדי לעשות שימוש שחורג מהסמכות שבהיתר. עוד בעיה היא החשש לשימוש בכלי לטובת מטרות שאינן חקירה טהורה, אלא למטרות שנגועות במניעים פוליטיים".
הוא אמר כי "ייתכן שהמשטרה השתמשה בפגסוס רק באופן שתואם את מה שהותר לה על ידי בתי המשפט, אבל בהחלט ייתכן שהשימוש חרג מעבר למותר. למשל, על מנת לקרוא התכתבויות במכשיר הטלפון נדרש צו חיפוש ולא צו האזנה. למשל, לפי פרסומים, נעשה שימוש ברוגלה במטרה לעקוב אחר ראשי ערים. עכשיו, ברור שאותם ראשי ערים משוחחים, במסגרת תפקידם, עם אנשים רבים, כולל ח"כים ושרים. פה יש חשש שהשימוש ברוגלה נעשה באופן ש-'מגרד' את התחום של 'שימוש פוליטי'. אבל אז נוצר נזק נוסף: במעשיה, המשטרה מאותתת לאותם אישי ציבור 'היזהרו מאיתנו'. אני מזכיר לקוראות ולקוראים שבסופו של דבר, החקירות נגד אותם ראשי הערים, הסתיימו בלא כלום".
"יש למנוע מצב שבו המשטרה משפיעה על השדה הפוליטי", התריע עו"ד קלינגר.
שלו חוליו, נשיא NSO וממייסדי החברה. צילום: יונתן בלום
"NSO פה כדי להישאר"
בתוך כך, אמש התראיין שלו חוליו, ממייסדי ומנכ"ל NSO, לחדשות סוף השבוע של ערוץ 12. הוא אמר בראיון כי "מי שקורא עיתונים חושב שעל חצי מאוכלוסיית העולם יושבים עם פגסוס. האמת היא שאין יותר מ-200 מטרות בעולם בכל רגע נתון. 200 מטרות, על זה אנחנו מדברים… אם נעשה שימוש בכלים שלנו בשביל לתפוס פושעים, רוצחים, אנסים, טרוריסטים, המבוקש מספר 1 בעולם, כמו אל צ'אפו – לא יהיה בן אדם יותר גאה ממני שטכנולוגיות ישראליות לקחו חלק בדבר הזה".
לדברי חוליו, "כל עוד אין פתרון אחר לטרור ולפשיעה, לטכנולוגיות האלה לא יהיה תאריך תפוגה. אני פה כדי להישאר. אנחנו, NSO, פה כדי להישאר".
30/01/22 12:15
4.38% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
אחסנת המידע הדיגיטלי בשירותי ענן באמצעות חוות שרתים תופסת מקום של כבוד ונתח נכבד בשוק העבודה של היום.
הצורך בהצפנת מידע ואבטחתו במערך מגוון של גיבויים מסביב לשעון, טיפול ומניעה של נפילות מתח בשרתים, הפך את תחום חוות השרתים למבוקש יותר ולשם דבר ברמה הטכנולוגית. בתוך כך, חברות ומוסדיים החלו להבין את הפוטנציאל הגלום בתחום חוות השרתים –כנכס נדל"ני מניב נושא תשואה – ובנוסף את היתרון בניצול שטח יקר בקומת המשרד, לטובת עובדים נוספים או מרחב עבודה משותף, במקום אחסנה של שרתים.
עבודה מרחוק שינתה את חוקי המשחק
לפופולריות של חוות השרתים אחראים, בין השאר, השינויים המבניים והתפישתיים בעולם העבודה שהביאה עימה מגיפת הקורונה, אשר חשפה את החשיבות של הנגשת הדטה לעובדים בעבודה מרחוק, כתוצאה מאילוצים שונים. אנו נמצאים בתקופה שבה אנו עשויים להיאלץ לעבוד מרחוק ללא נוכחות פיזית במשרד, כך שבמידה ששרת החברה "נופל", אין מי שיוכל לטפל בכך והתוצאה היא פגיעה בפעילות העסקית בשל מניעת האפשרות לעבודה מרחוק.
