מדינת קליפורניה תבעה את יצרנית הרכב טסלה (Tesla) בגין הפרדה גזעית שהיא מבצעת, לכאורה, במפעל הראשי שלה במדינה. התיק הגיע לבית המשפט לאחר שמאות עובדים התלוננו למשרד התעסוקה ההוגנת של המדינה, ה-DFEH, על מה שהם חוו כפרשיות בעלות אופי גזעני, ובמקביל – על מהלכי נקמה מטעם מחלקת משאבי האנוש של יצרנית הרכבים החשמליים המצליחה. "לאחר קבלת מאות תלונות מעובדים, מחלקת התעסוקה והשיכון מצאה ראיות לכך שמפעל טסלה בעיר פרמונט הוא מקום עבודה המבצע הפרדה חברתית", כך הודיעה המחלקה הפדרלית ביום ה'. לדברי קווין קיש, מנהל המחלקה לתעסוקה הוגנת ב-DFEH, עובדים שחורים מהמפעל המסוים של טסלה "כפופים להשמצות גזעיות ואפליה בהקצאת משרות, כמו גם במשמעת שהם נתונים לה, בתשלומים ובקידום לתפקידים גבוהים יותר, מה שיוצר סביבת עבודה עוינת". אם מאסק היה רוצה – הבעיה הייתה נפתרת מקרה אחד, שאף הגיע לכותלי בית המשפט בקליפורניה, מעיד, לכאורה, על תופעת הגזענות במפעלי טסלה. מדובר בתלונה של עובדת לשעבר של החברה, שהגישה תביעה נגדה והאשימה אותה בכך שלא עשתה דבר נגד התנהגות מפלה שבוצעה כנגדה על ידי עובד במפעל של טסלה בלאת'רופ, קליפורניה. לדברי העובדת – בת ה-25, השחורה והלסבית – אחד מעמיתיה במפעל כינה אותה 'כושית' ותקף אותה בכלי עבודה. לפי התיאורים, העובד התוקף התקומם כיוון שהמתלוננת, קיילן בארקר שמה, קודמה לתפקיד הממונה עליו בפס הייצור של הבלמים לרכב. על פי הדיווחים, התוקף אמר ש"טסלה לא הייתה צריכה לקדם בחורה שחורה" ודחק בעמיתים שלא לציית להוראות המפקחת, "כי היא שחורה ולא יודעת מה היא עושה". "להיות עובד שחור במפעל טסלה בקליפורניה זה להיאלץ לחזור אחורה בזמן ולסבול מהתעללויות כואבות שמזכירות את עידן חוקי ג'ים קרואו", אמרה בארקר על שחוותה. בארקר התייחסה לתקנות הפרדה גזעית שהיו נהוגות בארה"ב, בעיקר בדרומה, בכל המרחב הציבורי, וכביכול העניקו סטטוס נפרד אבל שווה לאמריקנים השחורים, אך הפלו אותם קשות. הכינוי ג'ים קרואו הוא למעשה שם סטריאוטיפי לדמות עבד שחור ועליז, ומתכתב עם הלעג והגזענות הגלויים שהיו נהוגים כלפי שחורים בארה"ב בראשית המאה ה-19. תמונה מייצגת של ההפרדה בגזענית מתקופת חוקי ג'ים קרואו. צילום: ויקימדיה המקרה של בארקר הוא רק תיק אחד מני רבים שיצרנית המכוניות החשמליות הייתה מעורבת בהם בחודשים האחרונים. וטסלה לא רק נתבעת אלא גם הפסידה בתביעת זכויות שחורים נגדה, ובגדול. בשנה שעברה, חויבה טסלה על ידי בית משפט לשלם כמעט 137 מיליון