נתי אברהמי הוא בעיניי אחד האנשים המרתקים בהיי-טק הישראלי בכלל וב-IT הישראלי בפרט. לא רק באופן אישי, אלא גם באופן מקצועי: הוא כיהן כמנכ"ל של שתי חברות טכנולוגיה מהגדולות במדינה ולפני כמה חודשים החליט לעבור מהתעשייה לאקדמיה – ומונה למנכ"ל מחב"א, מרכז החישובים הבינאוניברסיטאי. מחב"א היא עמותה ללא מטרות רווח, שנוסדה על ידי אוניברסיטאות המחקר בישראל במטרה ליצור פעילות סינרגטית בתחומים: תשתיות תקשורת ומחשוב, שירותי מידע דיגיטלי, יישומים ואפליקציות, וטכנולוגיות למידה. העמותה מספקת שירותים למוסדות להשכלה גבוהה. ההיכרות ביני לבין אברהמי רבת שנים, אבל הפעם עניין אותי לפגוש אותו על רקע המעבר שלו מהתעשייה למגזר הציבורי – ולו בשל העובדה שאני עשיתי את המעבר ההפוך, ממפקד ממכ"א בצה"ל לסמנכ"ל הטכנולוגיות של ישראכרט, וכיום למנכ"ל של חברת הייעוץ BSD-IT. תפקידים בצה"ל ובתעשייה אברהמי הוא אדם שניבאו לו גדולות כבר בצעירותו, כששירת במערך המחשוב של צה"ל. ואמנם, הוא לא אכזב – לא בצבא ולא באזרחות. אברהמי שירת במערך הטכנולוגי הצה"לי במשך תשע שנים, ולאחר שהשתחרר החל לעבוד כמנהל פרויקטים ביעל תוכנה. שם פגשתי אותו בפעם הראשונה בצה"ל ב-1994. כבר אז הוא בלט בנמרצותו ובמעורבותו, שהייתה כולה מבצעית ולא רק טכנולוגית. כבר אז מחשבתו היצירתית והבנתו ההוליסטית סייעו רבות לצה"ל, ושמעתי את זה מקצינים בכירים מאוד שעבדו מולו באותה התקופה. ב-1999 מונה אברהמי למנכ"ל קבוצת יעל. זאת לא חברה שנמצאת הרבה בכותרות, משום שזהו הקו המנחה של הבעלים שלה. כך או כך, אברהמי והנשיא הוותיק של הקבוצה, איציק רכלבסקי, הובילו את יעל לזכיות רבות בפרויקטים ולצמיחה רציפה לאורך השנים. כמנכ"ל, אברהמי החליט על כניסה של יעל לתחומים רבים וחדשים, ולא היסס לרכוש פעילויות וחברות. כל זה הוביל אותה לפסגת חברות האינטגרציה בישראל. לאחר 16.5 שנים כמנכ"ל קבוצת יעל ולקראת יום הולדתו ה-50 קיבל אברהמי הצעה להתמנות למנכ"ל טלדור. הוא ראה בכך הזדמנות מעניינת להוביל חברה ציבורית עם כ-2,500 עובדים. בחמש ומעלה השנים שבהן אברהמי ניהל את טלדור הוא הביא אותה להצלחות רבות, שסללו את הדרך להצעת רכש מצד וואן, שבעלי החברה לא יכולים היו לסרב לה. כך יצא שבתחילת 2021 התמזגה טלדור עם וואן במיזוג הגדול ביותר בתולדות עולם ה-IT הישראלי. בשלב זה של חייו החליט אברהמי להגשים חלום ישן: להשתלב בעולם המחשוב באקדמיה. בעקבות הזדמנות שנקרתה בדרכו, הוא מצא את עצמו בתפקיד מנכ"ל מחב"א. מהן הפעילויות שמחב"א מבצעת? אברהמי: "זה מתחלק לארבע פעילויות: מלמ"ד – ארגון בהיקפים משמעותיים, שעוסק ברכש ובהנגשת מאגרים דיגיטליים בינלאומים לעולם האקדמיה בישראל; מיט"ל – ארגון שכולל כ-30 טכנולוגיות למידה שונות, ועוד היד נטויה. אני מזמין גופים שפעילים בעולם הזה להציג לנו טכנולוגיות מעניינות; תשתיות – מגוון תשתיות שנרכשות ומנוהלות במחב"א עבור האוניברסיטאות. כך, לדוגמה, הוא מהווה ISP לאוניברסיטאות ולחלק מהמכללות בארץ; IT – הקמת מערכות מידע לטובת עולם האקדמיה. למשל, בימים אלה מוטמעת ב-10 מוסדות מערכת המטפלת בתהליכי הקבלה לתארים מתקדמים בפסיכולוגיה". מחב"א נמצאת בבעלות שמונה האוניברסיטאות הגדולות במדינה, והעבודה בחברה מתבצעת בשיתוף פעולה ועל פי דרישות המתקבלות מסמנכ"לי הטכנולוגיות ומאנשי הטכנולוגיה שלהן. יו"ר מחב"א הוא פרופ' איל יניב, שמגיע מאוניברסיטת בר אילן ומביא אתו ניסיון עסקי-טכנולוגי רב. לדברי אברהמי, "אני רואה במחב"א סוג של שליחות ו-'שירות מילואים', ומאמין בפוטניצאל שיש לחברה להשפיע ולשפר תחומים רבים, שיקדמו את האוניברסיטאות בישראל, כמו סייבר, ענן וטכנולוגיות למידה". יש לציין שלצד מחב"א, אברהמי השתלב בסמסטר הנוכחי בסגל של הפקולטה לניהול של אוניברסיטת תל אביב, וחולק את הידע שלו ואת ניסיונו עם סטודנטים לתואר שני בפקולטה. יצאתי מהפגישה בתחושה שפגשתי (שוב) איש מרתק, מנוסה ונבון, עם עבר מרשים ורצון עז לתרום למגזר הציבורי-אקדמי, ואדם שנשמע עליו רבות גם בעתיד.