בנוסף, חדרי תקשורת, מעבדים ושרתים עצמאיים של חברות, בדרך כלל מוזנים מלוח חשמל קומתי בודד, ומערכות single-line פשוטות ולא אמינות, שנוטות לחוסר יציבות לעיתים קרובות. בכל "נפילה" כזו, יש צורך להזעיק טכנאי, יחד עם נציג החברה, כדי לאתר ולתקן את התקלה, דבר הגוזל זמן יקר. יש לכך כמובן השלכות כספיות ותדמיתיות משמעותיות מאוד. המצב חמור אף יותר בתקופות של צורך בזמינות גבוהה ללקוחות וביתר שאת בתקופות של שפל כלכלי.
יתר על כן, בחזקת שרתי המחשבים בארונות הממוקמים בחדר בקומה המשרדית כרוכות גם עלויות חשמל, אחזקה ותפעול גבוהות מאוד לחברה. ואם לא די בכך אז החברה היא שצריכה לקחת אחריות ולטפל בכל הקשור לתחזוקה השוטפת של חדר השרתים – פעולות המזגנים ורמת הקירור, חיבורם למערכת בקרה וכדומה.
מנגד, אירוח בחוות השרתים החדשות כולל שירות מקיף והרמטי, הכולל יציבות ופעילות 24/7, כאשר גם במקרים חריגים של תקלות, זמני התגובה של הצוות הם מיידיים, לרבות טיפול, תחזוקה ומענה בשעות הלילה ומסביב לשעון.
היבט נוסף וחשוב לא פחות הוא הצורך בבדיקות הרצה תקופתיות (שאורכות לעיתים ימים ארוכים), שעלולות להשבית חלק מהעבודה השוטפת. לעיתים אף נוצר צורך בהרצה נוספת, דבר הפוגע באופן ישיר בהתנהלות החברה ובלקוחותיה. כמובן שבחוות שרתים כל אותן בדיקות הינן חלק בלתי נפרד מהשירות ומתבצעות תדיר וללא הפרעה.
חוות השרתים של אינפיניטי
אינפיניטי פארק רעננה
אחת מחוות השרתים הבולטות שנבנות בתקופה זו נמצאת בקמפוס התעסוקה – אינפיניטי פארק רעננה – המוקם בימים אלה בצומת רעננה, כפר סבא דרום. מדובר בפארק התעסוקה הראשון בארץ שצפוי לשלב חוות שרתים כחלק אינטגרלי מהפרויקט.
בהקמת חוות השרתים השקיעו יזמיות הפרויקט, ריט 1 וס.ע.ן זהב כ-110 מיליון שקל, ויציעו שירותי שמירה ואבטחת מידע לחברות וארגונים באזור המרכז והשרון, כמו גם לחברות המאכלסות את הפארק.
חוות השרתים תשתרע על פני שטח של כ-1,000 מ"ר, ותכיל מקום אחסון רב ביתירות ובסטנדרט גיבוי של מעל ל-Tier3.
יתרונה של החווה הוא בכך שהיא מאוישת לאורך כל שעות היום, ובנויה כ-ממ"ד מתחת לפני הקרקע, במעטפת בטון מאסיבית ודלתות פלדה. תכנון זה מבטיח רמת שרידות גבוהה והגנה מפני איומים חיצוניים.
דגש מיוחד ניתן לנושא התשתיות בחדר, אשר תוכננו ונבנו ברמת יתירות מלאה של 2n, הן במערכות האלקטרומכניות והן בקווי ההולכה, כלומר – החל ממערך המתח הגבוה וכלה בשקעי ה-PDU, שמשרתים את הארונות עצמם.
עם סיום עבודות ההקמה נמצא הפרויקט בשלבי אכלוס מתקדמים, כאשר יתרון משמעותי נוסף הוא בתכנון המודולרי המוצע – כלומר, קיימת אפשרות והתרחבות עתידית עבור ארבעה מודולים, עבור אירוח של עד 1,200 ארונות, ואף יותר במידת הצורך.
בשלב הראשון יכלול החדר שטח בן כ-650 מטר מרובע של רצפה לבנה נקייה, עם יכולת לאכלס כ-300 ארונות IT במרווחים מלאים של 1.20 מטר בין שורות ופרוזדורי תפעול מרווחים. החדר נבנה להספק של 5KW לארון IT, אבל עם יכולת להגדלת הספק ללא צורך בהגדלת השטח הלבן במידה ויידרש.