דולר פיצויים לעובד אחר, אוון דיאז, שהתלונן גם הוא על גזענות במקום העבודה, ואמר ששמע בה עלבונות כמו "תחזור לאפריקה". מעניין לציין כי ברנרד אלכסנדר, עורך הדין של בארקר ודיאז, סבור כי "החברה היא השתקפות של הבעלים שלה, אילון מאסק". לפי דבריו לתקשורת, מאסק הוא "אדם המסוגל ליצור את המכוניות שהוא יוצר, שבאופן אישי מסוגל לצאת לחלל… אם היה רוצה לפתור את בעיית האפליה בחברה, היה מפנה את תשומת ליבו אליה ומצליח לפתור אותה". יכול היה למגר את התופעה. אילון מאסק, מנכ"ל טסלה, לצד טסלה Model S‏ בשנת 2011. צילום: וויקיפדיה יצוין כי בשלהיי 2021 תבעו שש עובדות לשעבר של ענקית הרכבים החשמליים את טסלה בטענה כי הוטרדו מינית ללא הרף כשהועסקו באותו מפעל ראשי שלה, בפרמונט שליד סן פרנסיסקו. גם במקרה זה גרסו המתלוננות כי למאסק יש השפעה על התרבות הארגונית בחברה שייסד ושהוא מנכ"לה, וציוציו הבלתי פוסקים והמאוד מדוברים ונעקבים, רק החמירו את התופעה ואת הלגיטמציה לניצול מיני והחפצה בקרב עובדים. תגובת טסלה הדגישה כמה החברה תורמת למדינה ולעובדים טסלה מיהרה להגיב עוד בטרם הגשת התביעה לבית המשפט העליון של מחוז אלאמדה, קליפורניה, ותיארה את התהליך כ"מוטעה". "ברגע ש-DEFH יגיש את התביעה, טסלה תבקש מבית המשפט לעכב את התיק ולנקוט צעדים כדי להבטיח שהעובדות והראיות יילקחו בחשבון", כתבה החברה בבלוג הרשמי שלה. לדברי יצרנית הרכב החשמלי, תקיפת חברה כמו טסלה, ש"עשתה כל כך הרבה למען קליפורניה", ושכיום היא "החברה היחידה" המייצרת מכוניות במדינה, "לא צריכה להיות המטרה העיקרית של סוכנות ממשלתית". "האינטרסים של העובדים והצדק הבסיסי חייבים להיות במקום הראשון", כתבה החברה, והוסיפה כי במפעל בפרמונט "יש עובדים המייצגים את רוב האוכלוסיה וגם מיעוטים (אתניים – ג"פ) והוא מספק ל-30,000 אנשים את המשרות בעלות השכר הגבוה ביותר בעולם תעשיית הרכב". טסלה אמרה עוד כי היא "מתנגדת בתוקף לכל צורות האפליה וההטרדה", עם "צוות המוקדש במיוחד להגיב ולחקור את כל התלונות בנדון". ואולם, מאחר ששוב ושוב מוגשות כגד יצרנית כלי הרכב תלונות למערכת המשפט, שעניינן יחס לעובדים המתבטא בגזענות, בסקסיזם, במיזוגניה ובכלל בתרבות ארגונית רעילה ופוגענית, עושה רושם שבתוך טסלה – שמשבשת ממש בזמנים אלו את כל תעשיית הרכב בעולם עם מוצר חדשני במיוחד, ובקרוב אפילו עם מנגנון נהיגה עצמית מלאה (FSD) – הדברים רחוקים מלהיות חדשניים או אפילו נורמטיביים להלך הרוח הציבורי המקובל ב-2021.