יובי כהן היא מהנדסת תוכנה במיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח, וסטודנטית לתואר שני במדעי המחשב. כהן לוקחת חלק בשתיים מהקהילות שפועלות בחברה – קהילת הלהט"ב, GLEAM, וקהילת הנשים. היא ממשיכה את הפעילות החברתית שלה גם מחוץ לשעות העבודה בארגון הנוער הגאה, איגי, ומצליחה לאזן את כל אלה עם ספורט, חברים ומשפחה. ליווינו אותה ליום בחייה. 09:00 "אני מתחילה את היום בהרצאה במסגרת לימודי התואר השני. אני לומדת בעיקר קורסים בתחומי הבינה המלאכותית, כשהאהובים עליי מביניהם אלה למידה עמוקה ועיבוד שפה טבעית. ממש לאחרונה התחלתי לעבוד על פרויקטים מחקריים בתחומים האלה. ההורים בטוחים שזה מדע טילים ועוד רגע אני מביאה פרס נובל הביתה, והחברות בטוחות שאני יוצרת רובוטים שישתלטו על העולם, אבל רוב הזמן אני משחקת עם גודל המטריצות שהקוד עובד איתן. משם אני ממשיכה למשרד". 11:30 "כשאני מגיעה לקמפוס של מיקרוסופט אני הולכת לבריסטות הנהדרות בבית הקפה שלנו לקפה של בוקר ומתחילה את יום העבודה בחיוך. משם אני עולה למשרד ובדרך ראובן, השומר האהוב שלנו, שחוגג בימים אלה יום הולדת 85, אומר לי: 'בוקר טוב תיכוניסטית'. אף על פי שאמרתי לו שאני מזמן לא בתיכון, הוא עדיין בטוח שאני מהצעירים הגאונים שעובדים במיקרוסופט. לא אשקר – מאוד מחמיא". 12:30 "אני עמוק בעבודה. אני עובדת בצוות בקאנד של מוצר לניתוח תכני וידיאו שנקרא Azure Video Analyzer for Media – או, כמו שאנחנו קוראים לו, AVAM. בתכל'ס, המוצר מסוגל לנתח סדרות, סרטים, קליפים ועוד באמצעות כלים מתקדמים של בינה מלאכותית. הוא יכול לזהות דמויות, לנתח סצנות ונושאי שיחה, לקלוט רגשות, לפענח קולות, לתמלל ולתרגם דיאלוגים, לחלץ תובנות ועוד. במסגרת שיתוף פעולה שלנו עם האו"ם בפרויקט להגנה על זכויות אדם, רתמנו את הטכנולוגיה שלנו כדי לנתח ארכיוני וידיאו ולמצוא כ-1,500 פעילי דאעש החשודים בפשעים נגד האנושות". 14:00 "אני יוצאת להפסקת הצהריים עם הצוות. אחד הדברים האהובים עליי במשרד הוא ללא ספק בר הסלטים, שהוא אחת משש המסעדות של חיים כהן שיש אצלנו במשרדים. העובדות והעובדים כבר מכירים אותי: אני באה להרכיב סלט בכל פעם שאני במשרד ותמיד מביאה קופסה וסכו"ם מהבית, כי אני משתדלת לא להשתמש בכלים חד פעמיים". 15:00 "הצוות שלי עובד גם על פיתוח יכולות חדשות למוצר וגם על התשתיות, כדי שנעבוד תמיד עם הטכנולוגיות הכי חדישות. אהה… ואיך יכולתי לשכוח: באגים באגים באגים – אנחנו מטפלים בהם. מה שאני אוהבת בתפקיד ובתחום שלנו אלה האתגרים הבלתי פוסקים, המצוינות, המקצועיות והחשיבה והיצירתיות. אנשים חושבים שמדעי המחשב ותוכנה זה משעמם ורובוטי, אבל בפועל, אלה תחומים שדורשים יצירתיות ממש כמו אומנות". 