פרויקט "אינפיניטי פארק" רעננה יכלול 150,000 מ"ר בשלושה מבנים, ביניהם המגדל הגבוה ביותר באזור השרון ולצידו קמפוס אמדוקס לשעבר, שעתיד לעבור שיפוץ מסיבי לשם הפיכתו לבניין מודרני, כולל פטיו ענק של coworking לרווחת עובדי המתחם.
המסחר ישתרע על שטח של 10,000 מ"ר' המיועדים לבילוי ופנאי' ויכלול בין השאר, חדר כושר, מלון עסקים ומיני אמפי, לצד שישה דונם של פארק אורבני, הנושק לתחנת רכבת ישראל.
30/01/22 12:48
4.38% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
שם ותפקיד: נטלי שמחוב, מהנדסת תהליך באינטל.
ותק בתפקיד: שנה (מתוך 3 שנים באינטל).
השכלה ושירות צבאי: בוגרת תואר ראשון B.Sc. הנדסה כימית מאוניברסיטת בן גוריון בנגב. הייתי סטודנטית מובילה במסגרת תוכנית מצוינות "עתידים לתעשייה" של עמותת ידידי עתידים – תוכנית המאפשרת לצעירות וצעירים מצטיינים מהפריפריה לרכוש תואר ראשון בתחומי ההנדסה או מדעי המחשב ולהשתלב מקצועית בחברות מובילות במשק הישראלי.
היום אני סטודנטית לתואר שני במנהל עסקים MBA במגמת יזמות, חדשנות וניהול היי-טק באוניברסיטת בן גוריון. עשיתי שירות לאומי בחדר אחיות המרפאת מכבי בקריית גת.
מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? בתיכון הייתי בכיתת מצוינות טכנולוגית, מסלול שבו ניגשים לבגרות 5 יח"ל מתמטיקה כבר בכיתה י', בנוסף הגברתי פיזיקה, כימיה וביולוגיה. בתקופת התיכון השתתפתי גם בתוכנית "קדם עתידים" – תוכנית המאפשרת לתלמידי תיכון מהפריפריה רכישת תעודת בגרות איכותית מדעית, כרטיס כניסה ללימודים אקדמיים ולשירות משמעותי בצה"ל.
מאז ומתמיד התחברתי לתחומים הטכנולוגיים והריאליים, יש לי אהבה בלתי מוסברת למספרים. הרגשתי שזה חלק ממני ואני חייבת להגשים את עצמי. כשהתחלתי ללמוד הנדסה כימית ידעתי מראש שאני אשתלב בתחום הטכנולוגיה, וכך קרה שבסוף שנה ב' לתואר הראשון התקבלתי לאינטל.
האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה? המודעות סביב הנושא הזה קיבלה תפנית בשנים האחרונות, לדעתי נעשו צעדים נכונים על מנת לצמצם את הפערים בין גברים לנשים בתעשייה, אך יש עוד דרך ארוכה. יש נשים מדהימות, שיכולות להגיע לתפקידים בכירים בתעשייה, אך חוששות מהצעד הזה מפני שהן נשים.
אני יכולה להעיד על עצמי והמשפחה ממנה הגעתי, מקצוע של הנדסה היה נחשב מקצוע יותר "גברי". בהתחלה לא קיבלתי תמיכה מהמשפחה, אבל האהבה שלי לתחום גברה, ובסופו של דבר אני מרגישה שעשיתי את הבחירה הטובה ביותר כשבחרתי בהנדסה. כל אישה צריכה להימדד על פי ההישגים והיכולות המקצועיות שלה, ולא על פי המגדר שלה.
האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה? לא. בכל מקום עבודה נמדדתי על פי הכישורים האישיים שלי. להיפך, קיבלתי יותר הכוונה ודחיפה להצלחה קדימה ומיצוי היכולות המקצועיות שלי. עד היום עבדתי בעיקר במקומות שדוגלים בשוויון בין גברים לנשים. הרבה יותר נעים לעבוד בסביבה כזו, המודדת אותך כאדם ולא על פי המגדר שלך.