אפל שחררה עדכונים של מערכות ההפעלה שלה, לכל אורך הגזרה, ורוב העדכונים הנוכחיים, שהינם די מינוריים, מתייחסים לתיקוני שגיאות ושיפור ביצועים. כך לדוגמה, iOS 15.3.1 מציע, לפי אפל, עדכוני אבטחה חשובים עבור משתמשי ה-iPhone, החל מ-iPhone 6s ומעלה כולל הגרסה הראשונה של iPhone SE. התיקון המשמעותי ביותר הוא עבור אלו שמשתמשים בגרסה של הטלפון עם מסך ברייל. לפי אפל, העדכון תיקן שגיאה שהייתה יכולה לגרום לעיתים למסך לקפוא, והיה צורך לאתחל את הטלפון כדי לחזור לעבוד. תיקון נוסף שמביאה הגרסה החדשה של iOS הוא תיקון אבטחה משמעותי שמתייחס ל-WebKit, המנוע עליו מבוססים כל הדפדפנים שרצים ב-iOS. תקלה זו גרמה לכך שניתן היה לבנות אתרי אינטרנט ייעודיים שיכלו לגרום להשתמש בתקלה במנוע, שהייתה קשורה לצורת הכתיבה והשימוש בזיכרון, כדי להשתיל רושעה. התיקון הזה הוא חלק גם מהעדכון iPadOS 15.3.1 לטאבלטים של החברה, כולל כל המודלים של iPad Pro, iPad Air דור שני ומעלה, iPad קלאסי דור 5 ומעלה וגם iPad mini דור 4 ואילך. מעבר לכך מדובר בעדכון מינימלי, כאמור. גם בעדכון למחשבי המקינטוש של החברה, macOS Monterey 12.2.1, יש פתרון לבעיית ה-WebKit, ומעבר לכך הוא פותר בעיה במחשבי המקינטוש שעדיין מבוססים על מעבדיה של אינטל. תקלה זו גרמה למחשב לזלול סוללה בקצב לא צפוי ומואץ. הבעיה התרחשה בעת שהמחשב נמצא במצב שינה לכאורה, אך כשהוא מחובר להתקני בלוטות' חיצוניים. העדכון לשעונים של אפל, watchOS 8.4.2 מכיל תיקוני אבטחה בלבד.

וירטואליזציה של הדסקטופ הפכה לבסיסית במרבית הארגונים ומקומות העבודה, אך גם היא לא חפה מבעיות, כמו הענקת תמיכה מרחוק בו זמנית לאלפי עובדים ברחבי העולם. קונטרול אפ (ControlUp) מציעה פתרונות שמקלים על אנשי ה-IT במשימה, ואף משפרים את חוויית המשתמש שנמצא הרחק מהמשרד. מאז תחילת מגפת הקורונה, חברות גדולות, בינוניות וקטנות הפנימו יותר ויותר את העובדה שנתח נכבד מהעבודה והפעילות מתבצע מהבית. בהתאם, ארגונים עברו תהליכי טרנספורמציה דיגיטלית מואצים שכללו, בין היתר, וירטואליזציה של הדסקטופ (VDI) – תהליך שמאפשר לעובדים לגשת מרחוק למחשבים המשרדיים שלהם, למאגרי הקבצים, לתוכנות ולשירותים שהם משתמשים בהם. תהליכים אלה הקלו מאוד על הגמישות התפעולית בעבודת הארגון, אבל הם גם הציבו ומציבים לא מעט קשיים. כך, למשל, הרבה יותר קשה לצוותי ה-IT וההלפדסק לאתר תקלות מרחוק ולתת להן מענה – והדבר יכול לארוך זמן ממושך. כיצד ניתן לייעל את ההתמודדות הטכנולוגית של ארגונים עם המעבר לעבודה מרחוק? אחד הפתרונות שמאפשרים לתת מענה לבעיה הזאת הוא זה של קונטרול אפ. מדובר במערכת