17:00 "בשלב הזה ביום יש לפעמים פעילות של קהילת הנשים של מיקרוסופט שבה אני משתתפת, למשל מפגשי למידה והתפתחות אישית, שמאפשרים לי לקחת חלק בקידום נשים בהיי-טק ובמקצועות הטכנולוגיים. במסגרת הפעילות יצא לי להשתתף בכמה תוכניות ייחודיות: עשיתי מנטורינג לסטודנטיות למדעי המחשב בתהליך חיפוש העבודה שלהן, ליוויתי סטודנטית חרדית (מפגש עולמות מאוד מעניין), העברתי סדנאות של בניית אפליקציות לנערות בשיתוף עם המרכז לחינוך סייבר והשתתפתי במפגשים אצלנו במשרדים עם נערות שלומדות תכנות". 18:00 "אני מסיימת לעבוד והולכת ישר לחדר הכושר שיש בקמפוס שלנו – לאימון ספינינג, שזה ענף הספורט האהוב עליי. הספינינג נתן לי בחיים הרבה מעבר לכושר: מסוגלות חזקה, ביטחון עצמי, יכולת להתמודד עם לחצים, חדות מחשבה ועוד. תוך כדי האימונים עולים לי רעיונות מגניבים חדשים או דרכים לפתור תקלות שנתקלתי בהן באותו היום". יובי כהן עם חולצה של ארגון הנוער הגאה, איגי. צילום: מנש כהן 20:00 "בערבים אני לרוב עוסקת בדברים שקשורים לקהילה הגאה. אני מתנדבת באיגי – ארגון שאני חברה בו כבר שבע שנים, בתור מדריכה של קבוצות חברתיות, ונפגשת עם הקבוצה 'שלי' פעם בשבוע. יחד עם חברה טובה, שאיתה אני מדריכה, אנחנו מעבירות פעולות בנושאים שקשורים לקהילה: זהות, מגדר, ארון, זוגיות, פמיניזם ועוד. מעבר לעובדה שבתור מדריכה אני מרגישה משמעותית לחניכות ולחניכים שלי, אני מקבלת המון מהמפגשים איתן ואיתם. עשינו דרך ארוכה ויש הרבה קבלה וסובלנות בחברה ללהט"ב, אבל עדיין, אין משהו שיכול להחליף את תחושת השייכות במרחב שכולו להט"בי". 22:00 "בשעה הזאת אני יוצאת פעמים רבות עם חברות וחברים, כי אין כמו לסיים יום טוב עם מוזיקה וריקודים. בחודשים האחרונים נכנסתי לתרבות הנשפים הלהט"בית והתחלתי לרקוד ווגינג – הסגנון שמשויך לתרבות הזו. נשף שכזה הוא בעצם חגיגה של ביטוי עצמי, שאולי לא יתקבל בשום מקום אחר בחברה. בפועל יש קטגוריות שכל אחת מהן היא תחרות, המשתתפים בנשף מתלבשים לפיהם ויש שופטים שמכריעים מי המנצח.ת. זו תרבות שהתחילה בניו יורק בשנות ה-60 של המאה הקודמת, בעיקר על ידי נשים טרנסג'נדריות שחורות ולטיניות, כדי לספק מרחב בטוח לא.נשים שהופלו ולא היו בטוחים.ות במרחבים אחרים. בימינו, התרבות הזו תופסת תאוצה גם בארץ. מעבר לכך ש-ווגינג הוא ריקוד ממש כיפי וסגנון תקשורת מאוד מיוחד בין אנשים, הוא נותן המון מקום לביטוי עצמי ויצירתיות".