שמאפשרת ניטור מלא של יחידות הקצה בארגון, איתור מהיר של תקלות ובעיות ביצועים, מתן פתרונות אוטומטיים, אנליזה של המערכות ועוד. הפתרונות של קונטרול אפ ו-VMware Horizon מתחברים האחד לשני ופועלים יחדיו. סביבת הווירטואליזציה של VMware מאפשרת את הגישה מרחוק וקונטרול אפ מעניקה את האפשרות למענה יעיל לתקלות. במבט אחד ניתן לקבל תמונה מלאה של מה שקורה בתחנה של העובד כשעובדים מגיעים פיזית לארגון ופועלים ממחשבי החברה, פתרון תקלות מערב מספר מועט של גורמי תשתית יחסית. הפתרון של קונטרול אפ על מערכת VMware Horizon מאפשר לנטר גם את תחנת הקצה בבית – את המחשב של העובד. הוא מאפשר לאיש התמיכה לבחון, למשל, אם יש לעובד בעיות רשת, האם הוא מאבד מהאיכות של הקו או האם יש אצלו שיהוי. במבט אחד, אותו תומך מקבל תמונה מלאה לגבי מה שקורה במחשב של אותו עובד – וזהו יתרון גדול. לרדת לשורש הבעיה כשעובד סובל מתקלה מסוימת, לא תמיד התהליך של ירידה לשורש הבעיה הוא פשוט, ופעמים רבות קשה לזהות את הגורמים לכך. אולם, ניתן לפתור את הבעיה באופן פשוט ביותר: קונטרול אפ פורסת באותו הרגע את כל הנתונים של המחשב ושל התקשורת בינו לבין השרתים של הארגון. הכל מופיע בקונסולה אחת, שגם שמה את האצבע על האזור או האזורים הבעייתיים שדורשים פתרון. כך, במקום להתחיל לחפש באופן סיזיפי, התהליך מתקצר בעשרות או מאות אחוזים. ניצול לא נכון של משאבים אחת הבעיות הנפוצות שגורמת לתקלות טכניות רבות היא ניצול לא נכון או לא יעיל של משאבי המערכת. מדובר בבעיה שעלולה להוביל גם לקריסת המערכת, אלא שמאוד קשה לזהות אותה. אחד היתרונות של המערכת של קונטרול אפ טמון בתיעוד לאורך זמן של נתונים – שמתקבלים מדיווח שלVMware Horizon . הדבר מאפשר לבצע אנליטיקות מתקדמות, לרבות ללכת אחורה ולבדוק מהו שורש הבעיה ומתי היא התחילה. בשורה התחתונה, בלי תיעוד הנתונים לא ניתן לזהות את המקור לבעיה – ואת זה הפתרון של קונטרול אפ מאפשר. תהליכי אוטומציה שמחליפים חיפוש ידני לבסוף, אתגר מרכזי נוסף בעבודה מהבית קשור בצורך של אנשי ה-IT וההלפדסק לפתור תקלות באופן ידני. קונטרול אפ נותנת לכך מענה – המערכת מסוגלת לא אחת לפתור את אותן התקלות באופן אוטומטי. לדוגמה, כשהיא מזהה בעיית תקשורת מסוימת, שהמקור שלה הוא תהליך מסוים במערכת שהארגון יכול להסתדר באותו הרגע בלעדיו – באפשרותו פשוט להשבית את אותו הליך באופן אוטומטי. זאת, במקום שאיש התמיכה ייאלץ לעשות זאת ידנית. בסופו של דבר, הפתרון של קונטרול אפ מאוד נוח, והופך את החיים להרבה יותר קלים עבור אנשי ה-IT וההלפדסק, בטח כשמדובר בשילוב עם מערכת VMware Horizon. להרשמה לאירוע לחצו כאן.

"הרפורמות בישראל צריכות להתמקד בצמיחה כלכלית רחבה יותר, גם מעבר למגזר ההיי-טק המצליח. ישראל צריכה להסתמך לא רק עליו", כך אמר היום (א') מזכ"ל ארגון ה-OECD, מתיאס קורמן, שהיה אורח של הממשלה בישיבתה השבועית. קורמן נתקל בביקורת מצד השרים, שאמרו כי נדרשות השקעות נוספות בענף. ראש הממשלה החליפי ושר החוץ, יאיר לפיד, חזר על התכנית שלו להביא למיליון ישראלים בהיי-טק עד 2026. קורמן אמר כי על הרפורמות בישראל להביא לצמצום הפערים החברתיים-כלכליים. הוא ציין את היצרנות של מגזר ההיי-טק הישראלי לעומת הפריון הנמוך בענפים אחרים, ואמר כי יש ביניהם "ניגוד חד". "זה מוביל ליצרנות נמוכה יותר מזו שישראל יכולה הייתה להשיג", הוסיף. לפיד: "מיליון ישראלים בהיי-טק זה לא רק מתכנתים ומהנדסים" לעומתו, לפיד אמר כי "יש לנו רק מקום אחד ללכת אליו: מיליון ישראלים בהיי-טק". לדבריו, "מיליון ישראלים בהיי-טק זה לא רק מתכנתים ומהנדסים. זו מעטפת שלמה – מזכירות, שיווק, מזון, גם מי שמבשל בקייטרינג והשומר בכניסה מרוויחים כפול. מיליון ישראלים בהיי-טק אומר שאנחנו ממוקדים במאמץ להכניס אוכלוסיות נוספות לשוק העבודה – בעיקר גברים חרדים ונשים ערביות. זה אומר שהחינוך הטכנולוגי צריך להיות פרויקט לאומי בהיקפי ענק, עם שיתוף פעולה הדוק בין המדינה למעסיקים. מיליון ישראלים בהיי-טק אומר שאנחנו יוצאים ממדינת תל אביב. מקומות כמו באר שבע, קריית גת ויקנעם הם חלק מזה. זה אומר פוד-טק בצפון, הרחבה של המחקר האנרגטי בערבה ובבקעת הירדן, ועוד ועוד חדי קרן, שמכניסים מיליארדי דולרים לקופת המדינה – כסף שילך לחינוך, לרווחה ולבריאות". ראש הממשלה החליפי ושר החוץ, יאיר לפיד. צילום: BigStock לפיד הוסיף כי השקעה בתעשייה המסורתית מכוונת לתשעה מיליון בני אדם (אוכלוסיית ישראל), בעוד שהשקעה בהיי-טק מכוונת לשבעה מיליארד בני אדם (כלל העולם). ככלל, ציין ראש הממשלה החליפי, "אל מול העולם, ישראל נמצאת במצב טוב, כי שוק הטכנולוגיה שלנו מחזיק את שאר המשק. יש עודף בחשבון השוטף, כתוצאה מדולרים שנכנסו מאקזיטים". במהלך ביקורו ייפגש קורמן עם נשיא המדינה, יצחק הרצוג, ראש הממשלה, נפתלי בנט, שרים שונים, וכן עם יו"ר רשות החדשנות, ד"ר עמי אפלבאום. המטרה של הביקור היא לקדם את שיתוף הפעולה בין ישראל ל-OECD, שהוא בין הארגונים הכלכליים הבולטים בעולם – לרבות בתחום ההיי-טק.