לרגל יום האישה, הכריזו נעמת ואפליקציית PayBox על מהלך משותף להגברת המודעות לפערי השכר בין גברים לנשים במשק הישראלי. בימים הקרובים מאות אלפי משתמשי PayBox שיבקשו להעביר כסף באפליקציה יקבלו מסך עם השאלה: "אם ההעברה מיועדת לאישה, רוצה להעביר לה 30% פחות?" ומיד לאחריה הודעה: "ועכשיו ברצינות, נראה לכם הגיוני שבשנת 2022 נשים מרוויחות 30% פחות מגברים רק בגלל שהן נשים? אין כמו יום האישה כדי להתחיל את השינוי". אין הכוונה, כמובן, שאנשים יעבירו תשלום מופחת. המטרה היא לעורר את תשומת הלב לעוול המתמשך שחוות נשים בשכרן. על פי מחקר שנערך מטעם נעמת על ידי ד"ר מירב פרץ, הביטוי המובהק ביותר לאי השוויון בתחום העבודה הוא פערי השכר בין גברים לנשים. המחקר מצביע על כך, ששכרן הממוצע של נשים נמוך ב-32% מזה של גברים בהשוואה בתחומי עיסוק דומים. נעמת ו-PayBox בחרו להביא עובדה זו לידיעות מאות אלפי אזרחים בדרך ייחודית בתוך אפליקציית PayBox. לדברי יו"רית נעמת, חגית פאר, "שכר העבודה של נשים, שהוא גורם מרכזי ובעל השלכות רחבות על רווחתן ועצמאותן, מוסיף להיות נמוך משמעותית מזה של גברים. האחריות לצמצום פערי השכר המגדריים מוטלת על המדינה ועל מקומות העבודה. אין די בחקיקת חוקי שוויון. יש לוודא שהם נאכפים. זהו אינטרס חברתי מהמעלה הראשונה, וכדאי שהמעסיקים והחברות יידעו שכל המחקרים מצביעים על כך שחברות שבהן קיים שוויון מגדרי הן חברות רווחיות יותר". שרית בק ברקאי, סמנכ"לית מוצר ושיווק ב-PayBox, ציינה: "לא יאמן שגם בשנת 2022 נשים מרוויחות 30% פחות מגברים רק בגלל שהן נשים. אנחנו ב-PayBox מאמינות ומאמינים שנשים צריכות להרוויח על פי תרומתן, בדיוק כמו גברים. אני גאה לעבוד בחברה שיש בה ייצוג נשי מכובד, רוב נשי בהנהלה ואין אפליית שכר בין גברים ונשים שמועסקים בתפקידים דומים. בדיוק כמו שצריך להיות. אני גם גאה שהחברה בה אני עובדת מנצלת את ה'במה' שלה כדי להעביר מסר ערכי, בתקווה לתרום, ולו קצת, לקידום מודעות ותהליכי שוויון".

כנס התקשוב בחינוך Edutech של אנשים ומחשבים וקרן אתנה, שנערך ביום ה' האחרון, ריכז אליו מספר רב של בכירים במשרד החינוך, מנהלי מחלקות חינוך, מפקחי תקשוב, מורים ונציגי חברות טכנולוגיה שעובדות עם עולם החינוך. התפוסה המלאה של אולם הכנסים לאגו סימלה את החזרה לשגרה בכלל ובמערכת החינוך בפרט, אחרי שנתיים של לימודי זום ולימודים היברידיים, שדרשו יכולת בלתי רגילה מצד המורים, המנהלים והתלמידים. בשנתיים האחרונות שמענו לרוב סיפורים על הלימודים בזום, בעיקר על הצדדים השליליים שבהם. הנושא הזה מוצה עד תום. הכנס ביום ה' לקח את משתתפיו אל הכיתה העתידית. באי האירוע נחשפו למושג חדש יחסית: למידה אימרסיבית, או, בעברית, למידה אופפת. מהי למידה אופפת? זוהי למידה שחובקת את המשתתפים בה, הם שותפים פעילים בה, והיא לקוחה מעולמות המוזיאונים והתערוכות, כאשר אחד האלמנטים שלה הוא משקפי מציאות מדומה. חדר אימרסיב הוא חדר שמסכים עוטפים אותו, כך שאם תלמיד לומד על מאורע או תקופה בהיסטוריה, למשל, הוא יכול לראות תמונות וסרטונים ממנה. קרן אתנה, שאורי בן ארי יסד לפני 14 שנים, הקימה מעבד כזו במטרה לקדם את הרעיון במערכת החינוך. יש במעבדה מרחב תגליות המשלב מציאות מדומה, מציאות רבודה, חיישנים ורובוטיקה. שם המשחק הוא הדמיון שמפתחים אצל הילדים – אותו דמיון שמעודד אותם לחלום, לחקור ולגלות. כך הם מתחברים למושגים של למידה משמעותית ולמידה חווייתית, שמעצימות