מי שנקלע לאחרונה לאזור ההיי-טק במערב הרצליה ובנתיבי איילון ליד צומת עזריאלי לא יכול היה שלא לשים לב לשילוט חוצות יוצא דופן, ובו תמונותיהם של שלושת הזוכים בתחרות אליפות הסייבר של ישראל ביוזמת CyTaka בראשותו של המנכ"ל והיזם דורון אמיר. התחרות היא חלק ממיזם בינלאומי שאמיר מוביל, ונועדה להזרים כוחות טובים ומעולים לתחום הסייבר, בישראל וברחבי העולם. התחרות נערכת בשלב ראשון באפליקציה, שמאתגרת את המשתתפים בה, והם מתבקשים להתמודד עם משימות הקשורות באבטחה וסייבר. בכל מדינה נערכת תחרות מקומית, ובהמשך השנה תיערך אליפות אירופה בסייבר בשוויץ, כאשר מכל מדינה יגיעו חמישה אנשי סייבר ותוכנה להתמודד עם אתגרי הסייבר. לגמר בחלק הישראלי של התחרות הגיעו 50 מתמודדים, שנבחרו מתוך 913 מועמדים אשר עברו את שלב המיון הראשוני. בסך הכל השתתפו בתחרות 913 מועמדים, 10 אחוזים מהם היו נשים. לדברי אמיר, התחרות היא חלק ממיזם שנועד להזרים דם חדש ומקצועי לתחום הסייבר בעולם, כמו גם בישראל, על ידי העמדת אתגרים שנועדו לעמוד על יכולותיהם של המתמודדים, ןובהמשך לשלב אותם ולסייע להם בקידום המקצועי וההכשרה. האליפות הראשונה נערכה באוגוסט 2021 בדובאי. בירך בטקס הזכייה. ראש המוסד לשעבר, יוסי כהן. צילום: הדר יואביאן בערב הגמר השתתף גם ראש המוסד לשעבר יוסי כהן, כיום איש עסקים, שבירך את המשתתפים ואת המיזם עצמו. "בזכותכם ישראל היא מדינה מובילה בצורה מאוד בולטת וקיצונית בעולם הסייבר ואבטחה", אמר כהן. "הלוואי שהייתי יכול לעשות את מה שאתם עושים, כי היכולות שלכם מאוד מיוחדות. גם משמח אותי שבקהל יש ייצוג לנשים", הוסיף כהן. אז מי הזוכים ומה הם אמרו לאחר התחרות? במקום הראשון, גיא מוריה שהוכתר כאלוף ישראל בסייבר, וזכה בפרס הראשון בגובה 50 אלף דולר. מוריה הוא סטודנט למדעי המחשב שמתגורר בתל אביב. "מגיל צעיר אני בתחום המחשוב וצברתי ניסיון רב בתחומים שונים, מה שהקל עליי להתמודד מול נושאים רבים שעלו בתחרות", סיפר מוריה. "הטיפ שלי לניצחון הוא ניהול זמן ובחירת האתגרים באופן אסטרטגי, כלומר יש אתגרים קלים וקשים וניקוד שונה בהתאמה וניהול זמן נכון יכול להיות קריטי, בפרט במקרה שלי שהיה קרב צמוד עם המתחרים האחרים". במקום השני זכה צחי פחימה, סגן אלוף ישראל בסייבר, המתגורר במדרשת בן גוריון. פחימה זכה ב-10 אלפים דולר על הישגו. "התחלתי להתעניין בנושא בגיל צעיר, כן עסקתי המון בסמארטפונים ותוכנות בתיכון, והתקבלתי לתוכנית מגשימים לקידום חינוך סייבר אצל בני נוער, ומשם ומשם גויסתי ל-8200, ומיד אחרי השחרור התקבלתי ל-אורקל סקיוריטי. אורקל נותנת שירות אבטחה לענן. שם אני חוקר חולשות ענן", סיפר פחימה. לגבי התחרות הוא אמר, "התרשמתי מהתחרות והמשתתפים בה, שזו קהילה של אנשי סייבר שרוצים לעשות טוב למצוינות, ואני מאוד מקווה להוכיח ביצועים טובים באליפות אירופה ולזכות בהזדמנות להתחרות באליפות העולם". למקום השלישי הגיע גיל פורטנוי, סגן שני לאלוף הסייבר, שזכה בחמשת אלפים דולר כפרס. פורטנוי הוא חוקר חולשות סייבר, המתגורר בתל אביב. "האתגרים בתחרות היו ברמה גבוהה ומאוד מקצועיים. אני אוהב את התחום ותמיד עסקתי בנושא, כולל שירות צבאי וכמובן מחוץ לשירות", אמר פורטנוי. "את המקום בתחרות הרווחתי בזכות אתגר ייחודי באפליקציה של CyTaka, שנועד לאתר האקרים, כלומר היה רשום באתר שבכדי לקבל כוכב חמישי בדירוג מומחה יש לאתר אתגר ייחודי שהושתל באפליקציה באופן ייחודי, שרק האקרים יכולים לגשת, ואני הייתי הראשון ומיד קיבלתי טלפון מדורון אמיר, מנכ"ל CyTaka, שהזמין אותי לתחרות, הרחיב פורטנוי. בערב הגמר השתתף גם ראש המוסד לשעבר יוסי כהן, כיום איש עסקים, שבירך את המשתתפים ואת המיזם עצמו. "בזכותכם ישראל היא מדינה מובילה בצורה מאוד בולטת וקיצונית בעולם הסייבר ואבטחה", אמר כהן. "הלוואי שהייתי יכול לעשות את מה שאתם עושים, כי היכולות שלכם מאוד מיוחדות. גם משמח אותי שבקהל יש ייצוג לנשים", הוסיף כהן.

חברות רבות בוודאי לא היו עושות זאת, אבל זנדסק (Zendesk), שמספקת פלטפורמה מקוונת לשירות לקוחות, וקיבלה הצעת רכש של כ-17 מיליארד דולר – אמרה לא לקונסורציום של קרנות הון פרטיות שביקש לרכוש אותה, מהסיבה שהסכום ממעיט בערכה של החברה. בהודעה שפרסמה החברה צוין, כי חברי הדירקטוריון היו מחויבים לבחון הצעה כזו, אך לאחר שכך נעשה, הם חשו בטוחים לדחות אותה: "בהתאם לחובות הנאמנות שלו, לאחר בדיקה והערכה מדוקדקת, שנערכה בהתייעצות עם יועצים פיננסיים ומשפטיים עצמאים, הגיע הדירקטוריון למסקנה, כי הצעה לא מחייבת זו ממעיטה משמעותית בערכה של החברה ואינה לטובת החברה ובעלי מניותיה". אבל נראה שתשובת הדירקטוריון אינה מייצגת את דעתם של כל בעלי המניות, שכן דיווח ב-וול סטריט ג'ורנל טוען, כי החברה עלולה למצוא את עצמה במאבק בעלי מניות בנוגע להתעניינות של קרן ההשקעות בעסקיה, כך שהעניין לא יכול פשוט להיסגר בדחיית העסקה המסוימת הזאת. אחד היועצים הסוקרים את שוק חוויית הלקוח שבו פועלת החברה דווקא הצדיק את ההחלטה, וטען שהחברה קיבלה את ההחלטה הנכונה לדחות את ההצעה מכיוון שיש לה הזדמנויות רבות להרחיב את שוק ה-CX שלה ולהגיע בעתיד לשווי שוק גבוה יותר. מוצר הליבה של זנדסק הוא תוכנת הלפ דסק, אך הוא התרחב לתחומים אחרים בשנים האחרונות. לאחרונה היא שחררה את סוויטת Zendesk, הכוללת תמיכה, מדריך, צ'אט ודיבור בחבילה אחת. בסתיו שעבר רכשה החברה את Momentive, שבבעלותה SurveyMonkey, מה שסלל את דרה לתחום חוויית הלקוח. זנדסק הוציאה יותר מ-4 מיליארד דולר עבור Momentive, והימרה עליה כאופציה להרחיב את השוק שלה בעתיד. הצמיחה הצפויה היא כנראה חלק עיקרי בסיבה שבגללה דחתה את הצעת הרכישה.