את שיטות הלימוד הנהוגות כיום. עם כל הסימפטיה והאמונה בכוונות, היה יותר מצורם לשמוע הרצאות על החזון מפי אנשים שנמצאים בעמדות מפתח, ובידיהם היכולת לממש את אותו חזון ולא רק לדבר עליו. המשימה שלהם היא להדביק את הפער בין הפדגוגיה לטכנולוגיה לא למידה מרחוק, אלא למידה משולבת דיגיטל מעבדת האימרסיב היא דוגמה למערכת היחסים שבין הפדגוגיה לטכנולוגיה. מוהנא פארס, ראש מינהל החינוך הטכנולוגי וסמנכ"ל במשרד החינוך, היטיב לתאר בכנס את מערכת היחסים הזו, ולא ניסה ליפות את המציאות: הוא אמר שבכל מה שקשור לחדשנות, הטכנולוגיה השיגה את הפדגוגיה – וזה לאו דווקא עושה דברים טובים לפדגוגיה. הוא הביא כדוגמה את הלמידה מרחוק בתקופת הקורונה. במבט לאחור, אמר, הכשל המרכזי היה שהשתמשו בטכנולוגיה, אבל .יצקו לתוכה שיטות הוראה ותכנים שמתאימים לעידן ההוראה הפרונטלית. זה יצר את ים האתגרים והקשיים, שהתלמידים הם אלה ששילמו את המחיר שלהם. לדבריו, נעשו שינויים ושיפורים תוך כדי תנועה, אבל אילו הפדגוגיה הייתה נערכת מראש למצב של מעבר מידי ללמידה מרחוק, ייתכן שהיום היינו במקום אחר. אלא שהמבט הוא קדימה, ולא במקרה פארס אמר: אל תגידו יותר למידה מרחוק, אלא למידה משולבת דיגיטל. למידה שמאפשרת שימוש בטכנולוגיה וחדשנות בכיתה, במעבדות דמיון ובבית. מרחבי הלמידה יהיו שונים, מותאמים לסביבה והכי חשוב – יהיה סנכרון ביניהם. נראה שכל מי שהיה באולם הכנס נוכח עד כמה המציאות בבתי הספר רחוקה מהחלום ומהחזון שהוצגו על ידי טובי האנשים, שמאמינים שלשם הולכת מערכת החינוך. אבל, עם כל הסימפטיה והאמונה בכוונות, היה יותר מצורם לשמוע הרצאות על החזון מפי אנשים שנמצאים בעמדות מפתח, ובידיהם היכולת לממש את אותו חזון ולא רק לדבר עליו. המשימה שלהם היא להדביק את הפער בין הפדגוגיה לטכנולוגיה.

בעקבות הדיווחים על כך שסמסונג משנמכת את כוח המחשוב של הגלאקסי S22 בעת הפעלה של יותר מ-10,000 אפליקציות, החליטו ב-Geekbench, המספקת שירות לבדיקת ביצועים של מכשירים, "להעניש" את סמסונג, ולהוציא מיד את כל סידרת ה-S22 מהשירות שלה, כמו גם את הסדרות S21 ו-S10. דגמי ה-Note וסדרת ה-A לא יוסרו, מאחר שלא נמצאו בבדיקה שלהם שינויים או השפעה של השנמוך. הדיווחים, כזכור, היו על אפליקציה המוטמעת במערכת ההפעלה של המכשירים, שמפחיתה את כוח המחשוב של המכשיר כדי לשמור על ביצועים ועל חיי הסוללה. מ- Geekbenchמסרו, כי בבדיקה שלהם נמצאה הפחתה ניכרת בביצועים. בהצהרתה לתקשורת כתבה Geekbench, כי "מוקדם יותר השבוע נודע לנו על שירות אופטימיזציית המשחקים של סמסונג וכיצד הוא פוגע בביצועים של משחקים ויישומים. אפליקציית האופטימיזציה מחליטה להפחית (או לא) את כוח המחשוב של יישומים באמצעות מזהי יישומים ולא על ידי אופן פעולה של יישומים. אנו רואים זאת כצורה של מניפולציה על מבחני ביצועים, מאחר שמבחני ביצועים מרכזיים, בהם גם Geekbench, אינם מושפעים מכך". סמסונג הבטיחה לשחרר עדכון עתידי, שיוסיף את היכולת לשלוט ישירות בביצועי הגיימינג. עם זאת, המדיניות הנוכחית של Geekbench היא להוציא לצמיתות מכשירים שעברו מניפולציה, גם אם מאוחר יותר נוסף להם טלאי שמתקן את הבעיה, כך שאף אחד ממהמכשירים שהוסרו לא יירשם שוב באתר של Geekbench. סמסונג מצידה לא סיפקה מועד צפוי לעדכון. יצוין, כי בשנה שעברה מחקה Geekbench מהשירות שלה שני מכשירים של וואן-פלוס בעקבות אפליקציות שפגעו ביצועי המכשירים במטרה לשמר כוח סוללה.

מאת עידו ופנר   בעשור האחרון עבר עולם החינוך מהפכה בעיקר בתחום הטכנולוגי. תלמידים מגיעים לבית הספר עם מחשבים ניידים, לומדים דרך אפליקציות כמו זום, ואף משרד החינוך בשיתוף פעולה עם תעשיידע דואג לחשוף בפני התלמידים טכנולוגיות מתקדמות, כמו בינה מלאכותית, שירותי ענן מנוהלים, הרצאות ביזמות, וחתירה למצוינות בעזרת כלים טכנולוגיים. תעשיידע היא עמותה מיסודה של התאחדות התעשיינים ומשרד החינוך, שמהווה גשר בין מפעלים וחברות למערכת החינוך אשר דואגת לשלב תכנים מקצועיים ועדכניים בעיקר בהיבטים הטכנולוגיים. יעל אביב, מנהלת התוכנית, אמרה שהשילוב של מרצים בכירים בתעשייה כבר בשלבים מתקדמים הינו הכרחי כדי שהתלמידים יוכלו ללמוד ממיטב המרצים בתעשייה ויאמצו מודל לחיקוי. יתרה מכך, אמרה, "ככל שנחשוף את התלמידים בגיל צעיר יותר, כך הם יבינו את החשיבות וילמדו את הטכנולוגיות והכלים המתקדמים של המחר". חשיפת התלמידים כבר בכיתות הנמוכות לטכנולוגיות מתקדמות כמו בינה מלאכותית, מחשוב קצה, שירותי ענן ואוטומציה נותנת להם ערך מוסף לכל אורך הלימודים והקריירה, במיוחד אם הם יבחרו ללכת לתחומי ההיי-טק השונים. בהיי-טק יש צורך לא רק במהנדסי פיתוח, אלא גם במנהלי מכירות, שיווק, פיתוח עסקי, אבטחת מידע וכד'. כיום, בינה מלאכותית משתלבת בכל כך הרבה כיוונים, בשיפור תהליכי המכירה, שימור לקוחות, בכלי הגנה מפני מתקפות סייבר, מסייעת בתחומי הרפואה השונים כמו ניתוח אובייקטים ודומה, ולכן כמו שהתלמידים לומדים לימודי ליבה, כך גם ההשקעה בהעשרת התלמידים בטכנולוגיות חדשות ובעיקר בינה מלאכותית צריכה להיות במשקל זהה. מאזינים להרצאה. צילום: יעל אביב מה שנותן גוון של אופטימיות הוא, שאם לפני עשור המונח בינה מלאכותית היה זר לתלמידים, כיום השיח שונה בהחלט. התלמידים מגיעים עם רעיונות יצירתיים להקמת חברות סטארט-אפ, מבניית בוטים חכמים לפתרונות Image Recognition. אנחנו עוברים לעידן שבו כל פעולה אנליטית או כל פעולה אנושית שאנחנו נוהגים לבצע על ידי פרי האינטליגנציה האנושי יוכל להתבצע על ידי אפליקציות ובוטים חכמים, שמריצים מנוע של בינה מלאכותית, ויכולים ללמוד ולהתפתח. יותר מכך, כל הרשתות החברתיות עושות שימוש במודלים שונים כמו: למידת מכונה, למידה עמוקה ו-NLP, שהתלמידים חייבים להכיר כדי שיהיו רלוונטיים לשוק העבודה בעוד עשור. מדהים לראות איך הדור הבא של המהנדסים מתפתח באמצעות הרצאות טכנולוגיות מתקדמות כחלק מתוכנית הלימודים.   הכותב הוא סמנכ"ל טכנולוגיות וארכיטקט ראשי בחברת קינדריל.

אילון מאסק, מייסד ומנכ"ל חברת החלל SpaceX, צייץ בסוף השבוע (ש') בטוויטר ובישר לעולם כי החברה קיבלה פניות בנוגע ללוויני האינטנרנט שלה, ששמם סטארלינק (Starlink). הפניות הגיעו מטעם כמה ממשלות, אשר ביקשו מ-SpaceX לחסום מקורות חדשות רוסיים. אלא שמאסק הביע התנגדות גורפת לעניין וכתב: "לסטארלינק נאמר על ידי כמה ממשלות (לא אוקראינה) לחסום מקורות חדשות רוסיים. לא נעשה זאת, אלא תחת איומי אקדח". היזם המפורסם והמצליח, הידוע כטיפוס דעתן ואקסצנטרי, הוסיף והבהיר: "מתנצל על כך שאני טוטאלי בנוגע לחופש הביטוי". מלבד החרגת אוקראינה, מאסק לא ציין אילו מדינות פנו לשירות סטארלינק של SpaceX כדי לבקש לחסום מקורות תקשורת רוסיים. Starlink has been told by some governments (not Ukraine) to block Russian news sources. We will not do so unless at gunpoint. Sorry to be a free speech absolutist. — Elon Musk (@elonmusk) March 5, 2022 סיפק אינטרנט מהיר מהחלל לאוקראינה המותקפת כזכור, באחרונה דיווחנו כי סגן ראש ממשלת אוקראינה, מיכאילו פדורוב, צייץ מעט אחרי תחילת המערכה נגד מדינתו דרך טוויטר, וביקש סיוע להחזרת האינטרנט לארצו המותקפת, בתוך שהוא מתייג את מאסק. פדורוב הסביר למנכ"ל חברת החלל כי רוסיה ממשיכה בפלישה לאוקראינה ושמדינתו זקוקה לעזרת מאסק בדחיפות, כיוון שהאינטרנט