ניר בר-לב מונה למנכ"ל סרביס נאו (ServiceNow) ישראל, כך נודע לאנשים ומחשבים.  בתפקידו הקודם היה בר-לב מנהל מכירות בסרביס נאו ישראל. כחלק מתפקידו, יהיה בר-לב אחראי על הרחבת הפעילות העסקית והצמיחה של סרוויס נאו בישראל. בעברו עבד בכמה תפקידי מפתח במיקרוסופט ישראל, ובהם מנהל המכירות לחברות היי-טק בישראל ומנהל הפיתוח העסקי של הענקית מרדמונד בארץ. לבר-לב, בן 38, יש תואר ראשון במשפטים ותואר שני במנהל עסקים מהמכללה למנהל. בר-לב מחליף בתפקיד המנהל האזורי של ענקית הענן את רון שפרינצק, שפרש מהחברה בנובמבר האחרון. זאת, לאחר שמונה למנכ"ל סלע קלאוד, לאחר שסלע נרכשה בשנה שעברה על ידי קרן פורטיסימו. שפרינצק שימש כמנהל פעילות סרוויס נאו בישראל במשך כשנתיים. סרוויס נאו מפתחת ומספקת את פלטפורמת Now, שנועדה לסייע לזרימה אוטומטית ומודרנית של התהליכים הארגוניים, ולהאיץ את תהליכי הדיגיטל. החברה פועלת בשוק הישראלי מאז מאי 2012, ועד כה רכשה ארבעה סטארט-אפים: את ניבולה ב-2014, סקיי-ג'ירף ב-2017, אפ-סי ב-2019, ואת לום סיסטמס בינואר 2020. הסניף הישראלי הוקם על ידי לימור אפיק, שעמדה בראשו במשך שבע שנים ועברה משם לתפקיד מנהלת אזורית ברד-האט. כיום עובדים בסניף הישראלי כ-150 עובדים, רובם במו"פ, על בסיס הרכישות של ענקית הענן, והשאר – במכירות ותמיכה טכנית. לא ניתן היה להשיג את תגובת בר-לב לידיעה.

המחסור החריף בשוק השבבים בשוק עלול להחריף עוד יותר בקרוב מאוד – אם אמנם תפרוץ מלחמה בין רוסיה לאוקראינה. ככלל, חברת הייעוץ הטכנולוגי טצ'סט חוזה שהדרישה לחומרים שמשמשים בייצור השבבים תגדל בארבע השנים הקרובות ב-37%, מה שעלול להביא להחרפת המשבר, גם ללא קשר למלחמה במזרח אירופה. סוכנויות הידיעות דיווחו שבממשל האמריקני ערכו בימים האחרונים כמה דיונים כדי לבחון מה יקרה אם רוסיה תחליט לשבש את האספקה של רכיבים לייצור שבבים לארצות הברית, בגלל המעורבות שלה במשבר עם אוקראינה ומאחר שהיא שלחה כוחות למדינות מזרח אירופה. הממשל לא פרסם מידע על הפגישות הללו, אך לפי ציטוטים של מקורות יודעי דבר, המטרה בהם הייתה לוודא שלחברות יהיו מקורות חלופיים למקרה של שיבוש בייבוא של החומרים הללו מאזור העימות, וגם לסייע להן. אינטל: לא נושפע מהמשבר בינתיים, אינטל הודיעה שהיא לא סבורה שהמשבר בין רוסיה לאוקראינה ישפיע עליה. אלא שלפי טצ'סט, המקור של 90% מאספקת גז הניאון ו-35% מאספקת הפלדיום עבור תעשיית השבבים האמריקנית הוא מהמדינות המעורבות ישירות בסכסוך – אוקראינה ורוסיה, בהתאמה. גז הניאון משמש את הלייזרים שבהם משתמשים בתהליך הייצור, וכמעט כל הייבוא האמריקני שלו מגיע משתי מדינות אלה. רוסיה ודרום אפריקה הן יצרניות הפלדיום המובילות, וזה החומר שמשמש בחלק מתהליכי האריזה של המעבדים ושל חיישנים בתעשייה. חומר נוסף שמשמש לייצור המעבדים הוא CF46, וגם במקרה הזה, תעשיית השבבים האמריקנית תלויה מאוד ברוסיה. צמצום משטח הייבוא האפשרי בהחלט יכול להלחיץ את השוק האמריקני ולגרום לעליית מחירים של הרכיבים והחומרים, ובעקבות כך לעליית מחירי השבבים.