שלה נפגע, גם מהמתקפה הפיזית וגם ממתקפות סייבר חמורות. הוא ביקש ממאסק למעשה לספק לאוקראינה קישוריות אלטרנטיבית דרך לוויני סטארלינק של SpaceX, שהחברה משלחת לחלל בדיוק לשם מטרה זו. מאסק נענה מיד בחיוב. בהמשך, כעבור כ-48 שעות בלבד ממועד הבקשה, מאסק פרע את השטר ועמד במילתו במהירות. פדורוב, שהוא גם השר הממונה על הדיגיטל באוקראינה, הודיע ביום ב' האחרון כי למדינתו כבר הגיעו ערכות חיבור הלוויין הראשונות של סטארלינק. מדובר במשלוח זריז במיוחד, בהתחשב במצב הביטחוני בשטח. לדברי פדורוב, המשלוחים הראשונים של המשדרים התקבלו על ידי האוקראינים, ובקרוב מאוד יוכלו להתפרס ברחבי המדינה. חופש הביטוי – לכולם ביום ו' הזהיר מאסק כי מערכות סטארלינק עלולות להיות "ממוקדות" באוקראינה, והמליץ לאנשים להשתמש בשירות בזהירות, מכיוון שהמערכת "היא מערכת התקשורת היחידה הלא רוסית שעדיין פועלת בחלקים מסוימים של אוקראינה", כך דיווח הביזנס אינסיידר. ואפשר שמאסק דיבר על פעילות סייבר התקפית שכבר התרחשה בפועל ולא רק בתיאוריה, משום שבציוץ אחר – שפרסם דקות לפני שהכריז שלא יחסום את ערוצי החדשות של רוסיה – כתב היזם הטכנולוגי כי "SpaceX עשתה תעדוף מחדש להגנת סייבר בניסיון להתגבר על חסימת אותות". הוא הוסיף ועדכן כי זה "יגרום לעיכובים קלים ב-Starship & Starlink V2". מערכת סטארלינק של SpaceX היא מגה-קונסטלציה לוויינית שנועדה לספק גישה לאינטרנט בפס רחב במהירות גבוהה, עם זמן אחזור נמוך, לאזורים בכל רחבי העולם, תוך התמקדות באזורים מרוחקים או מצומצמים. משנת 2019 החברה שיגרה למעלה מ-2,000 לוויינים, כדי לבנות את רשת סטארלינק. מאז פלישת רוסיה לאוקראינה בשבוע שעבר, מאסק פרסם הצהרות תמיכה בעם האוקראיני. ביום ו' הוא אף צייץ באופן אמפתי במיוחד: "תחזיקי מעמד אוקראינה", בניסיון לעודד את המדינה המדממת. מעט אחר כך, כנראה לשם האיזון, הוסיף מאסק וכתב בטוויטר שהוא גם שולח את אהדתו "לאנשים הגדולים של רוסיה, שאינם רוצים בכך". And also my sympathies to the great people of Russia, who do not want this — Elon Musk (@elonmusk) March 5, 2022 הבקשה שסטארלינק יחסמו את גופי המדיה הרוסיים מגיעה על רקע כוחות צבא רוסיה שממשיכים לפלוש לאוקראינה, ובתוך שמדינות רבות, כולל ארצות הברית, מטילות סנקציות כלכליות קשות על רוסיה בניסיון לעצור אותה ממעשיה ומתוקפנותה. לפי ניוזוויק, מספר חברות טכנולוגיה אמריקניות ענקיות, כמו גוגל ומיקרוסופט, דווקא כן פעלו על מנת לחסום כלי תקשורת רוסים, ביניהם רשת RT המנוהלת על ידי המדינה וספוטניק – שירות מולטימדיה בינלאומי של ידיעות שהושק בידי הסוכנות "רוסיה היום", המופעלת ומנוהלת על ידי ממשלת רוסיה. אך במקרה של מאסק ניכר כי הוא מתנגד להשתקת הקולות משני הצדדים, וכפי שאמר – רואה בחופש הביטוי ערך מקודש שחייב לחול על כל הצדדים, בלי קשר למעשיהם. על רקע הפלישה לאוקראינה, פייסבוק וטוויטר נחסמו ברוסיה. עיבוד ממוחשב. צילום: BigStock רוסיה דווקא כן חסמה מנגד, כפי שדיווחנו היום (א'), בסוף השבוע האחרון (ו') מצאו את עצמם יותר מ-140 מיליון תושבי רוסיה נטולי גישה לרשתות החברתיות הדומיננטיות פייסבוק, טוויטר, וכן לגופי מדיה שונים. הרוסים העבירו את המסר שהמהלך נועד כדי למנוע הפצת "פייק ניוז" אל רוסיה ואזרחיה, אבל מומחים טוענים שמדובר במאמץ להגביל את זרם המידע המערבי, על רקע הפלישה לאוקראינה. על פי קבוצת ניטור האינטרנט GlobalCheck, רגולטור התקשורת הרוסי רוסקומנדזור (Roskomnadzor), חסם, לכאורה, את הגישה של המדינה למגוון שירותי מדיה חברתית ואתרי חדשות מערביים, כמו גם לגרסאות דוברות רוסית של RFE (ר"ת RadioFreeEurope, או רדיו אירופה החופשית), ה-BBC ו-Deutsche Welle, וכל זאת בן לילה. למעשה, עיתונאים וכלי תקשורת, שהדיווחים שלהם על המלחמה באוקראינה מתנגשים עם הנרטיב של ממשלת רוסיה, פשוט הושתקו באופן מלא במדינה.    

החרם על רוסיה הולך ומתעצם, כשרשימת החברות שמפעילות נגדה סנקציות מתארכת והולכת כמעט מדי שעה. בסוף השבוע הודיעה חברת הגיימינג אקטיוויז'ן בליזארד, כי הפסיקה את מכירת המשחקים שלה ברוסיה. נשיא החברה, דניאל אלגרה, הודיע במכתב לעובדי החברה, כי נחסמה אפשרויות התשלום עבור משתמשים רוסים – הן על משחקים חדשים והן על רכישה בתוך משחק. עוד צוין במכתב, כי החברה עושה ככל האפשר כדי לסייע לעובדים ולמשפחותיהם המושפעים ישירות מהטרגדיה. מיקרוסופט עצרה את המכירה לרוסיה ולבלארוס של כל המוצרים והשירותים שלה – החל במשחקי Xbox, ובכל המוצרים הקשורים ב-Windows, Office, Microsoft 365 ועוד. גם חברת הגיימינג EA הסירה את הצוותים הרוסיים ממשחקי FIFA ו-NHL שלה, ואחר כך גם הפסיקה את כל מכירותיה לרוסיה ולבלארוס. בסוף השבוע הודיעה גם חברת הגיימינג אפיק גיימס כי הפסיקה את המסחר עם רוסיה, וציינה כי לא תחסום שחקנים רוסים מהגישה למשחקים. בשבוע שעבר פרסם סגן ראש ממשלת אוקראינה קריאה לחברות לסייע לאוקראינה באמצעות החרמת רוסיה, ונראה שקריאתו לא נפלה על אוזניים ריקות. עם החברות הגדולות שכבר מחרימות את רוסיה נמנות אפל, אורקל, גוגל, אינטל, AMD, HP, HPE, דל, סאפ, אקסנצ'ר ועוד, שנענו לקריאה של ממשל ביידן לחברות אמריקניות להפסיק את עסקיהן עם רוסיה, כשגם חברות רב-לאומיות מצטרפות לחרם. בסוף השבוע פרסמה חברת המחשוב DXC Technology גינוי לתוקפנות מצד ממשלת רוסיה שהובילה למוות, לפציעה ולעקירה של אזרחים חפים מפשע באוקראינה. "נכון לעכשיו, העדיפות הראשונה שלנו היא לטפל בעמיתינו באזור. צוות DXC המסור שלנו עובד מסביב לשעון כדי לספק מחסה, סיוע כספי, שירותי בריאות ותמיכה ברילוקיישן לעמיתינו ומשפחותיהם", הודיעה החברה. "בהתבסס על התוקפנות של הממשלה הרוסית, אנחנו כבר לא מנהלים עסקים ברוסיה והתחייבנו לצאת מהשוק הזה. יש לנו כ-4,000 עמיתים ברוסיה ואנו תומכים בהם בעת הצורך. אנו ממשיכים לתמוך ולשמור על ציות קפדני לכל הסנקציות המוטלות על רוסיה". עוד הודיעה החברה כי תתאים את תרומות העובדים למאמצים ההומניטריים של הצלב האדום ב-200%, הכוללים מתן תמיכה כספית ישירה לעמיתינו שנפגעו. אנחנו דואגים לכל אנשינו ללא קשר ללאום שלהם או לארץ המוצא שלהם". חברת מדפסות התלת ממד סטרטסיס הודיעה, כי החליטה, יחד עם חברות בולטות בתעשיית הדפסת התלת מימד העולמית, להשעות את כל פעילותה העסקית עם רוסיה עד הודעה חדשה. בנייר עמדה שפרסמו החברות במשותף, נאמר, כי הן תומכות במדיניות שהותוותה על ידי הקהילה הבינלאומית, נאט״ו, האיחוד האירופי והממשלה הפדרלית הגרמנית. לדברי ד״ר יואב זייף, מנכ״ל סטרטסיס, הגוף, המורכב מחברות דוגמת EOS, סטרטסיס, 3D SYSTEMS, INCUS, NANODIMENSION, DESKTOP METAL ואחרות, אף מוכן להידוק ההגבלות. ״אנו חייבים לגלות חזית אחידה וחזקה בהגנה על החופש, השלום והדמוקרטיה. אנו מביטים בדאגה רבה על המצב הנוכחי ומביעים סולידריות עם אלה שנפגעים מהלחימה ומציעים להם את תמיכתנו וכל סיוע הומניטרי שיידרש. אנו עומדים מאחורי העם האוקראיני״.